שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
האם גזר אכן משפר את הראייה?
כולנו מאמינים שאכילת גזר תורמת לראיה שלנו, נכון? הרי האימהות שלנו ניסו לשכנע אותנו לאכול גזר כי זה ישפר לנו את הראייה?
ובכן, מדובר באגדה בלבד וגזר אינו משפר את הראייה. הוא אמנם עשיר בוויטמין A שחיוני לראייה, אבל מדובר בוויטמין ששייך לקבוצת הוויטמינים המסיסים בשומן ומכיוון שהוא מתפרק בגוף, היעילות שלו נפגעת מאד. לפיכך, צריכת יתר של גזר עלולה להביא במקרה הפחות גרוע לעודף של ויטמין A ובמקרים קיצוניים גם להרעלה.
אז אם נאכל גזר, זה לא שהראייה שלנו תיפכגע אבל שיפור בה לא ממש נראה. כי לא מספיק שגזר יכיל ויטמין A בכמות גדולה, משהו היה צריך לעצור את ההתפרקות של הוויטמין הזה בגוף שלנו ובינתיים זה עוד לא הומצא.
אגב, סתם שתהיו בעניינים - עודף של ויטמין A בגופנו, יכול לגרום במקרים קיצוניים אפילו להרעלה. אבל אם כן לתת קרדיט לאמא'לה האוהבת שלנו, אז אכילה דלה של מזון עם ויטמין A עלולה לפגוע בראייה שלנו. זה כן, כי גופנו לא מייצר בטא-קרוטן ולכן הוא חייב לקלוט אותו ממקורות חיצוניים. החומר הזה מצוי בשפע בהרבה פירות וירקות כתומים, שהגזר הוא אחד מהם. אבל גם בטטה וגם פירות כמו מנגו, משמש ומלון ואפילו כרוב ותרד מכילים אותו.
אז מאיפה באה השמועה הזו שגזר ישפר את ראייתנו? - מדובר במיתוס שהתפשט בשנות ה-40 של המאה הקודמת. המקור הוא בקמפיין הטעייה שעשו הבריטים במלחמת העולם השנייה, כדי להסוות את קיומה של מערכת מכ"ם מעולה שפותחה על ידם והצליחה לזהות מטוסים גרמניים ולהפילם בכמויות. השיפור הזה בהפלות התבסס על טייס בריטי שכונה "הצלף", משום שהוא הרבה לפגוע במטוסים הגרמניים של הלופטוואפה ולא פספס.
כדי למנוע מהנאצים לרגל בכדי לגלות את סודות מערכת המכ"ם החדשנית, הפיצו בעיתונים וברדיו הבריטיים ש"הצלף" אוכל הרבה גזר, מה שמאפשר לו לראות היטב ולפגוע במטוסי האויב. מכאן גם באה ההמלצה לציבור לאכול הרבה גזר, כי אכילת גזר משפרת את הראייה של הטייסים שלהם, אז בטח תסייע גם לדורות הבאים. הנאצים התבלבלו מהמידע הזה והתחילו לאכול גזר...
הנה הסיפור של הגזר והראיה כחלק מההטעיות הצבאיות במלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/sGZkBj70rzQ
הבסיס המדעי והסיפור באנגלית:
https://youtu.be/w3DNScZYvYY
והרצאת וידאו קצרה על גזר וראייה:
https://youtu.be/1-mZC79E1V0
מהו הפלמינגו ומה התפקיד של מקורו הארוך?
הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.
את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו בריכות המלח שליד אילת ומושבות הקינון שבאגמי קניה.
בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.
לפלמינגו מקור המשמש כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעות המקור, שנמצא בזמן האוכל מתחת לפני המים, מפריד הפלמינגו בין המים לסרטנים מיקרוסקופיים שנמצאים בהם ומהווים את מזונו העיקרי.
לשונו היא השואבת מים ובוץ. ליד השיניים יש לפלמינגו "למלות", איברים דמויי מסרק שצמודים משני הצדדים למקור שלו. הלמלות הללו מסננות מהמים והבוץ הנשאבים לפיו את הסרטנים הזעירים וגם אצות. את כל אלה בולע הפלמינגו בתור מזון.
לסרטנים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של שרימפס (חסילונים), חייב הפלמינגו גם את צבעו הוורוד. למעשה, אלו החסילונים הוורודים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון הוורוד.
הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.
את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.
החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" של המצרים הקדומים, הפניקס הידוע.
על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".
בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.
הנה סרטון על הפלמינגו:
https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s
באגם בוגוריה שבאפריקה:
https://youtu.be/7qfoFcBLsCI
פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:
https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck
ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:
https://youtu.be/KW8GX2n4qbY
והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:
https://youtu.be/2BqV2Adr3hI
מהי הדלעת ואיך היא גדלה?
דְּלַעַת (Pumpkin) היא ירק גדול, מרשים ובעל צורה כמעט מפוסלת. אצלנו נפוצה הדלעת הכתומה, הקלסית, אבל בעולם נמכרים זני דלעות בצבעים שונים.
הדלעת נמנית על משפחת הדלועיים, שכוללת בין השאר את המלון, קישוא, מלפפון ועוד.
בעולם נמכרים זנים מגוונים של דלעות, כמו דלעת גינה, הדלורית הקטנה, דלעת גדולה שיכולה להגיע לממדי ענק ודלעת השדה, הגדלה על האדמה, כמו אבטיחים, מלונים ותפוחי אדמה.
אם בעבר נהגו לאכול אותה ללא בישול, היום הדלעת, עם תכולת הסיבים הגבוהה והמשביעה שבה, משולבת בתבשילים רבים. מוצאים אותה בשלל מאכלים, כולל בתבשילים, קדירות ובמרק הכתום שמככב בשנים האחרונות בכל מטבח כמעט.
#תולדות הדלעת
המקור ההיסטורי הקדום של הדלעת הוא בצפון אמריקה. משערים שכ-2,000 שנה לפני הספירה האינדיאנים החלו לגדל אותה שם, כשהדלעת, נוחה לגידול, משביעה ובריאה, ממלאת תפקיד מרכזי בתזונה שלהם.
האינדיאנים לימדו את הכדאיות שבגידול הדלעת והתירס גם את המתיישבים הראשונים שמגיעים מאירופה אל חופי אמריקה בספינה "מיי פלאואר" ובכך הם הצילו אותם מרעב.
היום מגדלים אותה במדינות רבות. אצלנו גידלו אותה חקלאים ערביים כבר מזמן. כשאתם שומעים על "כפר קרע" דעו שמדובר בכפר בו מגדלים דלעת. זו הסיבה שילדים נהגו לכנות מי שגולח לקרחת בכינוי "קרעה", העברית ראש דלעת.
כך הולכת הדלעת הענקית ותופסת מקום בתרבות האמריקאית, כשהיא מככבת לא רק במטבח, אלא גם בחגים, כמו "ליל כל הקדושים" של האמריקאים, בו תחפושות ודלועים מפוסלים עם נרות בתוכם, שנקראים "ג'ק-או-לנטרן", ממלאים תפקיד מרכזי. קראו עליו בתגית "ליל כל הקדושים".
#דלעת ותזונה
הדלעת היא בריאה. היא כוללת כמות גבוהה של ויטמינים, במיוחד ויטמין A וויטמין C, כמו גם אשלגן, חומצה פולית והיא אפילו מציעה ריכוז גבוה של בטא קרוטן, אותו מרעיב שאנו מכירים ואוהבים מהגזר.
יש לדלעת ערך קלורי נמוך והיא קלה לעיכול, עם תכולת סיבים גבוהה מאוד ומשביעה וכמות נדיבה של נוגדי חמצון. זה הופך אותה למזון בריאות מעולה וגם מקל גם על שמירה וירידה במשקל.
אגב, מכיוון שמרבית החומרים הבריאים נמצאים בדלעת קרוב לקליפה, מומלץ לאכול אותה עם הקליפה.
ואפילו הגרעינים הלבנים, שהם גרעיני דלעת, מומלצים לבריאות, מחיזוק ושיפור הזיכרון ועד לטיפול טבעי נגד תולעים. בנוסף, גרעיני דלעת טובים גם למי שסובלים מאנמיה, מאסטמה ולנשים בהריון או מיניקות.
