» «
אמנות רחוב
מהי אמנות הרחוב?



אמנות רחוב (Street Art) כשמה כן היא - אמנות המתבצעת ברחוב.

יש אמני רחוב ופרפורמרים המנגנים, משחקים, רוקדים או מציגים, אחרים עושים קסמים ולהטים, מרקידים נחשי קוברה או יוצרים אמנות חזותית, כשחלק מהם מציירים, אחרים מפסלים או יוצרים אמנות בתלת-ממד.

זה תחום ענק ומרתק שמהווה בית ליוצרים ובעלי כישרון בכל תחום. חלקם עוסקים באמנות רחוב כל חייהם, בעוד אחרים החלו כנערים שמנסים להרוויח מעט כסף והפכו לאמנים מפורסמים, כמו ראפרים, רקדנים ועושי לטעם ידועים.

לא מעט מאמני רחוב אלו הם ברמה גבוהה יותר מאמנים בינלאומיים ומצליחים במיוחד. הכירו את אמנות ואמני הרחוב לסוגיהם בתגית "אמנות רחוב".


הנה אמני הרחוב והפעילות המדהימה של הטובים שבהם:

https://youtu.be/9rMo-MKy6xc


דוגמאות מדהימות לאמנות רחוב חזותית:

https://youtu.be/2PaPNWVQcco


אמנות רחוב בתלת ממד:

https://youtu.be/mDdqq_6OpyU


פסטיבל אמנות רחוב בגאנה שבאפריקה:

https://youtu.be/jvGxUdR_xbg


ציורי קיר שמקדמים עסקים קטנים בקהילה:

https://youtu.be/B4RPUAiub34


יצירות אמנות הרחוב המשובחות של המפורסם שבציירי הרחוב, האמן הבריטי האנונימי בנקסי:

https://youtu.be/sSsjC-F9bwk


וכך יוצרים יצירות רחוב מהמדהימות ביותר שנוצרו:

https://youtu.be/y6XQ2GFow9g?long=yes
בנקסי
מיהו בנקסי?



אפילו בעולם העמוס באמנים מודרניים, מקוריים, נועזים ומעוררי עניין, השם בנקסי (Banksy) כבר מזמן הפך לאגדה.

כי מזמן רב שבנקסי הוא אמן המעורר עניין חריג. העניין בו הוא לא רק כאמן הגרפיטי המפורסם בעולם, אלא בשל העובדה הפשוטה שאיש לא יודע מיהו והוא מצליח זמן רב לשמור על אנונימיות מוחלטת. בעולם של מצלמות בכל מקום ואובדן הפרטיות, מדובר בהישג יוצא דופן לידוען בינלאומי כה מסקרן ומפורסם.

האמן המצליח התפרסם בזכות ציורי הרחוב היצירתיים והמושקעים שהוא מותיר בין לילה על קירות מקריים ברחבי העולם. אבל העובדה שציורי הקיר שהוא מותיר הופכים מיידית לבעלי ערך כספי עצום, הופכת את האמנות שלו למתנה לכל מי שהאמן הנעלם צייר על הקיר שלו. וכך הפך האמן, שמבהיר דרך אמנותו את דעותיו בנושאים חברתיים ופוליטיים, למי שמצייר על קירות שהם לא רק מעוררי עניין, אלא גם תורמים לבעלי הקיר תרומה כספית חשובה.

בנקסי מציג אמנות דעתנית, רצופת ביקורת חברתית-אנושית. את חיציו הוא נוהג לכוון אל העולם השבע, החזק והמסואב, שמעודד תרבות צריכה מטורפת ויוצר קיטוב חברתי קשה. כך הוא נוהג לצייר על קירות בעלי משמעות חברתית, ממוסדות סעד ורווחה, כמו בתי יתומים וסוכנויות לעזרה לנזקקים, ועד מוקדי מחלוקת בעלי משמעות פוליטית, כמו חומת ההפרדה בין ישראל לשטחי יהודה ושומרון או קירות של חורבות והריסות בעזה. כל קיר כזה הופך מיד לבעל ערך עצום ולרוב נמכר לגלריות שמציגות ומוכרות לבעלי הון המעוניינים ב"בנקסי בבית". צדק חברתי או רובין הוד בגרסת האמנים.

לאחרונה הועלתה הסברה שבנקסי הוא רוברט דל נג'ה, חבר בלהקת "מאסיב אטאק". עיתונאי בריטי בחן את העובדות ושם לב שעבודות של בנקסי צצו פעמים רבות בערים ובזמנים שבהן הופיעה הלהקה בהן.


הנה בנקסי:

https://youtu.be/Xoe3Nn5vuBg


סיפורו של האמן החמקמק:

http://youtu.be/WKXcsg3uRkw


כמה מהעבודות הידועות שלו:

https://youtu.be/ntSAJhsY4g8


כך הוא צולם בעבודה:

http://youtu.be/UgdHeac4bsM


וממה הוא עושה את הכסף הגדול שלו?

https://youtu.be/8QS-HN1Wfyg?long=yes
פצ'וקה סה פינטה
מהו הציור המקסיקני בגודל של שכונה?



שכונת "לס פלמיטס" בעיר פצ'וקה סה פינטה (Pachuca se Pinta) במקסיקו היא שכונה ענייה, קשת יום ואלימה. עבריינות הנוער בה הייתה אחת הבעיות הקשות בשכונה ובמשך שנים רבות לא ירדה.

בשלב מסוים החליטו ראשי העיר לשנות את המראה העני והמוזנח שלה וכך להילחם גם בפשיעה הגואה בה. באופן פרדוקסלי ובניגוד לעבר, בו נהגו לרדוף את ה"וונדליסטים" של הגרפיטי וציירי הרחוב הנמלטים, הם דווקא פנו לארגון נוער בשם German, הכולל אמני גרפיטי וציירי קיר חובבים ושכרו אותם כדי שיציירו על קירות בתי השכונה.

