שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מד לחץ דם ואיך הוא פועל?
מד לחץ דם, או ספיגמומנומטר (Sphygmomanometer) הוא מכשיר המשמש למדידת לחץ הדם בעורקינו בני-האדם. מקור המילה ביוונית, בה "ספיגמוס" (sphygmus) משמעותה "דופק" ובמונח המדעי "מנומטר" (manometer) מציין מד לחץ.
אז אתם מכירים את הספיגמומנומטר בתור שרוול הגומי בו משתמשים הרופאים כדי לבדוק באיזו עוצמה הלב שולח דם לגוף.
הרופא או האחות עוטפים לנו את השרוול על הזרוע, מנפחים ומהדקים עוד ועוד כדי למדוד את לחץ הדם. אז הם שומטים את הלחץ לאט, כשהאוזניות על האוזניים ורושמים 2 מספרים שאמורים לספר הכל על מצב הלב דרך לחץ הדם.
הרעיון הבסיסי הוא פשוט. הדם זורם בעורקים בלחץ שמשתנה בין פעימה לפעימה. כשהלב מתכווץ ודוחף דם החוצה, הלחץ מגיע לשיאו. לחץ זה נקרא לחץ סיסטולי (Systolic).
כשהלב נרגע ומתמלא מחדש, הלחץ צונח לנקודת המינימום, ונקרא לחץ דיאסטולי (Diastolic). המספר "120/80", לדוגמה, מייצג בדיוק את שני הערכים הללו, ביחידות של מילימטרי כספית (mmHg).
לחץ דם יכול להיות גבוה מדי או נמוך מדי. אבל מה בדיוק מודד אותו כך מבחוץ?
השרוול מתנפח עד שהוא מפעיל לחץ גבוה יותר מהלחץ שבעורק הברכיאל (Brachial Artery), העורק הראשי שבזרוע העליונה. בלחץ הזה, העורק מתכווץ לחלוטין. הדם מפסיק לזרום ואין שום קול.
לאחר מכן מתחילים לשחרר את הלחץ בשרוול לאט לאט. ברגע שהלחץ בשרוול יורד מתחת ללחץ הסיסטולי, הדם מתחיל לדחוק את עצמו דרך העורק המכווץ למחצה. הזרימה הסוערת הזאת יוצרת קולות אופייניים הנקראים צלילי קורוטקוב (Korotkoff Sounds), על שם הרופא הרוסי ניקולאי קורוטקוב שגילה אותם ב-1905.
הרופא מקשיב לצלילים האלו דרך סטטוסקופ (Stethoscope). הקול הראשון שנשמע הוא הלחץ הסיסטולי. הצלילים ממשיכים עד שהשרוול כל כך רפוי שהדם זורם חופשי ושקט. אז שוב שקט מוחלט. הנקודה שבה נעלמים הצלילים היא הלחץ הדיאסטולי.
מכשירים ידניים שמשתמשים בהקשבה נקראים מכשירים אנרואידיים (Aneroid) או עם עמוד כספית. מכשירים דיגיטליים מודרניים מבצעים את אותו תהליך בדיוק, רק שבמקום אוזן של רופא, הם משתמשים בחיישנים אלקטרוניים שמזהים את תנודות הלחץ בשרוול עצמו.
המצאת המכשיר מיוחסת לרופא האיטלקי שיפיוני ריווה-רוצ'י (Scipione Riva-Rocci) משנת 1896. הוא בנה גרסה ראשונה עם שרוול שעטף את כל הזרוע ושיפר את הדיוק משמעותית לעומת שיטות מוקדמות יותר.
ב-1901, כשהרופא האמריקאי הארווי קושינג (Harvey Cushing) ראה את המכשיר, הוא ציייר ביד את כל מרכיביו בפירוט רב וסייע לייצר אותו בארצות הברית. ריווה-רוצ'י מעולם לא רשם פטנט על ההמצאה, אז לא היה מה לגנוב.
ואגב אותם 2 מספרים שהרופא רושם: ב-2017 עדכנה האגודה האמריקאית לקרדיולוגיה (American Heart Association) את הגדרת יתר לחץ הדם. "130/80". זה הפך בן לילה מגבולי-תקין למחלה של ממש. מיליוני אמריקאים "חלו" ביתר לחץ דם ביום אחד, מבלי שגופם ידע על כך דבר.
כיום יש סוגים שונים של מודדי לחץ דם. הם נחלקים למודדים אנלוגיים ומודדים דיגיטליים.
