שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מיוחד באירלנד?
יש המכנים את אירלנד "אי האזמרגד". האי הזה הוא אכן מהיפים בעולם. אירלנד היא ארץ ירוקה שגווני הירוק שבה הם אינסופיים כמעט, גם במבחר וגם בגוון. משום כך היא מכונה לעיתים גם "האי הירוק".
חוץ מגווני הירוק המגוונים שבו, יש באירלנד אתרים פרהיסטוריים מרתקים, כפרי דייגים שלווים ונעימים, סיפורים היסטוריים דרמטיים ורבי-תהפוכות וצוקים מהמרהיבים בעולם שנופלים אל האוקיינוס.
ההיסטוריה של אירלנד השאירו בה לא מעט פצעים. במאה ה-17 פלש אליה קרומוול האנגלי והפך אותה לחלק מהאימפריה. רעב תפוחי האדמה הגדול חיסל במאה ה-19 אחוזים ניכרים מאוכלוסייתה ורבים אחרים היגרו אז לאמריקה.
אירלנד היתה מהארצות הראשונות שקיבלו על עצמן את הנצרות. משום כך, היא כונתה בימי הביניים "אי הקדושים". עד היום יש בזהות שלה שני יסודות חברתיים שפועלים במקביל - מצד אחד היסוד הקתולי ומאידך - היסוד הקלטי העתיק. על אף הקנאות הקתולית ומלחמתה בפגאניזם, בעבודת האלילים, לא נדחקו היסודות הקלטיים מפני הנצרות. לצד מבנים ושרידים קלטיים מרשימים, אירלנד והחברה האירית רוויים במיתוסים ובאמונות עממיות קדומות.
אירלנד היא לא אירלנד בלי המוסיקה, הנוכחת בכל פינה. מהמוסיקה הקלטית העתיקה ועד מוסיקת העם האירית, שהיא גם בסיס לריקודים עם הזרועות הצמודות לגוף, אלו שהניבו עם השנים גם את ריקוד הסטפס המפורסם. בל נשכח את הרוק האירי, שהביא לעולם מגוון של אמנים מפורסמים, מלהקת U2 ועד הלהקה המשפחתית "The Corrs".
והאלכוהול האירי גם הוא ראוי שיוזכר. אמנם אירלנד היא מולדת הויסקי אבל המשקה הלאומי בה הוא הבירה דווקא. ואכן - הבירה בדאבלין, בירת אירלנד, היא אכן הצלחה מסחררת. יש בדאבלין לבדה מעל 1000 פאבים, שבהם זורמת הבירה כמו מים, ערב אחרי ערב. חלק גדול מהם מרוכז ב"טמפל בר" - רחוב הפאבים וחיי הלילה התוסס של דבלין.
שכן הפאב האירי הוא לא רק מקום לשתות בו אלכוהול. הפאב הוא מקום המפגש ומוסד חברתי חשוב בחברה האירית. מעבר לבירה השחורה הפופולארית, זה המקום לשמוע מה קורה, להחליף דעות על החדשות, להאזין למוסיקה וכמובן - לשיר ולרקוד עם חברים.
הנה אירלנד:
https://youtu.be/bQwdahZwe0M
יעדי התיירות המוכרים של אירלנד:
https://youtu.be/Rv4yn56wwxc
וצוקי מוהר הנהדרים שבאירלנד:
http://youtu.be/zQvuq835upc
מה מיוחד בצוקי מוהר שבאירלנד?
פירוש שמם של צוקי מוהר, או מצוקי מוהר (Cliffs of moher), כמו שיש לקרוא להם, שבמערב אירלנד הוא אמנם "צוקי החורבן", אבל הצוקים היפים הללו הם יפים להפליא.
המצוקים הללו הם מדרגת סלע גבוהה הנופלת אל האוקיינוס. גובהם המירבי של צוקי מוהר הוא 240 מטרים ואורך הרכס של המצוק הלא נגמר הזה הוא כ-8 קילומטרים.
אלה לא הצוקים הגבוהים ביותר באירלנד, אבל הם התלולים בה ביותר.
רכס צוקי מוהר הוא רכס צוקים שמושך בכל שנה תיירים רבים ונחשב מאתרי התיירות הפופולריים ביותר באי האירי.
המצוקים של מוהר אהודים כ"לוקיישן" לסרטי קולנוע. "לוקיישן" הוא מונח מעולם הקולנוע למקומות צילום). בין השאר צולמו בצוקי מוהר סרטים ידועים, כמו "בתו של ריאן" (1970), "הנסיכה הקסומה" (1987) ו"הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם" משנת 2009.
הנה צוקי מוהר מהאוויר:
http://youtu.be/zQvuq835upc
ביקור בצוקים:
https://youtu.be/CmcL2FvkYms
טיול אל הצוקים המרשימים של מוהר:
https://youtu.be/SN7NtkZwU3g
עוד מצוקי מוהר שמעל הים:
https://youtu.be/h_He8jyDjk4
מרשים ללא ספק:
https://youtu.be/YZkw7GyfY3Q
מה מיוחד בטירת דאנגר שבאירלנד?
טירת דאנגר היא ללא ספק אחד המקומות הכי ידועים באירלנד. היא המבצר הידוע ביותר באירלנד ועל אף שעברה שיפוצים וחידושים רבים במהלך התקופות השונות שמאז המאה ה-16 (מועד הקמתה), היא שמרה על המראה החיצוני המדויק שלה, על חומותיה ועל הצריח המיוחד שלה.
הנה סרטון על טירת דאנגר:
http://youtu.be/B_u22D1EjLg
מי היו העמים הקלטים העתיקים של מערב אירופה?
על אף שהקֶלְטִים (Celts) ידועים בעיקר במדינות כמו סקוטלנד ואירלנד שבאיים הבריטיים, קלטים הוא כינוי לכמה עמים שישבו באירופה המערבית לפני שהאימפריה הרומית כבשה את רובה.
הקלטים היו אמנים, משוררים ובעלי מלאכה מצוינים. רבים מהם היו, למשל, מומחים בעיבוד מתכות. בכישרונם הם יצרו כלי נשק מצוינים ממתכת, לצד תכשיטים יפים מזהב ועוד מתכות יקרות.
אחת הסיבות לקלות שבה נכבשה אירופה בידי הרומים הייתה העובדה שהעמים הקלטים השונים לא היו בעלי שליטה מדינית חזקה. לכן הם התפצלו לשבטים רבים שפעמים רבות נלחמו זה בזה והחלישו את המשותף ביניהם.
בין השפות, הדתות והתרבויות של העמים הקלטיים, לעומת זאת, היה דמיון רב.
אחד העמים הקלטיים הידועים גם היום הם הגאלים (ראו בתגית "גאלים"). מהקלטים נולדו גם הוולשים, האירים, הסקוטים וקבוצות בריטיות אחרות - כולם צאצאים של הקלטים העתיקים.
הנה עלייתם ונפילתם של הקלטים (מתורגם):
https://youtu.be/lmYQMJi30aw
תולדות הקלטים:
https://youtu.be/fPv0UuHoQe8
חייה של דרואידית קלטית (מתורגם):
https://youtu.be/6kmxzIY7mE8
מצגת וידאו על הקלטים, בליווי של מוסיקה קלטית:
http://youtu.be/FWdDxOXMPJE
תולדות הקלטים, בסרטון שקט:
http://youtu.be/FJtQyolkkQw
רובוט בצורת שלד מספר על הקלטים:
http://youtu.be/awT0oHT6S0U
ושירה בסגנון המוסיקה הקלטית:
https://youtu.be/wiZJP_XLmrQ
מיהן הרוחות של טירת לסלי?
מה היה רעב תפוחי האדמה הגדול?
רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד התרחש באמצע המאה ה-19, כששדות תפוחי האדמה, הגידול החקלאי היחידי של אירלנד, הוכו במחלת הכימשון. מחלה זו, שבה תוקף אורגניזם חד-תאי זעיר את פקעות תפוחי האדמה והופך אותן לבלתי אכילות, הכניסה את תושבי אירלנד לתקופה של רעב איום.
כמעט מיליון אזרחים מתו מהרעב הגדול של משבר תפוחי האדמה. זה גרם לכעס רב על הממשלה הבריטית, ששלטה אז באירלנד ולקחה את כל הגידולים האחרים מהאירים, כשהיא מותירה אותם רק עם תפוחי האדמה, שעתה לא גדלו יותר והביאו לרעב העצום.
הגירה המונית של אירים לארצות חדשות, כמו ארצות הברית ואוסטרליה, הייתה אחת התוצאות הקשות של הרעב הזה. היא עתידה להביא להצלחה רבה של האירים באותם מקומות.
