שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הבטון ומה המהפכה ההנדסית שהוא הרים לה?
בטון (Concrete ובצרפתית Béton) הוא חומר בנייה נפוץ במיוחד, שמאפשר בנייה חזקה ויציבה מאוד. הבטון מאפשר יכולת עיצוב גבוהה במיוחד, חוזק עצום ואטימות טובה מאוד.
קיימות מעל ל-100 תערובות שונות ליצירת בטון. לרוב הן יכללו בבטון המודרני תערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. במצב הטבעי מתקשה תערובת הבטון, מתחזקת ומתמצקת, כלומר הופכת לבטון מוצק, בתוך 10 שעות.
מרבית הבטון בימינו מיוצר במפעלי בטון. מהמפעל נלקח הבטון אל אתרי הבנייה, באמצעות מערבל בטון, ששומר על הבטון מלהתייבש ולהפוך מוצק, על ידי עירבולו המתמיד ושמירתו בכך במצב נוזלי.
בפרויקטים גדולים, חלק גדול מהבטון לא מובא אל אתר הבנייה, אלא משמש ליציקת חלקי בניין במפעל עצמו. מרכיבים כאלו יועברו מהמפעל, כשהם בנויים לגמרי, בשלמותם או כחלקים שיורכבו באתר הבנייה עצמו.
היסטורית, אפשר הבטון עוד בימי האימפריה הרומית לבנות ערים גדולות. עוד כשפותח, בימי הרומאים, הצליחו להשתמש בו לבניה של מקדשים ובנייני פאר ענקיים. חלקם שרדו עד ימינו, כשהידועים שבהם הם הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. כבר אז נבנו מבטון מובילי מי הידועים כאקוודוקטים, גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
בשנת 1756 הומצא הבטון המודרני, מערבוב של מלט, חלוקים ולבנים מפוררות. הממציא היה מהנדס בריטי בשם ג'ון סמיטון (John Smeaton). השיפור הזה הוביל עם הזמן ליכולת לבנות מבנים רבי קומות, מגדלי ענק וגורדי שחקים בגבהים מטורפים.
בימינו התווסף לבטון שימוש בחומרים ממוחזרים, כמו אפר שנכתש מתוצרי הלוואי של תחנות הכוח הפחמיות. כך חוצבים פחות, מצד אחד ומצד שני חוסכים באזורי פסולת מיותרים.
הנה הבטון וכיצד ניתן לשפרו בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/znSeL66e8qE
תולדות השימוש בבטון:
https://youtu.be/0ZY4jx0m_Qg
כך השתמשו הרומים בבטון, בנו בעזרתו והגיעו לרמת חוזק ועמידות שלא תאומן:
https://youtu.be/_OvyEbsPLUU
ומצגת וידאו קצרה על הבטון הרומי המקורי:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
איך היו הרומאים לראשונים שבנו מבטון?
הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ ומקובל, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ובכך יצרו לראשונה את הבטון.
הבטון הזה היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך היה עדיין מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות.
גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, חומר דוחה נוזלים, שסגר את הפינה וביטל את בעיית איטום הנוזלים.
יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת של החומר, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום, שהוא הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. עוד נבנו אז מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים". והיו גם גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
תודות לבטון שפיתחו יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים, שבנו מ... אבן ובטון.
גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - בעיקר תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור ובייצוב שלהם.
כל מפעלי הבנייה הללו, שהתאפשרו תודות לבטון, הם אלו שתרמו להפיכתה של רומא לאימפריה כה חזקה. ניתן לומר שבאופן מסוים הבטון הוא שהפך את רומא לאימפריה.
הבטון שבו אנו משתמשים כיום הוא חלש מזה של הרומאים. הוא גם מזהם ומבחינת אקלים כדור הארץ הוא הרסני, כיוון שתהליך ייצור המלט המודרני כרוך בייצור של כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. מה שאומר שנעשים כיום מאמצים אדירים לפתח מלט טוב וחזק יותר ובו בזמן גם מזהם פחות.
הנה הבטון הרומי החזק במיוחד ויתרונותיו, לצד המאמצים ליצור בימינו מלט נקי שישתווה לו (מתורגם):
https://youtu.be/hRI0ymx_6aw
השימוש בבטון אצל הרומים ומה שיצרו בעזרתו:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
כיפת הבטון הגדולה בעולם היא זו של הפנתאון, ששרד עד ימינו:
https://youtu.be/NZo1otIjfl4
קרבות ימיים התקיימו גם הם בקולוסיאום (מתורגם):
https://youtu.be/TB5weRIYhjQ
המים לא החלישו את הבטון הרומי אלא להיפך:
https://youtu.be/ikH6Vmb0pog
ומבנה הבטון הרומי הגדול - הקולוסיאום המורכב מקשתות, בטון ויכולת הנדסית מדהימה לזמנה:
https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
האם יהפכו מגדלי בטון לאמצעי אגירת אנרגיה?
הבטון (Concrete) הוא חומר הבניה השימושי בעולם וליטרלי ניתן לומר שהוא שבנה את העולם המודרני. עכשיו דומה שיש סבירות יפה שהוא גם יוכל להציל אותנו מהרס כדור הארץ. השיטה: אוגרים חשמל כשיש עודף ממנו ומנצלים אותו כשצריך.
הרעיון הוא של חברה שוויצריות שמציעה מודל חדש של אגירת אנרגיה וקוראת לו "אנרגיית גרביטציה" (Gravity Energy). החברה בונה מגדלי ענק, עם מנופים מטורפים, שמרימים ומורידים קוביות בטון ענקיות. הרעיון שלה הוא לשמר אנרגיה פוטנציאלית מהזמן שיש יותר מדי אנרגיה לזמן שבו נזדקק לאנרגיה והיא איננה.
מתי אין אנרגיה ירוקה? - כשאין שמש למשל. בחורף, בלילה או ביום מעונן. או כשאין רוח וטורבינות הרוח, אלה עם השבשבות הענקיות, לא מייצרות חשמל.
#איך פועלים מגדלי הגרביטציה?
זה עובד ככה: בשעות שבהן יש רוח רבה, למשל, מייצרות הטורבינות האדירות עם שבשבות הענק שלהן המון חשמל. החשמל הזה עובר למגדלי הבטון והם מעלים לגובה המון קוביות בטון כבדות. כך הם שומרים את האנרגיה הפוטנציאלית.
אם בימים חסרי השמש או בשעות שבהן הרוח לא נושבת צריך חשמל ואין אותו, אז מגיעה השעה לממש את הפוטנציאל של האנרגיה שנאגרה במגדלים. אז מורידים המנופים את קוביות הבטון לקרקע. כוח הכבידה שמושך את הקוביות אל הקרקע, מפעיל טורבינות שמייצרות... חשמל.
פשוט, יצירתי להפליא ומעורר השראה. כי מגדלי הבטון של אנרג'י וולט (Energy Vault) הופכים בכך לסוללות גרביטציה (Gravity Batteries) עצומות, המשתמשות בחשמל שיצרו משאבים בלתי מתכלים כמו שמש ורוח, כדי לאגור אנרגיה שתמומש לחשמל באמצעות כוח הכבידה, שכל היקום בנוי עליו ולעולם לא בו יהיה מחסור או פגיעה סביבתית.
במילים פשוטות, המגדלים הללו הם מצברים או סוללות נטענות לכל דבר. רק שהפרשי הגודל עצומים. ממש כמו הטעינה של הטלפון שלנו, טוענים אל המגדל שמספק חשמל לפי הצורך.
#אז האם זה הפתרון לאגירת חשמל?
האם העולם ייהנה מהאצת ייצור החשמל הירוק מרוח ושמש ויזנח את הדלק, הפחם והגז המזהמים כל כך? - יתכן שזה אכן אחד הפתרונות ואולי אפילו הטוב שבהם. אבל יש ויכוחים אדירים על הצד הכלכלי של אנרגיית הגרביטציה שנצברת כך. האם הבנייה האדירה שדרושה כדי לבנות סוללות גרביטציה שכאלה היא כלכלית? ומה באשר לזיהום ולמשאבים שדרושים כדי לייצר את כל המערך הזה, כולל כמויות עצומות ומזהמות לכשעצמן של בטון?
אלה רק חלק קטן מהשאלות שכלכלנים מנסים לברר ומומחי סביבה מתווכחים עליהם. נמתין ונראה.
הנה הדרך בה מציגה אנרג'י וולט את שיטתה:
https://youtu.be/dQSOj-LfaSE
מצגת על מגדלי הגרביטציה (עברית):
https://youtu.be/GdqXYCUY5_I
הביקורת על השיטה היא ממש לא פשוטה:
https://youtu.be/iGGOjD_OtAM
הדגמה של המערכת באנימציה:
https://youtu.be/itbwXMMkBQw
ניתוח כלכלי של סיכויי מערכות גרביטציה כמו מגדלי הבטון והמשאבות אל מול מצברי הענק של אילון מאסק:
https://youtu.be/lGPlrzk5iDE?long=yes
וסרטון תיעודי על סוללות הגרביטציה השוויצריות:
https://youtu.be/WCawtiU4o1o?long=yes
למה נועדו הספומניקים המבודדים של יוגוסלביה?
הספומניקים (Spomenici) של יוגוסלביה הם מונומנטים עשויי בטון, אנדרטאות במראה עתידני, חוצני ומרשים במיוחד. ספומניקים אלה, בעלי מראה המדע הבדיוני, פזורים מאז העידן הקומוניסטי ברחבי מה שהייתה פעם יוגוסלביה. הם מוקפים לרוב בטבע ירוק, כשהצמחייה לא פעם מטפסת עליהם ומשתלבת בהם באופן טבעי.
הספומניקים נוצרו החל משנות ה-60 בהזמנת השליט הקומוניסטי אז, המרשל טיטו. הוא ביקש להציבם באתרי הקרבות של מלחמת העולם השנייה ובמחנות הריכוז שבנו הנאצים התחומי ארצו. הספומניקים המרשימים בגודלם ובצורתם נועדו להדגים את הביטחון הקומוניסטי והעוצמה של מה שהייתה אז רפובליקה סוציאליסטית קשוחה ובעיקר קשה לאזרחיה.