וכך, מעל 200 מבתי ודירות השכונה זכו לטיפול "אמנותי" של החבורה המוכשרת של German. לאחר תכנון מדוקדק וחלוקה למבנים, הציירים הצעירים הסתערו בהתלהבות על הסמטאות התלולות, עם צבעים, מכונות ספריי ומברשות והחלו לצייר על הבתים והחנויות. הרחובות הצרים הפכו לאתר שיפוצים ענקי שבהדרגה הלך והושלם לציור גדול.

כמה גדול? - שכונת פלמיטס של אחרי המבצע היא לא רק יפה וצבעונית מקרוב, אלא גם יוצרת תמונת ענק בגודל של שכונה שלמה.

כל העבודה כללה גם ציורי קיר מרהיבים ברמת הקיר הבודד וגם צביעה של קירות במאות הבתים, בצבעים תואמים וקווים המתמשכים מבית לבית. מרחוק, כשמביטים מנקודה אחת בלבד רואים לפתע שכל המארג הזה יוצר עכשיו ציור מורכב בגודל של השכונה כולה. דמיינו מעין ראש צבעוני על גבול הפסיכדלי שפונה לצד שמאל - זה מה שתראו.

נהדר. הרחובות והבתים כאן לא רק נראים כמו יצירת אמנות גדולה, הם גם יצרו שינוי באווירה. מעבר לשביעות הרצון של המבוגרים כאן והצבע שמלווה אותם בעיניים, מאז המבצע ב-2015 הולכת גם רמת הפשיעה ויורדת.


הנה סיפור הצביעה שהורידה אפילו את האלימות בעיר ובשכונה:

https://youtu.be/kamgEtru6Eo


מצגת וידאו יפה של העבודה והתוצאות המרהיבות:

https://youtu.be/dwfrr3PAXIk


העבודה בפצ'וקה סה פינטה הצבעונית שבמקסיקו:

https://youtu.be/aTcJe2Pf_DU


הילדים הנלהבים:

https://youtu.be/fnEAJsKHXVQ


יוצרי הרעיון:

https://youtu.be/_a1gZzMov8U
גלריית איסט סייד
איך נולדה גלריה מחומת ברלין?



עם 1300 מטרים מחומת ברלין, גלריית איסט סייד (East Side Gallery) היא השריד של חומת ברלין הידועה לשמצה. על החומה שנותרה בגלריה הפתוחה הזו ציירו אמנים מכל העולם מעל 100 ציורי קיר. היא נמצאת ברחוב מולנשטרסה שברובע פרידריכסהיין, במרכז ברלין.

האיסט סייד גלרי מהווה זיכרון תמידי לחומה שקרעה את גרמניה בכלל ואת ברלין בפרט, לאחר מלחמת העולם השנייה והשתלטות המעצמות, ברית המועצות מחד וארצות הברית מאידך, על העיר.


הנה איסט סייד גלרי שבברלין:

https://youtu.be/CCCbsztMAlk


מבחר מהציורים שיש בה:

https://youtu.be/ZmetSpcU3Yc


הגלריה הפתוחה של חומת ברלין היא אתר מסקרן לתיירים:

https://youtu.be/cEs-MGQ9UZk


האמנים היוצרים בגלריה:

https://youtu.be/JM6uH1Z667c


וכל העבודות שעל החומה (בשנת 2013):

https://youtu.be/-gXwf_cz8I4

אמנות רחוב

אמנות ספריי
מהי אמנות הספריי, או איירוסול ארט?



מגרפיטי ואמנות רחוב ועד לאמנות הספריי (Aerosol art), הפכו צבעים בהתזה לכלי עבודה חדשים ומעשירים את השפה באמנות הציור. מציורי הגרפיטי שבעבר נחשבו לקשקושים והיום הפכו לחלק מהאמנות הפוסט-מודרנית ועד לאמנות הספריי, שהיא אמנות רחוב הנעשית עם פחיות ספריי צבע, הציור בספריי צבע הפך לנפוץ בערים הגדולות ברחבי העולם.

אמנות הספריי נולדה בשנות ה-80 בדרום אמריקה. אמני הספריי יוצרים בדרך כלל ציורי אינסטנט, ברחוב או במקומות ציבוריים, אל מול עיני הקהל. לרוב הם נוהגים לצייר נושאים כמו מדע בידיוני, ציורי פנטזיה, נופים אורבניים, ציורי חלל וציורי נוף.

בדרך כלל הם מציירים על נייר או עץ, כשלרוב הם מתיזים שכבות צבע ומשתמשים בטכניקות שונות כדי לשרטט וליצור תבניות ומרקם בשכבות הצבע השונות. אמני הספריי נוהגים להשתמש בחפצים שונים כדי ליצור מבנים וצורות כמו עיגולים ומשולשים. הם גם עושים שימוש רב בידיים ובסוגי נייר שונים, כדי ליצור מרקמים מעניינים ובעלי אופי.


הנה אמנות הספריי ברחוב בניו-יורק:

http://youtu.be/36lZPqL8y3Q


עוד עבודה של כוכבי לכת:

http://youtu.be/LtJQDNCyoJI


כך משתמשים אמני גרפיטי בספריי הצבע:

http://youtu.be/kxwsvCEWidA


כך הם מציירים דמויות:

http://youtu.be/w0g3jWzKCms


והנה מבחר של ציורי רחוב נהדרים:

https://youtu.be/E0B9NIrEpw8?long=yes
גרפיטי
מה בין אמנות רחוב לגרפיטי?



נתחיל בתיקון של שגיאה נפוצה. הגרפיטי (Graffiti) הם לא ציורי הקיר המדהימים שמתנוססים על קירות בערים גדולות, אלא הכתובות והסיסמאות שנכתבות ללא הסכמת בעלי הרכוש שעליו יופיעו.

שמם של ציורי הקיר המצויירים ברחובות הערים, על ידי צעירים מוכשרים, נקראים אמנות רחוב ובאנגלית murals. גם אלה מצוירים במרבית המקרים ללא הסכמת הבעלים או הרשויות. הם מופיעים לרוב על קירות בתים, חומות ובניינים שונים, בערים רבות בעולם.

