» «
הצד האפל של הירח
מהו הצד האפל של הירח?



בשנת 1973 יצא לאור האלבום המצוין "הצד האפל של הירח" (The Dark Side of the Moon) של להקת הרוק "פינק פלויד". האלבום, אבן דרך בתולדות הרוק, הוקלט באולפני אבי רוד בלונדון, בית המקדש הלא-רשמי של עולם הרוק. עם טקסטים מבריקים ופילוסופיים של רוג'ר ווטרס ומוסיקת רוק אלקטרונית המשלבת דגימות צליל וקולות מהמציאות, הוא היה מיד לאחד האלבומים המצליחים בתולדות הרוק בכלל והרוק המתקדם בפרט.

"הצד האפל של הירח" הציע איכות של יצירה מתקדמת לצד מכירות חורכות-מצעדים של תקליט רוק מהזרם המרכזי. הוא שלט במצעדי המכירות במשך 15 שנה והציג התבגרות של ממש ומעבר מהרוק כמוסיקה ריקודית לחושים אל רוק תרבותי ואינטלקטואלי, המעלה שאלות ורעיונות קיומיים. ב-10 רצועות המתחברות לאחת שלא נגמרת, עם סאונד סטריאו מדהים וכמעט חסר-תקדים, הלהקה הגיעה באלבום המופת הזה לשילוב פורץ דרך בין פסיכדליה שמקורותיה עוד בשורשיה מהסיקסטיז והתנסות ברעיונות מוסיקליים חדשניים, לבין מסחריות וצליל קליט שנחוץ להצלחה מסחרית כזו.

הלהקה שילבה בו בין הרוק הקלאסי על צלילי הגיטרה והקולות הצרודים, למוסיקה אלקטרונית המייצרת צליל גדול מהחיים. הגיטרה החשמלית של דייב גילמור תרמה בו סולואים בלתי נשכחים, לצד משטחי קלידים מרתקים שניגן ריצ'רד רייט, בהשפעת הג'אז האוונגרדי של ג'ון קולטריין והזמרת קלייר טורי תרמה את שירת הנשמה שמילאה אותו ברגש.

כאלבום קונספט בסגנון הרוק המתקדם, יש ב"צד האפל" התבססות על רעיון מאחד, הקושר את כל האלבום לכדי יצירה שלימה. "הצד האפל" עסק בייאוש החיים והבריחה ממנו, דרך הטירוף, הלחץ והשיגעון. הייאוש הזה עובר כחוט-השני במהלך חייו של אדם, על הזמן העובר בהם מהלידה, דרך הלחצים, הרדיפה אחר הכסף, השעבוד והדת.


הנה המחשה ויזואלית של פתיחת האלבום:

https://youtu.be/DLOth-BuCNY


הצד החשוך האמיתי של הירח:

https://youtu.be/iVvVX_9BiHQ


דיון על האלבום המסעיר והחדשני הזה:

https://youtu.be/Fp4ttQ8WB7A&long=yes


וסרט תיעודי על יצירת האלבום:

https://youtu.be/dj4_-kh-Kpg&long=yes
הלוואי והיית כאן
למי שרו "הלוואי והיית כאן"?



אחרי האלבום המצליח שלהם "הצד האפל של הירח" הוציאה להקת ה"פינק פלויד" עוד אלבום מצליח שלהם שיהפוך לאגדה: "הלוואי והיית כאן".

מעטים האלבומים בתולדות הרוק שהוקדשו לחברים. האלבום הזה הוקדש לחבר הלהקה ומנהיגה הבלתי מעורער בשנותיה הראשונות סיד בארט. מי שכבר כתבו לו בעבר את השיר Brain Damage ("נזק מוחי") החליטו להקדיש לו תקליט.

לאחר שנים של צריכת סמי הזייה, שהפכו את המוסיקה הפסיכדלית שלו לסמלה המסחרי של הפינק פלויד, בארט הלך והשתגע. הוא הסתגר לאיטו בתוך עולמו המטורף וכשלא יכול היה יותר לתרום ללהקה שהנהיג - הוא נטש.

