» «
ביג דאטה
מה זה ביג דאטה?



בעידן האינטרנט ורשתות המחשבים הגדולות והעולמיות מצטברות כמויות עצומות של מידע. התחום המדעי המכונה ביג דאטה (Big Data) עוסק בניהול של כמויות חסרות תקדים של מידע שמצטבר במאגרי נתונים ענקיים, תוך נסיון למצוא בו דפוסים ותבניות שיכולות לסייע בהפקת תועלת.

ההגדרה היפה של ביג-דאטה שאנו מכירים היא ש"ביג-דאטה הוא חתונה של סטטיסטיקה ומחשוב". ואכן, החתונה הזו מצליחה ליצור התפתחות לא רגילה בניתוח נתונים גולמיים בתחומי הרפואה, הכספים, המדעים ועוד. עולם הביג דאטה מתפתח במהירות וצפוי לשנות את חיינו בעתיד, בדרכים רבות.

באמצעות שירות "פלו טרנדס", למשל, חוזה כיום חברת גוגל מראש התפרצויות של מחלת השפעת. היא עושה זאת על סמך העליה בחיפושים שנערכים במנוע החיפוש שלה, של ביטויי חיפוש שקשורים למחלה, כמו חום, נזלת וכאבי שרירים. יש מחקרים שמצאו אמנם שגוגל לא הצליחה לחזות התפרצויות כאלה, אבל המאמץ נמשך..

אגב, בניגוד למחשבה שרק מחשבי-על הם שמעבדים את המידע לתחום הביג דאטה (קראו באאוריקה בתגית "ווטסון"), ישנן כיום מערכות שמטפלות בעיבוד נתונים כאלה, גם במחשבים רגילים.


הנה פרסומת שמציגה את הבעיה של עודף המידע ואת הפתרון בעיבודו:

http://youtu.be/TUiPQfydpB0


הנה סיפורו של הביג דאטה:

https://youtu.be/RrhDqByPxwY


סרטון מתורגם לעברית על הביג דאטה:

http://youtu.be/j-0cUmUyb-Y?t=14s


והדרכים שבהן יתרמו המחשוב והביג דטה לעולם:

http://youtu.be/5LhTNMrxM5M
התפוצצות מידע
מהי התפוצצות המידע וכמה מידע נוצר בעולם?



התפוצצות המידע (Information explosion) בעולם היא תופעה שלא תיאמן. אם פעם היו 33 מיליון הספרים השמורים בספריית הקונגרס האמריקני מרשימים אותנו בכמות שלהם, כדאי לדעת שהעולם האינטרנטי מייצר כיום כמות של כמה ספריות כאלה בכל יום!

רוצים נתונים? - בכל דקה מעלים משתמשים לפחות 100 שעות של וידאו לאתר האינטרנט יוטיוב. אל פייסבוק לבדה אנו מעלים כמות של 300 פטה-בייטים של מידע בכל שנה. הצילום הדיגיטלי מאפשר לנו להעלות בכל יום מעל שני מיליארד של תמונות חדשות. הן לבדן מציעות משהו כמו אקסה-בייט של מידע דיגיטלי ביום. בכל שנה אנו מייצרים מאות אקסה-בייטים, כמות מידע המקבילה לכמה מאות או אלפי ספריות קונגרס חדשות בשנה!

אין ספק שאחד הגורמים העיקריים שמאיצים את קצב יצירת המידע החדש הזה הוא תוכן הגולשים. אתרים אישיים, בלוגים, פורומים ורשתות חברתיות הביאו לכך שכל אחד מאיתנו יוצר המון מידע חדש בכל יום, לא פעם לאורך כל היום. לא כל המידע הזה חשוב. רובו מידע אישי וחסר חשיבות לאנושות, אבל בכל זאת - הוא נוצר ונערם בכמויות בלתי נתפסות ולא יימחק כל כך מהר. יש לו שימוש למישהו.

