אנתרופוסופיה (Anthroposophy), בלטינית "חוכמת האדם", היא תפיסת עולם רוחנית ופילוסופית, השואפת לספק הבנה מקיפה של האדם והעולם, תוך שילוב בין מדע, אמנות ורוחניות.

פיתח אותה הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר בתחילת המאה ה-20, כשמטרתו לחקור את הטבע האנושי והקוסמוס באמצעות שילוב של מדע, פילוסופיה ורוחניות.

האנתרופוסופיה פותחת בפני האדם המודרני מסלול להשקפת עולם אנושית ורוחנית חדשה. במרכזה ניצבת החשיבה והאישיות החופשית של האדם העצמאי, שביכולתו להתעלות להבנה ולניהול מוסרי של חייו, מתוך הרוחניות שבו.

כי טענתה של האנתרופוסופיה היא שמעבר לעולם הפיזי ישנם עולמות רוחניים, שכדי להכירם יכול כל אחד מאיתנו לפתח יכולות תפיסה רוחניות. שטיינר אף פיתח שיטות מדיטציה ותרגול רוחני, שנועדו למצוא דרך ולאפשר גישה פשוטה לידע זה.

לפי התפיסה האנתרופוסופית האדם הוא ישות מורכבת שבה נכלל לא רק הגוף הפיזי, אלא גם הגוף האתרי, שהוא כוח החיים, גוף אסטרלי המציע רגשות ותחושות וה"אני" הקשור במודעות העצמית.

במרכז האנתרופוסופיה מודגשת החשיבות של התפתחות רוחנית אישית וחופש אישי (אינדיבידואלי). זה בא ביחד עם שאיפה לאיזון ושילוב בין ההיבטים הרוחניים והמדעיים של החיים.

רעיונות האנתרופוסופיה השפיעו על שלל תחומים ויישומים מעשיים, החל מחינוך ולדורף הידוע שלה, הרפואה האנתרופוסופית, החקלאות הביו-דינמית ואפילו השפעה על אדריכלות ואמנות.

ובכל זאת, חובה לציין שבצד המשיכה אליה והשפעתה בעולם, האנתרופוסופיה מעוררת גם מחלוקת מסוימת. בעוד תומכיה רואים באנתרופוסופיה דרך להבנה מעמיקה וטובה יותר של האדם והעולם, גישה בה משתלבים מצוין הידע העתיק והתובנות המודרניות, מבקריה גורסים שיש בה רעיונות שהביסוס המדעי שלהם לא מבוסס מספיק ואף רואים בה פסבדו-מדע, מעין מדע בספק, שאינו עומד בכללי המחקר והשיטה המדעית.

ואף על פי כן, האנתרופוסופיה זכתה להשפיע באופן די משמעותי על תנועות ורעיונות חינוכיים, תרבותיים ואמנותיים שונים, במיוחד באירופה ובאמריקה הצפונית.


הנה תיאור קצר עם הבעד והנגד של האנתרופוסופיה:

https://youtu.be/_LwSM467GJ8


האם היטלר חשש ממייסד האנתרופוסופיה?

https://youtu.be/6JQxA-8499s


פודקסט על דרך האנתרופוסופיה (עברית):

https://youtu.be/4vhFZEiyOuw?long=yes


והרצאה על האנתרופוסופיה (עברית):

https://youtu.be/stRAqZbkztg?long=yes

אגו (Ego) הוא אני, עצמי ותפיסת הדימוי והמעמד שלי בחברה. לפי הפסיכולוג הנודע פרויד ומודל הנפש הפרוידיאני שלו, מדובר בחלק המרכזי במבנה הנפש, המכיל את המודעות העצמית. זהו המרכז של מודעות בני האדם, המבנה האישיותי המהווה את עיקר המודע שלנו.

אם רוצים להבין אותו, כדאי להכיר שני מושגים משלימים לפי פרויד:

מתחת לאגו יש את ה"איד" (id), הסתמי, זה שמהווה את מרכז היצרים הטבעיים של הנפש. הוא כולל את הדחפים הראשוניים והכי פרימיטיביים של האדם, אלה שפועלים להשגת עונג פשוט ומיידי. מכאן מופעלים בין השאר התשוקה לעונג והתוקפנות שלנו.

