שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך אשליה אופטית מסייעת לזהירות בדרכים?
האם ראיתם פעם מעברי חצייה הצבועים בדרך היוצרת אשליה אופטית של עצמים תלת-ממדיים שכמו מרחפים מעל הכביש?
האשליה נועדה לגרום לנהגים להאט את מהירות נסיעתם כשהם מתקרבים למעבר החצייה, מחשש שייתקעו בו, ובכך להגביר את בטיחות הולכי הרגל. כל העולם צפה בתמונות של מעברי החצייה התלת-ממדיים הללו. הם מהווים דוגמה מרתקת לחשיבה יצירתית בתחום הבטיחות בדרכים.
הרעיון התפתח באיסלנד בספטמבר 2017 כשעיריית איסאפיורדור (Ísafjörður), עיירת דייגים קטנה בת כ-2,600 תושבים בצפון-מערב איסלנד, החליטה לנסות פתרון חדשני לבעיית המהירות המופרזת של הנהגים בה.
הבמפרים הרגילים, הסביר ראלף טרילה (Ralf Trylla), מנהל התכנון והפיתוח של העיירה איסאפיורדור, נמצאו כפחות מוצלחים, כך קבע מחקר שנערך בשנת 2016 על ידי המכון הלאומי לבריאות בבריטניה. המחקר גילה שבנוסף לתרומתם בזיהום האוויר, הבאמפרים פוגעים ברכב וגורמים לעלייה בכאבי גב אצל נהגים.
איסאפיורדור, שווה לדעת, הוא לא המקום הראשון בעולם שבו מציירים מעברי חצייה תלת-ממדיים. טרילה, שנתקל ברעיון היצירתי בהודו, הציע לאמץ אותו ולהתאימו לצרכי העיר הצפונית. הוא הלך על זה והתוצאה נראתה נהדר.
צביעת מעברי החצייה כשהם נראים כעצמים מוגבהים ובולטים מהכביש נראה פשוט אך בה בעת הוא מתוחכם. הצבע הלבן המסורתי של הפסים מצויר באופן מדויק כך שייצור אשליה של קוביות תלת-ממדיות המרחפות מעל פני הכביש או בולטות מעליו.
בעוד שהולכי רגל רואים אותו כמעבר חצייה רגיל מזווית הראייה שלהם, האפקט האופטי מורגש בעיקר כשמתקרבים ברכב למעבר החצייה.
הניסוי הראשון באיסאפיורדור זכה לתהודה עולמית. תמונות מעבר החצייה הייחודי הפכו לוויראליות ברשתות החברתיות והרעיון משך תשומת לב מערים רבות ברחבי העולם שהתמודדו גם הן עם בעיות דומות של בטיחות בדרכים.
מה שהחל כניסוי מקומי קטן בעיירת דייגים מרוחקת הפך במהרה לתופעה גלובלית. השימוש באשליה אופטית מעולם לא נראה כל כך טוב ולצרכים כה משמעותיים כמו חיי אדם.
האפקטיביות של מעברי החצייה התלת-ממדיים נובעת מכך שהם מפתיעים את הנהגים ומושכים את תשומת ליבם. כאשר נהג רואה לפתע "קוביות צפות" על הכביש, התגובה האינסטינקטיבית היא להאט. באיסאפיירד'ור, אגב, עשו ניסוי גם בצבעים רפלקטיביים, כך שנהגים יראו את התלת ממד גם בלילה.
אז נכון שמחקרים מראים כי האפקט דועך מהר יחסית, במיוחד עבור נהגים מקומיים המתרגלים לאשליה האופטית, אך עדיין נשמרת השפעה חיובית על נהגים חדשים באזור ועל תיירים הנוהגים בו לראשונה.
מאז ההתקנה הראשונית, הרעיון התפשט לערים שונות ברחבי העולם, מהודו ועד סין ובריטניה, הרחק מאיסלנד עצמה. הרשויות במקומות שונים דיווחו על ירידה במהירות הנסיעה באזורים שבהם הותקנו מעברי החצייה החדשניים, מה שהוביל לשיפור בבטיחות הולכי הרגל.
