הנמלים האורגות (leaf cutting ants) הן נמלים שחורות שגודלן כ-6 מילימטר. הן מיומנות בבניה וחיבור של עלים, תוך שימוש בחוטים שהן לוקחות מהזחלים שלהן.

הנמלים בכלל ידועות בתור האדריכליות של עולם הטבע. והנמלים האורגות מוכיחות שהן גם יודעות לבנות היטב את הקן שלהן, מחומרים מפתיעים.

איך הן אורגות את קירות הקן?

כדי לבנות לה קן באדמה או על העצים, הנמלה האורגת מנצלת את החוטים שמפרישים הזחלים שלה, כדי לטוות פקעות שבהן הם יתגלמו. את החוטים הם מפרישים מבלוטות מיוחדות שנמצאות בחלקו הקדמי של גופם.

הקן שהן מייצרות בהדבקה וטוויה של החוטים יהיה חזק, מוגן מלחות וגשם ויאפשר חיים בתוכו.

אגב, הנמלה האורגת היא גם חקלאית לא קטנה. ביום יום שלהן הנמלים הללו ממש מגדלות, שומרות ומטפחות כנימות עלים, כדי ליצור עבורן תנאי קיום טובים, לא רק בג'ונגלים הטרופיים בהן היא שכיחה, אלא גם ואולי במיוחד בסביבות מדבריות יבשות.

למה הן עושות את זה?

הסיבה פשוטה - הנמלה האורגת ניזונה לא רק מהחי ומהצומח שמסביבה, אלא גם מהסוכר שנותן לה אנרגיה. את הסוכר הזה שהן מפרישות, חולבת הנמלה האורגת מהן ומפיקה מ"טל דבש" שמפרישות כנימות העלים הללו, שהיא כל כך מטפחת.


הנה מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:

https://youtu.be/PhH4SRvN67k


כך הנמלים אורגות את העלים לקן, בעזרת משי שיוצרים הזחלים שלהן כדי לעטוף את עצמם לגלמים:

https://youtu.be/iPxxW2UhKEY



הכנימות שמספקות להן את טל הדבש המתוק (מתורגם):

https://youtu.be/LVdynVuJsBo


וסיפורה המלא של הנמלה האורגת:

https://youtu.be/B3QTAgHlwEg?long=yes

נוֹל (Loom) האריגה, או פשוט "נול", הוא מכונה המשמשת לאריגה. זהו מכשיר שמאפשר לארוג בד באמצעים ידניים, או באופן ממוכן, עם הנעה מכנית, הנעת מכונה.

הנול משמש ליצור בד, בטכניקה שנקראת "שתי וערב". השיטה היא לשזור את החוטים זה בזה, כשעל הנול מתוחים חוטי השתי לאורך וביניהם שוזרים את חוטי הערב, בשזירה רחבית.

הנול מאפשר להרים ולהוריד לחלופין את חוטי השתי, כדי לאפשר שזירה קלה של חוטי הערב בתוכם. חלק שנקרא "סירה" (בוכייר) משחיל בשורות חוטי השתי את חוטי הערב.

אריגת הבדים בנול היא מקצוע עתיק יומין. הנול הוא אחד המכשירים הוותיקים בתולדות האנושות. קיימות עדויות על נולים קדומים ומאד פרימיטיביים, שנבנו כבר בתקופה הנאוליתית.

אורגי הבדים ליוו במשך אלפי שנים את האנושות. רק במאות השנים האחרונות יוצרו מכונות האריגה המכניות, שלא מחייבות את האורג לעשות את העבודה המכנית.


הנה קודמו הפרימיטיבי של הנול:

https://youtu.be/b5yxqsB2Txk


והנול מימי הביניים עם השחלת הסירה:

https://youtu.be/G_S7OmfJpeg


כך אורגים בנול גדול:

https://youtu.be/8ap0HfHYGKE


הנה הדרכה לאריגת נול:

https://youtu.be/bLAUqpEi3kA


ונול תעשייתי:

https://youtu.be/qS0BIZN3kws

שטיחי הקילים (Kilim carpets), או שטיחים קילים, הם שטיחים ארוגים שתי וערב. הם שונים משטיחי קשירה, שבהם נקשרות לולאות-לולאות של חוטים צפופים, על גבי האריג. אריגת שטיח קילים היא בעבודת יד וכל שטיח קילים לוקח לארוג כחצי שנה!

