שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אמנות הגילוף?
גילוף עץ (Wood Carvings), או באופן כללי אמנות הגילוף (Carving), הם טכניקה של עיצוב חומר, באמצעות כלים המאפשרים גירוד והסרת חלקים ממנו.
לגלף ניתן בכל חומר שהוא מוצק מספיק ולא מתפורר כשמסירים ממנו חלקים, אך עדיין רך דיו כדי לגרד חלקים ממנו.
זוהי אחת האמנויות העתיקות ביותר שידע האדם. מדובר באמנות של חריטה וחיתוך חומרים כמו עץ, אבן, עצם או שנהב במטרה ליצור פסלים, קישוטים וכלים שונים.
הגילוף נבדל משיטות המשתמשות בחומרים רכים שניתנים להקשייה, כמו חרס או זכוכית מותכת. אם פיסול בחימר, עוסק בלישת החומר הרך ועיצובו ולאחר מכן הקשייתו, כדי שיתקבע בצורתו הסופית, המגלפים עושים את ההפך - הם מסירים חומר מגוש גולמי, עשוי עץ או אבן למשל, עד שהדמות או בצורה הרצויה נחשפת.
גילוף עץ נחשב גם היום לתחביב פופולרי מאוד. במקומות רבים אפשר למצוא קורסים וסדנאות שמלמדים את יסודות הגילוף.
#תולדות הגילוף
ההיסטוריה של הגילוף מתחילה עוד בתקופת האבן. בני האדם הקדמונים גילפו כלים ותכשיטים מעצם ומשנהב, ואחר כך גילפו דמויות משנהב של ממותות.
חפצי אבן מגולפים וכלים שנוצרו במהלך חלק מתקופת האבן (בין 10,000 לפנה"ס עד 2,000 לפנה"ס) מעידים על רמה גבוהה של גילוף באבן בתרבויות העתיקות בעולם.
שרידי גילוף עתיק בעץ קיימים כבר מהתקופה הפלאוליתית. גם בתרבות מצרים העתיקה גילפו פסלים עצומים מגרניט ומאבן גיר כדי לכבד את הפרעונים.
הגילוף ביוון העתיקה הגיע לשיא של דיוק אנושי וריאליזם. נותרו ממנו בעיקר פסלי אבן מרהיבים, ממסורת שהמשיכה גם בתקופה הרומית.
ימי הביניים הולידו שימוש נרחב בגילוף מיומן בעץ, עבור הכנסיות הגותיות. באירופה ניתן לראות גילופי עץ עדינים ונהדרים שיצרו אמני גילוף בתוך כנסיות ימי הביניים.
בתקופת הרנסנס יצרו אמנים גדולים כמו מיכלאנג'לו ודונטלו בגילוף ואבן פסלים מרהיבים שעד היום נחשבים לפסגת עולם הפיסול ונערצים ברחבי תבל.
על מיכלאנג'לו מספרים שהוא אמר: "ראיתי את המלאך בשיש וגילפתי עד ששחררתי אותו". כששאלו אותו פעם איך יצר את הפסל דוד, הוא השיב בבדיחות: "פשוט הסרתי את כל מה שלא היה דוד".
בעבר הייתה אמנות הגילוף נחלתם של בעלי מלאכה מקצועיים שעבדו שנים כדי ללמוד את הסכין, המפסלת והאזמל.
היום הגילוף עדיין חי ובועט, אך הוא השתנה. אמנים מודרניים משלבים טכניקות מסורתיות עם טכנולוגיות חדשות כמו חריטה בלייזר ועבודה בתלת ממד במחשב. יש אמנים שמתכננים את היצירה דיגיטלית לפני שהם ניגשים לחומר, יש שממשיכים בעבודת יד קלאסית.
גם בתחומים אחרים הגילוף השאיר חותם: גולשי גלים גילפו לראשונה את הגלשנים שלהם מעץ בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ומאז הפך הגלשן לסמל של אמנות שמסתננת לתוך החיים היומיומיים.
בעיקרו של דבר, אמנות הגילוף היא דרך שבה האדם מספר סיפור דרך חומר. היא משלבת סבלנות, דיוק ודמיון וממשיכה להתפתח כל הזמן.
