שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אנטיביוטיקה ומה הבעיה האבולוציונית בה?
כמו כל תרופה, אנטיביוטיקה (Antibiotics) היא תרופה נגד חיידקים. הפיתוח של האנטיביוטיקה חולל מהפכה אדירה בעולם הרפואה. השפעתה החיובית של התרופה האנטיביוטית על ההיסטוריה האנושית היא אדירה.
אנטיביוטיקה היא תרופה שמיועדת לעזור לגוף להתנגד ולהצליח במלחמתו נגד הזיהום של החיידקים.
כל תרופה אנטיביוטית יעילה כנגד חיידקים שרגישים לה. אבל יעילותה הרפואית של האנטיביוטיקה היא בפגיעה ובנזק שהיא גורמת במבנה התא של החיידק, במקום בחיסולו.
זה אומר שתרופות אנטיביוטיות לא הורגות את החיידק, אלא בולמות את ההתפתחות שלו או מחלישות אותו. לכן החיידק לא נעלם מהגוף של החולה אלא נותר בו.
דמיינו עכשיו את החיידקים, הממתינים לשעת כושר שבה הם יוכלו להתרבות, לתקוף שוב, להתחזק ולייצר שוב את המחלה. ההתחזקות הזו נובעת מהעובדה שבתהליך אבולוציוני מרתק הם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה שהחלישה אותם כל כך.
איך זה קורה? - אבולוציה. זוהי עוד דוגמה מדהימה לברירה טבעית, שבה המתאימים שורדים והחלשים לא. החיידקים החלשים הולכים ונעלמים, בעוד שאותם חיידקים שהחומר הגנטי שלהם עבר מוטציה שמסייעת להם לשרוד בנוכחות האנטיביוטיקה הזו, שורדים ומתרבים. מוטציה כזו תמיד תתרחש, במוקדם או במאוחר, אבל תמיד.
הברירה הטבעית הזו היא חלק ממנגנון הישרדות החיידקים. וזו בדיוק הבעיה בתרופות האנטיביוטיות הנהדרות הללו. שימוש שלא לצורך בהן, או שימוש לא נכון, כמו למשל הפסקה מוקדמת של נטילת התרופה, מקטינים את היעילות ואת ההשפעה היעילה שלה כתרופה.
באופן כזה עולם הרפואה הולך ומאבד את יעילות התרופות האנטיביוטיות. בקצב התהליך הזה ניתן לשלוט רק בהקפדה של כל אחד מאיתנו, החולים, על הוראות הרופאים, ליטול תרופות אנטיביוטיות עד הסוף ולעולם לא ליטול אותן על דעת עצמנו וללא מרשם רופא.
כי במצב כזה, של יעילות הולכת ויורדת של אנטיביוטיקה, הולך ומתקרב היום שבו נזדקק לאנטיביוטיקה והיא תהפוך לחסרת אפקטיביות ועקרה ביכולת ההשפעה שלה.
אפשר לדמות את האנושות לשני אנשים על סירה בלב ים, שאחד חותר לעבר החוף והשני מחזיק מקדחה ויוצר ברצפת הסירה חורים, שדרכם נכנסים המים. ככל שהחותר ישכנע את הקודח להתנהג באחריות ולהפסיק לקדוח, הסיכוי של סירה להגיע אל חוף מבטחים גדל.
כי מצבים של יעילות יורדת של האנטיביוטיקה יחייבו פיתוח ושימוש באנטיביוטיקות חזקות ואלימות הרבה יותר כלפי החיידקים, תרופות שנצטרך ליטול לאורך זמן גדול יותר ובמינונים גבוהים מאוד. מצב כזה, ידידי, הוא קשה יותר להבראה ועלול לסכן חיים של חולים שכיום נרפאים די בקלות.
הנה האנטיביוטיקה וגם העמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה הולכת ומתחזקת (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
זוהי האנטיביוטיקה (באנגלית):
https://youtu.be/OqQxtFcXNGk
תולדות האנטיביוטיקה:
https://youtu.be/ZDqa6gp13Z0
כך האנטיביוטיקה עובדת:
https://youtu.be/y2oaI-jc2uA
וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
מהי עמידות אנטי-מיקרוביאלית?
העמידות האנטי-מיקרוביאלית (Antimicrobial resistance) היא עמידות של חיידקים כנגד תרופות.
עמידות כזו מתפתחת למשל כשחיידקים או מיקרואורגניזמים דומים, מצליחים לפתח עמידות לתרופה, לאחר שעברו מוטציה, כלומר שינוי גנטי, או שרכשו גן, שמסייע להם לנצח את התרופה.
העמידות הזו של חיידקים שפיתחו עמידות נגד אנטיביוטיקה עלולה להחזיר את המען האנושי לעידן שלפני האנטיביוטיקה, בזמנים שהיו לא מעט זיהומים ומחלות שלא ניתן היה לנצח באמצעות תקופות ולא פעם הסתיימו במוות, רק כי לא הייתה תרופה שריפאה מהם.
זו, אגב, אחת הסיבות שהרופא ידרוש מכם לסיים את כל האנטיביוטיקה שרשם לכם ולא להפסיק באמצע. כי אם תיטלו רק חלק מהכדורים ותפסיקו יש חשש שחלק מהחיידקים שתקפו את גופכם ישרוד, כי הוא לא חוסל עדיין, ויפתח עמידות לתרופה האנטיביוטית הזו. כשהוא יילך ויתרבה יתפתח זן חדש של חיידקים, שעמיד בפני התרופה.
הרופא, מסיבה זו בדיוק, גם לא ייתן לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. כי וירוס מתנהג אחרת מחיידק ולכן אנטיביוטיקה היא גם לא יעילה נגדו וגם תחזק את עמידות החיידקים בעתיד כנגד התרופה הזו עצמה.