עוד סיבה חשובה להאצת ייצור המידע היא ענן המחשוב. הענן הוא פלטפורמה שמחיר האחסון בה הולך ויורד, מה שמאפשר ייצור של מידע בכמויות גדולות ואיחסונו בזיל זול. צניחת המחירים שדורשות ספקיות הענן הציבורי הגדולות, דוגמת אמזון, גוגל ומיקרוסופט, מגדילה את כמויות המידע הזה ללא הפסקה.

וגם אם לא נרצה בו, יש מי שאוגר את כל המידע הרב הזה למטרותיו. ההתייחסות לאוקיינוס המידע הזה היא כאל מאגר עצום שטומן בחובו הזדמנויות עסקיות והכנסות כספיות רבות.


הנה סרטון שמראה את כמויות המידע העצומות שמייצר המין האנושי כיום:

https://youtu.be/NTMkc0bLRlI


ומה הבעיה האנושית עם כמות המידע הזו:

https://youtu.be/VxfGuZ5Bsgk


ובחיוך, הנה האנשים שמוצפים במידע הרב ומתמכרים:

https://youtu.be/6MpfVD-c-QI
ווטסון
מהו ווטסון, מחשב העל הלומד?



מחשב העל "ווטסון" פותח על ידי חברת IBM והוא מחשב קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב, שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אי-שם בעתיד. ווטסון הוא המחשב החכם בעולם והחליף את "כחול עמוק", שגם הוא פותח על ידי אותה החברה וניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.

ווטסון, שנקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, זכה להכרה בעת שהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. זה קרה כשהשתתף בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה. הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.

ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת, עיבוד שפה, זיהוי קול אנושי ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.


הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון, בעל מנגנוני זיהוי הקול וחיפוש המידע המתקדם:

http://youtu.be/ZKwEqJme7KQ


הנה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון ידע:

http://youtu.be/zRa3B-3U6L4


הנה סרטון על החשיבות של הנצחון של ווטסון בשעשועון הטלוויזיה:

http://youtu.be/FC3IryWr4c8
מחשוב קוגניטיבי
מהו המחשוב הקוגניטיבי?



יתכן ששאלתם את עצמכם פעם איך זה שהמחשבים המשוכללים והמהירים כל כך יכולים לבצע כיום משימות שלא ייאמנו, אבל לא מסוגלים לבצע דברים שאפילו תינוקות עושים בקלות. מזיהוי אנשים ועד להבנת השפה המדוברת, דרך למידה מטעויות או הבנת ההקשר בשיחה, להסיק מסקנות ועוד, יש לא מעט דברים שבני אדם מקבלים כמובנים מאליהם ואף כפשוטים, בעוד המחשב מתקשה בהם מאד.

בדיוק לשם כך נוצר תחום חשוב במדעי המחשב. מחשוב קוגניטיבי (cognitive computing) הוא תחום בתוכנה המדמה את החשיבה האנושית. מדובר בתוכנות שאמורות להיות מסוגלות לבנות ולנתח ידע, לבצע תהליך ארוך ומשמעותי של למידה עצמית, להבין את המידע לעומקו, לנתח טקסטים בצורה תבונית ולתקשר עם בני אדם בדרך שמבינה מצבי רוח, הקשרים חברתיים ואישיים ועוד, בקיצור כל דבר מהמרכיבים הקטנים של השפה האנושית ועד לסתם ללמוד מהניסיון.

במחשוב הקוגניטיבי מנסים לשלב בין יכולות שונות, שחלקן בפיתוח כבר שנים רבות. למידת מכונה, כריית מידע, זיהוי עצמים יחודיים בתמונות, עיבוד שפה טבעית או איתור של דפוסים ותבניות במידע גולמי - כל אלה ואחרות אמורות לאפשר יצירה של מחשב שיכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד ולהפיק תוצאות ברמה גבוהה במיוחד.