הנה חצי דקה של אהבת הגילוף בעץ (עברית):
https://youtu.be/znpkOIMr8tg
עבודה גדולה ומגולפת בעץ:
https://youtu.be/P596U6MQDaU
גילוף באבן:
https://youtu.be/spfinZOaVHQ
מעץ גולמי לכף עץ מגולפת:
https://youtu.be/SPZHzFk2j20
וכלי גילוף שנדרשים לאומנות זו:
https://youtu.be/4EVr-HnOKBY?long=yes
מהו חיתוך עץ?
חיתוך עץ (Woodcut), או הדפס עץ, היא טכניקת הדפסה של ציורים הנחרטים אל תוך משטח עץ. בטכניקה זו מסירים בעזרת מפסלת את החלקים שלא יודפסו ומשאירים את הציור בולט.
יש גם שיטה אחרת, של כיסוי הציור בחומר מגן ואז שטיפת המשטח בזרם חול. התהליך משאיר את הציור שלם, בעוד שחלק שנשטף בחול "נחתך" פנימה בשחיקה.
לאחר מכן, כשהחריטה מוכנה, מגלגלים מעל הציור גלגלת דיו וכשמניחים נייר על חיתוך העץ ולוחצים עליו, עובר הדיו מהציור אל הנייר ומתקבל עליו הדפס.
ניתן גם ליצור תמונות בצבעים. עושים זאת על ידי צביעה והדפסה כזו, בנפרד לכל צבע.
היסטורית, הדפסי העץ העתיקים ביותר שהתגלו הם מסין של מהמאה ה-8. השתמשו בהם אז ליצירת בדים מעוטרים ורק בהמשך להדפסה על נייר.
בתחילת המאה ה-15, עם החשיפה האירופית לסין וליכולותיה, החלו להשתמש בהדפסי עץ גם באירופה. כשנולד הדפוס, באמצע המאה ה-15, החלו להוסיף הדפסי העץ לספרים ועיתונים, כטכניקה משלימה להדפסת הכתב.
זו הייתה תקופת הרנסאנס והאמנים פיתחו את חיתוך העץ לצרכים אמנותיים. השכלולים שהוסיפו בחיתוכי העץ, הפכו את הדפסי העץ לטכניקה אמנותית חשובה.
כך גם הוספת גוני שחור-אפור ומרקמים חדשים שהוסיפו אשליה של צבע, צל ותלת-ממד, שיצר בסוף המאה ה-15 הצייר הגרמני אלברכט דירר ואפקטים המדמים תנועה שפיתח הצייר טיציאן.
במאה ה-19 נוצרו ביפאן חיתוכי עץ מתקדמים מאד ועבודות מרשימות הפכו את חיתוכי העץ היפאניים לשם דבר.
כך יוצרים חיתוך עץ:
https://youtu.be/BAaR9UHsUA0
שלבי חיתוך העץ:
https://youtu.be/2UJ7C2cF-PE
ואמן עובד על חיתוך עץ:
https://youtu.be/GfjIyq74TmM
מה יש בגנים האבודים של הליגן?
הגנים האבודים של הליגן (The lost gardens of Heligan) נמצאים בקורנוול שבאנגליה, ליד העיירה מוואגיסי (Mevagissey). מלאים בצמחייה שופעת ובנויים בסגנון הגנים האנגליים של המאה ה-19, הם נחשבים מהגנים הבוטניים הידועים והמרשימים של הממלכה המאוחדת.
הגנים הללו הם בני מאות שנים. הם משתרעים על פני יותר מ-800 דונם וכוללים פסלי צמחים, עטופי צמחייה שופעת עלים ומעוררי דמיון, כמו מגיחים מקרקעית היער ומחכים למבקרים שיגלו אותם מחדש.
עם ג'ונגל ירוק, גינות ירק נעימות וצמחים בני יותר מ-100 שנה, בין וליד קבוצת מבני אבן עתיקים, הגנים האלה נתנו השראה ברבות השנים ללא מעט אגדות ילדות קסומות.
במהלך המאה ה-18 ועד לתחילת המאה ה-20 ול"מלחמה הגדולה", טיפחו את הגנים בני משפחת טרמיין. לאחר מאות שנים של פעילות, הוזנחו הגנים, עת רבים מעובדי המקום נהרגו במלחמה האיומה ולא שבו עוד הביתה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הלכו הגנים המקסימים ונשכחו מן העולם. רק בשנת 1992, לפחות 200 שנים לאחר הקמתם, בנו, ושחזרו אותם פועלים חרוצים, תוך שהם משיבים את הגנים לימיהם הגדולים.
תוכלו לראות כאן פסלים צומחים וירוקים, מרשימים ומיוחדים, המעטרים את פינות הגן בדמויות אדם מרשימות, עם שמות מעוררי דמיון כמו בת הבוץ הקטנה (The Mud Maiden), ראש נערה חולמנית (Dreaming Girls' Head), הגברת האפורה, עלמת הבוץ (Mudmaid) וראשו הענק של הליגן.
הנה סיפורם של הגנים האבודים בהליגן:
https://youtu.be/c48IK05tOZg
הגנים האבודים של הליגן:
https://youtu.be/yMc9kd3iEHU
וגני הליגן האבודים:
https://youtu.be/7529ZIR3BS0
מהו קרקס העצים?
קרקס העצים הוא אוסף של עצים מפוסלים ועץ הסל הוא מהעצים המוכרים בו.
זהו אוסף עצים שפוסלו על ידי איכר אמריקאי, אקסל ארלנדסון. הוא פיסל עצים להנאתו ופתח את "קרקס העצים", שמשך מבקרים רבים לחוותו.
מעט לפני מותו הוא מכר את הקרקע והעצים הועברו על ידי הבעלים החדשים למקומם הנוכחי, גני גילרוי שבקליפורניה.
הנה האמן אקסל ארלנדסון עם עבודותיו:
http://youtu.be/RbEEP3mertY
והנה עץ הסל כיום בסרטון הבא:
http://youtu.be/HgfH2xz51EM
מהו ציור הגל הגדול בקנגאווה?
הגל הגדול בקנגאווה (Great Wave at Kanagawa) הוא הדפס מפורסם שייצר אמן יפאני בשם קָאטסוּשִיקַה הוֹקוּסָאי (Katsushika Hokusai), אי-שם בתחילת המאה ה-19.
את הציור הנודע, ששמו הרשמי "מתחת לגלים מול קנגאווה", הוא צייר בסביבות השנים 1830–1831. זהו הדפס ראשון בסדרה האגדית של "36 מראות של הר פוג'י", שיצר הוקוסאי בין השנים 1826 ל-1833.
בציור רואים גל גדול שהיפאנים מכנים "אוקינאמי", המאיים להטביע את הר פוג'י, שממש נראה כאילו הגל הגדול עומד להטביעו. עוד רואים בציור 3 סירות קטנות ועליהן דמויות זעירות. יש הסבורים בטעות שהדמויות הללו הן תיאורים של רוחות המתים, מה שאינו נכון - אם כי בהתחשב בגודלו של הגל, ייתכן שבהמשך העלילה המתוארת בציור הן היו ודאי הופכות לכאלה.
איך יצר הוקוסאי את ההדפס? - מלבני עץ מגולפים עם צבעים שונים שמרח האמן עליהם, אפשרו לו ליצור את ההדפס ב-7 צבעים, כשאחד מהם הוא הצבע הלבן, צבעו של הנייר. תדפיסי עץ צבעוניים על נייר היו אז נפוצים ביפאן ואפשרו לאמנים להפיץ את יצירותיהם בעותקים רבים.
בצד הציור רשם האמן את שם היצירה במסגרת ולידה חתם את השם שבחר לו באותה תקופה "ליטְסוּ", חלק ממנהגו להחליף עשרות פעמים את שמו לאורך חייו.
משימת בילוש:
==========
צורת הגל וצבעיו מציגים את הר פוג'י בתוכם פעם נוספת. מיצאו איפה הוא מופיע בתמונה.
