שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהם זוכת שני פרסי הנובל מארי קירי ובעלה?
מה אם נאמר לכם שאחד המדענים הטובים בהיסטוריה היה בכלל אישה? ואם נוסיף שהאישה הזו זכתה בפרס נובל ולא פעם אחת אלא פעמיים? - הופה, בנות... מתחילות להאמין בעצמנו? אז יאללה ללמוד!
קראו לה מארי קירי. עם בעלה, פייר קירי (Pierre and Marie Curie), גילו השניים ב-1898 את הרדיום (Radium), שנקרא בעברית "אורית". מדובר ביסוד כימי רדיואקטיבי, שהקרינה הרדיואקטיבית שלו היא פי מיליון מזו שפולט האורניום.
השניים גילו את הרדיום בעפרת אורניום, שממנה הפיקו את כל האורניום ואז גילו שהיא עדיין רדיואקטיבית. מכך הסיקו השניים שבעופרת האורניום עדיין יש יסוד רדיואקטיבי נוסף. זה היה הרדיום ואגב,עימו גילו בעופרה הזו עוד יסוד, שלו קראו פולוניום.
אחרי התנגדות בוועדת הפרס, אופיינית לתקופה, להעניק פרס נובל לאשה, השניים זכו בפרס נובל יחדיו. אחרי מותו של פייר בתאונת דרכים המשיכה מארי במחקר וזכתה בפרס נובל נוסף.
לבסוף היא מתה, בשל הקרינה הרבה שאליה נחשפה במעבדה. עד היום, אגב, יש קושי וחשש מקריאה של יומני המחקר המדעי המסקרנים שלה, בשל הרדיואקטיביות המסוכנת שבהם.
פיתוחים מדעיים רבים שנולדו עם השנים הושפעו מגילוי הרדיום והרדיו-אקטיביות של הזוג קירי. ניתן לומר שללא הגילויים של השניים, לא היו באות המון המצאות רפואיות חשובות.
מנגד, יתכן שגם הפצצה הגרעינית לא הייתה באה לעולם, כך שלא כל מה שנולד כתוצאה מהתגליות וההמצאות שלהם היה אולי כל כך מוצלח.
הנה סיפורה של האישה היחידה שזכתה בשני פרסי נובל (מתורגם):
https://youtu.be/w6JFRi0Qm_s
פייר ומארי קירי והעבודה שהמשיכה לאחר מותו:
https://youtu.be/ZEV4KJBJvEg
על מארי קירי וגילוי הרדיום:
http://youtu.be/3KmJsKuJws4
והבה נכיר אותה, עם מעט הומור חינוכי (עברית):
https://youtu.be/VAxoXbC3H0A?long=yes
מיהי ליזה מייטנר שהפסידה נובל בגלל היטלר?
האגדה מספרת שאלברט איינשטיין כינה אותה "מארי קירי הגרמנית". אחרים קראו לה "האם של פצצת האטום", רבים רואים בה את מי שגילוי הביקוע הגרעיני שלה תרם תרומה מכרעת לשמירה על העולם ממפלצת הפשיזם וכל מי שמספר עליה אומר שהיטלר אחראי לכך שהיא לא זכתה בפרס נובל שהיה כל כך מגיע לה.
קראו לה לִיזֶה מַיְיטְנֶר (Lise Meitner).
והיא לא רק עוד שם באנציקלופדיה המדעית - היא הסיפור של המדע היהודי בתקופת השואה.
הפיזיקאית האוסטרית-יהודייה ליזה מייטנר נולדה ב-7 בנובמבר 1878 בעיר וינה, למשפחה יהודית עשירה ומסודרת. בבגרותה היא חוללה מהפכה בהבנת הגרעין האטומי, רק כדי להיתקל בקיר בטון של אנטישמיות וסקסיזם שימנע ממנה לקבל הכרה הולמת.
כבר בגיל 23, מייטנר הייתה האישה השנייה שזכתה לקבל דוקטורט מאוניברסיטת וינה. זה היה ב-1906 והיא התמחתה בפיזיקה רדיואקטיבית ולאחר שקיבלה את התואר היא עברה לברלין, כדי לעבוד עם הפיזיקאי מקס פלאנק והכימאי אוטו האן (Otto Hahn), בשיתוף פעולה שעתיד להימשך עשרות שנים.
