שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מודדים איזון עם הפלס?
פלס, או בשמו הרשמי "פֶלֶס בנאים" (Spirit level), הוא מכשיר מדידה שמראה אם משטח מסוים הוא מאוזן ביחס לקרקע או לא, או בשפה פשוטה - האם המשטח ישר יחסית לקרקע.
הפלס מכיל חלונית הצצה המאפשרת לצפות בכמוסת נוזל שקופה. זוהי קפסולה שבה צפה בועת אוויר בתוך נוזל.
את הפלס המציא באמצע המאה ה-17 מדען וסופר צרפתי בשם מלכיצדק תבנו.
#איך הפלס מראה את האיזון?
הפלס בנוי בדרך כלל ממשטח ישר, עשוי מתכת או חומר קשיח כלשהו. מחוברת אליו שפופרת שקופה וסגורה בצורת גליל שבשני צדדיו הולך וצר.
חלונית ההצצה מראה היטב את מיקומה בועת האוויר, ביחס לקווים המסומנים על זכוכית הקפסולה. אם הבועה מתייצבת באזור שבין שני הקווים, משמע שהפלס מאוזן.
ואגב, בהרבה פלסים יש עוד שפופרת שמסייעת למדוד משטחים מאונכים. לא פעם יש עוד שפופרת שנועדה למדוד שיפועים של 45 מעלות.
כך פועל פלס הבנאים:
https://youtu.be/ygxPWzCiVNU
הזוויות והבועה:
https://youtu.be/TXPGyn6p3CY
יש מהם מדויקים להפליא:
https://youtu.be/cUq5onW5s9M
וכך תשתמשו בפלס לתליית תנועות ישרות וכדומה:
https://youtu.be/fsXzOh0EkME
האם קשה לרובוט לרכוב על אופניים?
רובוטים הם מכונות חכמות ויכולות כבר לבצע דברים מופלאים מאד. אבל כל מיני יכולות שהתפתחו אצל המינים במשך מיליארדי שנים, אינן פשוטות לביצוע בבניית רובוטים.
יכולת האיזון על אופניים היא אחת מהן. חוקרים ומפתחים רבים פועלים כדי ליצור רובוטים שיודעים להשאר יציבים כשהם נפגעים, מאויימים, נחבטים וכדומה. לכן הפיתוח של רובוטים שמאזנים את עצמם בעת הנסיעה על אופניים, הוא הרבה יותר משמעותי מסתם לא ליפול.
החוקר והמהנדס היפאני מסהיקו יאמאגוצ'י שוקד על פיתוח יכולות כאלה, של איזון אצל רובוטים. אחד מהישגיו הוא הרובוט Primer v2 שיכול לדווש על אופניים בצורה מרשימה ביותר.
הנה הדגמה של הרובוט המדווש של Masahiko Yamaguchi:
http://youtu.be/mT3vfSQePcs
והנה הוא רוכב על אופניים בחוץ:
http://youtu.be/SqBw7XapJKk
מהו הסלע המוזהב?
הסלע המוזהב (Golden Rock) שתלוי על קצה צוק באזור ינגון, או רנגון, בירתה הקודמת של מיאנמר, לשעבר בורמה, הוא תופעת טבע מדהימה ואפילו מעט מפחידה. על פי האגדה המקומית הסלע הובא מהים אל ההר על ידי מלך חזק והוא מוחזק בשערה בודדת מראשו של בודהא, שערה שהביא למקום נזיר מאמין.
לא זו בלבד שנראה שהסלע עומד לצנוח למטה בכל רגע, הוא גם צבוע בצבע זהב מלהיב ואם מוסיפים לכך את קדושתו של הסלע המוזהב, ניתן להבין מדוע הוא מעורר התרגשות אצל כל המבקרים בו.
שמו של הסלע המוזהב במיאנמר הוא "צ'אי-טי-או" והוא אחד מהאתרים הקדושים ביותר לבודהיסטים של בורמה ואסיה בכלל.