מכאן שכל שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי בעתיד. שימוש יתר באנטיביוטיקה גם לא מוביל לרפואה וגם מזיק ליעילות של התרופה האנטיביוטיות בעתיד. ושימוש לא מספק יביא לפיתוח של מחלות שלא ניתן יהיה לרפא באמצעות האנטיביוטיקה.
זה מה שמחייב כל אחד מאיתנו לנהוג באחריות באנטיביוטיקה ולא ליטול אותה ללא מרשם של רופא ולסיים אותה כשמקבלים מהרופאה ולא לדרוש אנטיביוטיקה כנגד וירוס שחליתם בו.
הנה עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה, שהולכת ומתחזקת (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
האנטיביוטיקה והעמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
כי כך האנטיביוטיקה עובדת:
https://youtu.be/y2oaI-jc2uA
וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
האם מרק עוף אכן מציע אנטיביוטיקה טבעית?
רובנו מסכימים שאין כמו מרק עוף ביתי בימים הגשומים והקרירים של החורף. כשהסערה משתוללת מסביב, מרק עוף מציע לנו את הנחמה המושלמת.
עם לא מעט מזונות הנחשבים לבריאים בזכות תערובות הוויטמינים והמינרלים שמצויים בהם, בכל זאת יש מנה הנחשבת לבעלת השפעה בריאותית טובה יותר מאחרות. מרק העוף.
רבים רואים במרק עוף (Chicken Soup) את הפניצילין היהודי, תרופת הסבתא האולטימטיבית וסוג של אנטיביוטיקה טבעית ועממית. יותר ויותר מחקרים מראים שיש בבירור משהו באמונה העממית הזו.
כבר אצל היפוקרטס, הרופא היווני שנחשב לאבי הרפואה, מוזכרים היתרונות של השימוש במרק צח מעצמות לטיפול בבעיות מעיים. גם הרמב"ם מציין, במאה ה-12, את היכולת של מרק כזה לעכב התפתחות של זיהומים ויראליים בגוף.
מרק העוף נחשב באופן מסורתי כתרופה להתקררות ולעוד מחלות. בנוסף, המרכיבים השונים במרק העוף מסייעים ומקדמים עוד יתרונות בריאותיים שנוגעים לכלל בריאות שלנו.
אז אין ויכוח על השם שיצא למרק העוף של אימא, אבל האם יש לדימוי הזה תמיכה מדעית? - הרי עד לא מזמן היו אנשי המדע ספקנים לגבי התועלת האמיתית שבו. רבים מהם בכלל ייחסו את סגולות המרפא שלו להשפעה פסיכולוגית, משהו כמו נשיקה שמרגיעה כאב, כשאימא או אבא נושקים במקום שקיבלנו בו מכה, או לאפקט הפלצבו הנובע מהתחושה הנעימה שמספק לנו מרק העוף.
ובכן, הגורמים להצטננות הם נגיפים, וירוסים ובכלל לא חיידקים. נראה שלמרק עוף יש דרך מסתורית, או לפחות כזו שאינה מוסברת לחלוטין, להילחם באותם וירוסים. המרק החם הזה מצליח לסייע לפרק את הגודש הידוע שאנו חשים בהצטננות או שפעת.
היום אנו יודעים שהוא תורם לחיזוק מערכת העיכול ולחיזוקה של מערכת החיסון, בה הוא משפר את פעילות התאים הלבנים שנלחמים בזיהומים.
חזקה גם העובדה שהמרק הזה מקל על הסימפטומים של המחלה, על ידי חימום דרכי הנשימה העליונות והקלת קשיי נשימה ושיעול. עם הזמן התגלה יותר מזה - שתיית מרק צח יעילה יותר לזה משתיית מים חמים רגילים.
בנוסף לחמימות של המרק, גם המלח שבו מסוגל לתרום ולהרגיע כאבי גרון. לא מעט מחקרים מראים שיש במרק העוף גם אי אילו תכונות אנטי-דלקתיות, המקילות על הגודש ועל תסמיני התקררות בדלקות בדרכי הנשימה העליונות.
לא נמשיך עם עוד הרבה נתונים, כמו מרכיבי סחוס וקולגן שמתפרקים בעקבות הבישול האיטי, מהעצמות שבמרק אל הנוזל שבו ובכך מסייעים להפחתת דלקת מפרקים ומכאוביה ולשמירה על עצמות חזקות. אותו קולגן, ביחד עם הסיליקה ונוזלי המרק גם שומרים על בריאות העור. גם הג'לטין במרק, שכבת החומר המפורסמת שיושבת על המרק כשהוא יוצא מהמקרר, מעודד גדילה של ציפורניים חזקות וצמיחת שיער בריא.
ומעבר לתכונות הריפוי שלו, מרק העוף גם מספק לגוף החולה נוזלים הכרחיים. למרבית האנשים חסרים נוזלים בחורף, משום שאיננו מרגישים בו צמא כמו בקיץ. הוא גם מתגבר בגופנו את כמות הנתרן והאשלגן. הנתרן מגיע מהעוף שבמרק והאשלגן - מהירקות שנוספו לו ושאנו אוכלים פחות בחורף. ביניהם בולטים גזר, קישואים, בצל, פטרוזיליה, שמיר ודלעת.
אז נראה שסבתא צדקה. ברור עתה שהדימוי שיצא בשנים האחרונות למרק העוף כ"מזון העל החדש" הוא מוצדק, גם אם מעט מוגזם. לפחות נקפיד מעתה לא לזלזל ב"עוף המכובס" ממרק העוף ונדע שהוא תורם לבריאותנו כמעט כמו התרופות שאנו צורכים בזמן מחלה ופסיכולוגית אף יותר. בתיאבון ורק בריאות!
הנה מרק העוף הבריא:
https://youtu.be/DC-NazzsawI
מתכון של מרק העוף (עברית):
https://youtu.be/h8vs-U6ERGM
ויש את המרק התימני, הלא פחות בריא (עברית):
https://youtu.be/YqiTwzBnOEk
מהם חיידקים או בקטריות?