הנה סיפור הרעב של תפוחי האדמה באירלנד (מתורגם):
https://youtu.be/OUieqzVZdQc
משבר תפוחי האדמה של אירלנד באנגלית:
https://youtu.be/QnqTWKL4wCQ
לו רק היו להם חומרי הדברה (מתורגם):
https://youtu.be/GLllZ-qiXJA
סרטון ארוך מעט על הרעב של אירלנד:
http://youtu.be/_45Uvpv0z9w
מצגת וידאו על הרעב הגדול של אירלנד:
http://youtu.be/yOwRT3yh3m8
סרטון שצולם בתחילת המאה ה-20 ושואל שאלות על תקופת הרעב:
http://youtu.be/9ks9e7GaORA
החטא של רעב גדול באירלנד כשבאותו זמן נמכר המון אוכל ממנה לאנגליה:
https://youtu.be/JjSwzah6QwE
הנה סיפורו המורחב של אסון תפוחי האדמה הגדול:
https://youtu.be/PEtnWcu5OFE?long=yes
ותכנית חינוכית על אירלנד, הרעב הגדול וההגירה לאמריקה של רבים מהירים (עברית):
https://youtu.be/4f59UAKbSY0?long=yes
איך נוצרה סוללת הענק שבצפון אירלנד?
בסוללת הענק (Giant's Causeway) או בשמות אחרים "מסילת הענקים" ו"הסוללה של הענק", ישנם כ-40,000 עמודי בזלת משושים צמודים. הם נוצרו בפעילות געשית, תוך היווצרות של בזלת תולאיטית (סלע יסוד, סוג של בזלת) שהתקררה ויצרה את העמודים. אם זרימת הלבה מתרחשת לאט ובמישור בעל שיפוע קל, היא יוצרת צורות של משושים משוכללים. רוב העמודים בסוללה הם משושים וחלק קטן מהם הוא של עמודים בעלי שמונה פאות, או מספר קטן מ-6. הצוקים הללו עולים עד לגובה של 120 מטרים מעל לפני הים הסמוך.
מיהו הענק שבשם המקום? - על פי אגדה עממית, חי במקום פין מק'קול הענק, שהזמין לדו-קרב את הענק בנאנדונר מהאי הסקוטי הסמוך. הוא בנה לו את הסוללה כמעין גשר על פני המצר הימי שבין האיים וברח כשראה את תינוקו האימתני ושיער עד כמה יהיה גדול פין, לא לפני שהרס את המעבר ביניהם.. ואגב, על אף שאגדות הן רק אגדות, גם באי הסמוך סטפה ישנה מערת פינגאל, שבה ישנם עמודי בזלת משושים זהים..
סוללת הענק היא אתר מורשת עולמית שנמצא בחוף הצפוני-מזרחי של צפון אירלנד, בצפונו של מחוז אנטרים, כ-3 קילומטרים צפונית לעיירה בושמילס. מרשים בהם במיוחד "העוגב" - קבוצה של עמודי בזלת בקיר המצוק, שגובהה 12 מטרים.
הנה סוללת הענק שבצפון אירלנד:
https://youtu.be/YK-aZ-HalIU
הסבר על סוללת הענק:
http://youtu.be/bBARpgnYKvU
האגדה האירית על סוללת הענק (מתורגם):
https://youtu.be/aQbyVYUob1o
וסרט תיעודי על הגאולוגיה של סוללת הענק:
https://youtu.be/CcAnMh0Cra0?long=yes
מה מיוחד בגשר החבלים קאריק א-ריד?
גשר קאריק א-ריד רופ שבאירלנד מוביל מהיבשה של צפון-אירלנד לאי קאריק א-ריד. מדובר בגשר חבלים שתלוי כ-30 מטרים מעל הסלעים והים.
הגשר בן ה-20 מטרים אמנם אינו ארוך אבל מטיילים רבים שעוברים אותו מעדיפים לחזור בעזרת סירה, בשל החוויה המפחידה שעברו עליו..
ואגב, לפני השקיעה החוויה הרבה יותר מיוחדת מאשר בחצייה באמצע היום!
הנה סרטון קצר על גשר קאריק א-ריד:
http://youtu.be/FLwbBPo_Lzs
והנה קצת הסבר על האזור של הגשר:
http://youtu.be/wXIUX8pXOFs
מה הסיפור הטרגי של מנזר קילמור?
מנזר קילמור (Kylmore Abbey) התחיל בתור בית קילמור. זהו ארמון אצולה משפחתי, טירה שנבנתה במאה ה-19 על שפתו של אגם באירלנד, בשמורת הטבע קונמארה, שבין הרי הקונמרה והאוקיינוס האטלנטי. הוא נמצא כשעה נסיעה מהעיירה האירית גאלוויי. הגנים המקיפים אותו משקיפים לנוף יפה ומיוחד והשלווה לא מסגירה את הסיפור הכואב שלו.
אציל אירי בשם הנרי מיטשל החל לבנות בשנת 1863 את בית קילמור, ארמון בסגנון הרנסאנס, לאשתו האהובה. יש בו 74 חדרים והוא היה ארמון מפואר ויפה להפליא. מיטשל, בן למשפחה אנגלית עשירה מהעיר מנצ'סטר, היה פוליטיקאי אנגלי שצבר עושר אדיר והחליט לנצלו לבניית האחוזה רחבת הידיים.
אבל קצת אחרי שהסתיימה בנייתו של הבית, כשנסעה המשפחה לחופשה בקהיר, חלתה אשתו האהובה בדינזטריה ולאחר 9 ימים של מחלה היא מתה. מיטשל שבור-הלב לא עמד בצער ומכר את הארמון לאחרים. בהמשך בתו האהובה של הנרי מתה גם היא. בעלי הארמון החדשים מכרו גם הם אותו ואחר כך הוא נמכר גם על ידי הבעלים החדשים, עד שנזירות נוצריות קנו אותו והפכו אותו למנזר.
היום הארמון המדהים של אירלנד, היה למנזר קילמור. למעשה, הפך בית העשירים, שראה הרבה כאב מבעליו, לא רק למנזר אלא גם לבית ספר לבנות.
מקור השם "קילמור" הוא בניב של השפה הגאלית, בה דיברו הקלטים, התושבים המקוריים של האי. שני חלקיו של "קילמור" הם "קויל" שפירושו "יער", ו"מור" שהוא "גדול". השם ניתן לבית בזכות הימצאו בלב היערות של שמורת קונמארה, ולכן הוא מכונה "היער הגדול".
הנה סיפורו של ארמון קילמור:
https://youtu.be/b5IfuNo8Tdg
סיפור האהבה שהיה בו:
https://youtu.be/-J7ln62cQWA
הנזירות שבמנזר מספרות את סיפורו של המקום:
https://youtu.be/TdlPxjjGCVI
מנזר קילמור המרהיב מהאוויר:
https://youtu.be/Kz7zDdqTjhs
ובואו לבקר בארמון מקרוב:
https://youtu.be/UkSucsvxvak
יש המכנים את אירלנד "אי האזמרגד". האי הזה הוא אכן מהיפים בעולם. אירלנד היא ארץ ירוקה שגווני הירוק שבה הם אינסופיים כמעט, גם במבחר וגם בגוון. משום כך היא מכונה לעיתים גם "האי הירוק".
חוץ מגווני הירוק המגוונים שבו, יש באירלנד אתרים פרהיסטוריים מרתקים, כפרי דייגים שלווים ונעימים, סיפורים היסטוריים דרמטיים ורבי-תהפוכות וצוקים מהמרהיבים בעולם שנופלים אל האוקיינוס.
ההיסטוריה של אירלנד השאירו בה לא מעט פצעים. במאה ה-17 פלש אליה קרומוול האנגלי והפך אותה לחלק מהאימפריה. רעב תפוחי האדמה הגדול חיסל במאה ה-19 אחוזים ניכרים מאוכלוסייתה ורבים אחרים היגרו אז לאמריקה.
אירלנד היתה מהארצות הראשונות שקיבלו על עצמן את הנצרות. משום כך, היא כונתה בימי הביניים "אי הקדושים". עד היום יש בזהות שלה שני יסודות חברתיים שפועלים במקביל - מצד אחד היסוד הקתולי ומאידך - היסוד הקלטי העתיק. על אף הקנאות הקתולית ומלחמתה בפגאניזם, בעבודת האלילים, לא נדחקו היסודות הקלטיים מפני הנצרות. לצד מבנים ושרידים קלטיים מרשימים, אירלנד והחברה האירית רוויים במיתוסים ובאמונות עממיות קדומות.
אירלנד היא לא אירלנד בלי המוסיקה, הנוכחת בכל פינה. מהמוסיקה הקלטית העתיקה ועד מוסיקת העם האירית, שהיא גם בסיס לריקודים עם הזרועות הצמודות לגוף, אלו שהניבו עם השנים גם את ריקוד הסטפס המפורסם. בל נשכח את הרוק האירי, שהביא לעולם מגוון של אמנים מפורסמים, מלהקת U2 ועד הלהקה המשפחתית "The Corrs".
