שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה אנחנו אוכלים?
האוכל (Food) חשוב לבריאותנו ולחיינו. האכילה היא צורך של הגוף והיא לא תלויה ברצוננו, כיוון שגופנו זקוק לאוכל. אנו אוכלים מכיוון שגופנו זקוק למזון. המזון הוא כמו הדלק של גופנו. גם בזמן השינה חלקים שונים בגופנו ממשיכים לעבוד והאוכל פועל לטובתו.
המזון שאנו אוכלים עוזר לנו לגדול ולהתפתח בצורה נורמלית. כל עוד אנו אוכלים בצורה בריאה ונכונה, יותר ירקות וגם פירות במידה, האוכל שומר על בריאותנו ונותן לנו כוח.
הרעב הוא האופן שבו הגוף משדר לנו שהוא זקוק למזון. כשאנו רעבים אנחנו לרוב מרגישים חולשה ומאבדים את החשק להיות פעילים.
אדם ממוצע אוכל בחייו 35 טון של מזון. אז תאכלו משהו?
הנה חשיבות האכילה וטיפים לאכילה בריאה של ילדים (עברית):
https://youtu.be/BYJ07C9PlzA
למה חשוב לאכול פירות וירקות? (מתורגם)
https://youtu.be/3rkVdQSGNcg
וסרטון בו מנסים הפירות והירקות לשכנע כמה חשוב לאכול אותם ולא פיצה וצ'יפס:
https://youtu.be/u1sh_XGKJ-Q
מה היא הטבעונות ובמה מאמינים הטבעונים?
טבעונות (Veganism) היא אורח חיים המבוסס על סירוב מוחלט לניצול של בעלי חיים. הטבעונים דוגלים בהימנעות מוחלטת משימוש בבעלי חיים לצורכי מזון, ביגוד, בידור וכדומה.
אם הצמחונים נמנעים מבשר ודגים בלבד, הטבעונים הולכים עוד יותר ומחרימים כל מוצר שמקורו בבעלי חיים. תוך הימנעות ממזון מהחי הם לא צורכים בשר, דגים, ביצים, חלב, גבינות או דבש ולא משתמשים בעור, פרווה או כל חומר שנוצר מניצול של יצורים חיים.
#הסיבות
הטבעונים מאמינים שלבעלי חיים יש זכות מוסרית שלא להיות מנוצלים או להיפגע על ידי בני אדם.
לדעת הטבעונות החקלאות התעשייתית הזו, לא זו בלבד שהיא לא ברת-קיימא, היא גם מערכת אכזרית שגורמת לסבל עצום למיליארדי יצורים מדי שנה. הטבעונות מדגישה את הסבל שנגרם בגידול בעלי חיים לצורכי שחיטה, מה גם שהשחיטה עצמה היא אקט אכזרי מאוד.
רבים מהם מצביעים על המחקרים שמראים שתרנגולות, פרות וחזירים הם יצורים חברתיים ורגישים, בעלי יכולת להרגיש כאב, פחד ואושר.
ויש גם נימוק בריאותי המדגיש את תרומתה לבריאות של התזונה הטבעונית. שהרי היא ידועה בכך שהיא מקטינה את שיעורי התחלואה במחלות כרוניות נפוצות, החל ממחלות לב וכלי דם, דקך מחלת הסוכרת ועד מחלות הסרטן.
מעבר לצד האתי, טבעונים רבים מצביעים על השלכות אקולוגיות, סביבתיות. גידול בעלי חיים למזון דורש כמויות עצומות של מים, קרקע ותבואה, תוך פליטת גזי חממה במידה משמעותית.
מחקרים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מראים שתעשיית הבשר והחלב אחראית לבין 11% ל-20% מפליטות גזי החממה בעולם (תלוי בשיטת המדידה).
#תולדות הטבעונות
את המונח טבעוני (Vegan) טבע דונלד ווטסון (Donald Watson) ב-1944, כאשר הקים את האגודה הטבעונית הבריטית (The Vegan Society), ביחד עם חברים נוספים כמו דורותי מורגן ואלזי שריגלי.
הסיפור על דונלד ווטסון מספר שבמהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר היה צריך למלא טפסים למנת המזון הממשלתית, הוא התקשה למצוא קטגוריה מתאימה שתתאר את אורח החיים שלו. נקודה זו דווקא דחפה אותו להמציא מונח חדש שיבדיל טבעונים מצמחונים רגילים.
מילולית, ווטסון חיפש מילה שתבדיל בין צמחונים רגילים לבין אלה שמחרימים לחלוטין כל מוצר מן החי. המילה הזו נגזרה מהאותיות הראשונות והאחרונות של המילה Vegetarian, צמחוני.
דורות רבים לפניו, היו לא מעט פילוסופים שנהגו כמו הטבעונים או הצמחונים של ימינו. יש סיפור היסטורי על לאונרדו דה וינצ'י שהוא תיעב אכזריות כלפי בעלי חיים והצהיר במאה ה-15 כנגד אכילתם והריגתם בטענה ציורית ש"הגוף שלי לא יהיה קבר ליצורים אחרים".
בעשורים האחרונים הפכה הטבעונות לתופעה רווחת בעולם המערבי. לא מעט סלבריטאים, כמו ביונסה (Beyoncé), נטלי פורטמן (Natalie Portman) וחואקין פיניקס (Joaquin Phoenix), הכריזו על עצמם כטבעונים.
כחלק מהתופעה שהפכה גם לטרנד מציעות רשתות מזון גדולות כיום תפריטים טבעוניים. הסופרמרקטים של ימינו מלאים בתחליפי בשר וחלב וחברות הבשר הגדולות משקיעות במפעלים לייצור חלבון צמחי.
ואגב, מעניין לגלות שבמדינת ישראל, הממוקמת במקום הראשון בעולם בצריכה של בשר עוף לנפש, נמצאת העיר תל אביב הנחשבת ל"בירת הטבעונות העולמית". ת"א ידועה כעיר עם מאות מסעדות, בתי קפה, מטבחים ובתי עסק המיועדים לטבעוניים וצמחוניים.
#מזון טבעוני
מרכיבי מזון שמרכיבים את המטבח הטבעוני הם בעיקר פטריות, טופו, אצות, סלטים, ירקות, פירות, קטניות, דגנים, עשבי מאכל, בצל, פקעות, שורשים, אגוזים, זרעים, נצרים, פרחים אכילים. ראו כמה מהם בתגית "טבעונות".
הנה סיבות אפשריות לטבעונות (עברית):
https://youtu.be/mE7uFgouUVI
עשרה מאכלים שלא ידעתם שמתאימים לטבעונים:
https://youtu.be/FrqwM1JWcFQ
דוגמה קצרה לתחליף מקושקשת:
https://youtu.be/HMgkPZIN8Ko
ההמבורגר הטבעוני שהולך וכובש לו מקום (עברית):
https://youtu.be/X-ov7U6XoTk
סרטון תיעודי על בעיית הבשר (מתורגם):
https://youtu.be/NxvQPzrg2Wg?long=yes
הטענה שפילוסופים בעולם העתיק נטו להיות טבעונים:
https://youtu.be/yBM2_-o7Ci8?long=yes
מהי הצמחונות שבה לא אוכלים בשר?
לא חסרו במהלך ההיסטוריה אנשים שלא אכלו בעלי חיים, אבל צמחונות (veggie) היא הרבה יותר מסתם הימנעות מאכילת בשר. מדובר בתנועה עתיקת יומין, שראשיתה בתרבויות העתיקות של הודו ויוון. ראשון הצמחונים הידוע הוא הפילוסוף היווני פיתגורס, שכבר במאה ה-6 לפני הספירה יצר קהילה שלמה שהאמינה בקדושת החיים של כל היצורים ודגלה בתזונה צמחונית. עד מאה ה-19 הצמחונות נקראה על שמו "דיאטת פיתגורס".
גם בהודו העתיקה, בדתות כמו ההינדואיזם, הבודהיזם והג'ייניזם, קידשו את העקרון של אי-פגיעה בכל צורות החיים, מה שנקרא אצלם "אהימסה".
עוד צמחוני שטען שכבני אדם לא קיבלנו זכות מלידה לאכול בעלי חיים היה האמן והמדען הנודע לאונרדו דה וינצ'י. הפילוסופים עמנואל קאנט ורנה דקארט חשבו ההיפך וידעו לנמק מדוע לבני האדם אין כל חובות אתיים כלפי בעלי חיים.
המהפכה הצמחונית המודרנית החלה להתגבש באנגליה בשנת 1847, עם הקמת האגודה הצמחונית הבריטית (The Vegetarian Society). מטרת האגודה הייתה ללמד ולהוכיח שאפשר להיות בריאים גם מבלי לאכול בשר.