החיידקים הם יצורים חד תאיים, כלומר יש להם רק תא אחד בודד. במרבית המקרים החיידק הוא יצור עצמאי. בדרך כלל החיידקים מתרבים על ידי גדילה של התא של החיידק וחלוקה שלו לשני צאצאים זהים.
גודלו של חיידק הוא זעיר ואת מרבית החיידקים לא ניתן לראות ללא מיקרוסקופ או אמצעי הגדלה. גודלם של החיידקים יכול להגיע לחצי אלפית של המילימטר ויש רבים שהם אף קטנים יותר. ישנם גם חיידקים גדולים יותר, כמו חיידקי הגופרית הזוהרים, שניתן לראות גם ללא הגדלה.
כמעט בכל מקום בעולם יש חיידקים. רק על כפות ידיכם נמצאים כרגע בסביבות 200 מיליון חיידקים!
המדענים זיהו פחות מ-2 אחוזים ממיני החיידקים בעולם עד יום, בערך כ-7000 מיני חיידקים, מה שאומר שיש עוד המון מינים שטרם זוהו, אולי אף חצי מיליון מיני חיידקים בעולם.
לרבים מאיתנו נדמה שהחיידק הוא יצור מזיק אבל האמת היא הפוכה - ללא החיידקים לא יוכלו להתקיים החיים שאנו מכירים על פני כדור הארץ. מהיצורים הזעירים ביותר ועד היצורים הגדולים ביותר, כולם מכילים חיידקים בכמויות עצומות. בכל תא בגופנו לדוגמה, יש כ-10 חיידקים. בקושי כ-300 ממיני החיידקים שהתגלו עד היום גורמים או מסייעים להיווצרות למחלות. מרבית החיידקים בגוף נמצאים במערכת העיכול והם תורמים מאד לפעילות התקינה של הגוף.
הנה הסבר על החיידקים, האנטיביוטיקה שמנצחת אותם, חוץ מאשר במקרים של רגישות או כשהם מפתחים עמידות אבולוציונית אליה (מתורגם):
http://youtu.be/znnp-Ivj2ek
דוקטור מל מסביר על החיידקים (עברית):
http://youtu.be/0h6K4cUwmak
מאובנים של בקטריות על אבן ממאדים הביאו לתיאוריה שהחיים בכדור הארץ מקורם במאדים (עברית):
https://youtu.be/_T8XZqE4MPk
כל בעלי החיים נולדו מהבקטריות:
http://youtu.be/qCn92mbWxd4
יתכן שחיידקים הם כלי ניווט מצוין עבור עופות (עברית):
https://youtu.be/q15X-K_NDFA
צורות שונות של חיידקים (מתורגם):
http://youtu.be/edeOIKSyzFI
וסוגיות האנטיביוטיקה והפיתוחים המטורפים נגד חיידקים (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
איך חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?
במחקר שנערך בשנת 2014, הוערך שמדי שנה מתים כ־700 אלף איש בעולם כולו, לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
הערכות מדעיות לגבי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה גורסות שאם לא יימצאו תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, יש חשש שעד שנת 2050 יעלה ל-10 מיליון מספר המתים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בכל שנה!
#האם מתקרב סוף עידן האנטיביוטיקה?
בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת עמידות לאנטיביוטיקה (Antibiotic Resistance) אצל חיידקים. למעשה, בימינו יש כבר לא מעט מחלות שאין לנו נגדן כל טיפול. החשש הוא שהן הולכות ומתרבות.
במיוחד חמור הדבר כי בעידן הנוכחי נפוצים טיולים בין היבשות בכדור הארץ יותר מאי פעם. בעולם כזה מועברים בקלות חיידקים עמידים מיבשת ליבשת ומתפשטים במהירות בעולם.
#מה גורם לעמידות הזו לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים?
מסתבר ששימוש מיותר ונפוץ מדי באנטיביוטיקות, לצד שימוש לא נכון בהן, כמו נטילת מינונים לא מתאימים וחולים שלא מסיימים את כל ימי נטילת האנטיביוטיקה שקיבלו, הם שיוצרים עמידות של חיידקים לתרופות המופלאות הללו.
#איך החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?
מסתבר למשל ששימוש ממושך מדי באנטיביוטיקה מסוימת תורם דווקא להתפתחות של החיידקים, בכך שהוא מקנה להם עמידות לתרופה זו.
גם שימוש באנטיביוטיקה אצל חולים שכבר החלימו מפתח את העמידות הזו שלהם.
באופן דומה גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי. זו הסיבה אגב לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. היא גם לא יעילה לטיפול בווירוסים וגם תחזק את עמידות החיידקים כנגדה התרופה עצמה.
זכרו, למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק.
אגב, מסתבר שעוד במחקריו המוקדמים של מפתח הפניצילין, אלכסנדר פלמינג, למד מי שפיתח את האנטיביוטיקה הראשונה בהיסטוריה שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר.
ואם זה היה החשש הראשון מפני עמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה, מאז גילה המדע שהתופעה הזו לא רק בעייתית ומתקיימת, אלא גם מתקדמת בקצב מטורף ולא מעט בעזרתנו, החולים.
עכשיו אתם יודעים כיצד לעצור אותה. ואם לא נעצור את התופעה הזו, יפגע אובדן יעילות האנטיביוטיקות ביכולת האנושית להילחם במחלות זיהומיות ובסיבוכים שנוצרים בניתוחים, השתלות, דיאליזות ובטיפולי כימותרפיה.
קיים חשש כמעט ודאי שבעידן שאחרי אובדן יעילות האנטיביוטיקה, אנשים שוב ימותו בשל מחלות פשוטות יחסית, כמו דלקת אוזניים או גרון. אלה מחלות שהאנטיביוטיקה מרפאת בקלות, אבל בעולם ללא יעילות אנטיביוטית הן ישובו לחולל שמות במין האנושי.