המחלוקת הגדולה, ותמיד תהיה כזו, סביב מעברי החצייה התלת-ממדיים נוגעת לשאלה האם האשליה האופטית עלולה לגרום לבלבול מסוכן אצל נהגים. המבקרים טוענים שהיא עלולה להוביל לבלימות פתע מיותרות או לתגובות לא צפויות.
תומכי הרעיון מנגד מדגישים את העובדה שהאטה בקרבת מעברי חצייה היא בדיוק התוצאה הרצויה. הסיכון הכרוך בבלימות פתע קטן לדעתם מהסיכון הטמון במהירות נסיעה גבוהה באזורים עירוניים.
דוגמה זו ממחישה היטב כיצד פתרונות פשוטים ויצירתיים יכולים לעיתים להשיג תוצאות טובות יותר מאשר אמצעי אכיפה מסורתיים ויקרים. מעברי החצייה התלת-ממדיים מדגימים את הכוח של עיצוב חכם המשתמש בהבנת הפסיכולוגיה האנושית כדי להשפיע על התנהגות.
אגב, סיכון שלא יפתיע איש ממי שמכירים את עידן האינסטגרם והטיק טוק הוא בהזדמנויות הצילום של הולכי הרגל שירצו להצטלם על מעבר החציה כשהם "מרחפים באוויר"...
ועדיין, מעברי החצייה התלת-ממדיים של איסלנד הם דוגמה נהדרת לשימוש נפלא ויצירתי באשליה האופטית לצרכי הזהירות בדרכים. יפה לא פחות היא העובדה שרעיון הציור שמכריח את הנהגים להיזהר, לא רק יושם היטב אלא גם פורסם לעולם כולו ומאפשר לבחון אותו בהיקפים גדולים ומגוונים מבחינה תרבותית.
בעולם שבו תאונות דרכים מהוות איום משמעותי על חיי אדם, פתרונות חדשניים כאלה הם דוגמה מעוררת השראה לחשיבה יצירתית על בטיחות בדרכים ושימוש נבון בפסיכולוגיה אנושית.
הנה מעבר החצייה המשתמש באשליה אופטית להאטת הנהגים:
https://youtu.be/x_8cQzBKdUQ
מצגת וידאו של מעברי החצייה המטעים של איסלנד:
https://youtu.be/X2GCC9LSjYo
מראה מעברי החצייה הבולטים:
https://youtu.be/R1SQcXhqefs
כתבה על מעברי חצייה כאלו בקנזס ארה"ב:
https://youtu.be/8XewhV4TDAQ
גם בפורטו שבפורטוגל עשו את זה:
https://youtu.be/0NK7GNupewA
והסבר מקיף על מעברי החצייה התלת ממדיים:
https://youtu.be/aVHXTie9xDE?long=yes
איך נוצר פקק תנועה?
קלוט
פקק תנועה (Phantom traffic jam) הוא תופעה מורכבת שנוצרת כשמספר כלי הרכב שעל הכביש הוא גדול מהקיבולת שלו, מהיכולת של הכביש להחיל אותו. זה קצת מזכיר בקבוק יין צר שבו הנוזל זורם בחופשיות עד שהוא מגיע לצוואר הבקבוק ואז עובר רק בחלקו. בבקבוק מים צמצום הכמות נועד למזוג כמות מדודה (מה שנקרא פיצ'ר), בכביש זה באג, כי תנועת כלי הרכב נפגעת בפקק תנועה, כשיש להם פחות מקום לזרום והם עושים זאת לאט ולפעמים בעצירה מוחלטת והמתנה שיתפנה הכביש.