כאשר האן וחבריו לצוות גילו שורה של יסודות כבדים חדשים בהפצצה של אורניום, מייטנר הייתה היחידה שהצליחה להסביר את התהליך המדעי.
מהמכתבים שהחליפו ביניהם מייטנר והאן נשמרו עולה שהוא האמין כי ביקוע גרעיני הוא בלתי אפשרי. הייתה זו מייטנר שהבינה לראשונה שגרעין האטום יכול להתפצל לחלקים קטנים יותר ועלול להפוך לכוח בלתי נתפס.
במאמר מדעי שפרסמה עם אחיינה אוטו פריש (Otto Frisch) בינואר 1939, היא הייתה הראשונה שתיארה והמציאה את המונח "ביקוע גרעיני". זו תהיה פריצת דרך במחקר הגרעין שבהמשך תיחשב למדהימה ותוביל לפיתוח של כורים גרעיניים ובסופו של דבר גם לפצצת האטום.
אך בשלב הזה ולאור עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נאלצה מייטנר היהודייה לברוח מברלין ומגרמניה ההולכת ונסחפת לשנאת יהודים. בגלותה בשוודיה היא ממשיכה את המחקר שלה. בהתכתבות מול אוטו האן היא מסייעת להם וכמי שזיהתה את תהליך הביקוע הגרעיני (שעמיתיה הגברים לא פיצחו אותו) היא ממשיכה להיות שותפה מלאה לתגלית האדירה של ביקוע הגרעין.
אבל כאן יגיע הפרק האפל בחייה.
בשנת 1944, זוכים שותפיה הגבריים, המדענים האן ושטרסמן, בפרס נובל בכימיה, עבור גילוי הביקוע הגרעיני. מייטנר, לעומת זאת, לא נכללת בפרס. זה אירוע מוזר ומרתיח שמביא לכך שמאז מתנהלת מחלוקת על ההחלטה הזו, כשמבקריה טוענים שהיא מדגימה את אחת הדוגמאות הגרועות ביותר לגזענות וסקסיזם בוועדת נובל.
שנבין, מייטנר, שנחשבת לאחת החלוצות של הפקת אנרגיה מתהליכים גרעיניים, הייתה מועמדת לפרס נובל 49 פעמים: 19 מועמדויות היו לה בכימיה ו-30 פעם בפיזיקה.
כשהוזמנה להצטרף בפרויקט מנהטן, הפרויקט המפורסם שבו פיתחו מדעני גרעין את פצצות האטום, היא סירבה בהחלטיות והכריזה: "לא אעשה שום דבר עם פצצה!" - כי מייטנר הייתה פציפיסטית והיא בחרה לשמור על עקרונותיה, אף שהמחקר שלה הוא שסיפק את הבסיס המדעי לנשק ההרסני ביותר שיצר האדם.
מייטנר נפטרה ב-1968 בקיימברידג', ובשנים שעברו אחרי מותה קראו על שמה את היסוד הכימי 109 בטבלה המחזורית - את המייטנריום (Meitnerium). זה היה פרס ניחומים קטן למדענית גדולה, שהתקשורת האמריקאית תיארה כמי ש"עזבה את גרמניה עם הפצצה בכיסה".
הנה קיצור סיפורה של המדענית היהודיה שברחה והפסידה את פרס נובל:
https://youtu.be/k7CXHMe0hzg
מסרט קצר על מייטנר:
https://youtu.be/D-OnLEXl3aA
קשרי המשפחה של מייטנר:
https://youtu.be/WZTGTUCQiV8
היסוד שקרוי על שמה (עברית):
https://youtu.be/tIZd-wULzYQ
סיפורה בציורים:
https://youtu.be/uZZFG58G_jE?long=yes
וסרט תיעודי ארוך ומקיף על האישה שתרמה להצלת העולם (עברית):
https://youtu.be/ZfQ2hjZ7LYo?long=yes
מהו הסליל הכפול, הדאבל הליקס?
אפקט מתילדה
מה אם נאמר לכם שאחד המדענים הטובים בהיסטוריה היה בכלל אישה? ואם נוסיף שהאישה הזו זכתה בפרס נובל ולא פעם אחת אלא פעמיים? - הופה, בנות... מתחילות להאמין בעצמנו? אז יאללה ללמוד!
קראו לה מארי קירי. עם בעלה, פייר קירי (Pierre and Marie Curie), גילו השניים ב-1898 את הרדיום (Radium), שנקרא בעברית "אורית". מדובר ביסוד כימי רדיואקטיבי, שהקרינה הרדיואקטיבית שלו היא פי מיליון מזו שפולט האורניום.
