מהי יחידת המגורים של לה קורבוזיה?
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation), מבנה מגורים גדול שנבנה בעיר הצרפתית מרסיי בשנים 1954-1948, הייתה המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים אז, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים בצבעי יסוד. אלה הוכנסו ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה, אגב, היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית בית ריטפלד שרדר).
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם היא מעוררת מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות עד היום.
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation), מבנה מגורים גדול שנבנה בעיר הצרפתית מרסיי בשנים 1954-1948, הייתה המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים אז, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים בצבעי יסוד. אלה הוכנסו ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה, אגב, היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית בית ריטפלד שרדר).
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם היא מעוררת מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות עד היום.
קישורים מצורפים:
