» «
נגני רחוב
למה אנשים מנגנים ברחוב?



אנשים רבים שמנגנים ברחוב עושים זאת כדי להתפרנס. האמת היא שאפשר להרוויח די יפה מנגינה כזו. הטיפים של העוברים והשבים לנגני הרחוב לא רעים וחלקם גם מאזין בקשב לאמנות של הנגן.. רבים רואים בזה עיסוק רציני וקבוע ויש כאלה שעושים זאת כל חייהם הבוגרים. בסקרים שנערכו בקרב אוכלוסיות מערביות מסתבר שהרוב רואה בעבודה הזו מקצוע שמכבד את בעליו.

אמנים רבים רואים בעיסוק הזה דרך טובה לפתח את עצמם ואת יכולות הביצוע שלהם, לגבור על פחד במה או פחד קהל ועוד. נגנים צעירים רוכשים בטחון עצמי בנגינה ברחוב ולא מעטים החלו כנגני רחוב והפכו לאמנים מוכרים. אהוד בנאי הישראלי הוא מהאמנים הטובים בישראל וניגן שנים רבות, לפני שהתפרסם, בתור נגן רחוב ברחבי אירופה.


הנה נגן רחוב וירטואוז עם טכנולוגיה שמאפשרת לו לבצע עיבוד שלם:

http://youtu.be/czkJYLqylzs


סרטון של נגן רחוב בהודו:

http://youtu.be/9rxzu0NvjME


הנה מתופף רחוב מדהים בעל סט של אריזות פלסטיק:

http://youtu.be/FqJdzYY_Fas


והרכב שמנגן מוסיקה עממית ברחוב:

http://youtu.be/o0-rPKIxfrA
בנקסי
איפה נמכרו בגרושים ברחוב ציורים יקרים להחריד?



בנקסי הוא אמן הגרפיטי החשוב והמוכר בעולם. יצירותיו נמכרות בעשרות ומאות אלפי דולרים. הוא נערץ מאד בניו-יורק ורבים מחשיבים את עבודות הגרפיטי שלו כיצירות חשובות ומזדרזים להנציחן בצילומים, לפני שיימחקו על ידי בעלי הנכסים שעליהם הוא מצייר את הגרפיטי שלו (בעלי הנכסים החכמים באמת משאירים את נכסי האמנות הללו, שמעלים מיד את שווי הבניין שלהם, או מפרקים את הקיר ומוכרים אותו עם הציור במאות אלפי דולרים).

אבל כשבנקסי פתח בחשאי דוכן ברחוב בניו יורק ולמכור את יצירותיו ב-60 דולרים בלבד, מבלי לספר מיהו ומה שווי היצירות שהוא מוכר, הוא עורר את הדיון הקבוע על מקומו של הכסף באמנות והשווי האמיתי של היצירה האמנותית, כשלא יודעים מי יצר אותה.

בנקסי, שם העט של הצייר ואמן הרחוב, שהוא גם פעיל חברתי, הוא שם שמוכר יצירות לאספנים, על אף שזהותו האמיתית לא ידועה. כשאמן בסדר גודל כזה מחליט למכור בסכומים זעומים את יצירותיו ורק 6 אנשים רוכשים אותן, הוא מצליח להראות עד כמה שווי האמנות תלוי בשמו של היוצר ובמה שאנו יודעים עליו, על הצלחתו ועל שווי עבודותיו.


הנה הבסטה עם הרישומים החתומים של בנקסי וכמה מעט מהם נמכרו:

http://youtu.be/7mxJT2uXtrE


ברי המזל שקנו תמונות של בנקסי באוץה מכירה:

https://youtu.be/D0ajKa5GGy0


הנה עבודות נבחרות של בנקסי, רובן עבודות מחאה עם ביקורת חברתית נוקבת:

http://youtu.be/HViUIh-lSLo
ציור על אורז
מהי אמנות הציור על אורז?



בהודו יש אמנים שמתמחים ביצירת ציורים ואפילו פסלים זעירים במיוחד. הם עושים זאת על החומר הזול ביותר והזמין להם ביותר - גרגר אורז. המומחיות של ציור בגדלים כה קטנים, היא כה גדולה שחלקם מגיעים לציורים שקשה להאמין שעין אדם מצליחה לראות, כל שכן לצייר. חלקם הגדול עושה זאת ללא מכשירים, בעוד שאחרים משתמשים בעדשות ואף במיקרוסקופ.


הנה ציור על גרגר אורז בהודו:

http://youtu.be/JkGO7277ct4


הנה אמן רחוב מצייר על גרגרי אורז:

http://youtu.be/NOdqVHQD49A


הנה פסל שמפסל בגרגרי אורז:

http://youtu.be/NYOfoqWUZUw
ציורי מדרכות
מהו הציור בתלת-מימד ברחוב?