כך מודדים לחץ דם (עברית):
https://youtu.be/z1KJMUcgIcA
מד לחץ דם דיגיטלי שמודד בלחיצת כפתור:
https://youtu.be/I6Hfn9i1hXQ
שימוש נכון בספיגמומנומטר (עברית):
https://youtu.be/Ll1WQFxMyus
והיום יש גם מדי לחץ דם ביתיים (ללא מילים):
https://youtu.be/4sG_bT4fTtM
מי היתה פלורנס נייטינגייל?
היא היתה אחות, אבל גדולתה היא בכך שייסדה את מקצוע הסיעוד. פלורנס נייטינגייל (Florence Nightingale), בריטית ממשפחה עשירה, נולדה באיטליה, בעיר פירנצה. מכאן גם שמה, שהרי "פלורנס" הוא השם האיטלקי של פירנצה.
בצעירותה בחרה פלורנס נייטינגייל במקצוע הסיעוד. זה היה למורת רוחה והתנגדותה של משפחתה, שראתה במקצוע האחות מקצוע נחות שלא מתאים לאישה במעמדה. אבל היא רצתה בכך וטיפלה בעניים. כבר בשלבים המוקדמים של עבודתה היא דרשה וניצחה בדרישתה לשינוי בתנאים הסוציאליים שניתנו לעניים.
פריצת הדרך שעשתה בתולדות מקצוע הסיעוד היתה בטיפול המסור שלה בחיילים הפצועים במהלך מלחמת קרים. בשל המנהג הלילי שלה לערוך סבב לילי בין הפצועים נהגו לכנותה בזמן המלחמה "הגברת עם המנורה".
בזמן הטיפול בפצועים היא גילתה והצליחה לשכנע את הנהגת הצבא שתנאי תברואה ירודים ותזונה גרועה של הפצועים הם שאחראיים לתמותה הגבוהה שלהם. השינוי שהוכנס לבתי החולים הביא לירידה דרסטית במוות של פצועים ולהפיכתה לגיבורה לאומית באנגליה.
נייטינגייל יסדה ב-1860 בלונדון את בית הספר החילוני הראשון בעולם לסיעוד. עד אז נהגה דווקא הכנסייה הנוצרית לטפל בפצועים ובחולים והפקעת הטיפול בהם מאנשי הדת היתה שלב חשוב בעידן המודרני ובטיפול יעיל ואיכותי בהם.
בזכות ההערכה שרוחשים לה האחים והאחיות בכל מקום, נקבע יום הולדתה של פלורנס נייטינגייל ברחבי העולם כיום הסיעוד הבינלאומי השנתי.
הנה סרטון על פלורנס נייטינגייל:
http://youtu.be/65rPhLeEXpc
האישה שעשתה שינוי בעולם המלחמה:
https://youtu.be/pYCPjNF90I0
על השינוי שעשתה מי שלמדה סטטיסטיקה וניצלה את ההבנה וההקפדה על התיעוד שלה כדי להבין ולשנות את הרפואה הצבאית:
https://youtu.be/sNppKQh0xPo
קטע מסרט על חייה:
https://youtu.be/BEo6eQ7Vb3g
ותולדות הסיעוד בסרטון קצר:
http://youtu.be/uNIuYDWfDrs
איך רופאי עיניים משתמשים באופטלמוסקופ?
האופטלמוסקופ (ophthalmoscope או funduscope) הוא מכשיר רפואי שנועד להאיר לתוך העיניים, כדי לבדוק אותן, לאתר בעיות או לוודא שהכול תקין.
האופטלמוסקופ (יש לבטא אותו "אוף-תלמוסקופ") הוא מהכלים הוותיקים ביותר ברפואה המודרנית. הוא גם המקור לבדיקה רפואית שנקראת אופטלמוסקופיה (Ophthalmoscopy) ומאפשרת לצוות הרפואי להסתכל על מבנה העין בעזרתו.
בדיקה זו מסייעת לקבוע את בריאות הרשתית וזגוגית העין ומתבצעת כחלק מבדיקת ראייה או חלק מבדיקה גופנית תקופתית או כללית.
מאז המציא אותו הרופא הגרמני הרמן פון הלמהולץ (Hermann von Helmholtz) ב-1851 אופטלמוסקופ (או פנדוסקופ) לא זז מכיסם של רופאי עיניים ומתיק הרופא של רופאי משפחה ברחבי העולם.
הרעיון מאחוריו פשוט אך גאוני: כדי לבחון את פנים העין, צריך להאיר אותה ולהביט דרך אותו פתח שדרכו נכנס האור. הבעיה היא שבמצב רגיל, האור שמחזיר הרשתית חוזר בדיוק לכיוון שממנו בא. אי אפשר להציב עין של רופא בנקודה הזאת.
