אם חשבתם שמסוכן לנסוע בכבישי ישראל, כדאי שתכירו את הדרך ההררית בבוליביה, זו המכונה "דרך המוות". זוהי ללא ספק הדרך המסוכנת ביותר בעולם. דרך צפון היונגאס, בשמה המדויק, היא דרך של כ-70 קילומטרים, שעוברת בין הערים לה פאס וקורויקו בבוליביה. מעל 200 נוסעים ומטיילים נהרגים בה מדי שנה. לאורך כל הדרך האיומה הזו נטועים צלבים ומצבות של נוסעים ורוכבי אופניים שנפלו בה לתהום.

את הדרך המפחידה הזו סללו בשנות ה-30 של המאה הקודמת שבויים מפראגוואי. יש בה ירידות מסוכנות מאד, פעמים רבות ברוחב של מסלול אחד, מה שאומר שאם שני כלי רכב באים משני הצדדים - הם בבעיה חמורה מאד!

וכשיש גשם או ערפל, הדרך הופכת מסוכנת עוד יותר, בעיקר בשל היותה בוצית ומחליקים בה בקלות והעובדה שקשה לראות בה הן את הדרך והן את כלי הרכב שבאים ממול.


פעילות בילוש
=========
צפו בתמונות שבביקור וירטואלי ונסו למצוא מקומות מפחידים במיוחד.


בקיצור, אם אתם רוצים להימנע מסכנות מיותרות, אל תבואו לבקר ב"דרך המוות" ותסתפקו בצפיה בסרטון הבא:

http://youtu.be/LPDsVeHfZko?t=4s


רוצים לנסוע על דרך המוות? - בבקשה נסו:

http://youtu.be/oInXb6mnY6g

הרכבל הכי ארוך בעולם שהוא עירוני נמצא בבוליביה. הרכבל של העיר לה פאס (La Paz cable car) מסיע המוני אנשים מהעיר אל-אלטו לעיר לה פס וחוסך להם שעות של טלטולים בדרכים רעועות, צרות ובלתי נסבלות לנסיעה.

למעשה, זוהי רשת רכבלים שנוסעים באוויר ההרים, אל מול נופים פנורמיים של רמת אלטיפלאנו (Altiplano) האדירה וההרים שמסביב. תיירים ומבקרים בעיר נהנים כאן מנסיעה משולבת בהזדמנות נדירה לראות את העיר ממעוף הציפור.

רק שנבין - אורך 3 קווי הרכבל, המכונה על ידי המקומיים "Mi Teleférico", הוא 11 קילומטרים. בעבודה מלאה הוא מסיע 18 אלף נוסעים בשעה.

אגב, הרכבל הזה, שהפך לסמל מרשים של קידמה, חדשנות עירונית וקיימות נדירה, הוא בעל מסלול ארוך, כמעט פי שניים יותר מהרכבל בארמניה, בעל השיא העולמי הקודם, שאורכו היה "רק" 5.7 קילומטרים.

ומה שיפה עוד יותר, מבחינה חברתית בעיר, הוא שהרכבל לא רק שיפר את התנועה בלה פאס. הוא גם השפיע תרבותית וכלכלית והגביר את הנגישות לחלקי העיר השונים, תוך חיבור התושבים לשירותים חיוניים בעיר ולהזדמנויות עבודה.


הנה הנסיעה ברכבל הארוך בעולם:

https://youtu.be/5uYgMkLAn7s


מזוויות אחרות:

http://youtu.be/FAriob9Z9NI


כך נבנתה המערכת:

https://youtu.be/Qj_NkJBn5CQ


וגם אירופה יכולה ללמוד מהנעשה כאן:

https://youtu.be/jRPq1K9n0nE?long=yes

דמיינו אדם אחד שהוא גם משחרר, גם מורד וגם בוגד, אדם מושמץ אך נערץ, מי שמנצח שוב ושוב, הופך לגיבור של יבשת שלמה ובכל זאת מת מובס ומושפל, רק כדי להפוך לגיבור היסטורי על-זמני.

וזה לא נפוליאון אלא סימון בוליבר (Simon Bolivar), המכונה "המשחרר" (El Libertador), מי שהיה מגדולי המצביאים של אמריקה הדרומית ובראשית המאה ה-19 הוביל בה לעצמאות של מדינות רבות.

בוליבר היה יליד ונצואלה ובן למשפחת אצולה עשירה ממוצא ספרדי. הוריו מתו בילדותו, ובמותם הוא יורש הון גדול. הוא גדל בהשגחת דודו ובבגרותו יוצא לספרד להשלמת לימודיו.

אחד ממוריו, סיימון רודריגז, היה תלמידו של ז'אן ז'אק רוסו והציג את בוליבר למחשבה הליברלית של המאה ה-18. הרעיונות הללו ישפיעו על בוליבר הצעיר באופן עמוק ומתמשך.