ציורי תלת-ממד על המדרכות העירוניות הם אמנות לטווח קצר. הרי תוך ימים אחדים תימחק העבודה כולה וירדו לטמיון מאמצים רבים והשקעה אדירה של מאמץ וכישרון.. אז מדוע משקיעים אמנים מוכשרים כל כך הרבה מאמץ בציורי המדרכות הללו בתלת-מימד?

דומה שהתשובה היא שאמני רחוב, כמו ציירי גראפיטי ונגני רחוב, מוצאים את המקום הטבעי ליצירתם ברחוב. רובם לא עושים זאת בלית-ברירה אלא מאהבה אמיתית של רחובות הערים שבהן הם פועלים. להמיר את ציורי הענק בתלת ממד הם הרי לא יוכלו בציורים על בד.. לכן, כמו בעיסוקים נוספים באמנות, ציורי המדרכות הם אמנות של הרגע, שכל המשמעות שלה היא בהווה של האמן ושל הצופים בעבודתו.


הנה חלק מהציורים הכי יצירתיים בציורי הרחוב בתלת-מימד:

http://youtu.be/a8tngtNgXl4


הציורים הללו עובדים הכי טוב כשצופים בהם מנקודה מסוימת (עם תרגום):

https://youtu.be/wujEE3PRVUo


כך מציירים ציור רחוב בתלת-מימד:

http://youtu.be/3SNYtd0Ayt0


ועוד אוסף ציורי רחוב תלת מימדיים:

http://youtu.be/KtcoUNlaO4s

אמני רחוב

נבל זכוכית
איך מנגנים על כוסות יין?



כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.

השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".


הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:

http://youtu.be/lAEXH9DAH98
ראפ
מה זה ראפ?



לא רבים יודעים שהמוסיקה שלה אנו קוראים בדרך כלל "היפ הופ" היא בעצם שירת ראפ. ראפ (Rap) והפועל "ראפינג" שפירושו "לעשות ראפ", הם קריאה קצובה, מעין דקלום קצבי של מילים, שירה ללא מנגינה ובקצב ברור ומודגש.

אמנות הראפ ושירת הראפ קדמו לתרבות ההיפ-הופ בשנים רבות. הראפ מבוצע במהירות ובקצב מונוטוני, כשהתוכן שלו הוא לרוב של מוסיקת מחאה בועטת ולא מתפשרת במסרים, שלעיתים קרובות הם בוטים ואף קיצוניים וכוללים לא פעם קללות, גסויות והתרסה כנגד הממסד, האליטות והשלטון.

הסגנון נולד בארצות הברית וזוהה עם התרבות של שכונות העוני וכנופיות הפשע שם. לא מעט מהראפרים היו גאנגסטרים, חברים בכנופיות רחוב בשכונות, שמצאו בראפ דרך מחאה נוספת. רבים מהם היו מעורבים במעשי פשע, כולל כוכבים גדולים, כמו "סנופ דוג" שרצח, טופאק שעמד בראש כנופיית פשע ונרצח, הראפר "50 סנטס" שישב בכלא על סחר בסמים ורבים אחרים.

בשנות ה-90 זכו הפכו ההיפ הופ והראפ במיוחד להצלחה עולמית. אז החלו להתפרסם לא מעט ראפרים לבנים וכאלה שאינם אמריקאים. הביסטי בויז הייתה להקת היפ הופ מצליחה במיוחד. הראפר הלבן אמינם הפך לכוכב עולמי והיה לאחד הראפרים המשפיעים והבוטים. במקביל הפך הראפ למוסיקה מסחרית ומצליחה, כשרבים מהכוכבים החדשים הפסיקו למחות והחלו לשקוד על חשבונות בנק שמנים והולכים.


הנה סגנון הראפ של כנופיות הגנגסטרים בניו יורק והמחאה נגד ההתנשאות הלבנה:

https://youtu.be/WbFGdM3mryc


כך לימדו מה זה ראפ באירופה:

https://youtu.be/RPtcE49360U


מי שהפך את הראפ להצלחה עולמית וכונה "אלוהי הראפ" - הראפר אמינם:

https://youtu.be/gOMhN-hfMtY


הנה 27 סגנונות הראפ מודגמים על ידי ראפר מדהים:

https://youtu.be/izgsppAKtjE


כך עושים ראפ בעריכה חכמה מטקסטים של תכנית טלוויזיה עם מדענים:

https://youtu.be/Ws6HPTom2AY


וסרט תיעודי על ההתפתחות הראפ ותרבות ההיפ הופ שהוא חלק ממנה:

http://youtu.be/sMLQsS6DvDo?long=yes
מריונטה
מהן מריונטות?