אישים מפורסמים בתקופה הזו ואילך היו הסופר לב טולסטוי (Leo Tolstoy), שוויתר על בשר, בכדי שלא להתאכזר לבעלי חיים. הוא טען שאכילה כזו מובילה לרגשות חייתיים.
גם גדול המדע אלברט איינשטיין, שכמעט כל ערך שני באאוריקה מזכיר אותו איכשהו. עוד צמחוני דגול היה המנהיג ההודי המפורסם מהטמה גנדי (Mahatma Gandhi). כל הידוענים הללן הפכו לשגרירי אורח החיים הצמחוני והשפיעו בכך על מיליונים ברחבי העולם..
הקהילה הצמחונית של המאה ה-21 מתאפיינת בגיוון ובחדשנות. בין היתר היא כוללת שפים מובילים המפתחים מטבח צמחוני גורמה, מדענים העוסקים בפיתוח חלבונים אלטרנטיביים ופעילים חברתיים המקדמים מודעות סביבתית.
#האקלים
המעבר לצמחונות הפך מבחירה שולית לתנועה גלובלית המשפיעה על תעשיית המזון, על הכלכלה העולמית ועל עתיד כדור הארץ. גם משבר האקלים המחריף והתפקיד שממלאת תעשיית הבשר בו הביאו רבים לצמחונות ולחיזוק הבחירה הזו. יש טענה שבכל שעה נשחטים לאכילה 500 אלף בעלי חיים בארה"ב לבדה.
המעבר לצמחונות הוא החלטה אישית ואתית שכל אדם מקבל בעצמו. המגוון העצום של אפשרויות התזונה כיום מראה שזו בחירה שהולכת ומתחזקת. היא גם מעצבת מחדש את הרגלי התזונה בעולם המודרני וגם מציעה פתרונות שמתיישרים היטב עם האתגרים הסביבתיים של המאה ה-21.
לפי נתוני האו"ם משנת 2021, תעשיית הבשר אחראית ל-14.5% מפליטות גזי החממה העולמיות, נתון שהופך את המעבר לצמחונות לצעד משמעותי במאבק במשבר האקלים. לא מעט חוקרים טוענים שבתזונה צמחונית ניתן יהיה להזין יותר אנשים מאשר בתזונה המבוססת על בשר. מנגד, גורסים מדענים אחרים שאכילת בשר היא מכרעת לאבולוציה האנושית ושהמוח האנושי לא יכול היה להתפתח ולהגיע ליכולות של הומו ספיאנס, "האדם החושב", באכילה טבעונית או צמחונית בלבד.
בישראל, התנועה הצמחונית החלה לצבור תאוצה בשנות ה-70 של המאה ה-20, עם הקמת אגודת "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים. כיום, ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם באחוז הצמחונים באוכלוסייה, עם כ-13% מהאוכלוסייה המגדירים עצמם כצמחונים או טבעונים.
#סוגי צמחונות
הצמחונות המודרנית מתחלקת למספר זרמים: לקטו-אובו צמחונות (הכוללת ביצים ומוצרי חלב),
פסקטריאנות היא צמחונות שכוללת גם דגים. הפסקטריאנים (Pescetarians) הם צמחונים שאוכלים דגים. מקור המונח בשנת 1993, משילוב של המילה האיטלקית לדגים, Pesce, עם המילה האנגלית Vegetrian, צמחוני.
הטבעונות היא הסוג שנמנע הימנעות מוחלטת ממוצרים מן החי. טבעונים לא נמנעים רק מבשר, אלא גם ממוצרים שהופקו מן החי, כמו חלב, ביצים ורבים מהם גם מדבש.
פירותניים (Fruitarian) הם צמחונים שאוכלים רק פירות, אגוזים, זרעים ומוצרים מהצומח, כאלו שנקטפו, אך מבלי להרוג את הצמח. יש אף מי שמחמירים וניזונים רק ממה שנפל אל הארץ.
התזונה הצמחונית עשירה במקורות חלבון כמו קינואה (22 גרם חלבון ל-100 גרם), עדשים (18 גרם חלבון ל-100 גרם) וטופו (17 גרם חלבון ל-100 גרם).
#תעשיה ללא בשר ומזון מן החי
תעשיית המזון המודרנית חוללה מהפכה בתחום הצמחונות. חברות רבות, כמו "ביונד מיט" (Beyond Meat), ו"אימפוסיבל פודס" (Impossible Foods), פיתחו תחליפי בשר מתקדמים המדמים את טעם הבשר ומרקמו.
הנה ניסוי מחשבתי על עולם שכולו צמחוניים (מתורגם):
https://youtu.be/ANUoAdXfA60
כיום יודעים להגיע למוצרים צמחוניים מדהימים שמרגישים ובעלי טעם ממש כשל בשר:
https://youtu.be/ebNeUihciDI
הנתונים המחקריים מחזקים את התזונה ללא בשר - בתנאי שהתזונה הזו מאוזנת (עברית):
https://youtu.be/GAmhe7nLw1s
לא הוסיף כבוד לצמחונות - היטלר הצמחוני (למסך מלא):
https://youtu.be/FX2nPVYTu3A
וגם לצמחונים לא מזיק מעט הומור (עברית):
https://youtu.be/vQgkym_CY6M
מה סיפורה של כף האכילה?
את צורתה קיבלה הכף (Spoon) מהכף האנושית. נסו ליצור מכף היד שלכם כף לאכילה ותראו מדוע הכף היא פריט האכילה העתיק ביותר בעולם. היא הייתה המשך של היד האנושית. הכף אומצה ככל הנראה עוד לפני האדם הקדמון אפילו. חוקרים משערים שכבר הקופים, אבותינו האבולוציוניים, יצרו להם כפות. האנתרופולוגית ג'יין גודול תיעדה קופים שימפנזים שיוצרים לעצמם כפות פשוטות ומשתמשים בהן לאכילה.
ואצל אבותינו הקדמונים הכף היא כבר חלק מהציוד ההכרחי. כפות מתקופת האבן נמצאו במקומות שונים בעולם. אגב, בישראל התגלתה מערכת הסכו"ם העתיקה בעולם. היא בת 200 אלף שנים לפחות והיא נמצאה ליד ראש העין.
אבל זה לא אומר שכולם, לאורך ההיסטוריה, השתמשו בכף. באימפריה הרומית נהגו לאכול דווקא בידיים. הרומאים נהגו לשכב על צד אחד ולכן שימשה רק ידם הפנויה כדי לאכול. בפקיסטן ובהודו האכילה היא עד היום בידיים ובעצם רק ביד ימין. יד שמאל אסורה לחלוטין, מכיוון שבה מנגבים את הישבן, לאחר השהייה בשירותים...
בימי הביניים החלו אנשים להסתובב עם כפות אישיות. הכף האישית הלכה עם האדם לאורך כל חייו ולא פעם הוא הוריש במותו את הכף האישית שלו לילדיו. זה היה רכוש אישי חשוב מאד.
ואם פעם יצרו את הכפות והסכו"ם בכלל מברזל וכסף, כיום הם מיוצרים מנירוסטה. הברזל והפלדה היו מחלידים והכסף השחיר. הנירוסטה, לעומתם, שומרת על המראה הנקי והיפה שלה, לאורך שנים רבות.
כך גילפו פעם כפות מעץ:
https://youtu.be/vbdTc233FtM
עד לכפות הפלסטיק שאינן טובות לסביבה:
https://youtu.be/eg-E1FtjaxY
וכך מייצרים כפות במפעלים לייצור סכו"ם:
https://youtu.be/ATcdMqwAEAk?t=3m24s
מהו סודו של המזלג?
כשסגן שר ההגנה הפולני הגיב ב-2016 על ביטול ההשתתפות של משלחת פולנית ביריד תעשייתי גדול הוא אמר על הצרפתים: "אלה האנשים שלימדנו אותם לאכול במזלג לפני כ-200 שנה", הוא אולי לא מדייק לגמרי, אבל ההיסטוריה לא שונה מאד מכך.
המַזְלֵג (Fork), אותו כלי אוכל בעל כמה "שיניים", שאותן נועצים במזון בכדי להגישו אל הפה, הוא המצאה עתיקה מאד. נראה שמזלגות קדומים שימשו בתרבויות עתיקות, מהתרבות המצרית והפרסית ועד ליוונית. גם במזרח התיכון של ימי המקרא היה המזלג בשימוש ואף הוזכר בתנ"ך, בספר שמואל א': "וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ.
וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד, אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר--כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג, יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ".
באירופה, לעומת זאת, אכלו עד הגעת המזלג לאיטליה בידיים או באמצעות כף וסכין. בכדי שלא ללכלך את הידיים, נהגו נשות המעמד העליון להגיש באותה תקופה את המזון אל פיהם בעזרת שני סכינים...