בשטיחי הקילים, הארוגים באריגה שטוחה, אין פלומת צמר שאופיינית לשטיחים רבים אחרים. זהו שטיח דק מאד, צבעוני במיוחד ועתיר דוגמאות גיאומטריות ואתניות. לא פעם ארוגים בו סמלים שבטיים יחודיים לאיזור שבו נוצר.

השטיחים הקילים שולבו כחלק מאוהלי המגורים, כשהסימנים הארוגים על השטיחים שימשו מעין שפת מסרים ורגשות הן לדיירים והן לאורחיהם.

קילים נפוצים במרחב של אסיה, מארצות הבלקן ועד לפקיסטן. את שטיחי הקילים הטובים ביותר מייצרים במרחב של איראן, טורקיה, כורדיסטן, קווקאז ועוד.

אמנות אריגת השטיחים היא מהחשובות בעולם העתיק. מהפרסים באסיה ועד האינדיאנים של אמריקה - לכל עם יש את סגנון האריגה והדוגמאות שלו.

השם "קילים" בא מתורכיה והוא שיבוש של המילה הפרסית "גילים".


כך אורגות נשים את הקילים בתורכיה:

https://youtu.be/Yy4KhqyJg5s


המהירות המפליאה שהאורגות עושות את עבודתן:

https://youtu.be/ydnFtdw5fYM


ואפשר גם לאט:

https://youtu.be/y4X_809LthI


אריגה ידנית של שטיח קילים:

https://youtu.be/5UoZDpXtrPw


אריגת שטיחים פרסיים בעבודת יד:

https://youtu.be/dqdENHMjwDw


ושטיחים גדולים בעבודת יד:

https://youtu.be/ONgeDJryXks

השטיח הוא אחד ממוצרי הבית העתיקים ביותר. השטיחים העתיקים ביותר יוצר בתחילהו באריגה ידנית. בהמשך ההיסטוריה נולד מכשיר הטוויה המסורתי הנקרא 'נול'. לידו ישב אורג השטיח וארג את השטיחים, כשהוא משלב בהם מגוון דוגמאות מורכבות, שהכילו סמלים עממיים ודוגמאות אופייניות לחבל הארץ שבה הוא חי ולתרבות שבה הוא פעל.

את השטיחים המודרניים מייצרים בעזרת מכונות טוויה אוטומטיות וממוחשבות, בתהליכי ייצור מקצועיים ומתועשים. המהירות העצומה שבה מייצרים כיום שטיחים במפעלים, הוזילו את מחירם מאד וכיום יכול כל אדם לרכוש לביתו שטיחים ומרבדים רבים. השטיחים המודרניים כוללים גם שטיחים מקיר לקיר, שמכסים את הרצפה כולה במשרדים רבים ובבתים פרטיים.


כך אורגות המכונות החדישות שטיחים מודרניים:

https://youtu.be/R3X5iKh5kgQ


אורגי שטיחים מסורתיים בטיבט:

https://youtu.be/0buYvr2rzc8


שטיחים פרסיים בעבודת יד:

https://youtu.be/dqdENHMjwDw


ושטיחים גדולים בעבודת יד:

https://youtu.be/ONgeDJryXks

כבר שנים רבות שהשטיחים הפרסיים (Persian rugs) ידועים בכל העולם ומהלכים קסם על אוהבי השטיחים באשר הם. הם נחשבים לשטיחים איכותיים ובעלי סגנון מסורתי בן מאות שנים, המבוסס על צירופי צבעים מקובלים וצורות עתיקות.

שטיחים האירניים הקלאסיים נחשבים חזקים מאד ויוקרתיים במיוחד. האיראנים טוענים שהשטיח העתיק ביותר בעולם, שטיח בן 2800 שנה הנמצא במוזיאון ההרמיטאג' שברוסיה, הוא שטיח פרסי.