והאלכוהול האירי גם הוא ראוי שיוזכר. אמנם אירלנד היא מולדת הויסקי אבל המשקה הלאומי בה הוא הבירה דווקא. ואכן - הבירה בדאבלין, בירת אירלנד, היא אכן הצלחה מסחררת. יש בדאבלין לבדה מעל 1000 פאבים, שבהם זורמת הבירה כמו מים, ערב אחרי ערב. חלק גדול מהם מרוכז ב"טמפל בר" - רחוב הפאבים וחיי הלילה התוסס של דבלין.
שכן הפאב האירי הוא לא רק מקום לשתות בו אלכוהול. הפאב הוא מקום המפגש ומוסד חברתי חשוב בחברה האירית. מעבר לבירה השחורה הפופולארית, זה המקום לשמוע מה קורה, להחליף דעות על החדשות, להאזין למוסיקה וכמובן - לשיר ולרקוד עם חברים.
הנה אירלנד:
https://youtu.be/bQwdahZwe0M
יעדי התיירות המוכרים של אירלנד:
https://youtu.be/Rv4yn56wwxc
וצוקי מוהר הנהדרים שבאירלנד:
http://youtu.be/zQvuq835upc
פירוש שמם של צוקי מוהר, או מצוקי מוהר (Cliffs of moher), כמו שיש לקרוא להם, שבמערב אירלנד הוא אמנם "צוקי החורבן", אבל הצוקים היפים הללו הם יפים להפליא.
המצוקים הללו הם מדרגת סלע גבוהה הנופלת אל האוקיינוס. גובהם המירבי של צוקי מוהר הוא 240 מטרים ואורך הרכס של המצוק הלא נגמר הזה הוא כ-8 קילומטרים.
אלה לא הצוקים הגבוהים ביותר באירלנד, אבל הם התלולים בה ביותר.
רכס צוקי מוהר הוא רכס צוקים שמושך בכל שנה תיירים רבים ונחשב מאתרי התיירות הפופולריים ביותר באי האירי.
המצוקים של מוהר אהודים כ"לוקיישן" לסרטי קולנוע. "לוקיישן" הוא מונח מעולם הקולנוע למקומות צילום). בין השאר צולמו בצוקי מוהר סרטים ידועים, כמו "בתו של ריאן" (1970), "הנסיכה הקסומה" (1987) ו"הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם" משנת 2009.
הנה צוקי מוהר מהאוויר:
http://youtu.be/zQvuq835upc
ביקור בצוקים:
https://youtu.be/CmcL2FvkYms
טיול אל הצוקים המרשימים של מוהר:
https://youtu.be/SN7NtkZwU3g
עוד מצוקי מוהר שמעל הים:
https://youtu.be/h_He8jyDjk4
מרשים ללא ספק:
https://youtu.be/YZkw7GyfY3Q
טירת דאנגר היא ללא ספק אחד המקומות הכי ידועים באירלנד. היא המבצר הידוע ביותר באירלנד ועל אף שעברה שיפוצים וחידושים רבים במהלך התקופות השונות שמאז המאה ה-16 (מועד הקמתה), היא שמרה על המראה החיצוני המדויק שלה, על חומותיה ועל הצריח המיוחד שלה.
הנה סרטון על טירת דאנגר:
http://youtu.be/B_u22D1EjLg
על אף שהקֶלְטִים (Celts) ידועים בעיקר במדינות כמו סקוטלנד ואירלנד שבאיים הבריטיים, קלטים הוא כינוי לכמה עמים שישבו באירופה המערבית לפני שהאימפריה הרומית כבשה את רובה.
הקלטים היו אמנים, משוררים ובעלי מלאכה מצוינים. רבים מהם היו, למשל, מומחים בעיבוד מתכות. בכישרונם הם יצרו כלי נשק מצוינים ממתכת, לצד תכשיטים יפים מזהב ועוד מתכות יקרות.
אחת הסיבות לקלות שבה נכבשה אירופה בידי הרומים הייתה העובדה שהעמים הקלטים השונים לא היו בעלי שליטה מדינית חזקה. לכן הם התפצלו לשבטים רבים שפעמים רבות נלחמו זה בזה והחלישו את המשותף ביניהם.
בין השפות, הדתות והתרבויות של העמים הקלטיים, לעומת זאת, היה דמיון רב.
אחד העמים הקלטיים הידועים גם היום הם הגאלים (ראו בתגית "גאלים"). מהקלטים נולדו גם הוולשים, האירים, הסקוטים וקבוצות בריטיות אחרות - כולם צאצאים של הקלטים העתיקים.
הנה עלייתם ונפילתם של הקלטים (מתורגם):
https://youtu.be/lmYQMJi30aw
תולדות הקלטים:
https://youtu.be/fPv0UuHoQe8
חייה של דרואידית קלטית (מתורגם):
https://youtu.be/6kmxzIY7mE8
מצגת וידאו על הקלטים, בליווי של מוסיקה קלטית:
http://youtu.be/FWdDxOXMPJE
תולדות הקלטים, בסרטון שקט:
http://youtu.be/FJtQyolkkQw
רובוט בצורת שלד מספר על הקלטים:
http://youtu.be/awT0oHT6S0U
ושירה בסגנון המוסיקה הקלטית:
https://youtu.be/wiZJP_XLmrQ
אירלנד
מה מפחיד בטירת לסלי שבאירלנד?
מה יש שם, שמי שמתארח בטירת לסלי כל כך מבוהל?
בטירת לסלי מאמינים רבים שיש רוחות, כנראה של בעלי הטירה שמתו כבר מזמן. לא מעט מהאורחים ששהו בה, סיפרו באימה שראו רוחות בטירה. אחרים התלוננו על אסלות שהמים בהן יורדים בעצמם ומקלחות שמתחילות לפעול בלי שמישהו נגע בהן.
האימה מלווה את הטירה הזו, שהיא מלון, אבל העסקים פורחים... היתכן שהכל מתוכנן על ידי הנהלת המקום ושמדובר בטריק שיווקי מבריק שעושה טוב לעסקים? - לא... אנחנו לא מאמינים שמישהו יעשה דבר כזה!... ואולי בעצם כן?!?
הנה סרטון על חוויות מפחידות מטירת לסלי (לא לילדים ובאנגלית):
http://youtu.be/ZcxCSScYKM4
וסרט תיעודי על הרוחות של הטירה:
https://youtu.be/ykaJXyKIBnk?long=yes
מה יש שם, שמי שמתארח בטירת לסלי כל כך מבוהל?
בטירת לסלי מאמינים רבים שיש רוחות, כנראה של בעלי הטירה שמתו כבר מזמן. לא מעט מהאורחים ששהו בה, סיפרו באימה שראו רוחות בטירה. אחרים התלוננו על אסלות שהמים בהן יורדים בעצמם ומקלחות שמתחילות לפעול בלי שמישהו נגע בהן.
האימה מלווה את הטירה הזו, שהיא מלון, אבל העסקים פורחים... היתכן שהכל מתוכנן על ידי הנהלת המקום ושמדובר בטריק שיווקי מבריק שעושה טוב לעסקים? - לא... אנחנו לא מאמינים שמישהו יעשה דבר כזה!... ואולי בעצם כן?!?
הנה סרטון על חוויות מפחידות מטירת לסלי (לא לילדים ובאנגלית):
http://youtu.be/ZcxCSScYKM4
וסרט תיעודי על הרוחות של הטירה:
https://youtu.be/ykaJXyKIBnk?long=yes
רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד התרחש באמצע המאה ה-19, כששדות תפוחי האדמה, הגידול החקלאי היחידי של אירלנד, הוכו במחלת הכימשון. מחלה זו, שבה תוקף אורגניזם חד-תאי זעיר את פקעות תפוחי האדמה והופך אותן לבלתי אכילות, הכניסה את תושבי אירלנד לתקופה של רעב איום.
כמעט מיליון אזרחים מתו מהרעב הגדול של משבר תפוחי האדמה. זה גרם לכעס רב על הממשלה הבריטית, ששלטה אז באירלנד ולקחה את כל הגידולים האחרים מהאירים, כשהיא מותירה אותם רק עם תפוחי האדמה, שעתה לא גדלו יותר והביאו לרעב העצום.
הגירה המונית של אירים לארצות חדשות, כמו ארצות הברית ואוסטרליה, הייתה אחת התוצאות הקשות של הרעב הזה. היא עתידה להביא להצלחה רבה של האירים באותם מקומות.