מריונטה (marionette) היא בובה על חוט, המופעלת באמצעות חוטים הקשורים אליה. מריונטות משמשות למשחק ולהצגות בתיאטרון בובות. ברחובות אירופה יש גם אמני רחוב המתפרנסים מהופעות רחוב של מריונטות מנגנות, שרות ומרקדות.

מריונטות אינן דבר חדש. כבר ביוון העתיקה שימשו "בובות על חוט" לטקסים דתיים. בקברים רומיים נמצאו בובות כאלה שהופעלו על ידי מוטות. בתקופת הרנסאנס הן שמשו באיטליה בקומדיה דל'ארטה, לתיאטרון של מה שכונה אז "תרבות זולה". גם אחרי כן המשיכו המריונטות להיות פופולאריות כבידור זמין וזול, מצרפת שבה ניתן להן השם "מריונטה" ועד לאנגליה של התקופה הוויקטוריאנית במאה ה-19. בעידן המודרני הלכו המריונטות והפכו לבידור לילדים ועם הזמן הן פינו את מקומן לצורות בידור חדשות, כמו הטלוויזיה, הקולנוע והצגות הילדים.

בעידן המודרני משתמשים במריונטות כמשל. אם שליט לא עומד ברשות עצמו והוא זקוק לכוח ממישהו מישהו בעל כוח והשפעה, כדי לשלוט, אומרים עליו שהוא "מריונטה" או "שליט בובה"..


הנה מריונטה בגובה של יותר מ-7 מטרים:

https://youtu.be/syQT4PbfXEU


העיר שרלוויל-מזייר, בירת המריונטות של צרפת:

https://youtu.be/Vzkuec4jolE


יצרן מריונטות:

https://youtu.be/zWri57zjHRA


המריונטות בתיאטרון גלויות לצופים כמובן, בעוד המפעילים נסתרים או לבושים בשחור, כדי שהקהל לא יראה אותם:

https://youtu.be/65pkLxJXm2g


תיאטרון המריונטות של זלצבורג:

https://youtu.be/UBGYZFTlzCE?t=3s


ובובות על מוט, שאינן מריונטות:

https://youtu.be/Tx1XIm6q4r4
ריקודי רחוב
מהם ריקודי רחוב?



ריקודי רחוב הם ריקודים שהתפתחו ברחוב ובמועדוני ריקודים ומשמשים בדרך כלל להופעה ברחוב. תחילת האמנות הזו בתרבות של בני נוער אפרו-אמריקניים מהשוליים. בשנות ה-70 הם החלו לרקוד ריקודי ברייק דאנס ברחובות ניו יורק ולהפליא את הצופים בשליטה גופנית מדהימה. אמני הברייקדאנס היו חלק מתרבות ההיפ-הופ, שכוללת גם שירת ראפ, ציור גרפיטי ועוד.

סגנונות נוספים של ריקוד רחוב הם האלקטרו-דאנס, ריקוד על מוסיקת האוס ומוסיקה אלקטרונית שהתפתח במועדוני פאריס צרפת וריקוד הקריפ-ווק, שנולד בלוס אנג'לס ארה"ב.


הנה סרטון עם מיקס של ריקודי רחוב בכרמיאל:

http://youtu.be/aCib1cbf9BY


וריקוד בגשם של צעירים מוכשרים:

http://youtu.be/JQRRnAhmB58


ורקדן רחוב מדהים בפאריס:

http://youtu.be/ivzh2PDT298


בנקסי
מיהו בנקסי?



אפילו בעולם העמוס באמנים מודרניים, מקוריים, נועזים ומעוררי עניין, השם בנקסי כבר מזמן הפך לאגדה. כבר זמן רב שבנקסי הוא אמן המעורר עניין חריג. והעניין בו הוא לא רק כאמן הגרפיטי המפורסם בעולם, אלא בשל העובדה הפשוטה שאיש לא יודע מיהו והוא מצליח לשמור על אנונימיות מוחלטת. בעולם של מצלמות בכל מקום ואובדן הפרטיות, מדובר בהישג יוצא דופן לידוען בינלאומי כה מסקרן.