הנה תיאור גידול הדלעת, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/AB-dfi_0TsQ
מזרע לדלעת בהילוך מהיר:
https://youtu.be/qU7YXMAicK4
מה אנחנו יודעים על ההיסטוריה של הירק המרשים הזה:
https://youtu.be/I3cc2QeSfWw
שיר הדלעות המגולפות בליל כל הקדושים:
https://youtu.be/bw-UiUXIhLk
קטיף הדלעות:
https://youtu.be/kLhOJan5jtc? t=19s
ויתרונות הבריאות של גרעיני הדלעת (עברית):
https://youtu.be/fg__B52Mr4w
מהם נוגדי חמצון?
דמיינו צבא משתולל של חומרים שמזיקים לגופנו ופוגעים לנו בבריאות. ולפתע, בואו עוד קצת בדמיון, מגיח צבא ההגנה שלנו, חומרים טובים שנלחמים בצבא המזיק ומרחיקים אותו.
זה משהו שהוא מעין "שוטרים וגנבים", גרסת הגוף - וזה בדיוק הסיפור של נוגדי החִמצוּן (Antioxidant), חומרים כימיים טובים, שמסוגלים להקטין את קצב החמצון של חומרים אחרים בסביבתם.
"נוגדי החימצון" ידועים גם כ"אנטיאוקסידנטים", סותרים ונלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים", החומרים הרעים, שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאותנו מאוד. אלו מולקולות יציבות שמגינות על הגוף מנזקי הרדיקלים החופשיים ומעכבים את תהליכי ההזדקנות.
אותם "רדיקלים חופשיים" הם סוגי מולקולות שנוצרות בגוף כשאנו חשופים לעישון, גם פאסיבי ובאופן כללי בחשיפה לעשן ולמגוון זיהומי אוויר. החומרים הללו גורמים להתחמצנות שפוגעת בתאי הגוף ומאיצה התפתחות של מחלות.
למעשה, החִמצוּן היומיומי שמואץ כך בגופנו הוא המנגנון העיקרי שאחראי להזדקנות הגוף.
לפי התיאוריה הזו, של ההזדקנות עקב נזקי החִמצוּן או הרדיקלים החופשיים, אותם נוגדי חמצון, האנטיאוקסידנטים, יכולים לסתור ולהתנגד להרס שנגרם מאותם רדיקלים חופשיים שבגוף, הרס שמסַכן את האיברים והרקמות ולבסוף גם את תפקוד הגוף כולו.
לנוגד החמצון יש אלקטרון עודף שמועבר מנוגדי החמצון אל הרדיקל החופשי ובכך מנטרלים אותו ואת הסיכון שבו. נוגדי החמצון החיצוניים שאנו אוכלים, ותודה לירקות והפירות הטבעיים שמשמשים כתגבורת וכהגנה נוספת לנוגדי החמצון המיוצרים בגופנו ואינם מספיקים כיום לעמוד בפני הרדיקלים החופשיים המוגזמים שהגוף המודרני מוצף בהם.
#מזונות מרובי נוגדי חמצון
נוגדי החמצון הטבעיים מצויים במזונות מסוימים שאפשר לצרוך יותר, כגון פלפלים בצבעים מגוונים, גזר, דלעת, בטטות, תה ירוק לסוגיו, שהוא בכלל משקה בריאות מעולה ולמעשה גם קפה ותה שחור.
פירות יער כמו אוכמניות, תותים, דובדבנים וכמובן רימונים כהים, לצד קיוי ופירות הדר ואוהבי שוקולד בחרו בשוקולד הכהה, שוקולד מריר, איכותי ועם הרבה קקאו.
המודעות כיום ישנה, שנוגדני החמצון הטבעיים דוגמת בֶּטא-קַרוֹטֵן, ויטמין E או ויטמין C וגם A, הם מרכיב משמעותי ומומלץ במאבק הבריא שלנו מול רדיקלים חופשיים.
והעיקר הבריאות!
כן לתזונה עתירת נוגדי חמצון ולא בתוספי מזון - האמת על נוגדי החימצון (עברית):
https://youtu.be/YcEj--_YZSw
נוגדי חמצון:
https://youtu.be/lG3OOXIXvxw
מומחית המספרת את האמת ואז ממליצה על תכשיר מסחרי (מתורגם):
https://youtu.be/NdPV5jA5IM8
מצגת וידאו על נוגדי חמצון (עברית):
https://youtu.be/LS8V9y8OjSM
והחשיבות האדירה של אכילת מזונות הכוללים נוגדי חמצון (מתורגם):
https://youtu.be/fC5MyyWGpZY
בטא קרוטן
כולנו מאמינים שאכילת גזר תורמת לראיה שלנו, נכון? הרי האימהות שלנו ניסו לשכנע אותנו לאכול גזר כי זה ישפר לנו את הראייה?