פקקי תנועה מתחילים בדרך כלל בנקודת צוואר בקבוק (bottleneck) - מקום שבו הכביש מצטמצם, כמו במפגש של שני כבישים או אם יש עבודות בדרך. אז מתחיל מה שחוקרי התנועה קוראים אפקט שרשרת (chain reaction) - רכב אחד בולם, הרכב מאחוריו גם בולם וכך זה ממשיך אחורה. הפרעה קטנה בתנועה יכולה להתרחב במהירות לכל אורך הכביש ולייצר במהירות פקק תנועה.
הדבר המעניין הוא שפקקי תנועה יכולים להיווצר גם בלי שום מכשול פיזי. לפעמים מספיק שרכב אחד יאט מעט כדי שייווצר פקק פנטום (Phantom traffic jam) - פקק שאין לו סיבה נראית לעין. חוקרים מאוניברסיטת נגויה (Nagoya University) ביפן הוכיחו זאת בניסוי מפורסם משנת 2008, שבו 22 רכבים נהגו בדרך מעגלית במהירות קבועה של 30 קמ"ש. בתחילה התנועה הייתה חלקה, אך לאחר זמן קצר נוצר פקק ללא כל מכשול.
מחקרים מראים שכאשר צפיפות המכוניות עוברת סף קריטי מסוים, הסיכויים לפקק גדלים דרמטית.
גורם נוסף לפקקי תנועה הוא תאונות דרכים, שגם הן יוצרות פקק תנועה וכאן אפילו פקק כפול. הראשון ברור, עת נחסם הכביש חלקית או לחלוטין והנהגים העוקפים את מקום התאונה עושים זאת לאט, מסקרנות לראות מה קרה. הפקק השני מעניין אף יותר: סקרנות הנהגים שבכביש הנגדי. תופעה זו נקראת "Rubbernecking". מחקרים מראים שכ-12% מהתקריות יוצרות פקק סקרנות. נהגים מאטים כדי להציץ, וכך נוצר פקק שלעיתים הוא אפילו גרוע יותר מהפקק המקורי.
חוקרים כתבו שהמונח הזה, "rubbernecking", נטבע באמריקה בשנות ה-90 של המאה ה-19 לתיאור תיירים שמסתכלים סביב בסקרנות.
גורמים נוספים להיווצרות פקקים כוללים מזג אוויר קשה שמאט את הנהיגה, עבודות דרך שמצמצמות נתיבים, רמזורים לא מתואמים ביישובים, נהגים חדשים או מבוגרים שנוהגים לאט יותר, כניסה ויציאה מחניונים של מרכזי קניות ולא פעם פקקים קבועים של שכונות שלמות, בשעות השיא של היציאה בבוקר לעבודה.
דרך אגב, המדע מראה שמערכת הנהיגה האנושית מתפקדת כמו נוזל - היא זורמת חלק כשהיא לא צפופה, אך מתמצקת למעין ג'לי כשהצפיפות גדלה.
כאשר פקק מתחיל להתפרק, לוקח זמן עד שהשינוי מגיע לכל כלי הרכב. כשמכונית מתחילה לנוע אחרי עצירה, לוקח כמה שניות לנהג מאחוריה להגיב ולזה שאחריו וכך הלאה. אבל זה גם מה שמסביר למה פעמים רבות נעלם פקק תנועה לפתע - כשההפרעה הראשונית נגמרת וכל המערכת חוזרת לזרום.
טכנולוגיות מודרניות כמו רכבים חכמים ומערכות ניהול תנועה חכמות מבטיחות לפתור בעיות אלה, אבל עד אז, פקקי התנועה יישארו חלק מהחיים המודרניים ובמיוחד בערים הגדולות.
הנה פקק התנועה הישראלי הגדול והמטריד (עברית):
https://youtu.be/6RliWjan0DA
אפילו נהג אחד יכול למנוע או לפחות להקטין את פקקי התנועה:
https://youtu.be/MtwY9xKfaYo
כך נוצר פקק התנועה הגדול ביותר בהיסטוריה:
https://youtu.be/zZFjQ2U908s
וסיפורו המלא של פקק התנועה הגדול בכל הזמנים:
https://youtu.be/ob5tfHuW2Iw?long=yes
בטיחות בדרכים
האם ראיתם פעם מעברי חצייה הצבועים בדרך היוצרת אשליה אופטית של עצמים תלת-ממדיים שכמו מרחפים מעל הכביש?
