שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהי אם הלטאה הטובה, מיאזאורה?
מַאיַזַאוּרָה פירושה "אמא טובה שדואגת לצאצאיה". ואכן, נקבת הדינוזאור הקרוי מיזאורה או מיאזאורה (Maiasaura) הייתה אמא טובה.
היא סידרה לביציה קן שנראה כמו קערה גדולה וכמו רבים מהדינוזאורים היא הגנה על הביצים שלה מטורפים.
גם אחרי שבקעו מהביצים, המשיכה נקבת המיזאורה לדאוג למזונם של הדינוזאורים הצעירים שלה, כמו כל אם בעולם בעלי החיים של אז ושל ימינו.
מיאזאורה הייתה דינוזאור הולך על ארבע שהשתייך לקבוצת "בעלי אגן עוף", אם כי המעניין ומעט מבלבל בקבוצה זו שהיא לא הייתה קרובה לציפורים, שמקורם בדינוזאורים.
הנה היכרות עם המיזאורה:
http://youtu.be/FxBOFAJ8iag
הסבר על המאיזאורה:
http://youtu.be/iNE5yeAotXw
והדגמה של מיזאורה במוזיאון:
http://youtu.be/z__d8Qz00cI
איך התפרסמה סקרלט החתולה בכל העולם?
הסיפור המדהים של חתולת הרחוב (Stray Cat) סקרלט הוא אולי מבצע הגבורה הגדול ביותר שהאדם נחשף אליו בעולם הטבע.
המקום הוא ברוקלין, ניו יורק. הזמן הוא שנות ה-90 של המאה הקודמת. 30 במרץ 1996 ודיווח על שריפה שסיבותיה לא ברורות מגיע למכבי האש של השכונה.
יש לציין שההגעה של הכבאים לכיבוי השריפה הייתה די מהירה. הם השיגו שליטה וכבר ראו את הסוף שלה, כשאחד הכבאים, דיוויד ג'יאנלי שמו, הבחין בחתולה, כנראה האם, כשהיא נושאת אחד אחד את הגורים שלה מהמוסך הבוער החוצה.
סקרלט היא חתולת רחוב בת תשעה חודשים, אחרי ההמלטה הראשונה שלה. חמשת החתלתולים הם צאצאיה הראשונים. ג'יאנלי מבחין שבמהלך הוצאת גוריה מהאש היא הולכת ונכווית קשות. אבל היא לא מוותרת והכבאי משתאה מהתנהגות הורית כה אמיצה.
היא הצליחה להוציא כך את כל הגורים שלה.
כשגברים מצליחים להתגבר על השריפה והאש הולכת ונחלשת מביט ג'יאנלי באם החתולים. עיניה היו עצומות ומלאות שלפוחיות שמנעו ממנה את הראייה. אוזניה וכפותיה נראו צרובות לחלוטין, אבל היא רק עוברת בין הגורים, נוגעת באפה בכל אחד מהחתלתולים ומנסה לוודא שכולם ניצלו ונמצאים מחוץ לאש.
הוא הבין שהיא לא רואה אותם. אבל בשלב הזה היא התמוטטה מחוסרת הכרה.
כשהתגברו לחלוטין על השריפה אסף ג'יאנלי הנרגש את החתולים כולם ולקח אותם לווטרינר. לא קשה היה להבחין שעיניה של סקרלט האם היו עצומות והשלפוחיות כיסו אותן. אוזניה וכפותיה נכוו ופרוותה הייתה צרובה לחלוטין.
הסיפור על החתולה האמיצה רץ במהירות בתקשורת האמריקאית ובהמשך גם לתקשורת העולמית. איש לא נותר אדיש. מאמציה להציל את גוריה מהשריפה משכו תשומת לב אדירה ואנשים כתבו והתפייטו על ההשראה ההורית האדירה שהסיפור העניק להם.
תודות לטיפול המסור של הווטרינרים טופלו ושוקמו סקרלט והגורים כולם. החתלתול הלבן מת כחודש לאחר השריפה בשל וירוס. אבל כל השאר וגם סקרלט עצמה התאוששו והבריאו לאחר 3 חודשים של טיפול. מתנדבים רבים ביקשו לאמץ אותם והם אכן הועברו לאנשים ומשפחות שהעניקו להם בית חם אבל לא יותר מדי...
