שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה עשה אוסקר שינדלר למען היהודים?
חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) היה תעשיין גרמני ציני, שחי לפני מלחמת העולם השנייה בחבל הסודטים בצ'כיה, עסק בריגול בשביל המודיעין הגרמני בצ'כיה ופולין ואף זכה ב"עיטור הדם" (Das Blutorden) מהעיטורים הנחשבים ביותר בגרמניה הנאצית.
בתחילת המלחמה ניצל את השלטון הנאצי ואת כיבוש פולין כדי להרוויח כסף רב. אך בהדרגה החל שינדלר נחשף לזוועות הנאצים וממי שתמך בנאצים, הוא שינה את פניו והחל לגלות סלידה מהאלימות והטרור שלהם.
וכך, תוך שהוא מנהל מפעל מצליח שמתבסס על רכוש יהודי שנבזז, החל האיש לקלוט יהודים רבים מהגטו ולהציל את חייהם ממחנות ההשמדה. בעזרת כספו ותושייתו והרבה אומץ לב, הוא הצליח לשמור את עובדיו ומשפחותיהם בחיים ולהצילם שוב ושוב ממוות. הוא הוציא כסף רב על המבצעים לשמירת עובדיו היהודים בחיים.
שוב ושוב נקלע שינדלר לסכנת חיים, למול החשדות של הנאצים על פשר החיבה הגדולה של ידידם ליהודים. אבל בפקחות וביוזמה, הוא הצליח לבלבל אותם ולהציג את הדברים כמיזם שחשוב לצרכי הייצור של הצבא הגרמני. את המלחמה סיימו כל עובדיו ומשפחותיהם בחיים ושינדלר הפך ל"חסיד אומות העולם".
לאחר המלחמה, משאזל כל כספו במבצעי ההצלה שלו, הוא שב לגרמניה, אך לא הצליח בעסקיו שוב. בהדרגה נעשה מצבו הכלכלי קשה. הוא חי בעוני ורק תרומות מארגונים יהודיים אפשרו לו לשרוד.
לאחר מותו, מילאו הניצולים הרבים את בקשתו וקברו אותו בהר ציון שבירושלים. במהלך השואה, לאורך מלחמת העולם השנייה, הציל אוסקר שינדלר את חייהם של 1,200 יהודים. סיפור ההצלה שלהם הונצח בסרט הקולנוע המפורסם וזוכה האוסקר "רשימת שינדלר".
הנה סקירה נהדרת של הסרט המופלא שנעשה עליו:
https://youtu.be/HNaqnTlRrx4
קדימון מהסרט "רשימת שינדלר":
http://youtu.be/W74jGQ-CDTE
הווידוי של שינדלר בסרט (השחקן ליאם ניסן), על צערו שלא הציל יותר (מתורגם):
https://youtu.be/0hQkUPcwKN0
זיכרונות של ניצול שינדלר (עברית):
https://youtu.be/xbBDFk6zsWg
עדות של ניצולה של אוסקר שינדלר (עברית):
http://youtu.be/ADqrZKhqKmo
סיפור קברו של שינדלר בירושלים (עברית):
http://youtu.be/SD1aUP9qLG0
המפעל של שינדלר, בו עבדו וניצלו היהודים "שלו", הוא היום מוזיאון:
https://youtu.be/6rmcTS77hSE
ומצגת וידאו על אוסקר שינדלר:
https://youtu.be/ZCHJgvK8GaU
מה סיפורו של הפסנתרן ולדיסלב שפילמן?
ולדיסלב שפילמן (Wladyslaw Szpilman) היה פסנתרן יהודי, שלפני מלחמת העולם השניה היה מבכירי הפסנתרנים בפולין והפסנתרן הראשי של הרדיו הפולני. בזכות יכולתו המוסיקלית וחשיבתו המקורית הוא הצליח לשרוד את השואה.