הנה הסלע המוזהב:
http://youtu.be/axCSr7U3tBE
המאמינים הכורעים ברך ליד הסלע:
http://youtu.be/aVyum134XU8
והדרך אל סלע הזהב של מיאנמר:
https://youtu.be/hDMuCbtgOgI
מהם היין והיאנג?
יין ויאנג (Yin Yang) הם מהעקרונות החשובים ברפואה הסינית. משמעותם הפשוטה היא של "ניגודים משלימים", ניגודים היוצרים איזון והשלמה, זה עם זה.
מילולית, פירושו של יין הוא "חושך" או "צל", בעוד יאנג פירושו "אור". על אף שהם הפוכים, מנוגדים ושונים, היין והיאנג תלויים זה בזה ואפילו נובעים זה מזה. הם משלימים זה את זה וחיים בהרמוניה ביחד.
היין ויאנג מייצגים, אם כך, הרמוניה או ניגודים משלימים. כלומר הם מדגימים שהן בטבע והן אצל בני אדם יכולים דברים מנוגדים להשלים זה את זה ולאו דווקא להיות בעימות.
לפי גישה זו, דברים מנוגדים והפוכים מתקיימים זה לצד זה, כשבכל דבר בטבע יש את שניהם וכל אחד מהם הופך לשני ומכיל קצת מהשני.
בפילוסופיה הסינית יין מייצג שקט ושלווה והיאנג הוא תנועה ואנרגיה.
הנה סרטון ההסבר של מושגי ין ויאנג (מתורגם):
http://youtu.be/ezmR9Attpyc?t=6s
מהי שרשרת המזון?
"שרשרת מזון" (Food chain) היא רצף פשוט של יחסי הזנה, או במילים פשוטות - מי אוכל את מי.
כלומר, זהו דימוי של רצף יצורים חיים, אורגניזמים, המחוברים זה לזה דרך יחסי התזונה שלהם, אלו מאלו.
נסביר.
בשרשרת מזון, כל יצור חי ניזון מיצור אחר, והאנרגיה, כלומר היכולת לחיות ולהתקיים, עוברת מהיצורים הללו זה לזה.
את המושג "שרשראות מזון", אגב, המציא לראשונה אל-ג'היז, מי שהיה פילוסוף ערבי במאה ה-10.
#"היצרנים"
הם היצורים החיים הראשונים בשרשרת המזון. בדרך כלל מדובר בצמחים, ביניהם עצים, עשב או אצות - כולם מהווים את מקור המזון והאנרגיה של בעלי חיים רבים. הם נקראים יצרנים כי מסוגלים לייצר את מזונם בעצמם ובמרבית המקרים לא צריכים לאכול יצורים חיים אחרים.
מה שמאפשר את הקיום העצמי שלהם הוא תהליך הפוטוסינתזה, שהפך את הצמחים לבסיס של כל שרשרת המזון - ראו בתגית "פוטוסינתזה". לכן, אגב, פגיעה בצמחים ובעצים תהרוס ותפגע בכל שרשרת המזון, כי היא הורסת את הבסיס הרחב של כל פירמידת המזון.
#"הצרכנים"
הם היצורים החיים הניזונים מהיצרנים. הם יכולים להיות צמחוניים, כלומר ניזונים מצמחים בלבד, או טורפים, כלומר ניזונים מבעלי חיים אחרים. אלה אותם בעלי חיים המשמשים בתורם כמזון לבעלי חיים אחרים, המוגדרים בתגית "טורפים".
#"הטורפים"
הם יצורים חיים הניזונים מ"הצרכנים". הם יכולים להיות טורפים ראשוניים, כלומר ניזונים מבעלי חיים צמחוניים, או טורפים משניים, כלומר ניזונים מבעלי חיים טורפים כמוהם, המשמשים להם כמזון. הכירו אותם בתגית "צמחוניים" או בתגית "טורפים".
#"טורפי העל"
בראש שרשרת המזון נמצאים טורפי-על, כמו אריות, דובי גריזלי ולווייתנים קטלנים. הם אינם נטרפים על ידי אף יצור חי אחר. הכירו אותם בתגית "טורפי על".