הנה סיפורה של החתולה סקרלט:
https://youtu.be/uJKrafxYH5A
חודש אחרי הגבורה והכוויות:
https://youtu.be/Oz9xdz1dDuk
וסיפורה המלא של סקרלט:
https://youtu.be/Icyf6fbLkZE
מהו ההריון ומה מתרחש בו?
אין כמו הריון, או כמו שנכון לכתוב את זה - היריון (Pregnancy), כדי להשפיע על חיינו. באמצעותו אנו נולדים ובאים לעולם ובעזרתו אנחנו מולידים ילדים.
ההיריון הוא השלב המכריע בתהליך הרבייה של בעלי חיים, בדגש על יונקים ובכללם בני האדם. זהו תהליך שבו נושאת הנקבה ברחם שלה את הצאצאים, אחד או יותר, הקרויים עוברים.
תחילת ההיריון היא בתהליך ההתעברות. בתהליך זה יש הפריה של הביצית של הנקבה על ידי תא זרע של הזכר. הפריה זו יוצרת זיגוטה, כלומר תא יחיד שהוא השלב הראשון ביצירת אורגניזם חדש.
זו תחילתו של עובר, המשתרש ברחם ומקבל בו משאבים, הדרושים להתפתחותו מגוף הנקבה שהתעברה. זה השליש הראשון מתוך שלושה שאורך כל אחד מהם 3 חודשים. בסוף נקלט העובר ונוצרות מערכות הגוף השונות. בשלב זה הסיכון הוא הכי גבוה להפלה טבעית.
מכאן יופיעו בהדרגה האיברים השונים בגופו של העובר. ביניהם יהיו גם כאלה שייעלמו בהמשך ההיריון, כמו קשתות זימים, קרומים בין האצבעות ואפילו זנב. זה תהליך של מוות תאי מתוכנן, שנקרא "אפופטוזיס" ולו תפקיד חשוב בהתפתחות העוברית.
התפתחות העובר האנושי ברחם נמשכת כ-40 שבועות, כ-9 חודשים. במהלך ההיריון מתפתחות בגופו מערכות הגוף השונות שירכיבו אותו ויתפתחו מהתא היחיד ועד לעובר שהוא תינוק שלם.
כל עובר הולך ומתפתח ברחמה של האם, עד לשלב בו הוא יכול לחיות מחוץ לרחם, כלומר נולד. ואכן, היריון תקין של אישה מסתיים בלידה, או המלטה אצל יונקים אחרים. לצערנו, לא פעם מסתיים היריון בהפלה טבעית או מלאכותית, בשל סיבות כמו בריאות העובר, מצבה הגופני של אימו וכדומה.
#משך ההריון
משך ההיריון שונה לחלוטין אצל יונקים שונים. שיאני אורך ההיריון הם הפילים, שאצלם הוא נמשך 22 חודשים. מכרסמים קטנים דוגמת אוגרים ועכברים חווים היריון שאורכו בין 16 ל-20 יום.
אורך ההיריון אצל בני אדם הוא כ-40 שבועות מאז הווסת האחרון שלפני ההתעברות ועד מועד הלידה.
ייחודיים בקרב היונקים בהיריון שלהם הם חיות הכיס השונות, אצלם ההיריון נמשך זמן קצר של ככחודש. אחריו ממשיך העובר להתפתח... בכיס.
זהו ההריון ומה שמתרחש בו בגוף (מתורגם):
https://youtu.be/F_ssj7-8rYg
כך נוצר היריון (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
על בדיקת הריון (מתורגם):
https://youtu.be/aOfWTscU8YM
השוואת משך ההריון ביונקים שונים:
https://youtu.be/2_89COtwhDw
רבים מדברים על תופעה של טפשת ההיריון (עברית):
https://youtu.be/aXA0LRaUB7Q?long=yes
מהו טקס מעבר?
בכל תרבות, בכל יבשת, בכל תקופה היסטורית, בני אדם הרגישו צורך עמוק לסמן את הרגעים שבהם מישהו חוצה סף. הילד שהופך לאיש, הבחור שהופך ללוחם, האישה שנכנסת לאימהות.
לכך נועד טקס המעבר (Rite of passage). זהו אירוע טקסי המסמן את המעבר של אדם משלב אחד בחייו לשלב אחר.