כשהגיעו המזלגות לאיטליה, אי-שם במאה ה-11, ככל הנראה מהאימפריה הביזנטית, הם עדיין שימשו ככלי להכנת בשר ולא לאכילה. אלו היו מזלגות בעלי שתי שיניים, ששימשו את טבחי ימי הביניים כדי להחזיק את גוש הבשר, בעת שחתכו אותו. בארוחה הם המשיכו לאכול את הבשר בידיים, כשהמזלג משמש מעת לעת לאכילה של... פירות.
אך בהדרגה החלו האיטלקים לתפוס שהמזלג יכול לפתור את בעיית אכילת הפסטה, עסק מלוכלך שאף פעם לא ממש הצליח לעבוד עם הכף או בידיים.
רק במאה ה-16 החלו לייצר שם מזלגות בעלי 3-4 שיניים שסייעו לבני האצולה האיטלקיים לאכילת הפסטה. שאר האיטלקים יילכו ויאמצו את הגאדג'ט החדש במהלך השנים שלאחר מכן.
זה לקח עוד 200 שנה עד שהמזלג הגיע לצרפת. כאן יש מחלוקת אם מפולין או ישירות מאיטליה. העובדה, כך או כך, שבמאה ה־18 הגיעו המזלגות לשולחנות האוכל הצרפתיים ונולדו נימוסי השולחן והרגלי האוכל הצרפתי המעודן. את נתחי הבשר הגדולים שנהגו לאכול מתוך כיכר לחם, החליפו נתחים קטנים, עם רטבים מעליהם, שהוגשו על ידי הטבחים, על גבי הצלחות.
הצרפתים אכלו אותם במזלגות, שנחשבו תחילה לכלים מסוכנים. אצילים צרפתיים התקשו להתרגל אליהם וזלזלו בהם בתחילה, או ממש ביזו אותם בסיפורי זוועה, על היותם מסוכנים מאד לשימוש. הדתיים שבהם אף הפיצו שמועות על היותם, לא פחות, כלי השטן. המזלג הזכיר להם את הקלשון של השטן. יש המספרים, אגב, שאת השן הרביעית הוסיפו כדי למנוע את הדמיון שלהם לקלשון השטן.
בכל מקרה - זה עבר די מהר. כשהגיע "עידן המזלגות", נבנו סביבו לא מעט מנימוסי השולחן שאנו מכירים. כיום, מלבד מקלות האכילה, הצ'ופסטיקס של המזרח הרחוק, במרבית העולם משתמשים במזלגות ונועצים את השיניים פעמיים - פעם את אלו של המזלג ואז את שינינו שלנו באוכל.
הנה סיפורו של המזלג:
https://youtu.be/PKSHYbU-Zdw
באיטליה הוא פתר את בעיית האכילה של הפסטה:
https://youtu.be/FItcPe9dmNo
היסטוריונית המזון בי ווילסון, שכתבה על ההיסטוריה התרבותית של הסכו"ם:
https://youtu.be/gaSRtLQc214
איך הגיע כלי נשק כסכין אל שולחן האוכל?
איזו חיה הופכת את הבטן שלה לשולחן אוכל?
הלוטרה (Otter), או לוטרת הים, צוללת במים ולוכדת סרטנים ורכיכות, שאותן היא אוכלת.
לאחר שצדה אותם היא עולה אל פני המים וצפה על הגב. את הבטן שלה היא הופכת לשולחן אוכל ואוכלת בנחת, תוך כדי שכיבה על המים.
לעיתים היא משתמשת באבנים, כדי למעוך ולפצח צדפות ולאכול את הבשר שבתוכן - כשהכל נעשה על בטנה של הלוטרה.
הנה הכל על הלוטרה החמודה:
https://youtu.be/Wn9kx4lGlpE
ואז לוטרת הים משתמשת בבטנה לאכילת סרטן:
http://youtu.be/B66NSm1nILo
גם עבודת הפיצוח, שנעשית על הבטן:
https://youtu.be/SIWbjgPYcJY
אבן משמשת לוטרת ים כדי לנפץ צדפה:
http://youtu.be/Uc7Ahp5--eE
על לוטרת הים והטיפול המסור שלה בצאצאיה:
http://youtu.be/o0OyhHeelyo?t=9s
ולוטרת ים מלמדת את הגור שלה לשחות:
http://youtu.be/b4ELyQQp_yU
ואהבה בין לוטרה לחתול:
https://youtu.be/PkstoU808B0
אילו נימוסי שולחן נהוגים בעולם?
אולי קשה להאמין אבל נימוסי שולחן (Table manners) הם המצאה צעירה למדי. עד לפני כמה מאות שנים יכולים היו אנשים לשבת ליד השולחן ולעשות דברים שלא יאומנו. עד המאה ה-15, נהגו אפילו אצילים ואריסטוקרטים באירופה לגהק, להניח מרפקים על השולחן ולהרעיש כשהם לוגמים מרק. במקומות רבים הם נהגו גם להפריח נפיחות רמות ולקבל על כך מחיאות כפיים מהסובבים.
ואם היום ההורים האירופאים מקפידים להורות לילדיהם לשבת זקופים ליד שולחן האוכל, אבותיהם של בעלי השליטה העצמית ליד השולחן ונימוסי השולחן הכה מוקפדים ומחמירים הללו, נהגו אז לשבת לשולחן ברישול ולנהוג כאחרוני הוולגרים של היום...
מצד שני, גם נימוסי שולחן הם עניין של גאוגרפיה. במדינות שונות יש נימוסי שולחן שונים ומשונים, שחלקם אפילו לא מזכיר את האירופאים הללו. יש מדינות שאם תסיימו את כל האוכל מהצלחת, המארח ייעלב, כאילו אמרתם לא שלא הוגש לכם מספיק אוכל.. ביפאן, לעומת זאת, אם סיימתם הכל - החמאתם למארח.
בסין, שם מכבדים את מי שעושה גרפס ליד השולחן, אבל מביטים בעין עקומה על מי שמלקק את מקלות האכילה, הצ'ופסטיקס שלו. ביפאן השף מקבל מחמאה עצומה כשלוגמים את המרק שלו ברעש. בתאילנד לא מכניסים את המזלג לפה, אלא מעמיסים בעזרתו את האוכל על הכף. בקוריאה לא אוכלים לפני שזקן השולחן מתחיל בסעודה.
ויש גם מדינות באירופה, עם נימוסי שולחן משלהן. בצרפת לא מנומס לחתוך חסה בצלחת, בגרמניה יסתכלו עליך בתמיהה אם תחתוך דווקא את תפוח האדמה. במקומות רבים עליך להניח את הסכו"ם שלך בדרך מסוימת, כדי שלא יפנו לך את הכלים בטרם סיימת לאכול. לבצוע פיסה מהלחם לפני שהאוכל מגיע, לעומת זאת, לא מנומס כיום כמעט בשום מקום.. חוץ מבישראל?
ובאמריקות? - האסקימואים בקנדה נוהגים עד היום להחמיא על האוכל שסיימו לאכול בעזרת נפיחה... ואם בצ'ילה נהוג לאכול הכל עם סכום, במקסיקו יצחקו אם לא תאכל טאקו בידיים.
כך אגב, גם במזרח התיכון כשיראו אותך אוכל פיתה פלאפל בצלחת, בעזרת סכו"ם. ואצל הבדואים יהיה עליכם להקפיד ולשתות 3 כוסות קפה שמגישים לכם ואם תרצו שיפסיקו למזוג לכם קפה, עליכם להפוך את הכוס.
גם באפריקה יש כמה דברים שיישמעו לנו מנומסים מדי. בניגריה למשל, יש שבטים שבהם זה לא מנומס לדבר על האוכל שאתה אוכל.. קצת משונה ביחס לשאר העולם שברובו כמעט חובה לבקר ולהסביר את הנאת הסועד מהמזון שלו בזמן הסעודה.
הנה נימוסי השולחן המקובלים בעולם המערבי (עברית):
https://youtu.be/6J6a5lnunSQ
הנה כל מיני נימוסי שולחן בעולם הרחב:
https://youtu.be/D2RnaViWuuE
בישראל יש מי שלומדים נימוסי שולחן (עברית):
https://youtu.be/aNoBuGltICM
הנה מנהגים בנימוסי שולחן במדינות שונות בעולם:
https://youtu.be/9XT4SbajwFw
הוזמנתם לארוחה - הנה ההוראות לנימוס בשולחן:
https://youtu.be/HDTB7jsc0UY
בעסקים נימוסי השולחן יכולים להועיל מאד ונימוסי שולחן גרועים - להזיק (עברית):
https://youtu.be/JdHCtk6lnxQ
וסדנה ארוכה ללימודי נימוס שולחן (עברית):
https://youtu.be/qztl-XzPaAo?long=yes
מהם צ'ופסטיקס סיניים?