ובכן, מדובר באגדה בלבד וגזר אינו משפר את הראייה. הוא אמנם עשיר בוויטמין A שחיוני לראייה, אבל מדובר בוויטמין ששייך לקבוצת הוויטמינים המסיסים בשומן ומכיוון שהוא מתפרק בגוף, היעילות שלו נפגעת מאד. לפיכך, צריכת יתר של גזר עלולה להביא במקרה הפחות גרוע לעודף של ויטמין A ובמקרים קיצוניים גם להרעלה.
אז אם נאכל גזר, זה לא שהראייה שלנו תיפכגע אבל שיפור בה לא ממש נראה. כי לא מספיק שגזר יכיל ויטמין A בכמות גדולה, משהו היה צריך לעצור את ההתפרקות של הוויטמין הזה בגוף שלנו ובינתיים זה עוד לא הומצא.
אגב, סתם שתהיו בעניינים - עודף של ויטמין A בגופנו, יכול לגרום במקרים קיצוניים אפילו להרעלה. אבל אם כן לתת קרדיט לאמא'לה האוהבת שלנו, אז אכילה דלה של מזון עם ויטמין A עלולה לפגוע בראייה שלנו. זה כן, כי גופנו לא מייצר בטא-קרוטן ולכן הוא חייב לקלוט אותו ממקורות חיצוניים. החומר הזה מצוי בשפע בהרבה פירות וירקות כתומים, שהגזר הוא אחד מהם. אבל גם בטטה וגם פירות כמו מנגו, משמש ומלון ואפילו כרוב ותרד מכילים אותו.
אז מאיפה באה השמועה הזו שגזר ישפר את ראייתנו? - מדובר במיתוס שהתפשט בשנות ה-40 של המאה הקודמת. המקור הוא בקמפיין הטעייה שעשו הבריטים במלחמת העולם השנייה, כדי להסוות את קיומה של מערכת מכ"ם מעולה שפותחה על ידם והצליחה לזהות מטוסים גרמניים ולהפילם בכמויות. השיפור הזה בהפלות התבסס על טייס בריטי שכונה "הצלף", משום שהוא הרבה לפגוע במטוסים הגרמניים של הלופטוואפה ולא פספס.
כדי למנוע מהנאצים לרגל בכדי לגלות את סודות מערכת המכ"ם החדשנית, הפיצו בעיתונים וברדיו הבריטיים ש"הצלף" אוכל הרבה גזר, מה שמאפשר לו לראות היטב ולפגוע במטוסי האויב. מכאן גם באה ההמלצה לציבור לאכול הרבה גזר, כי אכילת גזר משפרת את הראייה של הטייסים שלהם, אז בטח תסייע גם לדורות הבאים. הנאצים התבלבלו מהמידע הזה והתחילו לאכול גזר...
הנה הסיפור של הגזר והראיה כחלק מההטעיות הצבאיות במלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/sGZkBj70rzQ
הבסיס המדעי והסיפור באנגלית:
https://youtu.be/w3DNScZYvYY
והרצאת וידאו קצרה על גזר וראייה:
https://youtu.be/1-mZC79E1V0
הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.
את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו בריכות המלח שליד אילת ומושבות הקינון שבאגמי קניה.
בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.
לפלמינגו מקור המשמש כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעות המקור, שנמצא בזמן האוכל מתחת לפני המים, מפריד הפלמינגו בין המים לסרטנים מיקרוסקופיים שנמצאים בהם ומהווים את מזונו העיקרי.
לשונו היא השואבת מים ובוץ. ליד השיניים יש לפלמינגו "למלות", איברים דמויי מסרק שצמודים משני הצדדים למקור שלו. הלמלות הללו מסננות מהמים והבוץ הנשאבים לפיו את הסרטנים הזעירים וגם אצות. את כל אלה בולע הפלמינגו בתור מזון.
לסרטנים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של שרימפס (חסילונים), חייב הפלמינגו גם את צבעו הוורוד. למעשה, אלו החסילונים הוורודים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון הוורוד.
הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.
את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.
החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" של המצרים הקדומים, הפניקס הידוע.
על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".
בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.
הנה סרטון על הפלמינגו:
https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s
באגם בוגוריה שבאפריקה:
https://youtu.be/7qfoFcBLsCI
פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:
https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck
ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:
https://youtu.be/KW8GX2n4qbY
והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:
https://youtu.be/2BqV2Adr3hI
דְּלַעַת (Pumpkin) היא ירק גדול, מרשים ובעל צורה כמעט מפוסלת. אצלנו נפוצה הדלעת הכתומה, הקלסית, אבל בעולם נמכרים זני דלעות בצבעים שונים.
הדלעת נמנית על משפחת הדלועיים, שכוללת בין השאר את המלון, קישוא, מלפפון ועוד.
בעולם נמכרים זנים מגוונים של דלעות, כמו דלעת גינה, הדלורית הקטנה, דלעת גדולה שיכולה להגיע לממדי ענק ודלעת השדה, הגדלה על האדמה, כמו אבטיחים, מלונים ותפוחי אדמה.
אם בעבר נהגו לאכול אותה ללא בישול, היום הדלעת, עם תכולת הסיבים הגבוהה והמשביעה שבה, משולבת בתבשילים רבים. מוצאים אותה בשלל מאכלים, כולל בתבשילים, קדירות ובמרק הכתום שמככב בשנים האחרונות בכל מטבח כמעט.
#תולדות הדלעת
המקור ההיסטורי הקדום של הדלעת הוא בצפון אמריקה. משערים שכ-2,000 שנה לפני הספירה האינדיאנים החלו לגדל אותה שם, כשהדלעת, נוחה לגידול, משביעה ובריאה, ממלאת תפקיד מרכזי בתזונה שלהם.
האינדיאנים לימדו את הכדאיות שבגידול הדלעת והתירס גם את המתיישבים הראשונים שמגיעים מאירופה אל חופי אמריקה בספינה "מיי פלאואר" ובכך הם הצילו אותם מרעב.
היום מגדלים אותה במדינות רבות. אצלנו גידלו אותה חקלאים ערביים כבר מזמן. כשאתם שומעים על "כפר קרע" דעו שמדובר בכפר בו מגדלים דלעת. זו הסיבה שילדים נהגו לכנות מי שגולח לקרחת בכינוי "קרעה", העברית ראש דלעת.
כך הולכת הדלעת הענקית ותופסת מקום בתרבות האמריקאית, כשהיא מככבת לא רק במטבח, אלא גם בחגים, כמו "ליל כל הקדושים" של האמריקאים, בו תחפושות ודלועים מפוסלים עם נרות בתוכם, שנקראים "ג'ק-או-לנטרן", ממלאים תפקיד מרכזי. קראו עליו בתגית "ליל כל הקדושים".
#דלעת ותזונה
הדלעת היא בריאה. היא כוללת כמות גבוהה של ויטמינים, במיוחד ויטמין A וויטמין C, כמו גם אשלגן, חומצה פולית והיא אפילו מציעה ריכוז גבוה של בטא קרוטן, אותו מרעיב שאנו מכירים ואוהבים מהגזר.
יש לדלעת ערך קלורי נמוך והיא קלה לעיכול, עם תכולת סיבים גבוהה מאוד ומשביעה וכמות נדיבה של נוגדי חמצון. זה הופך אותה למזון בריאות מעולה וגם מקל גם על שמירה וירידה במשקל.
אגב, מכיוון שמרבית החומרים הבריאים נמצאים בדלעת קרוב לקליפה, מומלץ לאכול אותה עם הקליפה.
ואפילו הגרעינים הלבנים, שהם גרעיני דלעת, מומלצים לבריאות, מחיזוק ושיפור הזיכרון ועד לטיפול טבעי נגד תולעים. בנוסף, גרעיני דלעת טובים גם למי שסובלים מאנמיה, מאסטמה ולנשים בהריון או מיניקות.