לעיתים הגרפיטי משולב באמנות רחוב ולעיתים מדובר בכתובות שנועדו רק להביע דעה או להעביר מסרים חברתיים, פעמים רבות של מחאה והתנגדות לסדר הקיים.

עד לפני שנים מספר הגרפיטי נחשב לעבירה על החוק ונהגו לראות בו ונדליזם. עם הזמן הוא החל לקבל מקום של כבוד גם באמנות וכאמנות.

על אף שהסובלנות כלפי השחתת רכוש ציבורי או פרטי שגורמים אמני הרחוב והגרפיטי לא גדלה, חלק מהאמנים המציירים גרפיטי הפכו לכוכבים בתחום האמנות ויצירותיהם מתחילות לקבל מקום של כבוד גם בגלריות ובתערוכות מכובדות המוקדשות להם ולאמנותם.

פירוש המילה "גרפיטי" בא משפות שונות ומקורה הראשוני הוא המילה היוונית "גרפאין" שמשמעותה "לכתוב". כדאי לציין שהגרפיטי הוא עניין עתיק יומין וכתובות וציורים הופיעו כבר על קירות המערות של האדם הקדמון, דרך ציורים על קירות בערי האימפריה הרומית ועד לכתובות של חיילים צרפתים מצבא נפוליאון, המופיעות באתרי הפרעונים מתקופת מצרים העתיקה.


פעם גרפיטי נחשב ונדליזם (מתורגם):

https://youtu.be/4GNoUYZhrT0


חבורת אמני רחוב נודדת (עברית):

https://youtu.be/DD97ct6bxzc


ציירי גרפיטי ניו-יורקיים בעבודה:

https://youtu.be/vNs8Z6OfE_A


על תולדות הגרפיטי:

http://youtu.be/4Ul4mhho03M


האם גרפיטי הוא אמנות או ונדליזם?

https://youtu.be/azolNnTCnMI


כך או כך, הגרפיטי הולך ונכנס למוזיאונים:

https://youtu.be/k2Eu2na_diY


ועדיין יש ויכוח אם גרפיטי היא אמנות או ונדליזם:

https://youtu.be/azolNnTCnMI


גאון אמנות הרחוב האנגלי והמסתורי בנקסי מפתיע כל הזמן (מתורגם):

https://youtu.be/0B3SsnXlabY


קבוצת גרפיטי ישראלית שמציירת על קירות בערים הגדולות:

http://youtu.be/cXY9UNGsKaw


וסרטון שמציג איך עושים אמנות רחוב:

https://youtu.be/S3NUEgfadgU?long=yes
נגני רחוב
למה אנשים מנגנים ברחוב?



אנשים רבים שמנגנים ברחוב עושים זאת כדי להתפרנס. האמת היא שאפשר להרוויח די יפה מנגינה כזו. הטיפים של העוברים והשבים לנגני הרחוב לא רעים וחלקם גם מאזין בקשב לאמנות של הנגן.

רבים מאמני הרחוב רואים בזה עיסוק רציני וקבוע ויש כאלה שעושים זאת כל חייהם הבוגרים. בסקרים שנערכו בקרב אוכלוסיות מערביות מסתבר שהרוב רואה בעבודה הזו מקצוע שמכבד את בעליו.

אמנים רבים רואים בעיסוק הזה דרך טובה לפתח את עצמם ואת יכולות הביצוע שלהם, לגבור על פחד במה או פחד קהל ועוד. נגנים צעירים רוכשים בטחון עצמי בנגינה ברחוב ולא מעטים החלו כנגני רחוב והפכו לאמנים מוכרים.

אהוד בנאי הישראלי הוא מהאמנים הטובים בישראל וניגן שנים רבות, עוד לפני שהתפרסם, בתור נגן רחוב ברחבי אירופה.


הנה נגן רחוב בהודו:

http://youtu.be/9rxzu0NvjME


מתופף רחוב מדהים בעל סט של אריזות פלסטיק:

http://youtu.be/FqJdzYY_Fas


והרכב שמנגן מוסיקה עממית ברחוב:

http://youtu.be/o0-rPKIxfrA
סטריטדאנס
מהו הסטריט דאנס?



סטריט דאנס (Street dance), בעברית "ריקוד רחוב", הוא כינוי לאותם ריקודים וסגנונות ריקוד שנולדו ברחוב, לצלילי הבום בוקס או הטלפון שמחובר למגבר על סוללות. ביניהם בולטים היום הברייקדנס והפופינג.

אלה ריקודים מכל הסוגים והסגנונות, שבמקום ליצור אותם בסטודיו למחול או על ידי כוראוגרפים, יצרו אותם חבר'ה, באופן עצמאי ולא פעם גם מתוך חוסר ידע שמביא לתנועות מדויקות להפליא, יצירתיות רבה, שליטה גופנית מדהימה, וירטואוזיות מרהיבה, תיאום מופלא ופתרונות המצאתיים מרתקים לבעיות כוראוגרפיה שונות.

וצריך להבהיר שמרבית רקדני הסטריטדאנס האמיתיים לא למדו ריקוד. אלה רקדני רחוב, לא פעם בני נוער, המתגבשים ללהקות עצמאיות וחבורות הרוקדות בכיכרות הומי-אדם, כשכובע מונח למולם, כך שהעוברים והשבים יוכלו לשים מטבע ולהעריך את יצירתם וכישרונם.

הרחק מהסטודיו למחול, הסטריט דאנס נוצר בתרגולים אינסופיים בחצרות הבתים, בפארקים, במועדוני נוער ובמגרשי ספורט. לא פעם מתאמנים עליו גם במועדוני לילה או אחרי חזרות של מחול ממוסד, רקדנים שרוצים ליצור גם אמנות ריקוד אלטרנטיבית, אורבנית, חברתית, חצופה ושובבה. לא פעם אף כזו שמאתגרת את המחול האמנותי ואומרת לו "זוז!"