הנה סיפור הרעב של תפוחי האדמה באירלנד (מתורגם):
https://youtu.be/OUieqzVZdQc
משבר תפוחי האדמה של אירלנד באנגלית:
https://youtu.be/QnqTWKL4wCQ
לו רק היו להם חומרי הדברה (מתורגם):
https://youtu.be/GLllZ-qiXJA
סרטון ארוך מעט על הרעב של אירלנד:
http://youtu.be/_45Uvpv0z9w
מצגת וידאו על הרעב הגדול של אירלנד:
http://youtu.be/yOwRT3yh3m8
סרטון שצולם בתחילת המאה ה-20 ושואל שאלות על תקופת הרעב:
http://youtu.be/9ks9e7GaORA
החטא של רעב גדול באירלנד כשבאותו זמן נמכר המון אוכל ממנה לאנגליה:
https://youtu.be/JjSwzah6QwE
הנה סיפורו המורחב של אסון תפוחי האדמה הגדול:
https://youtu.be/PEtnWcu5OFE?long=yes
ותכנית חינוכית על אירלנד, הרעב הגדול וההגירה לאמריקה של רבים מהירים (עברית):
https://youtu.be/4f59UAKbSY0?long=yes
בסוללת הענק (Giant's Causeway) או בשמות אחרים "מסילת הענקים" ו"הסוללה של הענק", ישנם כ-40,000 עמודי בזלת משושים צמודים. הם נוצרו בפעילות געשית, תוך היווצרות של בזלת תולאיטית (סלע יסוד, סוג של בזלת) שהתקררה ויצרה את העמודים. אם זרימת הלבה מתרחשת לאט ובמישור בעל שיפוע קל, היא יוצרת צורות של משושים משוכללים. רוב העמודים בסוללה הם משושים וחלק קטן מהם הוא של עמודים בעלי שמונה פאות, או מספר קטן מ-6. הצוקים הללו עולים עד לגובה של 120 מטרים מעל לפני הים הסמוך.
מיהו הענק שבשם המקום? - על פי אגדה עממית, חי במקום פין מק'קול הענק, שהזמין לדו-קרב את הענק בנאנדונר מהאי הסקוטי הסמוך. הוא בנה לו את הסוללה כמעין גשר על פני המצר הימי שבין האיים וברח כשראה את תינוקו האימתני ושיער עד כמה יהיה גדול פין, לא לפני שהרס את המעבר ביניהם.. ואגב, על אף שאגדות הן רק אגדות, גם באי הסמוך סטפה ישנה מערת פינגאל, שבה ישנם עמודי בזלת משושים זהים..
סוללת הענק היא אתר מורשת עולמית שנמצא בחוף הצפוני-מזרחי של צפון אירלנד, בצפונו של מחוז אנטרים, כ-3 קילומטרים צפונית לעיירה בושמילס. מרשים בהם במיוחד "העוגב" - קבוצה של עמודי בזלת בקיר המצוק, שגובהה 12 מטרים.
הנה סוללת הענק שבצפון אירלנד:
https://youtu.be/YK-aZ-HalIU
הסבר על סוללת הענק:
http://youtu.be/bBARpgnYKvU
האגדה האירית על סוללת הענק (מתורגם):
https://youtu.be/aQbyVYUob1o
וסרט תיעודי על הגאולוגיה של סוללת הענק:
https://youtu.be/CcAnMh0Cra0?long=yes
גשר קאריק א-ריד רופ שבאירלנד מוביל מהיבשה של צפון-אירלנד לאי קאריק א-ריד. מדובר בגשר חבלים שתלוי כ-30 מטרים מעל הסלעים והים.
הגשר בן ה-20 מטרים אמנם אינו ארוך אבל מטיילים רבים שעוברים אותו מעדיפים לחזור בעזרת סירה, בשל החוויה המפחידה שעברו עליו..
ואגב, לפני השקיעה החוויה הרבה יותר מיוחדת מאשר בחצייה באמצע היום!
הנה סרטון קצר על גשר קאריק א-ריד:
http://youtu.be/FLwbBPo_Lzs
והנה קצת הסבר על האזור של הגשר:
http://youtu.be/wXIUX8pXOFs
מנזר קילמור (Kylmore Abbey) התחיל בתור בית קילמור. זהו ארמון אצולה משפחתי, טירה שנבנתה במאה ה-19 על שפתו של אגם באירלנד, בשמורת הטבע קונמארה, שבין הרי הקונמרה והאוקיינוס האטלנטי. הוא נמצא כשעה נסיעה מהעיירה האירית גאלוויי. הגנים המקיפים אותו משקיפים לנוף יפה ומיוחד והשלווה לא מסגירה את הסיפור הכואב שלו.
אציל אירי בשם הנרי מיטשל החל לבנות בשנת 1863 את בית קילמור, ארמון בסגנון הרנסאנס, לאשתו האהובה. יש בו 74 חדרים והוא היה ארמון מפואר ויפה להפליא. מיטשל, בן למשפחה אנגלית עשירה מהעיר מנצ'סטר, היה פוליטיקאי אנגלי שצבר עושר אדיר והחליט לנצלו לבניית האחוזה רחבת הידיים.
אבל קצת אחרי שהסתיימה בנייתו של הבית, כשנסעה המשפחה לחופשה בקהיר, חלתה אשתו האהובה בדינזטריה ולאחר 9 ימים של מחלה היא מתה. מיטשל שבור-הלב לא עמד בצער ומכר את הארמון לאחרים. בהמשך בתו האהובה של הנרי מתה גם היא. בעלי הארמון החדשים מכרו גם הם אותו ואחר כך הוא נמכר גם על ידי הבעלים החדשים, עד שנזירות נוצריות קנו אותו והפכו אותו למנזר.
היום הארמון המדהים של אירלנד, היה למנזר קילמור. למעשה, הפך בית העשירים, שראה הרבה כאב מבעליו, לא רק למנזר אלא גם לבית ספר לבנות.
מקור השם "קילמור" הוא בניב של השפה הגאלית, בה דיברו הקלטים, התושבים המקוריים של האי. שני חלקיו של "קילמור" הם "קויל" שפירושו "יער", ו"מור" שהוא "גדול". השם ניתן לבית בזכות הימצאו בלב היערות של שמורת קונמארה, ולכן הוא מכונה "היער הגדול".
הנה סיפורו של ארמון קילמור:
https://youtu.be/b5IfuNo8Tdg
סיפור האהבה שהיה בו:
https://youtu.be/-J7ln62cQWA
הנזירות שבמנזר מספרות את סיפורו של המקום:
https://youtu.be/TdlPxjjGCVI
מנזר קילמור המרהיב מהאוויר:
https://youtu.be/Kz7zDdqTjhs
ובואו לבקר בארמון מקרוב:
https://youtu.be/UkSucsvxvak
מהו ריקוד הסטפס האירי?
מקורו של הריקוד האירי, בעל המסורת העתיקה, בתרבותם של השבטים הקלטיים שבאירלנד. הריקוד ייחודי בזה שמופעלות בו הרגליים בלבד, בעוד הידיים צמודות לגוף ולא מניעים אותם כלל. גם פניהם של הרוקדים והרוקדות של הריקודים האיריים הן חתומות וללא חיוכים או הבעות פנים.
בשנים האחרונות הופך הריקוד של אירלנד מוכר בכל העולם, תודות להרכבי מחול שמופיעים בכל הבמות, כמו "לורד אוף דה דאנס" ו"ריברדאנס". במופעים אלה נעשים עיבודים חדשניים לריקודים האירים, שחלקם קצת פחות נאמנים לגירסה העממית המיוחדת שלו.
הנה ריקוד הסטפס האירי בגירסת הבמה של להקה מצליחה:
http://youtu.be/gtumveJHue8
והריקוד האירי בסולו ובזוגות מתוך פסטיבל מוסיקה ומחול באירלנד:
http://youtu.be/QXCsjgzj498?t=7m41s
ריקודים בסגנון אירי במופע רחוב מרהיב:
https://youtu.be/Rnsz-pE2Kj8
מקורו של הריקוד האירי, בעל המסורת העתיקה, בתרבותם של השבטים הקלטיים שבאירלנד. הריקוד ייחודי בזה שמופעלות בו הרגליים בלבד, בעוד הידיים צמודות לגוף ולא מניעים אותם כלל. גם פניהם של הרוקדים והרוקדות של הריקודים האיריים הן חתומות וללא חיוכים או הבעות פנים.
בשנים האחרונות הופך הריקוד של אירלנד מוכר בכל העולם, תודות להרכבי מחול שמופיעים בכל הבמות, כמו "לורד אוף דה דאנס" ו"ריברדאנס". במופעים אלה נעשים עיבודים חדשניים לריקודים האירים, שחלקם קצת פחות נאמנים לגירסה העממית המיוחדת שלו.
הנה ריקוד הסטפס האירי בגירסת הבמה של להקה מצליחה:
http://youtu.be/gtumveJHue8
והריקוד האירי בסולו ובזוגות מתוך פסטיבל מוסיקה ומחול באירלנד:
http://youtu.be/QXCsjgzj498?t=7m41s
ריקודים בסגנון אירי במופע רחוב מרהיב:
https://youtu.be/Rnsz-pE2Kj8
איפה נמצא רוק אוף קאשל?