עד שנות ה-80 היו הספומניקים מוקד משיכה להמוני מבקרים, חלק מתרבות נופש וטיול של אזרחי המדינה הסגורה והמסוגרת, שלא היו בה אתרי טיול רבים ושאזרחיה כמעט ולא יצאו ממנה לחו"ל.
עם פירוקה של יוגוסלביה למדינות חופשיות ועידן של חופש לאזרחים, הם הפסיקו לבקר במוניומנטים הקומוניסטיים הללו. הם היו בעיניהם סמל לשלטון עריץ שהיוגוסלבים שמחו להיפטר ממנו. הספומניקים ננטשו לגורלם, ללא תחזוקה וללא עניין בהם עוד. כיום הם הולכים ומתפוררים, אך מי שרואים אותם בפעם הראשונה מתרשמים מהם מאד. פעם הם הרי היו ההוכחות האמנותיות לגדולתה הזמנית של אומה ששלט בה דיקטטור חזק ושחשבה שהיא זו שגרשה את הנאצים.
הנה אחד הספומניקים הבולטים והמרשימים שבהם - הספומנק של פודגרי בקרואטיה:
https://youtu.be/L9ELBExpmkU
מצגת וידאו של כמה ספומניקות מרתקות מיוגוסלביה:
https://youtu.be/g_eUoFMCeA8
קליפ שצולם בספומניקים המרשימים הללו:
https://youtu.be/2Z4gcJM5bG8
וסרט תיעודי על הפסלים הללו:
https://youtu.be/KV7sTzbzL5s?long=yes
האם בעתיד ידפיסו בתים?
בעתיד? - בהווה.
אחד הרעיונות המופלאים של ההדפסה התלת-ממדית הוא ההדפסה של בתים שלמים. אחרי שהוכחה יכולתן של מדפסות אלה להדפיס במהירות ובזול חלקי חילוף למכשירים, תכשיטים, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, כמו גם מוצרי פלסטיק, גומי ומתכת, התחום הבא היה של מדפסות תלת מימדיות שמדפיסות בתים מבטון.
מדפסת ה-Contour Crafting החדשנית מחוברת אל תוכנת תיב"ם (תכנון בעזרת מחשב) CAD/CAM. זוהי תוכנה שבה מעצבים את מודל הבית במחשב וממנה מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של דגם מוקטן של הבניין. לאחר אישור המודל המוקטן מאפשר המחשב הדפסה של המבנה כולו במדפסת הבטון, על ידי יציקת בטון לקירות, שכבה אחר שכבה וללא מגע אדם.
בפיתוח עושים ניסויים בסוגי בטון שונים על מנת להגיע לחומרים גמישים ויציבים מספיק להדפסה מהירה. כזה הוא למשל הבטון המועשר בפולימרים, שמיוחד בכך שהוא מתקשה במהירות ונוח להדפסה מהירה.
כרגע מדפסות כאלה יודעות להדפיס בתים קטנים במהירות שיא. בעתיד, מבטיחים לנו המפתחים, תוכל מדפסת הבתים להדפיס בזמן קצר בניין שלם, שיכלול גם מרכיבים שחבויים עמוק בקירות, כמו מערכת חיווט החשמל, מערכות צנרת וביוב ועוד.
לדברי המפתחים, העתיד והשמיים הם הגבול, תרתי משמע. במסעות לחלל, הם מבטיחים, תוכל המשלחת לכוכב מאדים להשתמש במדפסת כזו בכדי להדפיס במהירות מבנים שיאפשרו לחבריה להתגורר על הכוכב האדום.
זה יהיה זול, פשוט להובלה אל הכוכב הרחוק ובעיקר - מהיר בהשוואה לכל שיטת בנייה אחרת.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת כבר היום הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
בית ב-24 שעות ובמחיר של פחות ממכונית (עברית):
https://youtu.be/ZrGYjZPPZB8
בתים עם גדר גבוהה לגינה, שהודפסו כך:
https://youtu.be/4rvKP_yfcGM
בסין מדפיסים קירות ובתים במהירות רבה - 10 בתים ביום אחד!
http://youtu.be/SObzNdyRTBs
מדפסת הקירות המדהימה של Contour Crafting:
http://youtu.be/-q_Lwze89bg
כך מדפיסה מדפסת התלת-ממד הזו בתים:
http://youtu.be/-yv-IWdSdns
משרדים מודפסים:
https://youtu.be/a0FNKGTNIhE
והדפסת בנייה של בית תוך יממה תאפשר בעתיד להדפיס שכונה בשבוע:
https://youtu.be/q96jm4Cn9qA
איך פועלת מדפסת בתים תלת-ממדית?
אין ספק שאנו כבר בעתיד. אחד הסימנים הברורים לכך הוא ההדפסה של בתים שלמים באמצעות מדפסות תלת-ממד. הללו הופכות יותר ויותר משוכללות, מיום ליום. הקלות "הבלתי נדפסת" שבה מדפסות תלת מימדיות שכאלה פשוט מדפיסות בתים מבטון, היא אכן מדהימה.
מדפסת התלת-ממד מחוברת אל תוכנה מיוחדת שמאפשרת תכנון בעזרת מחשב. מדובר בתוכנות תיב"מ (CAD/CAM) משוכללות, שבהן מעצבים קודם את מודל הבית במחשב ועל פיו מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של המבנה. לאחר הדפסה של דגם מוקטן של הבית או המבנה, מאשר האדריכל את הדפסת המבנה עצמו, כשהפעם הדבר נעשה במדפסת הבטון. מכאן מתבצעת יציקה של הבטון לקירות, ללא מגע אדם, שכבה אחר שכבה, באמצעות מדפסת תלת ממד ענקית. כך בית חדש נולד.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
כך מודפס בית באמצעות מדפסת תלת-ממד:
https://youtu.be/8z-iebHRxJk
מבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:
https://youtu.be/hviO1cNE3Ik
והחידושים המדהימים בתחום, באיכות ובקצב שבו הם יוצאים לשוק:
https://youtu.be/tBXBN2Bym9Y
מהן פטריות הבטון של אלבניה?
רודן אלבניה אנוור הוג'ה כל כך חשש מהתקוממות או פלישה לארצו עד שהחליט להקים בונקרים קטנים להגנה על המשטר. אולי זה רגיל, כשמדובר בשליטים שצריכים להגן על ארצם ומשטרם. אבל הוג'ה היה כל כך משוכנע בתכנית שלו, עד שהקים לא פחות מ-750 אלף בונקרים ברחבי אלבניה.
תכניתו המשונה של הרודן החששן הזה הייתה שבכל בונקר כזה יהיה מקום לחייל או שניים ושאם יפזר אותם בכל רחבי המדינה, הוא יוכל להגן על עצמו ועל שלטונו היטב.
למזלו לא עמדה תכניתו מעולם למבחן. הוג'ה שלט באלבניה במשך 40 שנה ללא מאמץ גדול מדי. אך המדינה עצמה הפסידה המון כסף על בניית הביצורים הללו, שבאו במקום מפעלים, בתי ספר, כבישים וכל מה שחברה צריכה כדי להתפתח.
אגב, עניי אלבניה כינו את הבונקרים המשונים שצמחו להם בגינה "פירמידות" ובמקום לזכות בחינוך ותעשייה מודרניים זכו להתגורר במדינת הביצורים הצבאיים של אירופה.
הנה המחיר שגבו הבונקרים של אלבניה מהכלכלה שלה:
http://youtu.be/fMbIKKRSzAE
ומבט אל הבונקרים הללו היום - מבפנים ומבחוץ:
http://youtu.be/BL7kttMjJTQ
איך בונים סכר?
בנייה של סכר היא פרויקט עצום ויקר. הסכרים המודרניים הם מיזמי ענק מורכבים וקשים לביצוע ובנייתם נמשכת בדרך כלל שנים רבות. הסיבה היא שהתהליך של בנייה כזו מורכב משלבים שונים, שכל אחד הוא פרויקט מסובך ומסוכן בפני עצמו. כל טעות יכולה לגרום לאובדן של סכומי עתק וחיי אדם.
השלב הראשון בבניית סכר הוא לייבש את השטח שבו הוא מתוכנן לקום. לשם כך, חופרים תעלה עצומה או מנהרה שתעביר את אפיק הנהר מסביב לאתר הבנייה, למשך תקופת ההקמה של הסכר.
כדי להטות את המים אל התעלה או המנהרה הזמניים צריכים המהנדסים לבנות סכר עצירה. זהו סכר זמני שבונים במאגר המים או הנהר. בעזרתו ניתן להטות את המים מהאגם או הנהר שעליהם ייבנה הסכר וכך יוצרים את סביבת העבודה היבשה הנדרשת לבניית הסכר.
השלב הבא לאחר ייבוש השטח הוא הקמת קיר הבטון של הסכר. כמויות הבטון שנדרשות לבניית סכר מודרני הן עצומות. את הסכר עצמו מחזקים באלפי טונות של פלדה, שנותנים לו את החוזק שיידרש כדי לעמוד ברעידות אדמה ולאבטח אותו לקראתן. לצורך הבנייה מביאים לאתר הבנייה עגורנים עצומים שמעלים את החומרים לשלד היציקה.
בנייה מורכבת יותר של סכר מחייבת שני סכרי עצירה. הראשון נבנה מעל האתר המתכנן לבניית הסכר, במעלה הזרם של הנהר. סכר זה מטה את המים לתעלת ההטייה, כדי להטות את המים מאתר הבנייה. סכר עצירה שני נבנה במורד הזרם והוא נועד למנוע את חזרת המים ממוצא תעלת ההטיה אל אתר הסכר.
הנה סרטון שמדגים כיצד בונים סכרים בשיטת החציה והייבוש:
https://youtu.be/Xju79EC-guk
ובנייה באמצעות קיר משנה ומנהרה להובלת המים מסביב:
https://youtu.be/DfpAXqPsXuQ
מהו הברוטליזם באדריכלות?
אדריכלות ברוטליסטית, או בנייה ברוטליסטית, הם שמותיו של סגנון אדריכלי מודרניסטי שבו בונים בבטון חשוף.
הברוטליזם היה אופנתי באירופה בשנים ה"רזות" של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בין שנות ה-50 ושנות ה-80 של המאה ה-20.
