חול טובעני (Quicksand) הוא חול רווי במים, ההופך לבוץ טובעני שיכול להיות מלכודת למי שמהלכים בו ושוקעים.

תופעת החול הטובעני נוצרת כשהמים עולים ממאגר תת-קרקעי כלשהו ומעלים את גרגירי החול, גורמים להם לצוף.

בסרטי קולנוע רבים מתואר החול הטובעני הזה כמסוכן ורואים בו אנשים הטובעים ונעלמים בבוץ, אלא אם מדובר בגיבור הסרט, שמין הסתם ייחלץ תמיד בשנייה האחרונה.

אז נכון שהחול הרטוב הזה מגיב בקלות ללחץ ומשקל ומהווה מלכודת מסוימת למי ש"טובעים" בו, אבל האמת היא שהחול הטובעני צפוף מגופו של בן אדם, מה שעקרונית יסייע לו לצוף בו.

ובכל זאת - אם יש סכנה בחול טובעני אז הסכנה הגדולה ביותר היא זו של תזוזה ותנועה חסרת אונים של מי שתקוע בו. תנועות ותזוזות רבות כאלה, הנובעות מהמצוקה והפחד, יעייפו את האיש השקוע בחול ויגרמו לו להתחפר עמוק ולבסוף אף לעתים לטבוע בבוץ.

את הקוויק סנד מוצאים בדרך כלל ליד נהרות ובחופים של ים. אחד המקומות בעולם שקל למצוא בהם חול טובעני כזה הוא החול שבמפרץ מורקאם (Morecambe Bay) האנגלי. חופו של המפרץ הוא צר ורדוד. הסכנה בשקיעה בחוף הזה היא לא מטביעה מוחלטת בבוץ, אלא מכך שמי שנתקע בחול טובעני עלול למצוא את עצמו טובע כשהמים גואים, בגאות מהירה מאוד, בעוד הוא לא מצליח להיחלץ בזמן.


הנה הבוץ הטובעני:

https://youtu.be/snTNnCPNSUk


בקולנוע ובחיים:

https://youtu.be/jYlZyO62V7A


כמה זמן עד ששוקעים בו:

https://youtu.be/a2VJqud3Ls8


אל תנסו את זה...

https://youtu.be/LpMsKX-iLOQ


כך נחלצים:

https://youtu.be/yg88Tw8oAbk


וחיוך מעולם הראליטי והבוץ (עברית):

https://youtu.be/GFM1N3TT_TU

בכל חודש יולי חוגגים בחוף דאיצ'ון בעיר בוריונג, דרום קוריאה את פסטיבל הבוץ (Boryeong Mud Festival). כל המשתתפים הפסטיבל הזה מתכסים מכף רגל ועד ראש בבוץ.

בפסטיבל גם מפסלים בבוץ, גולשים במגלשות בוץ, מתחרים בהיאבקות בבוץ ואפילו יש תחרות יופי לאנשים עטופי בוץ. הכי מהנים הם עיסויי בוץ אחד לשני והאווירה הכללית, שבה פשוט חוגגים את הבוץ המקומי והבריא עד מאד.


הנה סרטון של חוויות מפסטיבל הבוץ של בוריונג:

http://youtu.be/V3fjDAgTq1Y


בוץ בכל פינה:

https://youtu.be/VEDOh65Z7-Y


קרבות הבוץ:

https://youtu.be/_sXiexCGmNo


וקצת ממה שמסביב לפסטיבל הבוץ:

https://youtu.be/mnezIRziEeA

שליטי המערב חששו בזמנו, לאחר שקיבלו מידע על מבנים חשודים בבסין, שנראים כמו מבנים לאיחסון טילים בליסטיים או אפילו כורים אטומיים. לאחר בירור קצר נרגעו. הסתבר שמדובר בפוג'יין טולואו, מבנים עתיקים שנבנו כבר החל מהמאה ה-14, על ידי כפריים שרצו להתגונן כנגד שודדים ובנו לשם כך מבצרים משפחתיים שאין כמוהם בעולם.

הפוג'יין טולואו (Fujian tulou) הם בנייני אדמה סיניים ששרדו עד ימינו ופזורים בכל רחבי סין. מעריכים ש-30 אלף מהם שרדו ועומדים עד היום, חלקם מאז ימי הביניים. בנו אותם בני ההאקה (בסינית "האנשים הזרים"), שהיו חקלאים או עבדו בערים אך נחשבו לקהילה זרה יחסית בסין. הם חיו במגורי הפוג'יין טולואו במסגרת משפחתית מורחבת. מבצרי המשפחות הללו נבנו בגדלים ובצורות שונות. עד 80 משפחות גרעיניות התגוררו בכל טולואו כזה. כיום, בעידן השפע הסיני, רבים מהם עזבו את הטולואו ונשארו בהם בעיקר המבוגרים, אך המבנים הללו ממשיכים לרתק את הדימיון.

הקהילה שחיה בטולואו חיה בשוויון המזכיר מאד את הקיבוץ הישראלי, אם כי היא הרבה יותר ותיקה ממנו. כל משפחה קיבלה דירות בהתאם לגודלה, כשהיא זוכה לרצועה של מבנה, על ארבעת קומותיו, מלמטה ועד למטה. המשפחה חיה במגורים שמתפרשים על כל הקומות, כשבקומה התחתונה נמצא המטבח. ההכנסות של כולם נאספו וחולקו שווה בשווה בין חברי הטולואו. הארוחות, הטקסים והשמחות המשפחתיות - כולם התקיימו במרכז הטולואו, משהו שמזכיר את חדר האוכל הקיבוצי.

אבל הטולואו היו קודם כל מבצרים שנבנו כדי להגן על בני ההאקה כנגד תקיפות. הקיר החיצוני שלהם הוא בעובי של 2 מטרים למטה וקשה מאד לחפור אפילו מתחתיו. הוא נבנה מבוץ שחוזק על ידי ענפי במבוק והוקשה כך שיוכל לשרוד שנים רבות. מאות שנים ליתר דיוק..


הנה סיפורם של בנייני האדמה המבוצרים בסין:

http://youtu.be/cwOTQgzVVWM


החיים בבנייני האדמה שבסין:

http://youtu.be/ZZ_Z58r3mIs


הטולו הנעזבים על ידי הצעירים והתיירות שמצילה את מי שנשארים ולעיתים אפילו מחזירה צעירים הביתה:

http://youtu.be/Tt8WgqS45H4


ומבט על הטולו מהאוויר:

http://youtu.be/rlTkcOr1qA8?t=1m42s


ומצגת וידאו שלהם:

http://youtu.be/Oqbf8-fJtss


ובאווירה מחויכת, מרגלות שנשלחו לגלות מה פשרם של "מבני האטום החשודים" של סין:

http://youtu.be/Pc9XVqw-7LQ