ודאי שמתם לב שבמהלך ארוחות של אוכל אסייתי, רבים נוהגים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק. מקלות אכילה הם צמד מקלות שעשויים עץ או במבוק ומשמשים לאכילה בארצות דוגמת סין, יפאן, קוריאה ואחרות.
המיומנות של אנשי המזרח הרחוק לאכילה בצ’ופסטיקס היא מרתקת. מגיל מאד צעיר לומדים רבים מהם לאכול בצ'ופסטיקס. התפשטות המטבח הסיני והיפני בעולם, גרמה לכך שגם אנשי המערב לומדים לאכול בעזרתם.
רבים מאנשי המערב אוכלים כיום במסעדות של מזון אסייתי בעזרת מקלות אכילה, גם אם זה פחות נוח להם או קל בתחילה. יש הרואים בכך סימן שהאוכלים במקלות האכילה הם אנשי העולם הגדול.
כך אוכלים בצ’ופסטיקס (עברית):
https://youtu.be/laWIpHqUheQ
סיפורם של הצ’ופסטיקס הסיניים:
https://youtu.be/hWWIOmmKG3k
הדרכה לשימוש בצ’ופסטיקס באנגלית, או איך להשתמש בצ’ופסטיקס?
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
צ’ופסטיקס וסושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
למה מיליארד וחצי איש בעולם אוכלים בעזרת צ'ופסטיקס? (מתורגם)
https://youtu.be/tSciinXdGhI
ואיך ממחזרים את הצ'ופסטיקס המשומשים לרהיטים?
https://youtu.be/pLL4PW4LZT8
האוכל (Food) חשוב לבריאותנו ולחיינו. האכילה היא צורך של הגוף והיא לא תלויה ברצוננו, כיוון שגופנו זקוק לאוכל. אנו אוכלים מכיוון שגופנו זקוק למזון. המזון הוא כמו הדלק של גופנו. גם בזמן השינה חלקים שונים בגופנו ממשיכים לעבוד והאוכל פועל לטובתו.
המזון שאנו אוכלים עוזר לנו לגדול ולהתפתח בצורה נורמלית. כל עוד אנו אוכלים בצורה בריאה ונכונה, יותר ירקות וגם פירות במידה, האוכל שומר על בריאותנו ונותן לנו כוח.
הרעב הוא האופן שבו הגוף משדר לנו שהוא זקוק למזון. כשאנו רעבים אנחנו לרוב מרגישים חולשה ומאבדים את החשק להיות פעילים.
אדם ממוצע אוכל בחייו 35 טון של מזון. אז תאכלו משהו?
הנה חשיבות האכילה וטיפים לאכילה בריאה של ילדים (עברית):
https://youtu.be/BYJ07C9PlzA
למה חשוב לאכול פירות וירקות? (מתורגם)
https://youtu.be/3rkVdQSGNcg
וסרטון בו מנסים הפירות והירקות לשכנע כמה חשוב לאכול אותם ולא פיצה וצ'יפס:
https://youtu.be/u1sh_XGKJ-Q
טבעונות (Veganism) היא אורח חיים המבוסס על סירוב מוחלט לניצול של בעלי חיים. הטבעונים דוגלים בהימנעות מוחלטת משימוש בבעלי חיים לצורכי מזון, ביגוד, בידור וכדומה.
אם הצמחונים נמנעים מבשר ודגים בלבד, הטבעונים הולכים עוד יותר ומחרימים כל מוצר שמקורו בבעלי חיים. תוך הימנעות ממזון מהחי הם לא צורכים בשר, דגים, ביצים, חלב, גבינות או דבש ולא משתמשים בעור, פרווה או כל חומר שנוצר מניצול של יצורים חיים.
#הסיבות
הטבעונים מאמינים שלבעלי חיים יש זכות מוסרית שלא להיות מנוצלים או להיפגע על ידי בני אדם.
לדעת הטבעונות החקלאות התעשייתית הזו, לא זו בלבד שהיא לא ברת-קיימא, היא גם מערכת אכזרית שגורמת לסבל עצום למיליארדי יצורים מדי שנה. הטבעונות מדגישה את הסבל שנגרם בגידול בעלי חיים לצורכי שחיטה, מה גם שהשחיטה עצמה היא אקט אכזרי מאוד.
רבים מהם מצביעים על המחקרים שמראים שתרנגולות, פרות וחזירים הם יצורים חברתיים ורגישים, בעלי יכולת להרגיש כאב, פחד ואושר.
ויש גם נימוק בריאותי המדגיש את תרומתה לבריאות של התזונה הטבעונית. שהרי היא ידועה בכך שהיא מקטינה את שיעורי התחלואה במחלות כרוניות נפוצות, החל ממחלות לב וכלי דם, דקך מחלת הסוכרת ועד מחלות הסרטן.
מעבר לצד האתי, טבעונים רבים מצביעים על השלכות אקולוגיות, סביבתיות. גידול בעלי חיים למזון דורש כמויות עצומות של מים, קרקע ותבואה, תוך פליטת גזי חממה במידה משמעותית.
מחקרים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מראים שתעשיית הבשר והחלב אחראית לבין 11% ל-20% מפליטות גזי החממה בעולם (תלוי בשיטת המדידה).
#תולדות הטבעונות
את המונח טבעוני (Vegan) טבע דונלד ווטסון (Donald Watson) ב-1944, כאשר הקים את האגודה הטבעונית הבריטית (The Vegan Society), ביחד עם חברים נוספים כמו דורותי מורגן ואלזי שריגלי.
הסיפור על דונלד ווטסון מספר שבמהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר היה צריך למלא טפסים למנת המזון הממשלתית, הוא התקשה למצוא קטגוריה מתאימה שתתאר את אורח החיים שלו. נקודה זו דווקא דחפה אותו להמציא מונח חדש שיבדיל טבעונים מצמחונים רגילים.
מילולית, ווטסון חיפש מילה שתבדיל בין צמחונים רגילים לבין אלה שמחרימים לחלוטין כל מוצר מן החי. המילה הזו נגזרה מהאותיות הראשונות והאחרונות של המילה Vegetarian, צמחוני.
דורות רבים לפניו, היו לא מעט פילוסופים שנהגו כמו הטבעונים או הצמחונים של ימינו. יש סיפור היסטורי על לאונרדו דה וינצ'י שהוא תיעב אכזריות כלפי בעלי חיים והצהיר במאה ה-15 כנגד אכילתם והריגתם בטענה ציורית ש"הגוף שלי לא יהיה קבר ליצורים אחרים".
בעשורים האחרונים הפכה הטבעונות לתופעה רווחת בעולם המערבי. לא מעט סלבריטאים, כמו ביונסה (Beyoncé), נטלי פורטמן (Natalie Portman) וחואקין פיניקס (Joaquin Phoenix), הכריזו על עצמם כטבעונים.
כחלק מהתופעה שהפכה גם לטרנד מציעות רשתות מזון גדולות כיום תפריטים טבעוניים. הסופרמרקטים של ימינו מלאים בתחליפי בשר וחלב וחברות הבשר הגדולות משקיעות במפעלים לייצור חלבון צמחי.
ואגב, מעניין לגלות שבמדינת ישראל, הממוקמת במקום הראשון בעולם בצריכה של בשר עוף לנפש, נמצאת העיר תל אביב הנחשבת ל"בירת הטבעונות העולמית". ת"א ידועה כעיר עם מאות מסעדות, בתי קפה, מטבחים ובתי עסק המיועדים לטבעוניים וצמחוניים.
#מזון טבעוני
מרכיבי מזון שמרכיבים את המטבח הטבעוני הם בעיקר פטריות, טופו, אצות, סלטים, ירקות, פירות, קטניות, דגנים, עשבי מאכל, בצל, פקעות, שורשים, אגוזים, זרעים, נצרים, פרחים אכילים. ראו כמה מהם בתגית "טבעונות".
הנה סיבות אפשריות לטבעונות (עברית):
https://youtu.be/mE7uFgouUVI
עשרה מאכלים שלא ידעתם שמתאימים לטבעונים:
https://youtu.be/FrqwM1JWcFQ
דוגמה קצרה לתחליף מקושקשת:
https://youtu.be/HMgkPZIN8Ko
ההמבורגר הטבעוני שהולך וכובש לו מקום (עברית):
https://youtu.be/X-ov7U6XoTk
סרטון תיעודי על בעיית הבשר (מתורגם):
https://youtu.be/NxvQPzrg2Wg?long=yes
הטענה שפילוסופים בעולם העתיק נטו להיות טבעונים:
https://youtu.be/yBM2_-o7Ci8?long=yes
לא חסרו במהלך ההיסטוריה אנשים שלא אכלו בעלי חיים, אבל צמחונות (veggie) היא הרבה יותר מסתם הימנעות מאכילת בשר. מדובר בתנועה עתיקת יומין, שראשיתה בתרבויות העתיקות של הודו ויוון. ראשון הצמחונים הידוע הוא הפילוסוף היווני פיתגורס, שכבר במאה ה-6 לפני הספירה יצר קהילה שלמה שהאמינה בקדושת החיים של כל היצורים ודגלה בתזונה צמחונית. עד מאה ה-19 הצמחונות נקראה על שמו "דיאטת פיתגורס".