דוגמאות נוספות לטקסי מעבר בחיים כוללות את טקסי סיום הלימודים, התפתחות דתית והכי מוכרים הם טקסי ההתבגרות. יש גם טקסים המציינים מעבר ממעמד חברתי אחד לאחר, אחרים מציינים מעבר ממעמד של רווק למעמד של נשוי, או מכזה של אדם פרטי למעמד של איש ציבור.
טקסי מעבר נחשבים משמעותיים מבחינה חברתית, מכיוון שהם מחזקים ערכים ומסורות חברתיות, תוך הנחיית אנשים והובלה שלהם דרך שינויים משמעותיים בחייהם.
גם המשמעות התרבותית או הרוחנית של אירועים כאלה היא רבה והם ומסייעים לאדם להתקדם, למלא תפקידים חברתיים ולזכות במינויים חדשים במעלה הקריירה והחברה.
ראו טקסי מעבר בעולם בתגית "טקסי מעבר".
#הצד האנתרופולוגי
הנקודות של טקסי המעבר אינן רק ביולוגיות, הן חברתיות, רגשיות, רוחניות. האנתרופולוג וחוקר הפולקלור ארנולד ואן ז'נפ (Arnold van Gennep), שפעל בצרפת, היה הראשון שניסח זאת ב-1909 בספרו "טקסי המעבר" (Les Rites de Passage).
בספרו הוא מסביר שכל מעבר מורכב מ-3 שלבים. הפרידה מהמצב הישן, תקופת סף שבה האדם אינו כאן ולא שם ואז שילוב מחדש בתפקיד החדש.
הנקודה המרתקת היא שהמבנה הזה חוזר על עצמו בתרבויות שונות שלא ידעו זו על קיומה של זו.
אצל שבט הסאמביה (Sambia) מפפואה גינאה החדשה, בנים בגיל 7 עד 10 מופרדים מאמותיהם ועוברים שנות חניכה קפדניות בין הגברים. הטקס כולל התנסויות פיזיות קשות שמטרתן להוכיח שהילד השיל את "הנשיות" שספג מגידולו בידי אימו. רק לאחר שנים ולאחר שלבים נוספים, הצעיר מוכר כגבר מלא.
האנתרופולוג גילברט הרדט (Gilbert Herdt) חקר את הסאמביה בשנות ה-70 ותיעד עד כמה עמוקה ההשקעה התרבותית שמכניסות חברות אלה לסימון המעברים הללו. כשהרדט הגיע לראשונה לכפר, בני השבט היו מנותקים כל כך מהעולם החיצון שרבים מהם לא ראו מעולם אדם לבן. הוא נאלץ לשהות שם חודשים עד שאפשרו לו לצפות בטקסים.
בקרב שבט הלקוטה (Lakota), ילידי הערבות של צפון אמריקה, מעבר לבגרות כלל ניסיון קשה של בידוד בטבע, שבו הצעיר צם, שוהה לבד ומחכה לחזון מנחה שיגלה לו את "שמו הפנימי" ואת ייעודו. טקס זה, הקרוי Hanbleceya, ולרוב מתורגם כ-"Vision Quest", נחשב לאחד מטקסי המעבר המרשימים ביבשת. השיבה בחזרה לכפר לאחר מכן היא חגיגה שכל הקהילה משתתפת בה.
ביפן, יום הבגרות (ה-Seijin-no-Hi), הוא חג לאומי המתקיים מדי שנה ביום שני השני של ינואר. החוק היפני הוריד ב-2022 את גיל הבגרות הרשמי מ-20 ל-18, אך טקס ה-Seijin Shiki נמשך ברוב הרשויות המקומיות לבני 20, שכן זהו הגיל שבו מותרת שתיית אלכוהול ועישון.
הנשים בטקס היפני הזה לובשות קימונו מסורתי, הגברים לובשים חליפה או בגדים יפניים קלאסיים, ואחר כך ממשיכים לחגוג עם המשפחה. מדובר ביום שבו המדינה עצמה אומרת לאזרח הצעיר: "מעכשיו אתה אחד מאיתנו, מבוגר." חגיגות הצעירים שלאחר הטקס נודעו לשמצה קלה: בשנת 2000 שיבשו צעירים בעיר נאהא (Naha) שבאוקינאווה את הטקס הרשמי עצמו בצעקות ובזיקוקין, וגרמו לידוענים ולפקידים בכירים לברוח מהבמה.
בקרב שבט הסטרה-מאווה (Sateré-Mawé) מברזיל, ילדים עוברים טקס ייחודי שבו ידיהם מוכנסות לכפפה ממולאת בנמלי קליע (bullet ants), שעקיצתן מדורגת כאחת הכואבות ביותר בעולם החרקים על פי סולם שמידט (Schmidt Sting Pain Index). הכפפות נלבשות 10 דקות והטקס חוזר שוב ושוב לאורך חודשים לפני שהצעיר מוכר כלוחם. בשפת השבט קוראים לנמלה "tocandira", ואנשי השבט מתייחסים אל הכאב לא כעונש אלא כמורה.
קצת קשה לקבול על כך שבגרות בתרבות המערבית היא מסובכת. מה שמשותף לכולם אינו הכאב או האתגר. זו ההכרה. הקהילה רואה את המעבר, מאשרת אותו, נותנת לו שם. בכך הופכת את הרגע מאישי לקולקטיבי, מגדולה אישית לחוזה חברתי. אדם לא פשוט "גדל" אלא מוכרז כגדול. ההבדל, כפי שמראים אלפי שנות תרבות אנושית, הוא כל ההבדל.
#שלבי טקס המעבר
לטקסי מעבר בחברה האנושית יש 3 שלבים:
ניתוק או בידוד - שלב הפרידה ממי שאינם שותפים למעבר, כשמתנתקים מהמעמד החברתי הקודם. לדוגמה: כבר לא ילד.
עמידה על הסף - שלב ביניים בו עושה המעבר מתנתק ממעמדו החברתי הקודם, אך מנגד עדיין אינו חלק מהמעמד החברתי החדש. בדוגמה: עדיין לא מבוגר.
שילוב - השלב בו מתקבלים למעמד החדש על ידי השותפים למעמד זה ונכנסים אליו לתמיד. בדוגמה: אני בוגר ומבוגר.
הנה ההסבר של טקס מעבר:
https://youtu.be/nezILcHZIYY
טקס מעבר לנערה בניו מקסיקו (עברית)
https://youtu.be/5B3Abpv0ysM
אמריקאי שמסייע לקיים טקסי מעבר:
https://youtu.be/zm-211WsqnY
וטקס המעבר היהודי בר מצווה (עברית):
https://youtu.be/_SG9HIijEW8
אימהות

מַאיַזַאוּרָה פירושה "אמא טובה שדואגת לצאצאיה". ואכן, נקבת הדינוזאור הקרוי מיזאורה או מיאזאורה (Maiasaura) הייתה אמא טובה.
היא סידרה לביציה קן שנראה כמו קערה גדולה וכמו רבים מהדינוזאורים היא הגנה על הביצים שלה מטורפים.
גם אחרי שבקעו מהביצים, המשיכה נקבת המיזאורה לדאוג למזונם של הדינוזאורים הצעירים שלה, כמו כל אם בעולם בעלי החיים של אז ושל ימינו.
מיאזאורה הייתה דינוזאור הולך על ארבע שהשתייך לקבוצת "בעלי אגן עוף", אם כי המעניין ומעט מבלבל בקבוצה זו שהיא לא הייתה קרובה לציפורים, שמקורם בדינוזאורים.
הנה היכרות עם המיזאורה:
http://youtu.be/FxBOFAJ8iag
הסבר על המאיזאורה:
http://youtu.be/iNE5yeAotXw
והדגמה של מיזאורה במוזיאון:
http://youtu.be/z__d8Qz00cI

הסיפור המדהים של חתולת הרחוב (Stray Cat) סקרלט הוא אולי מבצע הגבורה הגדול ביותר שהאדם נחשף אליו בעולם הטבע.
המקום הוא ברוקלין, ניו יורק. הזמן הוא שנות ה-90 של המאה הקודמת. 30 במרץ 1996 ודיווח על שריפה שסיבותיה לא ברורות מגיע למכבי האש של השכונה.
יש לציין שההגעה של הכבאים לכיבוי השריפה הייתה די מהירה. הם השיגו שליטה וכבר ראו את הסוף שלה, כשאחד הכבאים, דיוויד ג'יאנלי שמו, הבחין בחתולה, כנראה האם, כשהיא נושאת אחד אחד את הגורים שלה מהמוסך הבוער החוצה.
