כיצד פקק התנועה מתפתח?
קלוט
פקק תנועה (Phantom traffic jam) הוא תופעה מורכבת שנוצרת כשמספר כלי הרכב שעל הכביש הוא גדול מהקיבולת שלו, מהיכולת של הכביש להחיל אותו. זה קצת מזכיר בקבוק יין צר שבו הנוזל זורם בחופשיות עד שהוא מגיע לצוואר הבקבוק ואז עובר רק בחלקו. בבקבוק מים צמצום הכמות נועד למזוג כמות מדודה (מה שנקרא פיצ'ר), בכביש זה באג, כי תנועת כלי הרכב נפגעת בפקק תנועה, כשיש להם פחות מקום לזרום והם עושים זאת לאט ולפעמים בעצירה מוחלטת והמתנה שיתפנה הכביש.
פקקי תנועה מתחילים בדרך כלל בנקודת צוואר בקבוק (bottleneck) - מקום שבו הכביש מצטמצם, כמו במפגש של שני כבישים או אם יש עבודות בדרך. אז מתחיל מה שחוקרי התנועה קוראים אפקט שרשרת (chain reaction) - רכב אחד בולם, הרכב מאחוריו גם בולם וכך זה ממשיך אחורה. הפרעה קטנה בתנועה יכולה להתרחב במהירות לכל אורך הכביש ולייצר במהירות פקק תנועה.
הדבר המעניין הוא שפקקי תנועה יכולים להיווצר גם בלי שום מכשול פיזי. לפעמים מספיק שרכב אחד יאט מעט כדי שייווצר פקק פנטום (Phantom traffic jam) - פקק שאין לו סיבה נראית לעין. חוקרים מאוניברסיטת נגויה (Nagoya University) ביפן הוכיחו זאת בניסוי מפורסם משנת 2008, שבו 22 רכבים נהגו בדרך מעגלית במהירות קבועה של 30 קמ"ש. בתחילה התנועה הייתה חלקה, אך לאחר זמן קצר נוצר פקק ללא כל מכשול.
מחקרים מראים שכאשר צפיפות המכוניות עוברת סף קריטי מסוים, הסיכויים לפקק גדלים דרמטית.
גורם נוסף לפקקי תנועה הוא תאונות דרכים, שגם הן יוצרות פקק תנועה וכאן אפילו פקק כפול. הראשון ברור, עת נחסם הכביש חלקית או לחלוטין והנהגים העוקפים את מקום התאונה עושים זאת לאט, מסקרנות לראות מה קרה. הפקק השני מעניין אף יותר: סקרנות הנהגים שבכביש הנגדי. תופעה זו נקראת "Rubbernecking". מחקרים מראים שכ-12% מהתקריות יוצרות פקק סקרנות. נהגים מאטים כדי להציץ, וכך נוצר פקק שלעיתים הוא אפילו גרוע יותר מהפקק המקורי.
חוקרים כתבו שהמונח הזה, "rubbernecking", נטבע באמריקה בשנות ה-90 של המאה ה-19 לתיאור תיירים שמסתכלים סביב בסקרנות.
גורמים נוספים להיווצרות פקקים כוללים מזג אוויר קשה שמאט את הנהיגה, עבודות דרך שמצמצמות נתיבים, רמזורים לא מתואמים ביישובים, נהגים חדשים או מבוגרים שנוהגים לאט יותר, כניסה ויציאה מחניונים של מרכזי קניות ולא פעם פקקים קבועים של שכונות שלמות, בשעות השיא של היציאה בבוקר לעבודה.
דרך אגב, המדע מראה שמערכת הנהיגה האנושית מתפקדת כמו נוזל - היא זורמת חלק כשהיא לא צפופה, אך מתמצקת למעין ג'לי כשהצפיפות גדלה.
כאשר פקק מתחיל להתפרק, לוקח זמן עד שהשינוי מגיע לכל כלי הרכב. כשמכונית מתחילה לנוע אחרי עצירה, לוקח כמה שניות לנהג מאחוריה להגיב ולזה שאחריו וכך הלאה. אבל זה גם מה שמסביר למה פעמים רבות נעלם פקק תנועה לפתע - כשההפרעה הראשונית נגמרת וכל המערכת חוזרת לזרום.
טכנולוגיות מודרניות כמו רכבים חכמים ומערכות ניהול תנועה חכמות מבטיחות לפתור בעיות אלה, אבל עד אז, פקקי התנועה יישארו חלק מהחיים המודרניים ובמיוחד בערים הגדולות.