האשליה נועדה לגרום לנהגים להאט את מהירות נסיעתם כשהם מתקרבים למעבר החצייה, מחשש שייתקעו בו, ובכך להגביר את בטיחות הולכי הרגל. כל העולם צפה בתמונות של מעברי החצייה התלת-ממדיים הללו. הם מהווים דוגמה מרתקת לחשיבה יצירתית בתחום הבטיחות בדרכים.
הרעיון התפתח באיסלנד בספטמבר 2017 כשעיריית איסאפיורדור (Ísafjörður), עיירת דייגים קטנה בת כ-2,600 תושבים בצפון-מערב איסלנד, החליטה לנסות פתרון חדשני לבעיית המהירות המופרזת של הנהגים בה.
הבמפרים הרגילים, הסביר ראלף טרילה (Ralf Trylla), מנהל התכנון והפיתוח של העיירה איסאפיורדור, נמצאו כפחות מוצלחים, כך קבע מחקר שנערך בשנת 2016 על ידי המכון הלאומי לבריאות בבריטניה. המחקר גילה שבנוסף לתרומתם בזיהום האוויר, הבאמפרים פוגעים ברכב וגורמים לעלייה בכאבי גב אצל נהגים.
איסאפיורדור, שווה לדעת, הוא לא המקום הראשון בעולם שבו מציירים מעברי חצייה תלת-ממדיים. טרילה, שנתקל ברעיון היצירתי בהודו, הציע לאמץ אותו ולהתאימו לצרכי העיר הצפונית. הוא הלך על זה והתוצאה נראתה נהדר.
צביעת מעברי החצייה כשהם נראים כעצמים מוגבהים ובולטים מהכביש נראה פשוט אך בה בעת הוא מתוחכם. הצבע הלבן המסורתי של הפסים מצויר באופן מדויק כך שייצור אשליה של קוביות תלת-ממדיות המרחפות מעל פני הכביש או בולטות מעליו.
בעוד שהולכי רגל רואים אותו כמעבר חצייה רגיל מזווית הראייה שלהם, האפקט האופטי מורגש בעיקר כשמתקרבים ברכב למעבר החצייה.
הניסוי הראשון באיסאפיורדור זכה לתהודה עולמית. תמונות מעבר החצייה הייחודי הפכו לוויראליות ברשתות החברתיות והרעיון משך תשומת לב מערים רבות ברחבי העולם שהתמודדו גם הן עם בעיות דומות של בטיחות בדרכים.
מה שהחל כניסוי מקומי קטן בעיירת דייגים מרוחקת הפך במהרה לתופעה גלובלית. השימוש באשליה אופטית מעולם לא נראה כל כך טוב ולצרכים כה משמעותיים כמו חיי אדם.
האפקטיביות של מעברי החצייה התלת-ממדיים נובעת מכך שהם מפתיעים את הנהגים ומושכים את תשומת ליבם. כאשר נהג רואה לפתע "קוביות צפות" על הכביש, התגובה האינסטינקטיבית היא להאט. באיסאפיירד'ור, אגב, עשו ניסוי גם בצבעים רפלקטיביים, כך שנהגים יראו את התלת ממד גם בלילה.
אז נכון שמחקרים מראים כי האפקט דועך מהר יחסית, במיוחד עבור נהגים מקומיים המתרגלים לאשליה האופטית, אך עדיין נשמרת השפעה חיובית על נהגים חדשים באזור ועל תיירים הנוהגים בו לראשונה.
מאז ההתקנה הראשונית, הרעיון התפשט לערים שונות ברחבי העולם, מהודו ועד סין ובריטניה, הרחק מאיסלנד עצמה. הרשויות במקומות שונים דיווחו על ירידה במהירות הנסיעה באזורים שבהם הותקנו מעברי החצייה החדשניים, מה שהוביל לשיפור בבטיחות הולכי הרגל.