בתקופה הקשה הזו לקח הבאסיסט רוג'ר ווטרס את המושכות והפך את עצמו לכותב העיקרי של הלהקה ולמנהיגה החדש. האלבום הקודם שנכתב כולו על ידו והולחן בעיקר על ידי ווטרס והגיטריסט דייב גילמור, כבר הפך אותם לחביבי התקשורת והקהל הרחב. הם הפכו ללהקת רוק מתקדם מובילה ואת חבריה למצליחים ועשירים של ממש. פינק פלויד הפכה משוליים למיינסטרים מטורף.

עכשיו החל ווטרס להתכתב עם סיד בארט, המשוטט בעולמות של פסיכדליה וניתוק. מי שהיה הגיטריסט והסולן המקורי של הלהקה, כבר היה מזמן אבוד, אבל הלהקה רחשה לו, לפחות פומבית, כבוד וגעגועים.

עשור לפני כן, איבד מי שהיה בשנות השישים אחד מסמלי הפסיכדליה הבריטית, ב-1967 את מוחו. כתוצאה משימוש בסם אל-אס-די (LSD), הוא איבד את יכולתו לכתוב ולנגן, הפסיק לנהל קשרים חברתיים והתנתק. שנה לאחר מכן הוא פוטר מהלהקה והוחלף בדיוויד גילמור.

כשכתבו חבריו את האלבום הזה לסיד בארט, מי שהקים את הלהקה והלחים את שמותיהם של שני מוסיקאי בלוז, פינק אנדרסון ופלויד קאונסל, לשמה, זה לא היה סתם. מאז עזיבתו את הלהקה, סבל בארט מדיכאון, לאחר כל מפגש עימם. לכן הוא הפסיק בלית ברירה את הפגישות הללו ולא התראה עימם יותר.

חברי הלהקה ניסו לשמור על קשר עם מנהיגם הראשון. אבל מי שכתב את מרבית הלחנים והטקסטים של פינק פלויד, בשנותיה הראשונות, איבד את היכולת לתקשר עם חבריו וסרב לפגישות נוספות.

באלבום הזה הם סיפרו על כך בגעגוע שובר לב. אפילו גילמור, שהגיע לפינק פלויד לאחר הרחקתו של בארט, השתתף באלגיה, אלבום העצב שהוקדש למי שאותו החליף.

אגב, נוכחותו של בארט ביצירה של פינק פלויד לא הסתיימה כאן. ווטרס ביסס עליו גם את גיבור "החומה" (The Wall), אלבומם הגדול הבא של פינק פלויד. כוכב הרוק המסומם שבמרכזו ובמרכז הסרט שיתבסס על האלבום, התבסס על דמותו ההולכת ונמוגה של סיד בארט. בשנת 2006 הוא מת.


הנה סיפורו של השיר "הלוואי והיית כאן":

https://youtu.be/mPFXYbvj7Nk


חברי הלהקה מספרים על סיד:

https://youtu.be/uKCMSWbC9VY


גילמור ב"המשך לזרוח, יהלום משוגע" עם הלהקה ב-1990:

https://youtu.be/Fk0V_GGa2XM


ניתוח והרקע של האלבום המופלא:

https://youtu.be/kJC-cFKP770?long=yes


וסרט תיעודי על האלבום:

https://youtu.be/tykqUeikV48?long=yes
זיגי סטארדסט
מיהם זיגי סטארדסט והאלבום שהצמיח אותו?



אם יש מיתולוגיה לתקופה המודרנית, ניתן לומר בבירור שגם אם הוא לא קיים, ואולי אף בזכות זאת, זיגי סטארדסט האגדי הוא אחד מגיבוריה.

זיגי הוא דמות דמיונית שהפכה למלווה נאמנה של דיוויד בואי ובאופן מרתק ויוצא דופן הביאה אותו למקומו ככוכב הפופ הבריטי החשוב ביותר בשנות ה-70.

