שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה פירוש האייקונים באאוריקה?
#אייקון תמונה
יציג לכם אוסף תמונות ודימויים חזותיים המתייחסים לערך שבו אתם נמצאים.
#אייקון עיפרון
לחצו עליו לשליחה למערכת של הערה, תיקון, או דיווח על בעיה בערך שבו אתם נמצאים.
#אייקון נעץ
יוסיף את הערך לאוסף אישי של ערכים שמעניינים אתכם, או ערכים שאתם אוספים לצורך הרצאה שאתם מכינים.
#אייקון W
יציג לכם הרחבה על הערך באנציקלופדיה ויקיפדיה, שלא פעם כוללת הרבה מידע חשוב, שיוכל לסייע להעמקה בתחום בו אתם מתעניינים.
#אייקון תמונה
יציג לכם אוסף תמונות ודימויים חזותיים המתייחסים לערך שבו אתם נמצאים.
#אייקון עיפרון
לחצו עליו לשליחה למערכת של הערה, תיקון, או דיווח על בעיה בערך שבו אתם נמצאים.
#אייקון נעץ
יוסיף את הערך לאוסף אישי של ערכים שמעניינים אתכם, או ערכים שאתם אוספים לצורך הרצאה שאתם מכינים.
#אייקון W
יציג לכם הרחבה על הערך באנציקלופדיה ויקיפדיה, שלא פעם כוללת הרבה מידע חשוב, שיוכל לסייע להעמקה בתחום בו אתם מתעניינים.
מי הייתה רוזי הממסמרת?
רוזי הממסמרת (Rosie the Riveter) היא אייקון תרבותי פמיניסטי אמריקאי, לאחר שהופיעה על כרזת "!We Can Do It", בתקופת מלחמת העולם השנייה. היא ייצגה אז את הנשים שתרמו למאמץ המלחמה כפועלות בתעשייה, במקום הגברים שיצאו למלחמה.
הכרזה עוצבה אז על ידי המאייר ג' הוורד מילר, בהשראת התצלום של נעמי פריילי. בעקבות הכרזה נוצרו גם שירים ואפילו סרט על רוזי הממסמרת. עוד בשנות המלחמה היא הפכה לסמל ואייקון אמריקאי.
האישה שהיוותה השראה לפוסטר הייתה אמריקאית בשם נעמי פרקר פריילי. היא עבדה כמלצרית בקליפורניה, וכשארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה היא עברה לעבוד במפעל של חיל האוויר.
תמונתה שצולמה בעת שעבדה במפעל בשנות מלחמת העולם השנייה, שימשה כהשראה ליצירת הכרזה המפורסמת. הכרזה עודדה נשים להשתלב בשוק העבודה בשנות המלחמה, במקום הגברים שנקראו לשדה הקרב.
אגב, עם התעצמות התנועה הפמיניסטית, הרבה אחרי המלחמה, הפך הפוסטר מסמל מלחמתי לסמל פמיניסטי שעודד נשים להשתלב בשוק העבודה.
ונקודה קצת עצובה - לנעמי פריילי עצמה נודע כי הפוסטר התבסס עליה רק שנה לפני מותה.
הנה רוזי הממסמרת:
https://youtu.be/B3461S5YtKM
מה שהיא ייצגה:
https://youtu.be/bU2tt1h53jM
שיר עליה:
https://youtu.be/55NCElsbjeQ
והצייר נורמן רוקוול שצייר אותה:
https://youtu.be/-HRMrnPdYNM
רוזי הממסמרת (Rosie the Riveter) היא אייקון תרבותי פמיניסטי אמריקאי, לאחר שהופיעה על כרזת "!We Can Do It", בתקופת מלחמת העולם השנייה. היא ייצגה אז את הנשים שתרמו למאמץ המלחמה כפועלות בתעשייה, במקום הגברים שיצאו למלחמה.
הכרזה עוצבה אז על ידי המאייר ג' הוורד מילר, בהשראת התצלום של נעמי פריילי. בעקבות הכרזה נוצרו גם שירים ואפילו סרט על רוזי הממסמרת. עוד בשנות המלחמה היא הפכה לסמל ואייקון אמריקאי.
האישה שהיוותה השראה לפוסטר הייתה אמריקאית בשם נעמי פרקר פריילי. היא עבדה כמלצרית בקליפורניה, וכשארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה היא עברה לעבוד במפעל של חיל האוויר.
תמונתה שצולמה בעת שעבדה במפעל בשנות מלחמת העולם השנייה, שימשה כהשראה ליצירת הכרזה המפורסמת. הכרזה עודדה נשים להשתלב בשוק העבודה בשנות המלחמה, במקום הגברים שנקראו לשדה הקרב.
אגב, עם התעצמות התנועה הפמיניסטית, הרבה אחרי המלחמה, הפך הפוסטר מסמל מלחמתי לסמל פמיניסטי שעודד נשים להשתלב בשוק העבודה.
ונקודה קצת עצובה - לנעמי פריילי עצמה נודע כי הפוסטר התבסס עליה רק שנה לפני מותה.