הברוטליזם התאים היטב לתקופה ההיסטורית הזו. הימים הם ימי אחרי מלחמת העולם השנייה, מלחמה שרוששה את אירופה כולה. הברוטליזם התאים לה אז היטב, כי זו הייתה בנייה זולה יותר, בין השאר מכיוון שהשאירו בה את הבטון חשוף ולא כיסו אותו בחיפויים כלשהם.
את שם הסגנון טבע האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, מי שקידם את הסגנון והפך אותו למקובל באדריכלות העולמית בזמנו. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס. "יחידת המגורים" שתכנן האדריכל הנודע בעיר מרסיי הייתה ההשראה או אפילו המבנה הברוטליסטי הראשון. הבטון החליף אצלו את הפלדה, שהייתה יקרה מאד ובמחסור, לאחר מלחמת העולם השנייה, בתור שלד למבנים גדולים.
גם בישראל של שנות ה-50 וה-60 נבנו מבני ציבור רבים שבלטו עם הבטון החשוף בסגנון הברוטליסטי. החסכון שבבניית מבנים כאלו אפשר לקבלנים לבנות מבנים מרשימים ועדיין לחסוך בעלויות הגבוהות.
העיר הישראלית באר שבע, עיר שנבנו בה אז בנייני מגורים רבים, מכילה ריכוז מדהים ומרתק של בנייה ברוטליסטית ובשנים האחרונות ניכר בה המאמץ הגובר, להעניק להם את הכבוד המגיע.
רבים בציבור נרתעים ממראה המבנים הברוטליסטיים, שנראים לדעתם כבעלי מראה מאיים משהו. הם אולי כבדים, סמכותיים וחמורי סבר, אבל למבנים ברוטליסטיים יש אסתטיקה שונה משל מבנים אחרים.
לצד השארת הבטון חשוף נהגו המתכננים ליצור מרקמים מעניינים ומודרניים, של יציקות בטון ותשתית חשופה של צינורות, חיבורים מעוטרים וקורות תמיכה. האסתטיקה העיטורית וכמעט פיסולית שנוצרה על משטחי הקירות ובמבנה הכללי, הכילה צורות גאומטריות ויצירתיות, מאד ייחודיות לברוטליזם ומרשימות ביותר.
חשוב לזכור, עם זאת, שלא כל מבנה זול וגס מבטון הוא ברוטליסטי.
תנועת הברוטליזם באדריכלות בנתה בניינים רבים בסגנון זה, ביניהם מרכז ברביקן ומגדל טרליק שבלונדון וכאמור, לא מעט מבנים ברוטליסטים בעיר הישראלית באר שבע. ריכוז כזה יש במבני אוניברסיטת בן גוריון.
הנה דוגמאות לאדריכלות הברוטליסטית:
https://www.youtube.com/watch?v=lpfg0NcGsvU
ההשראה לברוטליזם - יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר מרסיי:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
בניין בלפרון הברוטליסטי שנפתח לציבור כדי שיוכל לבקר בו:
https://youtu.be/qRsPD0xmFmw
והסבר הברוטליזם:
https://youtu.be/WVaNUDnjBTY?long=yes
בטון (Concrete ובצרפתית Béton) הוא חומר בנייה נפוץ במיוחד, שמאפשר בנייה חזקה ויציבה מאוד. הבטון מאפשר יכולת עיצוב גבוהה במיוחד, חוזק עצום ואטימות טובה מאוד.
קיימות מעל ל-100 תערובות שונות ליצירת בטון. לרוב הן יכללו בבטון המודרני תערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. במצב הטבעי מתקשה תערובת הבטון, מתחזקת ומתמצקת, כלומר הופכת לבטון מוצק, בתוך 10 שעות.
מרבית הבטון בימינו מיוצר במפעלי בטון. מהמפעל נלקח הבטון אל אתרי הבנייה, באמצעות מערבל בטון, ששומר על הבטון מלהתייבש ולהפוך מוצק, על ידי עירבולו המתמיד ושמירתו בכך במצב נוזלי.
בפרויקטים גדולים, חלק גדול מהבטון לא מובא אל אתר הבנייה, אלא משמש ליציקת חלקי בניין במפעל עצמו. מרכיבים כאלו יועברו מהמפעל, כשהם בנויים לגמרי, בשלמותם או כחלקים שיורכבו באתר הבנייה עצמו.
היסטורית, אפשר הבטון עוד בימי האימפריה הרומית לבנות ערים גדולות. עוד כשפותח, בימי הרומאים, הצליחו להשתמש בו לבניה של מקדשים ובנייני פאר ענקיים. חלקם שרדו עד ימינו, כשהידועים שבהם הם הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. כבר אז נבנו מבטון מובילי מי הידועים כאקוודוקטים, גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
בשנת 1756 הומצא הבטון המודרני, מערבוב של מלט, חלוקים ולבנים מפוררות. הממציא היה מהנדס בריטי בשם ג'ון סמיטון (John Smeaton). השיפור הזה הוביל עם הזמן ליכולת לבנות מבנים רבי קומות, מגדלי ענק וגורדי שחקים בגבהים מטורפים.
בימינו התווסף לבטון שימוש בחומרים ממוחזרים, כמו אפר שנכתש מתוצרי הלוואי של תחנות הכוח הפחמיות. כך חוצבים פחות, מצד אחד ומצד שני חוסכים באזורי פסולת מיותרים.
הנה הבטון וכיצד ניתן לשפרו בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/znSeL66e8qE
תולדות השימוש בבטון:
https://youtu.be/0ZY4jx0m_Qg
כך השתמשו הרומים בבטון, בנו בעזרתו והגיעו לרמת חוזק ועמידות שלא תאומן:
https://youtu.be/_OvyEbsPLUU
ומצגת וידאו קצרה על הבטון הרומי המקורי:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ ומקובל, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ובכך יצרו לראשונה את הבטון.
הבטון הזה היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך היה עדיין מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות.
גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, חומר דוחה נוזלים, שסגר את הפינה וביטל את בעיית איטום הנוזלים.
יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת של החומר, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום, שהוא הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. עוד נבנו אז מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים". והיו גם גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
תודות לבטון שפיתחו יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים, שבנו מ... אבן ובטון.
גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - בעיקר תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור ובייצוב שלהם.
כל מפעלי הבנייה הללו, שהתאפשרו תודות לבטון, הם אלו שתרמו להפיכתה של רומא לאימפריה כה חזקה. ניתן לומר שבאופן מסוים הבטון הוא שהפך את רומא לאימפריה.
הבטון שבו אנו משתמשים כיום הוא חלש מזה של הרומאים. הוא גם מזהם ומבחינת אקלים כדור הארץ הוא הרסני, כיוון שתהליך ייצור המלט המודרני כרוך בייצור של כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. מה שאומר שנעשים כיום מאמצים אדירים לפתח מלט טוב וחזק יותר ובו בזמן גם מזהם פחות.
הנה הבטון הרומי החזק במיוחד ויתרונותיו, לצד המאמצים ליצור בימינו מלט נקי שישתווה לו (מתורגם):
https://youtu.be/hRI0ymx_6aw
השימוש בבטון אצל הרומים ומה שיצרו בעזרתו:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
כיפת הבטון הגדולה בעולם היא זו של הפנתאון, ששרד עד ימינו:
https://youtu.be/NZo1otIjfl4
קרבות ימיים התקיימו גם הם בקולוסיאום (מתורגם):
https://youtu.be/TB5weRIYhjQ
המים לא החלישו את הבטון הרומי אלא להיפך:
https://youtu.be/ikH6Vmb0pog
ומבנה הבטון הרומי הגדול - הקולוסיאום המורכב מקשתות, בטון ויכולת הנדסית מדהימה לזמנה:
https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
הבטון (Concrete) הוא חומר הבניה השימושי בעולם וליטרלי ניתן לומר שהוא שבנה את העולם המודרני. עכשיו דומה שיש סבירות יפה שהוא גם יוכל להציל אותנו מהרס כדור הארץ. השיטה: אוגרים חשמל כשיש עודף ממנו ומנצלים אותו כשצריך.
הרעיון הוא של חברה שוויצריות שמציעה מודל חדש של אגירת אנרגיה וקוראת לו "אנרגיית גרביטציה" (Gravity Energy). החברה בונה מגדלי ענק, עם מנופים מטורפים, שמרימים ומורידים קוביות בטון ענקיות. הרעיון שלה הוא לשמר אנרגיה פוטנציאלית מהזמן שיש יותר מדי אנרגיה לזמן שבו נזדקק לאנרגיה והיא איננה.
מתי אין אנרגיה ירוקה? - כשאין שמש למשל. בחורף, בלילה או ביום מעונן. או כשאין רוח וטורבינות הרוח, אלה עם השבשבות הענקיות, לא מייצרות חשמל.
#איך פועלים מגדלי הגרביטציה?
זה עובד ככה: בשעות שבהן יש רוח רבה, למשל, מייצרות הטורבינות האדירות עם שבשבות הענק שלהן המון חשמל. החשמל הזה עובר למגדלי הבטון והם מעלים לגובה המון קוביות בטון כבדות. כך הם שומרים את האנרגיה הפוטנציאלית.
אם בימים חסרי השמש או בשעות שבהן הרוח לא נושבת צריך חשמל ואין אותו, אז מגיעה השעה לממש את הפוטנציאל של האנרגיה שנאגרה במגדלים. אז מורידים המנופים את קוביות הבטון לקרקע. כוח הכבידה שמושך את הקוביות אל הקרקע, מפעיל טורבינות שמייצרות... חשמל.
פשוט, יצירתי להפליא ומעורר השראה. כי מגדלי הבטון של אנרג'י וולט (Energy Vault) הופכים בכך לסוללות גרביטציה (Gravity Batteries) עצומות, המשתמשות בחשמל שיצרו משאבים בלתי מתכלים כמו שמש ורוח, כדי לאגור אנרגיה שתמומש לחשמל באמצעות כוח הכבידה, שכל היקום בנוי עליו ולעולם לא בו יהיה מחסור או פגיעה סביבתית.
במילים פשוטות, המגדלים הללו הם מצברים או סוללות נטענות לכל דבר. רק שהפרשי הגודל עצומים. ממש כמו הטעינה של הטלפון שלנו, טוענים אל המגדל שמספק חשמל לפי הצורך.
