» «
אצות
מהן אצות?



אצות (Seaweeds) הן צמחים פשוטים, הפשוטים בעולם הצומח, שחיות במים מתוקים ומלוחים או במקומות לחים על פני האדמה. בניגוד לצמחים רגילים, לאצות אין שורשים. האצות יכולות להיות בגדלים שונים, מאצות חד-תאיות, שעשויות תא אחד בלבד וצובעות בירוק מים עומדים וקליפות עצים, ועד אצות באורך של 45 מטרים, כמו אלה שגדלות באוקיינוס השקט. קיימים 100 אלף סוגי אצות בעולם.

האצות הן מזון לדגים. הן מכילות צבענים (פיגמנטים) כמו הכלורופיל, שצובע אותן בירוק של הצמחים ופיגמנטים אחרים, בצבעים שונים. אלה מאפשרים לאצה ליצור אנרגיה מאור השמש ולייצר את המזון (סוכר) בעצמן.

התעשייה והמדע חוקרים במרץ את האצות וכיום מפיקים מאצות מוצרי מזון, תכשירים קוסמטיים, תוספי תזונה, תמציות מרפא ותרופות ועוד. במקומות שונים חוקרים גם את האפשרויות להפיק מהן תחליפי חלב ולהפכן למקורות אנרגיה חלופית.


הנה האצות בים:

http://youtu.be/1obBIggQtpc


כך מגדלים את פטריית הספירולינה בגימנסיה הרצליה בתל אביב:

https://youtu.be/Ase9SSI3x8U


וכך לומדים להפיק מהאצות מוצרים חדשניים:

http://youtu.be/oOFMnZWbINU
איסוף אצות
למה אוספים אצות בשפל באי זנזיבר?



האצות (Seaweed) בזנזיבר מכילות חומרים מבוקשים בתעשיית הקוסמטיקה ולכן נשות זנזיבר אוספות אותן בכל יום, כשהים בשפל. בניגוד לחקלאות יבשתית, אין באצות עונת גידול אלא איסוף שנמשך במחזוריות כל השנה ושתילה של אצות חדשות לגידול.

האיסוף מתרכז בחופים המערביים של האי, החופים השקטים יותר. אחד מהם לדוגמה, הוא חוף פאג'ה, שבו מגדלים, אוספים ומעבדים את האצות ויש בו אפילו מפעל שמייצר מהן מוצרים שונים. מי שלא מוסרת את הקציר שלה למפעל המקומי, תמכור אותן לקבלנים הגדולים, שמייצאים אותן לאירופה ולשאר העולם.

למעשה, איסוף האצות בים קצת מזכיר עבודה בחקלאות האורז, המוצפת במים. הנשים מבוססות במים ואוספות את האצות הרבות שנסחפות אליו. את כל האצות הן מרכזות בסלים ובשקיות ומייבשות אותן על החוף. לאחר שיובשו, יימכרו האצות הללו לעסקים שרוכשים אותן ומעבירים אל מרכזי איסוף ואריזה, לצורך משלוח למפעלי הקוסמטיקה הגדולים. שם תשמשנה האצות בעיקר כחומרי ייצוב למוצרי קוסמטיקה, מאכל ותרופות.

בשנים האחרונות למדו להפיק גם דלק מאצות, מה שמגביר את הביקוש לאצות של זנזיבר. הביקוש הגואה לאצות הללו הביא רבים מדייגי זנזיבר להסב את עיסוקם מהדייג המסורתי לכיוון של גידול ואיסוף אצות.


על תושבי זנזיבר והים:

http://youtu.be/DNsmcLZY3DE?t=7s


הנה חקלאות האצות של זנזיבר:

https://youtu.be/xH68MSLHO7I


איסוף האצות בשפל:

https://youtu.be/z9Io4NNbIA0


אלו "ערוגות" האצות שבים:

https://youtu.be/VsJSxO4A8jI


כך הנשים שבות אל החוף עם סלים ענקיים של אצות:

https://youtu.be/bNXQGvrEN3Y
גאות אדומה
מהי "גאות אדומה"?



הגאות האדומה (red tide) היא מעין פריחה צבעונית של אצות חד-תאיות החיות בים. האצות הללו משחררות רעלנים למים וצובעות אותם באדום. האצות הללו פורחות באזורים שונים באוקיינוסים, בעיקר קרוב לחופים.

הרעלנים שמשתחררים מהאצות הללו מסוגלים להרוג דגים, סרטנים ורכיכות ימיות. בחופים שונים נמצאים מעת לעת עשרות אלפי גוויות של דגים מתים ויצורי ים שמתו בגלל הגאות האדומה.

בעקיפין עלולות האצות הללו להיות מסוכנות גם לבני אדם, שאוכלים רכיכות שהורעלו מהגאות-אדומה והרעלנים נקלטים בגופם.


הנה הגאות האדומה:

https://youtu.be/FsYuU-4qRBM


הנה דיווח על בעלי החיים שמתים בהמוניהם מהגאות-האדומה:

https://youtu.be/KhwZxKXe_rw


הנה הגאות האדומה ממבט מלמעלה:

http://youtu.be/oM_M_d9OiHc


הסבר מקיף על התופעה:

https://youtu.be/KfoTZllvF6M
פלנקטון
מהו פלנקטון וכמה זעיר הוא?