שפילמן התפרסם לאחר מותו, כשהבמאי הנודע רומן פולנסקי עשה סרט על הישרדותו בשואה. הסרט "הפסנתרן" שהתבסס על סיפורו האוטוביוגרפי של שפילמן זכה בפרסי אוסקר והפך את סיפורו למעורר השראה ותקווה, באנושיות של בני-האדם, גם בנסיבות הנוראות ביותר.
הצלתו הסופית של שפילמן הייתה כשנתפס על ידי קצין נאצי בבניין נטוש, כמה שבועות לפני סיום המלחמה. הקצין הנאצי שראה אותו ליד פסנתר, שמע ממנו שהוא פסנתרן, ביקש שינגן ויוכיח זאת והתפעל מנגינתו. מאותו הרגע ועד לנסיגת הצבא הנאצי מהעיר ורשה, שמר הקצין על שפילמן במחבואו בבניין, סיפק לו אוכל באופן קבוע וצייד אותו בבגד חם.
אותו קצין שהציל את שפילמן, וילהלם הוזנפלד שמו, היה אמנם קצין בצבא הגרמני, אבל הוא תעד ביומנו את הזוועות של הנאצים, שלהן התנגד. כגרמני הוא ציית לפקודות, אך כאדם הוא סרב להשלים עם המעשים הנוראים של צבאו ומדינתו.
בתום המלחמה הוזנפלד נתפס על ידי הצבא הרוסי. לאחר המלחמה ניסה שפילמן למצוא אותו כדי להצילו אבל נכשל. לבסוף, הוזנפלד מת בכלא הרוסי בשנת 1952. בשנת 2008 זכה הוזנפלד באות "חסיד אומות העולם", לבקשת ולדיסלב שפילמן ובאישורה של משפחת יהודי נוסף, שהוזנפלד הציל במהלך מלחמת העולם השנייה.
הנה שפילמן עצמו וסיפורו בשואה:
https://youtu.be/_vb9c1NxGdg
הקדימון לסרט "הפסנתרן" שנעשה על חייו של שפילמן בשואה:
https://youtu.be/BFwGqLa_oAo
הסצנה מהסרט "הפסנתרן" בה שפילמן מנגן לקצין הנאצי שיציל את חייו:
https://youtu.be/5WEsbOajRbE
סרטון תיעודי על ולדיסלב שפילמן:
https://youtu.be/zB2TLFJP3YA?long=yes
וסרט תיעודי על גורלו של הוזנפלד, שהציל את שפילמן ועוד עשרות יהודים (עברית):
https://youtu.be/9cqQowj1obo?long=yes
מהו מנגנון במבי בעסקים ובתורת המשחקים?
"מנגנון במבי" (BMBY - Buy Me Buy You) הוא מנגנון רכישה, מנגנון מתוחכם לפתרון סכסוכי רכוש שנעשה בו שימוש נרחב במערכת המשפט המודרנית.
הרעיון של ה"במבי" הוא של “אתה מציע מחיר ואני יכול להפוך את ההצעה”. אבל, בניגוד לרושם הראשוני, המנגנון לא מבוסס על הצעת מחיר תחרותיות אלא על עיקרון פשוט ומבריק: אחד הצדדים מהשניים קובע מחיר לנכס השנוי במחלוקת, והצד השני הוא שמחליט - אם לקנות את חלקו של הראשון או למכור לו את חלקו שלו - באותו מחיר בדיוק.
בתורת המשחקים זה מוגדר ככלי נהדר שמסייע לפתרון בעיות בזמן סכסוך בין שותפים עסקיים, בין זוג שמתגרש, אדם שמוכר מניות לאחר או אפילו יורשים בתוך המשפחה.
נניח ששני שותפים מחזיקים יחד בדירה ששוויה שנוי במחלוקת. במסגרת מנגנון BMBY, שותף א' קובע מחיר לדירה כולה - נאמר 2 מיליון שקלים. משמעות הדבר היא שהוא מעריך את שווי חלקו (מחצית הבעלות) במיליון שקלים. עכשיו שותף ב' עומד בפני בחירה: הוא יכול לקנות את חלקו של שותף א' במיליון שקלים, או למכור לו את חלקו שלו באותו סכום.