גם בהודו העתיקה, בדתות כמו ההינדואיזם, הבודהיזם והג'ייניזם, קידשו את העקרון של אי-פגיעה בכל צורות החיים, מה שנקרא אצלם "אהימסה".
עוד צמחוני שטען שכבני אדם לא קיבלנו זכות מלידה לאכול בעלי חיים היה האמן והמדען הנודע לאונרדו דה וינצ'י. הפילוסופים עמנואל קאנט ורנה דקארט חשבו ההיפך וידעו לנמק מדוע לבני האדם אין כל חובות אתיים כלפי בעלי חיים.
המהפכה הצמחונית המודרנית החלה להתגבש באנגליה בשנת 1847, עם הקמת האגודה הצמחונית הבריטית (The Vegetarian Society). מטרת האגודה הייתה ללמד ולהוכיח שאפשר להיות בריאים גם מבלי לאכול בשר.
אישים מפורסמים בתקופה הזו ואילך היו הסופר לב טולסטוי (Leo Tolstoy), שוויתר על בשר, בכדי שלא להתאכזר לבעלי חיים. הוא טען שאכילה כזו מובילה לרגשות חייתיים.
גם גדול המדע אלברט איינשטיין, שכמעט כל ערך שני באאוריקה מזכיר אותו איכשהו. עוד צמחוני דגול היה המנהיג ההודי המפורסם מהטמה גנדי (Mahatma Gandhi). כל הידוענים הללן הפכו לשגרירי אורח החיים הצמחוני והשפיעו בכך על מיליונים ברחבי העולם..
הקהילה הצמחונית של המאה ה-21 מתאפיינת בגיוון ובחדשנות. בין היתר היא כוללת שפים מובילים המפתחים מטבח צמחוני גורמה, מדענים העוסקים בפיתוח חלבונים אלטרנטיביים ופעילים חברתיים המקדמים מודעות סביבתית.
#האקלים
המעבר לצמחונות הפך מבחירה שולית לתנועה גלובלית המשפיעה על תעשיית המזון, על הכלכלה העולמית ועל עתיד כדור הארץ. גם משבר האקלים המחריף והתפקיד שממלאת תעשיית הבשר בו הביאו רבים לצמחונות ולחיזוק הבחירה הזו. יש טענה שבכל שעה נשחטים לאכילה 500 אלף בעלי חיים בארה"ב לבדה.
המעבר לצמחונות הוא החלטה אישית ואתית שכל אדם מקבל בעצמו. המגוון העצום של אפשרויות התזונה כיום מראה שזו בחירה שהולכת ומתחזקת. היא גם מעצבת מחדש את הרגלי התזונה בעולם המודרני וגם מציעה פתרונות שמתיישרים היטב עם האתגרים הסביבתיים של המאה ה-21.
לפי נתוני האו"ם משנת 2021, תעשיית הבשר אחראית ל-14.5% מפליטות גזי החממה העולמיות, נתון שהופך את המעבר לצמחונות לצעד משמעותי במאבק במשבר האקלים. לא מעט חוקרים טוענים שבתזונה צמחונית ניתן יהיה להזין יותר אנשים מאשר בתזונה המבוססת על בשר. מנגד, גורסים מדענים אחרים שאכילת בשר היא מכרעת לאבולוציה האנושית ושהמוח האנושי לא יכול היה להתפתח ולהגיע ליכולות של הומו ספיאנס, "האדם החושב", באכילה טבעונית או צמחונית בלבד.
בישראל, התנועה הצמחונית החלה לצבור תאוצה בשנות ה-70 של המאה ה-20, עם הקמת אגודת "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים. כיום, ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם באחוז הצמחונים באוכלוסייה, עם כ-13% מהאוכלוסייה המגדירים עצמם כצמחונים או טבעונים.
#סוגי צמחונות
הצמחונות המודרנית מתחלקת למספר זרמים: לקטו-אובו צמחונות (הכוללת ביצים ומוצרי חלב),
פסקטריאנות היא צמחונות שכוללת גם דגים. הפסקטריאנים (Pescetarians) הם צמחונים שאוכלים דגים. מקור המונח בשנת 1993, משילוב של המילה האיטלקית לדגים, Pesce, עם המילה האנגלית Vegetrian, צמחוני.
הטבעונות היא הסוג שנמנע הימנעות מוחלטת ממוצרים מן החי. טבעונים לא נמנעים רק מבשר, אלא גם ממוצרים שהופקו מן החי, כמו חלב, ביצים ורבים מהם גם מדבש.
פירותניים (Fruitarian) הם צמחונים שאוכלים רק פירות, אגוזים, זרעים ומוצרים מהצומח, כאלו שנקטפו, אך מבלי להרוג את הצמח. יש אף מי שמחמירים וניזונים רק ממה שנפל אל הארץ.
התזונה הצמחונית עשירה במקורות חלבון כמו קינואה (22 גרם חלבון ל-100 גרם), עדשים (18 גרם חלבון ל-100 גרם) וטופו (17 גרם חלבון ל-100 גרם).
#תעשיה ללא בשר ומזון מן החי
תעשיית המזון המודרנית חוללה מהפכה בתחום הצמחונות. חברות רבות, כמו "ביונד מיט" (Beyond Meat), ו"אימפוסיבל פודס" (Impossible Foods), פיתחו תחליפי בשר מתקדמים המדמים את טעם הבשר ומרקמו.
הנה ניסוי מחשבתי על עולם שכולו צמחוניים (מתורגם):
https://youtu.be/ANUoAdXfA60
כיום יודעים להגיע למוצרים צמחוניים מדהימים שמרגישים ובעלי טעם ממש כשל בשר:
https://youtu.be/ebNeUihciDI
הנתונים המחקריים מחזקים את התזונה ללא בשר - בתנאי שהתזונה הזו מאוזנת (עברית):
https://youtu.be/GAmhe7nLw1s
לא הוסיף כבוד לצמחונות - היטלר הצמחוני (למסך מלא):
https://youtu.be/FX2nPVYTu3A
וגם לצמחונים לא מזיק מעט הומור (עברית):
https://youtu.be/vQgkym_CY6M
את צורתה קיבלה הכף (Spoon) מהכף האנושית. נסו ליצור מכף היד שלכם כף לאכילה ותראו מדוע הכף היא פריט האכילה העתיק ביותר בעולם. היא הייתה המשך של היד האנושית. הכף אומצה ככל הנראה עוד לפני האדם הקדמון אפילו. חוקרים משערים שכבר הקופים, אבותינו האבולוציוניים, יצרו להם כפות. האנתרופולוגית ג'יין גודול תיעדה קופים שימפנזים שיוצרים לעצמם כפות פשוטות ומשתמשים בהן לאכילה.
ואצל אבותינו הקדמונים הכף היא כבר חלק מהציוד ההכרחי. כפות מתקופת האבן נמצאו במקומות שונים בעולם. אגב, בישראל התגלתה מערכת הסכו"ם העתיקה בעולם. היא בת 200 אלף שנים לפחות והיא נמצאה ליד ראש העין.
אבל זה לא אומר שכולם, לאורך ההיסטוריה, השתמשו בכף. באימפריה הרומית נהגו לאכול דווקא בידיים. הרומאים נהגו לשכב על צד אחד ולכן שימשה רק ידם הפנויה כדי לאכול. בפקיסטן ובהודו האכילה היא עד היום בידיים ובעצם רק ביד ימין. יד שמאל אסורה לחלוטין, מכיוון שבה מנגבים את הישבן, לאחר השהייה בשירותים...
בימי הביניים החלו אנשים להסתובב עם כפות אישיות. הכף האישית הלכה עם האדם לאורך כל חייו ולא פעם הוא הוריש במותו את הכף האישית שלו לילדיו. זה היה רכוש אישי חשוב מאד.
ואם פעם יצרו את הכפות והסכו"ם בכלל מברזל וכסף, כיום הם מיוצרים מנירוסטה. הברזל והפלדה היו מחלידים והכסף השחיר. הנירוסטה, לעומתם, שומרת על המראה הנקי והיפה שלה, לאורך שנים רבות.