הפלנקטון הן אצות זעירות, בעלי חיים זעירים. הם שוכנים במימי האוקיינוס והים ובמאגרי מים מתוקים מסוימים. בעלי חיים ימיים רבים ניזונים מפלנקטון, כולל כריש הלוויתן, הדג הגדול בעולם.


הנה סרטון מתורגם על הפלנקטון וכיצד הוא גדל וחי:

https://youtu.be/xFQ_fO2D7f0


המוני פלנקטון בכוס מים אחת ובהגדלה על מסך גדול:

http://youtu.be/9N9K7MeIyts

אצות

נורי
מה הופך את האצות למזון-על?



אצות (Algea) הן מעין "צמחי מים" שאין להם שורש והם יכולים לבצע פוטוסינתזה כמו צמחים. נוֹרִי (Nori) הוא השם הכולל למינים שונים של אצות ראויות למאכל. בתהליך הייצור גורסים את האצות ומייבשים אותן בתלייה, ממש כמו שיוצרים נייר. כך מתקבל דף אצות, מעין נייר דק, כהה ויבש שנקרא גם הוא, כמה מפתיע, נורי. הוא ישמש בין השאר לעטיפה של גלילי הסושי והאוניגירי.

לא רבים יודעים שהאצות נכללות לפי כל הפרמטרים (המשתנים) בקבוצת מזונות העל, הסופרפודס (Superfoods). יש בהן עושר תזונתי גבוה מאד, אין בהן שומן או כולסטרול ובתזונת הבריאות העולמית מרבים להשתמש בהן בשנים האחרונות יותר ויותר, כתוספת לתבשילים, למיצים ולשייקים בריאים.

את האצות מגדלים בים או בברכות עם מי ים, על גבי רשתות שצפות על פני המים. הטיפול בהן נעשה מתוך סירות. את ה"קציר" של האצות ניתן לבצע כ-45 ימים לאחר שהן "נזרעו" במים. מכונות חכמות קוצרות ומעבדות את האצות בתהליך דומה לקציר המסורתי, אך ביעילות ומהירות מודרניים.

חוץ מיפן, קוריאה וסין, היצרניות המובילות של המוצר, גם בארץ מגדלים אצות באופן אורגני, כלומר ללא חומרי הדברה וכימיקלים. גידול האצות למאכל שנעשה בברכות של מכמורת, הוא דוגמה טובה לחקלאות האצות הישראלית. אלו הן אצות בריאות ונקיות שבעולם אוהבים מאד ומוכנים לשלם תמורתן כסף רב. לכן רובן מיוצאות לאירופה.


הנה אצות הנורי והבריאות שבתזונה שלהן:

https://youtu.be/wW72gxH5-To


כך מכינים מהן צ'יפס אצות:

https://youtu.be/WjX_TnpMSX8


מה הופך את האצות הללו לכל כך בריאות:

https://youtu.be/KBIsoOSqx_8


באצות נורי נכללות אצות הספירולינה הבריאות מאד:

https://youtu.be/vPGc3825l88
ים סרגסו
מהו הים המכוסה עשב?



המיוחד בים סרגסו הוא שהוא ים ללא חופים. זהו אזור במרכז האוקיינוס האטלנטי הצפוני, שנוצר על ידי זרמי הים המקיפים אותו. מפני שזרמים אלה אינם ישרים, ים סרגסו הוא בצורה של אליפסה (צורת ביצה). אלו הם בעצם גבולות ים הסרגסו. משטחי אזוב ה"סרגאסום" שצף על פני הים הזה הם המאפיינים שלו.

את ים סרגסו גילו בתחילת המאה ה-15 מלחים פורטוגזים, ששמו לב שיש איזור עצום באמצע האוקיינוס שגדל עליו עשב ים. מגלה אמריקה, כריסטופר קולומבוס, תאר ביומן המסע שלו מערבה, שטח נרחב של אזוב באותו האזור, שחלק ממנו מכונה היום "משולש ברמודה". שיר מהמאה ה-5 לספירה המתאר גם הוא ים שמכוסה כולו בעשב ומשום כך חושבים שכבר אז ידעו הרומאים על קיומו של האזור ולא כינו אותו "ים".

הנה גבולותיו של ים סרגאסו: בצפון מהווה הזרם הצפון אטלנטי את גבולו של הים. במזרח זרם הגולף הוא הגבול של סרגסו. הזרם הקנרי הוא הגבול המערבי ובדרום מהווה הזרם המשווני הצפוני את גבולו של ים סרגסו.

ים סרגסו הוא כיום ים בסיכון בשל אשפה רבה שמושלכת אל הים ותנועת מים זעירה.