האמן המצליח התפרסם בזכות ציורי הרחוב היצירתיים והמושקעים שהוא מותיר בין לילה על קירות מקריים ברחבי העולם. אבל העובדה שציורי הקיר שהוא מותיר הופכים מיידית לבעלי ערך כספי עצום, הופכת את האמנות שלו למתנה לכל מי שהאמן הנעלם צייר על הקיר שלו. וכך הפך האמן, שמבהיר דרך אמנותו את דעותיו בנושאים חברתיים ופוליטיים, למי שמצייר על קירות שהם לא רק מעוררי עניין, אלא גם תורמים לבעלי הקיר תרומה כספית חשובה.

בנקסי מציג אמנות דעתנית, רצופת ביקורת חברתית-אנושית. את חיציו הוא נוהג לכוון אל העולם השבע, החזק והמסואב, שמעודד תרבות צריכה מטורפת ויוצר קיטוב חברתי קשה. כך הוא נוהג לצייר על קירות בעלי משמעות חברתית, ממוסדות סעד ורווחה, כמו בתי יתומים וסוכנויות לעזרה לנזקקים, ועד מוקדי מחלוקת בעלי משמעות פוליטית, כמו חומת ההפרדה בין ישראל לשטחי יהודה ושומרון או קירות של חורבות והריסות בעזה. כל קיר כזה הופך מיד לבעל ערך עצום ולרוב נמכר לגלריות שמציגות ומוכרות לבעלי הון המעוניינים ב"בנקסי בבית". צדק חברתי או רובין הוד בגרסת האמנים.

לאחרונה הועלתה הסברה שבנקסי הוא רוברט דל נג'ה, חבר בלהקת "מאסיב אטאק". עיתונאי בריטי בחן את העובדות ושם לב שעבודות של בנקסי צצו פעמים רבות בערים ובזמנים שבהן הופיעה הלהקה בהן.


הנה בנקסי:

https://youtu.be/Xoe3Nn5vuBg


הדיונים על מי הוא בדיוק:

http://youtu.be/EPDpBfGNSgg


סיפורו:

http://youtu.be/WKXcsg3uRkw


הנה חלק מהעבודות הידועות שלו:

http://youtu.be/HViUIh-lSLo


כך הוא צולם בעבודה:

http://youtu.be/UgdHeac4bsM
מהי להקה של איש אחד?



להקה של איש אחד היא מושג שמתייחס לנגן שמנגן בו-זמנית בהרבה כלים שונים. רוב האמנים של "להקת איש-אחד" מופיעים ברחוב, כנגני רחוב.

להקות של איש אחד הם נגנים מצוינים, וירטואוזים שמנגנים בו בזמן בידיהם, רגליהם, ברכיהם, כפות רגליהם וכמובן פיהם!


הנה סרטון של להקה של איש-אחד בלובליאנה:

http://youtu.be/gToWQGedLHU


להקת איש אחד שמנגן רוק, עם מערכת תופים שלמה שבנה על גבו:

http://youtu.be/nDLrpG0DCqI


נגן ג'אז שמבצע לבדו בכל הכלים חוץ מהצופים, קטעי ג'אז מורכבים לתזמורת ג'אז:

https://youtu.be/ZpiCEVHtHXM


ואיש מקרואטיה שהוא להקה-של-איש-אחד:

http://youtu.be/uXMuWi0dUBc
איך נולד הראפ?



נראה שהמקור והשורשים של שירת הראפ נעוצים בטקסים שבטיים אפריקאים שקדמו לעבדות. בטקסי השבטים באפריקה נהגו משוררי השבט לספר סיפורים על גבורת הלוחמים ובני השבט. ממש כמו הראפרים של היום, נהגו המשוררים האפריקאים בשבט לספר אותם בקצב ובליווי של תופים.

אחרי שחרור העבדים באמריקה, התפתחו סגנונות שונים שתמכו בשירת הדיבור הקצבית שתהפוך לראפ. הבלוז של השחורים, אותה שירה יומיומית עתירת סבל ותסכול, הכילה לא פעם קטעי ראפ. זה היה כבר בתחילת המאה ה-20.

מאוחר יותר באי ג'מייקה, ערבבו מוסיקאים מקומיית בשנות ה-50 סגנונות מוסיקליים מקומיים כמו הקליפסו והמנטו, עם הג'אז והבלוז האמריקאים. הם יצרו את סגנון ה"סקא" ואת ה"רגאיי" שבא אחריו. באבולוציה הזו על הסגנונות עבר גם הראפ המקומי והיו אמנים שבסוף שנות ה-60 בצעו ראפ על מקצב הרגאיי. משם יוולד הראפ בגרסת השכונות הלא-נכונות של ניו-יורק, מעין שירת מחאה קצבית, ללא מנגינה, אך שנונה ומהירה מאד.