הקסם של המנגנון טמון באיזון העדין שהוא יוצר ובעיקר במצבי סכסוך בין השותפים: אם שותף א' יקבע מחיר נמוך מדי, שותף ב' פשוט יקנה את חלקו במחיר מציאה. אם יקבע מחיר גבוה מדי, שותף ב' ימכור לו את חלקו במחיר מופקע. כך נוצר תמריץ חזק עבור מציע המחיר לקבוע ערך הוגן המשקף את שווי השוק האמיתי של הנכס.
#מתי מסכמים על במבי
לרוב ייקבע המנגנון הזה מראש, בהתחלה וכשהשותפים מקימים עסק חדש או רוכשים ביחד עסק או חברה קיימים.
עוד בשלב החתימה הראשונה על החוזה ביניהם, מסכמים השניים שבמקרה של חילוקי דעות, סכסוך או אם אחד מהם יבחר לפרק את השותפות ו"להתגרש" מהשותף השני, יופעל מנגנון במבי שיסדיר את המחיר שישלם השותף שיקנה את חלקו של השותף השני.
אם יציע שותף אחד למכור או לקנות במחיר מסוים לשני, השני יכול להחליט שהוא מעוניין להפוך את היוצרות - לקנות או למכור הוא, במחיר שהוצע לו. במקרה כזה המציע שאולי הציע מחיר נמוך או גבוה מדי - הוא שייפגע.
הדרך הזו הופכת את הבמבי לפתרון אידיאלי וחכם במיוחד, במקרים של פירוקי שותפויות.
#הרקע החינוכי וההיסטורי העתיק
הרעיון המבריק מאחורי BMBY הוא ללא ספק פתרון אידיאלי וחכם לסיטואציות של פירוק שותפות או ריב בין צדדים שעבדו ביחד.
אבל רבים לא יודעים שבמבי נשען על עיקרון בסיסי יותר הידוע כשיטת "אני חותך, אתה בוחר" (I Cut, You Choose). שיטה זו מוכרת לרבים מימי הילדות, כשההורה אומר לילד אחד לחלק את העוגה לשני חלקים ולילד השני לבחור איזה חלק לקחת.
האסטרטגיה הפשוטה הזו מבטיחה חלוקה הוגנת: הילד החותך יקפיד לחלק באופן הכי שווה שביכולתו, שכן הוא יודע שהוא לא זה שיבחר.
ואכן, החוכמה המאזנת של שיטת "אחד מחלק והשני בוחר" מופיעה בדוגמה קדומה מאוד בספר בראשית (כמו גם בסיפורים עתיקים אחרים). מסופר שם כיצד אברהם ולוט נאלצים להיפרד, בשל סכסוך בין רועי הצאן שלהם.
השניים צריכים לבחור כיצד לחלק את הארץ ביניהם באופן שווה. בסיפור התנ"כי אברהם מחלק את חלקת הארץ לשניים ואז מציע ללוט לבחור באיזה אזור הוא רוצה להתיישב - הימין או השמאל ("אם-השמאל ואימנה ואם-הימין ואשמאילה" - בראשית י"ג).
זו דוגמה קדומה מאוד לעיקרון של חלוקה הוגנת שמבוסס על אותו רעיון בדיוק. אם אברהם לא יחלק שווה בשווה, לוט ייקח את החלק הגדול ואברהם ייפגע בחלקו. לכן יש לאברהם אינטרס להיות הוגן.
#בימינו
בעולם המודרני, שיטות אלו מיושמות בהקשרים מורכבים הרבה יותר. בתהליכי גירושין, למשל, בן זוג אחד יכול לחלק את הרכוש המשותף לשתי קבוצות שוות בעיניו - דירה בקבוצה אחת, ואילו רכב, חשבונות בנק ורהיטים בקבוצה השנייה - כשבן הזוג השני הוא שבוחר איזו קבוצה לקחת.