אם זה מזכיר לכם תחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית או למידת מכונה, זה לא מקרה. מדובר בתחומי מחקר קאובים ומשיקים בהרבה מובנים.

מטרת החוקרים והמהנדסים העוסקים בתחום המחשוב הקוגניטיבי להביא לכך שבעתיד יוכלו מחשבים לבצע משימות פשוטות עבור בני-אדם, כמו חשיבת מומחה והבנת השפה האנושית. כמובן שבצד פעולות "אנושיות" אלה ישלבו המחשבים גם את יכולותיהם המסורתיות כמו עיבוד נתונים בכמויות עצומות, מה שמוכר מתחום הביג דאטה, על מנת להפוך ליועצים נבונים לאנשי מקצוע בתחומים שונים, מרפואה ועד מדע והייטק.

ישומים נוספים שמצפים לפתח בעזרת מחשבים קוגניטיביים הם מערכות תקשורת בשפה טבעית, "נהגים ממוחשבים" ברכבים אוטונומיים (מכונית ללא נהג), עיבוד סמנטי, מנועי חיפוש לומדים ועוד.


הנה המחשוב הקוגניטיבי המודרני:

https://youtu.be/h22n80aT2FY


כך יסייעו בעתיד מערכות מיחשוב קוגניטיבי לחברות וארגונים:

https://youtu.be/WpA5IBDS9MQ


כחלק מהמסע לפיתוח מערכות מחשוב קוגנטיביות, חברת יבמ מנסה לפתח מערכות מחשב יצירתיות:

https://youtu.be/f9yrfO8ETpQ


מצגת וידאו שמראה מה מאפשרות מערכות מחשוב קוגניטיביות:

https://youtu.be/1mPO-rXcmaw


מומחים מחברת יבמ מסבירים על העתיד של המחשוב הקוגניטיבי:

https://youtu.be/xRamODPdU1U


והאם אנו מתקרבים למחשבים עם תודעה:

https://youtu.be/JTOMNkZJRao?long=yes

ביג דאטה

חיזוי מזג אוויר
מה עושים החזאים?



תפקידו של חזאי מזג האוויר הוא לדווח לציבור על מזג האוויר של הימים הקרובים. כמו בעבר, החזאים נעזרים בציוד רב ומגוון, ממכשירים שונים ועד לווייני מזג אוויר, המקיפים את כדור הארץ ובוחנים את מצב מזג האוויר במקומות שונים.

כיום עושים מרכזי חיזוי מזג האוויר גם שימוש בביג דאטה, מידע בהיקפים עצומים שנאסף כל הזמן ואלגוריתמים משוכללים מנתחים אותו ולומדים על דפוסי ההתהוות של מערכות מזג אוויר שונות.

החזאי מקבל את כל הנתונים הללו ומדווח אותם לגופים בעלי צורך במידע הזה ולציבור, הצופה בטלוויזיה, משתמש באפליקציות ואתרי מזג אוויר, או מאזין ברדיו לתחזית היומית והרב-יומית של מזג האוויר. כך יכול כל גוף וכל אדם להכין את עצמם לבאות ולקבל החלטות נכונות - מפעולות ענק שמחייבות מזג אוויר מתאים ועד לקחת מטרייה או כובע בתיק...


הנה הסבר לקטנים על מה החזאי עושה ומה אינו יכול לעשות:

http://youtu.be/2DkhRfwP-tI


והנה עבודתו של חזאי מזג אוויר כפי שמתארת אותה החזאית:

http://youtu.be/sQGYY3OyLy8
כריית מידע
מהי כריית מידע?



כריית מידע היא סריקה של נתונים, כדי לזהות את מאפייניהם, למצוא קשרים ביניהם ולהסיק מהם מסקנות שיכולות לשפר תהליכים שונים. שימוש בטכנולוגיית המידע המודרנית, דוגמת האינטרנט ומאגרי מידע גדולים, יכול לאפשר לכורי המידע להפוך את המידע הרב שיש בהם לידע.