הנה ציור הגל הגדול של קנגאווה:
https://youtu.be/dbPHPfVw6zQ
הגל הגדול וציורים נוספים שלו קמים לתחייה (ללא מילים):
https://youtu.be/EvqtgOVjVKo
יצירה מוסיקלית בהשראת הגל הגדול:
https://youtu.be/sZMsmv7PrVc
וגם אם המקור נמצא במוזיאון האקון שביפאן, אפשר לצייר אותו על ג'ינס:
https://youtu.be/tdHhdz9Hg5s
מהו היער העקום בפולין?
היער העקום (Krzywy Las ובאנגלית Crooked Forest) הוא חורשה של כ-400 עצי אורן שכל אחד מהם מתכופף בחדות צפונה, מעט מעל פני הקרקע, ואז מתעקל בחזרה להזדקף, לאחר סטייה הצידה של מטר עד שלושה מטרים.
נטעו את העצים הללו, ככל הנראה, בשנות ה-30 של המאה הקודמת, לא הרחק מהעיירה גריפינו, במערב פומרניה שבפולין. העצים בעלי הצורה המוזרה ממוקמים ליד כפר פולני ומעניין שהם מוקפים ביער גדול יותר שבו כל עצי האורן ישרים לחלוטין.
אגב, בעולם יש לפחות מקרה אחד דומה והוא ביער הרוקד והמסתורי שליד קליניגרד ברוסיה (ראו בתגית "היער הרוקד"). אבל שם גם צורת הכיפופים וגם הכיוונים שלהם הם שונים בין עץ לעץ.
ביער העקום בפולין, לעומת זאת, הצורה המעוקמת של העצים מתאפיינת בכיפוף חד ודומה של כמעט 90 מעלות, כשהוא נוטה תמיד לכיוון צפון והכיפוף ממוקם בכל העצים מעט מעל חיבור הגזע לקרקע.
סברות שונות הועלו לאורך השנים לגבי סיבת הכיפופים המוזרים של העצים הללו. היו מי שחשבו שהם עוותו כדי ליצור מהם עץ מעוקל טבעי לבניית סירות או לצורך יצירת רהיטים. אחרים העלו השערה, ללא עדויות לכך או ממצאים היסטוריים, שהכיפוף נגרם כתוצאה מסופת שלגים חזקה שכופפה את הגזעים.
השערה נוספת היא שבכיפוף מעורבים טכניקה אנושית כלשהי או שימוש בכלי כלשהו, כדי לגרום לעצים להתכופף בצורה כזו ולגדול עקום. היו מי שקשרו את זה לבסיס נאצי שנבנה בסמוך, אך גם לאלה לא נמצאו קשרים או סימוכין כלשהם.
כשהחידה לא נפתרה, נדמה היה שתעלומת היער המוזר תיוותר פתוחה. אך יתכן שקבוצת חוקרים מצאה את התשובה. הם גילו טכניקת "עיצוב עצים" (tree shaping) שהייתה נהוגה באותה תקופה. כדי ליצור עץ נטוי כופפו אנשי מקצוע את העצים במכוון.
התכנית הייתה לגדלם כחומר גלם חזק ומעוקל שישמש לבנייה של צלעות ספינות עץ, עם אופציות להשתמש בו גם בתעשיית העגלות או הרהיטים.
אלא שפרוץ מלחמת העולם השנייה ובהמשך גם הרס האזור ומוות או עזיבה של מגדלי העצים שעסקו בזה, שיבשו את התוכנית לקצור את העצים, בבוא היום.
כך שהיום, משמש היער כאטרקציה פופולרית ומוקד משיכה אינסטגרמי אל היופי המכושף של עצי האורן הכפופים. אך לפני הכל דומה שהעצים הללו הם תזכורת ואנדרטה חיה ואנונימית לאנשים שהמלחמה קטעה את תוכניותיהם וגזלה מהעולם את גאונותם החקלאית שלא מומשה ונשכחה.
הנה היער העקום:
https://youtu.be/dQYtlQZD0kI
המסתורין סביב זה שרק חלק מהיער הוא היער המכופף:
https://youtu.be/6RpUlLw0H7g
מניסוי נאצי מסתורי, תופעת מזג אוויר או טכניקה חקלאית אבודה - ההשערות על היער המכושף:
https://youtu.be/AfddrFGsSmc
האם התגלה סודו של היער העקום?
https://youtu.be/nPUPm0MW41o
והיער הפולני העקום:
https://youtu.be/jBUbEsJSuGo
גילוף עץ (Wood Carvings), או באופן כללי אמנות הגילוף (Carving), הם טכניקה של עיצוב חומר, באמצעות כלים המאפשרים גירוד והסרת חלקים ממנו.