הנה רוזי הממסמרת:
https://youtu.be/B3461S5YtKM
מה שהיא ייצגה:
https://youtu.be/bU2tt1h53jM
שיר עליה:
https://youtu.be/55NCElsbjeQ
והצייר נורמן רוקוול שצייר אותה:
https://youtu.be/-HRMrnPdYNM
למה מעצבים יורדים על פונט הקומיק סאנס?
בעולם הגופנים נחשב הקומיק סאנס (Comic Sans) לעוף, סליחה פונט, מוזר. מעצבים שונאים אותו במיוחד, אבל בקרב המשתמשים הרגילים במחשבים, הוא פופולארי מאד. הוא פונט כל כך שנוא ואהוב, שמדידות של ביטויי שנאה בטוויטר מצאו שהוא ממקומם במקום השני בביטויי השנאה, אחרי ג'סטין ביבר...
רבים טוענים שהבעיה המרכזית בקומיק סנס, היא השימוש שעושים בו רבים כל כך, מבלי לשים לב להקשר. רבים מהמעצבים אומרים שהוא טוב רק למסיבות של ילדים או לציורי קומיקס. לדבריהם, כשמשתמשים בו בהקשרים שאמורים להיות רציניים ובוגרים יותר, זה יוצא מגוחך וילדותי.
השנאה לקומיק סאנס הפכה חלק כל כך פופולרי בתרבות הרשת, עד שנוצרו משחקי רשת לחיסול האותיות שלו, יש אתרים שמציעים רשימות של פונטים אחרים בכתב יד, רק כדי שאנשים לא ישתמשו בקומיק סאנס, טפו עליו...
יש סבורים שהשנאה לפונטים כמו קומיק סאנס והעובדה שמחשיבים אותם ל"פגיעה בעיצוב” היא כבר אוטומטית וסוג של "בון-טון", הדיעה הנכונה או "מה שנכון לחשוב", אצל רבים מדי. מרבית המסתייגים ממנו, לפי המבקרים הללו, כבר לא זוכרים או שמעולם לא ידעו למה הוא לא טוב.
העובדות אגב, מעידות שכמה שהוא מוכפש, הופך קומיק סאנס ליותר ויותר פופולרי בשימוש בו. מה קורה פה? - היתכן שקומיק סאנס הוא הדונלד טראמפ של עולם הגופנים?
זה הפרדוקס שחוזר לא פעם בתרבות, של משהו שהופך כל כך פופולרי, עד שמובילי דיעה או מבקרים מתחילים לצקצק ולזלזל בו, בהמשך מקבלים אחרים מהם את המסר והוא מחלחל, עד שהוא הופך לרעיון שגור ושכיח. מצד שני, רבים שרוצים לבדל את עצמם מההמון, או להיות מיוחדים מול ה"נכון", ההורים או הזקנים בכלל, פונים דווקא אל המוקצה הזה. לפעמים הם אפילו משתלטים על הכלל, כמו שקרה עם הנצרות, עם טראמפ ועם גופן הקומיק סאנס.
אגב, בשנים האחרונות יצרו לקומיק-סאנס פונט ממשיך, שנקרא Comic Neue.
הנה סיפורו של הקומיק סאנס:
https://youtu.be/5l4sCaw71NE
והרצאת וידאו מעולה על עניין הקומיק סאנס:
https://youtu.be/GUCcObwIsOs
בעולם הגופנים נחשב הקומיק סאנס (Comic Sans) לעוף, סליחה פונט, מוזר. מעצבים שונאים אותו במיוחד, אבל בקרב המשתמשים הרגילים במחשבים, הוא פופולארי מאד. הוא פונט כל כך שנוא ואהוב, שמדידות של ביטויי שנאה בטוויטר מצאו שהוא ממקומם במקום השני בביטויי השנאה, אחרי ג'סטין ביבר...
רבים טוענים שהבעיה המרכזית בקומיק סנס, היא השימוש שעושים בו רבים כל כך, מבלי לשים לב להקשר. רבים מהמעצבים אומרים שהוא טוב רק למסיבות של ילדים או לציורי קומיקס. לדבריהם, כשמשתמשים בו בהקשרים שאמורים להיות רציניים ובוגרים יותר, זה יוצא מגוחך וילדותי.
השנאה לקומיק סאנס הפכה חלק כל כך פופולרי בתרבות הרשת, עד שנוצרו משחקי רשת לחיסול האותיות שלו, יש אתרים שמציעים רשימות של פונטים אחרים בכתב יד, רק כדי שאנשים לא ישתמשו בקומיק סאנס, טפו עליו...
יש סבורים שהשנאה לפונטים כמו קומיק סאנס והעובדה שמחשיבים אותם ל"פגיעה בעיצוב” היא כבר אוטומטית וסוג של "בון-טון", הדיעה הנכונה או "מה שנכון לחשוב", אצל רבים מדי. מרבית המסתייגים ממנו, לפי המבקרים הללו, כבר לא זוכרים או שמעולם לא ידעו למה הוא לא טוב.