חברות מסחריות למשל, משתמשות באלגוריתמים או תוכנות מחשב לכרייה של מידע. הכלים הללו מאפשרים לזהות קבוצות של לקוחות לפי סוגי הפעילות שהם עושים. על ידי זיהוי קבוצות כאלה, יכולה חברה להציע לכל קבוצה מוצרים שיותר סביר שהאנשים שבה ירצו לקנות. יש לקבוצות כאלה גם תרומה לשיפור השירות ללקוחות ועוד.

ישנן שיטות לכריית נתונים, כמו כרייה ברשת (Web Mining), סוג של כריית נתונים שמתבצע באתרי אינטרנט שונים וברשתות חברתיות גדולות כמו פייסבוק וטוויטר, במטרה לזהות בהם מאפייני התנהגות של גולשים. מידע שנאסף כך משמש, לעתים קרובות ללא ידיעת הגולש, להגדלת המכירות ואף נמכר לחברות אחרות.


הנה הסבר לילדים על כריית המידע:

http://youtu.be/2V2YiXlCpMs


והנה הסבר מפורט יותר:

http://youtu.be/_HbjsNaUJ2A


מומחה לניהול מסביר מהי כריית המידע:

http://youtu.be/R-sGvh6tI04
עוזרת וירטואלית
מהי עוזרת וירטואלית?



עוזרת וירטואלית אישית היא מערכת טכנולוגית, בצורת מכשיר או אפליקציה לטלפון הנייד, שמסייעים במציאת תשובות, ארגון לוח הפעילויות, תזכורות לדברים שביקשתם שתזכיר לכם ועוד.

עוזרות וירטואליות משתמשות במרכיבים של בינה מלאכותית כדי להבין ולמלא תפקידים מורכבים שעד לא מזמן רק בני-אדם הצליחו למלא. סייענים אישיים מודרניים מבינים "שפה טבעית" (Natural language) כלומר המשתמש מתקשרים איתם בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב או בכתיבה.

בסמארטפונים כיום מוכרות העוזרות האישיות שנקראות סירי, קורטנה ו-Google Now - שלוש עוזרות כאלה, שפותחו למערכות הפעלה שונות.

עוזרת אישית שונה היא "אלקסה" (Alexa) שפותחה על ידי חברת אמזון. הסייעת הדיגיטלית הזו מתחרה בעוזרות הווירטואליות הללו אבל היא אינה אפליקציה אלא מוח שמוטמע במכשירים שפיתחה אמזון, כמו אמזון אקו (Amazon Echo), או אקו דוט הקומפקטי. אלו הם רמקולים חכמים, שמשוטטים בבית החכם ומאזינים לפקודות בני הבית. הם מסוגלים למלא הוראות מגוונות, החל מחיפוש מידע, דרך טיפול בהזמנות מוצרים ועד להשכמה, השמעת מוסיקה והפעלת מגוון שירותים של מפתחים עצמאיים, כמו הזמנת מוניות, שליחת פרחים וכדומה.

אמזון מתכננת בעצם ליצור מעין אב-בית דיגיטלי לעולם הבית החכם ולתחום המתפתח של "האינטרנט של הדברים", מה שאומר שמכשירי האקו יפתחו ממש בקרוב לבקשתכם את החנייה, ידליקו מזגן או את הדוד החשמלי ועוד. ואגב, גם גוגל נאו הוכנס לתוך מכשיר דומה.

כיום כבר ברור שהעולם הולך לעוזרות חכמות יותר ויותר, שיאפשר מגוון של תפקידים שכיום ממלאים בני אדם, לרוב מזכירות ועוזרות אישיות אנושיות, אך גם תחליף לשירותי מודיעין, אספקה של שירותים ומוצרים, תיאומי ביקורים ועוד.