רוק אוף קשל (Rock of Cashel), או צוק קאשל, צוק המבצר, ניצב כשלושים מטרים מעל מישור טיפררי שבאירלנד. מדובר בצוק מרשים שמכנים אותו כאן "האקרופוליס של אירלנד".
זהו אחד המבצרים העתיקים והמרשימים באירלנד, אם לא המרשים שבהם. גודלו של המבצר החרב והעוצמה שהוא משדר מרשימים גם היום, במאה ה-21. כשהוא מואר, מזכיר המבצר הזה אכדות מפחידות, או לפחות אתר צילומים מסרט אימה.
המבצר הזה הוא מקור השם של הגבעה - "סלע המבצר", שכן Cashel פירושו "מצודה" בקלטית. האגדה המקומית מספרת שהגבעה נוצרה כשהשטן, שעבר בסביבה, עקר גוש סלע ענק והשליך אותו על המישור. יש אפילו אירים שיודעים לספר שמדידות הראו שמידות הסלע שיוצר את רוק אוף קאשל, זהות לבקיע שנמצא בהרי ה"דוויל'ז ביט" (Devil’s Bit) שמצפון לו.
צוק קאשל הוא מבצר קלטי עתיק שהוסב עם השנים לכנסיה נוצרית. במשך תקופה ארוכה סימל המבצר הזה את השלטון באירלנד. החל מהמאה ה-5 ישבו כאן מלכי אירלנד. במאה ה-12 העביר המלך את השליטה לכנסיה ומכאן שלטה הכנסייה הקתולית באירלנד במשך מאות שנים. זה היה המרכז הדתי שלה, עד 1494, כשהועלתה הקתדרלה שעליה באש, על ידי הרוזן של קילדאר. מאות מתושבי העיר, שהסתתרו בה, נשרפו למוות באותו לילה אפל.
בחצר המבצר יש צלב אבן גדול ועתיק במיוחד, שהאגדה מספרת שנחצב בידי סנט פטריק, פטריק הקדוש. הוא נחשב למייסד הנזירות הקלטית ובא לכאן בשנת 450 לספירה, כדי להטיף לנצרות. הוא הצליח לשכנע את אנגוס מלך מאנסטר לקבל על עצמו את הנצרות, כשהוא משתמש בעלה התלתן כסמל לשילוש הקדוש, הרעיון המרכזי של הנצרות. אגב, האירים מאמינים שהוא גם גרש את כל הנחשים מהאי שלהם...
הנה סיפורו של מבצר רוק אוף קשל:
https://youtu.be/bS-JyMIj2pM
מבט מהאוויר על רוק אוף קשל:
https://youtu.be/xrHhvB1VLOU
וסרט תיעודי קצר על תולדות הרוק אוף קשל:
https://youtu.be/TEUwg4IkCio?long=yes
רוק אוף קשל (Rock of Cashel), או צוק קאשל, צוק המבצר, ניצב כשלושים מטרים מעל מישור טיפררי שבאירלנד. מדובר בצוק מרשים שמכנים אותו כאן "האקרופוליס של אירלנד".
זהו אחד המבצרים העתיקים והמרשימים באירלנד, אם לא המרשים שבהם. גודלו של המבצר החרב והעוצמה שהוא משדר מרשימים גם היום, במאה ה-21. כשהוא מואר, מזכיר המבצר הזה אכדות מפחידות, או לפחות אתר צילומים מסרט אימה.
המבצר הזה הוא מקור השם של הגבעה - "סלע המבצר", שכן Cashel פירושו "מצודה" בקלטית. האגדה המקומית מספרת שהגבעה נוצרה כשהשטן, שעבר בסביבה, עקר גוש סלע ענק והשליך אותו על המישור. יש אפילו אירים שיודעים לספר שמדידות הראו שמידות הסלע שיוצר את רוק אוף קאשל, זהות לבקיע שנמצא בהרי ה"דוויל'ז ביט" (Devil’s Bit) שמצפון לו.
צוק קאשל הוא מבצר קלטי עתיק שהוסב עם השנים לכנסיה נוצרית. במשך תקופה ארוכה סימל המבצר הזה את השלטון באירלנד. החל מהמאה ה-5 ישבו כאן מלכי אירלנד. במאה ה-12 העביר המלך את השליטה לכנסיה ומכאן שלטה הכנסייה הקתולית באירלנד במשך מאות שנים. זה היה המרכז הדתי שלה, עד 1494, כשהועלתה הקתדרלה שעליה באש, על ידי הרוזן של קילדאר. מאות מתושבי העיר, שהסתתרו בה, נשרפו למוות באותו לילה אפל.
בחצר המבצר יש צלב אבן גדול ועתיק במיוחד, שהאגדה מספרת שנחצב בידי סנט פטריק, פטריק הקדוש. הוא נחשב למייסד הנזירות הקלטית ובא לכאן בשנת 450 לספירה, כדי להטיף לנצרות. הוא הצליח לשכנע את אנגוס מלך מאנסטר לקבל על עצמו את הנצרות, כשהוא משתמש בעלה התלתן כסמל לשילוש הקדוש, הרעיון המרכזי של הנצרות. אגב, האירים מאמינים שהוא גם גרש את כל הנחשים מהאי שלהם...
הנה סיפורו של מבצר רוק אוף קשל:
https://youtu.be/bS-JyMIj2pM
מבט מהאוויר על רוק אוף קשל:
https://youtu.be/xrHhvB1VLOU
וסרט תיעודי קצר על תולדות הרוק אוף קשל:
https://youtu.be/TEUwg4IkCio?long=yes
מהו ג'ק או לנטרן?
בכל "הלואין" (Halloween) חג "ליל כל הקדושים", אפשר לראות דלועים כתומים שמנקדים את המדשאות הירוקות שלפני בתיהם. כבר בשבועות שקודמים לחג מציעים בחוות למכירה דלועי ענק לקישוט ואכילה.
עוד יותר בולט אפילו המנהג האמריקאי לגלף ולחתוך דלעת לצורה מפחידה של פרצוף, שמואר מבפנים בנר דולק. הדלעת המוארת הזו נקראת "ג'ק-או-לנטרן", בתרגום לעברית "ג'ק הפָּנָס".
את אותה דלעת של ג'ק-או-לנטרן הם מניחים על המרפסת או על אדן החלון. זה מנהג קלטי עתיק שנועד למנוע את הכניסה של רוחות רעות, בעת שמקבלים בברכה את רוחות האבות הקדמונים.
במיוחד מסמלת הדלעת המפוסלת את הנשמה חסרת המנוחה של "ג'ק הקמצן" ומכאן (ג'ק-או-לנטרן). אגב, נושא הקמצנות בולט בחג הזה, בו הילדים עוברים מבית לבית, מחופשים בתחפושות מפחידות, דופקים על הדלת ואומרים "תעלול או ממתק!" - מי שלא נותן ממתק, זוכה למעשה קונדס, כמו זריקת ביצה על ביתו.
חגיגות "ליל כל הקדושים" לא נולדו בארצות הברית, אלא הגיעו מאירלנד וסקוטלנד, ארצות מהם הגיעו קלטים רבים לאמריקה. החג הזה, שחוגגים ב-31 באוקטובר נובע מ"ליל הרוחות" הקלטי, שלפי המסורת הרוחות היו מהלכות בו בארץ. החג סימן במקור את סופה של השנה הקלטית העתיקה. הקלטים, אגב, היו מציבים בלילה את הנרות בתוך ירקות אחרים, כמו כרוב מרוקן, לפת או סלק.
הנה הג'ק המגולף לקראת חג ההלואין:
https://youtu.be/bJPqBF6NptA
הסיפור של Jack or Lantern:
https://youtu.be/StBd35QCq4A
כך חותכים את הדלעות לקראת ההלואין:
https://youtu.be/RUVNHh2hkGU
שיר מנורות הדלעת:
https://youtu.be/Gq_TLbOwS5M
הסיפור של דלעות חג ההלואין:
https://youtu.be/GA-9nPLcnTE
והסיפור המלא של ג'ק-או-לנטרן:
https://youtu.be/v69vZMbTEH8?long=yes
בכל "הלואין" (Halloween) חג "ליל כל הקדושים", אפשר לראות דלועים כתומים שמנקדים את המדשאות הירוקות שלפני בתיהם. כבר בשבועות שקודמים לחג מציעים בחוות למכירה דלועי ענק לקישוט ואכילה.
עוד יותר בולט אפילו המנהג האמריקאי לגלף ולחתוך דלעת לצורה מפחידה של פרצוף, שמואר מבפנים בנר דולק. הדלעת המוארת הזו נקראת "ג'ק-או-לנטרן", בתרגום לעברית "ג'ק הפָּנָס".