איראן, לשעבר פרס, תפסה את מקומה כאחת מיצרניות השטיחים המובילות בעולם. לזכותה עומדים חומרי הגלם האיכותיים שמהם עשויים השטיחים שלה, טכניקות האריגה המעניינות והדמיון העשיר שאפשר לפרסים בעבר, ליצור את מגוון המוטיבים המסורתיים והדוגמאות היחודיות שבשטיח הפרסי.

כל אלו עוברים בירושה מדור לדור. מקורם מחבלי הארץ השונים שבאיראן, מהערים ומהכפרים. הדוגמאות בחלקן הן תוצאות של חסרונם של פרחים ונאות מדבר שם. כל אלו יצרו כמיהה למוטיבים של צמחיה ופרחים - מהדוגמאות העיצוביות הבולטות כל כך בשטיחים פרסיים.

את השטיחים הפרסיים טוות בדרך כלל נשים באיראן, בעבודת יד מיומנת. הן גם מי שצובעות את האריגים והחוטים לטוויה, בצבעים שהכינו מחומרים טבעיים. אבל באיראן יש יותר מ-7 מיליוני איש ואשה, האורגים שטיחים פרסיים שעשויים מצמר, משי או משניהם.


כך מייצרים שטיחים פרסיים בעבודת יד:

https://youtu.be/dqdENHMjwDw


מצגת וידאו על תהליך הכנת שטיחים פרסיים עממיים:

https://youtu.be/yIuWw4jDfII


כך צובעים את החוטים שישמשו לטוויית השטיחים:

https://youtu.be/45ADuN7n5fA


סרט תיעודי על השטיח הפרסי:

https://youtu.be/iNiUeQyQGn8?long=yes


והסברים על השטיחים הפרסיים ששורדים מאות ואף אלפי שנים:

https://youtu.be/_zwnl6sypE4?long=yes

נוּל (Loom) הוא מתקן או מכשיר אריגה עתיק-יומין שבעזרתו מייצרים בד.

על הנול מתוחים חוטים בשתי וערב, כשחוט השתי נשזר בה בחוטי הערב. הנוּל, או ליתר דיוק מי שאורג באמצעות נול, מבצע את האריגה, שהיא פעולה של שזירת חוטי הערב המתוחים לרוחב, עם חוטי השתי המתוחים לאורך.

את נול האריגה המציאו במצרים העתיקה, אם כי ישנם סימנים לקיומם של נולים פרימיטיביים כבר בתקופה הנאוליתית. קראו עליו בתגית "נול".


כך פועל נול מהמאה ה-18:

https://youtu.be/FnbUF0wgIfw


וכך משתמשים בנול בקמבודיה:

https://youtu.be/Ih6y4LBhqNo

לא רבים יודעים שעולם המחשב זכה לתרומה חשובה מעולם האריגה בהתפתחותו ההיסטורית.

אחד מהתורמים החשובים לעולם המחשבים היה מהנדס צרפתי מתחילת המאה ה-19 בשם ז'וזף מארי ז'אקאר, או גו'זף-מארי ז'אקארד.

ז'אקארד החליט לפתח מכשיר אוטומטי, נול אריגה, שיבצע באופן אוטומטי את אריגת השטיחים, עם הדוגמאות המסובכות של אותם הימים. הרעיון שלו היה לשנות את פעולת הנול, מדוגמה לדוגמה, רק על ידי שינוי כרטיס נייר מנוקב, מבלי לעשות כל שינוי במכונה עצמה.

המצאתו לא נועדה אמנם למטרת חישוב, אך היא נחשבת כצעד שפרץ דרך להתפתחות המחשוב. כיצד? - הרעיון המהפכני של שינוי הכרטיס שישנה את פעולת מכונה היה שינוי עצום בתפיסה האנושית של הקשר בין אדם למכונה. ז'אקארד הצליח לגרום למכונה לשנות את תפקודה, רק על ידי שינוי של ההוראות שנותן לה המפעיל. התפתחות זו תוביל במאה הבאה לתכנות המחשבים.