כך גילפו פעם כפות מעץ:
https://youtu.be/vbdTc233FtM
עד לכפות הפלסטיק שאינן טובות לסביבה:
https://youtu.be/eg-E1FtjaxY
וכך מייצרים כפות במפעלים לייצור סכו"ם:
https://youtu.be/ATcdMqwAEAk?t=3m24s
אכילה
כשסגן שר ההגנה הפולני הגיב ב-2016 על ביטול ההשתתפות של משלחת פולנית ביריד תעשייתי גדול הוא אמר על הצרפתים: "אלה האנשים שלימדנו אותם לאכול במזלג לפני כ-200 שנה", הוא אולי לא מדייק לגמרי, אבל ההיסטוריה לא שונה מאד מכך.
המַזְלֵג (Fork), אותו כלי אוכל בעל כמה "שיניים", שאותן נועצים במזון בכדי להגישו אל הפה, הוא המצאה עתיקה מאד. נראה שמזלגות קדומים שימשו בתרבויות עתיקות, מהתרבות המצרית והפרסית ועד ליוונית. גם במזרח התיכון של ימי המקרא היה המזלג בשימוש ואף הוזכר בתנ"ך, בספר שמואל א': "וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ.
וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד, אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר--כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג, יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ".
באירופה, לעומת זאת, אכלו עד הגעת המזלג לאיטליה בידיים או באמצעות כף וסכין. בכדי שלא ללכלך את הידיים, נהגו נשות המעמד העליון להגיש באותה תקופה את המזון אל פיהם בעזרת שני סכינים...
כשהגיעו המזלגות לאיטליה, אי-שם במאה ה-11, ככל הנראה מהאימפריה הביזנטית, הם עדיין שימשו ככלי להכנת בשר ולא לאכילה. אלו היו מזלגות בעלי שתי שיניים, ששימשו את טבחי ימי הביניים כדי להחזיק את גוש הבשר, בעת שחתכו אותו. בארוחה הם המשיכו לאכול את הבשר בידיים, כשהמזלג משמש מעת לעת לאכילה של... פירות.
אך בהדרגה החלו האיטלקים לתפוס שהמזלג יכול לפתור את בעיית אכילת הפסטה, עסק מלוכלך שאף פעם לא ממש הצליח לעבוד עם הכף או בידיים.
רק במאה ה-16 החלו לייצר שם מזלגות בעלי 3-4 שיניים שסייעו לבני האצולה האיטלקיים לאכילת הפסטה. שאר האיטלקים יילכו ויאמצו את הגאדג'ט החדש במהלך השנים שלאחר מכן.
זה לקח עוד 200 שנה עד שהמזלג הגיע לצרפת. כאן יש מחלוקת אם מפולין או ישירות מאיטליה. העובדה, כך או כך, שבמאה ה־18 הגיעו המזלגות לשולחנות האוכל הצרפתיים ונולדו נימוסי השולחן והרגלי האוכל הצרפתי המעודן. את נתחי הבשר הגדולים שנהגו לאכול מתוך כיכר לחם, החליפו נתחים קטנים, עם רטבים מעליהם, שהוגשו על ידי הטבחים, על גבי הצלחות.
הצרפתים אכלו אותם במזלגות, שנחשבו תחילה לכלים מסוכנים. אצילים צרפתיים התקשו להתרגל אליהם וזלזלו בהם בתחילה, או ממש ביזו אותם בסיפורי זוועה, על היותם מסוכנים מאד לשימוש. הדתיים שבהם אף הפיצו שמועות על היותם, לא פחות, כלי השטן. המזלג הזכיר להם את הקלשון של השטן. יש המספרים, אגב, שאת השן הרביעית הוסיפו כדי למנוע את הדמיון שלהם לקלשון השטן.
בכל מקרה - זה עבר די מהר. כשהגיע "עידן המזלגות", נבנו סביבו לא מעט מנימוסי השולחן שאנו מכירים. כיום, מלבד מקלות האכילה, הצ'ופסטיקס של המזרח הרחוק, במרבית העולם משתמשים במזלגות ונועצים את השיניים פעמיים - פעם את אלו של המזלג ואז את שינינו שלנו באוכל.
הנה סיפורו של המזלג:
https://youtu.be/PKSHYbU-Zdw
באיטליה הוא פתר את בעיית האכילה של הפסטה:
https://youtu.be/FItcPe9dmNo
היסטוריונית המזון בי ווילסון, שכתבה על ההיסטוריה התרבותית של הסכו"ם:
https://youtu.be/gaSRtLQc214
מהם תולדות הסכין ושימושיו?
מבין כל פריטי הסכו"ם, הסכין (Knife) הוא הרבגוני ביותר בשימושיו. גם כלי עבודה המשמש לחיתוך, גם כלי לוחמה פשוט לנשיאה וגם כלי אכילה ראשון במעלה וחבר במסדר הסכו"ם שעל שולחננו.
אבל מתי נולד הסכין וכיצד סועדים בו בעולם?
עוד בימי קדם השתמשו ציידים בסכין המבתרת לצורכי החלוקה והשיתוף של בשר הציד. ובכל זאת - מאז תקופת האבן ועד העולם העתיק שימש כלי האכילה הזה בכלל ככלי נשק.
השינוי חל איפה שהוא בימי הביניים, כשהסכין הופך להיות בעיקר כלי אכילה, לצד הכף והמזלג. התרבות האירופית מבייתת את המכשיר החד והופכת אותו לאורח של קבע על שולחן האוכל. נימוסי השולחן אוכפים נורמות לשימוש בו.
אמנם סיפורו האלים של הסכין לא הסתיים כשהגיע לשולחן האוכל, אך עם זאת בימינו הסכין משמש בעיקר ככלי אכילה. משתמשים בו הן למריחה והן לחיתוך האוכל בצלחת.
האכילה בסכין משתנה בעולם הגדול. האמריקאים נוהגים לחתוך את הבשר לחתיכות בעזרת הסכין והמזלג ואז מניחים את הסכין בצד ואוכלים רק עם המזלג, ביד שמאל. אצלם יד ימין מונחת על הברך בדרך כלל, כשריד לימים שבהם היא הייתה חייבת להיות מוכנה לשליפת האקדח במערב הפרוע.
האיטלקים אוכלים את הפסטה רק בעזרת מזלג ואינם זקוקים לסכין כלל. חיתוך פסטה בסכין הוא חטא בל יתואר מבחינתם ועדות לכך שהסועד אינו איטלקי ואינו חלק מהתרבות שלהם.
כנראה בהשראת האמריקאים, יותר ויותר צעירים בעידן המודרני, נוטים לסגל לעצמם היום את האכילה ללא סכין. אלה המילניאלס, בני ובנות דור ה-Y, שלא מאמצים בהכרח את הרגלי הנימוס של דור ההורים והסכין כמעט ולא משמש אותם, אלא רק המזלג.
ואם כבר נוהגי שולחן, אז על פי חוקי הנימוס אין לנפנף בסכין בשעת הארוחה. ברור שזה גם מסוכן, אבל עכשיו אתם יודעים שלפני הכל זה לא מנומס.
הנה מייצר סכיני הלוחמה בעבודת יד (עברית):
https://youtu.be/TZvZfXX6H9s
סכיני בואי הם סכינים ששימשו ללוחמה, עבודה ולחיתוך בשר:
https://youtu.be/lX-DRsI0ZmY
סכינים מימי הביניים:
https://youtu.be/q6j4Lp362nU
כך יצרו סכינים בימי הביניים:
https://youtu.be/Dp2agFyZUyk?t=26s
כך מייצרים סכינים בעבודת יד לשפים מקצועיים:
https://youtu.be/zEnriwNd6XU
כך תוכלו לאכול סכין:
https://youtu.be/RbJZkBajGk4
והשחזת הסכינים מאפשרת להם להיות חדים ולחתוך בקלות את הבשר:
מבין כל פריטי הסכו"ם, הסכין (Knife) הוא הרבגוני ביותר בשימושיו. גם כלי עבודה המשמש לחיתוך, גם כלי לוחמה פשוט לנשיאה וגם כלי אכילה ראשון במעלה וחבר במסדר הסכו"ם שעל שולחננו.
אבל מתי נולד הסכין וכיצד סועדים בו בעולם?
עוד בימי קדם השתמשו ציידים בסכין המבתרת לצורכי החלוקה והשיתוף של בשר הציד. ובכל זאת - מאז תקופת האבן ועד העולם העתיק שימש כלי האכילה הזה בכלל ככלי נשק.
השינוי חל איפה שהוא בימי הביניים, כשהסכין הופך להיות בעיקר כלי אכילה, לצד הכף והמזלג. התרבות האירופית מבייתת את המכשיר החד והופכת אותו לאורח של קבע על שולחן האוכל. נימוסי השולחן אוכפים נורמות לשימוש בו.