הכל מתחיל כשדיוויד בואי (David Bowie), גאון מוסיקלי שכבר מראשית פרסומו זכה לדימוי של פורץ דרך וחדשן בלתי נלאה, מוציא בשנת 1972 את "עלייתם ונפילתם של זיגי סטארדסט ועכבישי המאדים". מיד עם יציאתו לחנויות, הופך התקליט הזה להצלחה אדירה ומעלה את בואי למעמד של כוכב-על.

כשבואי מתחיל לעבוד על זיגי סטארדסט, הוא מצוי בעיצומה של פרידה כללית מהאופטימיות ואפילו התמימות של הסיקסטיז. כמו מוסיקאים רבים בדורו וכמו מעריציהם "נערי הפרחים", גם הוא מזהה שתם עידן. החומרים שלו מתחברים לאובדן התמימות, לבדידות ולמרחק והוא מוצא את עצמו חוזר לנושא שכבש אותו זה מכבר - החלל החיצון.

האמת שלא רק בואי אלא כל העולם באותה תקופה נלהב מהחלל. הנחיתה על הירח ואותו צעד קטן לאדם, שהיה לצעד ענק לאנושות עושים הרבה גלים. בואי עושה מהם אלבום איקוני.

אז קצת חייזר בעצמו, לוקח בואי דמות פיקטיבית ומספר את סיפורה. רצועה אחרי רצועה מתחלפת האווירה והוא כמו עובר במסע בין כוכבים עם זיגי. מהעגמומיות של השמדה קרובה של כדור הארץ ב-Five years הפותח, דרך הריחוף השליו של Moonage Daydream, השיר הנפלא והשמח Starman, תקשורת הייאוש עם מייג'ור טום ההולך ונעלם בחלל ב-Space oddity וכך הלאה עד לסוף העצוב והבלתי נמנע של האלבום החייזרי ב-Rock n' Roll Suicide.

רבים אומרים שעוצמתו של האלבום הענק הזה היא ביכולת לחבר כל כך נכון בין לחנים וטקסטים במצבי רוח שונים כל כך ליצירה עקבית ושלמה כל כך. יוצרים ענקיים של אלבומי קונספט מעולים מעולם הרוק המתקדם קיבלו כאן ספר הדרכה לאיך עושים את זה נכון.

"עלייתם ונפילתם של זיגי סטארדסט ועכבישי המאדים" כבר מזמן מוכתר על ידי מגזין ה"מלודי מייקר" בתור האלבום החשוב ביותר של שנות ה-70, אבל גם האלבום שלקח את הבכורה הזו בעשור הטוב ביותר של אלבומי הרוק, הוא רק יצירה אחת בפנתאון שהותיר אחריו "הדוכס הלבן" מדרום לונדון.

כי אם יש סיבה לכך שבין אינספור התארים שזכה בהם בואי, היו הכניסה ל"היכל התהילה של המדע הבדיוני והפנטזיה" ותואר "מפקד מסדר האמנויות והספרות", הרי שזיגי סטארדסט הוא ללא ספק האחראי הראשי לכך.


#הסיפור של זיגי
אם צריך לתאר את סיפורו של זיגי סטארדסט בלי המוסיקה והטקסטים של השירים שבו, הרי שככל הנראה הוא לא מאוד ירשים. האלבום מספר את סיפורו של זיגי סטארדסט, חייזר אדרוגני, לא איש ולא אישה, שבא לבקר ממאדים ועד אל כדור הארץ.

זיגי מבקר בזמן לא משהו. אל כדור הארץ מגיעה ידיעה על כך שבתוך 5 שנים הכוכב שעליו אנו חיים עתיד להיות מושמד לחלוטין.

אבל זיגי הוא לא סתם חוצן תמהוני. מדובר בכוכב רוק המעוניין להשתמש ברוקנרול שלו כדי לשחרר את יושבי כדור הארץ מהשיעמום שלהם.

