מהי העמידות של חיידקים לתרופות אנטיביוטיות?
במחקר שנערך בשנת 2014, הוערך שמדי שנה מתים כ־700 אלף איש בעולם כולו, לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
הערכות מדעיות לגבי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה גורסות שאם לא יימצאו תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, יש חשש שעד שנת 2050 יעלה ל-10 מיליון מספר המתים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בכל שנה!
במיוחד חמור הדבר כי בעידן הנוכחי נפוצים טיולים בין היבשות בכדור הארץ יותר מאי פעם. בעולם כזה מועברים בקלות חיידקים עמידים מיבשת ליבשת ומתפשטים במהירות בעולם.
גם שימוש באנטיביוטיקה אצל חולים שכבר החלימו מפתח את העמידות הזו שלהם.
באופן דומה גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי. זו הסיבה אגב לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. היא גם לא יעילה לטיפול בווירוסים וגם תחזק את עמידות החיידקים כנגדה התרופה עצמה.
זכרו, למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק.
אגב, מסתבר שעוד במחקריו המוקדמים של מפתח הפניצילין, אלכסנדר פלמינג, למד מי שפיתח את האנטיביוטיקה הראשונה בהיסטוריה שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר.
ואם זה היה החשש הראשון מפני עמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה, מאז גילה המדע שהתופעה הזו לא רק בעייתית ומתקיימת, אלא גם מתקדמת בקצב מטורף ולא מעט בעזרתנו, החולים.
עכשיו אתם יודעים כיצד לעצור אותה. ואם לא נעצור את התופעה הזו, יפגע אובדן יעילות האנטיביוטיקות ביכולת האנושית להילחם במחלות זיהומיות ובסיבוכים שנוצרים בניתוחים, השתלות, דיאליזות ובטיפולי כימותרפיה.
קיים חשש כמעט ודאי שבעידן שאחרי אובדן יעילות האנטיביוטיקה, אנשים שוב ימותו בשל מחלות פשוטות יחסית, כמו דלקת אוזניים או גרון. אלה מחלות שהאנטיביוטיקה מרפאת בקלות, אבל בעולם ללא יעילות אנטיביוטית הן ישובו לחולל שמות במין האנושי.
במחקר שנערך בשנת 2014, הוערך שמדי שנה מתים כ־700 אלף איש בעולם כולו, לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
הערכות מדעיות לגבי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה גורסות שאם לא יימצאו תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, יש חשש שעד שנת 2050 יעלה ל-10 מיליון מספר המתים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בכל שנה!
האם מתקרב סוף עידן האנטיביוטיקה?
בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת עמידות לאנטיביוטיקה (Antibiotic Resistance) אצל חיידקים. למעשה, בימינו יש כבר לא מעט מחלות שאין לנו נגדן כל טיפול. החשש הוא שהן הולכות ומתרבות.
במיוחד חמור הדבר כי בעידן הנוכחי נפוצים טיולים בין היבשות בכדור הארץ יותר מאי פעם. בעולם כזה מועברים בקלות חיידקים עמידים מיבשת ליבשת ומתפשטים במהירות בעולם.
מה גורם לעמידות הזו לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים?
מסתבר ששימוש מיותר ונפוץ מדי באנטיביוטיקות, לצד שימוש לא נכון בהן, כמו נטילת מינונים לא מתאימים וחולים שלא מסיימים את כל ימי נטילת האנטיביוטיקה שקיבלו, הם שיוצרים עמידות של חיידקים לתרופות המופלאות הללו.
איך החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?
מסתבר למשל ששימוש ממושך מדי באנטיביוטיקה מסוימת תורם דווקא להתפתחות של החיידקים, בכך שהוא מקנה להם עמידות לתרופה זו.
גם שימוש באנטיביוטיקה אצל חולים שכבר החלימו מפתח את העמידות הזו שלהם.
באופן דומה גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי. זו הסיבה אגב לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. היא גם לא יעילה לטיפול בווירוסים וגם תחזק את עמידות החיידקים כנגדה התרופה עצמה.
זכרו, למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק.
אגב, מסתבר שעוד במחקריו המוקדמים של מפתח הפניצילין, אלכסנדר פלמינג, למד מי שפיתח את האנטיביוטיקה הראשונה בהיסטוריה שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר.
ואם זה היה החשש הראשון מפני עמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה, מאז גילה המדע שהתופעה הזו לא רק בעייתית ומתקיימת, אלא גם מתקדמת בקצב מטורף ולא מעט בעזרתנו, החולים.
עכשיו אתם יודעים כיצד לעצור אותה. ואם לא נעצור את התופעה הזו, יפגע אובדן יעילות האנטיביוטיקות ביכולת האנושית להילחם במחלות זיהומיות ובסיבוכים שנוצרים בניתוחים, השתלות, דיאליזות ובטיפולי כימותרפיה.
קיים חשש כמעט ודאי שבעידן שאחרי אובדן יעילות האנטיביוטיקה, אנשים שוב ימותו בשל מחלות פשוטות יחסית, כמו דלקת אוזניים או גרון. אלה מחלות שהאנטיביוטיקה מרפאת בקלות, אבל בעולם ללא יעילות אנטיביוטית הן ישובו לחולל שמות במין האנושי.