את אותה דלעת של ג'ק-או-לנטרן הם מניחים על המרפסת או על אדן החלון. זה מנהג קלטי עתיק שנועד למנוע את הכניסה של רוחות רעות, בעת שמקבלים בברכה את רוחות האבות הקדמונים.
במיוחד מסמלת הדלעת המפוסלת את הנשמה חסרת המנוחה של "ג'ק הקמצן" ומכאן (ג'ק-או-לנטרן). אגב, נושא הקמצנות בולט בחג הזה, בו הילדים עוברים מבית לבית, מחופשים בתחפושות מפחידות, דופקים על הדלת ואומרים "תעלול או ממתק!" - מי שלא נותן ממתק, זוכה למעשה קונדס, כמו זריקת ביצה על ביתו.
חגיגות "ליל כל הקדושים" לא נולדו בארצות הברית, אלא הגיעו מאירלנד וסקוטלנד, ארצות מהם הגיעו קלטים רבים לאמריקה. החג הזה, שחוגגים ב-31 באוקטובר נובע מ"ליל הרוחות" הקלטי, שלפי המסורת הרוחות היו מהלכות בו בארץ. החג סימן במקור את סופה של השנה הקלטית העתיקה. הקלטים, אגב, היו מציבים בלילה את הנרות בתוך ירקות אחרים, כמו כרוב מרוקן, לפת או סלק.
הנה הג'ק המגולף לקראת חג ההלואין:
https://youtu.be/bJPqBF6NptA
הסיפור של Jack or Lantern:
https://youtu.be/StBd35QCq4A
כך חותכים את הדלעות לקראת ההלואין:
https://youtu.be/RUVNHh2hkGU
שיר מנורות הדלעת:
https://youtu.be/Gq_TLbOwS5M
הסיפור של דלעות חג ההלואין:
https://youtu.be/GA-9nPLcnTE
והסיפור המלא של ג'ק-או-לנטרן:
https://youtu.be/v69vZMbTEH8?long=yes
מהו מבצע ההישרדות הגדול בהיסטוריה?
אחד מתוארי הכבוד הלא רשמיים שזכו להם לוחמים ביחידות קרביות בצה"ל הוא "שאקל". המחמאה הזו ניתנה רק ללוחמים מעולים ובעלי יכולת ומנהיגות יוצאת דופן. לא רבים יודעים שיתכן שהכינוי מגיע משמו של מנהיג אגדי של משלחות לקוטב הדרומי, שעשה שוב ושוב את הלא-יאומן והציל את אנשיו בתנאים לא אנושיים.
הישרדות צוותו של ארנסט שקלטון במסע לחציית אנטארקטיקה היא מבצע ההישרדות המדהים ביותר בהיסטוריה. הדבר היחיד שעמד לטובת אנשי המשלחת שלו במאבקם במוות היה המנהיגות יוצאת הדופן של שקלטון, ראש המשלחת, והתושיה שלו, שהצליחה להצילם ממוות כמעט ודאי. למזלו של שקלטון, הוא צרף למסע צלם בשם הרלי, שתעד את ההיסטוריה הזו על לוחות זכוכית ושמר עליהם, גם במחיר של ויתור על מזון. הצילומים של הרלי סייעו לספר את הסיפור המופלא של השאקל האירי.
השנה היא 1914. זה החל בניסיון לכיבוש הקוטב הדרומי, היעד האחרון בכדור הארץ שלא נכבש. אבל בהמשך ניסו שקלטון ומשלחתו להיות הראשונים שיחצו את אנטרקטיקה מחוף אל חוף. ספינתם נלכדת בשדה קרח ובמשך כשנה חי הצוות כולו על הספינה התקועה בקרח. כשהקרח מוחץ את הספינה, הם נוטשים אותה ועוברים ל-3 סירות הצלה וציוד הכרחי בלבד. חורף שלם וקפוא הם צפו על קרחון ללא שליטה וכשהקרח מפשיר באביב, הם עברו סופית לסירות ונטשו עוד ציוד שלא יכלו לשאת איתם. חברי המשלחת מצאו אז את "אי הפילים" השטוח ועתיר הרוחות וחיו עליו, כשהם מתגוררים מתחת לסירותיהם ההפוכות.
כדי להציל את אנשיו, יצא שקלטון למסע של 1300 קילומטרים, עם 5 מאנשיו בים סוער וללא אמצעי ניווט. פניו כוונו אל האי ג'ורג'יה הדרומית, כדי לארגן חילוץ. המסע המסוכן והבלתי אפשרי מסתיים בצדו הנטוש של האי והחמישה חצו את ההרים הקפואים של האי במסע שנחשב קשה גם למי שמצויד במיטב ציוד הטיפוס. כשהגיעו אל מושבה של ציידי לוויתנים, עמל שקלטון במשך 3 חודשים כדי לארגן ספינה שתחלץ את אנשיו מאי הפילים. עם הספינה שארגן, לאחר שיט בים סוער, הצליח המפקד האגדי להציל את כל אנשיו ולהחזירם הביתה.
היכולת להציל את כל אנשיו ולהביאם כאיש אחד בחזרה לאנגליה הייתה דוגמא נדירה למנהיגות בתנאי קושי קיצוני ובלתי נתפס. שקלטון היה לדוגמה היסטורית של השאקלים והיה לאגדה של הישרדות ומנהיגות בתנאים בלתי אפשריים.
הנה סרטון על שקלטון שהפך לאגדה:
http://youtu.be/z0Ptr5dZBe4
תיאור המסע בקצרה:
http://youtu.be/mLMjoVqoTWU?t=10s
מבצע מודרני שמשחזר את המסע של שקלטון ואנשיו מאי הפילים לג'ורג'יה הדרומית:
http://youtu.be/QZ2oKdS6KSs
והצוות המקורי של שקלטון במסע אל הקוטב הדרומי:
http://youtu.be/JBWTnrLByNA
אחד מתוארי הכבוד הלא רשמיים שזכו להם לוחמים ביחידות קרביות בצה"ל הוא "שאקל". המחמאה הזו ניתנה רק ללוחמים מעולים ובעלי יכולת ומנהיגות יוצאת דופן. לא רבים יודעים שיתכן שהכינוי מגיע משמו של מנהיג אגדי של משלחות לקוטב הדרומי, שעשה שוב ושוב את הלא-יאומן והציל את אנשיו בתנאים לא אנושיים.
הישרדות צוותו של ארנסט שקלטון במסע לחציית אנטארקטיקה היא מבצע ההישרדות המדהים ביותר בהיסטוריה. הדבר היחיד שעמד לטובת אנשי המשלחת שלו במאבקם במוות היה המנהיגות יוצאת הדופן של שקלטון, ראש המשלחת, והתושיה שלו, שהצליחה להצילם ממוות כמעט ודאי. למזלו של שקלטון, הוא צרף למסע צלם בשם הרלי, שתעד את ההיסטוריה הזו על לוחות זכוכית ושמר עליהם, גם במחיר של ויתור על מזון. הצילומים של הרלי סייעו לספר את הסיפור המופלא של השאקל האירי.
השנה היא 1914. זה החל בניסיון לכיבוש הקוטב הדרומי, היעד האחרון בכדור הארץ שלא נכבש. אבל בהמשך ניסו שקלטון ומשלחתו להיות הראשונים שיחצו את אנטרקטיקה מחוף אל חוף. ספינתם נלכדת בשדה קרח ובמשך כשנה חי הצוות כולו על הספינה התקועה בקרח. כשהקרח מוחץ את הספינה, הם נוטשים אותה ועוברים ל-3 סירות הצלה וציוד הכרחי בלבד. חורף שלם וקפוא הם צפו על קרחון ללא שליטה וכשהקרח מפשיר באביב, הם עברו סופית לסירות ונטשו עוד ציוד שלא יכלו לשאת איתם. חברי המשלחת מצאו אז את "אי הפילים" השטוח ועתיר הרוחות וחיו עליו, כשהם מתגוררים מתחת לסירותיהם ההפוכות.
כדי להציל את אנשיו, יצא שקלטון למסע של 1300 קילומטרים, עם 5 מאנשיו בים סוער וללא אמצעי ניווט. פניו כוונו אל האי ג'ורג'יה הדרומית, כדי לארגן חילוץ. המסע המסוכן והבלתי אפשרי מסתיים בצדו הנטוש של האי והחמישה חצו את ההרים הקפואים של האי במסע שנחשב קשה גם למי שמצויד במיטב ציוד הטיפוס. כשהגיעו אל מושבה של ציידי לוויתנים, עמל שקלטון במשך 3 חודשים כדי לארגן ספינה שתחלץ את אנשיו מאי הפילים. עם הספינה שארגן, לאחר שיט בים סוער, הצליח המפקד האגדי להציל את כל אנשיו ולהחזירם הביתה.