לגלף ניתן בכל חומר שהוא מוצק מספיק ולא מתפורר כשמסירים ממנו חלקים, אך עדיין רך דיו כדי לגרד חלקים ממנו.
זוהי אחת האמנויות העתיקות ביותר שידע האדם. מדובר באמנות של חריטה וחיתוך חומרים כמו עץ, אבן, עצם או שנהב במטרה ליצור פסלים, קישוטים וכלים שונים.
הגילוף נבדל משיטות המשתמשות בחומרים רכים שניתנים להקשייה, כמו חרס או זכוכית מותכת. אם פיסול בחימר, עוסק בלישת החומר הרך ועיצובו ולאחר מכן הקשייתו, כדי שיתקבע בצורתו הסופית, המגלפים עושים את ההפך - הם מסירים חומר מגוש גולמי, עשוי עץ או אבן למשל, עד שהדמות או בצורה הרצויה נחשפת.
גילוף עץ נחשב גם היום לתחביב פופולרי מאוד. במקומות רבים אפשר למצוא קורסים וסדנאות שמלמדים את יסודות הגילוף.
#תולדות הגילוף
ההיסטוריה של הגילוף מתחילה עוד בתקופת האבן. בני האדם הקדמונים גילפו כלים ותכשיטים מעצם ומשנהב, ואחר כך גילפו דמויות משנהב של ממותות.
חפצי אבן מגולפים וכלים שנוצרו במהלך חלק מתקופת האבן (בין 10,000 לפנה"ס עד 2,000 לפנה"ס) מעידים על רמה גבוהה של גילוף באבן בתרבויות העתיקות בעולם.
שרידי גילוף עתיק בעץ קיימים כבר מהתקופה הפלאוליתית. גם בתרבות מצרים העתיקה גילפו פסלים עצומים מגרניט ומאבן גיר כדי לכבד את הפרעונים.
הגילוף ביוון העתיקה הגיע לשיא של דיוק אנושי וריאליזם. נותרו ממנו בעיקר פסלי אבן מרהיבים, ממסורת שהמשיכה גם בתקופה הרומית.
ימי הביניים הולידו שימוש נרחב בגילוף מיומן בעץ, עבור הכנסיות הגותיות. באירופה ניתן לראות גילופי עץ עדינים ונהדרים שיצרו אמני גילוף בתוך כנסיות ימי הביניים.
בתקופת הרנסנס יצרו אמנים גדולים כמו מיכלאנג'לו ודונטלו בגילוף ואבן פסלים מרהיבים שעד היום נחשבים לפסגת עולם הפיסול ונערצים ברחבי תבל.
על מיכלאנג'לו מספרים שהוא אמר: "ראיתי את המלאך בשיש וגילפתי עד ששחררתי אותו". כששאלו אותו פעם איך יצר את הפסל דוד, הוא השיב בבדיחות: "פשוט הסרתי את כל מה שלא היה דוד".
בעבר הייתה אמנות הגילוף נחלתם של בעלי מלאכה מקצועיים שעבדו שנים כדי ללמוד את הסכין, המפסלת והאזמל.
היום הגילוף עדיין חי ובועט, אך הוא השתנה. אמנים מודרניים משלבים טכניקות מסורתיות עם טכנולוגיות חדשות כמו חריטה בלייזר ועבודה בתלת ממד במחשב. יש אמנים שמתכננים את היצירה דיגיטלית לפני שהם ניגשים לחומר, יש שממשיכים בעבודת יד קלאסית.
גם בתחומים אחרים הגילוף השאיר חותם: גולשי גלים גילפו לראשונה את הגלשנים שלהם מעץ בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ומאז הפך הגלשן לסמל של אמנות שמסתננת לתוך החיים היומיומיים.
בעיקרו של דבר, אמנות הגילוף היא דרך שבה האדם מספר סיפור דרך חומר. היא משלבת סבלנות, דיוק ודמיון וממשיכה להתפתח כל הזמן.