הלמהולץ פתר את הבעיה בדרך אלגנטית: שילוב של מראה עם חור קטן שדרכו הרופא מציץ, ומקור אור שמוחזר דרך אותו החור ישירות לתוך העין הנבדקת. כך האור נכנס, הרשתית מחזירה אותו החוצה, הוא עובר שוב דרך החור ומגיע לעין הבוחן.
כשהלמהולץ הציג את המצאתו לקולגות שלו, רופאים מהתחום, הם התקשו להאמין שניתן לראות את הרשתית בעין חיה ולא רק בניתוח לאחר המוות. ידידו הרופא הצבאי היה הראשון שניאות לשבת כנבדק.
המכשיר המודרני נראה כמו לפיד קטן עם ראש מתחלף. בראש מותקנות עדשות שניתן לסובב לרמות עוצמה שונות וכדי לפצות על הבדלי ראייה בין הרופא לבין המטופל. האור שמשתמשים בו הוא בדרך כלל אור לבן, אך יש גם פילטר ירוק ("אור אדום-עיוור") שמגביר ניגודיות ועוזר לזהות שינויים בכלי הדם שבעין.
בבדיקה עצמה, הרופא מחשיך את החדר, מקרב את המכשיר לעין המטופל עד למרחק של כמה סנטימטרים ומסתכל פנימה. מה הוא רואה? את הרשתית (Retina), כלי הדם, עצב הראייה (Optic Nerve) והמקולה (Macula), האזור שאחראי לראייה המרכזית החדה.
בדיקה זו מאפשרת לאבחן מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, גלאוקומה (Glaucoma) ובעיות עצב הראייה, פעמים רבות לפני שהמטופל אפילו מרגיש שמשהו אינו תקין.
לפעמים הרופא מטפטף לעיני המטופל תרופות מרחיבות אישון (Mydriatic Drops) לפני הבדיקה. המטרה היא לאפשר מבט רחב יותר אל תוך פנים העין. האישון המורחב הופך את הבדיקה לנוחה ומפורטת יותר, אך משאיר את המטופל עם ראייה מטושטשת למספר שעות לאחר מכן.
הנה האופטלמוסקופיה - בדיקת עיניים:
https://youtu.be/77LG1BtBths
כך מבצעים אופטלמוסקופיה:
https://youtu.be/ch9yagEEyQQ
מה רואים בעזרת המכשיר?
https://youtu.be/1qiV8GqYROA
והנחיות לשימוש באופטלמוסקופ:
https://youtu.be/zgB8bpTcWk0
מהי מלחמת קרים שלראשונה צולמה לעיתון?
מלחמת קרים (Crimean War), שהתנהלה בשנים 1853–1856 בחצי האי קרים, היתה שיאו של מאבק בין מעצמות אירופה, להשתלטות על שטחי האימפריה העות'מאנית המתפוררת.
במלחמת קרים הופעלו לראשונה אמצעים טכנולוגיים חדשניים. רכבות, תקשורת טלגרף ומנועי קיטור שימשו למאמץ המלחמתי וזו גם הייתה המלחמה הראשונה בהיסטוריה שצולמה ושצילומים ממנה פורסמו בעיתונות.
מה שהוליד את המלחמה הקשה הזו היו, לא תאמינו, מחלוקות דתיות בעיר ירושלים והתפיסה של האימפריות שהאימפריה העות'מאנית הולכת וקורסת וכדאי לנצל עובדה זו.
בשל המוטיב הדתי שלה, רבים מכנים את מלחמת קרים "מסע הצלב האחרון". אך בה בעת היא נחשבת למלחמה הראשונה של העולם המודרני וכאחד הסכסוכים המדממים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה שבמידה רבה אף יעצב מחדש את מפת אירופה.
במלחמת קרים נלחמה האימפריה הרוסית, נגד האימפריה הבריטית והאימפריה הצרפתית, שתיהן מעצמות מתועשות ומודרניות שחברו לאימפריה העות'מאנית השוקעת ולממלכת סרדיניה.
רוסיה, שהיתה ממלכה מפגרת והתבססה על חקלאות מיושנת, הובסה. אבל גם המעצמות ניהלו מלחמה בעייתית מבחינה צבאית ורשמו אבידות רבות ומיותרות. במיוחד בלט באכזריותו לכל הצדדים המצור על העיר סבסטופול, כשבמשך כמעט שנה של מלחמת חפירות קשה מתו ונפצעו רבים כל כך. לוחמת חפירות זו הייתה ההקדמה שתרמז על מלחמת העולם הראשונה והנוראה שתבוא בהמשך.