העובדות אגב, מעידות שכמה שהוא מוכפש, הופך קומיק סאנס ליותר ויותר פופולרי בשימוש בו. מה קורה פה? - היתכן שקומיק סאנס הוא הדונלד טראמפ של עולם הגופנים?
זה הפרדוקס שחוזר לא פעם בתרבות, של משהו שהופך כל כך פופולרי, עד שמובילי דיעה או מבקרים מתחילים לצקצק ולזלזל בו, בהמשך מקבלים אחרים מהם את המסר והוא מחלחל, עד שהוא הופך לרעיון שגור ושכיח. מצד שני, רבים שרוצים לבדל את עצמם מההמון, או להיות מיוחדים מול ה"נכון", ההורים או הזקנים בכלל, פונים דווקא אל המוקצה הזה. לפעמים הם אפילו משתלטים על הכלל, כמו שקרה עם הנצרות, עם טראמפ ועם גופן הקומיק סאנס.
אגב, בשנים האחרונות יצרו לקומיק-סאנס פונט ממשיך, שנקרא Comic Neue.
הנה סיפורו של הקומיק סאנס:
https://youtu.be/5l4sCaw71NE
והרצאת וידאו מעולה על עניין הקומיק סאנס:
https://youtu.be/GUCcObwIsOs
מהם שלושת הקופים החכמים?
"שלושת הקופים החכמים" (Three wise monkeys) הוא סמל עתיק, מהמאה ה-8, שמקורו ביפן. בתוך מקדש טוסוגו, בעיר ניקו במקום קבורתו של השוגון טוקוגאווה איאסו, ישנו תבליט עץ ידוע ובו 3 קופים: אחד מכסה את עיניו, אחר שמכסה את אוזניו והשלישי - את פיו.
הקופים הללו, שביפנית נקראים "מיזארו" (זה שלא רואה רע), "קיקזארו" (שלא שומע רע) ו"איווזארו" (הקוף שלא מדבר רע). ביפנית יש כאן שעשוע מילולי נחמד, כי המילה "זארו" שבשמותיהם מזכירה את "סארו" שמשמעותו קוף. מכאן נולד הקשר שבין המסר לבין דמויות הקופים.
המשמעות המקורית של הסמל העממי הזה היא דווקא חיובית ומכוונת לבחירה מוסרית והתרחקות מכוונת מרוע. כלומר, לא עניין של התעלמות או בריחה מהמציאות, אלא דווקא של בחירה פעילה בטוב.
עם הזמן השתנתה בתרבות המערבית משמעות הסמל. בימינו היא השתנתה מהמקור, כשלרוב משמש הסמל כביקורת על מי שבוחרים להתעלם מעוול מולם ומעלימים עין מהמתרחש או ממציאות בלתי מתקבלת על הדעת, כאילו אומרים "לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי".
אז זו אולי פרשנות שונה ושגויה אל מול הרעיון המקורי, אבל היא מעניינת וללא ספק תפסה מאוד והפכה פופולרית. כיום ניתן למצוא את שלושת הקופים בכל מיני צורות והקשרים - מפסלונים, פוסטרים ותכשיטים, ועד קעקועים ואפילו אימוג'י. הם הפכו לסמל תרבותי עולמי, אף שרבים לא מודעים למשמעות המקורית והעמוקה יותר שלהם.
היסטורית, אגב, למרות שהפסל המפורסם נמצא ביפן, הרעיון עצמו מגיע מסין העתיקה והבודהיזם.
אף שאינו מתועד בכתביו המקוריים, ככל הנראה המקור הוא בתורתו של קונפוציוס, שלפי המסורת הסינית טבע את הסמל. כשסיפר החכם הסיני לתלמידיו שהוא עומד למות, הם ביקשו ממנו עצה שתדריך אותם בהמשך. קונפוציוס הסכים וצייר על החול שלפניהם את הקופים החכמים, עם המסר "לא רואה מה שאינו ראוי, לא שומע מה שאינו ראוי, לא אומר מה שאינו ראוי". הרעיון עבר ליפן עם הבודהיזם וכך הפך לחלק מהתרבות המקומית היפנית.
נקודה מעניינת ונחמדה היא שבמקור היו בעצם ארבעה קופים. הרביעי, שפחות מוכר, נקרא "שיזארו" ומסמל את העיקרון "לא עושה רע". לפעמים הוא מתואר כשהוא מכסה את חזהו, אך במרבית הייצוגים המודרניים של הסמל הוא לא מופיע.
ואגב, בצה"ל משמש סמל שלושת הקופים החכמים כסמל לביטחון שדה. באמצעותו מפיץ ומקדם הצבא בקרב החיילים את נוהלי ביטחון המידע, כדי למנוע זליגה של מידע מודיעין לאוזני ועיני האויב.