סרטון אנימציה עם שיר שמציג את נפלאות הימים, כולל האצות של ים סרגסו:

http://youtu.be/z1pxmcE3S8k


סרטון שמציג את ים סרגסו והטבע המופלא שחי בו:

http://youtu.be/AWq1dJXXTbE?t=2m19s


ופרויקט שמגייס כסף כדי לשמור על ים סרגסו מזיהום של פלסטיק שנזרק לים:

http://youtu.be/YI_gvuvZq-c
הלבנת אלמוגים
כיצד נפגעת שונית האלמוגים מהתחממות כדור הארץ?



הלבנה של שונית האלמוגים (Coral Reef bleeching), היא כיום אחת התופעות המטרידות במצב כדור הארץ. מדובר במחלה בשוניות אלמוגים המתרחשת בעשורים האחרונים יותר ויותר, בשל ההתחממות הגלובלית.

הלבנת אלמוגים נובעת מפגיעה בשיתוף הפעולה, הסימביוזה, שבין אלמוגים לאצות. האצות הללו הן אצות חד-תאיות שיושבות וחיות על האלמוג. הן שמקנות את מגוון הצבעים המסחרר של האלמוגים והופכים אותם לססגוניים כל כך.

שינויים בטמפרטורת כדור הארץ גורמים לפגיעה חמורה באצות. כשהאצות הצבעוניות הללו נפגעות, האלמוגים שחיים איתם בתור בית, מאבדים את הצבע שלהם והופכים לבנים.

מכאן שמה של המחלה "הלבנת אלמוגים" (Coral bleaching). אמנם ללא האצות האלמוגים יכולים עדיין לצוד, בעיקר בזכות זרועות הציד שלהם. אבל בהיעדר אצות האלמוגים הם בעצם רעבים מאד, כי כמות המזון שיצודו ץהיה זעירה מאד. מכאן שהאלמוגים סובלים במצב הלבן שלהם ונמצאים בסכנת מוות של ממש. מוות של שוניות האלמוגים בעולם יהיה נזק אדיר גם לכלכלת האדם, שכן הוא יקטין משמעותית את כמות הדגה שנוכל לאכול בעתיד. כך יביאו שינויי האקלים לעוד נזק חמור למין האנושי, גם למי שלא מוטרדים מאיכות הסביבה בעולמנו.


כך מתרחשת הלבנת השונית:

https://youtu.be/GRYLbKH1XZc


הלבנת האלמוגים היא תופעה שניתן לעצור:

https://youtu.be/EmQQkG2Mj78


והנה הנזקים הללו בשונית הגדולה בעולם:

https://youtu.be/I_dC2swK9AY


יש סיכוי שניתן יהיה להילחם בתופעת ההלבנה של אלמוגים בעזרת הנדסה גנטית:

https://youtu.be/lZGBo2K1cVc


ופירוט התופעה:

https://youtu.be/fA6mpexcyN4
ערוגות צפות
מהן הערוגות הצפות של אגם אִינְלֶה?



באגם אִינְלֶה (Inle lake) שבמיאנמר, בורמה לשעבר, מתקיימת חקלאות גאונית ופוריה במיוחד. מדובר בערוגות צפות על המים, שעליהן מגדלים את הגידולים החקלאיים שלהם.

היה זה כשחקלאי המקום גילו שהם יכולים לתלוש מקרקע האגם אצות וצמחי מים ולערבב אותם עם סחף נהרות, טין ורקבובית ולבנות מהתערובת שנוצרה מעין רפסודות ענקיות, בגודל של מגרש כדורגל. את המשטח שנוצר הם החליטו לנסר וליצור ערוגות בגודל 10 מ"ר. כשמיקמו את הערוגות הללו על פני המים ולמדו שהן צפות, הם מיקמו אותן בשולי האגם.

הם הותירו בין הערוגות מעברים ברוחב שמאפשר מעבר לסירות הצרות שלהם. בכדי שהערוגות הצפות שיצרו לא יזוזו ממקומן, השתמשו החקלאים בכלונסאות ארוכות, שעימן עיגנו את הערוגות הללו לקרקעית האגם.

באופן כזה יצרו אנשי האגם חקלאות, מבלי שהם מחזיקים קרקע משלהם. מאז נעשה בתוך הערוגות כל המעשה החקלאי שלהם. מעיבוד הקרקע, דרך הזריעה ועד לקטיף - את הכל עושים החקלאים המשייטים של אגם אינלה מתוך הסירות.

בכך הם גם השלימו את התהליך המופלא, שלפיו, בהיעדר כסף לקנות להם קרקע לבניית בית, הם בנו גם את בתיהם על האגם ומסביבם יצרו גם את המקום לחקלאות שאינה מחייבת מבחינתם קרקע.

ואיכות הירקות שהם מגדלים כך, אתם שואלים? - מי שניסו אותו מספרים שהטעם שלהם הוא פשוט נפלא.


הנה הערוגות הצפות שעל מי אגם אִינְלֶה שבמיאנמר:

https://youtu.be/WDduB54yrTQ


החקלאות הצפה של אגם אִינְלֶה:

https://youtu.be/OiLp56y41vM


אחרי כן מוכרים את הירק בשוק הנודד של כפרי האגם:

https://youtu.be/f8p0sx4xRd4


שיט בין ערוגות שצפות על פני המים:

https://youtu.be/bRHMGhta5wc


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.