מהמלחמה בחצי-האי קרים צמחה גם התקדמות רפואית שתשפיע על מיליוני לוחמים בעתיד. הייתה זו פלורנס נייטינגייל, אחות חלוצה שטיפלה בחיילים בריטים פצועים במהלך המלחמה ויצרה בה מה שיהיה הבסיס לתורת הסיעוד המודרנית ולמקצוע האחיות.
היסטורית, מלחמת קרים סימנה את סוף העולם הישן ותחילת העידן המודרני. במלחמה שהחזית העיקרית שלה היתה בחצי-האי קרים, לחופו הצפוני של הים השחור, ישתמשו לראשונה בתקשורת הטלגרף וברכבות לוגיסטיות שיעבירו ציוד וחיילים לחזית.
עוד יוולדו בקרים חידושים היסטוריים כמו הסיעוד המודרני שנולד בפעילותה החלוצית והמהפכנית של ה"מלאכית בשדה הקטל" פלורנס נייטינגייל שטיפלה לראשונה בפצועים והצילום העיתונות הצבאי שיוולד במלחמה זו ויבלוט במיוחד בצילומיו של רוג'ר פנטון.
הנה סרטון שמספר עלילת ספר שמתרחש בזמן מלחמת קרים:
http://youtu.be/WNCX3fue9wo
מצגת וידאו על המלחמה:
http://youtu.be/F_SMMpUFZT0?t=6s
תמונות אותנטיות ממלחמת קרים שהוחזרו לחיים ב-AI:
https://youtu.be/rvPrcEt2ObI
מירושלים לקרים - סיפורה המצויר והמדויק של כל מלחמת קרים:
https://youtu.be/yhudiiackzw?long=yes
כשכל המוטיבציות והיצרים נלחמים זה בזה:
https://youtu.be/sQpDCvDEgEk?long=yes
ופעולות המלחמה - שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/8wRwTersiU0?long=yes
מהו המדחום עם הכספית ואיך הוא פועל?
מַדְחוֹם, בלועזית "תֶרמוֹמטר" (Thermometer), או מד טמפרטורה, הם שמותיו של מכשיר מדידה שמשמש למדידת טמפרטורה.
היום המדחומים הם דיגיטליים ומתבססים על חיישני טמפרטורה, אבל לא תמיד הם היו ברשותנו. למעשה מדובר בהמצאה חדשה מאוד. המדחום הנפוץ בעבר היה מדחום מבוסס נוזל, שהוא מתכת נוזלית בשם "כספית".
לכספית יש תכונה מעניינת - החל מטמפרטורה של 39- ועד 357 מעלות צלזיוס, הכספית היא נוזלית. זה מאפשר למדוד איתה טווח רחב של טמפרטורות. איך זה קורה?
ובכן, הכספית מצביעה על הטמפרטורה בזכות תופעה שנקראת "התפשטות תרמית". כמו כל מתכת, כשהכספית מתחממת היא נוטה להתרחב. כשהיא דחוסה בתוך צינור זכוכית, שלידו ספרות המצביעות על הטמפרטורה, עם התחממותה מתרחבת והכספית בצינור ומורה על הספרות עם מידת החום.
בשל רעילות הכספית עלול מדחום הכספית להיות מסוכן לילדים. הסיבה היא שאם הוא נשבר, מתאגדת הכספית בכדוריות רעילות מאד. אלה עלולות להיראות כ"סוכריות כסף" והן מושכות לא פעם ילדים לאכול אותן.
הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הגרמני דניאל פרנהייט, שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו. ואגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.
אז כיום יש באמת מדחומים דיגיטליים משוכללים מאד ובטוחים יותר ממד-החום המסורתי עם הכספית.
בין המדחומים הדיגיטליים יש כאלה שמיועדים למדידה על המצח, באוזן, מדחומים בצורת מוצץ, מדחומי אינפרה-אדום, מדחום מדבקה ומדחום לייזר. הם נחשבים מדויקים פחות ממדחומי הכספית, הידועים בדייקנותם.
ואגב, האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.
כך פועל המדחום:
https://youtu.be/rRDyioqL8AI
הנה הסבר לילדים:
https://youtu.be/0E46TN0rK_Y?t=10s
המדחומים האלקטרוניים החליפו עם הזמן את המדחום המבוסס על כספית:
https://youtu.be/V8BkszjwwAM
כך תהפכו בקבוק למדחום:
https://youtu.be/EbrVwQpgEmc
מד לחץ דם, או ספיגמומנומטר (Sphygmomanometer) הוא מכשיר המשמש למדידת לחץ הדם בעורקינו בני-האדם. מקור המילה ביוונית, בה "ספיגמוס" (sphygmus) משמעותה "דופק" ובמונח המדעי "מנומטר" (manometer) מציין מד לחץ.
אז אתם מכירים את הספיגמומנומטר בתור שרוול הגומי בו משתמשים הרופאים כדי לבדוק באיזו עוצמה הלב שולח דם לגוף.
הרופא או האחות עוטפים לנו את השרוול על הזרוע, מנפחים ומהדקים עוד ועוד כדי למדוד את לחץ הדם. אז הם שומטים את הלחץ לאט, כשהאוזניות על האוזניים ורושמים 2 מספרים שאמורים לספר הכל על מצב הלב דרך לחץ הדם.
הרעיון הבסיסי הוא פשוט. הדם זורם בעורקים בלחץ שמשתנה בין פעימה לפעימה. כשהלב מתכווץ ודוחף דם החוצה, הלחץ מגיע לשיאו. לחץ זה נקרא לחץ סיסטולי (Systolic).
כשהלב נרגע ומתמלא מחדש, הלחץ צונח לנקודת המינימום, ונקרא לחץ דיאסטולי (Diastolic). המספר "120/80", לדוגמה, מייצג בדיוק את שני הערכים הללו, ביחידות של מילימטרי כספית (mmHg).
לחץ דם יכול להיות גבוה מדי או נמוך מדי. אבל מה בדיוק מודד אותו כך מבחוץ?
השרוול מתנפח עד שהוא מפעיל לחץ גבוה יותר מהלחץ שבעורק הברכיאל (Brachial Artery), העורק הראשי שבזרוע העליונה. בלחץ הזה, העורק מתכווץ לחלוטין. הדם מפסיק לזרום ואין שום קול.
לאחר מכן מתחילים לשחרר את הלחץ בשרוול לאט לאט. ברגע שהלחץ בשרוול יורד מתחת ללחץ הסיסטולי, הדם מתחיל לדחוק את עצמו דרך העורק המכווץ למחצה. הזרימה הסוערת הזאת יוצרת קולות אופייניים הנקראים צלילי קורוטקוב (Korotkoff Sounds), על שם הרופא הרוסי ניקולאי קורוטקוב שגילה אותם ב-1905.
הרופא מקשיב לצלילים האלו דרך סטטוסקופ (Stethoscope). הקול הראשון שנשמע הוא הלחץ הסיסטולי. הצלילים ממשיכים עד שהשרוול כל כך רפוי שהדם זורם חופשי ושקט. אז שוב שקט מוחלט. הנקודה שבה נעלמים הצלילים היא הלחץ הדיאסטולי.
מכשירים ידניים שמשתמשים בהקשבה נקראים מכשירים אנרואידיים (Aneroid) או עם עמוד כספית. מכשירים דיגיטליים מודרניים מבצעים את אותו תהליך בדיוק, רק שבמקום אוזן של רופא, הם משתמשים בחיישנים אלקטרוניים שמזהים את תנודות הלחץ בשרוול עצמו.
המצאת המכשיר מיוחסת לרופא האיטלקי שיפיוני ריווה-רוצ'י (Scipione Riva-Rocci) משנת 1896. הוא בנה גרסה ראשונה עם שרוול שעטף את כל הזרוע ושיפר את הדיוק משמעותית לעומת שיטות מוקדמות יותר.
ב-1901, כשהרופא האמריקאי הארווי קושינג (Harvey Cushing) ראה את המכשיר, הוא ציייר ביד את כל מרכיביו בפירוט רב וסייע לייצר אותו בארצות הברית. ריווה-רוצ'י מעולם לא רשם פטנט על ההמצאה, אז לא היה מה לגנוב.
ואגב אותם 2 מספרים שהרופא רושם: ב-2017 עדכנה האגודה האמריקאית לקרדיולוגיה (American Heart Association) את הגדרת יתר לחץ הדם. "130/80". זה הפך בן לילה מגבולי-תקין למחלה של ממש. מיליוני אמריקאים "חלו" ביתר לחץ דם ביום אחד, מבלי שגופם ידע על כך דבר.
כיום יש סוגים שונים של מודדי לחץ דם. הם נחלקים למודדים אנלוגיים ומודדים דיגיטליים.