בפירוק שותפות עסקית, שותף אחד מחלק את נכסי העסק - חנות פיזית וחלק מהמלאי מול אתר אינטרנט ורשימת לקוחות - והשותף השני בוחר.
בעל מניות בחברה יציע לשותפו למכור את המניות שלו במחיר מניה מסוים, כשהשני יכול לומר לו שבמחיר שהוצע - הוא זה שמעוניין לקנות את המניות של המציע במחיר המצוין שהוא הציע. לכן, יש למציע אינטרס להציע מחיר מניה בשוויה האמיתי. כי אם יציע מחיר נמוך מדי, יש סיכוי שהשני יבחר לרכוש ממנו את מניותיו שלו במחיר הזה, בעוד שמחיר גבוה מדי ייקר לו עצמו את המחיר.
כשהאינטרס האישי פועל למען ההגינות - זה מה שהופך את המנגנונים הללו לכה אפקטיביים: הם אינם תלויים בהתערבות חיצונית או ברצון טוב של הצדדים. במקום זאת, הם רותמים את האינטרס האישי של כל צד כדי להבטיח תוצאה הוגנת.
זוהי דוגמה קלאסית לאופן שבו תורת המשחקים מצליחה למצוא פתרונות אלגנטיים לבעיות אנושיות עתיקות של חלוקה ושיתוף. במקום להלחם בנטייה האנושית לדאוג קודם כל לעצמנו, המנגנונים הללו משתמשים בה כמנוע שמניע פתרון צודק לכולם.
הנה הסבר מנגנון במבי ואיך הוא דומה לרעיון החינוכי של שיטת "חלק ובחר" לילדים (עברית):
https://youtu.be/RPLmCLkKeYI
מנגנון במבי כולל בעיות אפשריות ומה לדעת מראש כשמקימים שותפות עם סעיף כזה (עברית):
https://youtu.be/xWieFjs3aX4
יש משחק חשיבה אסטרטגי המבוסס על מנגנון BUY ME BUY YOU לילדים בשם זה (עברית):
https://youtu.be/4U7jb7lHaWY
אינטרס
חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) היה תעשיין גרמני ציני, שחי לפני מלחמת העולם השנייה בחבל הסודטים בצ'כיה, עסק בריגול בשביל המודיעין הגרמני בצ'כיה ופולין ואף זכה ב"עיטור הדם" (Das Blutorden) מהעיטורים הנחשבים ביותר בגרמניה הנאצית.
בתחילת המלחמה ניצל את השלטון הנאצי ואת כיבוש פולין כדי להרוויח כסף רב. אך בהדרגה החל שינדלר נחשף לזוועות הנאצים וממי שתמך בנאצים, הוא שינה את פניו והחל לגלות סלידה מהאלימות והטרור שלהם.
וכך, תוך שהוא מנהל מפעל מצליח שמתבסס על רכוש יהודי שנבזז, החל האיש לקלוט יהודים רבים מהגטו ולהציל את חייהם ממחנות ההשמדה. בעזרת כספו ותושייתו והרבה אומץ לב, הוא הצליח לשמור את עובדיו ומשפחותיהם בחיים ולהצילם שוב ושוב ממוות. הוא הוציא כסף רב על המבצעים לשמירת עובדיו היהודים בחיים.
שוב ושוב נקלע שינדלר לסכנת חיים, למול החשדות של הנאצים על פשר החיבה הגדולה של ידידם ליהודים. אבל בפקחות וביוזמה, הוא הצליח לבלבל אותם ולהציג את הדברים כמיזם שחשוב לצרכי הייצור של הצבא הגרמני. את המלחמה סיימו כל עובדיו ומשפחותיהם בחיים ושינדלר הפך ל"חסיד אומות העולם".
לאחר המלחמה, משאזל כל כספו במבצעי ההצלה שלו, הוא שב לגרמניה, אך לא הצליח בעסקיו שוב. בהדרגה נעשה מצבו הכלכלי קשה. הוא חי בעוני ורק תרומות מארגונים יהודיים אפשרו לו לשרוד.