השניים גילו את הרדיום בעפרת אורניום, שממנה הפיקו את כל האורניום ואז גילו שהיא עדיין רדיואקטיבית. מכך הסיקו השניים שבעופרת האורניום עדיין יש יסוד רדיואקטיבי נוסף. זה היה הרדיום ואגב,עימו גילו בעופרה הזו עוד יסוד, שלו קראו פולוניום.
אחרי התנגדות בוועדת הפרס, אופיינית לתקופה, להעניק פרס נובל לאשה, השניים זכו בפרס נובל יחדיו. אחרי מותו של פייר בתאונת דרכים המשיכה מארי במחקר וזכתה בפרס נובל נוסף.
לבסוף היא מתה, בשל הקרינה הרבה שאליה נחשפה במעבדה. עד היום, אגב, יש קושי וחשש מקריאה של יומני המחקר המדעי המסקרנים שלה, בשל הרדיואקטיביות המסוכנת שבהם.
פיתוחים מדעיים רבים שנולדו עם השנים הושפעו מגילוי הרדיום והרדיו-אקטיביות של הזוג קירי. ניתן לומר שללא הגילויים של השניים, לא היו באות המון המצאות רפואיות חשובות.
מנגד, יתכן שגם הפצצה הגרעינית לא הייתה באה לעולם, כך שלא כל מה שנולד כתוצאה מהתגליות וההמצאות שלהם היה אולי כל כך מוצלח.
הנה סיפורה של האישה היחידה שזכתה בשני פרסי נובל (מתורגם):
https://youtu.be/w6JFRi0Qm_s
פייר ומארי קירי והעבודה שהמשיכה לאחר מותו:
https://youtu.be/ZEV4KJBJvEg
על מארי קירי וגילוי הרדיום:
http://youtu.be/3KmJsKuJws4
והבה נכיר אותה, עם מעט הומור חינוכי (עברית):
https://youtu.be/VAxoXbC3H0A?long=yes
האגדה מספרת שאלברט איינשטיין כינה אותה "מארי קירי הגרמנית". אחרים קראו לה "האם של פצצת האטום", רבים רואים בה את מי שגילוי הביקוע הגרעיני שלה תרם תרומה מכרעת לשמירה על העולם ממפלצת הפשיזם וכל מי שמספר עליה אומר שהיטלר אחראי לכך שהיא לא זכתה בפרס נובל שהיה כל כך מגיע לה.
קראו לה לִיזֶה מַיְיטְנֶר (Lise Meitner).
והיא לא רק עוד שם באנציקלופדיה המדעית - היא הסיפור של המדע היהודי בתקופת השואה.
הפיזיקאית האוסטרית-יהודייה ליזה מייטנר נולדה ב-7 בנובמבר 1878 בעיר וינה, למשפחה יהודית עשירה ומסודרת. בבגרותה היא חוללה מהפכה בהבנת הגרעין האטומי, רק כדי להיתקל בקיר בטון של אנטישמיות וסקסיזם שימנע ממנה לקבל הכרה הולמת.
כבר בגיל 23, מייטנר הייתה האישה השנייה שזכתה לקבל דוקטורט מאוניברסיטת וינה. זה היה ב-1906 והיא התמחתה בפיזיקה רדיואקטיבית ולאחר שקיבלה את התואר היא עברה לברלין, כדי לעבוד עם הפיזיקאי מקס פלאנק והכימאי אוטו האן (Otto Hahn), בשיתוף פעולה שעתיד להימשך עשרות שנים.
כאשר האן וחבריו לצוות גילו שורה של יסודות כבדים חדשים בהפצצה של אורניום, מייטנר הייתה היחידה שהצליחה להסביר את התהליך המדעי.
מהמכתבים שהחליפו ביניהם מייטנר והאן נשמרו עולה שהוא האמין כי ביקוע גרעיני הוא בלתי אפשרי. הייתה זו מייטנר שהבינה לראשונה שגרעין האטום יכול להתפצל לחלקים קטנים יותר ועלול להפוך לכוח בלתי נתפס.