כך מודדים לחץ דם (עברית):
https://youtu.be/z1KJMUcgIcA
מד לחץ דם דיגיטלי שמודד בלחיצת כפתור:
https://youtu.be/I6Hfn9i1hXQ
שימוש נכון בספיגמומנומטר (עברית):
https://youtu.be/Ll1WQFxMyus
והיום יש גם מדי לחץ דם ביתיים (ללא מילים):
https://youtu.be/4sG_bT4fTtM
היא היתה אחות, אבל גדולתה היא בכך שייסדה את מקצוע הסיעוד. פלורנס נייטינגייל (Florence Nightingale), בריטית ממשפחה עשירה, נולדה באיטליה, בעיר פירנצה. מכאן גם שמה, שהרי "פלורנס" הוא השם האיטלקי של פירנצה.
בצעירותה בחרה פלורנס נייטינגייל במקצוע הסיעוד. זה היה למורת רוחה והתנגדותה של משפחתה, שראתה במקצוע האחות מקצוע נחות שלא מתאים לאישה במעמדה. אבל היא רצתה בכך וטיפלה בעניים. כבר בשלבים המוקדמים של עבודתה היא דרשה וניצחה בדרישתה לשינוי בתנאים הסוציאליים שניתנו לעניים.
פריצת הדרך שעשתה בתולדות מקצוע הסיעוד היתה בטיפול המסור שלה בחיילים הפצועים במהלך מלחמת קרים. בשל המנהג הלילי שלה לערוך סבב לילי בין הפצועים נהגו לכנותה בזמן המלחמה "הגברת עם המנורה".
בזמן הטיפול בפצועים היא גילתה והצליחה לשכנע את הנהגת הצבא שתנאי תברואה ירודים ותזונה גרועה של הפצועים הם שאחראיים לתמותה הגבוהה שלהם. השינוי שהוכנס לבתי החולים הביא לירידה דרסטית במוות של פצועים ולהפיכתה לגיבורה לאומית באנגליה.
נייטינגייל יסדה ב-1860 בלונדון את בית הספר החילוני הראשון בעולם לסיעוד. עד אז נהגה דווקא הכנסייה הנוצרית לטפל בפצועים ובחולים והפקעת הטיפול בהם מאנשי הדת היתה שלב חשוב בעידן המודרני ובטיפול יעיל ואיכותי בהם.
בזכות ההערכה שרוחשים לה האחים והאחיות בכל מקום, נקבע יום הולדתה של פלורנס נייטינגייל ברחבי העולם כיום הסיעוד הבינלאומי השנתי.
הנה סרטון על פלורנס נייטינגייל:
http://youtu.be/65rPhLeEXpc
האישה שעשתה שינוי בעולם המלחמה:
https://youtu.be/pYCPjNF90I0
על השינוי שעשתה מי שלמדה סטטיסטיקה וניצלה את ההבנה וההקפדה על התיעוד שלה כדי להבין ולשנות את הרפואה הצבאית:
https://youtu.be/sNppKQh0xPo
קטע מסרט על חייה:
https://youtu.be/BEo6eQ7Vb3g
ותולדות הסיעוד בסרטון קצר:
http://youtu.be/uNIuYDWfDrs
האופטלמוסקופ (ophthalmoscope או funduscope) הוא מכשיר רפואי שנועד להאיר לתוך העיניים, כדי לבדוק אותן, לאתר בעיות או לוודא שהכול תקין.
האופטלמוסקופ (יש לבטא אותו "אוף-תלמוסקופ") הוא מהכלים הוותיקים ביותר ברפואה המודרנית. הוא גם המקור לבדיקה רפואית שנקראת אופטלמוסקופיה (Ophthalmoscopy) ומאפשרת לצוות הרפואי להסתכל על מבנה העין בעזרתו.
בדיקה זו מסייעת לקבוע את בריאות הרשתית וזגוגית העין ומתבצעת כחלק מבדיקת ראייה או חלק מבדיקה גופנית תקופתית או כללית.
מאז המציא אותו הרופא הגרמני הרמן פון הלמהולץ (Hermann von Helmholtz) ב-1851 אופטלמוסקופ (או פנדוסקופ) לא זז מכיסם של רופאי עיניים ומתיק הרופא של רופאי משפחה ברחבי העולם.
הרעיון מאחוריו פשוט אך גאוני: כדי לבחון את פנים העין, צריך להאיר אותה ולהביט דרך אותו פתח שדרכו נכנס האור. הבעיה היא שבמצב רגיל, האור שמחזיר הרשתית חוזר בדיוק לכיוון שממנו בא. אי אפשר להציב עין של רופא בנקודה הזאת.