מעל לאגו נמצא ה"סופר אגו" (super ego), האני העליון, זה שכורך את המוסר של האדם וצורכי החברה בה הוא חי. מדובר במרכיבים שיוצרים התנהגות נורמטיבית. הסופר אגו מביא את האדם לשמור על החוק, המוסר והכללים החברתיים, גם על חשבון הצרכים האישיים שלו.

האגו, במודל הזה שפרויד מציע, הוא שמצליח לשלוט, הן בכוחות האיד המבקשים סיפוקים מיידיים וקלים להשגה, ומנגד בדרישות הסופר-אגו למוסר גבוה, או לשמירה על החוק ועל הנורמות החברתיות בכל מחיר.

אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב, אגו יש לכל אחד מאיתנו ולא רק לשחצנים או ליהירים שבנו, כמו שנהוג לעתים לחשוב.

אז האגו שלנו הוא לא הילד הרע שבנו. יתכן אפילו שלהיפך. האגו הוא שמאפשר לכל אדם לתפוס את מעמדו החברתי והדימוי שלו ולהתקדם בהם. הוא מנוע חשוב לצמיחה אישית ולהשגת המטרות שאדם מציב לעצמו בחברה.

אבל כדי לשמור על איזון מוצלח צריך לתת לאגו להיות מנוע חיובי לצמיחה, כשכל הזמן דואגים ושמים לב שהוא לא ישתלט עלינו וינהל אותנו בלעדית. כי אם כן הרי שנשכח את הסובבים אותנו, את החברים, הקולגות, בני המשפחה, את החוק ואת המוסר.


#מושגי משנה שבאים מהמושג "אגו":
==========================

#אגואיזם
בעברית אנוכיות, שהיא התחשבות בצרכי האני בלבד. מדובר על מרכיב התנהגותי.

#נרקיסיזם
הפרעת נפש של ממש, המאפיינת את מי שחסרים את היכולת לראות אחרים.

#התנהגות האגוצנטרית
כזו שמתאפיינת בראיית המציאות מתוך עיני האגוצנטרי, ללא כל התייחסות לנקודת המבט של האחר.

#אגו נפוח
מושג ה"אגו" הוליד גם ביטויים עממיים, כמו "אגו נפוח", המוענק לאנשים בעלי הערכה עצמית מופרזת.

#אגו טריפ
על מי שמדברים עליהם כנמצאים ב"אגו טְרִיפּ", מתכוונים לומר שהצלחה או פרסום גדול הפכו אותם למפוצצים בחשיבות עצמית מוגזמת, החורגת משמעותית מחשיבותם האמיתית.

#אין לי אגו...
אנשים רבים אומרים לעתים את המשפט המצטנע "אין לי אגו". ב-3 המילים האלה הם יכולים לומר כל כך הרבה. הם רוצים לומר שהם סבבה של אנשים - לא שחצנים, מתנשאים, רודפי כבוד או קטנוניים, אלא קשובים, שמחים ללמוד, אותנטיים וחפים מגינונים של דיוות המכורים לתשומת לב וצורך במחמאות.

אשרי המאמין ובהצלחה איתם... רק תיזהרו כי רבים מהמרבים להשתמש במשפט הקצר הזה הם לא באמת כאלה. מי שבאמת כזה - פשוט מתנהג כך.


הנה אגו האיד והסופר אגו:

https://youtu.be/WRtItnRRV1M


הדיון פנימי בין שלושת האגואים שבראשנו (מתורגם):

https://youtu.be/LMBwbNqhPhA


כך לא תתנו לאגו לשלוט בכם - סרטון מבריק:

https://youtu.be/3CyN3yDfKo0


הרוחניות יכולה לא פעם לסייע כדי שהאגו לא ישלוט בהתנהגות שלנו:

https://youtu.be/n0hBVCOouVU


שיר על אגו (מתורגם):

https://youtu.be/DYMkD8g-xiI


על אגו טריפ (עברית):