מרבית ריקודי הסטריטדאנס כוללים אילתור ותנועות גוף חדשות. לרוב הם מחייבים גם יכולת אקרובטית ומכילים תמיד, לצד המאפיינים החברתיים, גם נתונים פיזיים מרשימים.


הנה מקבץ של ריקודי סטריטדאנס במיקס מרהיב מהסרטים:

https://youtu.be/es6xywE9NP0


סטריטדאנס באטל - קרב רקדנים בפריז:

https://youtu.be/VLcKX1f9tnM


לא פעם הוא גם מתבטא בפלאש מוב:

https://youtu.be/4Ch3MWQG3CE


סרט מרהיב על ריקודי רחוב הוא "סטריטדאנס 2":

https://youtu.be/XxGDw5blQSY


גם בריאליטי הם יודעים להפציץ:

https://youtu.be/sQ48Llzyy5s


וסטריטדאנס אמיתי ברחוב בווינה:

https://youtu.be/4JeiUDkpwSc?t=2m38s?long=yes


הילדה עם הבלון האדום
מהו הציור של בנקסי שנגרס וערכו האמיר?



העולם משתאה בכל פעם שבנקסי עושה מעשים יצירתיים של אמנות ומחאה, מה שכבר זכה לכינוי "בינקסוס" של הממסד. אבל המעשה האחרון הוא אחד היצירתיים שבהם ואחד המושקעים והמחושבים של אמן מתריס ומתוחכם, שהפך כבר מזמן מעוד אמן רחוב לתופעה תרבותית בינלאומית.

הסיפור נראה בהתחלה כמתיחה, או עוד משהו משעשע ותו לא, שעושה האמן וגאון השיווק הבריטי בנקסי. אבל האיש הכין את האקט האמנותי-הצהרתי הזה במשך שנים רבות.

האירוע התמצה בכך שבדיוק ברגע שבו הסתיימה מכירה פומבית של גרסת הקנווס של אחד הציורים המוכרים שלו, "הנערה עם הבלון האדום", בסכום של 1.4 מיליון דולר, התחיל לפתע הציור המדובר להיגרס אל תוך המסגרת שלו. המגרסה הותקנה במסגרת שנים לפני כן ופשוט "המתינה" להוראה בשלט רחוק. הציור היקר הפך לפיסות נייר גרוסות היטב...

ההלם על פני הנוכחים באולם המכירות הפומביות היה עצום. מבחינתם מדובר בחילול הקודש. כשיצירת אמנות יקרה כל כך, מחוללת באופן כה בוטה ולעגני - לכסף ולקהילת המחזיקים בו, זה כבר יותר מדי. החתרנות היא עניין אחד, אבל הלעג והבוז שרוחש האמן הסודי הזה כבר שנים לכסף, לממסד, לעשירים ולסוחרי האמנות, כולם הגיעו כאן לשיא.

רבים שאלו מה יקרה עם המכירה. האם היא תבוטל, כמו שכל קונה לא מרוצה היה עושה? - אבל הקונה הודיעה שלא זו בלבד שהיא אינה נסוגה מהקנייה, אלא שהיא שמחה בה מאד. מדובר בקונה חכמה מאד. שוויו של הציור הגרוס, לאחר הגריסה, לא זו בלבד שלא ירד אלא להיפך. השווי שלו גדל בעוד 7 מיליון דולר וזה ודאי ימשיך כך גם בעתיד. הסיפור, אתם כבר יודעים, שווה לעתים יותר מהדבר עצמו. גם באמנות.


הנה סיפורו של הוונדליזם היקר בהיסטוריה של האמנות:

https://youtu.be/2kTwpOxEgzM


דיווח בטלוויזיה על הציור הנגרס של בנקסי:

https://youtu.be/GM4s_VdHJxE


ההקשר של הציור הזה:

https://youtu.be/X-6jMi4e-0Q


והרצאת טד מעולה שמסבירה כיצד ערך של דברים קשור במידע שיש לנו עליהם (מתורגם):

https://youtu.be/RPicL1AWrs8?long=yes
מי הרס את 5pointz?



ברובע קווינס שבניו יורק שכן בעבר אחד המתחמים המדהימים של גרפיטי בעולם. קראו לו 5pointz והוא היה קיר גרפיטי עצום, של מפעל ישן שהפך לחללי סטודיו לאמנים ומאז נהרס. את הקירות הללו, בשטח כולל של כ-18,000 מטר מרובע, כיסו אמני גרפיטי ניו-יורקיים במגוון מדהים ומרהיב של גרפיטיז צבעוניים ומהממים ביופיים. הם יצרו תערוכת גרפיטי פתוחה וגלויה אל הרחוב, שכולה מצויירת על קירות המפעל לשעבר. 

אבל דווקא בניו-יורק, ערש הגרפיטי המודרני, לא ידעו לשמור על מה שהיה אולי הכותל, בית המקדש או ה"מכה" של אמנות הרחוב החתרנית הזו. כדי שלא תהיה התנגדות שתאלץ אותם לשמר אותם, בעלי ההון שקנו את המתחם כולו מיהרו לסייד את כל הציורים שעל הקירות. בכך הכינו את המבנה והמתחם כולו להריסה, מבלי לאפשר התנגדויות בשם האמנות.

וכך נותר מתחם הגרפיטי היפה והחשוב בעולם רק זיכרון מתוק של ימים אחרים, שבהם האמת של "התפוח הגדול" הייתה קצת פחות ביזמות עסקית רודפת בצע, וקצת יותר בידיהם של אמנים רודפי צדק חברתי ואמירה פוליטית אמיצה ומלאת כישרון.


הנה מתחם ה-5pointz בניו-יורק:

https://youtu.be/cUgtZp6brpk


ועוד אחד:

https://youtu.be/sIHr9JYRHqU


סיור בו:

https://youtu.be/ZY6E4J9YcnA


והריסת המתחם האהוב:

https://youtu.be/kqXeCbOwPVc
מה זה פופינג?