במאמר מדעי שפרסמה עם אחיינה אוטו פריש (Otto Frisch) בינואר 1939, היא הייתה הראשונה שתיארה והמציאה את המונח "ביקוע גרעיני". זו תהיה פריצת דרך במחקר הגרעין שבהמשך תיחשב למדהימה ותוביל לפיתוח של כורים גרעיניים ובסופו של דבר גם לפצצת האטום.
אך בשלב הזה ולאור עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נאלצה מייטנר היהודייה לברוח מברלין ומגרמניה ההולכת ונסחפת לשנאת יהודים. בגלותה בשוודיה היא ממשיכה את המחקר שלה. בהתכתבות מול אוטו האן היא מסייעת להם וכמי שזיהתה את תהליך הביקוע הגרעיני (שעמיתיה הגברים לא פיצחו אותו) היא ממשיכה להיות שותפה מלאה לתגלית האדירה של ביקוע הגרעין.
אבל כאן יגיע הפרק האפל בחייה.
בשנת 1944, זוכים שותפיה הגבריים, המדענים האן ושטרסמן, בפרס נובל בכימיה, עבור גילוי הביקוע הגרעיני. מייטנר, לעומת זאת, לא נכללת בפרס. זה אירוע מוזר ומרתיח שמביא לכך שמאז מתנהלת מחלוקת על ההחלטה הזו, כשמבקריה טוענים שהיא מדגימה את אחת הדוגמאות הגרועות ביותר לגזענות וסקסיזם בוועדת נובל.
שנבין, מייטנר, שנחשבת לאחת החלוצות של הפקת אנרגיה מתהליכים גרעיניים, הייתה מועמדת לפרס נובל 49 פעמים: 19 מועמדויות היו לה בכימיה ו-30 פעם בפיזיקה.
כשהוזמנה להצטרף בפרויקט מנהטן, הפרויקט המפורסם שבו פיתחו מדעני גרעין את פצצות האטום, היא סירבה בהחלטיות והכריזה: "לא אעשה שום דבר עם פצצה!" - כי מייטנר הייתה פציפיסטית והיא בחרה לשמור על עקרונותיה, אף שהמחקר שלה הוא שסיפק את הבסיס המדעי לנשק ההרסני ביותר שיצר האדם.
מייטנר נפטרה ב-1968 בקיימברידג', ובשנים שעברו אחרי מותה קראו על שמה את היסוד הכימי 109 בטבלה המחזורית - את המייטנריום (Meitnerium). זה היה פרס ניחומים קטן למדענית גדולה, שהתקשורת האמריקאית תיארה כמי ש"עזבה את גרמניה עם הפצצה בכיסה".
הנה קיצור סיפורה של המדענית היהודיה שברחה והפסידה את פרס נובל:
https://youtu.be/k7CXHMe0hzg
מסרט קצר על מייטנר:
https://youtu.be/D-OnLEXl3aA
קשרי המשפחה של מייטנר:
https://youtu.be/WZTGTUCQiV8
היסוד שקרוי על שמה (עברית):
https://youtu.be/tIZd-wULzYQ
סיפורה בציורים:
https://youtu.be/uZZFG58G_jE?long=yes
וסרט תיעודי ארוך ומקיף על האישה שתרמה להצלת העולם (עברית):
https://youtu.be/ZfQ2hjZ7LYo?long=yes
מהו מבנה ההליקס הכפול של הדי אן איי?
"ההליקס הכפול", המחקר המדעי המפורסם על המבנה של הדי אן איי מ-1953 נכתב על ידי החוקרים פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון. בהמשך הם גם זכו בפרס נובל ובתהילת עולם על התגלית.
השניים זיהו את מבנה המולקולה של ה-DNA, תגלית שנחשבת לאחת החשובות במאה ה-20. הם גילו שמבנה ה-DNA עשוי משני גדילים שמלופפים סביב אותו ציר. שני הגדילים משלימים זה את זה. הם דומים אך לא זהים.
מסופר על פאב ה'איגל' הנמצא בקיימברידג', שהיה המקום שבו התפרסמה לראשונה עובדת גילוי מבנה ה-DNA. זה קרה כשפרנסיס קריק נכנס אליו בתום יום העבודה, ולמול המדענים שנהגו להיפגש בו ולשתות, הוא הודיע חגיגית לכולם: "גילינו את סוד החיים!"