https://youtu.be/hWl6Jv8V6-A


על מעלת האגואיזם לפי איין ראנד:

https://youtu.be/gfE2sKfbogQ?long=yes


הסבר מקיף של האגו ותפקידו בחיינו:

https://youtu.be/iXEO0Z-saug?long=yes


וסרט תיכון בשם "סופר אגו" (עברית):

https://youtu.be/KB9054bJXZ0?long=yes

דיקטטורה היא שלטון יחיד. הדיקטטור, בעברית "רודן", הוא שליט עריץ ששולט לבדו בכל רשויות השלטון. יש שלוש כאלה: הרשות המחוקקת (אצלנו זו הכנסת, שהיא הפרלמנט בישראל ובה מחוקקים חוקים), הרשות השופטת (המערכת המשפטית על כל מרכיביה) והרשות המבצעת (שזו הממשלה ובישראל מונהגת בידי העומד בראשה).

כשהדיקטטור, שולט ב-3 רשויות השלטון נוצר מצב שאין שום רשות, מחוקקת או שופטת, שיכולה לבקר את הרשות המבצעת - הממשלה. זה אומר שיש רשות אחת שהיא השלטון וכל הכוח כולו בידיה - הממשלה והעומד בראשה ובמשטרים נשיאותיים זה הנשיא, שעומד בראשה.

ואם לא הובן - זה אומר שכל הכוח מרוכז בידי אדם אחד ולא משנה איך זה יוצג בתעמולה או בבחירות כאילו חופשיות - השליט הוא רודן, דיקטטור.

כי כדי לא לאפשר כוח בלתי מוגבל לשלטון או לשליט, הדמוקרטיה מבוססת על 3 רשויות שמופרדות ביניהן ומאזנות את הכוח, כל אחת מפקחת על האחרות, למניעת פגיעה בעם או בחלקים ממנו. קראו על כך בתגית "הפרדת רשויות".


#איך נראית השליטה?
השליטה הזו בעם שלם מלווה לרוב בדיכוי של העם ובפגיעה בחופש הדיבור. הרודן אוסר על כל ביטוי של התנגדות או מחשבה שונה משלו. השליטה נשמרת באמצעות טרור, הפחדה, הלשנות, מעקבים ומשטרה חזקה ונוקשה במיוחד. על זכויות האדם איש אינו מדבר בדיקטטורות שכאלה.

הדיקטטורה, שהיוונים הקדמונים כינו טירניה, מעודדת פעמים רבות גם פולחן אישיות. באמצעות תעמולה הופך פולחן האישיות את ה"טירן", מנהיג השלטון הרודני, לדמות גדולה מהחיים, כמעט אל, דמות חכמה שרק היא יכולה להנהיג.

בפולחן האישיות מטפח השלטון סממנים של הערצה עיוורת למנהיג ומתוארים מעשיו הדגולים, תכונותיו העליונות והניהול המופלא של המדינה, לרוב ללא קשר למציאות. הכלי היעיל לניהול של פולחן אישיות כזה הוא תעמולה בלתי פוסקת, שאין בה כללי אמת בפרסום או הצגת העובדות הנכונות, אלא במרבית המקרים להיפך.

בין הדיקטטורים הידועים בהיסטוריה ידועים סטאלין הרוסי, היטלר הנאצי, מאו טסה טונג הסיני, מוסוליני האיטלקי, קסטרו בקובה ופרנקו בספרד. בימינו שולט בצפון קוריאה הדיקטטור העריץ והאכזרי קים ג'ונג איל. הכירו אותם בתגית "רודנים".


#סוגי דיקטטורות
הכי מוכרת היא ה"אוטוקרטיה" בה שולט שליט יחיד באמצעות כוח ופחד. אך יש גם "תיאוקרטיה" בה נשלטת המדינה על ידי כהני דת. "מונרכיה" היא שלטון של מלך המוריש לבנו את המלוכה ו"רפובליקה עממית" שהיא שלטון דיקטטורי של מפלגה יחידה.