המחלוקת הגדולה, ותמיד תהיה כזו, סביב מעברי החצייה התלת-ממדיים נוגעת לשאלה האם האשליה האופטית עלולה לגרום לבלבול מסוכן אצל נהגים. המבקרים טוענים שהיא עלולה להוביל לבלימות פתע מיותרות או לתגובות לא צפויות.
תומכי הרעיון מנגד מדגישים את העובדה שהאטה בקרבת מעברי חצייה היא בדיוק התוצאה הרצויה. הסיכון הכרוך בבלימות פתע קטן לדעתם מהסיכון הטמון במהירות נסיעה גבוהה באזורים עירוניים.
דוגמה זו ממחישה היטב כיצד פתרונות פשוטים ויצירתיים יכולים לעיתים להשיג תוצאות טובות יותר מאשר אמצעי אכיפה מסורתיים ויקרים. מעברי החצייה התלת-ממדיים מדגימים את הכוח של עיצוב חכם המשתמש בהבנת הפסיכולוגיה האנושית כדי להשפיע על התנהגות.
אגב, סיכון שלא יפתיע איש ממי שמכירים את עידן האינסטגרם והטיק טוק הוא בהזדמנויות הצילום של הולכי הרגל שירצו להצטלם על מעבר החציה כשהם "מרחפים באוויר"...
ועדיין, מעברי החצייה התלת-ממדיים של איסלנד הם דוגמה נהדרת לשימוש נפלא ויצירתי באשליה האופטית לצרכי הזהירות בדרכים. יפה לא פחות היא העובדה שרעיון הציור שמכריח את הנהגים להיזהר, לא רק יושם היטב אלא גם פורסם לעולם כולו ומאפשר לבחון אותו בהיקפים גדולים ומגוונים מבחינה תרבותית.
בעולם שבו תאונות דרכים מהוות איום משמעותי על חיי אדם, פתרונות חדשניים כאלה הם דוגמה מעוררת השראה לחשיבה יצירתית על בטיחות בדרכים ושימוש נבון בפסיכולוגיה אנושית.
הנה מעבר החצייה המשתמש באשליה אופטית להאטת הנהגים:
https://youtu.be/x_8cQzBKdUQ
מצגת וידאו של מעברי החצייה המטעים של איסלנד:
https://youtu.be/X2GCC9LSjYo
מראה מעברי החצייה הבולטים:
https://youtu.be/R1SQcXhqefs
כתבה על מעברי חצייה כאלו בקנזס ארה"ב:
https://youtu.be/8XewhV4TDAQ
גם בפורטו שבפורטוגל עשו את זה:
https://youtu.be/0NK7GNupewA
והסבר מקיף על מעברי החצייה התלת ממדיים:
https://youtu.be/aVHXTie9xDE?long=yes
קלוט
פקק תנועה (Phantom traffic jam) הוא תופעה מורכבת שנוצרת כשמספר כלי הרכב שעל הכביש הוא גדול מהקיבולת שלו, מהיכולת של הכביש להחיל אותו. זה קצת מזכיר בקבוק יין צר שבו הנוזל זורם בחופשיות עד שהוא מגיע לצוואר הבקבוק ואז עובר רק בחלקו. בבקבוק מים צמצום הכמות נועד למזוג כמות מדודה (מה שנקרא פיצ'ר), בכביש זה באג, כי תנועת כלי הרכב נפגעת בפקק תנועה, כשיש להם פחות מקום לזרום והם עושים זאת לאט ולפעמים בעצירה מוחלטת והמתנה שיתפנה הכביש.