הנה הסבר על שלושת הקופים החכמים:
https://youtu.be/A2VBeZXmMFQ
הסבר לכבדי שמיעה:
https://youtu.be/yaBheKI-Z-A
יש גם את הסיפור על שלושת הנזירים הצוחקים:
https://youtu.be/MCX4YqcW7kU
שיר על שלושת הקופים שלא רואים ולא שומעים ולא יודעים כלום...
https://youtu.be/3WIKyZPOuDs
עניין של זמן על שלושת הקופים (עברית):
https://youtu.be/ayIBHKK3qKw?long=yes
וסרטון מלא על הרעיון שמאחורי המשל:
https://youtu.be/60NWbVf8K6g?long=yes
"שלושת הקופים החכמים" (Three wise monkeys) הוא סמל עתיק, מהמאה ה-8, שמקורו ביפן. בתוך מקדש טוסוגו, בעיר ניקו במקום קבורתו של השוגון טוקוגאווה איאסו, ישנו תבליט עץ ידוע ובו 3 קופים: אחד מכסה את עיניו, אחר שמכסה את אוזניו והשלישי - את פיו.
הקופים הללו, שביפנית נקראים "מיזארו" (זה שלא רואה רע), "קיקזארו" (שלא שומע רע) ו"איווזארו" (הקוף שלא מדבר רע). ביפנית יש כאן שעשוע מילולי נחמד, כי המילה "זארו" שבשמותיהם מזכירה את "סארו" שמשמעותו קוף. מכאן נולד הקשר שבין המסר לבין דמויות הקופים.
המשמעות המקורית של הסמל העממי הזה היא דווקא חיובית ומכוונת לבחירה מוסרית והתרחקות מכוונת מרוע. כלומר, לא עניין של התעלמות או בריחה מהמציאות, אלא דווקא של בחירה פעילה בטוב.
עם הזמן השתנתה בתרבות המערבית משמעות הסמל. בימינו היא השתנתה מהמקור, כשלרוב משמש הסמל כביקורת על מי שבוחרים להתעלם מעוול מולם ומעלימים עין מהמתרחש או ממציאות בלתי מתקבלת על הדעת, כאילו אומרים "לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי".
אז זו אולי פרשנות שונה ושגויה אל מול הרעיון המקורי, אבל היא מעניינת וללא ספק תפסה מאוד והפכה פופולרית. כיום ניתן למצוא את שלושת הקופים בכל מיני צורות והקשרים - מפסלונים, פוסטרים ותכשיטים, ועד קעקועים ואפילו אימוג'י. הם הפכו לסמל תרבותי עולמי, אף שרבים לא מודעים למשמעות המקורית והעמוקה יותר שלהם.
היסטורית, אגב, למרות שהפסל המפורסם נמצא ביפן, הרעיון עצמו מגיע מסין העתיקה והבודהיזם.
אף שאינו מתועד בכתביו המקוריים, ככל הנראה המקור הוא בתורתו של קונפוציוס, שלפי המסורת הסינית טבע את הסמל. כשסיפר החכם הסיני לתלמידיו שהוא עומד למות, הם ביקשו ממנו עצה שתדריך אותם בהמשך. קונפוציוס הסכים וצייר על החול שלפניהם את הקופים החכמים, עם המסר "לא רואה מה שאינו ראוי, לא שומע מה שאינו ראוי, לא אומר מה שאינו ראוי". הרעיון עבר ליפן עם הבודהיזם וכך הפך לחלק מהתרבות המקומית היפנית.
נקודה מעניינת ונחמדה היא שבמקור היו בעצם ארבעה קופים. הרביעי, שפחות מוכר, נקרא "שיזארו" ומסמל את העיקרון "לא עושה רע". לפעמים הוא מתואר כשהוא מכסה את חזהו, אך במרבית הייצוגים המודרניים של הסמל הוא לא מופיע.
ואגב, בצה"ל משמש סמל שלושת הקופים החכמים כסמל לביטחון שדה. באמצעותו מפיץ ומקדם הצבא בקרב החיילים את נוהלי ביטחון המידע, כדי למנוע זליגה של מידע מודיעין לאוזני ועיני האויב.
הנה הסבר על שלושת הקופים החכמים:
https://youtu.be/A2VBeZXmMFQ
הסבר לכבדי שמיעה:
https://youtu.be/yaBheKI-Z-A
יש גם את הסיפור על שלושת הנזירים הצוחקים:
https://youtu.be/MCX4YqcW7kU
שיר על שלושת הקופים שלא רואים ולא שומעים ולא יודעים כלום...
https://youtu.be/3WIKyZPOuDs
עניין של זמן על שלושת הקופים (עברית):
https://youtu.be/ayIBHKK3qKw?long=yes
וסרטון מלא על הרעיון שמאחורי המשל:
https://youtu.be/60NWbVf8K6g?long=yes
אייקונים
של מי הפנים שעל המסכה של אנונימוס?
מסכת גאי פוקס הפכה בעשורים האחרונים לסמל איקוני של מחאה והתנגדות פוליטית. פעילי אנונימוס נוהגים לעטות על פניהם את המסיכה המפורסמת והמזוהה עימם כל כך. אותם אקטיביסטים ויש כמותם מאות אלפים בעולם, מעוניינים להשאר אנונימיים ולכן עוטים את המסכות הללו.