ממש כמו בואי שמשחק ומופיע אותו, גם זיגי הוא כוכב רוק מרהיב, מוחצן ובעל מיניות פתוחה ומתירנית. הוא לא מפסיק לצרוך סמים ואלכוהול בכמויות ומביא איתו מסרים של אהבה ושלום. אבל ההתמכרות שלו לכל אלה הולכת ומשתלטת עליו ובהדרגה הוא הולך והורס את עצמו, עד שהוא נקרע ממעריציו, בדרך אל האינסוף.


הנה השיר על זיגי מהאלבום בהופעה חיה ב-1972:

https://youtu.be/3qrOvBuWJ-c


"איש הכוכבים" - Starman בהופעה ב-1999:

https://youtu.be/brrdk_VIXUA


עוד לייב של זיגי שהוא בואי:

https://youtu.be/eIXmFL9ckGE


הקליפ המפורסם של "ספייס אודיטי" בביצוע של דיוויד בואי:

https://youtu.be/iYYRH4apXDo


וסרטון תיעודי על זיגי סטארדאסט וכיצד נולד לדיוויד בואי:

https://youtu.be/ofeSZJJ_fxQ?long=yes
תחנת הכוח באטרסי
מהי תחנת הכוח של הפינק פלויד?



היא מרשימה, מתנשאת מעל סביבתה ומופיעה על כריכת אחד מאלבומי הרוק המפורסמים בעולם - האלבום "חיות" (Animals) של הפינק פלויד מ-1977.

זוהי תחנת הכוח האנגלית באטרסי (Battersea Power Station), שבחצי המאה האחרונה הפכה להיות אחד האייקונים מאבני הדרך המזוהות ביותר של בירת אנגליה.

תחנת הכוח באטרסי ממוקמת על הגדה הדרומית של נהר התמזה, בבאטרסי שבדרום מערב העיר. היא מזוהה במראה 4 הארובות המרשים שלה.

מורכבת משתי תחנות כוח נפרדות, שעיצובן זהה. הראשון מביניהם נבנה בשנות ה-30 של המאה העשרים והשני בשנות ה-50.

ב-1965, חוץ מהופעתה על כריכת האלבום אנימלס של פינק פלויד, התחנה גם הופיעה בסרט Help של הביטלס.

ב-1983 היא הפסיקה לייצר חשמל והוצאה משימוש. מאז סגירת התחנה היא נותרה ללא שימוש וכיום היא נחשבת מבנה לשימור.

כיום נבנית בתחנת הכוח באטרסי ומסביבה שכונה יוקרתית חדשה שתהפוך אותה למוקד טרנדי ומלא חיים בבירה האנגלית.


הנה התחנה והלהקה המפורסמת:

https://youtu.be/IdUFlZonaaE


תחנת הכוח של באטרסי מבפנים:

https://youtu.be/sGfkqD5QGNo


מבט מהאוויר על תחנת הכוח ותכניות לשכונה הלונדונית החדשה:

https://youtu.be/8L77mOMqiYM


אדריכל רפאל בנולי מספר על החזון שלו לקומפלקס שיקיף את תחנת הכוח הנטושה:

https://youtu.be/nI7sZ98dGbI


ותולדות התחנה בסרטון תיעודי קצר:

https://youtu.be/GOYoD692faY?long=yes

אלבומי קונספט

Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band
מה מיוחד באלבום סרג'נט פפר?



מספרים שכשהאלבום הזה יצא, היו תחנות רדיו שהשמיעו במשך כמה ימים רק שירים מתוכו... הוא היה האלבום הראשון שלא היה אוסף של שירים, אלא יצירה שלמה, שיש בה רעיון, משמעות, מסתורין ואינספור הברקות אמנותיות. הוא מעין קונצרט מוקלט שאפילו מרווחי הזמן שבין השירים בו היו זעירים ולעיתים כמעט ולא היו. רבים טוענים שהוא האלבום הטוב ביותר של הביטלס. אחרים אומרים שהוא סתם יצירת פאר, שפתחה עידן חדש במוסיקת הפופ. מנהלי החשבונות מציינים שהוא האלבום הראשון אי-פעם, שנמכר כמו תקליטונים - במיליונים.