בבגרותו הוא נושא לאישה את בתו של אציל ספרדי, אך פחות משנה לאחר נישואיהם מתה הכלה הצעירה מקדחת צהובה. לבוליבר היה ברור בהמשך חייו שמותה הטרגי של רעייתו הצעירה הוא שדחף אותו לקריירה פוליטית בגיל צעיר.

כשהוא חוזר לוונצואלה בשנת 1807 מתייצב בוליבר הצעיר בראש קבוצת רדיקלית של קריאולים שהציבה לה למטרה למגר את השלטון הספרדי, בדרך לאיחוד של כל יבשת אמריקה הדרומית.

כשנפוליאון בונפרטה ישתלט באירופה על ספרד, הוא הוביל את המושבות של אמריקה הספרדית למרד. עד אז הן היו מושבות כנועות ורגועות.

בשנת 1810 מצליחה הקבוצה להפיל את השלטון הספרדי ולהקים את הממשלה הראשונה בדרום אמריקה שנבחרה בבחירות חופשיות. אך המאבק בין אנשי בוליבר לשלטון הספרדי ובני בריתו ביבשת לא פסק וממשיך עד שנת 1824, בה שוחררה בוליביה, אחרונת המושבות הספרדיות באמריקה הדרומית.

במשך 19 שנים בוליבר מוביל את המאבק לשחרור צפון דרום אמריקה. הוא עומד בראש כוחות קטנים עם ציוד מוגבל ביותר אך מביא אותם ללא מעט ניצחונות מדהימים, לצד תבוסות קשות. המצביא נע שוב ושוב בין מי שנמלט אל מקומות גלות ובין גיבור שמנצח וכובש שטחי ענק מהספרדים. בין השנים 1825 ל-1828, הוא בשיא כוחו ושולט כנשיא ומגן של "גראן קולומביה", שכוללת את קולומביה, פנמה ונצואלה, אקוודור של ימינו, פרו ובוליביה שנולדה זמן קצר לפני כן.

עכשיו הוא כבר דמות על-היסטורית ברמה של ג'ורג' וושינגטון ונפוליאון בונפרטה. מגנרל מחונן ופוליטיקאי כריזמטי, הוא הפך למנהיג הגדול והבלתי מעורער של התנועה לעצמאות של אמריקה הלטינית משאריות האימפריה הספרדית.

בוליבר שגירש את הספרדים מצפון דרום אמריקה תפס מקום מרכזי ביסוד הרפובליקות החדשות של אמריקה הלטינית ושלט בהן. קולומביה הגדולה הייתה המהלך הראשון שלו והוא חלם ליצור ממנה מדינה חזקה ומאוחדת בכל אמריקה הדרומית. אבל הפוליטיקאים האחרים ולא מעט מנהיגים מקומיים התנגדו לתכניות הללו.

וכך, בשנת 1830 יתפטר בוליבר המאוכזב מהנשיאות. חצי שנה אחר כך, בסוף אותה שנה, הוא יילך לעולמו, כנראה משחפת - בבית חברו בסנטה מרתה, קולומביה.

הוא אמנם ייזכר כ"ליברטדור", מי שישחרר מהשלטון הספרדי אבל באיחוד דרום אמריקה הוא נכשל. בשנותיו המאוחרות ייראה החזון הגדול של מי שכונה בשיאו "ג'ורג' וושינגטון של דרום אמריקה" ככישלון מוחלט. אבל מורשתו היא הרבה מעבר לצבאי ומדינית.

כי שנים לפני הביטול הרשמי של העבדות בוונצואלה, בוליבר שחרר את העבדים שלו. הוא היה היה אמנם פטריוט מוחלט, אך לצד זאת גם נהג באדיקות בערכי החירות, השוויון והמחשבה הליברלית של ז'אן ז'אק רוסו והמאה ה-18.

מאז מותו, בוליבר הוא גיבור לאומי במדינות אמריקה הדרומית, אותן מדינות שהוא שחרר משלטון ספרד: בוליביה הקרויה על שמו, ונצואלה, פנמה, קולומביה, אקוודור ופרו.

מאז ועד היום ממצבים את עצמם פוליטיקאים במדינות אלה כממשיכי דרכו של בוליבר. המוני פסלים וכיכרות, בכל רחבי דרום וצפון אמריקה, נושאים את דמותו ושמו של המנהיג הגדול ביותר בתולדות אמריקה הדרומית.