הנה הפשיסט הדיקטטור הראשון - מוסוליני האיטלקי (עברית):

https://youtu.be/ow4srgzbIow


תקציר של אחד הספרים החשובים על הדיקטטורה של העתיד - הספר 1984:

http://youtu.be/h9JIKngJnCU


עריכה של נאום "הדיקטטור הגדול" של צ'ארלי צ'פלין, מהסרטים המבריקים בתולדות הקולנוע:

http://youtu.be/CsgaFKwUA6g


הדיקטטור המגוחך מהסרט "הדיקטטור" (מתורגם):

https://youtu.be/9i6cXx-qziY


גם מסביבנו היו לא מעט דיקטטורים - תכנית טלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/4fN2SiLNJD4?long=yes


תכנית חינוכית על הדיקטטורות (מתורגם):

https://youtu.be/TDQQz5RU7tU?long=yes


וכמה מהדיקטטורים האיומים בהיסטוריה:

https://youtu.be/epMckE48Ck0?long=yes

נרקסיזם (Narcissism), או נרקיסיזם, היא אהבה עצמית מוגזמת של אדם.

קצת כמו אגואיסט, מי שהוא נרקיסיסט נוטה לאהוב את עצמו מאד ולהיות יהיר ואנוכי. אדם כזה לא ער לאנשים אחרים ולצרכיהם. הוא נוטה להתרכז בעצמו, על חשבון היחס והרגש כלפי אחרים.

נרקיסיסטים נוטים להיות דורסניים והם חסרים את היכולת לתת אמפתיה לאחרים, להרגיש את הצרכים של האחר ולהיות רגישים למצוקותיו. הם מתעניינים בעצמם ובעצמם בלבד. זה גורם לכך שקשה לחיות איתם.

לא פעם אנשים כאלה מגיעים רחוק, מצליחים בחיים ועושים קריירות מדהימות. אם כי זה לרוב זה קורה באמצעות דורסנות ורמיסת אחרים.

מהצד השני, נרקיסיסט יכול ליפול חזק מאד, כשהוא מפסיד במשהו שחשוב לו. אם פוליטיקאי נופל, לאחר שהתרגל לקבל מחמאות על תפקודו, אם ספורטאי נערץ נכשל לפתע ונופל, מצליחן בלימודיו שנכשל במבחן קובע, או חניך מצטיין שנתפס בקלקלתו - כל אלה נופלים מאיגרא רמה ולא פעם מתרסקים בעיני עצמם בצורה קשה מאד. הם פשוט לא ידעו שהם יכולים שלא להצליח... לעיתים קרובות זה מסתיים באופן עצוב.

כיום, יש מי שרואים בתופעת ה'סלפי' שהפכה כה פופולארית, סוג של נרקיסיזם והתרכזות יתר של האדם המודרני במראה החיצוני שלו. אז ממש כמו נרקיסוס מהמיתולוגיה היוונית (ראו באאוריקה בתגית "נרקיסוס"), רבים רואים באנשים שמרבים לצלם ולשתף תמונות סלפי של עצמם ברשתות החברתיות, ביטוי לנטיות גוברות של נרקסיזם.

השאלה המעניינת וגם מעט מטרידה היא האם יש כאן תהליך עמוק שישפיע על החברה המודרנית או רגע חולף, שישתנה כשיימאס לנו כחברה מעצמנו ומהמראה שלנו ונחפש משהו עמוק יותר, כמו תוכן, מחשבות, אופי ותכונות פחות בולטות? - מה דעתכם?


הנה תופעת הנרקיסיזם ומקורותיה (מתורגם):

https://youtu.be/arJLy3hX1E8


על הנרקסיזם (עברית):

http://youtu.be/2FXVf5a7hgQ?t=5m22s


דיון על הקשר שבין תופעת הסלפי לנרקיסיזם (עברית):

http://youtu.be/DdqyzxCYxqQ?t=1m43s


איך נרקיסיסטים מנסים לסדר אותנו:

https://youtu.be/Hg4ws1QPeNE


אביב גפן מספר מה גמל אותו מהנרקיסיזם (עברית):

http://youtu.be/SSUle3HWTvM?t=6s


בצחוק מכל הלב - כנראה שזה המנון הנרקיסיסטים (עברית):