המילה "ראפ" עצמה הייתה בשימוש כבר באנגליה של המאה ה-16. אז הייתה משמעותה "לומר" (to say). בשנות השישים היא אומצה על ידי השחורים באמריקה. הם החלו להשתמש במונח "לעשות ראפ" כדי לתאר בסלנג את השיחה (אם תרצו, זה משהו כמו "הדיבור" של תל-אביב 2014). משם המילה נכנסה לדיבור של כנופיות הנערים והפשע מהשכונות.

הצעירים האלה הולידו את זרם ההיפ-הופ בניו-יורק ובערים של אמריקה. עם צמיחתה של תרבות ההיפ הופ וכניסתה למועדונים, הם שימשו כ-MC, קיצור של "מאסטר אוף דה סרמוני", או בקצרה - המנחים... תפקידם העיקרי היה אז להזמין אל הבמה את המלך של המועדון - הדי ג'יי. אבל בהמשך קרה משהו מדהים, כשהם הפכו למלכי הבמה והמסיבה. היה להם מה לומר והצעירים התאהבו במסרים ובגרוב שלהם. הראפר הפך מהמגיש למעדן. כך הפך הראפ לסגנון המוסיקלי הפופולארי כל כך, שאנו מכירים בתור היפ הופ.


הנה המעבר מהמקורות של הראפ אל המרכזיות שלו בהיפ הופ:

https://youtu.be/OvxaALJRB7g


ראפ על רגאיי בסגנון הג'מייקני:

https://youtu.be/ATobFYV4jQ0


הנה תולדות הראפ ושורשיו:

https://youtu.be/RVL_gHjVn5w


אחר כך ד"ר דרה יגלה את אמינם בקלטת אקראית באולפן מבולגן, יאזין לה והראפ יעוף לחלל:

https://youtu.be/wgztAU7p-WM?long=yes
מהם תופי המתכת של טרינידד?



תופי מתכת (Steel Drum) הומצאו באי טרינידד. בעבר היו תופי המתכת בנויים מחביות גדולות שבחלקן העליון יש ריקועים. כל ריקוע הוא שונה ולכן כל הקשה מפיקה צליל בגובה שונה. הנגינה על תופי המתכת היא באמצעות מקלות.

הסיפור ההיסטורי המעניין הוא שתופי המתכת נוצרו בטרינידד לאחר שהצבא האמריקאי עזב את האי והשאיר אחריו חביות דלק רבות.


הנה הרכב של נגני רחוב על תופי מתכת:

http://youtu.be/K4-QC3tOUaM


והרכב תופי המתכת בטרינידד שממנה באו התופים הללו:

http://youtu.be/bQ30uDqOlNs


והנה הרכב יפאני מדהים שמתמחה בנגינת סטיל דראמס:

http://youtu.be/6rRTcqSzWQs
מהי ההחמצה של איימי בל?



מבין אגדות הרוקנרול לדורותיהן, הסיפור על הפספוס של איימי בל (Amy Belle) הוא אולי העצוב ביותר, שלא לומר הבלתי נתפס, על החמצה שלא הייתה אמורה להתרחש בעולם המוסיקה הפופולארית. יש דברים, יהיה מי שיאמר, שפשוט לא צריכים לקרות.

האמנם? - שמעו סיפור.

זה היה ב-2004, כשהזמר הסקוטי האלמותי רוד סטיוארט, נתן הופעה חד-פעמית בבית המקדש של הרוק הבריטי, "הרויאל אלברט הול". במופע הוא ביצע את כל להיטיו הגדולים והקהל נמרח מהאיש הצעיר נצחי הזה, שלא איבד כהוא זה מהקול הצרוד שלו, מאז שנות ה-70.

כאילו שקול צרוד אמור להיעלם, אתם אומרים ודאי. אז כן - הצרידות של סטיוארט היא משהו מיוחד, לא מהעולם הזה, אבל זה כבר סיפור לערך אחר.

כך או כך, כשהגיע ללהיט האלמותי שלו, קאבר שהקליט לשיר הפולק-רוק שפרסמו ה"קרייזי הורס", בשם "I don't wanna talk about it", הוא הזמין אל הבמה זמרת לא מוכרת. הקהל לא ידע מי הבחורה האלמונית, צעירה מאד, תמירה, דקיקה ויפה, שעלתה אל הבמה והוצגה בשם איימי בל.

סטיוארט פתח במילים הסתמיות "אוקיי, הנה זה" והחל לשיר את הבית הראשון. איימי בל עמדה בצד, קצת אבודה על הבמה שבה הופיעו כל גדולי הזמר של המאה האחרונה. היא הייתה יפה להפליא אבל נבוכה, במיוחד שסטיוארט שר לה את השורה "אני יכול לומר לפי עינייך שבכית המון".