אמנם סיפורו האלים של הסכין לא הסתיים כשהגיע לשולחן האוכל, אך עם זאת בימינו הסכין משמש בעיקר ככלי אכילה. משתמשים בו הן למריחה והן לחיתוך האוכל בצלחת.
האכילה בסכין משתנה בעולם הגדול. האמריקאים נוהגים לחתוך את הבשר לחתיכות בעזרת הסכין והמזלג ואז מניחים את הסכין בצד ואוכלים רק עם המזלג, ביד שמאל. אצלם יד ימין מונחת על הברך בדרך כלל, כשריד לימים שבהם היא הייתה חייבת להיות מוכנה לשליפת האקדח במערב הפרוע.
האיטלקים אוכלים את הפסטה רק בעזרת מזלג ואינם זקוקים לסכין כלל. חיתוך פסטה בסכין הוא חטא בל יתואר מבחינתם ועדות לכך שהסועד אינו איטלקי ואינו חלק מהתרבות שלהם.
כנראה בהשראת האמריקאים, יותר ויותר צעירים בעידן המודרני, נוטים לסגל לעצמם היום את האכילה ללא סכין. אלה המילניאלס, בני ובנות דור ה-Y, שלא מאמצים בהכרח את הרגלי הנימוס של דור ההורים והסכין כמעט ולא משמש אותם, אלא רק המזלג.
ואם כבר נוהגי שולחן, אז על פי חוקי הנימוס אין לנפנף בסכין בשעת הארוחה. ברור שזה גם מסוכן, אבל עכשיו אתם יודעים שלפני הכל זה לא מנומס.
הנה מייצר סכיני הלוחמה בעבודת יד (עברית):
https://youtu.be/TZvZfXX6H9s
סכיני בואי הם סכינים ששימשו ללוחמה, עבודה ולחיתוך בשר:
https://youtu.be/lX-DRsI0ZmY
סכינים מימי הביניים:
https://youtu.be/q6j4Lp362nU
כך יצרו סכינים בימי הביניים:
https://youtu.be/Dp2agFyZUyk?t=26s
כך מייצרים סכינים בעבודת יד לשפים מקצועיים:
https://youtu.be/zEnriwNd6XU
כך תוכלו לאכול סכין:
https://youtu.be/RbJZkBajGk4
והשחזת הסכינים מאפשרת להם להיות חדים ולחתוך בקלות את הבשר:
הלוטרה (Otter), או לוטרת הים, צוללת במים ולוכדת סרטנים ורכיכות, שאותן היא אוכלת.
לאחר שצדה אותם היא עולה אל פני המים וצפה על הגב. את הבטן שלה היא הופכת לשולחן אוכל ואוכלת בנחת, תוך כדי שכיבה על המים.
לעיתים היא משתמשת באבנים, כדי למעוך ולפצח צדפות ולאכול את הבשר שבתוכן - כשהכל נעשה על בטנה של הלוטרה.
הנה הכל על הלוטרה החמודה:
https://youtu.be/Wn9kx4lGlpE
ואז לוטרת הים משתמשת בבטנה לאכילת סרטן:
http://youtu.be/B66NSm1nILo
גם עבודת הפיצוח, שנעשית על הבטן:
https://youtu.be/SIWbjgPYcJY
אבן משמשת לוטרת ים כדי לנפץ צדפה:
http://youtu.be/Uc7Ahp5--eE
על לוטרת הים והטיפול המסור שלה בצאצאיה:
http://youtu.be/o0OyhHeelyo?t=9s
ולוטרת ים מלמדת את הגור שלה לשחות:
http://youtu.be/b4ELyQQp_yU
ואהבה בין לוטרה לחתול:
https://youtu.be/PkstoU808B0
אולי קשה להאמין אבל נימוסי שולחן (Table manners) הם המצאה צעירה למדי. עד לפני כמה מאות שנים יכולים היו אנשים לשבת ליד השולחן ולעשות דברים שלא יאומנו. עד המאה ה-15, נהגו אפילו אצילים ואריסטוקרטים באירופה לגהק, להניח מרפקים על השולחן ולהרעיש כשהם לוגמים מרק. במקומות רבים הם נהגו גם להפריח נפיחות רמות ולקבל על כך מחיאות כפיים מהסובבים.
ואם היום ההורים האירופאים מקפידים להורות לילדיהם לשבת זקופים ליד שולחן האוכל, אבותיהם של בעלי השליטה העצמית ליד השולחן ונימוסי השולחן הכה מוקפדים ומחמירים הללו, נהגו אז לשבת לשולחן ברישול ולנהוג כאחרוני הוולגרים של היום...
מצד שני, גם נימוסי שולחן הם עניין של גאוגרפיה. במדינות שונות יש נימוסי שולחן שונים ומשונים, שחלקם אפילו לא מזכיר את האירופאים הללו. יש מדינות שאם תסיימו את כל האוכל מהצלחת, המארח ייעלב, כאילו אמרתם לא שלא הוגש לכם מספיק אוכל.. ביפאן, לעומת זאת, אם סיימתם הכל - החמאתם למארח.
בסין, שם מכבדים את מי שעושה גרפס ליד השולחן, אבל מביטים בעין עקומה על מי שמלקק את מקלות האכילה, הצ'ופסטיקס שלו. ביפאן השף מקבל מחמאה עצומה כשלוגמים את המרק שלו ברעש. בתאילנד לא מכניסים את המזלג לפה, אלא מעמיסים בעזרתו את האוכל על הכף. בקוריאה לא אוכלים לפני שזקן השולחן מתחיל בסעודה.
ויש גם מדינות באירופה, עם נימוסי שולחן משלהן. בצרפת לא מנומס לחתוך חסה בצלחת, בגרמניה יסתכלו עליך בתמיהה אם תחתוך דווקא את תפוח האדמה. במקומות רבים עליך להניח את הסכו"ם שלך בדרך מסוימת, כדי שלא יפנו לך את הכלים בטרם סיימת לאכול. לבצוע פיסה מהלחם לפני שהאוכל מגיע, לעומת זאת, לא מנומס כיום כמעט בשום מקום.. חוץ מבישראל?
ובאמריקות? - האסקימואים בקנדה נוהגים עד היום להחמיא על האוכל שסיימו לאכול בעזרת נפיחה... ואם בצ'ילה נהוג לאכול הכל עם סכום, במקסיקו יצחקו אם לא תאכל טאקו בידיים.
כך אגב, גם במזרח התיכון כשיראו אותך אוכל פיתה פלאפל בצלחת, בעזרת סכו"ם. ואצל הבדואים יהיה עליכם להקפיד ולשתות 3 כוסות קפה שמגישים לכם ואם תרצו שיפסיקו למזוג לכם קפה, עליכם להפוך את הכוס.
גם באפריקה יש כמה דברים שיישמעו לנו מנומסים מדי. בניגריה למשל, יש שבטים שבהם זה לא מנומס לדבר על האוכל שאתה אוכל.. קצת משונה ביחס לשאר העולם שברובו כמעט חובה לבקר ולהסביר את הנאת הסועד מהמזון שלו בזמן הסעודה.
הנה נימוסי השולחן המקובלים בעולם המערבי (עברית):
https://youtu.be/6J6a5lnunSQ
הנה כל מיני נימוסי שולחן בעולם הרחב:
https://youtu.be/D2RnaViWuuE
בישראל יש מי שלומדים נימוסי שולחן (עברית):
https://youtu.be/aNoBuGltICM
הנה מנהגים בנימוסי שולחן במדינות שונות בעולם:
https://youtu.be/9XT4SbajwFw
הוזמנתם לארוחה - הנה ההוראות לנימוס בשולחן:
https://youtu.be/HDTB7jsc0UY
בעסקים נימוסי השולחן יכולים להועיל מאד ונימוסי שולחן גרועים - להזיק (עברית):
https://youtu.be/JdHCtk6lnxQ
וסדנה ארוכה ללימודי נימוס שולחן (עברית):
https://youtu.be/qztl-XzPaAo?long=yes
ודאי שמתם לב שבמהלך ארוחות של אוכל אסייתי, רבים נוהגים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק. מקלות אכילה הם צמד מקלות שעשויים עץ או במבוק ומשמשים לאכילה בארצות דוגמת סין, יפאן, קוריאה ואחרות.
המיומנות של אנשי המזרח הרחוק לאכילה בצ’ופסטיקס היא מרתקת. מגיל מאד צעיר לומדים רבים מהם לאכול בצ'ופסטיקס. התפשטות המטבח הסיני והיפני בעולם, גרמה לכך שגם אנשי המערב לומדים לאכול בעזרתם.
רבים מאנשי המערב אוכלים כיום במסעדות של מזון אסייתי בעזרת מקלות אכילה, גם אם זה פחות נוח להם או קל בתחילה. יש הרואים בכך סימן שהאוכלים במקלות האכילה הם אנשי העולם הגדול.