#אז האם זה הפתרון לאגירת חשמל?
האם העולם ייהנה מהאצת ייצור החשמל הירוק מרוח ושמש ויזנח את הדלק, הפחם והגז המזהמים כל כך? - יתכן שזה אכן אחד הפתרונות ואולי אפילו הטוב שבהם. אבל יש ויכוחים אדירים על הצד הכלכלי של אנרגיית הגרביטציה שנצברת כך. האם הבנייה האדירה שדרושה כדי לבנות סוללות גרביטציה שכאלה היא כלכלית? ומה באשר לזיהום ולמשאבים שדרושים כדי לייצר את כל המערך הזה, כולל כמויות עצומות ומזהמות לכשעצמן של בטון?
אלה רק חלק קטן מהשאלות שכלכלנים מנסים לברר ומומחי סביבה מתווכחים עליהם. נמתין ונראה.
הנה הדרך בה מציגה אנרג'י וולט את שיטתה:
https://youtu.be/dQSOj-LfaSE
מצגת על מגדלי הגרביטציה (עברית):
https://youtu.be/GdqXYCUY5_I
הביקורת על השיטה היא ממש לא פשוטה:
https://youtu.be/iGGOjD_OtAM
הדגמה של המערכת באנימציה:
https://youtu.be/itbwXMMkBQw
ניתוח כלכלי של סיכויי מערכות גרביטציה כמו מגדלי הבטון והמשאבות אל מול מצברי הענק של אילון מאסק:
https://youtu.be/lGPlrzk5iDE?long=yes
וסרטון תיעודי על סוללות הגרביטציה השוויצריות:
https://youtu.be/WCawtiU4o1o?long=yes
הספומניקים (Spomenici) של יוגוסלביה הם מונומנטים עשויי בטון, אנדרטאות במראה עתידני, חוצני ומרשים במיוחד. ספומניקים אלה, בעלי מראה המדע הבדיוני, פזורים מאז העידן הקומוניסטי ברחבי מה שהייתה פעם יוגוסלביה. הם מוקפים לרוב בטבע ירוק, כשהצמחייה לא פעם מטפסת עליהם ומשתלבת בהם באופן טבעי.
הספומניקים נוצרו החל משנות ה-60 בהזמנת השליט הקומוניסטי אז, המרשל טיטו. הוא ביקש להציבם באתרי הקרבות של מלחמת העולם השנייה ובמחנות הריכוז שבנו הנאצים התחומי ארצו. הספומניקים המרשימים בגודלם ובצורתם נועדו להדגים את הביטחון הקומוניסטי והעוצמה של מה שהייתה אז רפובליקה סוציאליסטית קשוחה ובעיקר קשה לאזרחיה.
עד שנות ה-80 היו הספומניקים מוקד משיכה להמוני מבקרים, חלק מתרבות נופש וטיול של אזרחי המדינה הסגורה והמסוגרת, שלא היו בה אתרי טיול רבים ושאזרחיה כמעט ולא יצאו ממנה לחו"ל.
עם פירוקה של יוגוסלביה למדינות חופשיות ועידן של חופש לאזרחים, הם הפסיקו לבקר במוניומנטים הקומוניסטיים הללו. הם היו בעיניהם סמל לשלטון עריץ שהיוגוסלבים שמחו להיפטר ממנו. הספומניקים ננטשו לגורלם, ללא תחזוקה וללא עניין בהם עוד. כיום הם הולכים ומתפוררים, אך מי שרואים אותם בפעם הראשונה מתרשמים מהם מאד. פעם הם הרי היו ההוכחות האמנותיות לגדולתה הזמנית של אומה ששלט בה דיקטטור חזק ושחשבה שהיא זו שגרשה את הנאצים.
הנה אחד הספומניקים הבולטים והמרשימים שבהם - הספומנק של פודגרי בקרואטיה:
https://youtu.be/L9ELBExpmkU
מצגת וידאו של כמה ספומניקות מרתקות מיוגוסלביה:
https://youtu.be/g_eUoFMCeA8
קליפ שצולם בספומניקים המרשימים הללו:
https://youtu.be/2Z4gcJM5bG8
וסרט תיעודי על הפסלים הללו:
https://youtu.be/KV7sTzbzL5s?long=yes
בטון
בעתיד? - בהווה.
אחד הרעיונות המופלאים של ההדפסה התלת-ממדית הוא ההדפסה של בתים שלמים. אחרי שהוכחה יכולתן של מדפסות אלה להדפיס במהירות ובזול חלקי חילוף למכשירים, תכשיטים, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, כמו גם מוצרי פלסטיק, גומי ומתכת, התחום הבא היה של מדפסות תלת מימדיות שמדפיסות בתים מבטון.
מדפסת ה-Contour Crafting החדשנית מחוברת אל תוכנת תיב"ם (תכנון בעזרת מחשב) CAD/CAM. זוהי תוכנה שבה מעצבים את מודל הבית במחשב וממנה מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של דגם מוקטן של הבניין. לאחר אישור המודל המוקטן מאפשר המחשב הדפסה של המבנה כולו במדפסת הבטון, על ידי יציקת בטון לקירות, שכבה אחר שכבה וללא מגע אדם.
בפיתוח עושים ניסויים בסוגי בטון שונים על מנת להגיע לחומרים גמישים ויציבים מספיק להדפסה מהירה. כזה הוא למשל הבטון המועשר בפולימרים, שמיוחד בכך שהוא מתקשה במהירות ונוח להדפסה מהירה.
כרגע מדפסות כאלה יודעות להדפיס בתים קטנים במהירות שיא. בעתיד, מבטיחים לנו המפתחים, תוכל מדפסת הבתים להדפיס בזמן קצר בניין שלם, שיכלול גם מרכיבים שחבויים עמוק בקירות, כמו מערכת חיווט החשמל, מערכות צנרת וביוב ועוד.
לדברי המפתחים, העתיד והשמיים הם הגבול, תרתי משמע. במסעות לחלל, הם מבטיחים, תוכל המשלחת לכוכב מאדים להשתמש במדפסת כזו בכדי להדפיס במהירות מבנים שיאפשרו לחבריה להתגורר על הכוכב האדום.
זה יהיה זול, פשוט להובלה אל הכוכב הרחוק ובעיקר - מהיר בהשוואה לכל שיטת בנייה אחרת.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת כבר היום הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
בית ב-24 שעות ובמחיר של פחות ממכונית (עברית):
https://youtu.be/ZrGYjZPPZB8
בתים עם גדר גבוהה לגינה, שהודפסו כך:
https://youtu.be/4rvKP_yfcGM
בסין מדפיסים קירות ובתים במהירות רבה - 10 בתים ביום אחד!
http://youtu.be/SObzNdyRTBs
מדפסת הקירות המדהימה של Contour Crafting:
http://youtu.be/-q_Lwze89bg
כך מדפיסה מדפסת התלת-ממד הזו בתים:
http://youtu.be/-yv-IWdSdns
משרדים מודפסים:
https://youtu.be/a0FNKGTNIhE
והדפסת בנייה של בית תוך יממה תאפשר בעתיד להדפיס שכונה בשבוע:
https://youtu.be/q96jm4Cn9qA
אין ספק שאנו כבר בעתיד. אחד הסימנים הברורים לכך הוא ההדפסה של בתים שלמים באמצעות מדפסות תלת-ממד. הללו הופכות יותר ויותר משוכללות, מיום ליום. הקלות "הבלתי נדפסת" שבה מדפסות תלת מימדיות שכאלה פשוט מדפיסות בתים מבטון, היא אכן מדהימה.
מדפסת התלת-ממד מחוברת אל תוכנה מיוחדת שמאפשרת תכנון בעזרת מחשב. מדובר בתוכנות תיב"מ (CAD/CAM) משוכללות, שבהן מעצבים קודם את מודל הבית במחשב ועל פיו מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של המבנה. לאחר הדפסה של דגם מוקטן של הבית או המבנה, מאשר האדריכל את הדפסת המבנה עצמו, כשהפעם הדבר נעשה במדפסת הבטון. מכאן מתבצעת יציקה של הבטון לקירות, ללא מגע אדם, שכבה אחר שכבה, באמצעות מדפסת תלת ממד ענקית. כך בית חדש נולד.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
כך מודפס בית באמצעות מדפסת תלת-ממד:
https://youtu.be/8z-iebHRxJk
מבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:
https://youtu.be/hviO1cNE3Ik
והחידושים המדהימים בתחום, באיכות ובקצב שבו הם יוצאים לשוק:
https://youtu.be/tBXBN2Bym9Y
רודן אלבניה אנוור הוג'ה כל כך חשש מהתקוממות או פלישה לארצו עד שהחליט להקים בונקרים קטנים להגנה על המשטר. אולי זה רגיל, כשמדובר בשליטים שצריכים להגן על ארצם ומשטרם. אבל הוג'ה היה כל כך משוכנע בתכנית שלו, עד שהקים לא פחות מ-750 אלף בונקרים ברחבי אלבניה.
תכניתו המשונה של הרודן החששן הזה הייתה שבכל בונקר כזה יהיה מקום לחייל או שניים ושאם יפזר אותם בכל רחבי המדינה, הוא יוכל להגן על עצמו ועל שלטונו היטב.
למזלו לא עמדה תכניתו מעולם למבחן. הוג'ה שלט באלבניה במשך 40 שנה ללא מאמץ גדול מדי. אך המדינה עצמה הפסידה המון כסף על בניית הביצורים הללו, שבאו במקום מפעלים, בתי ספר, כבישים וכל מה שחברה צריכה כדי להתפתח.
אגב, עניי אלבניה כינו את הבונקרים המשונים שצמחו להם בגינה "פירמידות" ובמקום לזכות בחינוך ותעשייה מודרניים זכו להתגורר במדינת הביצורים הצבאיים של אירופה.
הנה המחיר שגבו הבונקרים של אלבניה מהכלכלה שלה:
http://youtu.be/fMbIKKRSzAE
ומבט אל הבונקרים הללו היום - מבפנים ומבחוץ:
http://youtu.be/BL7kttMjJTQ
בנייה של סכר היא פרויקט עצום ויקר. הסכרים המודרניים הם מיזמי ענק מורכבים וקשים לביצוע ובנייתם נמשכת בדרך כלל שנים רבות. הסיבה היא שהתהליך של בנייה כזו מורכב משלבים שונים, שכל אחד הוא פרויקט מסובך ומסוכן בפני עצמו. כל טעות יכולה לגרום לאובדן של סכומי עתק וחיי אדם.