לאחר מותו, מילאו הניצולים הרבים את בקשתו וקברו אותו בהר ציון שבירושלים. במהלך השואה, לאורך מלחמת העולם השנייה, הציל אוסקר שינדלר את חייהם של 1,200 יהודים. סיפור ההצלה שלהם הונצח בסרט הקולנוע המפורסם וזוכה האוסקר "רשימת שינדלר".
הנה סקירה נהדרת של הסרט המופלא שנעשה עליו:
https://youtu.be/HNaqnTlRrx4
קדימון מהסרט "רשימת שינדלר":
http://youtu.be/W74jGQ-CDTE
הווידוי של שינדלר בסרט (השחקן ליאם ניסן), על צערו שלא הציל יותר (מתורגם):
https://youtu.be/0hQkUPcwKN0
זיכרונות של ניצול שינדלר (עברית):
https://youtu.be/xbBDFk6zsWg
עדות של ניצולה של אוסקר שינדלר (עברית):
http://youtu.be/ADqrZKhqKmo
סיפור קברו של שינדלר בירושלים (עברית):
http://youtu.be/SD1aUP9qLG0
המפעל של שינדלר, בו עבדו וניצלו היהודים "שלו", הוא היום מוזיאון:
https://youtu.be/6rmcTS77hSE
ומצגת וידאו על אוסקר שינדלר:
https://youtu.be/ZCHJgvK8GaU
ולדיסלב שפילמן (Wladyslaw Szpilman) היה פסנתרן יהודי, שלפני מלחמת העולם השניה היה מבכירי הפסנתרנים בפולין והפסנתרן הראשי של הרדיו הפולני. בזכות יכולתו המוסיקלית וחשיבתו המקורית הוא הצליח לשרוד את השואה.
שפילמן התפרסם לאחר מותו, כשהבמאי הנודע רומן פולנסקי עשה סרט על הישרדותו בשואה. הסרט "הפסנתרן" שהתבסס על סיפורו האוטוביוגרפי של שפילמן זכה בפרסי אוסקר והפך את סיפורו למעורר השראה ותקווה, באנושיות של בני-האדם, גם בנסיבות הנוראות ביותר.
הצלתו הסופית של שפילמן הייתה כשנתפס על ידי קצין נאצי בבניין נטוש, כמה שבועות לפני סיום המלחמה. הקצין הנאצי שראה אותו ליד פסנתר, שמע ממנו שהוא פסנתרן, ביקש שינגן ויוכיח זאת והתפעל מנגינתו. מאותו הרגע ועד לנסיגת הצבא הנאצי מהעיר ורשה, שמר הקצין על שפילמן במחבואו בבניין, סיפק לו אוכל באופן קבוע וצייד אותו בבגד חם.
אותו קצין שהציל את שפילמן, וילהלם הוזנפלד שמו, היה אמנם קצין בצבא הגרמני, אבל הוא תעד ביומנו את הזוועות של הנאצים, שלהן התנגד. כגרמני הוא ציית לפקודות, אך כאדם הוא סרב להשלים עם המעשים הנוראים של צבאו ומדינתו.
בתום המלחמה הוזנפלד נתפס על ידי הצבא הרוסי. לאחר המלחמה ניסה שפילמן למצוא אותו כדי להצילו אבל נכשל. לבסוף, הוזנפלד מת בכלא הרוסי בשנת 1952. בשנת 2008 זכה הוזנפלד באות "חסיד אומות העולם", לבקשת ולדיסלב שפילמן ובאישורה של משפחת יהודי נוסף, שהוזנפלד הציל במהלך מלחמת העולם השנייה.