אבל בין אם הוא האלבום הטוב של הביטלס ובין אם לא, האלבום השמיני שלהם, "תזמורת מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר" (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band), הוא אלבום שהשפיע על זמנו ועל התרבות הפופולארית של התקופה יותר מכל יצירה אחרת של הלהקה וכנראה גם של אחרים.

"סרג'נט פפר" היה לאות הפתיחה של מה שזכה לכינוי "קיץ של האהבה", כפי שכונה הקיץ של 1967 ומאוחר יותר כונתה כל אותה שנה. האלבום היה לדגל מהפכת "ילדי הפרחים" שהגיעה אז לשיא. מעט יצירות מלאו תפקיד חשוב כמוהו בסצנה המשמעותית שהתרחשה אז באמריקה והקרינה לעולם כולו והוא הפך את הביטלס לדוברים נאמנים של רוח תנועת ילדי הפרחים. טימוטי לירי כינה אותם "חייזרים שהם גלגולים של נביאים"...

הוא אולי לא התקליט הטוב ביותר של הלהקה, אבל "סרג'נט פפר" ייזכר קודם כל בזכות העובדה שזה היה תקליט הרוק הראשון שנוצר ונבנה כיצירת אמנות שלמה וסובבת נושא. אמנם השירים בו לא התחברו לנושא אחד, כמו שיקרה כמה שנים לאחר מכן באלבומי להקות הרוק המתקדם, הפרוגרסיב, אבל הוא סימן את הדרך לשם. הוא לימד את עולם הרוק לחפש נושאים חדשים לשירים ושכל נושא ראוי ויכול להיות הבסיס לשיר טוב. הוא הפך את הביטלס מאייקוני פופ לאמנים עמוקים ומשמעותיים. המילים הופכות בו לחשובות לא פחות מאשר המוסיקה של הביטלס, שהייתה מאז ומתמיד נפלאה, אבל לרוב כיסתה על המסרים המילוליים שכתבו ארבעת המופלאים. כאן יש שינוי ביחס, שנמשך לאורך כל האלבום, בין השניים ולראשונה אף מופיעות כאן גם מילות כל השירים, המזמינות את המאזינים להתעמק גם בתוכן ולא רק במוסיקה. חדשנות!

האלבום נולד לאחר שהביטלס חדלו להופיע לחלוטין, מאימת הצרחות של הביטלמניה. הם הסתגרו באולפן ויצרו שירים שהראו כמה פינתה להקת הרוקנרול שהם היו את מקומה, למוסיקאים מפותחים ובוגרים. בעזרתו המיומנת כתמיד של ג'ורג' מרטין, המפיק המוסיקלי האגדי שעבד איתם על האלבומים הקודמים, הם שילבו את המוסיקה הקלאסית בשירים כמו שיר הנושא והשיר "פני ליין". לרוק הפסיכדלי הם מסרו מנחת עולם בדמות "שדות תות לנצח" (Strawberry Fields Forever). רינגו שר את "עם מעט עזרה לידידי" שג'ו קוקר יעשה לו קאבר אגדי בפסטיבל וודסטוק באותה שנה.

בהשראת האלבום המהפכני של הביץ' בויז Pet sounds, שממנו לקחו את הרעיון לייצר אלבום נושא, הביטלס גם עשו באלבום הזה ניסויים רבים בטכניקות הקלטה חדשות, בסגנונות שהיו חדשים להם ובשילוב של כלי נגינה שלא הופיעו עד אז במוסיקת הרוק. הם יצרו יצירה פסיכדלית, מלאה בסאונדים חדשים ובצליל שלא היה דומה לשום דבר שהביטלס עשו עד אז. יש שיאמרו שהסמים השפיעו על האלבום הזה לא פחות מהכישרון המתפרץ של גאוני הרוק.

ואסור לשכוח את היופי של הקולאז' הצבעוני והראוותני, שעיצב לעטיפה של האלבום מי שנחשב לאבי הפופ ארט הבריטי, פיטר בלייק. זה היה קולאז' מהמם של דמויות מפורסמות והיסטוריות. בנוסף לביטלס הצבעוניים, בתלבושות של נגני תזמורת צבאית בסגנון הוויקטוריאני של סוף המאה ה-19, היו שם גם בובות שעווה ממוזיאון מאדאם טוסו של חברי הביטלס בתקופה הראשונה.