הלמהולץ פתר את הבעיה בדרך אלגנטית: שילוב של מראה עם חור קטן שדרכו הרופא מציץ, ומקור אור שמוחזר דרך אותו החור ישירות לתוך העין הנבדקת. כך האור נכנס, הרשתית מחזירה אותו החוצה, הוא עובר שוב דרך החור ומגיע לעין הבוחן.
כשהלמהולץ הציג את המצאתו לקולגות שלו, רופאים מהתחום, הם התקשו להאמין שניתן לראות את הרשתית בעין חיה ולא רק בניתוח לאחר המוות. ידידו הרופא הצבאי היה הראשון שניאות לשבת כנבדק.
המכשיר המודרני נראה כמו לפיד קטן עם ראש מתחלף. בראש מותקנות עדשות שניתן לסובב לרמות עוצמה שונות וכדי לפצות על הבדלי ראייה בין הרופא לבין המטופל. האור שמשתמשים בו הוא בדרך כלל אור לבן, אך יש גם פילטר ירוק ("אור אדום-עיוור") שמגביר ניגודיות ועוזר לזהות שינויים בכלי הדם שבעין.
בבדיקה עצמה, הרופא מחשיך את החדר, מקרב את המכשיר לעין המטופל עד למרחק של כמה סנטימטרים ומסתכל פנימה. מה הוא רואה? את הרשתית (Retina), כלי הדם, עצב הראייה (Optic Nerve) והמקולה (Macula), האזור שאחראי לראייה המרכזית החדה.
בדיקה זו מאפשרת לאבחן מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, גלאוקומה (Glaucoma) ובעיות עצב הראייה, פעמים רבות לפני שהמטופל אפילו מרגיש שמשהו אינו תקין.
לפעמים הרופא מטפטף לעיני המטופל תרופות מרחיבות אישון (Mydriatic Drops) לפני הבדיקה. המטרה היא לאפשר מבט רחב יותר אל תוך פנים העין. האישון המורחב הופך את הבדיקה לנוחה ומפורטת יותר, אך משאיר את המטופל עם ראייה מטושטשת למספר שעות לאחר מכן.
הנה האופטלמוסקופיה - בדיקת עיניים:
https://youtu.be/77LG1BtBths
כך מבצעים אופטלמוסקופיה:
https://youtu.be/ch9yagEEyQQ
מה רואים בעזרת המכשיר?
https://youtu.be/1qiV8GqYROA
והנחיות לשימוש באופטלמוסקופ:
https://youtu.be/zgB8bpTcWk0
מלחמת קרים (Crimean War), שהתנהלה בשנים 1853–1856 בחצי האי קרים, היתה שיאו של מאבק בין מעצמות אירופה, להשתלטות על שטחי האימפריה העות'מאנית המתפוררת.
במלחמת קרים הופעלו לראשונה אמצעים טכנולוגיים חדשניים. רכבות, תקשורת טלגרף ומנועי קיטור שימשו למאמץ המלחמתי וזו גם הייתה המלחמה הראשונה בהיסטוריה שצולמה ושצילומים ממנה פורסמו בעיתונות.
מה שהוליד את המלחמה הקשה הזו היו, לא תאמינו, מחלוקות דתיות בעיר ירושלים והתפיסה של האימפריות שהאימפריה העות'מאנית הולכת וקורסת וכדאי לנצל עובדה זו.
בשל המוטיב הדתי שלה, רבים מכנים את מלחמת קרים "מסע הצלב האחרון". אך בה בעת היא נחשבת למלחמה הראשונה של העולם המודרני וכאחד הסכסוכים המדממים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה שבמידה רבה אף יעצב מחדש את מפת אירופה.
במלחמת קרים נלחמה האימפריה הרוסית, נגד האימפריה הבריטית והאימפריה הצרפתית, שתיהן מעצמות מתועשות ומודרניות שחברו לאימפריה העות'מאנית השוקעת ולממלכת סרדיניה.
רוסיה, שהיתה ממלכה מפגרת והתבססה על חקלאות מיושנת, הובסה. אבל גם המעצמות ניהלו מלחמה בעייתית מבחינה צבאית ורשמו אבידות רבות ומיותרות. במיוחד בלט באכזריותו לכל הצדדים המצור על העיר סבסטופול, כשבמשך כמעט שנה של מלחמת חפירות קשה מתו ונפצעו רבים כל כך. לוחמת חפירות זו הייתה ההקדמה שתרמז על מלחמת העולם הראשונה והנוראה שתבוא בהמשך.