הנה קיצור חייו של המשחרר של דרום אמריקה:

https://youtu.be/9FIC_vihEpw


סיפורו של גיבור דרום אמריקה ומי שבגד בספרד:

https://youtu.be/kQ8a4W_hDbE


עוד על סימון בוליבר:

https://youtu.be/wxuxFg_8nkI


בחייו ראו בו דיקטטור, אחרי מותו קראו לו המשחרר:

https://youtu.be/p1bmJGX0md8?long=yes


התיאור של דמותו המרשימה ומטיל אימה:

https://youtu.be/lRKSU57klrw?long=yes


הרצאה על "ג'ורג' וושינגטון של אמריקה הדרומית":

https://youtu.be/reFr06PGB3c?long=yes


ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על בוליבר (עברית):

https://youtu.be/rC9n1hMlbLk?long=yes

לא רחוק מהעיר אויוני שבבוליביה יש בית קברות לרכבות ישנות. בעבר הייתה אויוני מרכז של רכבות להובלת מינרלים אל נמלי האוקיינוס השקט.

בשנות ה-40 של המאה הקודמת התמוטטה תעשיית הכרייה של המינרלים ובעמק זה ננטשו רכבות רבות. בעבר הן היו מטרד, אבל בני המקום למדו שהתיירים מאד אוהבים את המסתורין והקסם של קרונות וקטרי הקיטור הישנים והמחלידים.


הנה סרטון של בית הקברות לרכבות:

http://youtu.be/7AFICftDaI4



הנה עוד בית עלמין לרכבות בבודפשט:

http://youtu.be/eTNHtzsFj5k



הנה מצגת וידאו של בית הקברות של הרכבות בבוליביה:

http://youtu.be/bDkxwbOLG1U

סאלאר דה אויוני (Salar de Uyuni) של בוליביה הוא מדבר שכולו עטוף במלח. זהו מדבר המלח הגדול בעולם. הוא נמצא בדרום-מערב בוליביה. שטחו 10,582 קמ"ר והוא חלק מרכס הרי האנדים, גובהו של מדבר המלח הזה הוא כ-3,650 מ' מעל פני הים. לפני כ-40,000 שנה היה המדבר חלק מאגם פרהיסטורי וכיום נותרו ממנו שני אגמים קטנים, בתוך מדבר המלח העצום.

יש במדבר סאלאר דה אויוני גם מלון שכולו עשוי מלבנים עשויים מלח ובלב המדבר שוכן "אי הדג" - אדמה שזהו שמה (בספרדית "איסלה דל פסקדו"), ובו גדלים קקטוסים שמגיעים לגובה של 10 מטרים!


הנה מדבר המלח סאלאר דה אויוני שבבוליביה:

https://youtu.be/8ldPxs3Ceqw


חוויות מנסיעה למדבר:

http://youtu.be/kMzgha1Gjws


מראות יפים במדבר המלח בבוליביה:

http://youtu.be/r2MOXksZ2UE

אגם טיטיקקה שוכן ברכס הרי האנדים, בין פרו לבוליביה. זהו אגם המים המתוקים הגדול ביותר בדרום אמריקה.

אחת התופעות התרבותיות המיוחדות שבאגם החשוב הזה הם "איי האוּרוֹ" (Uros islands). אלו מספר איים מלאכותיים שבנו בני שבט האורו על האגם, בסמוך לעיר פונו שבפרו, כבר משנת 800 לספירה. האיים הם למעשה רפסודות ענק, שעליהן חיים בני השבט. במקור נבנו האיים כדי להגן על השבט מהתקפות של שבטים אויבים, כמו שבט האינקה המיתולוגי. אחד היתרונות שלהם הוא היכולת להזיזם בשעת הצורך על פני האגם.

האיים שורדים כ-30 שנה ואז חייבים בני השבט להוסיף שכבות חדשות, כדי לחזקם, או לבנות אותם מחדש. לבנייה משמש צמח מים הדומה לקנה סוף בשם "טוטורה", שלאחר ייבוש מקבל מראה שדומה לקש.

מרבית בני שבט האורו לא שרדו את הרעב הגדול שפקד את האזור במאה הקודמת. הנותרים המעטים ששרדו, בצירוף בני שבט האיימארה האינדיאני, משמרים את אורח החיים של בני האורו ומתפרנסים כיום בעיקר מהתיירים הרבים הפוקדים את האיים,


משימת חיפוש
==========
מצאו את איי האורו באגם טיטיקקה הענקי. התקרבו במפת "ביקור וירטואלי" וחפשו עד שתמצאו שורה של איים מלאכותיים מקש.


הנה האיים של בני שבט האורו שעל אגם טיטיקקה:

http://youtu.be/2729LQajLiE


עוד על האיים הצפים של בני שבט האורו:

http://youtu.be/XcnWc93c5pw


ובני האורו המציגים את אורח חייהם על האיים המלאכותיים שיצרו על הטיטיקקה:

http://youtu.be/H9sV2r7PsFo

שבעת פלאי עולם הטבע היא הרשימה החדשה, של שבעת פלאי תבל שנוצרו על ידי הטבע ולא בידי אדם. האתרים נבחרו בתחרות בינלאומית שהסתיימה בשנת 2011.