#דוגמה פשוטה לכזו שרשרת
קבלו דוגמה לשרשרת מזון פשוטה שתיראה כך:
יצרן: צמח
צרכן ראשוני: פרפר
טורף ראשוני: ציפור
טורף משני: שועל
טורף-על: נמר
#מארג המזון
מארג מזון (Food web) הוא ייצוג מעט יותר מורכב של יחסי ההזנה במערכת אקולוגית. מארג מזון כולל מספר שרשרות מזון משתלבות זו בזו.
במארג מזון, יכול כל יצור חי להיות חלק משרשרות מזון רבות. כך לדוגמה, ציפור יכולה להיות טורף ראשוני בשרשרת מזון אחת, וטורף משני בשרשרת מזון אחרת.
#חשיבות שרשרת מזון ומארג מזון
שרשרת מזון ומארג מזון חשובים לתפקוד תקין של מערכות אקולוגיות. הם מאפשרים ליצורים חיים לקבל את האנרגיה והחומרים האורגניים הדרושים להם כדי לשרוד ולצמוח.
שרשרת מזון ומארג מזון גם משחקים תפקיד חשוב במחזור החומרים במערכת האקולוגית. הם מאפשרים לחומרים אורגניים לעבור מיצורים חיים אחדים לאחרים, ובכך לשמור על איזון במערכת האקולוגית.
הנה שרשרת המזון (עברית):
https://youtu.be/dUtebDQOsEQ?t=48s
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/YuO4WB4SwCg
לילדים - כך פועלת שרשרת המזון:
https://youtu.be/aesKZR7J2nI
הטבעונים רואים בתעשיית הבשר פגיעה מלאכותית בה (עברית):
https://youtu.be/Eym7Cf672mw
ובחיוך - הדגמה של שרשרת המזון בבריונות מדוברת (עברית):
https://youtu.be/wuTi_LFrhwQ?t=36s
מהם ריבוי המשימות והקורטיזול המלחיץ שהוא מייצר?
הורמון הלחץ בגופנו הוא הקורטיזול (Cortisol). הוא לא היחיד שנחשב הורמון לחץ, אבל מדובר בהורמון תמים, שאחראי לבלגן לא קטן בתחושות שלנו וללא מעט גורמי מתח נפשי ואפילו חרדה.
ההורמון הזה בחיים המודרניים, הקרייריסטיים והאורבניים שבתוכם אנו אצים ורצים, הוא הכוכב המעיק שלנו.
אבל נתחיל בדְּחָק, או עָקָה, מילים יפות אבל לא תמיד מובנות, שכולנו מכירים בתור "לחץ", מתח נפשי, או סטרס (Stress). המילים הללו מייצגות את תחושת המצוקה שנובעת אצלנו מפגיעה באיזון שלנו.
המועקה הזו לרוב נגרמת כתוצאה מגירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או פסיכולוגי.
אחד הגורמים המוכרים לנו היטב הוא המולטי-טסקינג, ריבוי המשימות של האדם המודרני. אנשים נדרשים היום לנהל המון דברים במקביל - גם בחיים הפרטיים וגם בקריירה, בעבודה, בלימודים וזו רק רשימה חלקית.
ריבוי המשימות המטורף שחווים אנשים יכול להיות בקריירה או בחיים בתפקוד גבוה. נא לא לצקצק אם לא הזכרתי את עקר או עקרת הבית. ללא ספק גם בבית יש אינספור משימות שמוטלות על כתפיים צרות והניסיון המתמיד לנהל את אינספור המשימות שמוטלות בבית, לא פעם מתלווה לצורך לתפקד במקביל בעבודה.
הרבה נשים מכירות את זה היטב. גברים רבים רק מתחילים להיחשף ומתחילים לדווח על מלאכה כמעט בלתי אפשרית.
מכל מקום, ריבוי המשימות הזה הוא מקור בלתי נדלה ללחץ, או סטרס. הדרך מכמות המשימות הגדולה שאנו מנסים לנהל בו-זמנית אל הלחץ והסטרס עוברת בקורטיזול, ההורמון שאחראי לאותה עקה שאנו חווים לא פעם בחיינו.