הנה חצי דקה של אהבת הגילוף בעץ (עברית):
https://youtu.be/znpkOIMr8tg
עבודה גדולה ומגולפת בעץ:
https://youtu.be/P596U6MQDaU
גילוף באבן:
https://youtu.be/spfinZOaVHQ
מעץ גולמי לכף עץ מגולפת:
https://youtu.be/SPZHzFk2j20
וכלי גילוף שנדרשים לאומנות זו:
https://youtu.be/4EVr-HnOKBY?long=yes
חיתוך עץ (Woodcut), או הדפס עץ, היא טכניקת הדפסה של ציורים הנחרטים אל תוך משטח עץ. בטכניקה זו מסירים בעזרת מפסלת את החלקים שלא יודפסו ומשאירים את הציור בולט.
יש גם שיטה אחרת, של כיסוי הציור בחומר מגן ואז שטיפת המשטח בזרם חול. התהליך משאיר את הציור שלם, בעוד שחלק שנשטף בחול "נחתך" פנימה בשחיקה.
לאחר מכן, כשהחריטה מוכנה, מגלגלים מעל הציור גלגלת דיו וכשמניחים נייר על חיתוך העץ ולוחצים עליו, עובר הדיו מהציור אל הנייר ומתקבל עליו הדפס.
ניתן גם ליצור תמונות בצבעים. עושים זאת על ידי צביעה והדפסה כזו, בנפרד לכל צבע.
היסטורית, הדפסי העץ העתיקים ביותר שהתגלו הם מסין של מהמאה ה-8. השתמשו בהם אז ליצירת בדים מעוטרים ורק בהמשך להדפסה על נייר.
בתחילת המאה ה-15, עם החשיפה האירופית לסין וליכולותיה, החלו להשתמש בהדפסי עץ גם באירופה. כשנולד הדפוס, באמצע המאה ה-15, החלו להוסיף הדפסי העץ לספרים ועיתונים, כטכניקה משלימה להדפסת הכתב.
זו הייתה תקופת הרנסאנס והאמנים פיתחו את חיתוך העץ לצרכים אמנותיים. השכלולים שהוסיפו בחיתוכי העץ, הפכו את הדפסי העץ לטכניקה אמנותית חשובה.
כך גם הוספת גוני שחור-אפור ומרקמים חדשים שהוסיפו אשליה של צבע, צל ותלת-ממד, שיצר בסוף המאה ה-15 הצייר הגרמני אלברכט דירר ואפקטים המדמים תנועה שפיתח הצייר טיציאן.
במאה ה-19 נוצרו ביפאן חיתוכי עץ מתקדמים מאד ועבודות מרשימות הפכו את חיתוכי העץ היפאניים לשם דבר.
כך יוצרים חיתוך עץ:
https://youtu.be/BAaR9UHsUA0
שלבי חיתוך העץ:
https://youtu.be/2UJ7C2cF-PE
ואמן עובד על חיתוך עץ:
https://youtu.be/GfjIyq74TmM
הגנים האבודים של הליגן (The lost gardens of Heligan) נמצאים בקורנוול שבאנגליה, ליד העיירה מוואגיסי (Mevagissey). מלאים בצמחייה שופעת ובנויים בסגנון הגנים האנגליים של המאה ה-19, הם נחשבים מהגנים הבוטניים הידועים והמרשימים של הממלכה המאוחדת.
הגנים הללו הם בני מאות שנים. הם משתרעים על פני יותר מ-800 דונם וכוללים פסלי צמחים, עטופי צמחייה שופעת עלים ומעוררי דמיון, כמו מגיחים מקרקעית היער ומחכים למבקרים שיגלו אותם מחדש.
עם ג'ונגל ירוק, גינות ירק נעימות וצמחים בני יותר מ-100 שנה, בין וליד קבוצת מבני אבן עתיקים, הגנים האלה נתנו השראה ברבות השנים ללא מעט אגדות ילדות קסומות.