כך פועלת עוזרת אישית בסמארטפון:

http://youtu.be/vHMaSR7kjr4


הנה סרטון של השוואת היכולות ביניהן:

http://youtu.be/Hg8mjR1TCNs


אקו דוט של אמזון והמכשיר המקביל של גוגל:

https://youtu.be/dAsZVQvjCt8


כך חשבו פעם שתפעל עוזרת אישית בעתיד:

http://youtu.be/JIE8xk6Rl1w


הנה קדימון של הסרט "היא" על אדם שמתאהב בעוזרת דיגיטלית שבטלפון שלו:

https://youtu.be/4F_tHMxx23I?t=6s
טלסקופ החלל האבל
מה עושה טלסקופ החלל האבל?



טלסקופ החלל הָאבֶּל הוא אחד מהכלים האסטרונומיים החשובים ביותר בהיסטוריה. האבל מותקן בתוך לוויין שחג במסלול נמוך סביב כדור הארץ. מגובה של כ-589 ק"מ מעל לפני האדמה הוא מצלם את החלל ושולח תמונות מצוינות שמקדמות את מחקר החלל באופן חסר תקדים לטלסקופ כלשהו. המידע העצום שהוא מעביר לחוקרים, מייצר ביג דאטה, נתונים שמעובדים באמצעות אלגוריתמים ותוכנות חכמות, המסוגלים לאתר דפוסים ומבנים, המספקים הבנה וידע חסר תקדים על החלל.

הוצאת טלסקופ חלל אל מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ משפרת מאד את יכולותיו, ביחס לטלסקופים המוצבים על הקרקע. בין היתרונות נמצאים החדות הגבוהה של התמונות (האטמוספרה מקטינה את החדות הזו ומכניסה עיוותים והפרעות לתמונות החלל שמצולמות מכדור הארץ). גם צילומים באור אולטרה-סגול ואינפרה אדום שמסוננים על ידי האטמוספרה, ניתנים לביצוע בקלות מטלסקופ חלל.

הטלסקופ האבל הוצב במסלולו בשנת 1990, על ידי מעבורת החלל דיסקברי. מעט לאחר שהוצב במסלולו, התגלה בטלסקופ החלל עיוות אופטי שפגע באיכות התמונות. משנמצא שהעיוות נוצר כתוצאה מליטוש שגוי של המראה הראשית, בוצעה משימת תיקון בשנת 1993 ומאז מתפקד הטלסקופ מצוין.


הנה סרטון עם סיפורו של טלסקופ החלל "האבל":

http://youtu.be/nLHqmudw8tU?t=6s


כמה מהתמונות הטובות ביותר שצילם הטלסקופ האבל:

http://youtu.be/Lmx19_0GX8o


ותמונות של גלקסיית אנדרומדה, שהעביר טלסקופ חלל "האבל":

http://youtu.be/nLFFa1BuQgo


רשת חברתית
מהן רשתות חברתיות?



רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג לרשתות חברתיות באינטרנט.

רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.

הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.

במידע העצום, שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד. המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים. המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. אז זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה להתחברות החברתית.


הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות:

http://youtu.be/bvU8c46EXUA


כך משנות הרשתות החברתיות את העולם:

https://youtu.be/trH4iuebjjI


וכך הן מחווטות את מוחנו מחדש:

https://youtu.be/CkMh6xdJNeM
איך הבלוקצ'יין פועל?



ביזור, שקיפות, פתיחות, נגישות, מעקב מתמיד ויעילות - ההתפעלות מהבלוקצ'יין, אותו אלגוריתם המנהל מערכות מבוזרות, היא עצומה. הוא מנהל כיום את המסחר בביטקוין ובמאות מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, אבל יכול לעשות עוד המון דברים, כמו ניהול של מערכת בנקאית אמינה מאד, ניהול מלאי לוגיסטי יעיל או חוזים חכמים במיוחד. הסוד של הבלוקצ'יין הוא רישום ותיעוד מדויקים, לא פוסקים, עם אבטחה חזקה כנגד טעויות ותרמיות ותוך שמירה על אנונימיות רבה של מבצעי הפעולות בו. אבל איך בדיוק הוא פועל?