סקרלט היא חתולת רחוב בת תשעה חודשים, אחרי ההמלטה הראשונה שלה. חמשת החתלתולים הם צאצאיה הראשונים. ג'יאנלי מבחין שבמהלך הוצאת גוריה מהאש היא הולכת ונכווית קשות. אבל היא לא מוותרת והכבאי משתאה מהתנהגות הורית כה אמיצה.
היא הצליחה להוציא כך את כל הגורים שלה.
כשגברים מצליחים להתגבר על השריפה והאש הולכת ונחלשת מביט ג'יאנלי באם החתולים. עיניה היו עצומות ומלאות שלפוחיות שמנעו ממנה את הראייה. אוזניה וכפותיה נראו צרובות לחלוטין, אבל היא רק עוברת בין הגורים, נוגעת באפה בכל אחד מהחתלתולים ומנסה לוודא שכולם ניצלו ונמצאים מחוץ לאש.
הוא הבין שהיא לא רואה אותם. אבל בשלב הזה היא התמוטטה מחוסרת הכרה.
כשהתגברו לחלוטין על השריפה אסף ג'יאנלי הנרגש את החתולים כולם ולקח אותם לווטרינר. לא קשה היה להבחין שעיניה של סקרלט האם היו עצומות והשלפוחיות כיסו אותן. אוזניה וכפותיה נכוו ופרוותה הייתה צרובה לחלוטין.
הסיפור על החתולה האמיצה רץ במהירות בתקשורת האמריקאית ובהמשך גם לתקשורת העולמית. איש לא נותר אדיש. מאמציה להציל את גוריה מהשריפה משכו תשומת לב אדירה ואנשים כתבו והתפייטו על ההשראה ההורית האדירה שהסיפור העניק להם.
תודות לטיפול המסור של הווטרינרים טופלו ושוקמו סקרלט והגורים כולם. החתלתול הלבן מת כחודש לאחר השריפה בשל וירוס. אבל כל השאר וגם סקרלט עצמה התאוששו והבריאו לאחר 3 חודשים של טיפול. מתנדבים רבים ביקשו לאמץ אותם והם אכן הועברו לאנשים ומשפחות שהעניקו להם בית חם אבל לא יותר מדי...
הנה סיפורה של החתולה סקרלט:
https://youtu.be/uJKrafxYH5A
חודש אחרי הגבורה והכוויות:
https://youtu.be/Oz9xdz1dDuk
וסיפורה המלא של סקרלט:
https://youtu.be/Icyf6fbLkZE

אין כמו הריון, או כמו שנכון לכתוב את זה - היריון (Pregnancy), כדי להשפיע על חיינו. באמצעותו אנו נולדים ובאים לעולם ובעזרתו אנחנו מולידים ילדים.
ההיריון הוא השלב המכריע בתהליך הרבייה של בעלי חיים, בדגש על יונקים ובכללם בני האדם. זהו תהליך שבו נושאת הנקבה ברחם שלה את הצאצאים, אחד או יותר, הקרויים עוברים.
תחילת ההיריון היא בתהליך ההתעברות. בתהליך זה יש הפריה של הביצית של הנקבה על ידי תא זרע של הזכר. הפריה זו יוצרת זיגוטה, כלומר תא יחיד שהוא השלב הראשון ביצירת אורגניזם חדש.
זו תחילתו של עובר, המשתרש ברחם ומקבל בו משאבים, הדרושים להתפתחותו מגוף הנקבה שהתעברה. זה השליש הראשון מתוך שלושה שאורך כל אחד מהם 3 חודשים. בסוף נקלט העובר ונוצרות מערכות הגוף השונות. בשלב זה הסיכון הוא הכי גבוה להפלה טבעית.
מכאן יופיעו בהדרגה האיברים השונים בגופו של העובר. ביניהם יהיו גם כאלה שייעלמו בהמשך ההיריון, כמו קשתות זימים, קרומים בין האצבעות ואפילו זנב. זה תהליך של מוות תאי מתוכנן, שנקרא "אפופטוזיס" ולו תפקיד חשוב בהתפתחות העוברית.
התפתחות העובר האנושי ברחם נמשכת כ-40 שבועות, כ-9 חודשים. במהלך ההיריון מתפתחות בגופו מערכות הגוף השונות שירכיבו אותו ויתפתחו מהתא היחיד ועד לעובר שהוא תינוק שלם.
