לא רבים יודעים שביחד עם האימפריות של מסופוטמיה ושל מצרים העתיקה נולדה בהודו אחת התרבויות המתקדמות בעולם העתיק, תרבות שהתגלתה רק במאה ה-20 ומסתבר שהיא הייתה מהתרבויות העירוניות הקדומות ביותר בעולם.

זוהי תרבות עמק האינדוס (Indus), תרבות עתיקה ומסתורית שמעט מאוד ידוע עליה, אבל יודעים שהיא הייתה של עם משוכלל, יודע קרוא וכתוב ובעל יכולות הנדסיות פורצות דרך לזמנו.

ציביליזציית האינדוס התקיימה בשנים 2,800 לפני הספירה ועד 1,700 לפנה"ס, בעיר מוהנג'ו-דארו, בשטח שמצוי כיום בפקיסטן ומערב הודו.

תרבות האינדוס הייתה תרבות עירונית מתקדמת מאד ואולי גם התרבות העירונית הראשונה בהיסטוריה. תכנון העיר שלה מפגין ידע בתכנון עירוני ובממשל, שבמרכזו עמדה ההיגיינה. בבתים היו חדרי אמבטיה והמים זרמו בצינורות אל הבתים, הישר ממכלי מים שהוצבו על הגגות. רחובות עריה נבנו בצורת רשת, כמו בערים מודרניות דוגמת ניו-יורק. הבתים תוכננו באופן כזה שהם היו שקטים מרעש ומוגנים מריחות וגנבות.

את שיא הקדמה הפגינו בני התרבות הזו ב... מערכות הביוב שבערי האינדוס. אלה היו מתקדמות ביותר, בהשוואה למערכות ביוב של אותם זמנים. למעשה גם כיום הן יכולות היו להיחשב משוכללות יחסית.

מה קרה לציביליזציה של עמק האינדוס?

תרבות ההינדוס נעלמה בפתאומיות בשנים שסביב 1900 לפני הספירה, עת נמחתה העיר הגדולה מוהנג'ו-דארו. הסיבה להיעלמותה של התרבות המתקדמת הזו אינן ידועות ולא מפוענחות, מה עוד שמי שחיסל את העיר והתרבות העתיקה ניפץ והשמיד את הפסלים ואיתם כמעט כל ממצא תרבותי שיכולה הייתה להותיר אחריה.

מכל מקום, זו הייתה תרבות בעלת בעלת פוטנציאל לגדול ולהתפשט על האזורים הפוריים שמסביבה. אבל היא נעלמה ללא ממצאים המעידים מדוע. אחת הסברות היא שהיו אלה פולשים אריים מאזור אחר בהודו, שתוארו ב-Rig Veda כהורסי מבצרים מיומנים.


הנה סקירה על תרבות עמק האינדוס:

http://youtu.be/KhDY4KJuvc0


מערכת המים והביוב בעמק האינדוס של אותם ימים:

https://youtu.be/gpLbRr5Efcg


עמק ההינדוס כיום (עברית):

http://youtu.be/oGCRdp-rDnM


מצגת וידאו על הביוב והיעלמות תרבות עמק האינדוס ההודי:

https://youtu.be/hIsrV6lHjgk


הסבר על תרבות עמק האינדוס:

http://youtu.be/n7ndRwqJYDM?t=2m56s


ותכנית חינוכית על תולדות השירותים עברית):

https://youtu.be/bvChd5xo9K0?long=yes

כשאנו מדמיינים את רומא העתיקה, אנחנו חושבים על הקולוסיאום, על אמבטיות ציבוריות מפוארות או על צבאות ולגיונות של חיילים רומים. אבל אחד הפרטים המעניינים על החיים ברומא של אותם ימים קשור בנושא שבדרך כלל מעדיפים שלא לדבר עליו - השירותים.

אז הפתעה - הרומאים יצרו כבר הם מערכת של חדרי שירותים ציבוריים. הם נקראו אז פוריקיה, או פוריקה (foricae) ואליהם הגיעו האזרחים כדי לעשות את צרכיהם.