במהלך המאה ה-18 ועד לתחילת המאה ה-20 ול"מלחמה הגדולה", טיפחו את הגנים בני משפחת טרמיין. לאחר מאות שנים של פעילות, הוזנחו הגנים, עת רבים מעובדי המקום נהרגו במלחמה האיומה ולא שבו עוד הביתה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הלכו הגנים המקסימים ונשכחו מן העולם. רק בשנת 1992, לפחות 200 שנים לאחר הקמתם, בנו, ושחזרו אותם פועלים חרוצים, תוך שהם משיבים את הגנים לימיהם הגדולים.
תוכלו לראות כאן פסלים צומחים וירוקים, מרשימים ומיוחדים, המעטרים את פינות הגן בדמויות אדם מרשימות, עם שמות מעוררי דמיון כמו בת הבוץ הקטנה (The Mud Maiden), ראש נערה חולמנית (Dreaming Girls' Head), הגברת האפורה, עלמת הבוץ (Mudmaid) וראשו הענק של הליגן.
הנה סיפורם של הגנים האבודים בהליגן:
https://youtu.be/c48IK05tOZg
הגנים האבודים של הליגן:
https://youtu.be/yMc9kd3iEHU
וגני הליגן האבודים:
https://youtu.be/7529ZIR3BS0
קרקס העצים הוא אוסף של עצים מפוסלים ועץ הסל הוא מהעצים המוכרים בו.
זהו אוסף עצים שפוסלו על ידי איכר אמריקאי, אקסל ארלנדסון. הוא פיסל עצים להנאתו ופתח את "קרקס העצים", שמשך מבקרים רבים לחוותו.
מעט לפני מותו הוא מכר את הקרקע והעצים הועברו על ידי הבעלים החדשים למקומם הנוכחי, גני גילרוי שבקליפורניה.
הנה האמן אקסל ארלנדסון עם עבודותיו:
http://youtu.be/RbEEP3mertY
והנה עץ הסל כיום בסרטון הבא:
http://youtu.be/HgfH2xz51EM
אמנות עץ
הגל הגדול בקנגאווה (Great Wave at Kanagawa) הוא הדפס מפורסם שייצר אמן יפאני בשם קָאטסוּשִיקַה הוֹקוּסָאי (Katsushika Hokusai), אי-שם בתחילת המאה ה-19.
את הציור הנודע, ששמו הרשמי "מתחת לגלים מול קנגאווה", הוא צייר בסביבות השנים 1830–1831. זהו הדפס ראשון בסדרה האגדית של "36 מראות של הר פוג'י", שיצר הוקוסאי בין השנים 1826 ל-1833.
בציור רואים גל גדול שהיפאנים מכנים "אוקינאמי", המאיים להטביע את הר פוג'י, שממש נראה כאילו הגל הגדול עומד להטביעו. עוד רואים בציור 3 סירות קטנות ועליהן דמויות זעירות. יש הסבורים בטעות שהדמויות הללו הן תיאורים של רוחות המתים, מה שאינו נכון - אם כי בהתחשב בגודלו של הגל, ייתכן שבהמשך העלילה המתוארת בציור הן היו ודאי הופכות לכאלה.
איך יצר הוקוסאי את ההדפס? - מלבני עץ מגולפים עם צבעים שונים שמרח האמן עליהם, אפשרו לו ליצור את ההדפס ב-7 צבעים, כשאחד מהם הוא הצבע הלבן, צבעו של הנייר. תדפיסי עץ צבעוניים על נייר היו אז נפוצים ביפאן ואפשרו לאמנים להפיץ את יצירותיהם בעותקים רבים.
בצד הציור רשם האמן את שם היצירה במסגרת ולידה חתם את השם שבחר לו באותה תקופה "ליטְסוּ", חלק ממנהגו להחליף עשרות פעמים את שמו לאורך חייו.
משימת בילוש:
==========
צורת הגל וצבעיו מציגים את הר פוג'י בתוכם פעם נוספת. מיצאו איפה הוא מופיע בתמונה.