וכשגופנו מפריש את הקורטיזול, ביחד עם האדרנלין והנוראדרנאלין, הוא מייצר הורמונים שמעלים את קצב הלב, ההזעה וקצב הנשימה שלנו, ביחד עם עייפות, התשה נפשית, תחושה שאנו מוצפים ועוד.
הפרשת הקורטיזול גם מגדילה את העירנות ולא פעם התוצאה של כל אלה תהיה חרדה, על כל המתלווה אליה. מה מתלווה אליה? - חוסר ודאות ואי נוחות, תחושה שיכולה להתבטא גם פיזית בכאבי בטן, לחץ בחזה ועוד.
גם במוח מחולל הקורטיזול שמות. רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן פוגעות במוח מאוד. כי לחץ לאורך זמן מגדיל את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו, ואת מספר הקשרים העצביים שבה. העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.
וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו - יש אפילו טענות שהפרשת קורטיזול משפיעה על צפיפות השרירים שלנו.
יש אמצעים להקטין את הפרשת הקורטיזול. אחד היעילים שבהם הוא השקט. קחו שעה של שקט, בלי הצפות של רעש, כמו רדיו, טלוויזיה, טלפונים וכאלה, ותראו איך אתם נרגעים. זה הקורטיזול שלא מציק פתאום וזה חלק מהקסם של המדיטציה, המיינדפולנס והוויפאסאנה, למשל.
הנה הקורטיזול, הורמון הלחץ ואיך להוריד את הפרשתו לגוף:
https://youtu.be/hwh8XEh0k9A
לחץ וסטרס. כך הוא נוצר בגוף והנה ההשפעות הגופניות שלו, שלא נרצה לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU
אגב, מולטי טסקינג הוא גם לא יעיל יותר (עברית):
https://youtu.be/yefk-VUxwKI
מה לאכול עם קורטיזול? (עברית)
https://youtu.be/38voz9ep3oI
וגם טראומות ואפילו טראומות מהילדות מייצרות אותו ומשפיעות על הבריאות הפיזית מאוד (מתורגם):
https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
פלס, או בשמו הרשמי "פֶלֶס בנאים" (Spirit level), הוא מכשיר מדידה שמראה אם משטח מסוים הוא מאוזן ביחס לקרקע או לא, או בשפה פשוטה - האם המשטח ישר יחסית לקרקע.
הפלס מכיל חלונית הצצה המאפשרת לצפות בכמוסת נוזל שקופה. זוהי קפסולה שבה צפה בועת אוויר בתוך נוזל.
את הפלס המציא באמצע המאה ה-17 מדען וסופר צרפתי בשם מלכיצדק תבנו.
#איך הפלס מראה את האיזון?
הפלס בנוי בדרך כלל ממשטח ישר, עשוי מתכת או חומר קשיח כלשהו. מחוברת אליו שפופרת שקופה וסגורה בצורת גליל שבשני צדדיו הולך וצר.
חלונית ההצצה מראה היטב את מיקומה בועת האוויר, ביחס לקווים המסומנים על זכוכית הקפסולה. אם הבועה מתייצבת באזור שבין שני הקווים, משמע שהפלס מאוזן.
ואגב, בהרבה פלסים יש עוד שפופרת שמסייעת למדוד משטחים מאונכים. לא פעם יש עוד שפופרת שנועדה למדוד שיפועים של 45 מעלות.
כך פועל פלס הבנאים:
https://youtu.be/ygxPWzCiVNU
הזוויות והבועה:
https://youtu.be/TXPGyn6p3CY
יש מהם מדויקים להפליא:
https://youtu.be/cUq5onW5s9M
וכך תשתמשו בפלס לתליית תנועות ישרות וכדומה:
https://youtu.be/fsXzOh0EkME
רובוטים הם מכונות חכמות ויכולות כבר לבצע דברים מופלאים מאד. אבל כל מיני יכולות שהתפתחו אצל המינים במשך מיליארדי שנים, אינן פשוטות לביצוע בבניית רובוטים.