הנה שפילמן עצמו וסיפורו בשואה:
https://youtu.be/_vb9c1NxGdg
הקדימון לסרט "הפסנתרן" שנעשה על חייו של שפילמן בשואה:
https://youtu.be/BFwGqLa_oAo
הסצנה מהסרט "הפסנתרן" בה שפילמן מנגן לקצין הנאצי שיציל את חייו:
https://youtu.be/5WEsbOajRbE
סרטון תיעודי על ולדיסלב שפילמן:
https://youtu.be/zB2TLFJP3YA?long=yes
וסרט תיעודי על גורלו של הוזנפלד, שהציל את שפילמן ועוד עשרות יהודים (עברית):
https://youtu.be/9cqQowj1obo?long=yes
"מנגנון במבי" (BMBY - Buy Me Buy You) הוא מנגנון רכישה, מנגנון מתוחכם לפתרון סכסוכי רכוש שנעשה בו שימוש נרחב במערכת המשפט המודרנית.
הרעיון של ה"במבי" הוא של “אתה מציע מחיר ואני יכול להפוך את ההצעה”. אבל, בניגוד לרושם הראשוני, המנגנון לא מבוסס על הצעת מחיר תחרותיות אלא על עיקרון פשוט ומבריק: אחד הצדדים מהשניים קובע מחיר לנכס השנוי במחלוקת, והצד השני הוא שמחליט - אם לקנות את חלקו של הראשון או למכור לו את חלקו שלו - באותו מחיר בדיוק.
בתורת המשחקים זה מוגדר ככלי נהדר שמסייע לפתרון בעיות בזמן סכסוך בין שותפים עסקיים, בין זוג שמתגרש, אדם שמוכר מניות לאחר או אפילו יורשים בתוך המשפחה.
נניח ששני שותפים מחזיקים יחד בדירה ששוויה שנוי במחלוקת. במסגרת מנגנון BMBY, שותף א' קובע מחיר לדירה כולה - נאמר 2 מיליון שקלים. משמעות הדבר היא שהוא מעריך את שווי חלקו (מחצית הבעלות) במיליון שקלים. עכשיו שותף ב' עומד בפני בחירה: הוא יכול לקנות את חלקו של שותף א' במיליון שקלים, או למכור לו את חלקו שלו באותו סכום.
הקסם של המנגנון טמון באיזון העדין שהוא יוצר ובעיקר במצבי סכסוך בין השותפים: אם שותף א' יקבע מחיר נמוך מדי, שותף ב' פשוט יקנה את חלקו במחיר מציאה. אם יקבע מחיר גבוה מדי, שותף ב' ימכור לו את חלקו במחיר מופקע. כך נוצר תמריץ חזק עבור מציע המחיר לקבוע ערך הוגן המשקף את שווי השוק האמיתי של הנכס.
#מתי מסכמים על במבי
לרוב ייקבע המנגנון הזה מראש, בהתחלה וכשהשותפים מקימים עסק חדש או רוכשים ביחד עסק או חברה קיימים.
עוד בשלב החתימה הראשונה על החוזה ביניהם, מסכמים השניים שבמקרה של חילוקי דעות, סכסוך או אם אחד מהם יבחר לפרק את השותפות ו"להתגרש" מהשותף השני, יופעל מנגנון במבי שיסדיר את המחיר שישלם השותף שיקנה את חלקו של השותף השני.
אם יציע שותף אחד למכור או לקנות במחיר מסוים לשני, השני יכול להחליט שהוא מעוניין להפוך את היוצרות - לקנות או למכור הוא, במחיר שהוצע לו. במקרה כזה המציע שאולי הציע מחיר נמוך או גבוה מדי - הוא שייפגע.
הדרך הזו הופכת את הבמבי לפתרון אידיאלי וחכם במיוחד, במקרים של פירוקי שותפויות.
#הרקע החינוכי וההיסטורי העתיק
הרעיון המבריק מאחורי BMBY הוא ללא ספק פתרון אידיאלי וחכם לסיטואציות של פירוק שותפות או ריב בין צדדים שעבדו ביחד.