בתרבות ההיפ-הופ אנו מכירים בעיקר את הברייקדאנס, אבל "פופינג" (Popping) הוא סגנון ריקוד נוסף שבא מתרבות זו והוא קשור גם במוסיקת הפאנק (funk) האמריקאית. בפופינג נוהגים הרקדנים לכווץ ולשחרר את השרירים, בכדי לטלטל או להקפיץ את גופם.

סגנון הפופינג משלב תנועה וחוש קצב, עם שליטה מעולה באיברי הגוף. כך משיג הרקדן גמישות גבוהה במיוחד. ישנם בסגנון הפופינג סגנונות משנה כמו ה"רובוט" (Robot) שבו הרקדן מתנועע כמו רובוט או בובה. סגנון אחר הוא ה"גל" (Waving), שבו הרקדן זז כאילו עובר בגופו זרם חשמלי.

שמו של סגנון ה"פופינג" הגיע מהמילה "פופ" (Pop) שפירושה "להקפיץ".


הנה סרטון עם ריקוד בסגנון הפופינג:

https://youtu.be/KK2IqarxGrY


ואחד מדהים ויצירתי מאד:

http://youtu.be/fDZPYAo1d1c


אפשר ללמוד לרקוד פופינג כאן:

https://youtu.be/dcRtv4Tihyc


הנה קבוצת רקדני פופינג ברחוב:

https://youtu.be/HjYvl9ACX7k?t=38s


סגנון ריקוד הרובוט:

https://youtu.be/ekDQUwHGqiM


ריקוד הווייבינג "הגל":

https://youtu.be/uOUVE5rGmhM
מהם ריקודי רחוב?



ריקודי רחוב הם ריקודים שהתפתחו ברחוב ובמועדוני ריקודים ומשמשים בדרך כלל להופעה ברחוב. תחילת האמנות הזו בתרבות של בני נוער אפרו-אמריקניים מהשוליים. בשנות ה-70 הם החלו לרקוד ריקודי ברייק דאנס ברחובות ניו יורק ולהפליא את הצופים בשליטה גופנית מדהימה. אמני הברייקדאנס היו חלק מתרבות ההיפ-הופ, שכוללת גם שירת ראפ, ציור גרפיטי ועוד.

סגנונות נוספים של ריקוד רחוב הם האלקטרו-דאנס, ריקוד על מוסיקת האוס ומוסיקה אלקטרונית שהתפתח במועדוני פאריס צרפת וריקוד הקריפ-ווק, שנולד בלוס אנג'לס ארה"ב.


הנה סרטון עם מיקס של ריקודי רחוב בכרמיאל:

http://youtu.be/aCib1cbf9BY


ריקוד בגשם של צעירים מוכשרים:

http://youtu.be/JQRRnAhmB58


ורקדן רחוב מדהים בפאריס:

http://youtu.be/ivzh2PDT298
איפה נמכרו ברחוב בגרושים ציורים ששווים הון?



בנקסי הוא אמן הגרפיטי החשוב והמוכר בעולם. יצירותיו נמכרות בעשרות ומאות אלפי דולרים. הוא נערץ מאד בניו-יורק ורבים מחשיבים את עבודות הגרפיטי שלו כיצירות חשובות ומזדרזים להנציחן בצילומים, לפני שיימחקו על ידי בעלי הנכסים שעליהם הוא מצייר את הגרפיטי שלו (בעלי הנכסים החכמים באמת משאירים את נכסי האמנות הללו, שמעלים מיד את שווי הבניין שלהם, או מפרקים את הקיר ומוכרים אותו עם הציור במאות אלפי דולרים).

אבל כשבנקסי פתח בחשאי דוכן ברחוב בניו יורק ולמכור את יצירותיו ב-60 דולרים בלבד, מבלי לספר מיהו ומה שווי היצירות שהוא מוכר, הוא עורר את הדיון הקבוע על מקומו של הכסף באמנות והשווי האמיתי של היצירה האמנותית, כשלא יודעים מי יצר אותה.

בנקסי, שם העט של הצייר ואמן הרחוב, שהוא גם פעיל חברתי, הוא שם שמוכר יצירות לאספנים, על אף שזהותו האמיתית לא ידועה. כשאמן בסדר גודל כזה מחליט למכור בסכומים זעומים את יצירותיו ורק 6 אנשים רוכשים אותן, הוא מצליח להראות עד כמה שווי האמנות תלוי בשמו של היוצר ובמה שאנו יודעים עליו, על הצלחתו ועל שווי עבודותיו.


הנה הדוכן עם הרישומים החתומים של בנקסי וכמה מעט מהם נמכרו:

http://youtu.be/7mxJT2uXtrE


האישה ברת המזל שקנתה תמונות של בנקסי באותה מכירה ברחוב:

https://youtu.be/D0ajKa5GGy0


והרצאת טד מעולה שמסבירה כיצד ערך של דברים קשור במידע שיש לנו עליהם (מתורגם):

https://youtu.be/RPicL1AWrs8?long=yes
מה זה פלאש מוב?



פלאש מוב הוא תופעה תרבותית חדשה יחסית, שבה קבוצה גדולה של אנשים מתאספים בהפתעה במקום ציבורי, רוקדים או עושים פעולה שונה מהרגיל במשך זמן קצוב ואז מסיימים ונעלמים כפי שבאו.

הייחוד והקסם שבהופעות הפלאש-מוב הם בזכות גורם ההפתעה והכוח שיש בביצוע המשותף והיצירה ביחד.


הנה פלאש מוב היסטורי בתחנת רכבת ליברפול, הפלאש מוב הראשון בהיסטוריה או לפחות אחד הראשונים אי-פעם:

https://youtu.be/VQ3d3KigPQM


פלאש מוב מיומן וחברתי בכיכר:

https://youtu.be/a-hSDyy0o-E


פלאש מוב בסופרמרקט על שיר של ביונסה:

http://youtu.be/9q7R9qFcrbI


פלאש מוב של אסירים מהפיליפינים:

http://youtu.be/9OawiTae0bA


הצעת נישואין בפלאש מוב:

https://youtu.be/5uCP1bkpe9o


ופלאש מוב מתוכנן להפליא בנמל התעופה בן גוריון (עברית):

https://youtu.be/mZ_nbinWkvE
איך נולד הראפ?