יכולת האיזון על אופניים היא אחת מהן. חוקרים ומפתחים רבים פועלים כדי ליצור רובוטים שיודעים להשאר יציבים כשהם נפגעים, מאויימים, נחבטים וכדומה. לכן הפיתוח של רובוטים שמאזנים את עצמם בעת הנסיעה על אופניים, הוא הרבה יותר משמעותי מסתם לא ליפול.
החוקר והמהנדס היפאני מסהיקו יאמאגוצ'י שוקד על פיתוח יכולות כאלה, של איזון אצל רובוטים. אחד מהישגיו הוא הרובוט Primer v2 שיכול לדווש על אופניים בצורה מרשימה ביותר.
הנה הדגמה של הרובוט המדווש של Masahiko Yamaguchi:
http://youtu.be/mT3vfSQePcs
והנה הוא רוכב על אופניים בחוץ:
http://youtu.be/SqBw7XapJKk
הסלע המוזהב (Golden Rock) שתלוי על קצה צוק באזור ינגון, או רנגון, בירתה הקודמת של מיאנמר, לשעבר בורמה, הוא תופעת טבע מדהימה ואפילו מעט מפחידה. על פי האגדה המקומית הסלע הובא מהים אל ההר על ידי מלך חזק והוא מוחזק בשערה בודדת מראשו של בודהא, שערה שהביא למקום נזיר מאמין.
לא זו בלבד שנראה שהסלע עומד לצנוח למטה בכל רגע, הוא גם צבוע בצבע זהב מלהיב ואם מוסיפים לכך את קדושתו של הסלע המוזהב, ניתן להבין מדוע הוא מעורר התרגשות אצל כל המבקרים בו.
שמו של הסלע המוזהב במיאנמר הוא "צ'אי-טי-או" והוא אחד מהאתרים הקדושים ביותר לבודהיסטים של בורמה ואסיה בכלל.
הנה הסלע המוזהב:
http://youtu.be/axCSr7U3tBE
המאמינים הכורעים ברך ליד הסלע:
http://youtu.be/aVyum134XU8
והדרך אל סלע הזהב של מיאנמר:
https://youtu.be/hDMuCbtgOgI
יין ויאנג (Yin Yang) הם מהעקרונות החשובים ברפואה הסינית. משמעותם הפשוטה היא של "ניגודים משלימים", ניגודים היוצרים איזון והשלמה, זה עם זה.
מילולית, פירושו של יין הוא "חושך" או "צל", בעוד יאנג פירושו "אור". על אף שהם הפוכים, מנוגדים ושונים, היין והיאנג תלויים זה בזה ואפילו נובעים זה מזה. הם משלימים זה את זה וחיים בהרמוניה ביחד.
היין ויאנג מייצגים, אם כך, הרמוניה או ניגודים משלימים. כלומר הם מדגימים שהן בטבע והן אצל בני אדם יכולים דברים מנוגדים להשלים זה את זה ולאו דווקא להיות בעימות.
לפי גישה זו, דברים מנוגדים והפוכים מתקיימים זה לצד זה, כשבכל דבר בטבע יש את שניהם וכל אחד מהם הופך לשני ומכיל קצת מהשני.
בפילוסופיה הסינית יין מייצג שקט ושלווה והיאנג הוא תנועה ואנרגיה.
הנה סרטון ההסבר של מושגי ין ויאנג (מתורגם):
http://youtu.be/ezmR9Attpyc?t=6s
איזון
"שרשרת מזון" (Food chain) היא רצף פשוט של יחסי הזנה, או במילים פשוטות - מי אוכל את מי.
כלומר, זהו דימוי של רצף יצורים חיים, אורגניזמים, המחוברים זה לזה דרך יחסי התזונה שלהם, אלו מאלו.
נסביר.
בשרשרת מזון, כל יצור חי ניזון מיצור אחר, והאנרגיה, כלומר היכולת לחיות ולהתקיים, עוברת מהיצורים הללו זה לזה.