פקקי תנועה מתחילים בדרך כלל בנקודת צוואר בקבוק (bottleneck) - מקום שבו הכביש מצטמצם, כמו במפגש של שני כבישים או אם יש עבודות בדרך. אז מתחיל מה שחוקרי התנועה קוראים אפקט שרשרת (chain reaction) - רכב אחד בולם, הרכב מאחוריו גם בולם וכך זה ממשיך אחורה. הפרעה קטנה בתנועה יכולה להתרחב במהירות לכל אורך הכביש ולייצר במהירות פקק תנועה.
הדבר המעניין הוא שפקקי תנועה יכולים להיווצר גם בלי שום מכשול פיזי. לפעמים מספיק שרכב אחד יאט מעט כדי שייווצר פקק פנטום (Phantom traffic jam) - פקק שאין לו סיבה נראית לעין. חוקרים מאוניברסיטת נגויה (Nagoya University) ביפן הוכיחו זאת בניסוי מפורסם משנת 2008, שבו 22 רכבים נהגו בדרך מעגלית במהירות קבועה של 30 קמ"ש. בתחילה התנועה הייתה חלקה, אך לאחר זמן קצר נוצר פקק ללא כל מכשול.
מחקרים מראים שכאשר צפיפות המכוניות עוברת סף קריטי מסוים, הסיכויים לפקק גדלים דרמטית.
גורם נוסף לפקקי תנועה הוא תאונות דרכים, שגם הן יוצרות פקק תנועה וכאן אפילו פקק כפול. הראשון ברור, עת נחסם הכביש חלקית או לחלוטין והנהגים העוקפים את מקום התאונה עושים זאת לאט, מסקרנות לראות מה קרה. הפקק השני מעניין אף יותר: סקרנות הנהגים שבכביש הנגדי. תופעה זו נקראת "Rubbernecking". מחקרים מראים שכ-12% מהתקריות יוצרות פקק סקרנות. נהגים מאטים כדי להציץ, וכך נוצר פקק שלעיתים הוא אפילו גרוע יותר מהפקק המקורי.
חוקרים כתבו שהמונח הזה, "rubbernecking", נטבע באמריקה בשנות ה-90 של המאה ה-19 לתיאור תיירים שמסתכלים סביב בסקרנות.
גורמים נוספים להיווצרות פקקים כוללים מזג אוויר קשה שמאט את הנהיגה, עבודות דרך שמצמצמות נתיבים, רמזורים לא מתואמים ביישובים, נהגים חדשים או מבוגרים שנוהגים לאט יותר, כניסה ויציאה מחניונים של מרכזי קניות ולא פעם פקקים קבועים של שכונות שלמות, בשעות השיא של היציאה בבוקר לעבודה.
דרך אגב, המדע מראה שמערכת הנהיגה האנושית מתפקדת כמו נוזל - היא זורמת חלק כשהיא לא צפופה, אך מתמצקת למעין ג'לי כשהצפיפות גדלה.
כאשר פקק מתחיל להתפרק, לוקח זמן עד שהשינוי מגיע לכל כלי הרכב. כשמכונית מתחילה לנוע אחרי עצירה, לוקח כמה שניות לנהג מאחוריה להגיב ולזה שאחריו וכך הלאה. אבל זה גם מה שמסביר למה פעמים רבות נעלם פקק תנועה לפתע - כשההפרעה הראשונית נגמרת וכל המערכת חוזרת לזרום.
טכנולוגיות מודרניות כמו רכבים חכמים ומערכות ניהול תנועה חכמות מבטיחות לפתור בעיות אלה, אבל עד אז, פקקי התנועה יישארו חלק מהחיים המודרניים ובמיוחד בערים הגדולות.
הנה פקק התנועה הישראלי הגדול והמטריד (עברית):
https://youtu.be/6RliWjan0DA
אפילו נהג אחד יכול למנוע או לפחות להקטין את פקקי התנועה:
https://youtu.be/MtwY9xKfaYo
כך נוצר פקק התנועה הגדול ביותר בהיסטוריה:
https://youtu.be/zZFjQ2U908s
וסיפורו המלא של פקק התנועה הגדול בכל הזמנים:
https://youtu.be/ob5tfHuW2Iw?long=yes