https://youtu.be/WjQgsyPkuCk


וכך מזהים את הנרקיסיסטים (עברית):

https://youtu.be/oaUUK125qe4?long=yes

כבר בשנת 1923, עשור לפני שהוא יעלה לשלטון בגרמניה, דרש אדולף היטלר שיקדמו אותו במועל יד. כשיעלו הנאצים לשלטון תוכרז הברכה "הייל היטלר" כברכה גרמנית וכל פקידי הממשל הגרמני יהיו חייבים לברך בה. בהמשך יכפו הנאצים גם את מוֹעַל היד כהצדעת חובה בזמן שירת ההמנון הגרמני, המזזכיר לכל נתין ש"גרמניה מעל לכול".

פולחן אישיות (Cult of personality) נועד להאדרת שמו של מנהיג או אדם חשוב, להציגו כמושיע הלאומי, הנשגב והנישא מכולם - לרוב כדי להשיג שליטה מוחלטת בעם.

לרוב מופעל פולחן האישיות במשטרים דיקטטוריים וכמעט תמיד הוא ישתמש באינספור שקרים פונקציונליים, שקרים שמטרתם היא להאדיר את המנהיגים ולספר בשבחם.

את המונח "פולחן אישיות" טבע המנהיג הסובייטי חרושצ'וב, כשתיאר את שלטונו של סטלין ואת התדמית האייקונית שהוצמדה לו, בתור מה שכינה אז המשטר הסובייטי "אביב העמים", כדי להאדיר את שמו בקרב כל העמים שבברית המדינות ושנשלטו על ידו.

לצורך פולחן האישיות עושים שימוש בתעמולה רבה. מהצבה של מספר עצום של תמונות המנהיג, פסלי ענק מרשימים, שירים שנכתבים לו, תכניות וטקסים מרשימים באמצעי התקשורת השונים ועוד. גם פרסום של נאומים, ספרים ויצירות שברוב המקרים נכתבים בידי אנשי מקצוע אבל מיוחסים לו וכמובן - דרגות צבאיות, תארים וכינויים שמאדירים את שמו.

בתעמולה של פולחן האישיות מוצג פעמים רבות המנהיג הרודן כ"אבי האומה". לא פעם מוצמדים לו דימויים של "שמש העמים", "החכם באדם" ועוד כינויי הערצה שממחישים לעם את הצורך והתלות של האומה בו והחשיבות שבתמיכה מוחלטת בו ובהחלטותיו, "למען לא יפול העם!".


הנה פולחן האישיות של ולדימיר פוטין (עברית):

https://youtu.be/rEFTEgtaf2c


כך היה אצל מוסוליני:

https://youtu.be/sLIfz4Obnro


פולחן האישיות לדיקטטור הסובייטי יוזף סטאלין:

https://youtu.be/uvJT0B1TigY


בשלב מסוים היה אפילו חשש מה מפולחן אישיות מודרני אצל דונלד טראמפ:

https://youtu.be/xp0o3BvNMvo


בחיוך, כשמגייסים את הרודן הצפון קוריאני לתשדיר פרסומת צפון-קורע (עברית):

https://youtu.be/t8wGPeIy0B0


והסרט "נצחון הרצון" שהציג ובנה את פולחן האישיות להיטלר:

https://youtu.be/p7hJVaTW45M?long=yes

אין הרבה ספרים בהיסטוריה שיצרו מחלוקות כה עזות כמו "מרד הנפילים" (Atlas Chugged), יצירתה הגדולה של גאונה חד-פעמית בהיסטוריה של אמריקה וספר שהוא אחד המשפיעים ביותר בין ספרי המאה ה-20.

זהו ספרה המפורסם ביותר של הפילוסופית והסופרת האמריקנית יהודייה איין ראנד (Ayn Rand), מהסופרות והפילוסופיות החשובות במאה ה-20 ומי שהולידה בספר פולחן הזה תיאוריה פילוסופית שהייתה כמעט לדת אצל ליברטריאנים, תומכי השוק החופשי ומתנגדי ומבקרי הסוציאליזם.