הנה הסבר על הצורך במאבק יעיל בעמידות בחיידקים (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
האנטיביוטיקה והעמידות אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
כך מתפתחת העמידות הזו:
https://youtu.be/mngVeKX8plk
סרט תיעודי קצר על העמידות המסוכנת של חיידקים לאנטיביוטיקה (מתורגם):
https://youtu.be/66k5UI4Yi60?t=19s?long=yes
ואחד נוסף על עמידות חיידקים שהולכת ומתפתחת:
https://youtu.be/zENv5EDElgA?long=yes
מה סודו המופלא של השום?
קשה לעיתים להבין את מעמדו האייקוני של השום (Garlic). הוא לא רק מאכל חשוב במטבחי העולם, אלא גם תרופה פופולרית, חיטוי לפצועים, תכשיר נגד כינים, אביזר עממי נגד עין הרע ומחזק אנרגטי לעבדים.
צמח השום נולד במרכז אסיה והתפשט משם אל העולם כולו. לריחו וטעמו היחודיים אחראים הטיאואפירים, מעין סולפידים אורגניים שנמצאים בו בריכוז גבוה במיוחד.
ה"שום", גם השם וגם הצמח, שימש תרבויות עתיקות. הללו הרבו להשתמש בשום, שאותו כינו גם "מלך התבלינים". הוא מוזכר גם בתנ"ך וגם בספרים עתיקים של מצרים העתיקה, יוון, רומא, אשור ובבל.
יש סיבה פשוטה לכך שהשום מכונה "האנטיביוטיקה של הטבע". מסתבר שהוא הורג מספר רב של חיידקים שונים. מרגע שגילו ביוון העתיקה שהשום "מנקה את העורקים", הרופאים שם השתמשו בו המון. במאה הראשונה לספירה, למשל, הם נתנו שום נגד שלל בעיות. בין השאר כדי להתמודד עם בעיות נשימה, טפילים בגוף ובעיות עיכול.
היפוקרטס היווני, בכיר הרופאים היווניים של העת העתיקה, נהג לתת אותו למטופליו הסובלים מבעיות מעיים. ממצאים מעידים שממש באותה עת נהגו הספורטאים היוונים, לאכול שום לפני משחקים ותחרויות ספורט, כדי להביא לשיפור הביצועים ולהגדיל את היכולות הפיזיות שלהם.
גם בפינות אחרות של העולם העתיק תפס השום תפקיד חשוב. בהודו העתיקה שימש השום לחיזוק הלב וזרימת הדם ובמקביל הוסיפו לו שמן ומרחו על הראש, כדי להרחיק כינים. באשור שבמסופוטמיה התגלו ממצאים שבהם המליצו עליו אז גם למאכל וגם לרפואה.
במצרים העתיקה נמצא שלפחות 22 תרופות, מתוך כ-800 תרופות שידעו אז להכין, היו על בסיס שום. גם כאן היה השום מוכר כמחזק גופני מעולה והיה מרכיב חובה בתזונתם של הפועלים. במיוחד חיזקו איתו את בוני הפירמידות ושאר המונומנטים הענקיים שנבנו באותה תקופה. כתובת שנמצאה במצרים מעידה על התקוממות שבה מחו פועלים מבוני הפירמידות, בסביבות שנת 1600 לפני הספירה, על שלא קיבלו את מנת השום שלהם באותו יום. ניתן לומר שהשום מילא אז תפקיד מקביל לקפה, או למשקה אנרגיה ממריץ בימינו.
בתנ"ך מוזכר השום כאחד מהמאכלים שבהם בני ישראל נזכרים, כשהם רוצים לשוב למצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר י"א).
כך שמאז הוא משמש, כבר מעל 5,000 שנה, לצרכים רפואיים - הן בפיתוח תרופות של ממש והן ברפואה העממית.
את הזינוק הרפואי שלו לתודעה המודרנית, חייב השום ללואי פסטר, החוקר הנודע. באמצע המאה ה-19 הוא גילה עד כמה השום יעיל בקטילת חיידקים. זה הסביר בדיעבד את סוד היעילות של השום כאמצעי לטיפול הפופולרי של חיילים בפצעיהם.
הצריכה הממוצעת של שום למאכל, עומדת כיום על 12 שיני שום ביום לנפש. שלושת המדינות התופסות את המקומות הראשונים בעולם, גם בכמות השום שמגדלים בהן וגם בגודל הצריכה שלו לנפש, הן איטליה, קוריאה וסין.
אבל כאמור, השום שימש ומשמש עד היום גם מחוץ לצלחת. בצפון אפריקה ובחלק מהעולם הערבי, רואים בו גם אמצעי שמרחיק עין הרע ומזיקים שונים. כשהם קונים רכב חדש, רבים שם מניחים צרור של שום מתחת למושב הנהג. המנהג הזה אף עלה לארץ, עם רבים מעולי צפון אפריקה.
בימינו מטפלים באמצעותו בבעיות נשימה, בטפילים ובבעיות עיכול.
הנה תולדות השום והדרך שבה מגדלים אותו:
https://youtu.be/Vr1326a1JbE
והעונה הנכונה לשתילת השום היא הסתיו:
https://youtu.be/GnFmrLTTPwY
איך גילה אלכסנדר פלמינג את הפניצילין ופיתח את האנטיביוטיקה?
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.