יתרונן של המסכות הללו, המעוצבות בהשראת דיוקנו של גאי פוקס, הוא הזיהוי המוחלט שלהן עם אקטיביזם אנונימי. הקשר הזה נולד עם פרסומו של הרומן הגרפי "ונדטה" והסרט שהתבסס עליו.
המסיכה שעוטים אנשי אנונימוס מעוצבת במראה פניו של גאי פוקס (Guy Fawkes). האיש היה טרוריסט בריטי, שניסה לפוצץ את הפרלמנט הבריטי ב"מזימת אבק השריפה". המוזר והמעניין הוא שהמוני אנשים ברחבי העולם רואים בפוקס טרוריסט ועבריין לכל דבר, סוג של גיבור אנטי ממסדי. בשנת 2002 ערך ה-BBC סקר ובו נבחר גאי פוקס לאחד ממאה הבריטים החשובים בכל הזמנים.
היסטורית, פוקס היה חייל אנגלי קתולי ואחד מהקושרים המרכזיים במה שנקרא "מזימת אבק השריפה". היא כללה תכנית וניסיון לרצוח את מלך אנגליה וסקוטלנד, המלך ג'יימס הראשון, יחד איתו תכננו לרצוח גם את כל הלורדים. התכנית הייתה לפוצץ את בית הלורדים, במהלך טקס פתיחת הפרלמנט ב-5 בנובמבר 1605.
אבל עוד לפני שביצע את מזימתו, פוקס נתפס, עונה והוצא להורג. אבל המסכה עם דיוקנו של גאי פוקס הפכה לסמל רב עוצמה של מרד בסמכות. לאורך השנים היא שימשה מגוון קבוצות ותנועות מחאה ובשנות ה-80 אימצו אותה פאנק רוקרים כסמל למרד האנטי-ממסדי שלהם.
אגב, זו לא רק המסכה שמשמשת מאז הוצאתו להורג. עד היום חוגגים את יום לכידתו במה שנקרא נקרא "ליל גאי פוקס". הלילה הזה נחוג מדי שנה, במרבית מדינות חבר העמים הבריטי.
הנה הקשר המעניין שבין אנונימוס למהפכן האנגלי (עברית):
https://youtu.be/3rBywT9WA8M
תולדות מסכת גאי פוקס:
https://youtu.be/ARuDdBVGP6w
והפעילות שנעשית עם מסכת גאי פוקס על הפנים:
https://youtu.be/M0gTCTXr0ig
מסכת גאי פוקס הפכה בעשורים האחרונים לסמל איקוני של מחאה והתנגדות פוליטית. פעילי אנונימוס נוהגים לעטות על פניהם את המסיכה המפורסמת והמזוהה עימם כל כך. אותם אקטיביסטים ויש כמותם מאות אלפים בעולם, מעוניינים להשאר אנונימיים ולכן עוטים את המסכות הללו.
יתרונן של המסכות הללו, המעוצבות בהשראת דיוקנו של גאי פוקס, הוא הזיהוי המוחלט שלהן עם אקטיביזם אנונימי. הקשר הזה נולד עם פרסומו של הרומן הגרפי "ונדטה" והסרט שהתבסס עליו.
המסיכה שעוטים אנשי אנונימוס מעוצבת במראה פניו של גאי פוקס (Guy Fawkes). האיש היה טרוריסט בריטי, שניסה לפוצץ את הפרלמנט הבריטי ב"מזימת אבק השריפה". המוזר והמעניין הוא שהמוני אנשים ברחבי העולם רואים בפוקס טרוריסט ועבריין לכל דבר, סוג של גיבור אנטי ממסדי. בשנת 2002 ערך ה-BBC סקר ובו נבחר גאי פוקס לאחד ממאה הבריטים החשובים בכל הזמנים.
היסטורית, פוקס היה חייל אנגלי קתולי ואחד מהקושרים המרכזיים במה שנקרא "מזימת אבק השריפה". היא כללה תכנית וניסיון לרצוח את מלך אנגליה וסקוטלנד, המלך ג'יימס הראשון, יחד איתו תכננו לרצוח גם את כל הלורדים. התכנית הייתה לפוצץ את בית הלורדים, במהלך טקס פתיחת הפרלמנט ב-5 בנובמבר 1605.
אבל עוד לפני שביצע את מזימתו, פוקס נתפס, עונה והוצא להורג. אבל המסכה עם דיוקנו של גאי פוקס הפכה לסמל רב עוצמה של מרד בסמכות. לאורך השנים היא שימשה מגוון קבוצות ותנועות מחאה ובשנות ה-80 אימצו אותה פאנק רוקרים כסמל למרד האנטי-ממסדי שלהם.
אגב, זו לא רק המסכה שמשמשת מאז הוצאתו להורג. עד היום חוגגים את יום לכידתו במה שנקרא נקרא "ליל גאי פוקס". הלילה הזה נחוג מדי שנה, במרבית מדינות חבר העמים הבריטי.
הנה הקשר המעניין שבין אנונימוס למהפכן האנגלי (עברית):
https://youtu.be/3rBywT9WA8M
תולדות מסכת גאי פוקס:
https://youtu.be/ARuDdBVGP6w
והפעילות שנעשית עם מסכת גאי פוקס על הפנים:
https://youtu.be/M0gTCTXr0ig
מי יצר את הצילום האייקוני של צ'ה גווארה?