הספר הדיסטופי ועב-הכרס מתרחש בארצות הברית, בשלב בו הממשלה הופכת יותר ויותר סוציאליסטית ומתערבת בשוק החופשי.

החברה המתוארת ב"מרד הנפילים" היא כזו שבה מחליטים היזמים והיוצרים על שביתה והיעלמות לעמק נסתר, כשבכך הם מדגימים את תלות החברה ביכולתם היצירתית.

הספר מעביר ללא בושה מסרים בזכות האגואיזם והקפיטליזם. בספר היא הציגה תפיסה הרואה בקפיטליזם לא רק שיטה כלכלית אלא גם תפיסה מוסרית, שמחזקת את זכותו של אדם ליהנות מחייו ומהקניין שצבר.

לקח לאיין ראנד 12 שנים לכתוב את הספר הזה ואחרי שפורסם "מרד הנפילים" ובמשך 25 השנים שעברו עד מותה, ראנד לא פרסמה אפילו ספר אחד.

שיאו הספרותי והרעיוני של הספר הוא "הנאום של גאלט", מעין נאום רדיו בספר שראנד הקדישה לכתיבתו לבדה שנתיים שלמות. זוהי מסה פילוסופית בת כמעט 60 עמודים המופיעה בשיא עלילת הספר ומהווה מעין מניפסט ספרותי, או הצהרת אמונים לפילוסופיית ה"אובייקטיביזם" (Objectivism) שהגתה ראנד.

ואגב, בזמן הכתיבה קראה אין ראנד לספר "השביתה" (The Strike), אך לבסוף אהבה את השם "מרד האטלס" שהציע בעלה, פרנק אוקונור.

בעברית תורגם שם הספר ל"מרד הנפילים" אבל השם הזה שמר על הכוונה לרמוז על אטלס מהמיתולוגיה היוונית, כמי שנושא את כיפת השמיים המשמשת כדימוי ליחידים היצרניים שנושאים על גבם את כלל החברה.

הכירו את ראנד בתגית "איין ראנד".


קדימון AI לספר "מרד הנפילים":

https://youtu.be/NUn6JJsJroA


נאומו המפורסם של ג'ון גאלט מהספר "מרד הנפילים" של איין ראנד:

http://youtu.be/WQt6o-IPeJ0


ראיון רדיו של אורן נהרי על הספר "מרד הנפילים" (עברית):

https://youtu.be/DuujZ4etQE0?long.yrs


וקיצור הפילוסופיה של איין ראנד:

https://youtu.be/asery3UeBj4

סֶלפִי (Selfie) היא תמונה עצמית שהמצלם בה מצלם את עצמו. את הסלפי מצלמים בטלפון סלולרי או במצלמה דיגיטלית. צילום הסלפי מתבצע כשהמצלם מרחיק את המצלמה או הסמארטפון כמה שיותר מפניו או באמצעות צילום אל המראה שניצבת למולו.

צילומי סלפי כוללים לרוב את המצלם לבד, או אותו ביחד עם כמה אנשים לידו. צילומים אלו נפוצים בשנים האחרונות מאד, בעיקר בשל כמות המצלמות בסמארטפונים ושיתוף התמונות ברשתות החברתיות, כמו פייסבוק ואינסטגרם.

לא ניתן להבין את התרבות הפופולרית ללא הסלפי. ההצלחה המסחררת של הריאליטי עם הבנות למשפחת קרדשיאן הפכו אותו לטכניקת הצילום הראשונה במעלה אצל נשים, גברים ובני נוער. החותמת התרבותית של הוליווד ניתנה גם היא בטקס פרסי האוסקר של שנת 2014, עת הועלה צילום סלפי של כמה מהכוכבים הגדולים של עולם הקולנוע והטלוויזיה והוא הפך לתמונה הפופולארית ביותר ברשת החברתית טוויטר.

המושג 'סלפי' הפך כה פופולארי, עד שבשנת 2013 הוא הפך ל'מילת השנה'. הקשר האסוציאטיבי בין הסלפי למילה האנגלית 'סלפיש' (Selfish), שמשמעותה אנוכי, מעורר מחשבה על הצורך שלנו להנציח את עצמנו, עד כדי הגזמה, סוג של נרקיסיזם ואפילו התמכרות.