האתרים שנבחרו לפלאי עולם הטבע הם:

יער ונהר האמזונאס - שנמצאים במדינות: בוליביה, ברזיל, קולומביה, אקוודור, פרו, סורינאם, ונצואלה, גיאנה, גיאנה הצרפתית.

מפרץ הא לונג - וייטנאם

מפלי איגואסו - ארגנטינה, ברזיל

הפארק הלאומי קומודו - אינדונזיה

הנהר התת-קרקעי פוארטו פרינססה - הפיליפינים

הר השולחן - דרום אפריקה

האי ג'ג'ו - דרום קוריאה



הנה שבעת פלאי עולם הטבע:

http://youtu.be/eSuCAFH-rnI?t=1m22s

מארגנטינה שבדרום ועד קולומביה בצפון, לאורך 8,000 קילומטרים באזור החוף המערבי של אמריקה הדרומית, משתרע לו רכס הרי האנדים (Andes), רכס ההרים הארוך ביותר בעולם.

משמעותו ומקור שמו של הרכס, "אנדס", הם "פסגה גבוהה" בשפת הקצ'ואה. בגובה של 6,964 מטרים, הר אקונקגווה הוא הפסגה הגבוהה ביותר ברכס האנדים.

רכס הרי האנדים חוצה 7 מדינות בדרום אמריקה: קולומביה, ונצואלה, אקוודור, פרו, בוליביה, צ'ילה וארגנטינה. מדינות אלה זכו לשם "מדינות האנדים". לכל אורכו הוא מספק נופים עוצרי נשימה ונוף אנושי מרתק ומלהיב לא פחות.

הרי האנדים מהווים את לב הכלכלה של מדינות האנדים. ההרים הללו, על מורדותיהם ועל העמקים שביניהם, הם שופעים ומלאי תנובה.

בסביבות 10,000 עד 11,000 לפני הספירה, הגיעו אל הרי האנדים ציידים-לקטים מאמריקה הצפונית והיו למתיישבים הראשונים בהם.

על ההרים הללו מלחכים עד היום סוסי האינקה והפרדות האינדיאניות את משטחי הסֶחָס, העשב הדוקרני שגדל באפרי הגבהים.

חוקרים מעריכים שבאנדים בויתו, לראשונה באמריקה, בהמות כמו האלפקה והלמה המצויה. כאן בוית גם תפוח האדמה, בשלב כלשהו לפני האלף השביעי לספירה.

השפע הגאולוגי והביולוגי שבמרומי האנדים אפשר בהם התפתחות של אימפריות אינדיאניות משגשגות ומפותחות, אשר הצליחו מאוד.

שרידי העיר צ'אווין דה ואנטאר באנדים מעידים על כך שככל הנראה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס מופיעה בהם תרבות מפותחת לראשונה.


מבט אל רכס הרי האנדים והר הקשת שבו:

https://youtu.be/dlyzSKna38o


מראות טיול להרי האנדים:

https://youtu.be/VQ46CLbf7p0


ומוזיקה אופיינית למדינות האנדים:

https://youtu.be/fnVDlzgfCMA

את הגומי מייצרים משרף של עצים. העץ העיקרי ממנו מפיקים גומי הוא עץ הגומי, ששמו הרשמי הוא "הוואה ברזילאית" (Hevea brasiliens).

מעץ הגומי מפיקים כבר שנים רבות נוזל חלבי שהוא החומר שממנו מייצרים את הגומי שאנו מכירים.

תאילנד למשל, היא מהארצות הטרופיות שבהן מגדלים את עצי הגומי.

חשוב לדעת שיש גומי המופק מזנים שונים של עץ הקסטילואה (Castilla). זהו ה"קאוצ'וק", סוג של גומי טבעי שנעשה מעץ הקסטילואה אלסטיקה, בדרום ובמרכז אמריקה, במדינות כמו קולומביה, אקוודור, פרו ובוליביה.

את הקאוצ'וק, בשונה מההוואה הברזילאית לא מפיקים באמצעות החתכים בגזע ואיסוף החלב, אלא על ידי גדיעה של העץ כולו וניקוז הצמג, הנוזלים שלו שמהווים את הגומי.


ביקור בעצי גומי:

https://youtu.be/tpAFPJ8pEdA


כך מפיקים את הגומי הטבעי מהעץ:

https://youtu.be/5iTz9yN4v4k


הנוזל מועבר למפעל ושם הופך ליריעות גומי:

https://youtu.be/lUg7r7fu_eo


ועוד על ייצור הגומי מהעץ:

http://youtu.be/DQX374QYvt8