את המושג "שרשראות מזון", אגב, המציא לראשונה אל-ג'היז, מי שהיה פילוסוף ערבי במאה ה-10.
#"היצרנים"
הם היצורים החיים הראשונים בשרשרת המזון. בדרך כלל מדובר בצמחים, ביניהם עצים, עשב או אצות - כולם מהווים את מקור המזון והאנרגיה של בעלי חיים רבים. הם נקראים יצרנים כי מסוגלים לייצר את מזונם בעצמם ובמרבית המקרים לא צריכים לאכול יצורים חיים אחרים.
מה שמאפשר את הקיום העצמי שלהם הוא תהליך הפוטוסינתזה, שהפך את הצמחים לבסיס של כל שרשרת המזון - ראו בתגית "פוטוסינתזה". לכן, אגב, פגיעה בצמחים ובעצים תהרוס ותפגע בכל שרשרת המזון, כי היא הורסת את הבסיס הרחב של כל פירמידת המזון.
#"הצרכנים"
הם היצורים החיים הניזונים מהיצרנים. הם יכולים להיות צמחוניים, כלומר ניזונים מצמחים בלבד, או טורפים, כלומר ניזונים מבעלי חיים אחרים. אלה אותם בעלי חיים המשמשים בתורם כמזון לבעלי חיים אחרים, המוגדרים בתגית "טורפים".
#"הטורפים"
הם יצורים חיים הניזונים מ"הצרכנים". הם יכולים להיות טורפים ראשוניים, כלומר ניזונים מבעלי חיים צמחוניים, או טורפים משניים, כלומר ניזונים מבעלי חיים טורפים כמוהם, המשמשים להם כמזון. הכירו אותם בתגית "צמחוניים" או בתגית "טורפים".
#"טורפי העל"
בראש שרשרת המזון נמצאים טורפי-על, כמו אריות, דובי גריזלי ולווייתנים קטלנים. הם אינם נטרפים על ידי אף יצור חי אחר. הכירו אותם בתגית "טורפי על".
#דוגמה פשוטה לכזו שרשרת
קבלו דוגמה לשרשרת מזון פשוטה שתיראה כך:
יצרן: צמח
צרכן ראשוני: פרפר
טורף ראשוני: ציפור
טורף משני: שועל
טורף-על: נמר
#מארג המזון
מארג מזון (Food web) הוא ייצוג מעט יותר מורכב של יחסי ההזנה במערכת אקולוגית. מארג מזון כולל מספר שרשרות מזון משתלבות זו בזו.
במארג מזון, יכול כל יצור חי להיות חלק משרשרות מזון רבות. כך לדוגמה, ציפור יכולה להיות טורף ראשוני בשרשרת מזון אחת, וטורף משני בשרשרת מזון אחרת.
#חשיבות שרשרת מזון ומארג מזון
שרשרת מזון ומארג מזון חשובים לתפקוד תקין של מערכות אקולוגיות. הם מאפשרים ליצורים חיים לקבל את האנרגיה והחומרים האורגניים הדרושים להם כדי לשרוד ולצמוח.
שרשרת מזון ומארג מזון גם משחקים תפקיד חשוב במחזור החומרים במערכת האקולוגית. הם מאפשרים לחומרים אורגניים לעבור מיצורים חיים אחדים לאחרים, ובכך לשמור על איזון במערכת האקולוגית.
הנה שרשרת המזון (עברית):
https://youtu.be/dUtebDQOsEQ?t=48s
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/YuO4WB4SwCg
לילדים - כך פועלת שרשרת המזון:
https://youtu.be/aesKZR7J2nI
הטבעונים רואים בתעשיית הבשר פגיעה מלאכותית בה (עברית):
https://youtu.be/Eym7Cf672mw
ובחיוך - הדגמה של שרשרת המזון בבריונות מדוברת (עברית):
https://youtu.be/wuTi_LFrhwQ?t=36s
הורמון הלחץ בגופנו הוא הקורטיזול (Cortisol). הוא לא היחיד שנחשב הורמון לחץ, אבל מדובר בהורמון תמים, שאחראי לבלגן לא קטן בתחושות שלנו וללא מעט גורמי מתח נפשי ואפילו חרדה.