נראה שהמקור והשורשים של שירת הראפ נעוצים בטקסים שבטיים אפריקאים שקדמו לעבדות. בטקסי השבטים באפריקה נהגו משוררי השבט לספר סיפורים על גבורת הלוחמים ובני השבט. ממש כמו הראפרים של היום, נהגו המשוררים האפריקאים בשבט לספר אותם בקצב ובליווי של תופים.

אחרי שחרור העבדים באמריקה, התפתחו סגנונות שונים שתמכו בשירת הדיבור הקצבית שתהפוך לראפ. הבלוז של השחורים, אותה שירה יומיומית עתירת סבל ותסכול, הכילה לא פעם קטעי ראפ. זה היה כבר בתחילת המאה ה-20.

מאוחר יותר באי ג'מייקה, ערבבו מוסיקאים מקומיית בשנות ה-50 סגנונות מוסיקליים מקומיים כמו הקליפסו והמנטו, עם הג'אז והבלוז האמריקאים. הם יצרו את סגנון ה"סקא" ואת ה"רגאיי" שבא אחריו. באבולוציה הזו על הסגנונות עבר גם הראפ המקומי והיו אמנים שבסוף שנות ה-60 בצעו ראפ על מקצב הרגאיי. משם יוולד הראפ בגרסת השכונות הלא-נכונות של ניו-יורק, מעין שירת מחאה קצבית, ללא מנגינה, אך שנונה ומהירה מאד.

המילה "ראפ" עצמה הייתה בשימוש כבר באנגליה של המאה ה-16. אז הייתה משמעותה "לומר" (to say). בשנות השישים היא אומצה על ידי השחורים באמריקה. הם החלו להשתמש במונח "לעשות ראפ" כדי לתאר בסלנג את השיחה (אם תרצו, זה משהו כמו "הדיבור" של תל-אביב 2014). משם המילה נכנסה לדיבור של כנופיות הנערים והפשע מהשכונות.

הצעירים האלה הולידו את זרם ההיפ-הופ בניו-יורק ובערים של אמריקה. עם צמיחתה של תרבות ההיפ הופ וכניסתה למועדונים, הם שימשו כ-MC, קיצור של "מאסטר אוף דה סרמוני", או בקצרה - המנחים... תפקידם העיקרי היה אז להזמין אל הבמה את המלך של המועדון - הדי ג'יי. אבל בהמשך קרה משהו מדהים, כשהם הפכו למלכי הבמה והמסיבה. היה להם מה לומר והצעירים התאהבו במסרים ובגרוב שלהם. הראפר הפך מהמגיש למעדן. כך הפך הראפ לסגנון המוסיקלי הפופולארי כל כך, שאנו מכירים בתור היפ הופ.


הנה המעבר מהמקורות של הראפ אל המרכזיות שלו בהיפ הופ:

https://youtu.be/OvxaALJRB7g


הנה תולדות הראפ ושורשיו:

https://youtu.be/RVL_gHjVn5w


אחר כך ד"ר דרה יגלה את אמינם בקלטת אקראית באולפן מבולגן, יאזין לה והראפ יעוף לחלל:

https://youtu.be/wgztAU7p-WM?long=yes


והנה ניתוח של תבניות ראפ מעולות ומה הופך אותן לכל כך טובות:

https://youtu.be/QWveXdj6oZU?long=yes
מהו הציור בתלת-מימד ברחוב?



ציורי תלת-ממד על המדרכות העירוניות הם אמנות לטווח קצר. הרי תוך ימים אחדים תימחק העבודה כולה וירדו לטמיון מאמצים רבים והשקעה אדירה של מאמץ וכישרון.. אז מדוע משקיעים אמנים מוכשרים כל כך הרבה מאמץ בציורי המדרכות הללו בתלת-מימד?

דומה שהתשובה היא שאמני רחוב, כמו ציירי גראפיטי ונגני רחוב, מוצאים את המקום הטבעי ליצירתם ברחוב. רובם לא עושים זאת בלית-ברירה אלא מאהבה אמיתית של רחובות הערים שבהן הם פועלים. להמיר את ציורי הענק בתלת ממד הם הרי לא יוכלו בציורים על בד... לכן, כמו בעיסוקים נוספים באמנות, ציורי המדרכות הם אמנות של הרגע, שכל המשמעות שלה היא בהווה של האמן ושל הצופים בעבודתו.

מצד שני, לא פעם העניין בתלת ממד הוא הצללית או הצל שמטילים גופים שמצוירים. הצל יוצר תחושה של מרחק מהמשטח שעליו מציירים. אם זה מעניין אתכם - בסוף יש מדריכים קצרים לתרגול מתחילים של הציור בתלת-ממד.


הנה חלק מהציורים הכי יצירתיים בציורי הרחוב בתלת-מימד:

https://youtu.be/qtmp2lgjr5o


הציורים הללו עובדים הכי טוב כשצופים בהם מנקודה מסוימת (עם תרגום):

https://youtu.be/wujEE3PRVUo


כך מציירים ציור רחוב בתלת-מימד:

http://youtu.be/3SNYtd0Ayt0


ועוד אוסף ציורי רחוב תלת מימדיים:

http://youtu.be/KtcoUNlaO4s


#פעילויות אאוריקה
הנה מדריכים פשוטים לתרגול ראשוני של ציור בתלת-ממד.

רוצים ללמוד איך לצייר בתלת מימד? - התחילו כך:

https://youtu.be/Ah-lB4bM7Ug


והמשיכו בזה:

https://youtu.be/t4MT1yvLBkc
איך היה בסקיה לילד הגאון של האמנות המודרנית?



זה נשמע כמו אגדה שנגמרת רע. באגדה הזו הופך נער ניו יורקי שמצייר גרפיטי על הקירות, ישן ברחובות וחי מהיד אל הפה ובתוך זמן קצר, הופך לאחד המצליחים והעשירים שבציירים של תקופתו, מוכר ציורים במיליונים ואז מת בגיל 28.