היכולת להציל את כל אנשיו ולהביאם כאיש אחד בחזרה לאנגליה הייתה דוגמא נדירה למנהיגות בתנאי קושי קיצוני ובלתי נתפס. שקלטון היה לדוגמה היסטורית של השאקלים והיה לאגדה של הישרדות ומנהיגות בתנאים בלתי אפשריים.
הנה סרטון על שקלטון שהפך לאגדה:
http://youtu.be/z0Ptr5dZBe4
תיאור המסע בקצרה:
http://youtu.be/mLMjoVqoTWU?t=10s
מבצע מודרני שמשחזר את המסע של שקלטון ואנשיו מאי הפילים לג'ורג'יה הדרומית:
http://youtu.be/QZ2oKdS6KSs
והצוות המקורי של שקלטון במסע אל הקוטב הדרומי:
http://youtu.be/JBWTnrLByNA
מה נהוג באירלנד לעשות ב-29 בפברואר?
חודש פברואר כולל רק 28 ימים. לכן ה-29 בפברואר לא קורה בכל שנה אלא חל אחת לארבע שנים. ומכיוון שזהו יום חריג, בתרבויות שונות מתייחסים אליו כיום שבו מותר לחרוג מהכללים המקובלים בחברה.
באירלנד קוראים ליום הזה "ליפ דיי" (Lip Day) ובו נוהגות כבר אלפי שנים נשים מאוהבות, להציע נישואים לגברים. תרבותית זה יותר ביום הזה ורק בו.
ומה קורה אם הוא לא רוצה? - הגבר המסרב מחויב על פי המסורת לקנות לה מתנה או לשלם קנס כספי לאישה שאותה לא ייקח לאישה.
ואגב, היום הזה מתפשט בהדרגה לעוד ארצות. האם הוא יגיע גם אלינו?
הנה סרטון על המנהג האירי של ה- 29 לפברואר:
http://youtu.be/drbumD3cqVA
חודש פברואר כולל רק 28 ימים. לכן ה-29 בפברואר לא קורה בכל שנה אלא חל אחת לארבע שנים. ומכיוון שזהו יום חריג, בתרבויות שונות מתייחסים אליו כיום שבו מותר לחרוג מהכללים המקובלים בחברה.
באירלנד קוראים ליום הזה "ליפ דיי" (Lip Day) ובו נוהגות כבר אלפי שנים נשים מאוהבות, להציע נישואים לגברים. תרבותית זה יותר ביום הזה ורק בו.
ומה קורה אם הוא לא רוצה? - הגבר המסרב מחויב על פי המסורת לקנות לה מתנה או לשלם קנס כספי לאישה שאותה לא ייקח לאישה.
ואגב, היום הזה מתפשט בהדרגה לעוד ארצות. האם הוא יגיע גם אלינו?
הנה סרטון על המנהג האירי של ה- 29 לפברואר:
http://youtu.be/drbumD3cqVA
איפה יושב הסטר האירי?
סטר אירי (Irish Setter) הוא כלב ציד שפשוט יושב ליד החיה שניצודה וכך מסמן את מיקומה לציידים. סימן ההיכר של הסטר האירי הוא יופיו המיוחד ופרוותו הארוכה בגוון ה"חלודה" האדום-חום.
הסטר אציל-המראה הוא מכלבי הציד, אך בעוד שכלבי ציד אחרים היו רצים אל הטרף ומביאים אותו (רטריבר) או מצביעים עליו (פוינטר), הסטר נוהג להתיישב ליד הטרף (באנגלית Sit) וכך לסמן לצייד היכן הוא נמצא. גם חוש הריח המפותח של כלבי הסטר שונה במקצת - בעוד כלבי ציד מריחים בקרקע את הציד, הסטרים מריחים באוויר דווקא.
סטר אירי נוצר מהסטר האנגלי, גזע שנוצר מהפוינטר. ואגב, הצבע המפורסם של הסטרים האיריים לא היה תמיד "חלוד". בעבר הייתה פרוותם בצבעי אדום-לבן. כיום, לאחר שינויים בגזע וברירה מלאכותית, הפכו כלבי הסטר האירי לג'ינג'ים של עולם הכלבים.
על כלב האייריש סטר:
https://youtu.be/NsU_DUwunfE
כך הוא התפתח:
https://youtu.be/5zVqKQXEcv8?t=23s
עובדות על הגזע:
https://youtu.be/WVWjmbN8lVA
וקרובו הלבן - כלב האינגליש סטר:
https://youtu.be/F2OBH0e84yg
סטר אירי (Irish Setter) הוא כלב ציד שפשוט יושב ליד החיה שניצודה וכך מסמן את מיקומה לציידים. סימן ההיכר של הסטר האירי הוא יופיו המיוחד ופרוותו הארוכה בגוון ה"חלודה" האדום-חום.
הסטר אציל-המראה הוא מכלבי הציד, אך בעוד שכלבי ציד אחרים היו רצים אל הטרף ומביאים אותו (רטריבר) או מצביעים עליו (פוינטר), הסטר נוהג להתיישב ליד הטרף (באנגלית Sit) וכך לסמן לצייד היכן הוא נמצא. גם חוש הריח המפותח של כלבי הסטר שונה במקצת - בעוד כלבי ציד מריחים בקרקע את הציד, הסטרים מריחים באוויר דווקא.
סטר אירי נוצר מהסטר האנגלי, גזע שנוצר מהפוינטר. ואגב, הצבע המפורסם של הסטרים האיריים לא היה תמיד "חלוד". בעבר הייתה פרוותם בצבעי אדום-לבן. כיום, לאחר שינויים בגזע וברירה מלאכותית, הפכו כלבי הסטר האירי לג'ינג'ים של עולם הכלבים.
על כלב האייריש סטר:
https://youtu.be/NsU_DUwunfE
כך הוא התפתח:
https://youtu.be/5zVqKQXEcv8?t=23s
עובדות על הגזע:
https://youtu.be/WVWjmbN8lVA
וקרובו הלבן - כלב האינגליש סטר:
https://youtu.be/F2OBH0e84yg
מהו השיא העולמי בריקוד בשורה?
652 איש רקדו את הריקוד בנשוויל, טנסי ארה"ב, אבל בדאבלין אירלנד שברו 1700 אנשים את השיא העולמי ורקדו ריקוד אירי בשורה אחת.
הנה השיא העולמי בריקוד אירי בשורה:
http://youtu.be/vCa8z6ovxZw
652 איש רקדו את הריקוד בנשוויל, טנסי ארה"ב, אבל בדאבלין אירלנד שברו 1700 אנשים את השיא העולמי ורקדו ריקוד אירי בשורה אחת.
הנה השיא העולמי בריקוד אירי בשורה:
http://youtu.be/vCa8z6ovxZw
איך התפתח ריקוד הסטפס באמריקה?
את ריקוד הסטפס (Steps או Tap dance) רוקדים בנעלי סטפס המפיקים מקצבים שונים, ברקיעות על הרצפה. אבל איך הוא נולד והלהיב כה רבים באמריקה?
די ברור היום שריקוד הסטפס הוא הריקוד הכי אמריקאי שיש. יש לו אפילו יום משלו בלוח השנה של האומה האמריקאית, ה-25 במאי. זהו יום ההולדת של מי שנחשב אבי הסטפס, ביל "בוג'נגלס" רובינסון.
אבל הסטפס נולד הרבה לפני מיסטר בוג'נגלס. מקורו היה ככל הידוע במופעי המינסטריל של אמצע המאה ה-18. במקורו הוא הגיע משילוב בין ריקודים איריים, בריטיים וסקוטיים, הורנפיפס וג'יגס. אלה התחברו באמריקה לריקודי העבדים שמקורם במורשת הריקוד של שבטי אפריקה המקוריים, שמהם הם נלקחו לעבדות.
עוד אחד מאבות סגנון הסטפס היה רקדן שחור בשם וויליאם הנרי ליין הנקרא גם "מאסטר ג'ובה". הוא נהג להופיע עם שחקנים לבנים ולחבר בין המסורות.
עם הזמן ירדה, כשהפופולריות של מופעי המינסטריל הלכה וירדה, החלו לעלות על במות הבידור מופעי סטפס. חוק גזעני אסר באותה תקופה על מופעי סולו של אמנים שחורים, שהיום נוהגים לקרוא להם "אפרו-אמריקאים". התוצאה שהחוק הזה יצר הם צמדים של רקדנים, שחור ולבן, שאפיינו אז את מרבית מופעי הוודוויל.
את המנהג של רקדני סטפס לרקוד סטפס כשהם לבושים בטוקסידו מהודר החל באותה תקופה הצמד המפורסם "באק ובאבלס".