עטיפת "סרג'נט פפר" איכלסה דמויות של גיבורי תרבות רבים שהביטלס העריצו. לנון הפגין את חברותו הנצחית בהכניסו לגלריה המפוארת של האישים את חבר הנפש המת שלו, נגן הבאס של הלהקה בימיה הראשונים, סטיוארט סאטקליף. העטיפה נחשבת לפורצת דרך והיא אחת המצוטטות ביותר, מבין עטיפות התקליטים אי-פעם.


כך הוקלט "סרג'נט פפר", האלבום ששינה את מוסיקת הפופ:

https://youtu.be/DcuweZAWS_g


הקשר של האלבום להיפים ול"קיץ האהבה":

https://youtu.be/Iqkth_fqN1Y


פול מקרטני ורינגו סטאר שנים רבות אחר-כך "עושים מחווה לעצמם" כדברי מקרטני:

http://youtu.be/Kc57Rz1IgH8


השיר "יום בחיים" שהוא יצירת מופת, הוא הלחמה של שני שירים, אחד לנון ואחד מקרטני:

http://youtu.be/usNsCeOV4GM


שמיניית ווקאל הישראלית במחרוזת א-קפלה משירי האלבום:

http://youtu.be/m2EIemeDyBM


להקת הקאברים "דה פאב פור" שמתמחה בשירי הביטלס:

http://youtu.be/j7JyZmcl8Gw


ועיבוד של צעירים לשיר הסימפוני מהאלבום:

https://youtu.be/0edji28K8mk
מרווין גיי
מהו סיפורו העצוב של מרווין גיי האגדי?



הוא היה מוסיקאי סול מדהים שנרצח בירייה על ידי אביו, יום לפני יום ההולדת שלו, בגיל 45. זה היה לאחר שהתערב בוויכוח בין הוריו וניסה לפתור אותו. איזה בזבוז של חיים, אתם תגידו ודאי. אנחנו נאמר גם: איזה הפסד לעולם המוסיקה ולתרבות האפרו-אמריקאית והעולמית כולה.

מרווין גיי (Marvin Gaye) היה סינגר סונגרייטר, זמר יוצר ומוסיקאי, ממוסיקאי הפופ הבולטים בעולם בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים. גיי, שהיה גם מפיק מוסיקלי מוכשר במיוחד, הצליח ליצור כמה מהתקליטים הטובים בסגנון שלו וחלקם אף פורצי דרך של ממש. קשה לחשוב על זמר נשמה (Soul) מרתק ומוכשר ממנו. אולי סטיבי וונדר, אבל זהו.

ב-1960, לאחר שהחל את הקריירה שלו כזמר בלהקות "דו-וופ" שונות, כולל "The Marquees", בה זימר עם בוֹ דידלי, החתימה אותו חברת התקליטים "מוטאון". במהירות שיא הוא הפך לאחד הזמרים המצליחים שלה. הוא ביצע להיטי ריתם נ' בלוז ונשמה מצוינים והיה חלק מהזינוק של הסול למרכז המיינסטרים של הפופ העולמי.

נשמה של זמר. אבל גיי לא הסתפק בתואר "זמר מצליח", בעל קול קטיפה ומראה מצודד. הוא רצה יותר. הרבה יותר. הוא החל להיאבק בנוהג של חברות התקליטים להפריד בין כותבי השירים והמבצעים שלהם, שלא לדבר על ההפקה המוסיקלית שבוצעה תמיד בידי אנשים נוספים. השיטה הצליחה להנפיק להיטי ענק ובכמויות - הכותבים כתבו והלחינו, הזמרים זימרו והמפיקים הפיקו. אבל האמן שבו, ממש כמו סטיבי וונדר הגדול שעשה מלחמה דומה, רצה ליצור ולבצע את שיריו ואף להפיק אותם. צריך להזכיר שבאותה תקופה סינגר-סונגרייטרים הפכו לאגדות מהלכות. דמויות כמו בוב דילן והביטלס הפכו לקולו של הדור החדש והעבירו את עולם הפופ והרוק בשנות ה-60 לכיוון של זמרים-יוצרים. זה היה הטרנד הבלתי הפיך והכיוון שאליו הלכה מוסיקת הפופ.