ובכן, דמיינו יומן רישום דיגיטלי שמנוהל, נשמר ומתעדכן לא במקום אחד, אלא במחשבים של רבים ממשתמשי הכלי הזה. בכל אחד מהמחשבים הללו שמורה ההיסטוריה של כל הפעולות שנעשו דרכו. דמיינו שהיומן הזה הוא שרשרת של בלוקים, ממנה מורכבת המערכת. מכאן, אגב, בא שמה של המערכת, בלוקצ'יין. כל בלוק מייצג אוסף תקופתי של פעולות.

מורכב מדי? - בפשטות נסביר שהבלוקצ’יין הוא מאגר נתונים מאובטח ומבוזר (כלומר מפוזר ומחולק), שפועל ללא גורם מרכזי או מפקח. המאגר הזה, של הבלוקצ’יין, נמצא בו זמנית על המון מחשבים, שכל הזמן עוברים סינכרון ומעודכנים בפעולות חדשות שנעשו, כלומר בעסקאות שנסגרו.

היות וכל העסקאות נשמרות בתוך בלוקים של מידע בבלוקצ'יין, לפי הסדר הכרונולוגי שלהן, מכיל כל בלוק את המידע על כל העסקאות שנעשו בפרק זמן מסוים.

כל זמן מה, ננעלים דיגיטלית כל הבלוקים ביחד, מה שיוצר את שרשרת בלוקים שמהווה את מערכת הבלוקצ’יין. למעשה, בונים כל השותפים למערכת מעין סולם דיגיטלי של תנועות, מבלוקים שכל אחד מהם מכיל כמות עצומה של עסקאות ותנועות שנעשו ברשת.

אבטחת המידע נעשית כאן על ידי כך שאת המידע המוצפן ומרוכז בבלוקים, לא ניתן לשנות בדיעבד. יש עותקים של כל בלוק כזה בהמוני מחשבים, מה שמונע תרמית או מניפולציה על המידע שבבלוק אחד. את האמון במתווכים מחליף כאן שיתוף פעולה המוני, של בעלי מחשבים רבים, המחזיקים על מחשביהם את התיעוד שבבלוקים הללו.


כך הבלוקצ'יין פועל (בעברית):

https://youtu.be/DSAtE0dh-PY


עוד הסבר יפה ומתורגם:

https://youtu.be/pJF5qtnBtug


ויטליק בוטרין, מפתח מטבע האת'ריום, מסביר מהו:

https://youtu.be/2B4urKQl6dM


כך הבלוקצ'יין עובד:

https://youtu.be/lD9KAnkZUjU
מהי האפליקציה הישראלית שכבשה את העולם?



אפליקציית המפות הישראלית ווייז (Waze) היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.

ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, היכולת שלה להרחיק את הנהג מפקקי תנועה, על ידי הפנייה לדרכים חלופיות, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג.

ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום, לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה במיליארד דולר.


כך הוצגה Waze בעולם, על החדשנות החברתית שלה:

https://youtu.be/aRXSWXNF-fw


הנה אפליקציית המפות הטובה בעולם - זו של חברת Waze הישראלית:

https://youtu.be/2TyhmaQt3ZU


כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:

https://youtu.be/_LUJnlT2dGg


כשצברה הצלחה גדולה נמכרה ווייז ל-Apple:

https://youtu.be/i5vyTHhZehU?end=25s


והנה בחיוך - מאחורי הקלעים של האפליקציה:

https://youtu.be/tfiYgCaOWM4
מהו הרכב המקושר?



בשנים האחרונות עוברת תעשיית הרכב סוג של מהפכה שקטה, שתשנה באופן משמעותי, הן את אופן השימוש ברכב והן את מושג הנהיגה. למהפכה הזו קוראים "קישוריות" ולפיה הופכים כלי הרכב שלנו, מיחידות עצמאיות ולא מחוברות לעולם החיצון, לחלק מרשת המידע כולה.