אך למרבה הבושה, שנים אחר כך הסתבר שהתגלית היא ברובה של רוזלינד פרנקלין, חוקרת יהודיה ומבריקה שמתה זמן קצר לפני הפרסום של ההליקס הכפול. מעיון במחברות המחקר שלה נמצא ופורסם שהשניים הסתירו את התבססותם על ממצאיה. אלה הועברו לידיהם בתמימות של חוקר שעבד עימה ובמיוחד מכריע היה "צילום 51" שלה, שהודלף להם ואפשר את תגליתם.
זמן קצר אחרי מותה הם זכו בתהילה ובפרס נובל, מבלי שנתנו לה את הקרדיט.
זו אחת הפרשות המבישות בתולדות המדע, שבו נשלל קרדיט ממדען על תגליותיו ולא במקרה מדובר היה פעמים רבות בנשים וביהודים, שהופלו מאוד בקבלת פרסי נובל, בשל מיזוגניה (שנאת נשים) ואנטישמיות (שנאת יהודים), שכמובן הוסוו היטב.
אגב, כ-20 שנה אחר כך ובלי קשר לתגלית החשובה הזו, ממציאים בישראל את הביסלי גריל שזכה לצורה של הליקס משולש דווקא, המזכירה את הפסטה "פוזילי" המסולסלת, לעומת ה-DNA שהוא הליקס כפול.
הנה השתלשלות התגלית של הסליל הכפול:
https://youtu.be/1vm3od_UmFg
סיפור נישולה המביש של המדענית רוזלינד פרנקלין מהתגלית:
https://youtu.be/JiME-W58KpU
מבנה ההליקס הכפול של ה-DNA (מתורגם):
https://youtu.be/vyeYEiWGtQ8
וכך הדי אן איי בנוי (מתורגם):
https://youtu.be/2BwEqpsDrCU
"ההליקס הכפול", המחקר המדעי המפורסם על המבנה של הדי אן איי מ-1953 נכתב על ידי החוקרים פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון. בהמשך הם גם זכו בפרס נובל ובתהילת עולם על התגלית.
השניים זיהו את מבנה המולקולה של ה-DNA, תגלית שנחשבת לאחת החשובות במאה ה-20. הם גילו שמבנה ה-DNA עשוי משני גדילים שמלופפים סביב אותו ציר. שני הגדילים משלימים זה את זה. הם דומים אך לא זהים.
מסופר על פאב ה'איגל' הנמצא בקיימברידג', שהיה המקום שבו התפרסמה לראשונה עובדת גילוי מבנה ה-DNA. זה קרה כשפרנסיס קריק נכנס אליו בתום יום העבודה, ולמול המדענים שנהגו להיפגש בו ולשתות, הוא הודיע חגיגית לכולם: "גילינו את סוד החיים!"
אך למרבה הבושה, שנים אחר כך הסתבר שהתגלית היא ברובה של רוזלינד פרנקלין, חוקרת יהודיה ומבריקה שמתה זמן קצר לפני הפרסום של ההליקס הכפול. מעיון במחברות המחקר שלה נמצא ופורסם שהשניים הסתירו את התבססותם על ממצאיה. אלה הועברו לידיהם בתמימות של חוקר שעבד עימה ובמיוחד מכריע היה "צילום 51" שלה, שהודלף להם ואפשר את תגליתם.
זמן קצר אחרי מותה הם זכו בתהילה ובפרס נובל, מבלי שנתנו לה את הקרדיט.
זו אחת הפרשות המבישות בתולדות המדע, שבו נשלל קרדיט ממדען על תגליותיו ולא במקרה מדובר היה פעמים רבות בנשים וביהודים, שהופלו מאוד בקבלת פרסי נובל, בשל מיזוגניה (שנאת נשים) ואנטישמיות (שנאת יהודים), שכמובן הוסוו היטב.
אגב, כ-20 שנה אחר כך ובלי קשר לתגלית החשובה הזו, ממציאים בישראל את הביסלי גריל שזכה לצורה של הליקס משולש דווקא, המזכירה את הפסטה "פוזילי" המסולסלת, לעומת ה-DNA שהוא הליקס כפול.
הנה השתלשלות התגלית של הסליל הכפול:
https://youtu.be/1vm3od_UmFg
סיפור נישולה המביש של המדענית רוזלינד פרנקלין מהתגלית:
https://youtu.be/JiME-W58KpU
מבנה ההליקס הכפול של ה-DNA (מתורגם):
https://youtu.be/vyeYEiWGtQ8
וכך הדי אן איי בנוי (מתורגם):
https://youtu.be/2BwEqpsDrCU