אבל רבים לא יודעים שבמבי נשען על עיקרון בסיסי יותר הידוע כשיטת "אני חותך, אתה בוחר" (I Cut, You Choose). שיטה זו מוכרת לרבים מימי הילדות, כשההורה אומר לילד אחד לחלק את העוגה לשני חלקים ולילד השני לבחור איזה חלק לקחת.
האסטרטגיה הפשוטה הזו מבטיחה חלוקה הוגנת: הילד החותך יקפיד לחלק באופן הכי שווה שביכולתו, שכן הוא יודע שהוא לא זה שיבחר.
ואכן, החוכמה המאזנת של שיטת "אחד מחלק והשני בוחר" מופיעה בדוגמה קדומה מאוד בספר בראשית (כמו גם בסיפורים עתיקים אחרים). מסופר שם כיצד אברהם ולוט נאלצים להיפרד, בשל סכסוך בין רועי הצאן שלהם.
השניים צריכים לבחור כיצד לחלק את הארץ ביניהם באופן שווה. בסיפור התנ"כי אברהם מחלק את חלקת הארץ לשניים ואז מציע ללוט לבחור באיזה אזור הוא רוצה להתיישב - הימין או השמאל ("אם-השמאל ואימנה ואם-הימין ואשמאילה" - בראשית י"ג).
זו דוגמה קדומה מאוד לעיקרון של חלוקה הוגנת שמבוסס על אותו רעיון בדיוק. אם אברהם לא יחלק שווה בשווה, לוט ייקח את החלק הגדול ואברהם ייפגע בחלקו. לכן יש לאברהם אינטרס להיות הוגן.
#בימינו
בעולם המודרני, שיטות אלו מיושמות בהקשרים מורכבים הרבה יותר. בתהליכי גירושין, למשל, בן זוג אחד יכול לחלק את הרכוש המשותף לשתי קבוצות שוות בעיניו - דירה בקבוצה אחת, ואילו רכב, חשבונות בנק ורהיטים בקבוצה השנייה - כשבן הזוג השני הוא שבוחר איזו קבוצה לקחת.
בפירוק שותפות עסקית, שותף אחד מחלק את נכסי העסק - חנות פיזית וחלק מהמלאי מול אתר אינטרנט ורשימת לקוחות - והשותף השני בוחר.
בעל מניות בחברה יציע לשותפו למכור את המניות שלו במחיר מניה מסוים, כשהשני יכול לומר לו שבמחיר שהוצע - הוא זה שמעוניין לקנות את המניות של המציע במחיר המצוין שהוא הציע. לכן, יש למציע אינטרס להציע מחיר מניה בשוויה האמיתי. כי אם יציע מחיר נמוך מדי, יש סיכוי שהשני יבחר לרכוש ממנו את מניותיו שלו במחיר הזה, בעוד שמחיר גבוה מדי ייקר לו עצמו את המחיר.
כשהאינטרס האישי פועל למען ההגינות - זה מה שהופך את המנגנונים הללו לכה אפקטיביים: הם אינם תלויים בהתערבות חיצונית או ברצון טוב של הצדדים. במקום זאת, הם רותמים את האינטרס האישי של כל צד כדי להבטיח תוצאה הוגנת.
זוהי דוגמה קלאסית לאופן שבו תורת המשחקים מצליחה למצוא פתרונות אלגנטיים לבעיות אנושיות עתיקות של חלוקה ושיתוף. במקום להלחם בנטייה האנושית לדאוג קודם כל לעצמנו, המנגנונים הללו משתמשים בה כמנוע שמניע פתרון צודק לכולם.
הנה הסבר מנגנון במבי ואיך הוא דומה לרעיון החינוכי של שיטת "חלק ובחר" לילדים (עברית):
https://youtu.be/RPLmCLkKeYI
מנגנון במבי כולל בעיות אפשריות ומה לדעת מראש כשמקימים שותפות עם סעיף כזה (עברית):
https://youtu.be/xWieFjs3aX4
יש משחק חשיבה אסטרטגי המבוסס על מנגנון BUY ME BUY YOU לילדים בשם זה (עברית):
https://youtu.be/4U7jb7lHaWY