ז'אן מישל בסקיאט (Jean-Michel Basquiat), או בהגייה הצרפתית הנכונה ז'אן מישל בסקייה, היה צעיר אמריקני חצי קובני וחצי פורטוריקני, אוטודידקט (מי שלמד בעצמו).

תוך שנים ספורות הוא הפך מאמן גרפיטי שחי ופעל בשוליים, לאמן מרכזי ונערץ בסצנת האמנות של ניו-יורק.

בגיל 20 הוא היה לכוכב הגדול ביותר שידע עולם האמנות של העיר המוצפת בכישרונות מטורפים. דווקא בשל חוסר ההשכלה האמנותית שלו, בסקיאט לא הפסיק לחדש ולרענן את האמנות המודרנית והפתיע את כולם ביצירתיות וחדשנות בלתי נגמרות.

ידידה שלו סיפרה פעם שהוא ישן תקופה על הספה בסלון ביתה. כשהיא ביקשה ממנו שישתתף בשכר הדירה, הוא הדפיס גלויות מציוריו וניגש במסעדה אל אנדי וורהול, כדי למכור לו כמה מהגלויות הללו.

בסקייה היה בעל ביטחון עצמי עצום ולרגע לא חשש מזלזול של אמנים "מוכרים", אז הוא אמר לוורהול שהוא, כלומר וורהול, ישמח לעבוד איתו - עם בסקיאט. כשנפגשו בסטודיו של וורהול, הבין אמן הפופ המפורסם שזה עתה הוא גילה את הכישרון הכי גדול שעומד להתרגש על עולם האמנות.

כמו מוסיקת הביבופ ג'אז המהפכנית שנהג לצייר לצליליה, הצליח בסקיה הצעיר ליצור את הביבופ המהפכני של הציור - אמנות גאונית מהבטן ולאו דווקא מהראש. אבל אסור לטעות - האמנות של בסקייה הייתה רלוונטית לתקופה כי הוא הבין גם בהיסטוריה, בפילוסופיה, בתולדות האמנות ובמוסיקה. כל אלה הדהדו בציוריו עמוסי הדמויות והפנים בסגנון הנאיבי, כמו גם במשפטים ומילים ששאב מהספרות ומהטלוויזיה, שמהם גם קיבל השראה.

החוצפה והכישרון המדהים שלו השתלמו לו מיד. הוא החל לעבוד עם אנדי וורהול, שממש התאהב בו. הם ציירו יחד בשיטה שנהנו ממנה - וורהול מצייר אייקון או לוגו ראשוני ובסקייה מצייר מעליו בתורו, ושוב וורהול מוסיף משלו וכך הלאה.

השילוב של שני גאוני הציור המודרני, העלם הצעיר בסקייה והמאסטר המזדקן וורהול, יצר יצירות אמנות מרתקות. רובן אגב, שוות היום עשרות מיליוני דולרים וחלקן אף מאות.

גם עבודות האמנות שלו, חלק משמעותי מהן מצויר על קרשים שמצא במזבלה, שוות כיום מאות מיליוני דולרים. מעין מוצרט או שוברט של האמנות המודרנית, הבחור שמת כה צעיר הטביע את חותמו על עולם האמנות באופן בלתי נתפס.

ז'אן מישל בסקייה מת בגיל 28, כתוצאה מצריכת יתר של סמים. איזה אובדן לאוהבי האמנות וכמה בזבוז וגם לקח לצעירים שלנו... בבקשה מכם - אל תגררו לסמים!


הנה סיפורו של הגאון מהרחוב (מתורגם):

https://youtu.be/JX02QQXfb_o


סיפורו הקצר באנגלית של ז'אן מישל בסקיאט:

https://youtu.be/Z2ytkFDzdbk


שיר שהוקדש לו, בצירוף תמונות של ציוריו:

https://youtu.be/DqW8t9dT5Lw


סרטון קצר עם וורהול ובשלל מצבים בשנת 1986:

https://youtu.be/1gSnGdiGkqY


איך הפך בסקיאט לנערץ בתרבות ההיפ הופ:

https://youtu.be/LVA3wdJNEws


קדימון של סרט, הכולל ראיון עימו לפני מותו:

https://youtu.be/eXjR-y0WH-I


מצגת וידאו מעבודותיו הגדולות:

https://youtu.be/P0sR9YYl_1k


ורגע, יצירה! - כך תציירו כמו בסקיאט:

https://youtu.be/KTd840xO0yA


מהי האמנות הממוזערת של סלינקאצ'ו?


יצירתיות, מקוריות, שעשוע ומבט אחר על דברים של יום יום - האמן הבריטי המכונה סלינקאצ'ו (Slinkachu) הוא יוצר בריטי שמרבה להציב דמויות מזעריות על גבי ובסמיכות לאובייקטים שונים, לצלמם ולהעלות חיוך על שפתי המתבוננים בהומור האמנותי שלו.

האמן, ששמו האמיתי הוא סטיוארט פנטול, חי בלונדון ויוצר בסטודיו שלו מיצגים אמנותיים מיניאטוריים. לעתים הוא צובע דמויות קנויות ולא פעם הוא יוצר אותן מאפס. רבים מהמרכיבים של יצירותיו הוא בכלל מוצא בשיטוטיו בעיר.

לאחר מכן הוא בוחר היכן למקמם באנגליה ובעולם, מצלם ואז "זונח" אותם במקומם, מניחן לנפשן, לא מודע לגורלן. בין אם התגלו ונשמרו על ידי עובר אורח או פוספסו ונמעכו בנעליו של אחר.

גם אם מרבית האנשים לא מבחינים במיניאטורות שהוא מותיר, סלינקאצ'ו נרגש מעצם המחשבה על אותו אחד שיעבור וכן יבחין בדמויות שלו. במיוחד ילדים, הוא מעיד, נוטים להיות מרותקים מעבודותיו. הדמיון אצלם, אתם יודעים, עוד לא הוכחד עדיין.