הנה סיפור גילויו המקרי של הפניצילין ששינה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/CNbnLgetqHs
התגלית המדהימה בשיר (עברית):
https://youtu.be/sjlaRkPNh5s
על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:
https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M
מצגת וידאו קצרה על התגלית (עברית):
https://youtu.be/a-j6Ry6eqGc
כך גילה פלמינג את הפניצילין:
https://youtu.be/PdWhVwiJWaU
סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:
http://youtu.be/48BmoGmWAiU
הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:
http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE
סרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:
https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
וכך שינה פלמינגו בתגליתו את העולם (עברית):
https://youtu.be/y6084NqO_Sw?long=yes
כמו כל תרופה, אנטיביוטיקה (Antibiotics) היא תרופה נגד חיידקים. הפיתוח של האנטיביוטיקה חולל מהפכה אדירה בעולם הרפואה. השפעתה החיובית של התרופה האנטיביוטית על ההיסטוריה האנושית היא אדירה.
אנטיביוטיקה היא תרופה שמיועדת לעזור לגוף להתנגד ולהצליח במלחמתו נגד הזיהום של החיידקים.
כל תרופה אנטיביוטית יעילה כנגד חיידקים שרגישים לה. אבל יעילותה הרפואית של האנטיביוטיקה היא בפגיעה ובנזק שהיא גורמת במבנה התא של החיידק, במקום בחיסולו.
זה אומר שתרופות אנטיביוטיות לא הורגות את החיידק, אלא בולמות את ההתפתחות שלו או מחלישות אותו. לכן החיידק לא נעלם מהגוף של החולה אלא נותר בו.
דמיינו עכשיו את החיידקים, הממתינים לשעת כושר שבה הם יוכלו להתרבות, לתקוף שוב, להתחזק ולייצר שוב את המחלה. ההתחזקות הזו נובעת מהעובדה שבתהליך אבולוציוני מרתק הם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה שהחלישה אותם כל כך.
איך זה קורה? - אבולוציה. זוהי עוד דוגמה מדהימה לברירה טבעית, שבה המתאימים שורדים והחלשים לא. החיידקים החלשים הולכים ונעלמים, בעוד שאותם חיידקים שהחומר הגנטי שלהם עבר מוטציה שמסייעת להם לשרוד בנוכחות האנטיביוטיקה הזו, שורדים ומתרבים. מוטציה כזו תמיד תתרחש, במוקדם או במאוחר, אבל תמיד.
הברירה הטבעית הזו היא חלק ממנגנון הישרדות החיידקים. וזו בדיוק הבעיה בתרופות האנטיביוטיות הנהדרות הללו. שימוש שלא לצורך בהן, או שימוש לא נכון, כמו למשל הפסקה מוקדמת של נטילת התרופה, מקטינים את היעילות ואת ההשפעה היעילה שלה כתרופה.
באופן כזה עולם הרפואה הולך ומאבד את יעילות התרופות האנטיביוטיות. בקצב התהליך הזה ניתן לשלוט רק בהקפדה של כל אחד מאיתנו, החולים, על הוראות הרופאים, ליטול תרופות אנטיביוטיות עד הסוף ולעולם לא ליטול אותן על דעת עצמנו וללא מרשם רופא.
כי במצב כזה, של יעילות הולכת ויורדת של אנטיביוטיקה, הולך ומתקרב היום שבו נזדקק לאנטיביוטיקה והיא תהפוך לחסרת אפקטיביות ועקרה ביכולת ההשפעה שלה.
אפשר לדמות את האנושות לשני אנשים על סירה בלב ים, שאחד חותר לעבר החוף והשני מחזיק מקדחה ויוצר ברצפת הסירה חורים, שדרכם נכנסים המים. ככל שהחותר ישכנע את הקודח להתנהג באחריות ולהפסיק לקדוח, הסיכוי של סירה להגיע אל חוף מבטחים גדל.
כי מצבים של יעילות יורדת של האנטיביוטיקה יחייבו פיתוח ושימוש באנטיביוטיקות חזקות ואלימות הרבה יותר כלפי החיידקים, תרופות שנצטרך ליטול לאורך זמן גדול יותר ובמינונים גבוהים מאוד. מצב כזה, ידידי, הוא קשה יותר להבראה ועלול לסכן חיים של חולים שכיום נרפאים די בקלות.
הנה האנטיביוטיקה וגם העמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה הולכת ומתחזקת (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
זוהי האנטיביוטיקה (באנגלית):
https://youtu.be/OqQxtFcXNGk
תולדות האנטיביוטיקה:
https://youtu.be/ZDqa6gp13Z0
כך האנטיביוטיקה עובדת:
https://youtu.be/y2oaI-jc2uA
וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
העמידות האנטי-מיקרוביאלית (Antimicrobial resistance) היא עמידות של חיידקים כנגד תרופות.
עמידות כזו מתפתחת למשל כשחיידקים או מיקרואורגניזמים דומים, מצליחים לפתח עמידות לתרופה, לאחר שעברו מוטציה, כלומר שינוי גנטי, או שרכשו גן, שמסייע להם לנצח את התרופה.
העמידות הזו של חיידקים שפיתחו עמידות נגד אנטיביוטיקה עלולה להחזיר את המען האנושי לעידן שלפני האנטיביוטיקה, בזמנים שהיו לא מעט זיהומים ומחלות שלא ניתן היה לנצח באמצעות תקופות ולא פעם הסתיימו במוות, רק כי לא הייתה תרופה שריפאה מהם.
זו, אגב, אחת הסיבות שהרופא ידרוש מכם לסיים את כל האנטיביוטיקה שרשם לכם ולא להפסיק באמצע. כי אם תיטלו רק חלק מהכדורים ותפסיקו יש חשש שחלק מהחיידקים שתקפו את גופכם ישרוד, כי הוא לא חוסל עדיין, ויפתח עמידות לתרופה האנטיביוטית הזו. כשהוא יילך ויתרבה יתפתח זן חדש של חיידקים, שעמיד בפני התרופה.
הרופא, מסיבה זו בדיוק, גם לא ייתן לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. כי וירוס מתנהג אחרת מחיידק ולכן אנטיביוטיקה היא גם לא יעילה נגדו וגם תחזק את עמידות החיידקים בעתיד כנגד התרופה הזו עצמה.