לא אצל אמני סול שחורים. שם נשמרת ההפרדה בשלב ההוא. אבל מרווין גיי לא ויתר ולבסוף ניצח במאבק. הוא הוציא ב"מוטאון" את אלבום הקונספט הנפלא ופורץ הדרך "What's Going On". זה לא היה רק תקליט עם שירים, שהוא כתב והלחין וביצע, אלא גם אלבום קונספט, שבו העביר גיי מסרים חברתיים, אקולוגיים וסביבתיים, דברים שהיה לו לומר. במקום לעשות עוד אוסף להיטים נמכר, מרווין רצה לומר דברים שחשובים לו.

מה אתם חושבים שקרה? - הניצחון היה ענק. האלבום נמכר היטב והפך לקונצנזוס גם בקרב המבקרים. לא זו בלבד שהוא נחשב לטוב ביותר בקריירה שלו, התקליט הזה נחשב לאחד האלבומים החשובים והטובים במוסיקת הנשמה בכלל. מגזין ה"רולינג סטון" דירג אותו בשנת 2003 במקום ה-6 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים". לפעמים אלוהים שותל אלבומים גדולים אצל זמרים טובים שרוצים יותר...

אז עכשיו שנות ה-70 ומרווין גיי, מי שנזרק מהצבא לאחר שסירב למלא פקודה, הפך לאיש שיש לו מה לומר והוא אומר. האם אמריקה יכולה הייתה לרשום לעצמה שבוב דילן השחור הולך ומתגלה כאן? האם תהיה לו הזדמנות לגדול עד כדי כך?

לא. בשנות ה-80, בשיא הצלחתו, מרווין גיי מסיים סיבוב הופעות, נכנס לדיכאון ועובר לגור עם הוריו. הריבים עם עצמו הפכו לריבים עם אביו. היו שם ניסיונות אובדניים, היה כאב גדול, נשמה פצועה ובטח גם סמים או אלכוהול או שניהם. אבל איש לא שיער אז עד כמה זה ייגמר בדם. גיי אמנם סיפר על חששותיו. חברו, הזמר ריצ'רד הקטן, עתיד לספר שבשנים האחרונות לחייו הייתה למרווין תחושה מוקדמת שהוא עתיד להירצח.

זה בדיוק מה שקרה. איך קופדו בידי אביו מולידו, חייו של האיש שהיה כוכב ענק, מוסיקאי גדול, משפיע כל כך עד שהיום מסמפלים ומשלבים את הקול והמקצבים שלו בעשרות להיטי היפ הופ ענקיים? איך מתאדה לפתע מי שהיה חלוץ חברתי ומנהיג מוסיקלי שחור וגאה בכך, איש בעל רצון והצלחה בשינוי מעמד הזמרים אל מול חברות התקליטים? - איזה בזבוז!


הנה סיפורו של מרווין גיי:

https://youtu.be/V6gYcdQSIG4


תקציר חייו:

https://youtu.be/7VAk4JLUsOQ


הכישרון הגדול של מוטאון, מרווין גיי:

https://youtu.be/XUkDALig0aI


אין הר גבוה מזה:

https://youtu.be/IC5PL0XImjw


מה שקורה או What's Going On:

https://youtu.be/ppvBWIzvPvU


Heard It Through The Grapevine:

https://youtu.be/Y7dGdrP3pms


בטלוויזיה:

https://youtu.be/rjlSiASsUIs


השיר "איש השוקולד" שנכתב לזכר גיי, על ידי אלונה קמחי, לאלבומו הראשון של יזהר אשדות:

https://youtu.be/sCKQV9UlQpc


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.