השלב הראשון בבניית סכר הוא לייבש את השטח שבו הוא מתוכנן לקום. לשם כך, חופרים תעלה עצומה או מנהרה שתעביר את אפיק הנהר מסביב לאתר הבנייה, למשך תקופת ההקמה של הסכר.
כדי להטות את המים אל התעלה או המנהרה הזמניים צריכים המהנדסים לבנות סכר עצירה. זהו סכר זמני שבונים במאגר המים או הנהר. בעזרתו ניתן להטות את המים מהאגם או הנהר שעליהם ייבנה הסכר וכך יוצרים את סביבת העבודה היבשה הנדרשת לבניית הסכר.
השלב הבא לאחר ייבוש השטח הוא הקמת קיר הבטון של הסכר. כמויות הבטון שנדרשות לבניית סכר מודרני הן עצומות. את הסכר עצמו מחזקים באלפי טונות של פלדה, שנותנים לו את החוזק שיידרש כדי לעמוד ברעידות אדמה ולאבטח אותו לקראתן. לצורך הבנייה מביאים לאתר הבנייה עגורנים עצומים שמעלים את החומרים לשלד היציקה.
בנייה מורכבת יותר של סכר מחייבת שני סכרי עצירה. הראשון נבנה מעל האתר המתכנן לבניית הסכר, במעלה הזרם של הנהר. סכר זה מטה את המים לתעלת ההטייה, כדי להטות את המים מאתר הבנייה. סכר עצירה שני נבנה במורד הזרם והוא נועד למנוע את חזרת המים ממוצא תעלת ההטיה אל אתר הסכר.
הנה סרטון שמדגים כיצד בונים סכרים בשיטת החציה והייבוש:
https://youtu.be/Xju79EC-guk
ובנייה באמצעות קיר משנה ומנהרה להובלת המים מסביב:
https://youtu.be/DfpAXqPsXuQ
אדריכלות ברוטליסטית, או בנייה ברוטליסטית, הם שמותיו של סגנון אדריכלי מודרניסטי שבו בונים בבטון חשוף.
הברוטליזם היה אופנתי באירופה בשנים ה"רזות" של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בין שנות ה-50 ושנות ה-80 של המאה ה-20.
הברוטליזם התאים היטב לתקופה ההיסטורית הזו. הימים הם ימי אחרי מלחמת העולם השנייה, מלחמה שרוששה את אירופה כולה. הברוטליזם התאים לה אז היטב, כי זו הייתה בנייה זולה יותר, בין השאר מכיוון שהשאירו בה את הבטון חשוף ולא כיסו אותו בחיפויים כלשהם.
את שם הסגנון טבע האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, מי שקידם את הסגנון והפך אותו למקובל באדריכלות העולמית בזמנו. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס. "יחידת המגורים" שתכנן האדריכל הנודע בעיר מרסיי הייתה ההשראה או אפילו המבנה הברוטליסטי הראשון. הבטון החליף אצלו את הפלדה, שהייתה יקרה מאד ובמחסור, לאחר מלחמת העולם השנייה, בתור שלד למבנים גדולים.
גם בישראל של שנות ה-50 וה-60 נבנו מבני ציבור רבים שבלטו עם הבטון החשוף בסגנון הברוטליסטי. החסכון שבבניית מבנים כאלו אפשר לקבלנים לבנות מבנים מרשימים ועדיין לחסוך בעלויות הגבוהות.
העיר הישראלית באר שבע, עיר שנבנו בה אז בנייני מגורים רבים, מכילה ריכוז מדהים ומרתק של בנייה ברוטליסטית ובשנים האחרונות ניכר בה המאמץ הגובר, להעניק להם את הכבוד המגיע.
רבים בציבור נרתעים ממראה המבנים הברוטליסטיים, שנראים לדעתם כבעלי מראה מאיים משהו. הם אולי כבדים, סמכותיים וחמורי סבר, אבל למבנים ברוטליסטיים יש אסתטיקה שונה משל מבנים אחרים.
לצד השארת הבטון חשוף נהגו המתכננים ליצור מרקמים מעניינים ומודרניים, של יציקות בטון ותשתית חשופה של צינורות, חיבורים מעוטרים וקורות תמיכה. האסתטיקה העיטורית וכמעט פיסולית שנוצרה על משטחי הקירות ובמבנה הכללי, הכילה צורות גאומטריות ויצירתיות, מאד ייחודיות לברוטליזם ומרשימות ביותר.
חשוב לזכור, עם זאת, שלא כל מבנה זול וגס מבטון הוא ברוטליסטי.
תנועת הברוטליזם באדריכלות בנתה בניינים רבים בסגנון זה, ביניהם מרכז ברביקן ומגדל טרליק שבלונדון וכאמור, לא מעט מבנים ברוטליסטים בעיר הישראלית באר שבע. ריכוז כזה יש במבני אוניברסיטת בן גוריון.
הנה דוגמאות לאדריכלות הברוטליסטית:
https://www.youtube.com/watch?v=lpfg0NcGsvU
ההשראה לברוטליזם - יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר מרסיי:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
בניין בלפרון הברוטליסטי שנפתח לציבור כדי שיוכל לבקר בו:
https://youtu.be/qRsPD0xmFmw
והסבר הברוטליזם:
https://youtu.be/WVaNUDnjBTY?long=yes
איך ידפיסו בתים על כוכבים אחרים?
הדפסת הבתים באמצעות מדפסות תלת-ממד ענקיות ומשוכללות, היא חדשה מצוינת למתיישבי העתיד על כוכבי לכת וירחים רחוקים. בעוד שנים אחדות, מקווים המדענים, תוכל המשלחת לכוכב מאדים כבר להשתמש במדפסת שכזו, בכדי להדפיס במהירות וביעילות עצומה, מבנים חזקים ואיכותיים, שיאפשרו למתיישבים הראשונים להתגורר על הכוכב האדום.
הרעיון החדשני הוא שבניית בתים על כוכבים אחרים, באמצעות הדפסה תלת-ממדית, תהיה זולה מאי-פעם ותחסוך מהאסטרונאוטים את הצורך להזדקק להובלה של חומרי בנייה ומבנים המאפשרים מגורים, מכדור הארץ אל עבר כוכב מאדים הרחוק, הירח, או כל גוף אחר בחלל. בעיקר מעריכים שההדפסה הזו תהיה מהירה, בהשוואה לכל שיטת בנייה אחרת.
כך מתכננים להדפיס בתים על הירח:
https://youtu.be/pk9PWUGkz7o
חומרי הבנייה למושבות החלל הראשונות יהיו חומרים שכבר קיימים על הירח:
https://youtu.be/amYK5voqLSk
כך מודפסים כבר בתים באמצעות מדפסת תלת-ממד:
https://youtu.be/8z-iebHRxJk
הדפסה של בית קטן תוך 24 שעות:
https://youtu.be/q96jm4Cn9qA
ומבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:
https://youtu.be/hviO1cNE3Ik
הדפסת הבתים באמצעות מדפסות תלת-ממד ענקיות ומשוכללות, היא חדשה מצוינת למתיישבי העתיד על כוכבי לכת וירחים רחוקים. בעוד שנים אחדות, מקווים המדענים, תוכל המשלחת לכוכב מאדים כבר להשתמש במדפסת שכזו, בכדי להדפיס במהירות וביעילות עצומה, מבנים חזקים ואיכותיים, שיאפשרו למתיישבים הראשונים להתגורר על הכוכב האדום.
הרעיון החדשני הוא שבניית בתים על כוכבים אחרים, באמצעות הדפסה תלת-ממדית, תהיה זולה מאי-פעם ותחסוך מהאסטרונאוטים את הצורך להזדקק להובלה של חומרי בנייה ומבנים המאפשרים מגורים, מכדור הארץ אל עבר כוכב מאדים הרחוק, הירח, או כל גוף אחר בחלל. בעיקר מעריכים שההדפסה הזו תהיה מהירה, בהשוואה לכל שיטת בנייה אחרת.
כך מתכננים להדפיס בתים על הירח:
https://youtu.be/pk9PWUGkz7o
חומרי הבנייה למושבות החלל הראשונות יהיו חומרים שכבר קיימים על הירח:
https://youtu.be/amYK5voqLSk
כך מודפסים כבר בתים באמצעות מדפסת תלת-ממד:
https://youtu.be/8z-iebHRxJk
הדפסה של בית קטן תוך 24 שעות:
https://youtu.be/q96jm4Cn9qA
ומבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:
https://youtu.be/hviO1cNE3Ik
מהי כנסיית נוטרדאם די או?
כנסיית נוטרדאם די או (Notre Dame du Haut) נמצאת ליד העיר הצרפתית רונשאן ונקראת לעתים גם "כנסיית רונשאן". היא ניצבת על גבעה ומהווה מעין מקדש הצופה ונצפה מכל הכיוונים ברחבי האזור. מה שביוונית נהגו לכנות אקרופוליס, בעברית "מעל העיר".
רבים רואים בכנסייה המרשימה הזו את הדוגמה המוצלחת של אדריכלות הכנסיות של המאה ה-20.
את הכנסייה, שנבנתה בשנת 1954, תכנן האדריכל השווייצרי המפורסם לה קורבוזיה (Le Corbusier) והיא נחשבת לאחת מיצירותיו הטובות ביותר, גם אם היא שונה מעבודות אחרות שלו.
לה קורבוזייה ראה ביחסים שבין הכנסיה לסביבה "נוף אקוסטי". כמו שהוא העיד לא פעם על ציורים שצייר ועל מבנים שתכנן, גם לעיצוב כנסיית רונשאן הוא קיבל השראה מקונכיות וצדפות שנהג לאסוף על חוף הים.
במיוחד בולט הדבר מהגג הקעור שלה, אותו לה קורבוזייה דימה לצדפה. אבל את הדמיון לצדפה ניתן לראות גם בקירות הבטון המקומרים שעליהם הגג ניצב. אגב, כל הקאפלה בנויה בטון, חומר שאחרי מלחמת העולם השנייה קורבוזיה היה מהדוחפים העיקריים להשתמש בו.
