ארטילריה (Artillery) היא הכינוי שניתן לכלי הנשק שמשמשים לירי או שיגור של תחמושת, בירי תלול מסלול ולטווחים ארוכים ובינוניים. ביניהם ניתן למצוא כלי נשק כמו תותחים, מרגמות ומשגרי רקטות וטילים. חלקם הגדול מופעל בידי חיל התותחנים.

בירי תלול מסלול היורים לא חייבים לראות את המטרה. החישובים של מסלול הפגז מאפשרים לירות בתותח אל מעבר לגבעות ואף הרים ולמרחקים גדולים יחסית. כל זה בניגוד לירי שטוח מסלול, ברובה או באקדח למשל, ירי שבו הכדורים נורים ישירות אל המטרה והיורה חייב לראותה על מנת לפגוע בה.

בשונה מאמצעי הלחימה של חילות השדה, כמו חיל רגלים ושריון, כלי הנשק הארטילריים מסוגלים לפגוע קשות במטרות אויב רחוקות, גם אם ברמת דיוק שאינה מושלמת.

העוצמה וההשפעה של הארטילריה על שדה הקרב המודרני היא גדולה. ביחד עם חיל האוויר, הארטילריה נחשבת למייצרת את עיקר האש במלחמה. ההערכה היא גם שמעל מחצית מכל ההרוגים במלחמות המאה ה-20 נהרגו מפגיעת אש ארטילרית.


הנה הארטילריה:

https://youtu.be/lAJIKcPQBqo


חיל התותחנים ותותחיו:

https://youtu.be/3v5gkbylmPI


וחיל התותחנים מפעיל גם טילים כמו ה"תמוז":

https://youtu.be/IvciyJGc3Tc?t=15s

התותח (Cannon) הוא מכלי הנשק החשובים בשדות הקרב של המאות האחרונים. זהו כלי נשק חם הממטיר פגזים על אויב הנמצא במרחק.

התותח הוא כלי נשק ארטילרי. פירוש הדבר הוא שאת הפגז יורה התותח בירי שנקרא "ירי תלול מסלול". כלומר, הפגזים נורים בזווית למעלה, תוך חישוב של טווח הקשת שתיווצר, כך שכשיגיע הפגז לשיא גובהו, הוא יתחיל לרדת בזווית שתאפשר פגיעה במטרה. המילה "ארטילריה" מתייחסת לכל כלי נשק שמשמשים לירי או שיגור של תחמושת, בירי תלול מסלול.

יתרונו של ירי תלול מסלול הוא שהיורים לא חייבים לראות את המטרה. החישובים של מסלול הפגז מאפשרים לירות בתותח אל מעבר לגבעה או אל מרחקים גדולים יחסית. כל זה בניגוד לירי שטוח מסלול, ברובה או באקדח למשל - ירי שבו הכדורים נורים ישירות אל המטרה והיורה חייב לראותה על מנת לפגוע בה.

כוח הפיצוץ של אבק השריפה הוא שמניע את פגז התותח בעת הירי. בתותחים מודרניים הוא מאוחסן בתרמיל מתכת, שבראשו קליע. בעת הפיצוץ דוחף ההדף העצום שגרם הפיצוץ, בכוח אדיר את הקליע המורכב בקצה התרמיל והוא נורה למטרה.

בתותחים אחרים ובתותחי העבר הוכנס אבק השריפה בנפרד מהפגז, לרוב בתוך שק. כשמציתים את אבק השריפה משתחררת בתחתית הקנה כמות גדולה של גזים ויורה את הפגז.

אם במלחמות העבר הוצבו התותחים בקרבת או ממש בשדה הקרב, התותחים המודרניים הם כה חזקים ומשוכללים, עד שהם יכולים לירות פגזים למרחקים של עשרות קילומטרים. בניגוד לעבר בו היו טבלאות חישוב של זווית הירי לפי המרחק מהמטרה, בתותח מודרני כל מערכת הכיוון היא ממוחשבת ומדויקת להפליא.

גם שיטת הפעולה של היום מתבססת על סוללות תותחים, כלומר כמות תותחים משמעותית שיוצרת כיסוי מרבי של השטח המופגז, או מה שקרוי. בשפה המקצועית "הרעשה ארטילרית".


כך התותח פועל:

https://youtu.be/g1WmUjXtJrk


הדרך בה יורים בתותח:

https://youtu.be/V0yjU7Z05A4


אפשר ליצור תותח בבית - להתנסות בעיקרון ורק עם ההורים:

https://youtu.be/5mu04ufvmk8


כך פעלו התותחים של ימי הביניים:

https://youtu.be/G8fvueTCaOE


וכמעט לשמיים יורה תותח מודרני:

https://youtu.be/hw91mzpyzjM

"שוורר גוסטב" היה תותח-על שפותח על ידי הגרמנים לקראת מלחמת העולם השנייה. מטרת השוורר גוסטב ותותח נוסף בשם "דורה" היה ניפוץ של קו מאז'ינו הצרפתי.

שוורר גוסטב היה תותח בעל קליבר של 800 מילימטרים ואורך קנה עצום של 40 מטרים! - מעולם לא נבנה לפניו או אחריו תותח כה גדול. הוא הוזז בשטח על גבי מסילות ברזל שהונחו בשבילו במיוחד. כל פגז שלו שקל 7 טון והוא גרם לנזקים קשים בחזית הרוסית שבה הנאצים הפעילו אותו.

אבל היו לו חסרונות שנבעו דווקא מגודלו. 250 איש נדרשו להפעילו והיה ניתן לשגר ממנו פגז רק אחת ל-40 דקות. גם הצידוד של התותח לצדדים היה כמעט בלתי אפשרי.

בתום המלחמה, משהבינו שהובסו, פוצצו הנאצים את התותח היחידי מסוג "שוורר גוסטב" שנבנה על ידם.


הנה סרטון על התותח הגדול בעולם:

https://youtu.be/GGPxesCB8ns


תותח השוורר גוסטב עצום המידות:

http://youtu.be/Hf3fgfHoTOc


כמו ה-K5 שכאן, גם אותו הסיעו על פסי רכבת:

https://youtu.be/e4zWmygavE4


וסרט על הצדדים הטכנולוגיים של תותח השוורר גוסטב הענקי:

http://youtu.be/5dhWCj0Osqo