הנה ציור הגל הגדול של קנגאווה:
https://youtu.be/dbPHPfVw6zQ
הגל הגדול וציורים נוספים שלו קמים לתחייה (ללא מילים):
https://youtu.be/EvqtgOVjVKo
יצירה מוסיקלית בהשראת הגל הגדול:
https://youtu.be/sZMsmv7PrVc
וגם אם המקור נמצא במוזיאון האקון שביפאן, אפשר לצייר אותו על ג'ינס:
https://youtu.be/tdHhdz9Hg5s
היער העקום (Krzywy Las ובאנגלית Crooked Forest) הוא חורשה של כ-400 עצי אורן שכל אחד מהם מתכופף בחדות צפונה, מעט מעל פני הקרקע, ואז מתעקל בחזרה להזדקף, לאחר סטייה הצידה של מטר עד שלושה מטרים.
נטעו את העצים הללו, ככל הנראה, בשנות ה-30 של המאה הקודמת, לא הרחק מהעיירה גריפינו, במערב פומרניה שבפולין. העצים בעלי הצורה המוזרה ממוקמים ליד כפר פולני ומעניין שהם מוקפים ביער גדול יותר שבו כל עצי האורן ישרים לחלוטין.
אגב, בעולם יש לפחות מקרה אחד דומה והוא ביער הרוקד והמסתורי שליד קליניגרד ברוסיה (ראו בתגית "היער הרוקד"). אבל שם גם צורת הכיפופים וגם הכיוונים שלהם הם שונים בין עץ לעץ.
ביער העקום בפולין, לעומת זאת, הצורה המעוקמת של העצים מתאפיינת בכיפוף חד ודומה של כמעט 90 מעלות, כשהוא נוטה תמיד לכיוון צפון והכיפוף ממוקם בכל העצים מעט מעל חיבור הגזע לקרקע.
סברות שונות הועלו לאורך השנים לגבי סיבת הכיפופים המוזרים של העצים הללו. היו מי שחשבו שהם עוותו כדי ליצור מהם עץ מעוקל טבעי לבניית סירות או לצורך יצירת רהיטים. אחרים העלו השערה, ללא עדויות לכך או ממצאים היסטוריים, שהכיפוף נגרם כתוצאה מסופת שלגים חזקה שכופפה את הגזעים.
השערה נוספת היא שבכיפוף מעורבים טכניקה אנושית כלשהי או שימוש בכלי כלשהו, כדי לגרום לעצים להתכופף בצורה כזו ולגדול עקום. היו מי שקשרו את זה לבסיס נאצי שנבנה בסמוך, אך גם לאלה לא נמצאו קשרים או סימוכין כלשהם.
כשהחידה לא נפתרה, נדמה היה שתעלומת היער המוזר תיוותר פתוחה. אך יתכן שקבוצת חוקרים מצאה את התשובה. הם גילו טכניקת "עיצוב עצים" (tree shaping) שהייתה נהוגה באותה תקופה. כדי ליצור עץ נטוי כופפו אנשי מקצוע את העצים במכוון.
התכנית הייתה לגדלם כחומר גלם חזק ומעוקל שישמש לבנייה של צלעות ספינות עץ, עם אופציות להשתמש בו גם בתעשיית העגלות או הרהיטים.
אלא שפרוץ מלחמת העולם השנייה ובהמשך גם הרס האזור ומוות או עזיבה של מגדלי העצים שעסקו בזה, שיבשו את התוכנית לקצור את העצים, בבוא היום.
כך שהיום, משמש היער כאטרקציה פופולרית ומוקד משיכה אינסטגרמי אל היופי המכושף של עצי האורן הכפופים. אך לפני הכל דומה שהעצים הללו הם תזכורת ואנדרטה חיה ואנונימית לאנשים שהמלחמה קטעה את תוכניותיהם וגזלה מהעולם את גאונותם החקלאית שלא מומשה ונשכחה.
הנה היער העקום:
https://youtu.be/dQYtlQZD0kI
המסתורין סביב זה שרק חלק מהיער הוא היער המכופף:
https://youtu.be/6RpUlLw0H7g
מניסוי נאצי מסתורי, תופעת מזג אוויר או טכניקה חקלאית אבודה - ההשערות על היער המכושף:
https://youtu.be/AfddrFGsSmc
האם התגלה סודו של היער העקום?
https://youtu.be/nPUPm0MW41o
והיער הפולני העקום:
https://youtu.be/jBUbEsJSuGo