מצד שני הוביל מוט הסלפי, אותו מתקן שנמכר במיליונים ברחבי העולם, את השדרוג של צילומי הסלפי לצילומים קבוצתיים. באופן אירוני הפך מוט הסלפי לכלי של הנצחה חברתית, שגם אם היא משמרת את הנרקיסיזם, היא גם הופכת אותו לקבוצתי.


הנה קליפ שמדגים עד כמה הפך הסלפי לחלק מהתרבות המודרנית:

http://youtu.be/kdemFfbS5H0


סלפי בחופשה? - לא בטוח שכדאי (עברית):

https://youtu.be/yKwnvYbF3Fs


סלפי וידאו של חיפאים:

http://youtu.be/il1P_HQOBnc


וסלפים שהסתיימו במוות - היזהרו בבקשה:

https://youtu.be/73c_noIbIy4

איין ראנד (Ayn Rand) הייתה פילוסופית וסופרת אמריקנית יהודייה חשובה במאה ה-20 שהגתה תיאוריה פילוסופית שהייתה כמעט לדת.

ילידת סנט פטרסבורג שברוסיה, היא מלמדת את עצמה לקרוא בגיל 6 ובגיל 9 ומחליטה להפוך לסופרת. כשהיא בת 12 חווה ראנד את המהפכה הבולשביקית ונאלצת עם משפחתה לחיות בעוני, לאחר שבית המרקחת המשפחתי מוחרם.

בגיל 21, לאחר שהיא לומדת היסטוריה ופילוסופיה באוניבריסיטת פטרוגרד ולומדת תסריטאות במכון הקולנוע הממלכתי, ראנד עוזבת את רוסיה הסובייטית, כביכול לביקור אצל קרובי משפחה בשיקגו. למעשה, היא לא מתכוונת לשוב למולדתה לעולם ומשאירה מאחור הורים שלא תראה עוד לעולם.

בארה"ב היא נסעה להוליווד, התחברה למפיק הנודע ססיל ב' דמיל (Cecil B. DeMille). האגדה מספרת שהוא שאל אותה למה היא בוהה בו, הבין שהיא באה מרוסיה ורוצה לכתוב תסריטים. הוא התרשם, הזמין אותה לסט הצילום של סרטו "מלך המלכים" (The King of Kings) ונתן לה עבודה. אגב, על אותו סט היא מתאהבת בשחקן צעיר ונאה בשם פרנק אוקונור (Frank O'Connor), משכה ביופיה את תשומת ליבו וב-1929 הם נישאים ועד מותו ב-1979 חיים יחדיו.


#האובייקטיביזם
ראנד ראתה בעצמה "אמריקאית" והעריכה את חוקת ארצות הברית ואת חירות הפרט. בהמשך היא מציגה את פילוסופיית האובייקטיביזם שלה, שתגדיר מחדש את היחסים שבין המציאות לתודעה.

כמה עקרונות מרכזיים הם הבסיס לאובייקטיביזם. הראשון גורס שהמציאות קיימת באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי בתודעתנו. שנית, רק התבונה תאפשר ליחיד להכיר את המציאות. שלישית, האדם קיים בשביל עצמו והאושר האישי שלו הוא המטרה המוסרית העליונה של חייו. מכל אלה נגזר העיקרון שראנד ראתה כמהפכני: האנוכיות הרציונלית היא מידה טובה ולא רעה.

האובייקטיביזם כפילוסופיה דוגלת בקיומה של מציאות אובייקטיבית שאותה יכול האדם לגלות על ידי שימוש בשכל. ברמה האישית האובייקטיביזם מעודד את האדם לעסוק ב"יצרנות" במישור הכלכלי וב"הגשמה עצמית" - במובן של הוצאה לפועל של כישוריו, ליצירה והשקעה של כל פרט.