במעין מינימליזם שיש לו תפקיד, בתוך הכנסייה אין קישוטים שיפריעו לריכוז של המתפללים. כתוצאה מהחלונות הרבים הפעורים בה בצורה מיוחדת ולא אופיינית לכנסיות, גם משחקי האור שנוצרים בתוכה מייחדים את הכנסייה הזו מכנסיות אחרות.
הכנסיה נבנתה על גבעה שבה ניצבה עד מלחמת העולם השנייה כנסייה קתולית וחרבה בהפצצות. הכנסייה הנוכחית נבנתה במקום שבמשך אלפי שנים שימש מקום מקודש, למעשה עוד מלפני עידן הנצרות, בזמנים של עבודת אלילים באזור. הנוף המרהיב הביא לכך שמזבח נבנה גם מחוץ למבנה, מה שמאפשר תפילות תחת כיפת השמיים ואל מול הנוף המרהיב שמסביב.
הנה כנסיית נוטרדאם די או, מבפנים ומבחוץ:
http://youtu.be/O_qLUWFNVlU
סרטון נוסף:
https://youtu.be/QT6WvvtWUNs
מצגת וידאו של הכנסיה ברונשאן:
http://youtu.be/-cnW2Ci_WUw
ודגם תלת ממדי של הכנסיה המודרנית והמיוחדת רונצ'אמפ:
http://youtu.be/28qkZMXyu4s
כנסיית נוטרדאם די או (Notre Dame du Haut) נמצאת ליד העיר הצרפתית רונשאן ונקראת לעתים גם "כנסיית רונשאן". היא ניצבת על גבעה ומהווה מעין מקדש הצופה ונצפה מכל הכיוונים ברחבי האזור. מה שביוונית נהגו לכנות אקרופוליס, בעברית "מעל העיר".
רבים רואים בכנסייה המרשימה הזו את הדוגמה המוצלחת של אדריכלות הכנסיות של המאה ה-20.
את הכנסייה, שנבנתה בשנת 1954, תכנן האדריכל השווייצרי המפורסם לה קורבוזיה (Le Corbusier) והיא נחשבת לאחת מיצירותיו הטובות ביותר, גם אם היא שונה מעבודות אחרות שלו.
לה קורבוזייה ראה ביחסים שבין הכנסיה לסביבה "נוף אקוסטי". כמו שהוא העיד לא פעם על ציורים שצייר ועל מבנים שתכנן, גם לעיצוב כנסיית רונשאן הוא קיבל השראה מקונכיות וצדפות שנהג לאסוף על חוף הים.
במיוחד בולט הדבר מהגג הקעור שלה, אותו לה קורבוזייה דימה לצדפה. אבל את הדמיון לצדפה ניתן לראות גם בקירות הבטון המקומרים שעליהם הגג ניצב. אגב, כל הקאפלה בנויה בטון, חומר שאחרי מלחמת העולם השנייה קורבוזיה היה מהדוחפים העיקריים להשתמש בו.
במעין מינימליזם שיש לו תפקיד, בתוך הכנסייה אין קישוטים שיפריעו לריכוז של המתפללים. כתוצאה מהחלונות הרבים הפעורים בה בצורה מיוחדת ולא אופיינית לכנסיות, גם משחקי האור שנוצרים בתוכה מייחדים את הכנסייה הזו מכנסיות אחרות.
הכנסיה נבנתה על גבעה שבה ניצבה עד מלחמת העולם השנייה כנסייה קתולית וחרבה בהפצצות. הכנסייה הנוכחית נבנתה במקום שבמשך אלפי שנים שימש מקום מקודש, למעשה עוד מלפני עידן הנצרות, בזמנים של עבודת אלילים באזור. הנוף המרהיב הביא לכך שמזבח נבנה גם מחוץ למבנה, מה שמאפשר תפילות תחת כיפת השמיים ואל מול הנוף המרהיב שמסביב.
הנה כנסיית נוטרדאם די או, מבפנים ומבחוץ:
http://youtu.be/O_qLUWFNVlU
סרטון נוסף:
https://youtu.be/QT6WvvtWUNs
מצגת וידאו של הכנסיה ברונשאן:
http://youtu.be/-cnW2Ci_WUw
ודגם תלת ממדי של הכנסיה המודרנית והמיוחדת רונצ'אמפ:
http://youtu.be/28qkZMXyu4s
מהי יחידת המגורים הברוטליסטית?
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation), מבנה מגורים גדול שנבנה בעיר הצרפתית מרסיי בשנים 1954-1948, הייתה המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים אז, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים בצבעי יסוד. אלה הוכנסו ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה, אגב, היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית "בית ריטפלד שרדר").
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם היא מעוררת מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות עד היום.
הנה ה-Unite d'Habitation של קורבוזיה:
https://youtu.be/6JI9jZsL2J0
את הצבע סיפקו אלמנטים בצבעי יסוד:
https://youtu.be/VRTCz9xV8z8
ויחידת מגורים דומה שבנה קורבוזיה בברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation), מבנה מגורים גדול שנבנה בעיר הצרפתית מרסיי בשנים 1954-1948, הייתה המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים אז, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים בצבעי יסוד. אלה הוכנסו ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה, אגב, היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית "בית ריטפלד שרדר").
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם היא מעוררת מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות עד היום.
הנה ה-Unite d'Habitation של קורבוזיה:
https://youtu.be/6JI9jZsL2J0
את הצבע סיפקו אלמנטים בצבעי יסוד:
https://youtu.be/VRTCz9xV8z8
ויחידת מגורים דומה שבנה קורבוזיה בברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
מהי וילה סבואה?
וילה סבואה, או וילה סבוי (Villa Savoye), שנמצאת בפואסי שליד פאריז בצרפת, היא וילה שתכנן האדריכל לה קורבוזיה, בשנת 1929 למשפחת סבואה.
בניצול הבניה עם בטון מזוין היא נחשבת לאבן דרך בסגנון הבינלאומי ובהתפתחות האדריכלות המודרנית. היא ידועה במיוחד בזרימה של המבנה ובניקיון האדריכלי שלו. יש המכנים אותה "המונה ליזה של האדריכלות המודרנית".
לה קורבוזיה היה האדריכל הראשון שלמד לנצל את יתרונותיו של הבטון המזוין, שהומצא בסוף המאה ה-19, כדי ליצור אדריכלות חדשנית וחופשית מבעבר, שכוללת תשובה לצרכים המודרניים והמתבקשים של העידן החדש של אז.
באמצעות וילה סבואה הגדיר לה קורבוזיה את חמשת העקרונות הבסיסיים לתכנון שמאפשר הבטון המזוין:
1. בניה על עמודים
2. עמודים פנימיים בקירות שיוצרים חלוקה גאומטרית פנימית לבנין.
3. החלונות באים בקו אופקי רצוף והמתכנן חופשי להכניס באמצעותם אור ואוויר למבנה.
4. מקום הקירות הפנימיים נקבע רק על פי צרכי הדיירים.
5. הגג הוא אזור בילוי ומרגוע לדיירים ומכיל מעין גינה קטנה ומרפסת שיזוף.
הנה סרטון על וילה סאבוי היא וילה סבואה:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
לווילה סבואה יש לא מעט ממשיכים מודרניים, כמו זה:
https://youtu.be/NuSRzpooSpM
או זה:
https://youtu.be/aEfd7fO7e8I
וילה סבואה, או וילה סבוי (Villa Savoye), שנמצאת בפואסי שליד פאריז בצרפת, היא וילה שתכנן האדריכל לה קורבוזיה, בשנת 1929 למשפחת סבואה.
בניצול הבניה עם בטון מזוין היא נחשבת לאבן דרך בסגנון הבינלאומי ובהתפתחות האדריכלות המודרנית. היא ידועה במיוחד בזרימה של המבנה ובניקיון האדריכלי שלו. יש המכנים אותה "המונה ליזה של האדריכלות המודרנית".
לה קורבוזיה היה האדריכל הראשון שלמד לנצל את יתרונותיו של הבטון המזוין, שהומצא בסוף המאה ה-19, כדי ליצור אדריכלות חדשנית וחופשית מבעבר, שכוללת תשובה לצרכים המודרניים והמתבקשים של העידן החדש של אז.
באמצעות וילה סבואה הגדיר לה קורבוזיה את חמשת העקרונות הבסיסיים לתכנון שמאפשר הבטון המזוין:
1. בניה על עמודים
2. עמודים פנימיים בקירות שיוצרים חלוקה גאומטרית פנימית לבנין.
3. החלונות באים בקו אופקי רצוף והמתכנן חופשי להכניס באמצעותם אור ואוויר למבנה.
4. מקום הקירות הפנימיים נקבע רק על פי צרכי הדיירים.
5. הגג הוא אזור בילוי ומרגוע לדיירים ומכיל מעין גינה קטנה ומרפסת שיזוף.
הנה סרטון על וילה סאבוי היא וילה סבואה:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
לווילה סבואה יש לא מעט ממשיכים מודרניים, כמו זה:
https://youtu.be/NuSRzpooSpM
או זה:
https://youtu.be/aEfd7fO7e8I
מהו בית ה-8?
מהו בית ה-8 של קופנהגן?
בית ה-8 (The 8 house) או בניין השמונה, הוא אחד מבנייני המגורים הטובים בעולם לחיות בהם. הוא בנוי בצורה של הספרה 8 ומכאן שמו הציורי. יש המכנים אותו "הבניין המאושר".
בית ה-8 הוא בניין שהוא מעין כפר הררי בעיר והאנשים בו הם בהתאם - ידידותיים מהדיירים בבניינים רגילים בקופנהגן וחשים שזכו לגור במקום מיוחד במינו. יש בו מדרכה ארוכה שמובילה מגובה הרחוב ועד לקומה התשיעית, כך שניתן לטייל בו על טיילת ארוכה או לנסוע באופניים עד לקומה העליונה שלו ובחזרה, מבלי לפגוש במדרגות.