"הרכב המקושר" (Connected car), או ה"מכונית המקושרת" היא קונספט, שלפיו יהיו כלי רכב מקושרים ביניהם ועם הסביבה באופן שיהפוך את השימוש בהם לשימוש שונה מכל מה שהיכרנו. זוהי מהפכה תחבורתית שבבסיסה הקישוריות, בין כלי רכב לבין עצמם (V2V או Vehicle To Vehicle) ובינם לסביבה ולתשתיות, כמו שלטי חוצות, רמזורים ותמרורים (V2I או Vehicle To Infrastructure).

דמיינו לעצמכם מערכות וטכנולוגיות שחלקן כבר קיימות, בצורת מערכות נפרדות. ביניהן תקשורת לטווח קצר בין כלי רכב למניעת תאונות, חיזוי תקלות על פי נתוני הרכב, קביעת טיפולים על פי מצבו האמיתי, ניווט והסדרת תנועה על פי זיהוי מיקום, קישוריות בין מכוניות לצרכים בטיחותיים ולהתרעה מפני מפגעים, זיהוי קולי לשיפור השליטה ברכב, לחיוג ולפעולות בטלפון החכם ובמחשב הרכב ללא ידיים, אוטומציה של הרכב על פי מידע המוזרם אליו מהרשת ושימוש בביג-דאטה שיאפשר עיבוד כמות גדולה ומפוזרת של נתונים ומידע מהרכב, כדי לחזות תקלות, לאפשר פוליסות ביטוח מותאמות לרמת הנהיגה של הנהג, דילוג על פקקי תנועה ועוד.

במילים אחרות, הרכב המקושר כבר כאן והוא מקור אדיר לנתונים. זוהי מהפכה בעולם הרכב, המחברת את הטכנולוגיות העתידיות של יצרני הרכב, במיוחד אלה שמתמקדות בקשר שבין הנהג לרכב ובין הרכב לסביבה, לכלי רכב מתקדם, חדשני, בטוח ונוח מכל מה שהיכרנו עד היום.

כמובן שיהיה צורך להצפין ולהקפיד על מערכות אבטחה מתקדמות במיוחד, כדי לשמור על המידע שהמכוניות המקושרות ישדרו. זאת מכיוון שבמציאות שבה מרבית כלי הרכב יהיו מקושרים, ישמחו האקרים וגורמים עויינים להניח את ידם על מערכות כאלה. הללו יכולות לגרום לכלי הרכב המצוידים בקישוריות, להפוך לכלי נשק קטלני. השתלטות עוינת או שיבוש מערכות כלי-הרכב המקושרים עלולים לגרום לאסונות בלתי נתפסים ביחס לטרור של ההווה.

כך או כך, רעיון הרכב המקושר מסמן עידן חדש בתחבורה האישית. עוד יותר מכך, הרכב המקושר הוא צעד הכרחי וחשוב בדרך למכונית האוטונומית, חזון עתידי שתוכלו להכיר באאוריקה בתגית "מכונית אוטונומית".


הנה הרכב המקושר:

https://youtu.be/z5pvLx7TMR0


כלי הרכב המקושרים מתקשרים עם הבית החכם ועם מערכות רבות אחרות:

https://youtu.be/uoZHPZ1CXkk


דוגמאות ליישומי רכב מקושר:

https://youtu.be/0HxZuQ0woLY


וידויו של הרכב המקושר:

https://youtu.be/lZ0swPoekmY


רעיון המכונית המקושרת יכניס ליצרני הרכב המון כסף בעתיד:

https://youtu.be/sDk9Pn49vgc


וסרט תיעודי על מכוניות מקושרות כעתיד של התחבורה:

https://youtu.be/Q8Cn47L8FRQ?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.