הנה תיאור גידול הדלעת, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/AB-dfi_0TsQ
מזרע לדלעת בהילוך מהיר:
https://youtu.be/qU7YXMAicK4
מה אנחנו יודעים על ההיסטוריה של הירק המרשים הזה:
https://youtu.be/I3cc2QeSfWw
שיר הדלעות המגולפות בליל כל הקדושים:
https://youtu.be/bw-UiUXIhLk
קטיף הדלעות:
https://youtu.be/kLhOJan5jtc? t=19s
ויתרונות הבריאות של גרעיני הדלעת (עברית):
https://youtu.be/fg__B52Mr4w
דמיינו צבא משתולל של חומרים שמזיקים לגופנו ופוגעים לנו בבריאות. ולפתע, בואו עוד קצת בדמיון, מגיח צבא ההגנה שלנו, חומרים טובים שנלחמים בצבא המזיק ומרחיקים אותו.
זה משהו שהוא מעין "שוטרים וגנבים", גרסת הגוף - וזה בדיוק הסיפור של נוגדי החִמצוּן (Antioxidant), חומרים כימיים טובים, שמסוגלים להקטין את קצב החמצון של חומרים אחרים בסביבתם.
"נוגדי החימצון" ידועים גם כ"אנטיאוקסידנטים", סותרים ונלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים", החומרים הרעים, שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאותנו מאוד. אלו מולקולות יציבות שמגינות על הגוף מנזקי הרדיקלים החופשיים ומעכבים את תהליכי ההזדקנות.
אותם "רדיקלים חופשיים" הם סוגי מולקולות שנוצרות בגוף כשאנו חשופים לעישון, גם פאסיבי ובאופן כללי בחשיפה לעשן ולמגוון זיהומי אוויר. החומרים הללו גורמים להתחמצנות שפוגעת בתאי הגוף ומאיצה התפתחות של מחלות.
למעשה, החִמצוּן היומיומי שמואץ כך בגופנו הוא המנגנון העיקרי שאחראי להזדקנות הגוף.
לפי התיאוריה הזו, של ההזדקנות עקב נזקי החִמצוּן או הרדיקלים החופשיים, אותם נוגדי חמצון, האנטיאוקסידנטים, יכולים לסתור ולהתנגד להרס שנגרם מאותם רדיקלים חופשיים שבגוף, הרס שמסַכן את האיברים והרקמות ולבסוף גם את תפקוד הגוף כולו.
לנוגד החמצון יש אלקטרון עודף שמועבר מנוגדי החמצון אל הרדיקל החופשי ובכך מנטרלים אותו ואת הסיכון שבו. נוגדי החמצון החיצוניים שאנו אוכלים, ותודה לירקות והפירות הטבעיים שמשמשים כתגבורת וכהגנה נוספת לנוגדי החמצון המיוצרים בגופנו ואינם מספיקים כיום לעמוד בפני הרדיקלים החופשיים המוגזמים שהגוף המודרני מוצף בהם.
#מזונות מרובי נוגדי חמצון
נוגדי החמצון הטבעיים מצויים במזונות מסוימים שאפשר לצרוך יותר, כגון פלפלים בצבעים מגוונים, גזר, דלעת, בטטות, תה ירוק לסוגיו, שהוא בכלל משקה בריאות מעולה ולמעשה גם קפה ותה שחור.
פירות יער כמו אוכמניות, תותים, דובדבנים וכמובן רימונים כהים, לצד קיוי ופירות הדר ואוהבי שוקולד בחרו בשוקולד הכהה, שוקולד מריר, איכותי ועם הרבה קקאו.
המודעות כיום ישנה, שנוגדני החמצון הטבעיים דוגמת בֶּטא-קַרוֹטֵן, ויטמין E או ויטמין C וגם A, הם מרכיב משמעותי ומומלץ במאבק הבריא שלנו מול רדיקלים חופשיים.
והעיקר הבריאות!
כן לתזונה עתירת נוגדי חמצון ולא בתוספי מזון - האמת על נוגדי החימצון (עברית):
https://youtu.be/YcEj--_YZSw
נוגדי חמצון:
https://youtu.be/lG3OOXIXvxw
מומחית המספרת את האמת ואז ממליצה על תכשיר מסחרי (מתורגם):
https://youtu.be/NdPV5jA5IM8
מצגת וידאו על נוגדי חמצון (עברית):
https://youtu.be/LS8V9y8OjSM
והחשיבות האדירה של אכילת מזונות הכוללים נוגדי חמצון (מתורגם):
https://youtu.be/fC5MyyWGpZY