צילום של דיוקנו של המהפכן המרקסיסטי והמורד הקובני ממוצא ארגנטיני ארנסטו גווארה, המכונה "צ'ה", הפך לאחד האייקונים המוכרים בעולם. הצילום הוא כנראה אחד מהמועתקים ביותר בתולדות הצילום, אם לא התמונה הנפוצה ביותר בעולם. יש לו סיפור מעניין...
אז מהו סיפור הצילום של צ'ה גווארה? - הצילום, ששמו המקורי הוא "לוחם הגרילה ההירואי", הוא של צלם בשם אלברטו קורדה. הצילום המפורסם מושתת על תמונה ספונטנית, שצולמה כמעט במקרה, במהלך עצרת זיכרון שערך פידל קסטרו לאחר התפוצצות של אוניית מטען בנמל הוואנה, שהביאה למותם של עשרות בני אדם.
קורדה, הצלם הרשמי של קסטרו, צילם את גווארה בעת שהאזין לנאום של קסטרו בפני אלפי הצועדים. הבעת פניו של הלוחם המפורסם תפסה את הצלם והוא צילם את התמונה בחטף, כשברקע היה במקור עץ דקל ועוד משתתף בעצרת, לצדו של גווארה.
העורך של העיתון "הרבולוסיון", שעבורו צילם קורדה, לא השתמש בתמונה לצורך הכתבה שפורסמה על העצרת. אבל הצלם אהב את התמונה וניקה את התמונה מהעץ ומהדמות הנוספת שברקע. לאחר שיצר ממנה את הגרסה הנקייה, האייקונית, הוא תלה אותה בביתו והעניק עותקים ממנה לידידים ובני משפחה.
ב-1967 קיבל פעיל שמאל איטלקי את הזכויות לפרסום יומן השבי של גווארה וחיפש תמונה. הוא הופנה לקורדה, אהב את התמונה וכ"ידיד המהפכה", הוא קיבל אותה ללא תשלום. בעניין שנוצר לאחר שצ'ה הוצא להורג הפכו הספר עם התמונה שעל הכריכה שלו, לפרסום רב באיטליה ובעולם כולו.
התמונה לכדה את עינו של אמן מאירלנד בשם ג'ים פיצפטריק והוא יצר ממנה כרזה, בעלת רקע אדום כשהכוכב שעל כובע שלו צהוב. פיצפטריק הגביה מעט את עיניו של גווארה וכדי לסמן את שמו, הוא הוסיף F הפוכה על הכתף של הדמות. הכרזות הופצו בקרב ארגוני שמאל ברחבי אירופה וזכו לפרסום רב במהומות הסטודנטים בצרפת ב-1968.
די מהר קיבלו הכרזות מעמד בעולם האמנות כשאנדי וורהול הפיץ יצירה שהתבססה על הכרזות הללו. גם בקובה זכתה התמונה למעמד אייקוני, כשבחזית בניין משרד הפנים הוצב דיוקן פלדה שהתבסס עליה, ותחתיו הכיתוב "Hasta la Victoria Siempre" ("עד הניצחון תמיד").
עם השנים התמונה שבה והופיעה על שטרות ומטבעות קובניים, על חולצות טי במערב ובכלל הפכה לסמל, לוגו ונחלתם של מורדים במוסכמות ברחבי העולם. לא מעט בזכותה הפך צ'ה גווארה לאייקון המהפכני האולטימטיבי, שמייצג שינוי וחשיבה מחוץ למסגרת ומשמש בידי רבים למחאה וקריאת תיגר על הממסד, הרגיל, המסואב או המנצל.
הנה אלברטו קורדה, מי שידוע במשך שנים רבות כצלם של צ'ה:
https://youtu.be/Q2FFhYT-A_k
קורדה מספר כיצד נוצר הצילום:
https://youtu.be/Znb4xk5hldk
סיפורו של מי שקרא תיגר על קורדה:
https://youtu.be/aLJ7metgLSI
וקטע מסרט תיעודי על קורדה והצילום שיצר במקרה:
https://youtu.be/PKA1YZeJnPo?long=yes
צילום של דיוקנו של המהפכן המרקסיסטי והמורד הקובני ממוצא ארגנטיני ארנסטו גווארה, המכונה "צ'ה", הפך לאחד האייקונים המוכרים בעולם. הצילום הוא כנראה אחד מהמועתקים ביותר בתולדות הצילום, אם לא התמונה הנפוצה ביותר בעולם. יש לו סיפור מעניין...
אז מהו סיפור הצילום של צ'ה גווארה? - הצילום, ששמו המקורי הוא "לוחם הגרילה ההירואי", הוא של צלם בשם אלברטו קורדה. הצילום המפורסם מושתת על תמונה ספונטנית, שצולמה כמעט במקרה, במהלך עצרת זיכרון שערך פידל קסטרו לאחר התפוצצות של אוניית מטען בנמל הוואנה, שהביאה למותם של עשרות בני אדם.