מהמלחמה בחצי-האי קרים צמחה גם התקדמות רפואית שתשפיע על מיליוני לוחמים בעתיד. הייתה זו פלורנס נייטינגייל, אחות חלוצה שטיפלה בחיילים בריטים פצועים במהלך המלחמה ויצרה בה מה שיהיה הבסיס לתורת הסיעוד המודרנית ולמקצוע האחיות.
היסטורית, מלחמת קרים סימנה את סוף העולם הישן ותחילת העידן המודרני. במלחמה שהחזית העיקרית שלה היתה בחצי-האי קרים, לחופו הצפוני של הים השחור, ישתמשו לראשונה בתקשורת הטלגרף וברכבות לוגיסטיות שיעבירו ציוד וחיילים לחזית.
עוד יוולדו בקרים חידושים היסטוריים כמו הסיעוד המודרני שנולד בפעילותה החלוצית והמהפכנית של ה"מלאכית בשדה הקטל" פלורנס נייטינגייל שטיפלה לראשונה בפצועים והצילום העיתונות הצבאי שיוולד במלחמה זו ויבלוט במיוחד בצילומיו של רוג'ר פנטון.
הנה סרטון שמספר עלילת ספר שמתרחש בזמן מלחמת קרים:
http://youtu.be/WNCX3fue9wo
מצגת וידאו על המלחמה:
http://youtu.be/F_SMMpUFZT0?t=6s
תמונות אותנטיות ממלחמת קרים שהוחזרו לחיים ב-AI:
https://youtu.be/rvPrcEt2ObI
מירושלים לקרים - סיפורה המצויר והמדויק של כל מלחמת קרים:
https://youtu.be/yhudiiackzw?long=yes
כשכל המוטיבציות והיצרים נלחמים זה בזה:
https://youtu.be/sQpDCvDEgEk?long=yes
ופעולות המלחמה - שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/8wRwTersiU0?long=yes
אחיות
מַדְחוֹם, בלועזית "תֶרמוֹמטר" (Thermometer), או מד טמפרטורה, הם שמותיו של מכשיר מדידה שמשמש למדידת טמפרטורה.
היום המדחומים הם דיגיטליים ומתבססים על חיישני טמפרטורה, אבל לא תמיד הם היו ברשותנו. למעשה מדובר בהמצאה חדשה מאוד. המדחום הנפוץ בעבר היה מדחום מבוסס נוזל, שהוא מתכת נוזלית בשם "כספית".
לכספית יש תכונה מעניינת - החל מטמפרטורה של 39- ועד 357 מעלות צלזיוס, הכספית היא נוזלית. זה מאפשר למדוד איתה טווח רחב של טמפרטורות. איך זה קורה?
ובכן, הכספית מצביעה על הטמפרטורה בזכות תופעה שנקראת "התפשטות תרמית". כמו כל מתכת, כשהכספית מתחממת היא נוטה להתרחב. כשהיא דחוסה בתוך צינור זכוכית, שלידו ספרות המצביעות על הטמפרטורה, עם התחממותה מתרחבת והכספית בצינור ומורה על הספרות עם מידת החום.
בשל רעילות הכספית עלול מדחום הכספית להיות מסוכן לילדים. הסיבה היא שאם הוא נשבר, מתאגדת הכספית בכדוריות רעילות מאד. אלה עלולות להיראות כ"סוכריות כסף" והן מושכות לא פעם ילדים לאכול אותן.
הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הגרמני דניאל פרנהייט, שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו. ואגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.
אז כיום יש באמת מדחומים דיגיטליים משוכללים מאד ובטוחים יותר ממד-החום המסורתי עם הכספית.
בין המדחומים הדיגיטליים יש כאלה שמיועדים למדידה על המצח, באוזן, מדחומים בצורת מוצץ, מדחומי אינפרה-אדום, מדחום מדבקה ומדחום לייזר. הם נחשבים מדויקים פחות ממדחומי הכספית, הידועים בדייקנותם.
ואגב, האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.
כך פועל המדחום:
https://youtu.be/rRDyioqL8AI
הנה הסבר לילדים:
https://youtu.be/0E46TN0rK_Y?t=10s
המדחומים האלקטרוניים החליפו עם הזמן את המדחום המבוסס על כספית:
https://youtu.be/V8BkszjwwAM
כך תהפכו בקבוק למדחום:
https://youtu.be/EbrVwQpgEmc