קלוט
פקק תנועה (Phantom traffic jam) הוא תופעה מורכבת שנוצרת כשמספר כלי הרכב שעל הכביש הוא גדול מהקיבולת שלו, מהיכולת של הכביש להחיל אותו. זה קצת מזכיר בקבוק יין צר שבו הנוזל זורם בחופשיות עד שהוא מגיע לצוואר הבקבוק ואז עובר רק בחלקו. בבקבוק מים צמצום הכמות נועד למזוג כמות מדודה (מה שנקרא פיצ'ר), בכביש זה באג, כי תנועת כלי הרכב נפגעת בפקק תנועה, כשיש להם פחות מקום לזרום והם עושים זאת לאט ולפעמים בעצירה מוחלטת והמתנה שיתפנה הכביש.
פקקי תנועה מתחילים בדרך כלל בנקודת צוואר בקבוק (bottleneck) - מקום שבו הכביש מצטמצם, כמו במפגש של שני כבישים או אם יש עבודות בדרך. אז מתחיל מה שחוקרי התנועה קוראים אפקט שרשרת (chain reaction) - רכב אחד בולם, הרכב מאחוריו גם בולם וכך זה ממשיך אחורה. הפרעה קטנה בתנועה יכולה להתרחב במהירות לכל אורך הכביש ולייצר במהירות פקק תנועה.
הדבר המעניין הוא שפקקי תנועה יכולים להיווצר גם בלי שום מכשול פיזי. לפעמים מספיק שרכב אחד יאט מעט כדי שייווצר פקק פנטום (Phantom traffic jam) - פקק שאין לו סיבה נראית לעין. חוקרים מאוניברסיטת נגויה (Nagoya University) ביפן הוכיחו זאת בניסוי מפורסם משנת 2008, שבו 22 רכבים נהגו בדרך מעגלית במהירות קבועה של 30 קמ"ש. בתחילה התנועה הייתה חלקה, אך לאחר זמן קצר נוצר פקק ללא כל מכשול.
מחקרים מראים שכאשר צפיפות המכוניות עוברת סף קריטי מסוים, הסיכויים לפקק גדלים דרמטית.
גורם נוסף לפקקי תנועה הוא תאונות דרכים, שגם הן יוצרות פקק תנועה וכאן אפילו פקק כפול. הראשון ברור, עת נחסם הכביש חלקית או לחלוטין והנהגים העוקפים את מקום התאונה עושים זאת לאט, מסקרנות לראות מה קרה. הפקק השני מעניין אף יותר: סקרנות הנהגים שבכביש הנגדי. תופעה זו נקראת "Rubbernecking". מחקרים מראים שכ-12% מהתקריות יוצרות פקק סקרנות. נהגים מאטים כדי להציץ, וכך נוצר פקק שלעיתים הוא אפילו גרוע יותר מהפקק המקורי.
חוקרים כתבו שהמונח הזה, "rubbernecking", נטבע באמריקה בשנות ה-90 של המאה ה-19 לתיאור תיירים שמסתכלים סביב בסקרנות.
גורמים נוספים להיווצרות פקקים כוללים מזג אוויר קשה שמאט את הנהיגה, עבודות דרך שמצמצמות נתיבים, רמזורים לא מתואמים ביישובים, נהגים חדשים או מבוגרים שנוהגים לאט יותר, כניסה ויציאה מחניונים של מרכזי קניות ולא פעם פקקים קבועים של שכונות שלמות, בשעות השיא של היציאה בבוקר לעבודה.
דרך אגב, המדע מראה שמערכת הנהיגה האנושית מתפקדת כמו נוזל - היא זורמת חלק כשהיא לא צפופה, אך מתמצקת למעין ג'לי כשהצפיפות גדלה.
כאשר פקק מתחיל להתפרק, לוקח זמן עד שהשינוי מגיע לכל כלי הרכב. כשמכונית מתחילה לנוע אחרי עצירה, לוקח כמה שניות לנהג מאחוריה להגיב ולזה שאחריו וכך הלאה. אבל זה גם מה שמסביר למה פעמים רבות נעלם פקק תנועה לפתע - כשההפרעה הראשונית נגמרת וכל המערכת חוזרת לזרום.
טכנולוגיות מודרניות כמו רכבים חכמים ומערכות ניהול תנועה חכמות מבטיחות לפתור בעיות אלה, אבל עד אז, פקקי התנועה יישארו חלק מהחיים המודרניים ובמיוחד בערים הגדולות.