האדריכל שתכנן את בית ה-8, ביארקה אינגלס, הצליח ליצור אדריכלות חברתית, בבית שמחבר בין הדיירים שבו. הם מרגישים כקהילה של ממש, מסייעים זה לזה, חיים בטבע ממש, יש להם גג שהוא מעין הר מלאכותי, עם צמחיה מעליו, יש אפילו שירות תמיכה חינמי לתיקונים בבית והתקנות למי שצריך, יש ספר ה-8 שהוא אתר אינטרנט שמקשר ביניהם ועוד.
הנה בית ה-8:
https://youtu.be/-q-e9_KFcoY
ההתחלה:
https://youtu.be/YUlo_YZwvak
ומצגת וידאו של המבנה ועוד אחד של ביארקה:
https://youtu.be/kBK8GaHpglA
בית ה-8 (The 8 house) או בניין השמונה, הוא אחד מבנייני המגורים הטובים בעולם לחיות בהם. הוא בנוי בצורה של הספרה 8 ומכאן שמו הציורי. יש המכנים אותו "הבניין המאושר".
בית ה-8 הוא בניין שהוא מעין כפר הררי בעיר והאנשים בו הם בהתאם - ידידותיים מהדיירים בבניינים רגילים בקופנהגן וחשים שזכו לגור במקום מיוחד במינו. יש בו מדרכה ארוכה שמובילה מגובה הרחוב ועד לקומה התשיעית, כך שניתן לטייל בו על טיילת ארוכה או לנסוע באופניים עד לקומה העליונה שלו ובחזרה, מבלי לפגוש במדרגות.
האדריכל שתכנן את בית ה-8, ביארקה אינגלס, הצליח ליצור אדריכלות חברתית, בבית שמחבר בין הדיירים שבו. הם מרגישים כקהילה של ממש, מסייעים זה לזה, חיים בטבע ממש, יש להם גג שהוא מעין הר מלאכותי, עם צמחיה מעליו, יש אפילו שירות תמיכה חינמי לתיקונים בבית והתקנות למי שצריך, יש ספר ה-8 שהוא אתר אינטרנט שמקשר ביניהם ועוד.
הנה בית ה-8:
https://youtu.be/-q-e9_KFcoY
ההתחלה:
https://youtu.be/YUlo_YZwvak
ומצגת וידאו של המבנה ועוד אחד של ביארקה:
https://youtu.be/kBK8GaHpglA
מהו הביטאט 67?
הביטאט 67, נראית קצת כמו ערימה של קופסאות מגורים, בצורת קופסאות נעליים. מדובר בפרויקט מגורים במונטריאול שבקנדה, שכונת מגורים חדשנית לזמנה, שתוכננה על ידי האדריכל הישראלי-קנדי משה ספדיה ונבנתה לקראת תערוכת אקספו 1967 שנערכה במונטריאול.
זו היתה צורה חדשה לגמרי לתכנון מבנה מגורים ב-1967 והמדהים מכל שספדיה החל בתכנונו של המבנה המהפכני עוד בהיותו סטודנט, בזמן לימודיו באוניברסיטת מקגיל.
הבניין מורכב מאוסף יחידות מגורים טרומיות, שנבנו מבטון מזוין במפעל, הובאו לאתר ושם חוברו ביחד. 158 הקוביות של מתחם המגורים הונחו בצורה שמאפשרת לדיירים תחושה של מרווח, אוויר ואור.
מתחם "הביטאט 67" היה אמור להפוך לראשון מתוך סדרת בניינים, אך הבניה היקרה לא המשיכה מחוסר תקציב.
הבניין עצמו הפך עם השנים יקר מאד, בעיקר בשל הביקוש העצום לגור במבנה מיוחד ואיכותי כזה. רק שנים רבות אחר כך, עם תקציב גדול יותר, הוא הושלם ושופר.
הנה סרטון על תולדות ההביטאט של מונטריאול:
http://youtu.be/yCWZJBsHcQo
מראה הביטאט 67 היום:
http://youtu.be/sYBArlsoe-Y
והמהפכנות של הפתרון שנתן ספדיה הצעיר בגיל 23 לבעיית המגדלים הקובייתיים:
https://youtu.be/Qwbp9T-WS-I?long=yes
הביטאט 67, נראית קצת כמו ערימה של קופסאות מגורים, בצורת קופסאות נעליים. מדובר בפרויקט מגורים במונטריאול שבקנדה, שכונת מגורים חדשנית לזמנה, שתוכננה על ידי האדריכל הישראלי-קנדי משה ספדיה ונבנתה לקראת תערוכת אקספו 1967 שנערכה במונטריאול.
זו היתה צורה חדשה לגמרי לתכנון מבנה מגורים ב-1967 והמדהים מכל שספדיה החל בתכנונו של המבנה המהפכני עוד בהיותו סטודנט, בזמן לימודיו באוניברסיטת מקגיל.
הבניין מורכב מאוסף יחידות מגורים טרומיות, שנבנו מבטון מזוין במפעל, הובאו לאתר ושם חוברו ביחד. 158 הקוביות של מתחם המגורים הונחו בצורה שמאפשרת לדיירים תחושה של מרווח, אוויר ואור.
מתחם "הביטאט 67" היה אמור להפוך לראשון מתוך סדרת בניינים, אך הבניה היקרה לא המשיכה מחוסר תקציב.
הבניין עצמו הפך עם השנים יקר מאד, בעיקר בשל הביקוש העצום לגור במבנה מיוחד ואיכותי כזה. רק שנים רבות אחר כך, עם תקציב גדול יותר, הוא הושלם ושופר.
הנה סרטון על תולדות ההביטאט של מונטריאול:
http://youtu.be/yCWZJBsHcQo
מראה הביטאט 67 היום:
http://youtu.be/sYBArlsoe-Y
והמהפכנות של הפתרון שנתן ספדיה הצעיר בגיל 23 לבעיית המגדלים הקובייתיים:
https://youtu.be/Qwbp9T-WS-I?long=yes
מי היה אביר הבטון לה קורבוזיה?
האדריכל השוויצרי שעבר לצרפת, לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (Le Corbusier), הוא מהמפורסמים והחשובים שבאדריכלים המודרניים של המאה ה-20 ומי שהיה אולי החשוב שבאדריכלים המודרניים.
קורבוזיה הוא הרוח החיה ומהמרכזיים בכמה סגנונות אדריכליים מודרניים, העיקריים הם כמובן הסגנון הבינלאומי שנבע מסגנון הבאוהאוס והברוטליזם, המבוסס על בטון חשוף.
מבנים רבים שלו הפזורים במדינות שונות, לא פחות מ-17 יצירות שלו, מהודו ועד ארגנטינה, הוכרו כאתרי מורשת בינלאומיים על ידי אונסק"ו.
לה קורבוזייה היה מהראשונים מבין האדריכלים והמהנדסים, שנצלו את היתרונות העצומים שהציע הבטון המזוין בבניה. השימוש בבטון כזה הומצא רק בסוף המאה ה-19 והוא איפשר לקורבוזיה ולעמיתיו לפרוץ גבולות באדריכלות חדשנית ומודרנית שעתידה לאפיין את המאה העשרים.
וילה סבואה, מבנה פרטי שתכנן קורבוזיה באותה תקופה בכפר צרפתי סמוך לפריז, אפשרה לו להדגים את 5 העקרונות שלו לבנייה החדשה והמבוססת על בטון: בניה על עמודים, שיוצרת חלל תחתון ופתוח, עם עמודי בטון פנימיים שיוצרים חלוקה גאומטרית ומוטמעים בקירות, חלונות אופקיים ורצופים שמכניסים אור ואוויר, קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים וניצול הגג כאזור בילוי ומרגוע לדיירים ומציע גינה קטנה ומקום שיזוף.
לה קורבוזיה היה גם מעצב רהיטים, צייר, פסל וכותב, אבל נחשב בראש ובראשונה לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה. הוא היה גם מהמרכזיים שבמעצבי הסגנון הבינלאומי בבנייה.
לה קורבוזיה נודע בין השאר ב"אוניטה ד'הביטסיון", "יחידת המגורים" שהמציא. זה היה קונספט אוטופי שראה בבניין מעין ספינה, המספקת לדייריה את כל צרכיהם בתוכה וללא תלות בסביבתה. הרעיון שלו היה לתכנן בניין אוניברסלי, שניתן יהיה לבנות בכל מקום בעולם ולכל אוכלוסייה שהיא ושיספק את כל צרכי דייריו.
יחידות מגורים כאלה הוא תכנן בין השאר בפריז ובברלין. המפורסם ביותר הוא יחידת המגורים שתכנן בעיר מרסיי שבצרפת ומכילה כ-340 דירות מגורים. המבנה נועד להיות מעין "כפר אנכי", הממלא את כל צרכיהם של המתגוררים בו. בנוסף לדירות הוא כולל מרפאה, מעונות יום, בריכת שחייה, קומת מסחר ואפילו מסלול ריצה שנבנה על הגג.
מבני יחידות המגורים של קורבוזיה ורבים שנבנו בהשראתו, נבנו מבטון חשוף, בטון גס שנקרא בצרפתית béton brut. בין השאר נבע הדבר מכך שהמחסור בפלדה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הביא לכך שהיא הייתה יקרה מדי.
אותו בטון חשוף העניק את ההשראה לתנועה שתיקרא על שמו, "ברוטליזם". התנועה עתידה לבנות בניינים רבים, כולל מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.
אגב, רבים רואים ביחידת המגורים של קורבוזיה את ההשראה לסגנון הברוטליזם, שעתיד להתבסס על בטון חשוף.
אז כן, הוא היה טיפוס נפוח, שהתלהב מדיקטטורים וניסה להתחבר עם סטאלין, מוסוליני ומשטר וישי, הבובה של היטלר בצרפת. הוא היה מאוהב עד אובססיה במעצבת איילין גריי והשחית את יצירתה בקנאתו על שאהבה אחר.
אבל שמור לקורבוזיה מקום של כבוד בפנתיאון המודרניסטי, גם כמי שגם היה אדריכל גדול וגם ממתכנני בניין האומות המאוחדות בניו-יורק, אחד הבניינים המוכרים בעולם. את המבנה המרובע וכה אופייני למודרניזם ישר הזוויות, הוא תכנן ביחד עם מי מתלמידיו בעבר, שהפך בעצמו לאדריכל.