מכאן שכל שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי בעתיד. שימוש יתר באנטיביוטיקה גם לא מוביל לרפואה וגם מזיק ליעילות של התרופה האנטיביוטיות בעתיד. ושימוש לא מספק יביא לפיתוח של מחלות שלא ניתן יהיה לרפא באמצעות האנטיביוטיקה.
זה מה שמחייב כל אחד מאיתנו לנהוג באחריות באנטיביוטיקה ולא ליטול אותה ללא מרשם של רופא ולסיים אותה כשמקבלים מהרופאה ולא לדרוש אנטיביוטיקה כנגד וירוס שחליתם בו.
הנה עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה, שהולכת ומתחזקת (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
האנטיביוטיקה והעמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
כי כך האנטיביוטיקה עובדת:
https://youtu.be/y2oaI-jc2uA
וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
רובנו מסכימים שאין כמו מרק עוף ביתי בימים הגשומים והקרירים של החורף. כשהסערה משתוללת מסביב, מרק עוף מציע לנו את הנחמה המושלמת.
עם לא מעט מזונות הנחשבים לבריאים בזכות תערובות הוויטמינים והמינרלים שמצויים בהם, בכל זאת יש מנה הנחשבת לבעלת השפעה בריאותית טובה יותר מאחרות. מרק העוף.
רבים רואים במרק עוף (Chicken Soup) את הפניצילין היהודי, תרופת הסבתא האולטימטיבית וסוג של אנטיביוטיקה טבעית ועממית. יותר ויותר מחקרים מראים שיש בבירור משהו באמונה העממית הזו.
כבר אצל היפוקרטס, הרופא היווני שנחשב לאבי הרפואה, מוזכרים היתרונות של השימוש במרק צח מעצמות לטיפול בבעיות מעיים. גם הרמב"ם מציין, במאה ה-12, את היכולת של מרק כזה לעכב התפתחות של זיהומים ויראליים בגוף.
מרק העוף נחשב באופן מסורתי כתרופה להתקררות ולעוד מחלות. בנוסף, המרכיבים השונים במרק העוף מסייעים ומקדמים עוד יתרונות בריאותיים שנוגעים לכלל בריאות שלנו.
אז אין ויכוח על השם שיצא למרק העוף של אימא, אבל האם יש לדימוי הזה תמיכה מדעית? - הרי עד לא מזמן היו אנשי המדע ספקנים לגבי התועלת האמיתית שבו. רבים מהם בכלל ייחסו את סגולות המרפא שלו להשפעה פסיכולוגית, משהו כמו נשיקה שמרגיעה כאב, כשאימא או אבא נושקים במקום שקיבלנו בו מכה, או לאפקט הפלצבו הנובע מהתחושה הנעימה שמספק לנו מרק העוף.
ובכן, הגורמים להצטננות הם נגיפים, וירוסים ובכלל לא חיידקים. נראה שלמרק עוף יש דרך מסתורית, או לפחות כזו שאינה מוסברת לחלוטין, להילחם באותם וירוסים. המרק החם הזה מצליח לסייע לפרק את הגודש הידוע שאנו חשים בהצטננות או שפעת.
היום אנו יודעים שהוא תורם לחיזוק מערכת העיכול ולחיזוקה של מערכת החיסון, בה הוא משפר את פעילות התאים הלבנים שנלחמים בזיהומים.
חזקה גם העובדה שהמרק הזה מקל על הסימפטומים של המחלה, על ידי חימום דרכי הנשימה העליונות והקלת קשיי נשימה ושיעול. עם הזמן התגלה יותר מזה - שתיית מרק צח יעילה יותר לזה משתיית מים חמים רגילים.
בנוסף לחמימות של המרק, גם המלח שבו מסוגל לתרום ולהרגיע כאבי גרון. לא מעט מחקרים מראים שיש במרק העוף גם אי אילו תכונות אנטי-דלקתיות, המקילות על הגודש ועל תסמיני התקררות בדלקות בדרכי הנשימה העליונות.
לא נמשיך עם עוד הרבה נתונים, כמו מרכיבי סחוס וקולגן שמתפרקים בעקבות הבישול האיטי, מהעצמות שבמרק אל הנוזל שבו ובכך מסייעים להפחתת דלקת מפרקים ומכאוביה ולשמירה על עצמות חזקות. אותו קולגן, ביחד עם הסיליקה ונוזלי המרק גם שומרים על בריאות העור. גם הג'לטין במרק, שכבת החומר המפורסמת שיושבת על המרק כשהוא יוצא מהמקרר, מעודד גדילה של ציפורניים חזקות וצמיחת שיער בריא.
ומעבר לתכונות הריפוי שלו, מרק העוף גם מספק לגוף החולה נוזלים הכרחיים. למרבית האנשים חסרים נוזלים בחורף, משום שאיננו מרגישים בו צמא כמו בקיץ. הוא גם מתגבר בגופנו את כמות הנתרן והאשלגן. הנתרן מגיע מהעוף שבמרק והאשלגן - מהירקות שנוספו לו ושאנו אוכלים פחות בחורף. ביניהם בולטים גזר, קישואים, בצל, פטרוזיליה, שמיר ודלעת.
אז נראה שסבתא צדקה. ברור עתה שהדימוי שיצא בשנים האחרונות למרק העוף כ"מזון העל החדש" הוא מוצדק, גם אם מעט מוגזם. לפחות נקפיד מעתה לא לזלזל ב"עוף המכובס" ממרק העוף ונדע שהוא תורם לבריאותנו כמעט כמו התרופות שאנו צורכים בזמן מחלה ופסיכולוגית אף יותר. בתיאבון ורק בריאות!