המשימה שלקח על עצמו ז'אקארד הייתה לבנות נול שיחשב ויבצע את החלפת החוטים בצבעים השונים - אלה הדרושים ליצירת ציורים על שטיחים. פעולה קשה זו חייבה מיומנות גבוהה מאד של אורגים מומחים וז'אקארד העריך שאם יוכל להכין תכניות אוטומטיות של הדוגמאות הפופולאריות, הנול החדשני שלו יוכל להחליף את המומחיות ולייצר שטיחים רבים ואיכותיים, על בסיס הדוגמאות הללו.

כשהוציא ז'אקארד את נול האריגה המעין-ממוחשב שלו, ראו כולם שהיו מצורפים אליו כרטיסים מנוקבים ששימרו את דוגמת האריגה הרצויה. הנול הגאוני שפיתח ז'אקארד ידע לארוג באופן אוטומטי את הדוגמה הרצויה וליצור את השטיח עם הציור - פעולה שבעבר דרשה מומחיות נדירה ועכשיו התאפשרה בעזרת נקבים על כרטיס ופינים שנכנסו לנקבים אלו.

ההתחלה לא בישרה טובות... הממציא האומלל ז'אקארד הותקף בידי האורגים המקומיים בעירו ליאון ונאלץ לברוח מהם. זעמם של האורגים נבע מהחשש שהנול החכם שלו יביא לאובדן של מקומות העבודה שלהם. מנגד, זכה המהנדס הגאון להערכה רבה מנפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, שאף ביקר במפעל שלו העניק לו פנסיה יפה.

כך ניצח הנול האוטומטי. עשרות אלפי נולים אוטומטיים נמכרו בחייו ושינו את תעשיית השטיחים לעד. אבל כרטיסי הניקוב של ז'אקארד היו תרומה של ממש לעולם המחשבים. בשנת 1887 יהפוך האמריקאי הרמן הולרית' את הכרטיס המנוקב לאמצעי מוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. במאה ה-20 הם יהפכו לשיטה העיקרית שבה יישמרו תכניות מחשב להפעלה חוזרת, בעיקר על ידי חברת יבמ. רק בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הם יוחלפו על ידי התקליטון, הדיסקט.


הנה הנול של ז'וזף ז'אקארד עם הכרטיס המנוקב:

http://youtu.be/lwozgRPLVC8


מצגת וידאו של הנול שישפיע על המחשב של המאה ה-20:
https://youtu.be/K6NgMNvK52A


מכונות ג'אקארד מודרניות:

https://youtu.be/4Qn1GD1FVb4


וגם חברת גוגל מקבלת ממנו השראה:

https://youtu.be/qObSFfdfe7I

אריגת בדים מתועשת נעשית כיום באמצעות מכונות אריגה מכניות, או ממוחשבות, שפוטרות את האורג מהעבודה המורכבת של תכנון ותפעול המכונה כך שהיא תבצע את האריגה בדוגמאות הרצויות לו.

אבל השינוי הזה, מהנול (Loom) של ימי קדם אל הנול המודרני, לא נעשה מעצמו. את השינוי הגדול יצר בשנת 1801 גאון צרפתי בשם ז'וזף מארי ז'אקאר (Joseph Marie Jacquard).

האיש פיתח ב-1803 את הנול החכם, שנודע עם השנים בתור "הנול של ז'אקאר" או "ז'אקאר נול" (Jacquard loom). הנול החכם שלו איפשר לארוג בקלות דוגמאות שונות של בד. זה לא דרש מומחיות מיוחדת מהאורג, כי הכל נעשה באמצעות כרטיסים מנוקבים.

על כל כרטיס מנוקב שכזה היו חורים שסודרו באופן מסוים על גבי הכרטיס. הסידור של החורים תוכנן כך שהוא איפשר לשחזר את הדוגמה שיצרו מומחי אריגה. הכרטיסים שוכפל והופצו לבעלי "נולים חכמים" מתוצרת ז'אקאר.

שיטת האריגה הזו נקראה גם היא על שמו "אריגת ג'קארד". היא אפשרה לשלוט באופן אוטומטי על אריגת החוטים, על פי תבנית החורים שבכרטיס הניקוב.

כדי לשנות את הדגם או הדוגמה של הבד, כל שנדרש מהאורג היה להחליף את הכרטיסים והנול עצמו ממילא שינה את הדוגמת האריג, עם הכנסת הכרטיס המנוקב.

החידוש הטכנולוגי הזה היה אבן דרך בתולדות התכנות. כל תעשיית המחשבים ירשה את החידוש של הכרטיסים המנוקבים ממכונות ז'אקאר והתבססה על תכניות מחשב שנשמרו על גבי כרטיסים, לשימוש חוזר או המשכי.

הכרטיסים המנוקבים הללו היו סוג של אמצעי אחסון קדום. משהו כמו כונן קשיח או דיסק און קי מוקדם.

כך הניח פורץ דרך בשם ז'אקאר את הבסיס לטכנולוגיית המחשוב כפי שתתפתח במאתיים השנה שאחריו.

וסיפורו של גאון האריגה הזה לא הסתיים כאן. בשנת 1833 התבסס על המצאתו גאון אחר, צ'ארלס בבג'. באמצעות שיטתו של ז'אקאר, הוא הסב את מנוע ההפרשים למנוע האנליטי שלו, שהתבסס על כרטיסי הניקוב, הפיתוח העיקרי והחכם כל כך של ז'אקאר.


הנה הנול החדשני של ז'וזף מארי ז'אקר, שיהפוך למכשיר המתוכנת הראשון בעולם:

https://youtu.be/MQzpLLhN0fY


למעשה הנול שלו, עם כרטיסי הניקוב, הוא הסבא של המחשב בן ימינו:

https://youtu.be/cF7KpwbF4Lk


כך אורגים בד בתעשייה המודרנית:

https://youtu.be/qS0BIZN3kws


וסרט ארוך על אריגה מודרנית של בדים:

https://youtu.be/nZ3Q9aiKmE4?long=yes

ראו בתגית "אריגה".

האלה אתינה (Athena), אלה יוונית שנקראת לעתים גם אתנה או אטנה, היא אלת החוכמה היוונית. היא גם זו שלימדה את נשות האדם לטוות, לרקום, לארוג ולרקום. עם הזמן היא שמחה לדעת שהנסיכה ארכנה אורגת בדים ורוקמת עליהם, תוך שהיא יוצרת עבודות נפלאות.

אבל יום אחד היא גילתה ברוב כעס שארכנה הופכת יהירה. הנערה השחצנית אף מתפארת ואומרת שאין מי שעושה בעולם אריגים יפים משלה והיא אף מזמינה את האלה אתינה לרדת מהאולימפוס ולהתחרות בה.

ברוב חוכמתה התחפשה אתינה לאישה זקנה וירדה מהאולימפוס להתחרות בנערה. היא יעצה לארכנה לא לדבר אל האלים ביהירות. אבל הנסיכה ארכנה ענתה לה בחוצפה שהיא אינה חוששת להתחרות באלה ומזמינה אותה לתחרות אריגה.

האלה אטנה הסכימה והסירה את התחפושת. ארכנה הנדהמת נאלצה לשבת ולהתחרות באלה. השתיים ארגו סיפורים לבסוף נוכחה ארכנה שהפסידה לאלה. היא ניסתה להרוג את עצמה אבל אתינה ריחמה עליה והפכה את ארכנה לעכביש.

מאז נחבאים צאצאיה של ארכנה, העכבישים, בין החרכים והסדקים. הם מטפסים על החוטים שהם טוו ואוכלים חרקים.

במיתולוגיה הרומית הפכה האלה אתנה לאלה מינרווה. בתקופה בה רומי כבשה ושלטה בארץ-ישראל, היא הייתה פופולרית מאוד ובנוסף לאלת החוכמה היא הייתה גם אלת המלחמה והאסטרטגיה הצבאית.


הנה סיפורה של אתנה (עברית):

https://youtu.be/XWiXC0R0n3c


אלת החוכמה אתנה:

https://youtu.be/-EP14g7XXA0


כך הענישה אתנה את ארכנה הטווה השחצנית (מתורגם):

https://youtu.be/XvUHcsZOhJ8


וסיפורה המלא של אתנה:

https://youtu.be/rs6kA3Yz15o?long=yes