כך אוכלים בצ’ופסטיקס (עברית):
https://youtu.be/laWIpHqUheQ
סיפורם של הצ’ופסטיקס הסיניים:
https://youtu.be/hWWIOmmKG3k
הדרכה לשימוש בצ’ופסטיקס באנגלית, או איך להשתמש בצ’ופסטיקס?
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
צ’ופסטיקס וסושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
למה מיליארד וחצי איש בעולם אוכלים בעזרת צ'ופסטיקס? (מתורגם)
https://youtu.be/tSciinXdGhI
ואיך ממחזרים את הצ'ופסטיקס המשומשים לרהיטים?
https://youtu.be/pLL4PW4LZT8
איך אוכלים במקלות אכילה, או צ'ופסטיקס?
הפופולריות של האוכל האסייתי בעולם המודרני היא אדירה. בכל העולם לומדים רבים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק, שדומה שמשמשים כיום לאכילה לא רק בסין, יפאן, קוריאה ושכנותיהן, אלא בכל מקום אפשרי.
אז הנה הוראות האכילה בצ'ופסטיקס:
1. נוטלים את הצ'ופסטיקס ואת החלק הצר שלהם מפנים לאוכל, כמו שאתם עושים עם פינצטה.
2. ממקמים את המקל הראשון בין פרק האגודל מצד אחד לבין פרק הבסיס של האמה מצד שני.
3. אוחזים במקל השני החזיקו באותה היד, כך שיהיה מקביל למקל הראשון, עם רווח קל ממנו. השעינו את הצ'ופסטיק הזה על קצה האגודל בצד אחד ומהצד השני על קצה האצבע.
4. המקלות בגובה שונה - טופפו את קצותיהם על השולחן, בכדי שיסתדרו בגובה הנכון.
5. עכשיו תרגלו פתיחה וסגירה של המקלות, עדיין ללא אוכל...
6. זהו עכשיו ליטול מהמזון. זה לא יצליח מיד, אבל קצת אימון ואתם בעניינים.. בתיאבון!
אז אם תשכילו ללמוד כיצד לסעוד במקלות אכילה, מה שאגב יהווה סימן שאתם אנשי העולם הגדול, תוכלו ליהנות הרבה יותר מאכילה של אוכל מהמזרח הרחוק ולהיות אכלנים נהדרים.
אגב, במזרח הרחוק נוהגים לראות בהורי ילד שמחזיק לא נכון במקלות האכילה, כמי שהם הורים גרועים, מכיוון שזוהי אחריות הורית ללמד את הילדים כיצד משתמשים בהם. אז אולי בשאר העולם זה לא כך, אבל עדיין - בקשו מההורים שיודעים לאכול בצ’ופסטיקס, לסייע לכם, אם אתם עדיין מתקשים.
הדרכה קצרה ומדויקת לאכילה עם צ'ופסטיקס (עברית):
https://youtu.be/laWIpHqUheQ
עוד הדרכה לאכילה בצ’ופסטיקס מצוינת:
https://youtu.be/iin3Grr84ZU
הדרכת אכילה בצ'ופסטיקס (מתורגם):
https://youtu.be/2Bns2m5Bg4M
הדרכה לשימוש במקלות אכילה:
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
כך אוכלים בעזרתם סושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
והאם הצ'ופסטיקס ינצח את המזלג?
https://youtu.be/1pSLzB3xnq8
הפופולריות של האוכל האסייתי בעולם המודרני היא אדירה. בכל העולם לומדים רבים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק, שדומה שמשמשים כיום לאכילה לא רק בסין, יפאן, קוריאה ושכנותיהן, אלא בכל מקום אפשרי.
אז הנה הוראות האכילה בצ'ופסטיקס:
1. נוטלים את הצ'ופסטיקס ואת החלק הצר שלהם מפנים לאוכל, כמו שאתם עושים עם פינצטה.
2. ממקמים את המקל הראשון בין פרק האגודל מצד אחד לבין פרק הבסיס של האמה מצד שני.
3. אוחזים במקל השני החזיקו באותה היד, כך שיהיה מקביל למקל הראשון, עם רווח קל ממנו. השעינו את הצ'ופסטיק הזה על קצה האגודל בצד אחד ומהצד השני על קצה האצבע.
4. המקלות בגובה שונה - טופפו את קצותיהם על השולחן, בכדי שיסתדרו בגובה הנכון.
5. עכשיו תרגלו פתיחה וסגירה של המקלות, עדיין ללא אוכל...
6. זהו עכשיו ליטול מהמזון. זה לא יצליח מיד, אבל קצת אימון ואתם בעניינים.. בתיאבון!
אז אם תשכילו ללמוד כיצד לסעוד במקלות אכילה, מה שאגב יהווה סימן שאתם אנשי העולם הגדול, תוכלו ליהנות הרבה יותר מאכילה של אוכל מהמזרח הרחוק ולהיות אכלנים נהדרים.
אגב, במזרח הרחוק נוהגים לראות בהורי ילד שמחזיק לא נכון במקלות האכילה, כמי שהם הורים גרועים, מכיוון שזוהי אחריות הורית ללמד את הילדים כיצד משתמשים בהם. אז אולי בשאר העולם זה לא כך, אבל עדיין - בקשו מההורים שיודעים לאכול בצ’ופסטיקס, לסייע לכם, אם אתם עדיין מתקשים.
הדרכה קצרה ומדויקת לאכילה עם צ'ופסטיקס (עברית):
https://youtu.be/laWIpHqUheQ
עוד הדרכה לאכילה בצ’ופסטיקס מצוינת:
https://youtu.be/iin3Grr84ZU
הדרכת אכילה בצ'ופסטיקס (מתורגם):
https://youtu.be/2Bns2m5Bg4M
הדרכה לשימוש במקלות אכילה:
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
כך אוכלים בעזרתם סושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
והאם הצ'ופסטיקס ינצח את המזלג?
https://youtu.be/1pSLzB3xnq8
מהי פרה קדושה ומדוע ההודים לא אוכלים בשר פרה?
מראה נפוץ בהודו הן הפרות שמשוטטות באופן חופשי ועומדות באין מפריע באמצע הרחוב. לפי ההינדואיזם, הדת ההודית הגדולה ביותר, הפרה היא חיה קדושה שאין לאכול מבשרה.
ההינדים לעולם לא יהרגו פרה כדי לאכול אותה. הם רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד. כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה להפוך אותה לקדושה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר.
מכאן בא הביטוי "פרה קדושה", שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם. כך, "לשחוט פרות קדושות" משמעו לעשות דבר שאינו מקובל, משהו שהוא ממש כמו חילול הקודש.
עם זאת, בצד כל הנחמדות אל הפרות שלהם, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה בשביל ההודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי.
הפרות הללו משוטטות ברחובות הערים, מלכלכות ולא פעם גורמות לתאונות ונזקים. משום כך נבנים בשנים האחרונות בהודו "בתי אבות" לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..
הנה הפרות הקדושות המשוטטות בערי הודו:
http://youtu.be/ziyivXgk7YU
על הפרה הקדושה בהודו (עברית):
http://youtu.be/I_SAOZ7xFxw
סרטון תיעודי על הפרות הקדושות של ההינדים:
https://youtu.be/uJ0ZVXMReBg?long=yes
והנה פרות לידכם:
https://youtu.be/Q_BavaspcFc?qr=yes
מראה נפוץ בהודו הן הפרות שמשוטטות באופן חופשי ועומדות באין מפריע באמצע הרחוב. לפי ההינדואיזם, הדת ההודית הגדולה ביותר, הפרה היא חיה קדושה שאין לאכול מבשרה.
ההינדים לעולם לא יהרגו פרה כדי לאכול אותה. הם רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד. כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה להפוך אותה לקדושה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר.
מכאן בא הביטוי "פרה קדושה", שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם. כך, "לשחוט פרות קדושות" משמעו לעשות דבר שאינו מקובל, משהו שהוא ממש כמו חילול הקודש.
עם זאת, בצד כל הנחמדות אל הפרות שלהם, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה בשביל ההודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי.
הפרות הללו משוטטות ברחובות הערים, מלכלכות ולא פעם גורמות לתאונות ונזקים. משום כך נבנים בשנים האחרונות בהודו "בתי אבות" לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..
הנה הפרות הקדושות המשוטטות בערי הודו:
http://youtu.be/ziyivXgk7YU
על הפרה הקדושה בהודו (עברית):
http://youtu.be/I_SAOZ7xFxw
סרטון תיעודי על הפרות הקדושות של ההינדים:
https://youtu.be/uJ0ZVXMReBg?long=yes
והנה פרות לידכם:
https://youtu.be/Q_BavaspcFc?qr=yes