כל עובר הולך ומתפתח ברחמה של האם, עד לשלב בו הוא יכול לחיות מחוץ לרחם, כלומר נולד. ואכן, היריון תקין של אישה מסתיים בלידה, או המלטה אצל יונקים אחרים. לצערנו, לא פעם מסתיים היריון בהפלה טבעית או מלאכותית, בשל סיבות כמו בריאות העובר, מצבה הגופני של אימו וכדומה.
#משך ההריון
משך ההיריון שונה לחלוטין אצל יונקים שונים. שיאני אורך ההיריון הם הפילים, שאצלם הוא נמשך 22 חודשים. מכרסמים קטנים דוגמת אוגרים ועכברים חווים היריון שאורכו בין 16 ל-20 יום.
אורך ההיריון אצל בני אדם הוא כ-40 שבועות מאז הווסת האחרון שלפני ההתעברות ועד מועד הלידה.
ייחודיים בקרב היונקים בהיריון שלהם הם חיות הכיס השונות, אצלם ההיריון נמשך זמן קצר של ככחודש. אחריו ממשיך העובר להתפתח... בכיס.
זהו ההריון ומה שמתרחש בו בגוף (מתורגם):
https://youtu.be/F_ssj7-8rYg
כך נוצר היריון (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
על בדיקת הריון (מתורגם):
https://youtu.be/aOfWTscU8YM
השוואת משך ההריון ביונקים שונים:
https://youtu.be/2_89COtwhDw
רבים מדברים על תופעה של טפשת ההיריון (עברית):
https://youtu.be/aXA0LRaUB7Q?long=yes

בכל תרבות, בכל יבשת, בכל תקופה היסטורית, בני אדם הרגישו צורך עמוק לסמן את הרגעים שבהם מישהו חוצה סף. הילד שהופך לאיש, הבחור שהופך ללוחם, האישה שנכנסת לאימהות.
לכך נועד טקס המעבר (Rite of passage). זהו אירוע טקסי המסמן את המעבר של אדם משלב אחד בחייו לשלב אחר.
דוגמאות נוספות לטקסי מעבר בחיים כוללות את טקסי סיום הלימודים, התפתחות דתית והכי מוכרים הם טקסי ההתבגרות. יש גם טקסים המציינים מעבר ממעמד חברתי אחד לאחר, אחרים מציינים מעבר ממעמד של רווק למעמד של נשוי, או מכזה של אדם פרטי למעמד של איש ציבור.
טקסי מעבר נחשבים משמעותיים מבחינה חברתית, מכיוון שהם מחזקים ערכים ומסורות חברתיות, תוך הנחיית אנשים והובלה שלהם דרך שינויים משמעותיים בחייהם.
גם המשמעות התרבותית או הרוחנית של אירועים כאלה היא רבה והם ומסייעים לאדם להתקדם, למלא תפקידים חברתיים ולזכות במינויים חדשים במעלה הקריירה והחברה.
ראו טקסי מעבר בעולם בתגית "טקסי מעבר".
#הצד האנתרופולוגי
הנקודות של טקסי המעבר אינן רק ביולוגיות, הן חברתיות, רגשיות, רוחניות. האנתרופולוג וחוקר הפולקלור ארנולד ואן ז'נפ (Arnold van Gennep), שפעל בצרפת, היה הראשון שניסח זאת ב-1909 בספרו "טקסי המעבר" (Les Rites de Passage).
בספרו הוא מסביר שכל מעבר מורכב מ-3 שלבים. הפרידה מהמצב הישן, תקופת סף שבה האדם אינו כאן ולא שם ואז שילוב מחדש בתפקיד החדש.
הנקודה המרתקת היא שהמבנה הזה חוזר על עצמו בתרבויות שונות שלא ידעו זו על קיומה של זו.
אצל שבט הסאמביה (Sambia) מפפואה גינאה החדשה, בנים בגיל 7 עד 10 מופרדים מאמותיהם ועוברים שנות חניכה קפדניות בין הגברים. הטקס כולל התנסויות פיזיות קשות שמטרתן להוכיח שהילד השיל את "הנשיות" שספג מגידולו בידי אימו. רק לאחר שנים ולאחר שלבים נוספים, הצעיר מוכר כגבר מלא.