הנה לה קורבוזיה וסגנונו המיוחד:
http://youtu.be/4A07NnUu6x0
וילה סבואה שהדגימה את 5 העקרונות שהציב:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
פרויקט Maison du Brésil שתכנן לה קורבוזיה:
http://youtu.be/BPwE4vFTpcg
יחידת המגורים שבנה בפריז ומשמשת היום כמעונות סטודנטים:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
הוא גם תכנן את עיר העתיד:
http://youtu.be/EEhAYlFcS7s
ותערוכה מיצירותיו האמנותיות הנהדרות:
https://youtu.be/frXY5ieNKCk
האדריכל השוויצרי שעבר לצרפת, לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (Le Corbusier), הוא מהמפורסמים והחשובים שבאדריכלים המודרניים של המאה ה-20 ומי שהיה אולי החשוב שבאדריכלים המודרניים.
קורבוזיה הוא הרוח החיה ומהמרכזיים בכמה סגנונות אדריכליים מודרניים, העיקריים הם כמובן הסגנון הבינלאומי שנבע מסגנון הבאוהאוס והברוטליזם, המבוסס על בטון חשוף.
מבנים רבים שלו הפזורים במדינות שונות, לא פחות מ-17 יצירות שלו, מהודו ועד ארגנטינה, הוכרו כאתרי מורשת בינלאומיים על ידי אונסק"ו.
לה קורבוזייה היה מהראשונים מבין האדריכלים והמהנדסים, שנצלו את היתרונות העצומים שהציע הבטון המזוין בבניה. השימוש בבטון כזה הומצא רק בסוף המאה ה-19 והוא איפשר לקורבוזיה ולעמיתיו לפרוץ גבולות באדריכלות חדשנית ומודרנית שעתידה לאפיין את המאה העשרים.
וילה סבואה, מבנה פרטי שתכנן קורבוזיה באותה תקופה בכפר צרפתי סמוך לפריז, אפשרה לו להדגים את 5 העקרונות שלו לבנייה החדשה והמבוססת על בטון: בניה על עמודים, שיוצרת חלל תחתון ופתוח, עם עמודי בטון פנימיים שיוצרים חלוקה גאומטרית ומוטמעים בקירות, חלונות אופקיים ורצופים שמכניסים אור ואוויר, קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים וניצול הגג כאזור בילוי ומרגוע לדיירים ומציע גינה קטנה ומקום שיזוף.
לה קורבוזיה היה גם מעצב רהיטים, צייר, פסל וכותב, אבל נחשב בראש ובראשונה לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה. הוא היה גם מהמרכזיים שבמעצבי הסגנון הבינלאומי בבנייה.
לה קורבוזיה נודע בין השאר ב"אוניטה ד'הביטסיון", "יחידת המגורים" שהמציא. זה היה קונספט אוטופי שראה בבניין מעין ספינה, המספקת לדייריה את כל צרכיהם בתוכה וללא תלות בסביבתה. הרעיון שלו היה לתכנן בניין אוניברסלי, שניתן יהיה לבנות בכל מקום בעולם ולכל אוכלוסייה שהיא ושיספק את כל צרכי דייריו.
יחידות מגורים כאלה הוא תכנן בין השאר בפריז ובברלין. המפורסם ביותר הוא יחידת המגורים שתכנן בעיר מרסיי שבצרפת ומכילה כ-340 דירות מגורים. המבנה נועד להיות מעין "כפר אנכי", הממלא את כל צרכיהם של המתגוררים בו. בנוסף לדירות הוא כולל מרפאה, מעונות יום, בריכת שחייה, קומת מסחר ואפילו מסלול ריצה שנבנה על הגג.
מבני יחידות המגורים של קורבוזיה ורבים שנבנו בהשראתו, נבנו מבטון חשוף, בטון גס שנקרא בצרפתית béton brut. בין השאר נבע הדבר מכך שהמחסור בפלדה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הביא לכך שהיא הייתה יקרה מדי.
אותו בטון חשוף העניק את ההשראה לתנועה שתיקרא על שמו, "ברוטליזם". התנועה עתידה לבנות בניינים רבים, כולל מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.
אגב, רבים רואים ביחידת המגורים של קורבוזיה את ההשראה לסגנון הברוטליזם, שעתיד להתבסס על בטון חשוף.
אז כן, הוא היה טיפוס נפוח, שהתלהב מדיקטטורים וניסה להתחבר עם סטאלין, מוסוליני ומשטר וישי, הבובה של היטלר בצרפת. הוא היה מאוהב עד אובססיה במעצבת איילין גריי והשחית את יצירתה בקנאתו על שאהבה אחר.
אבל שמור לקורבוזיה מקום של כבוד בפנתיאון המודרניסטי, גם כמי שגם היה אדריכל גדול וגם ממתכנני בניין האומות המאוחדות בניו-יורק, אחד הבניינים המוכרים בעולם. את המבנה המרובע וכה אופייני למודרניזם ישר הזוויות, הוא תכנן ביחד עם מי מתלמידיו בעבר, שהפך בעצמו לאדריכל.
הנה לה קורבוזיה וסגנונו המיוחד:
http://youtu.be/4A07NnUu6x0
וילה סבואה שהדגימה את 5 העקרונות שהציב:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
פרויקט Maison du Brésil שתכנן לה קורבוזיה:
http://youtu.be/BPwE4vFTpcg
יחידת המגורים שבנה בפריז ומשמשת היום כמעונות סטודנטים:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
הוא גם תכנן את עיר העתיד:
http://youtu.be/EEhAYlFcS7s
ותערוכה מיצירותיו האמנותיות הנהדרות:
https://youtu.be/frXY5ieNKCk
מהו מיוחד בקולוסיאום?
הוא האמפיתיאטרון של רומא אבל עד היום הוא גם הגדול ביותר בעולם. הוא מהאתרים המפורסמים של רומא וללא ספק אחד מאתרי התיירות המפורסמים בעולם כולו.
זהו הקולוסיאום (Colosseum), אחד משבעת פלאי תבל החדשים, האצטדיון הראשון בהיסטוריה ואחד המבנים המרשימים בעולם כולו.
הקולוסיאום הוא דוגמה מצוינת ליכולות העצומות של האדריכלות הרומית ולדגש רב שהושם בה על סימטריה, גודל וטכניקה. המבנה המרשים הזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לערכים הללו.
גם יכולות והישגים טכנולוגיים לא קטנים הופגנו בבניית מבנה עצום ומרהיב זה. בולטת במיוחד הבנייה בבטון, חומר חדש יחסית שהרומאים פיתחו ושהפך פופולארי במבנים הרומיים. הבטון היה חזק, פשוט יחסית להכנה, אטום למים וזמין מאד. הקולוסיאום היה המבנה המרשים ביותר שנבנה אז מבטון וההמצאה החדשה הזו היא שאפשרה לו לטפס לגובה של 15 קומות, יותר מכל בניין לפניו.
הקולוסיאום הוא דוגמה מוחשית גם למלאכת המחשבת של האדריכלות הרומית. למעשה כולו בנוי מקשתות, שהיו אחת הדרכים החזקות ביותר לבנייה באותה תקופה. גודלו וטכניקות הבנייה שלו התלוו ליכולת הנדסית וארגון עבודה מופתי של צוות בנאים עצום ומגוון.
גובהו של הקולוסיאום הוא כמעט 50 מטרים ובמקור היו בו 15 קומות. בתקופת השיא שלו באו אל המופעים והתחרויות שבו כ-50,000 צופים!
הנה הקולוסיאום ברומא (עברית):
https://youtu.be/com5u-hCSSc?list=PLBF6E1E69104D868D
הוא האצטדיון הכי עתיק בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/RLCvkdai5-c
הדרכה באנגלית:
https://youtu.be/xaSbYIeqGWg
כך בנו את הקולוסיאום של רומא:
https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
בואו לקולוסיאום במציאות מדומה:
https://youtu.be/aMCwLHE1Cuw?qr=yes
והאם כך נראה הקולוסיאום בימי קדם:
https://youtu.be/bAWTJO6oz-o?long=yes
הוא האמפיתיאטרון של רומא אבל עד היום הוא גם הגדול ביותר בעולם. הוא מהאתרים המפורסמים של רומא וללא ספק אחד מאתרי התיירות המפורסמים בעולם כולו.
זהו הקולוסיאום (Colosseum), אחד משבעת פלאי תבל החדשים, האצטדיון הראשון בהיסטוריה ואחד המבנים המרשימים בעולם כולו.
הקולוסיאום הוא דוגמה מצוינת ליכולות העצומות של האדריכלות הרומית ולדגש רב שהושם בה על סימטריה, גודל וטכניקה. המבנה המרשים הזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לערכים הללו.
גם יכולות והישגים טכנולוגיים לא קטנים הופגנו בבניית מבנה עצום ומרהיב זה. בולטת במיוחד הבנייה בבטון, חומר חדש יחסית שהרומאים פיתחו ושהפך פופולארי במבנים הרומיים. הבטון היה חזק, פשוט יחסית להכנה, אטום למים וזמין מאד. הקולוסיאום היה המבנה המרשים ביותר שנבנה אז מבטון וההמצאה החדשה הזו היא שאפשרה לו לטפס לגובה של 15 קומות, יותר מכל בניין לפניו.
הקולוסיאום הוא דוגמה מוחשית גם למלאכת המחשבת של האדריכלות הרומית. למעשה כולו בנוי מקשתות, שהיו אחת הדרכים החזקות ביותר לבנייה באותה תקופה. גודלו וטכניקות הבנייה שלו התלוו ליכולת הנדסית וארגון עבודה מופתי של צוות בנאים עצום ומגוון.
גובהו של הקולוסיאום הוא כמעט 50 מטרים ובמקור היו בו 15 קומות. בתקופת השיא שלו באו אל המופעים והתחרויות שבו כ-50,000 צופים!
הנה הקולוסיאום ברומא (עברית):
https://youtu.be/com5u-hCSSc?list=PLBF6E1E69104D868D
הוא האצטדיון הכי עתיק בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/RLCvkdai5-c
הדרכה באנגלית:
https://youtu.be/xaSbYIeqGWg
כך בנו את הקולוסיאום של רומא:
https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
בואו לקולוסיאום במציאות מדומה:
https://youtu.be/aMCwLHE1Cuw?qr=yes
והאם כך נראה הקולוסיאום בימי קדם:
https://youtu.be/bAWTJO6oz-o?long=yes