קורדה, הצלם הרשמי של קסטרו, צילם את גווארה בעת שהאזין לנאום של קסטרו בפני אלפי הצועדים. הבעת פניו של הלוחם המפורסם תפסה את הצלם והוא צילם את התמונה בחטף, כשברקע היה במקור עץ דקל ועוד משתתף בעצרת, לצדו של גווארה.
העורך של העיתון "הרבולוסיון", שעבורו צילם קורדה, לא השתמש בתמונה לצורך הכתבה שפורסמה על העצרת. אבל הצלם אהב את התמונה וניקה את התמונה מהעץ ומהדמות הנוספת שברקע. לאחר שיצר ממנה את הגרסה הנקייה, האייקונית, הוא תלה אותה בביתו והעניק עותקים ממנה לידידים ובני משפחה.
ב-1967 קיבל פעיל שמאל איטלקי את הזכויות לפרסום יומן השבי של גווארה וחיפש תמונה. הוא הופנה לקורדה, אהב את התמונה וכ"ידיד המהפכה", הוא קיבל אותה ללא תשלום. בעניין שנוצר לאחר שצ'ה הוצא להורג הפכו הספר עם התמונה שעל הכריכה שלו, לפרסום רב באיטליה ובעולם כולו.
התמונה לכדה את עינו של אמן מאירלנד בשם ג'ים פיצפטריק והוא יצר ממנה כרזה, בעלת רקע אדום כשהכוכב שעל כובע שלו צהוב. פיצפטריק הגביה מעט את עיניו של גווארה וכדי לסמן את שמו, הוא הוסיף F הפוכה על הכתף של הדמות. הכרזות הופצו בקרב ארגוני שמאל ברחבי אירופה וזכו לפרסום רב במהומות הסטודנטים בצרפת ב-1968.
די מהר קיבלו הכרזות מעמד בעולם האמנות כשאנדי וורהול הפיץ יצירה שהתבססה על הכרזות הללו. גם בקובה זכתה התמונה למעמד אייקוני, כשבחזית בניין משרד הפנים הוצב דיוקן פלדה שהתבסס עליה, ותחתיו הכיתוב "Hasta la Victoria Siempre" ("עד הניצחון תמיד").
עם השנים התמונה שבה והופיעה על שטרות ומטבעות קובניים, על חולצות טי במערב ובכלל הפכה לסמל, לוגו ונחלתם של מורדים במוסכמות ברחבי העולם. לא מעט בזכותה הפך צ'ה גווארה לאייקון המהפכני האולטימטיבי, שמייצג שינוי וחשיבה מחוץ למסגרת ומשמש בידי רבים למחאה וקריאת תיגר על הממסד, הרגיל, המסואב או המנצל.
הנה אלברטו קורדה, מי שידוע במשך שנים רבות כצלם של צ'ה:
https://youtu.be/Q2FFhYT-A_k
קורדה מספר כיצד נוצר הצילום:
https://youtu.be/Znb4xk5hldk
סיפורו של מי שקרא תיגר על קורדה:
https://youtu.be/aLJ7metgLSI
וקטע מסרט תיעודי על קורדה והצילום שיצר במקרה:
https://youtu.be/PKA1YZeJnPo?long=yes
מהי שפת סמלי האמוג'י שמתפתחת הכי מהר בהיסטוריה?
נראה שהאמוג'י (emoji), שפת האייקונים היפאנית, היא השפה שהתפתחה במהירות הגדולה ביותר בתולדות האנושות. היא הומצאה רק בשנת 1998 וכיום משתמשים בה מאות מיליוני אנשים, השולחים מעל 6 מיליארד אמוג'ים מדי יום.
מאז שהוכנסה לשימוש בשנת 1998, ברשתות הסלולר היפניות, הפכה האמוג'י, שתרגומה הוא משהו כמו "תמונת־דמות", לשפת הסימנים הפופולארית בהיסטוריה.
את האמוג'י הראשון יצר מעצב יפאני בשם שיגטקה קוריטה (Shigetaka Kurita), שהיה חבר בצוות הפיתוח של מערכת אינטרנט סלולרי שנועדה לחברת טלפונים ביפאן.
המילה אימוג'י היא חיבור בין שתי מילים ביפאנית. המלה E פירושה "תמונה", ו"מוג'י" (MOJI) פירושו "סימן".
הנה ההתפתחות המהירה של האמוג'י:
https://youtu.be/SQUNhYw7Sd0
כמה עובדות שימחישו את התפוצה המדהימה שהאמוג'י זכתה לה בשנים האחרונות:
https://youtu.be/Rc_KRZOdly8
וגברת שמנסה להשמיע איך "הוגים" אמוג'ים שונים:
https://youtu.be/repyKZKlAlo
נראה שהאמוג'י (emoji), שפת האייקונים היפאנית, היא השפה שהתפתחה במהירות הגדולה ביותר בתולדות האנושות. היא הומצאה רק בשנת 1998 וכיום משתמשים בה מאות מיליוני אנשים, השולחים מעל 6 מיליארד אמוג'ים מדי יום.