האנתרופולוג גילברט הרדט (Gilbert Herdt) חקר את הסאמביה בשנות ה-70 ותיעד עד כמה עמוקה ההשקעה התרבותית שמכניסות חברות אלה לסימון המעברים הללו. כשהרדט הגיע לראשונה לכפר, בני השבט היו מנותקים כל כך מהעולם החיצון שרבים מהם לא ראו מעולם אדם לבן. הוא נאלץ לשהות שם חודשים עד שאפשרו לו לצפות בטקסים.
בקרב שבט הלקוטה (Lakota), ילידי הערבות של צפון אמריקה, מעבר לבגרות כלל ניסיון קשה של בידוד בטבע, שבו הצעיר צם, שוהה לבד ומחכה לחזון מנחה שיגלה לו את "שמו הפנימי" ואת ייעודו. טקס זה, הקרוי Hanbleceya, ולרוב מתורגם כ-"Vision Quest", נחשב לאחד מטקסי המעבר המרשימים ביבשת. השיבה בחזרה לכפר לאחר מכן היא חגיגה שכל הקהילה משתתפת בה.
ביפן, יום הבגרות (ה-Seijin-no-Hi), הוא חג לאומי המתקיים מדי שנה ביום שני השני של ינואר. החוק היפני הוריד ב-2022 את גיל הבגרות הרשמי מ-20 ל-18, אך טקס ה-Seijin Shiki נמשך ברוב הרשויות המקומיות לבני 20, שכן זהו הגיל שבו מותרת שתיית אלכוהול ועישון.
הנשים בטקס היפני הזה לובשות קימונו מסורתי, הגברים לובשים חליפה או בגדים יפניים קלאסיים, ואחר כך ממשיכים לחגוג עם המשפחה. מדובר ביום שבו המדינה עצמה אומרת לאזרח הצעיר: "מעכשיו אתה אחד מאיתנו, מבוגר." חגיגות הצעירים שלאחר הטקס נודעו לשמצה קלה: בשנת 2000 שיבשו צעירים בעיר נאהא (Naha) שבאוקינאווה את הטקס הרשמי עצמו בצעקות ובזיקוקין, וגרמו לידוענים ולפקידים בכירים לברוח מהבמה.
בקרב שבט הסטרה-מאווה (Sateré-Mawé) מברזיל, ילדים עוברים טקס ייחודי שבו ידיהם מוכנסות לכפפה ממולאת בנמלי קליע (bullet ants), שעקיצתן מדורגת כאחת הכואבות ביותר בעולם החרקים על פי סולם שמידט (Schmidt Sting Pain Index). הכפפות נלבשות 10 דקות והטקס חוזר שוב ושוב לאורך חודשים לפני שהצעיר מוכר כלוחם. בשפת השבט קוראים לנמלה "tocandira", ואנשי השבט מתייחסים אל הכאב לא כעונש אלא כמורה.
קצת קשה לקבול על כך שבגרות בתרבות המערבית היא מסובכת. מה שמשותף לכולם אינו הכאב או האתגר. זו ההכרה. הקהילה רואה את המעבר, מאשרת אותו, נותנת לו שם. בכך הופכת את הרגע מאישי לקולקטיבי, מגדולה אישית לחוזה חברתי. אדם לא פשוט "גדל" אלא מוכרז כגדול. ההבדל, כפי שמראים אלפי שנות תרבות אנושית, הוא כל ההבדל.
#שלבי טקס המעבר
לטקסי מעבר בחברה האנושית יש 3 שלבים:
ניתוק או בידוד - שלב הפרידה ממי שאינם שותפים למעבר, כשמתנתקים מהמעמד החברתי הקודם. לדוגמה: כבר לא ילד.
עמידה על הסף - שלב ביניים בו עושה המעבר מתנתק ממעמדו החברתי הקודם, אך מנגד עדיין אינו חלק מהמעמד החברתי החדש. בדוגמה: עדיין לא מבוגר.
שילוב - השלב בו מתקבלים למעמד החדש על ידי השותפים למעמד זה ונכנסים אליו לתמיד. בדוגמה: אני בוגר ומבוגר.
הנה ההסבר של טקס מעבר:
https://youtu.be/nezILcHZIYY
טקס מעבר לנערה בניו מקסיקו (עברית)
https://youtu.be/5B3Abpv0ysM
אמריקאי שמסייע לקיים טקסי מעבר:
https://youtu.be/zm-211WsqnY
וטקס המעבר היהודי בר מצווה (עברית):
https://youtu.be/_SG9HIijEW8