אותו "אגואיזם רציונלי" שהיא מציעה נובע לדעת ראנד מערך החיים אותו צריך כל אדם רציונלי לקבל כאמת מידה לבחירות שהוא עושה בקפיטליזם ובעקרון של אי-תוקפנות, לצד התמיכה ברעיון "מדינת שומר הלילה" - עיקרון שלפיו המדינה צריכה להגביל את עצמה רק להגנה על זכויות הפרט מפני כוח פיזי - כלומר עם צבא, משטרה ובתי משפט ולהמנע מפעולה ממשלתית אחרות, כולל רווחה, חינוך או הסדרה כלכלית, מכיוון שהן פוגעות בחירות הפרט)

ראנד כותבת על רציונליזם מוחלט ונודעה בעיקר בשל ספריה הגדולים, בראשם "מרד הנפילים" (Atlas Chugged), הנחשב מהמשפיעים בספרי המאה ה-20. החברההמתוארת ב"מרד הנפילים" היא כזו שבה מחליטים היזמים והיוצרים על שביתה והיעלמות לעמק נסתר, כשבכך הם מדגימים את תלות החברה ביכולתם היצירתית.

"מרד הנפילים" מעביר ללא בושה מסרים בזכות האגואיזם והקפיטליזם. בספר היא הציגה תפיסה הרואה בקפיטליזם לא רק שיטה כלכלית אלא גם תפיסה מוסרית, שמחזקת את זכותו של אדם ליהנות מחייו ומהקניין שצבר.

בנוסף היא גם מפרסמת את הספרים החשובים לא פחות "אנו החיים" (We the Living) מ-1936, המספר סיפור חצי אוטוביוגרפי על החיים תחת המשטר הסובייטי.

חשוב לא פחות הוא ספרה "כמעיין המתגבר" (The Fountainhead) מ-1943, שהאדיר את האדם היוצר והעריץ אותו. הגיבור הוא הווארד רוארק (Howard Roark), אדריכל בלתי מתפשר שבניגוד לאדם הטפיל וחסר היצירתיות, מתעקש על חזונו האמנותי ומעדיף לפוצץ את הבניין שעיצב על פני פשרה שתשבש את החזון שלו. אף שראנד שללה טענה זו, חוקרים שונים כתבו שרוב דמות האדריכל מבוססת על הארכיטקט פרנק לויד רייט.

הספר היה הקדמה לגישת האובייקטיביזם שפיתחה ראנד ומוצגת באופן מובהק אף יותר בספרה "מרד הנפילים".


#בין הציטוטים המעניינים של ראנד:
"למדו להעריך את עצמכם שמשמעותו להילחם על האושר שלכם. זה הדבר הכי קשה בעולם - לעשות את מה שאנחנו רוצים. וזה דורש את האומץ הגדול ביותר. כלומר, את מה שאנחנו באמת רוצים."

"חיו ופעלו במסגרת הידע שלכם והמשיכו להרחיב אותו עד קצה גבול חייכם."

"אל תתנו לאש שלכם לכבות, ניצוץ אחר ניצוץ שאין לו תחליף בביצות חסרות התקווה של הלא-בדיוק, הלא-עדיין והלא-בכלל."

"אין צורה גדולה, אצילית והרואית יותר של מסירות ממעשה של אישה/גבר שלוקחת על עצמה את האחריות לחשוב."

"שמחה היא מטרת הקיום, ושמחה אינה דבר שמועיל, אלא מושגת, ומעשה הבגידה הוא לתת לחזונה לטבוע בביצת עינויי הרגע."


הנה סיפורה של איין ראנד:

https://youtu.be/tRDLL_ZiPf4


נאומו המפורסם של ג'ון גאלט מהספר "מרד הנפילים" של איין ראנד:

http://youtu.be/WQt6o-IPeJ0


ראיון מונפש עם הפילוסופית המשפיעה:

https://youtu.be/mQVrMzWtqgU


דעתה על ישראל:

https://youtu.be/2uHSv1asFvU


איין ראנד מדברת על הבגידה של ארה"ב בקפיטליזם, השחתת התרבות האמריקאית והנטייה הפוליטית לימין:

http://youtu.be/GxAFXQ6R7P8


ראיון על ספרה של איין ראנד "קפיטליזם: האידאל":

https://youtu.be/emsVhkagrjw?long=yes