מהי דרך הפעולה של התותח?
התותח (Cannon) הוא מכלי הנשק החשובים בשדות הקרב של המאות האחרונים. זהו כלי נשק חם הממטיר פגזים על אויב הנמצא במרחק.
התותח הוא כלי נשק ארטילרי. פירוש הדבר הוא שאת הפגז יורה התותח בירי שנקרא "ירי תלול מסלול". כלומר, הפגזים נורים בזווית למעלה, תוך חישוב של טווח הקשת שתיווצר, כך שכשיגיע הפגז לשיא גובהו, הוא יתחיל לרדת בזווית שתאפשר פגיעה במטרה. המילה "ארטילריה" מתייחסת לכל כלי נשק שמשמשים לירי או שיגור של תחמושת, בירי תלול מסלול.
יתרונו של ירי תלול מסלול הוא שהיורים לא חייבים לראות את המטרה. החישובים של מסלול הפגז מאפשרים לירות בתותח אל מעבר לגבעה או אל מרחקים גדולים יחסית. כל זה בניגוד לירי שטוח מסלול, ברובה או באקדח למשל - ירי שבו הכדורים נורים ישירות אל המטרה והיורה חייב לראותה על מנת לפגוע בה.
כוח הפיצוץ של אבק השריפה הוא שמניע את פגז התותח בעת הירי. בתותחים מודרניים הוא מאוחסן בתרמיל מתכת, שבראשו קליע. בעת הפיצוץ דוחף ההדף העצום שגרם הפיצוץ, בכוח אדיר את הקליע המורכב בקצה התרמיל והוא נורה למטרה.
בתותחים אחרים ובתותחי העבר הוכנס אבק השריפה בנפרד מהפגז, לרוב בתוך שק. כשמציתים את אבק השריפה משתחררת בתחתית הקנה כמות גדולה של גזים ויורה את הפגז.
אם במלחמות העבר הוצבו התותחים בקרבת או ממש בשדה הקרב, התותחים המודרניים הם כה חזקים ומשוכללים, עד שהם יכולים לירות פגזים למרחקים של עשרות קילומטרים. בניגוד לעבר בו היו טבלאות חישוב של זווית הירי לפי המרחק מהמטרה, בתותח מודרני כל מערכת הכיוון היא ממוחשבת ומדויקת להפליא.
גם שיטת הפעולה של היום מתבססת על סוללות תותחים, כלומר כמות תותחים משמעותית שיוצרת כיסוי מרבי של השטח המופגז, או מה שקרוי. בשפה המקצועית "הרעשה ארטילרית".
התותח (Cannon) הוא מכלי הנשק החשובים בשדות הקרב של המאות האחרונים. זהו כלי נשק חם הממטיר פגזים על אויב הנמצא במרחק.
התותח הוא כלי נשק ארטילרי. פירוש הדבר הוא שאת הפגז יורה התותח בירי שנקרא "ירי תלול מסלול". כלומר, הפגזים נורים בזווית למעלה, תוך חישוב של טווח הקשת שתיווצר, כך שכשיגיע הפגז לשיא גובהו, הוא יתחיל לרדת בזווית שתאפשר פגיעה במטרה. המילה "ארטילריה" מתייחסת לכל כלי נשק שמשמשים לירי או שיגור של תחמושת, בירי תלול מסלול.
יתרונו של ירי תלול מסלול הוא שהיורים לא חייבים לראות את המטרה. החישובים של מסלול הפגז מאפשרים לירות בתותח אל מעבר לגבעה או אל מרחקים גדולים יחסית. כל זה בניגוד לירי שטוח מסלול, ברובה או באקדח למשל - ירי שבו הכדורים נורים ישירות אל המטרה והיורה חייב לראותה על מנת לפגוע בה.
כוח הפיצוץ של אבק השריפה הוא שמניע את פגז התותח בעת הירי. בתותחים מודרניים הוא מאוחסן בתרמיל מתכת, שבראשו קליע. בעת הפיצוץ דוחף ההדף העצום שגרם הפיצוץ, בכוח אדיר את הקליע המורכב בקצה התרמיל והוא נורה למטרה.
בתותחים אחרים ובתותחי העבר הוכנס אבק השריפה בנפרד מהפגז, לרוב בתוך שק. כשמציתים את אבק השריפה משתחררת בתחתית הקנה כמות גדולה של גזים ויורה את הפגז.
אם במלחמות העבר הוצבו התותחים בקרבת או ממש בשדה הקרב, התותחים המודרניים הם כה חזקים ומשוכללים, עד שהם יכולים לירות פגזים למרחקים של עשרות קילומטרים. בניגוד לעבר בו היו טבלאות חישוב של זווית הירי לפי המרחק מהמטרה, בתותח מודרני כל מערכת הכיוון היא ממוחשבת ומדויקת להפליא.
גם שיטת הפעולה של היום מתבססת על סוללות תותחים, כלומר כמות תותחים משמעותית שיוצרת כיסוי מרבי של השטח המופגז, או מה שקרוי. בשפה המקצועית "הרעשה ארטילרית".