בין המיני יצירות שהוא הותיר במקומו לאחר הצילום זכו חלק מהן לפרסום עולמי. רבים נתקלו ודאי ברשת בצילומים כמו אלה של האיש הזעיר הנאבק לשלוח מעטפה התקועה בחריץ תיבת הדואר, בנזירה המתפללת בחזית כנסייה העשויה מפחית של קוקה קולה, של גולש קליפת הקלמנטינה, של הנדנדה שעל ענף זעיר, של האיש הלכוד בתוך מסטיק לעוס, המבט אל מפל הבקבוק המשפחתי, זה שמנסה להיחלץ ממכסה הביוב או חבורת משכשכי הג'קוזי המיניאטוריים, שהג'קוזי שלהם הוא בעצם פקק של בקבוק.

בימי הסגר והבידוד של הקורונה, זכה לפרסום, כמחווה לאנשי המרפסות, צילום האיש הזעיר המנופף מהמרפסת, שצילם ב-2009.

בבסיס יצירותיו הזעירות והעדינות עומד המבט על האנשים הקטנים בעיר הגדולה. ממש כמו מי שנאבקים לשרוד בחיים האמיתיים, הוא מציב את הדמויות הקטנטנות שלו בנסיבות דומות, בהן הם מוקפים תמיד באנשים רבים, אבל עדיין בודדים, כמעט שקופים ואפילו אבודים.

בעבודתו סלינקאצ'ו משלב טכניקות ורעיונות שונות, מפיסול, אמנות רחוב וצילום, ועד אמנות מיצג ומיניאטורות.

את צילומיו המרהיבים והמקוריים הוא מרבה להעלות אונליין לרשת ואנשים אף משתעשעים בניסיונות לגלות את מיקומן. לא פעם הוא קיבל בתגובה צילום שהציג את המיצג שהותיר ושרד גם שבועות מספר לאחר הצילום.

רבות מעבודותיו מוצגות כיום בשלל מוזיאונים וגלריות בעולם. רבים מהם אף פורסמו בספרי האמנות שהוציא ושהפכו רבי מכר.


הנה עבודות המיניאטורה המצולמות של סלינקצ'ו:

https://youtu.be/zrLBJDPHL_Y


סלינקצ'ו מספר ומראה כיצד הוא יוצר:

https://youtu.be/VqTSqUOHTtg


והאנשים הזעירים של סלינקצ'ו:

https://youtu.be/kRNDs1fsgnE
מהי להקה של איש אחד?



להקה של איש אחד היא מושג שמתייחס לנגן שמנגן בו-זמנית בהרבה כלים שונים. רוב האמנים של "להקת איש-אחד" מופיעים ברחוב, כנגני רחוב.

להקות של איש אחד הם נגנים מצוינים, וירטואוזים שמנגנים בו בזמן בידיהם, רגליהם, ברכיהם, כפות רגליהם וכמובן פיהם!


הנה סרטון של להקה של איש-אחד בלובליאנה:

http://youtu.be/gToWQGedLHU


להקת איש אחד שמנגן רוק, עם מערכת תופים שלמה שבנה על גבו:

http://youtu.be/nDLrpG0DCqI


נגן ג'אז שמבצע לבדו בכל הכלים חוץ מהצופים, קטעי ג'אז מורכבים לתזמורת ג'אז:

https://youtu.be/ZpiCEVHtHXM


איש מקרואטיה שהוא להקה-של-איש-אחד:

http://youtu.be/uXMuWi0dUBc


ועם הלופרים והסמפלרים של היום יש גם כאלה שמייצרים שיר לבדם:

https://youtu.be/qafTgd4e2TI
מהו ציור המדרכה הגדול בעולם בתלת ממד?



ציור המדרכה הכי גדול בתלת מימד בעולם כולו צויר בלונדון ב-2011. זהו ציור בגודל עצום של קצת יותר מ-1,160 מטרים רבועים!

לצערנו אין סרטון של ציור המדרכה הגדול ביותר בעולם, שצויר בתלת ממד.
מי האמן שהופך עצים לשיער?



אמן הרחוב פאביו גומס טרינדאדה (Fábio Gomes Trindade) מצא לעצמי הברקה ונישה אמנותית מרתקת ומלאת חיים גם יחד - הוא מוצא לו עצים הסמוכים לחומות או מציצים מאחרי קירות והופך אותם לשיער מרשים של דיוקנאות שהוא מצייר על הקיר.

דיוקנאות הרחוב המרהיבים שלו מציעים בדרך כלל פורטרטים של בנות או נשים, מה שמוצדק במיוחד כשיש פריחה על העץ ואז הן נראות כמי שקלעו פרחים לשערן. אבל פה ושם גם גברים זוכים לשפעת שיער ירוקה, כמו בתמונת הערך שלמעלה, בה הוא הלביש לענק הג'אז לואי ארמסטרונג "פאה", עם שפעת שיער ירוקה ומרשימה.

השילוב הנפלא בין ציור לטבע מאפשר לאמן הברזילאי ליצור יצירות אמנות ייחודיות ששלמותן נובעת מעצם השילוב שהוא עושה, בין הטבע לאמנות.

אחת העבודות המפורסמות של טרינדאדה היא זו של הצעירה היפה עם שיער האפרו ובו פרחים ורודים אמיתיים. מסייעים לו ביצירת היופי הזה, מצד אחד צבע הריסוס וכשרונו כצייר רחוב מוכשר ויצירתי להפליא ומצד שני העץ הנהדר. העץ הזה הוא שיוצר כאן את תסרוקת האפרו השופעת והמיוחדת של הצעירה והיצירה.


הנה פריחת הבוגניבליאה כתסרוקת האפרו הססגונית:

https://youtu.be/pgX-mWXQQQk


דיוקנאות נוספים של טרינדאדה:

https://youtu.be/FKOjFsqD9Kg


בכל העולם מדברים עליו:

https://youtu.be/WVccMjgsDoY


ועבודה על קיר פרטי שזכתה לתגובה מהבעלים:

https://youtu.be/ZSmVhOWtxIQ


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.