ואז הגיע הפזמון. בל פתחה את הפה וכמו בל מ"היפה והחיה" לקחה את ההזדמנות הראשונה שלה בפריים טיים ותקתקה את אחד הפזמונים המרגשים בתולדות המוסיקה הפופולארית. גם בשני היא הדהימה את הקהל בקול הבשל, בגזרה המושלמת ובחיוך היפה והנבוך להפליא שלה ואז הקהל לקח את הפזמון השלישי ושר אותו בעצמו.

ניכר שבל הייתה בעננים וכך גם הקהל, שבסוף השיר הזדקף לסטנדינג אוביישן, עמידת התרועה של קהל, שמאז ימי האימפריה הרומית נוהגים להביע באמצעותה הערכה יוצאת דופן לאמנים, אקט מרגש, במיוחד לאמן חדש, כמו שכולנו כבר יודעים מהריאליטיז של הזמרה.

רוד היה מאושר. איימי הייתה בעננים והקהל התפוצץ מעונג.

ועכשיו, אנחנו דווקא כן רוצה לדבר על זה, שמה שקרה מאז הוא פשוט לא יאמן. קודם כל העובדות - רוד סטיוארט לא סתם עשה מעשה יפה ולקח זמרת צעירה לדואט בשיר המרגש הזה. מדובר בחוב מוסרי ישן שהוא חב לאלוהי הרוק ולאחד, לונג ג'ון בולדרי, שמצא אותו בצעירותו כשהוא שר ברחוב והביא אותו לאולפן, כדי להשיק את אחת הקריירות המדהימות של המאה.

על איימי בל סיפר לרוד סטיוארט חבר שלו, שראה אותה מופיעה ברחוב. סטיוארט הזמין אותה לפגישה, שמע אותה ונדהם מהקול, מהאישיות וכן, גם מהיופי. סטיוארט תמיד אהב נשים יפות...

הוא החליט להכיר את ההומלסית הצעירה לקהל,באמצעות דואט. הקהל אכן התפעל. העתיד נראה של בל ולמחרת הוא אכן החל. היא הקליטה המון וניסתה לפרוץ, מאמינה שהפספורט שקיבלה אל האושר יסייע לה להגיע ולהמשיך לפלס את דרכה למעלה.

אבל הקסם, אותו קסם שהיה שם על הבמה באלברט הול, לא הצליח לעבוד. איימי בל, מסתבר, זכתה רק באותן 15 דקות של תהילה. עוד ניסיון ועוד אחד והיא נאלצה בהדרגה לשוב אל מופעי הרחוב, בעיקר כדי להתפרנס אבל גם כדי שיקשיבו לה. תעשיית המוסיקה לא פינתה לה מקום.

אותו קליפ עם סטיוארט, אגב, כבר נושק ל-25 מיליון צפיות, אבל הקריירה של בל זוכה בקושי לכמה עשרות צפיות בכל הופעה ברחוב. אז כן, סוף סוף אפשר לדעת למה נשבר הלב במילים של השיר ההוא. אותו לב נשבר כי בעולם של כל כך הרבה זמרי אינסטנט, בינוניים וחסרי השראה, באה בחורה מהרחוב, לוקחת את האלברט הול ולא מצליחה לעשות את זה שוב, אפילו באולמות קטנים. עצוב.


הנה איימי בל מתארחת אצל רוד סטיוארט:

https://youtu.be/w46bWxS9IjY


כנראה איימי בל בימים שלפני - בתחנת המטרו:

https://youtu.be/ueW6gDMv7JE


קליפ סולו שהוציאה ולא התרומם:

https://youtu.be/luzY53Btmc0


גרסת הסולו שהוציאה לשיר ההוא לא עזרה גם היא:

https://youtu.be/owXb8Pqc0tE


ואגב, הנה הגרסה המקורית לשיר הנפלא הזה:

https://youtu.be/AR3Al4hPKYs
איזה כלי נגינה נראה ככלי לאפיית פיתות?



תוף המתכת שנקרא "הנג" (Hang) ובעברית מכנים אותו "פאנטם" מיוצר בשווייץ על ידי שני אנשים, פליקס וסאבינה רוהנאר, שמייצרים כמות מוגבלת ממנו בכל שנה - הכל בעבודת יד.

זהו תוף לכל דבר, אך בניגוד לתוף רגיל הוא מסוגל להפיק צלילים בגבהים שונים, מה שמאפשר לנגן עליו מנגינות. הוא הושפע מתופי המתכת שנבנו בטרינידד ובטובגו, אך מנגנים בו באמצעות הידיים.