הנה מרק העוף הבריא:
https://youtu.be/DC-NazzsawI
מתכון של מרק העוף (עברית):
https://youtu.be/h8vs-U6ERGM
ויש את המרק התימני, הלא פחות בריא (עברית):
https://youtu.be/YqiTwzBnOEk
החיידקים הם יצורים חד תאיים, כלומר יש להם רק תא אחד בודד. במרבית המקרים החיידק הוא יצור עצמאי. בדרך כלל החיידקים מתרבים על ידי גדילה של התא של החיידק וחלוקה שלו לשני צאצאים זהים.
גודלו של חיידק הוא זעיר ואת מרבית החיידקים לא ניתן לראות ללא מיקרוסקופ או אמצעי הגדלה. גודלם של החיידקים יכול להגיע לחצי אלפית של המילימטר ויש רבים שהם אף קטנים יותר. ישנם גם חיידקים גדולים יותר, כמו חיידקי הגופרית הזוהרים, שניתן לראות גם ללא הגדלה.
כמעט בכל מקום בעולם יש חיידקים. רק על כפות ידיכם נמצאים כרגע בסביבות 200 מיליון חיידקים!
המדענים זיהו פחות מ-2 אחוזים ממיני החיידקים בעולם עד יום, בערך כ-7000 מיני חיידקים, מה שאומר שיש עוד המון מינים שטרם זוהו, אולי אף חצי מיליון מיני חיידקים בעולם.
לרבים מאיתנו נדמה שהחיידק הוא יצור מזיק אבל האמת היא הפוכה - ללא החיידקים לא יוכלו להתקיים החיים שאנו מכירים על פני כדור הארץ. מהיצורים הזעירים ביותר ועד היצורים הגדולים ביותר, כולם מכילים חיידקים בכמויות עצומות. בכל תא בגופנו לדוגמה, יש כ-10 חיידקים. בקושי כ-300 ממיני החיידקים שהתגלו עד היום גורמים או מסייעים להיווצרות למחלות. מרבית החיידקים בגוף נמצאים במערכת העיכול והם תורמים מאד לפעילות התקינה של הגוף.
הנה הסבר על החיידקים, האנטיביוטיקה שמנצחת אותם, חוץ מאשר במקרים של רגישות או כשהם מפתחים עמידות אבולוציונית אליה (מתורגם):
http://youtu.be/znnp-Ivj2ek
דוקטור מל מסביר על החיידקים (עברית):
http://youtu.be/0h6K4cUwmak
מאובנים של בקטריות על אבן ממאדים הביאו לתיאוריה שהחיים בכדור הארץ מקורם במאדים (עברית):
https://youtu.be/_T8XZqE4MPk
כל בעלי החיים נולדו מהבקטריות:
http://youtu.be/qCn92mbWxd4
יתכן שחיידקים הם כלי ניווט מצוין עבור עופות (עברית):
https://youtu.be/q15X-K_NDFA
צורות שונות של חיידקים (מתורגם):
http://youtu.be/edeOIKSyzFI
וסוגיות האנטיביוטיקה והפיתוחים המטורפים נגד חיידקים (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
אנטיביוטיקה
במחקר שנערך בשנת 2014, הוערך שמדי שנה מתים כ־700 אלף איש בעולם כולו, לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
הערכות מדעיות לגבי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה גורסות שאם לא יימצאו תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, יש חשש שעד שנת 2050 יעלה ל-10 מיליון מספר המתים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בכל שנה!
#האם מתקרב סוף עידן האנטיביוטיקה?
בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת עמידות לאנטיביוטיקה (Antibiotic Resistance) אצל חיידקים. למעשה, בימינו יש כבר לא מעט מחלות שאין לנו נגדן כל טיפול. החשש הוא שהן הולכות ומתרבות.
במיוחד חמור הדבר כי בעידן הנוכחי נפוצים טיולים בין היבשות בכדור הארץ יותר מאי פעם. בעולם כזה מועברים בקלות חיידקים עמידים מיבשת ליבשת ומתפשטים במהירות בעולם.
#מה גורם לעמידות הזו לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים?
מסתבר ששימוש מיותר ונפוץ מדי באנטיביוטיקות, לצד שימוש לא נכון בהן, כמו נטילת מינונים לא מתאימים וחולים שלא מסיימים את כל ימי נטילת האנטיביוטיקה שקיבלו, הם שיוצרים עמידות של חיידקים לתרופות המופלאות הללו.
#איך החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?
מסתבר למשל ששימוש ממושך מדי באנטיביוטיקה מסוימת תורם דווקא להתפתחות של החיידקים, בכך שהוא מקנה להם עמידות לתרופה זו.
גם שימוש באנטיביוטיקה אצל חולים שכבר החלימו מפתח את העמידות הזו שלהם.
באופן דומה גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי. זו הסיבה אגב לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. היא גם לא יעילה לטיפול בווירוסים וגם תחזק את עמידות החיידקים כנגדה התרופה עצמה.
זכרו, למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק.
אגב, מסתבר שעוד במחקריו המוקדמים של מפתח הפניצילין, אלכסנדר פלמינג, למד מי שפיתח את האנטיביוטיקה הראשונה בהיסטוריה שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר.
ואם זה היה החשש הראשון מפני עמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה, מאז גילה המדע שהתופעה הזו לא רק בעייתית ומתקיימת, אלא גם מתקדמת בקצב מטורף ולא מעט בעזרתנו, החולים.
עכשיו אתם יודעים כיצד לעצור אותה. ואם לא נעצור את התופעה הזו, יפגע אובדן יעילות האנטיביוטיקות ביכולת האנושית להילחם במחלות זיהומיות ובסיבוכים שנוצרים בניתוחים, השתלות, דיאליזות ובטיפולי כימותרפיה.
קיים חשש כמעט ודאי שבעידן שאחרי אובדן יעילות האנטיביוטיקה, אנשים שוב ימותו בשל מחלות פשוטות יחסית, כמו דלקת אוזניים או גרון. אלה מחלות שהאנטיביוטיקה מרפאת בקלות, אבל בעולם ללא יעילות אנטיביוטית הן ישובו לחולל שמות במין האנושי.