מאז שהוכנסה לשימוש בשנת 1998, ברשתות הסלולר היפניות, הפכה האמוג'י, שתרגומה הוא משהו כמו "תמונת־דמות", לשפת הסימנים הפופולארית בהיסטוריה.
את האמוג'י הראשון יצר מעצב יפאני בשם שיגטקה קוריטה (Shigetaka Kurita), שהיה חבר בצוות הפיתוח של מערכת אינטרנט סלולרי שנועדה לחברת טלפונים ביפאן.
המילה אימוג'י היא חיבור בין שתי מילים ביפאנית. המלה E פירושה "תמונה", ו"מוג'י" (MOJI) פירושו "סימן".
הנה ההתפתחות המהירה של האמוג'י:
https://youtu.be/SQUNhYw7Sd0
כמה עובדות שימחישו את התפוצה המדהימה שהאמוג'י זכתה לה בשנים האחרונות:
https://youtu.be/Rc_KRZOdly8
וגברת שמנסה להשמיע איך "הוגים" אמוג'ים שונים:
https://youtu.be/repyKZKlAlo
מאיפה באו האמוג'י?
האמוג'י (emoji) פותחו כשפת אייקונים (בעברית: סמלילים), בעקבות הרגשונים שהפכו לפופולאריים מאד בסלולאר ובאינטרנט, במיוחד בפורומים, מסרונים, צ'אטים ודואר אלקטרוני, מיילים. על הרגשונים תוכלו לקרוא באאוריקה, בתגית "רגשונים".
האמוג'י נולדו ביפאן, כמערכת סמלים שכללה מאות דמויות גרפיות. ביפאן ניתן היה לצרפם להודעות ומסרונים ברשתות הסלולאר. לכל אחת מהדמויות היה קוד ייחודי בתווים, שהציג אותה במסר. כשהסמארטפונים מיפאן ושאר מדינות המזרח הרחוק החלו לעבור למערב, הפכו האמוג'ים לאהודים. מי שבמיוחד אימצו אותם והשתמשו בהם היו בני נוער. עם הזמן פותחו כלים שמאפשרים להוסיף את האמוג'י מתפריטים ידידותיים למשתמש, כך שלא חייבים היו עוד לזכור את הקודים המיועדים לכל אמוג'י.
בשנת 2015 אף הוסיפה חברת "אפל" למכשיריה את האפשרות לשנות לאמוג'י את גוון העור, כדי שלא להציג אך ורק דמויות לבנות.
הנה מקומו של האמוג'י בעולם המודרני של המאה ה-21:
https://youtu.be/cgE_2XylOCk
סיפורם של האמוג'ים באמצעות.. אמוג'י:
https://youtu.be/tf0PLOexjc0
ההיסטוריה של האמוג'י:
https://youtu.be/SoZlB9pFV2M
הסיפור "לשבור את הקרח" של דיסני, שמסופר כולו באמוג'י:
https://youtu.be/qjycf7h4KZM
ואפילו את תורת האבולוציה אפשר להסביר עם האמוג'י:
https://youtu.be/PGRRXKek8G0
האמוג'י (emoji) פותחו כשפת אייקונים (בעברית: סמלילים), בעקבות הרגשונים שהפכו לפופולאריים מאד בסלולאר ובאינטרנט, במיוחד בפורומים, מסרונים, צ'אטים ודואר אלקטרוני, מיילים. על הרגשונים תוכלו לקרוא באאוריקה, בתגית "רגשונים".
האמוג'י נולדו ביפאן, כמערכת סמלים שכללה מאות דמויות גרפיות. ביפאן ניתן היה לצרפם להודעות ומסרונים ברשתות הסלולאר. לכל אחת מהדמויות היה קוד ייחודי בתווים, שהציג אותה במסר. כשהסמארטפונים מיפאן ושאר מדינות המזרח הרחוק החלו לעבור למערב, הפכו האמוג'ים לאהודים. מי שבמיוחד אימצו אותם והשתמשו בהם היו בני נוער. עם הזמן פותחו כלים שמאפשרים להוסיף את האמוג'י מתפריטים ידידותיים למשתמש, כך שלא חייבים היו עוד לזכור את הקודים המיועדים לכל אמוג'י.
בשנת 2015 אף הוסיפה חברת "אפל" למכשיריה את האפשרות לשנות לאמוג'י את גוון העור, כדי שלא להציג אך ורק דמויות לבנות.
הנה מקומו של האמוג'י בעולם המודרני של המאה ה-21:
https://youtu.be/cgE_2XylOCk
סיפורם של האמוג'ים באמצעות.. אמוג'י:
https://youtu.be/tf0PLOexjc0
ההיסטוריה של האמוג'י:
https://youtu.be/SoZlB9pFV2M
הסיפור "לשבור את הקרח" של דיסני, שמסופר כולו באמוג'י:
https://youtu.be/qjycf7h4KZM
ואפילו את תורת האבולוציה אפשר להסביר עם האמוג'י:
https://youtu.be/PGRRXKek8G0