הנה אמנית רחוב בנגינה על הפאנטם השווייצרי:

https://youtu.be/U7qXqnHUkag


תבניות חוזרות, או לופים, הם דבר מהפנט בהנג:

https://youtu.be/8nEZpJL-b2A


דואט יפה של שני נגנים פאנטם:

http://youtu.be/xk3BvNLeNgw


ואותו נגן בדואט עם נגן פאנטם נוסף:

http://youtu.be/Z_DhNLCyVss


למעשה מדובר במשפחה של כלים - האפי, קייזן, ראב והנד פאן:

https://youtu.be/a32Bd1F7y9g


וקטע ארוך של נגינת האנג מרגיעה:

https://youtu.be/Sp5dgy8UDKs
מהו הציור של בנקסי שנגרס והפך יקר יותר?



העולם משתאה בכל פעם שבנקסי עושה מעשים יצירתיים של אמנות ומחאה, מה שכבר זכה לכינוי "בינקסוס" של הממסד. אבל המעשה האחרון הוא אחד היצירתיים שבהם ואחד המושקעים והמחושבים של אמן מתריס ומתוחכם, שהפך כבר מזמן מעוד אמן רחוב לתופעה תרבותית בינלאומית.

הסיפור נראה בהתחלה כמתיחה, או עוד משהו משעשע ותו לא, שעושה האמן וגאון השיווק הבריטי בנקסי. אבל האיש הכין את האקט האמנותי-הצהרתי הזה במשך שנים רבות.

האירוע התמצה בכך שבדיוק ברגע שבו הסתיימה מכירה פומבית של גרסת הקנווס של אחד הציורים המוכרים שלו, "הנערה עם הבלון האדום", בסכום של 1.4 מיליון דולר, התחיל לפתע הציור המדובר להיגרס אל תוך המסגרת שלו. המגרסה הותקנה במסגרת שנים לפני כן ופשוט "המתינה" להוראה בשלט רחוק. הציור היקר הפך לפיסות נייר גרוסות היטב...

ההלם על פני הנוכחים באולם המכירות הפומביות היה עצום. מבחינתם מדובר בחילול הקודש. כשיצירת אמנות יקרה כל כך, מחוללת באופן כה בוטה ולעגני - לכסף ולקהילת המחזיקים בו, זה כבר יותר מדי. החתרנות היא עניין אחד, אבל הלעג והבוז שרוחש האמן הסודי הזה כבר שנים לכסף, לממסד, לעשירים ולסוחרי האמנות, כולם הגיעו כאן לשיא.

רבים שאלו מה יקרה עם המכירה. האם היא תבוטל, כמו שכל קונה לא מרוצה היה עושה? - אבל הקונה הודיעה שלא זו בלבד שהיא אינה נסוגה מהקנייה, אלא שהיא שמחה בה מאד. מדובר בקונה חכמה מאד. שוויו של הציור הגרוס, לאחר הגריסה, לא זו בלבד שלא ירד אלא להיפך. השווי שלו גדל בעוד 7 מיליון דולר וזה ודאי ימשיך כך גם בעתיד. הסיפור, אתם כבר יודעים, שווה לעתים יותר מהדבר עצמו. גם באמנות.


הנה סיפורו של הוונדליזם היקר בהיסטוריה של האמנות:

https://youtu.be/2kTwpOxEgzM


דיווח בטלוויזיה על הציור הנגרס של בנקסי:

https://youtu.be/GM4s_VdHJxE


וההקשר של הציור הזה:

https://youtu.be/X-6jMi4e-0Q
את מי מכנים "הודיני החדש"?



אמן אשליות ואמן סבולת האמריקני דייוויד בליין הוא מהקוסמים הידועים בעולם כיום. עיקר פרסומו בא בזכות פעלולי הסבולת המדהימים שעשה. הוא החל את הקריירה שלו כאמן רחוב וקסמי "קלוז-אפ" (קסמים ממרחק קרוב - מול עיני העוברים והשבים שהוא עוצר ברחוב).

דיוויד בליין מכונה על ידי רבים כ"הודיני החדש", בזכות פעלולי הסיבולת הקשים שהוא מבצע, כולל כאלה שמתעלים גם על אלה של הודיני, גדול הקוסמים בהיסטוריה - ראו בתגית "הודיני".

דיוויד בליין מחזיק בשיאי עולם רבים, ביניהם קבורה למשך שבוע בארון זכוכית מתחת לאדמה, עמידה על עמוד למשך 35 שעות, עמידה עטוף בתוך קוביית קרח ענקית בכיכר טיימס למשך יותר מ-63 שעות ועוד. אגב, את השיא האחרון שבר ב-2010 הקוסם הישראלי חזי דין, ששהה 64 שעות בתוך קוביית קרח בכיכר רבין..