הנה הסבר על הצורך במאבק יעיל בעמידות בחיידקים (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
האנטיביוטיקה והעמידות אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
כך מתפתחת העמידות הזו:
https://youtu.be/mngVeKX8plk
סרט תיעודי קצר על העמידות המסוכנת של חיידקים לאנטיביוטיקה (מתורגם):
https://youtu.be/66k5UI4Yi60?t=19s?long=yes
ואחד נוסף על עמידות חיידקים שהולכת ומתפתחת:
https://youtu.be/zENv5EDElgA?long=yes
קשה לעיתים להבין את מעמדו האייקוני של השום (Garlic). הוא לא רק מאכל חשוב במטבחי העולם, אלא גם תרופה פופולרית, חיטוי לפצועים, תכשיר נגד כינים, אביזר עממי נגד עין הרע ומחזק אנרגטי לעבדים.
צמח השום נולד במרכז אסיה והתפשט משם אל העולם כולו. לריחו וטעמו היחודיים אחראים הטיאואפירים, מעין סולפידים אורגניים שנמצאים בו בריכוז גבוה במיוחד.
ה"שום", גם השם וגם הצמח, שימש תרבויות עתיקות. הללו הרבו להשתמש בשום, שאותו כינו גם "מלך התבלינים". הוא מוזכר גם בתנ"ך וגם בספרים עתיקים של מצרים העתיקה, יוון, רומא, אשור ובבל.
יש סיבה פשוטה לכך שהשום מכונה "האנטיביוטיקה של הטבע". מסתבר שהוא הורג מספר רב של חיידקים שונים. מרגע שגילו ביוון העתיקה שהשום "מנקה את העורקים", הרופאים שם השתמשו בו המון. במאה הראשונה לספירה, למשל, הם נתנו שום נגד שלל בעיות. בין השאר כדי להתמודד עם בעיות נשימה, טפילים בגוף ובעיות עיכול.
היפוקרטס היווני, בכיר הרופאים היווניים של העת העתיקה, נהג לתת אותו למטופליו הסובלים מבעיות מעיים. ממצאים מעידים שממש באותה עת נהגו הספורטאים היוונים, לאכול שום לפני משחקים ותחרויות ספורט, כדי להביא לשיפור הביצועים ולהגדיל את היכולות הפיזיות שלהם.
גם בפינות אחרות של העולם העתיק תפס השום תפקיד חשוב. בהודו העתיקה שימש השום לחיזוק הלב וזרימת הדם ובמקביל הוסיפו לו שמן ומרחו על הראש, כדי להרחיק כינים. באשור שבמסופוטמיה התגלו ממצאים שבהם המליצו עליו אז גם למאכל וגם לרפואה.
במצרים העתיקה נמצא שלפחות 22 תרופות, מתוך כ-800 תרופות שידעו אז להכין, היו על בסיס שום. גם כאן היה השום מוכר כמחזק גופני מעולה והיה מרכיב חובה בתזונתם של הפועלים. במיוחד חיזקו איתו את בוני הפירמידות ושאר המונומנטים הענקיים שנבנו באותה תקופה. כתובת שנמצאה במצרים מעידה על התקוממות שבה מחו פועלים מבוני הפירמידות, בסביבות שנת 1600 לפני הספירה, על שלא קיבלו את מנת השום שלהם באותו יום. ניתן לומר שהשום מילא אז תפקיד מקביל לקפה, או למשקה אנרגיה ממריץ בימינו.
בתנ"ך מוזכר השום כאחד מהמאכלים שבהם בני ישראל נזכרים, כשהם רוצים לשוב למצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר י"א).
כך שמאז הוא משמש, כבר מעל 5,000 שנה, לצרכים רפואיים - הן בפיתוח תרופות של ממש והן ברפואה העממית.
את הזינוק הרפואי שלו לתודעה המודרנית, חייב השום ללואי פסטר, החוקר הנודע. באמצע המאה ה-19 הוא גילה עד כמה השום יעיל בקטילת חיידקים. זה הסביר בדיעבד את סוד היעילות של השום כאמצעי לטיפול הפופולרי של חיילים בפצעיהם.
הצריכה הממוצעת של שום למאכל, עומדת כיום על 12 שיני שום ביום לנפש. שלושת המדינות התופסות את המקומות הראשונים בעולם, גם בכמות השום שמגדלים בהן וגם בגודל הצריכה שלו לנפש, הן איטליה, קוריאה וסין.
אבל כאמור, השום שימש ומשמש עד היום גם מחוץ לצלחת. בצפון אפריקה ובחלק מהעולם הערבי, רואים בו גם אמצעי שמרחיק עין הרע ומזיקים שונים. כשהם קונים רכב חדש, רבים שם מניחים צרור של שום מתחת למושב הנהג. המנהג הזה אף עלה לארץ, עם רבים מעולי צפון אפריקה.
בימינו מטפלים באמצעותו בבעיות נשימה, בטפילים ובבעיות עיכול.
הנה תולדות השום והדרך שבה מגדלים אותו:
https://youtu.be/Vr1326a1JbE
והעונה הנכונה לשתילת השום היא הסתיו:
https://youtu.be/GnFmrLTTPwY
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.
הנה סיפור גילויו המקרי של הפניצילין ששינה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/CNbnLgetqHs
התגלית המדהימה בשיר (עברית):
https://youtu.be/sjlaRkPNh5s
על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:
https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M
מצגת וידאו קצרה על התגלית (עברית):
https://youtu.be/a-j6Ry6eqGc
כך גילה פלמינג את הפניצילין:
https://youtu.be/PdWhVwiJWaU
סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:
http://youtu.be/48BmoGmWAiU
הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:
http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE
סרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:
https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
וכך שינה פלמינגו בתגליתו את העולם (עברית):
https://youtu.be/y6084NqO_Sw?long=yes