ההורמון הזה בחיים המודרניים, הקרייריסטיים והאורבניים שבתוכם אנו אצים ורצים, הוא הכוכב המעיק שלנו.
אבל נתחיל בדְּחָק, או עָקָה, מילים יפות אבל לא תמיד מובנות, שכולנו מכירים בתור "לחץ", מתח נפשי, או סטרס (Stress). המילים הללו מייצגות את תחושת המצוקה שנובעת אצלנו מפגיעה באיזון שלנו.
המועקה הזו לרוב נגרמת כתוצאה מגירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או פסיכולוגי.
אחד הגורמים המוכרים לנו היטב הוא המולטי-טסקינג, ריבוי המשימות של האדם המודרני. אנשים נדרשים היום לנהל המון דברים במקביל - גם בחיים הפרטיים וגם בקריירה, בעבודה, בלימודים וזו רק רשימה חלקית.
ריבוי המשימות המטורף שחווים אנשים יכול להיות בקריירה או בחיים בתפקוד גבוה. נא לא לצקצק אם לא הזכרתי את עקר או עקרת הבית. ללא ספק גם בבית יש אינספור משימות שמוטלות על כתפיים צרות והניסיון המתמיד לנהל את אינספור המשימות שמוטלות בבית, לא פעם מתלווה לצורך לתפקד במקביל בעבודה.
הרבה נשים מכירות את זה היטב. גברים רבים רק מתחילים להיחשף ומתחילים לדווח על מלאכה כמעט בלתי אפשרית.
מכל מקום, ריבוי המשימות הזה הוא מקור בלתי נדלה ללחץ, או סטרס. הדרך מכמות המשימות הגדולה שאנו מנסים לנהל בו-זמנית אל הלחץ והסטרס עוברת בקורטיזול, ההורמון שאחראי לאותה עקה שאנו חווים לא פעם בחיינו.
וכשגופנו מפריש את הקורטיזול, ביחד עם האדרנלין והנוראדרנאלין, הוא מייצר הורמונים שמעלים את קצב הלב, ההזעה וקצב הנשימה שלנו, ביחד עם עייפות, התשה נפשית, תחושה שאנו מוצפים ועוד.
הפרשת הקורטיזול גם מגדילה את העירנות ולא פעם התוצאה של כל אלה תהיה חרדה, על כל המתלווה אליה. מה מתלווה אליה? - חוסר ודאות ואי נוחות, תחושה שיכולה להתבטא גם פיזית בכאבי בטן, לחץ בחזה ועוד.
גם במוח מחולל הקורטיזול שמות. רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן פוגעות במוח מאוד. כי לחץ לאורך זמן מגדיל את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו, ואת מספר הקשרים העצביים שבה. העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.
וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו - יש אפילו טענות שהפרשת קורטיזול משפיעה על צפיפות השרירים שלנו.
יש אמצעים להקטין את הפרשת הקורטיזול. אחד היעילים שבהם הוא השקט. קחו שעה של שקט, בלי הצפות של רעש, כמו רדיו, טלוויזיה, טלפונים וכאלה, ותראו איך אתם נרגעים. זה הקורטיזול שלא מציק פתאום וזה חלק מהקסם של המדיטציה, המיינדפולנס והוויפאסאנה, למשל.
הנה הקורטיזול, הורמון הלחץ ואיך להוריד את הפרשתו לגוף:
https://youtu.be/hwh8XEh0k9A
לחץ וסטרס. כך הוא נוצר בגוף והנה ההשפעות הגופניות שלו, שלא נרצה לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU
אגב, מולטי טסקינג הוא גם לא יעיל יותר (עברית):
https://youtu.be/yefk-VUxwKI
מה לאכול עם קורטיזול? (עברית)
https://youtu.be/38voz9ep3oI
וגם טראומות ואפילו טראומות מהילדות מייצרות אותו ומשפיעות על הבריאות הפיזית מאוד (מתורגם):
https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