הנה דיוויד בליין מדהים מעריצים בקסמי רחוב:

https://youtu.be/wTqsV3q7rRU


מדגים מה הוא יודע לעשות בקלפים:

http://youtu.be/726mVS9g9e4


כך הוא הוטבע בחיים בתוך מים:

https://youtu.be/ZYZj7z4yn5k


בליין מראה לאסירים חזקים כיצד הוא מכופף סורגים שהם לא הצליחו להזיז:

https://youtu.be/-nUamNmeQpI


הנה דיוויד בליין בתוך הקופסה בלונדון:

https://youtu.be/W1y60rNkOzU?long=yes
מיהו נגן הרחוב ששווה מיליונים?
מי נגן הכינור שניגן במטרו ומה הוא הראה?
מיהו נגן הקונצרטים העולמי שניגן ברכבת התחתית?


הכנר האמריקאי הנערץ ג'ושוע בל (Joshua Bell), מהכנרים הטובים בעולם, רצה לבדוק משהו על אמנות והערכה. בל התחזה לנגן רחוב, נעמד בתחנת רכבת סואנת בוושינגטון עם כינור יקר מאד וגילה שעל אף שניגן 6 יצירות גאוניות של באך במלואן ובאיכות עילאית של נגינה. רוב האנשים המבוגרים שעברו לידו אפילו לא עצרו לידו. חלקם הגדול גם לא שם לב שמישהו מנגן. רק ילד בן 3 גילה עניין רב אבל אימו סחבה אותו במהירות משם. עוד כמה ילדים גם הם הקשיבו ורק אדם אחד מבוגר זיהה אותו.

תוצאות הניסוי של בל העלו כמה מספרים מעניינים:
- בסביבות 1,100 איש חלפו על פניו מבלי לשים אליו.
- רק 27 אנשים מתוכם ששמו לו מטבע בצלחת (הסכום ש"הרוויח" בל במהלך 45 דקות של נגינה היה כ-32 דולר), רובם מבלי לעצור..
- רק שבעה אנשים נעצרו להאזין לנגינתו למשך דקות אחדות!

הניסוי הזה הראה שהערכה ליצירות אמנות גדולות ולאמנים דגולים היא דבר שתלוי בהקשר שלו. אותה יצירה יכולה לזכות להערכה אחרת באולם הקונצרטים או בתערוכה, לעומת תחנת רכבת תחתית או באמצע הרחוב.


הנה הסיפור על הרסיטל שאיש לא עצר לשמוע בסאבוויי של וושינגטון:

https://youtu.be/BJhZ0J3bIYc


ללא הפרעה - "קונצרט הרחוב" של נגן הכינור ג'ושוע בל במטרו:

https://youtu.be/LZeSZFYCNRw


והנה ג'ושוע בל מנגן קונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי באולם קונצרטים:

http://youtu.be/7C-ukopBX6g


איך נחש קוברה הודי רוקד לצלילי חליל ולא מכיש?



כולם שמעו ודאי על מופעי נחשי הקוברה (Cobra) הארסיים שמזדקפים מתוך סלים, לקול נגינת חליל ולא מכישים את המנגן.

אז איך אפשר לגרום לקוברה לשכוח להכיש אנשים ולהתעניין כל כך במוסיקה שמנגן הנגן שלפניה? - הסוד הוא שלקוברה מסירים את הארס המסוכן, עוד לפני המופעים הללו. בנוסף, הקוברה ההודית, שמכנים אותה גם "קוברת המשקפיים", אינה שומעת את נגינת כלי הנגינה ההודי, אלא חשה את הרעידות שיוצרים הצלילים הללו ומסוקרנת מתנועת האצבעות של המנגן והם שמרתקים אותה לצפיה כזו ולשכחה של הרצון להכיש מישהו מהסובבים או הנגן.


הנה נגן שמצליח להפנט קוברה ולידו תרמילאי נרגש:

http://youtu.be/dHKeNK1uWUg


והנה סרטון של נחשי קוברה שרוקדים לצליליו של חליל הודי:

http://youtu.be/rJFmLtMGSqs?t=8s
מהו ציור המדרכה הגדול בעולם בתלת ממד?



ציור המדרכה הכי גדול בתלת מימד בעולם כולו צויר בלונדון ב-2011. זהו ציור בגודל עצום של קצת יותר מ-1,160 מטרים רבועים!


הנה הכנת ציור המדרכה בתלת מימד הגדול ביותר בעולם:

http://youtu.be/GwNeukAmxJw


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.