בוג'נגלס, מי שהיה חצי מצמד רקדנים מפורסם, ביחד עם ג'ורג' דאבליו קופר, התפצל ממנו ב-1908 והיה לרקדן הסולו השחור הראשון. למרבה ההפתעה, לא זו בלבד שהוא לא הוכנס לכלא, אלא ההיפך המוחלט. הוא זכה להצלחה עולמית וכיכב בשלל סרטים, כולל בתפקידים ראשיים.
היום זוכרים לו בעיקר את התפקיד לצד שירלי טמפל, הילדה-רקדנית שהייתה הכוכבת הגדולה של התקופה. אבל את בוג'נגלס כדאי לזכור דווקא בתור הרקדן שאיחד בתחילת המאה ה-20 רקדנים לבנים ושחורים לריקוד הסטפס והפך אותו לריקוד כל אמריקאי.
השילוב בין הסטפס לריקוד האירי המפורסם מגיע בשנות ה-20, כשבצורת באירלנד מביאה לגל של הגירה אירית לארצות הברית. הסטפס, שעד אותו זמן הושפע בעיקר מריקודי שבטים באפריקה ומכוריאוגרפיה של הבידור האמריקאי, מקבל משנה מרץ ושפה מורחבת ומרתקת.
בשנות ה-30 הסטפס מושפע ומשפיע מסגנון שנקרא "לינדי הופ". הוא מופיע באינספור סרטי מיוזיקל, מחזות זמר מצליחים. העתיד שלו נראה מובטח ומי שרוקד על במה - רוקד אותו.
אבל התפוצצות והצלחה מסחררת של שני סגנונות אופנתיים וצעירים עתידה להעיב בעוד שני עשורים על ההצלחה שלו.
מצד אחד עלה סגנון חדש ומלהיב, סגנון הרוקנ'רול של שנות ה-50. מצד שני הגיע למרכז הבמה ריקוד הג'אז, שהיו לו צעדי ריקוד משותפים עם הסטפס. ריקוד הג'אז התפתח מסגנון הסטפס, אבל בשלב מסוים הוא נפרד ממנו והפך בעצמו לסגנון ריקוד מצליח.
וכך, כששני הסגנונות הללו הופכים יותר ויותר פופולריים, הם הלכו ודחקו את הסטפס ממרכז הבמה. הסטפס נשאר ריקוד סנטימנטלי אמריקאי, שריד מפואר ומתקתק של תקופה בה שחורים החלו את המסע למרכז הבמה והיו לאמנים לגיטימיים, גם אם עדיין לא לגמרי שווי זכויות.
שנים אחר כך, בתחילת האלף הבא, יגיעו ימים של נשיאים וסגני נשיא שחורים. ביל "בוג'נגלס" רובינסון, זכה כבר לשיר מרגש משלו והוכר כאבי הסטפס.
הנה סיפורו של ריקוד הסטפס בארצות הברית (מתורגם):
https://youtu.be/XzgT4xcFNNo
ביל רובינסון "בוג'נגלס", אבי הסטפס, ב-1932:
https://youtu.be/vj1KYaCIA5o
ה"אחים ניקולאס" שהדהימו את הקהל בסטפס אקרובטי ומיומן, כאן בסרט "Stormy Weather" שנצבע בשנים האחרונות:
https://youtu.be/IoMbeDhG9fU
אמני רחוב רוקדים סטפס, או טאפ:
https://youtu.be/d8g2n2XeAeA
ואדם שגילה את הסטפס מאוחר בחייו ומאז הולך עם לוח עץ ורוקד בכל מקום:
https://youtu.be/mUFJxZST9sc
את ריקוד הסטפס (Steps או Tap dance) רוקדים בנעלי סטפס המפיקים מקצבים שונים, ברקיעות על הרצפה. אבל איך הוא נולד והלהיב כה רבים באמריקה?
די ברור היום שריקוד הסטפס הוא הריקוד הכי אמריקאי שיש. יש לו אפילו יום משלו בלוח השנה של האומה האמריקאית, ה-25 במאי. זהו יום ההולדת של מי שנחשב אבי הסטפס, ביל "בוג'נגלס" רובינסון.
אבל הסטפס נולד הרבה לפני מיסטר בוג'נגלס. מקורו היה ככל הידוע במופעי המינסטריל של אמצע המאה ה-18. במקורו הוא הגיע משילוב בין ריקודים איריים, בריטיים וסקוטיים, הורנפיפס וג'יגס. אלה התחברו באמריקה לריקודי העבדים שמקורם במורשת הריקוד של שבטי אפריקה המקוריים, שמהם הם נלקחו לעבדות.
עוד אחד מאבות סגנון הסטפס היה רקדן שחור בשם וויליאם הנרי ליין הנקרא גם "מאסטר ג'ובה". הוא נהג להופיע עם שחקנים לבנים ולחבר בין המסורות.
עם הזמן ירדה, כשהפופולריות של מופעי המינסטריל הלכה וירדה, החלו לעלות על במות הבידור מופעי סטפס. חוק גזעני אסר באותה תקופה על מופעי סולו של אמנים שחורים, שהיום נוהגים לקרוא להם "אפרו-אמריקאים". התוצאה שהחוק הזה יצר הם צמדים של רקדנים, שחור ולבן, שאפיינו אז את מרבית מופעי הוודוויל.
את המנהג של רקדני סטפס לרקוד סטפס כשהם לבושים בטוקסידו מהודר החל באותה תקופה הצמד המפורסם "באק ובאבלס".
בוג'נגלס, מי שהיה חצי מצמד רקדנים מפורסם, ביחד עם ג'ורג' דאבליו קופר, התפצל ממנו ב-1908 והיה לרקדן הסולו השחור הראשון. למרבה ההפתעה, לא זו בלבד שהוא לא הוכנס לכלא, אלא ההיפך המוחלט. הוא זכה להצלחה עולמית וכיכב בשלל סרטים, כולל בתפקידים ראשיים.
היום זוכרים לו בעיקר את התפקיד לצד שירלי טמפל, הילדה-רקדנית שהייתה הכוכבת הגדולה של התקופה. אבל את בוג'נגלס כדאי לזכור דווקא בתור הרקדן שאיחד בתחילת המאה ה-20 רקדנים לבנים ושחורים לריקוד הסטפס והפך אותו לריקוד כל אמריקאי.
השילוב בין הסטפס לריקוד האירי המפורסם מגיע בשנות ה-20, כשבצורת באירלנד מביאה לגל של הגירה אירית לארצות הברית. הסטפס, שעד אותו זמן הושפע בעיקר מריקודי שבטים באפריקה ומכוריאוגרפיה של הבידור האמריקאי, מקבל משנה מרץ ושפה מורחבת ומרתקת.
בשנות ה-30 הסטפס מושפע ומשפיע מסגנון שנקרא "לינדי הופ". הוא מופיע באינספור סרטי מיוזיקל, מחזות זמר מצליחים. העתיד שלו נראה מובטח ומי שרוקד על במה - רוקד אותו.
אבל התפוצצות והצלחה מסחררת של שני סגנונות אופנתיים וצעירים עתידה להעיב בעוד שני עשורים על ההצלחה שלו.
מצד אחד עלה סגנון חדש ומלהיב, סגנון הרוקנ'רול של שנות ה-50. מצד שני הגיע למרכז הבמה ריקוד הג'אז, שהיו לו צעדי ריקוד משותפים עם הסטפס. ריקוד הג'אז התפתח מסגנון הסטפס, אבל בשלב מסוים הוא נפרד ממנו והפך בעצמו לסגנון ריקוד מצליח.
וכך, כששני הסגנונות הללו הופכים יותר ויותר פופולריים, הם הלכו ודחקו את הסטפס ממרכז הבמה. הסטפס נשאר ריקוד סנטימנטלי אמריקאי, שריד מפואר ומתקתק של תקופה בה שחורים החלו את המסע למרכז הבמה והיו לאמנים לגיטימיים, גם אם עדיין לא לגמרי שווי זכויות.
שנים אחר כך, בתחילת האלף הבא, יגיעו ימים של נשיאים וסגני נשיא שחורים. ביל "בוג'נגלס" רובינסון, זכה כבר לשיר מרגש משלו והוכר כאבי הסטפס.
הנה סיפורו של ריקוד הסטפס בארצות הברית (מתורגם):
https://youtu.be/XzgT4xcFNNo
ביל רובינסון "בוג'נגלס", אבי הסטפס, ב-1932:
https://youtu.be/vj1KYaCIA5o
ה"אחים ניקולאס" שהדהימו את הקהל בסטפס אקרובטי ומיומן, כאן בסרט "Stormy Weather" שנצבע בשנים האחרונות:
https://youtu.be/IoMbeDhG9fU
אמני רחוב רוקדים סטפס, או טאפ:
https://youtu.be/d8g2n2XeAeA
ואדם שגילה את הסטפס מאוחר בחייו ומאז הולך עם לוח עץ ורוקד בכל מקום:
https://youtu.be/mUFJxZST9sc