ברומא פעלו אז שירותים ציבוריים בעלי מושבי שיש או אבן, עם חורים באמצע בצורת מפתח. השירותים היו צמודים אחד לשני ומסודרים בשורה ללא מחיצות.

מתחת למושבי השירותים עברו אז תעלות מים זורמים שניקזו את הפסולת באמצעות המים הזורמים מהמרחצאות הסמוכות, אל מערכת הביוב של העיר. כן, לרוב הרומאים נהגו למקם את השירותים הציבוריים בסמוך למרחצאות הציבוריות, במטרה להשתמש במים הזורמים מהן, להזרמה נקייה של השפכים.

לא ידוע אם הייתה הפרדה בין גברים ונשים במתקנים אלה, אך השירותים הציבוריים שימשו כסוג של מועדון חברתי. הרומאים נהגו להחליף בהם חדשות ולהכיר אנשים חדשים, מה שנחשב לנורמלי בהחלט בתרבות הרומית.

ואגב, עשירי רומי נהנו משירותים פרטיים שנקראו לטרינה (latrina) בבתיהם, אם כי לא תמיד הקפידו להשתמש בהם כי העדיפו את החווה החברתית של השירותים הציבוריים.

במקום נייר טואלט שעדיין לא הומצא אז, השתמשו הרומאים לניגוב האחוריים בקסילוספונגיום (xylospongium) או טרסוריום (tersorium). זה היה ספוג ים שחובר לקצהו של מקל עץ. למרות שהחוקרים עדיין לא מסכימים בדיוק איך השתמשו בכלי הזה די סביר שהוא שימש לניקוי האישי, אף שהיה משותף לכל המשתמשים, מה שבוודאי תרם להתפשטות של מחלות ופרזיטים.

את זה גילו בדיקות של צואה עתיקה ומאובנת מחורבות שירותים רומיים שחשפו רמות גבוהות במיוחד של זיהומים בתולעי שוט, תולעים עגולות ואמבות הגורמות לדיזנטריה.

את הביוב הרומי למדו הרומאים מהאטרוסקים שבנו את מערכות הביוב התת-קרקעיות הראשונות ברומא, בסביבות שנת 500 לפני הספירה. מערכת הביוב הרומית הייתה כה מתקדמת עד שמספרים שחלקים ממנה פועלים עד היום.

מתקנים פרימיטיביים יותר נמצאו באזורים שונים ברחבי האימפריה הרומית (בארץ ניתן לראות שירותים מסוג זה באתר העתיקות של בית שאן).

לאחר שירדה האימפריה הרומית מעוצמתה והחלו ימי הביניים מתרחשת באירופה צניחה של ממש ברמת הסניטציה וההיגיינה. מכאן ועד אמצע המאה ה-16 יהפוך עניין השירותים למזוהם, מסריח, מפוצץ במחלות ובאופן כללי לא מטופל.

לסקירה כללית ראו בתגית "שירותים, היסטוריה".


הנה השירותים באימפריה הרומית וכמה תופעות מעניינות בהשוואה להיום:

https://youtu.be/t6oosTp7rfk


על בתי השימוש של הרומאים והמורשת ההיסטורית שהותירו לימי הביניים:

https://youtu.be/Us8FsyWw29k


תולדות השירותים העתיקים מהימים ההם ועד ימינו:

https://youtu.be/NK7s1wx5nbY


וההיגיינה בתקופה הרומית:

https://youtu.be/7VVN66BA4Fw?long=yes

בִּידֵה (Bidet) הוא מתקן בנוחיות, שמזכיר את האסלה. אבל בידה הוא בעצם מעין כיור נמוך, שעליו ניתן לשבת ולרחוץ את פי הטבעת ואיברי השתן, לאחר השהיה בשירותים.

הבידה נפוץ במדינות אירופאיות כמו צרפת, יוון, פורטוגל, איטליה, ספרד, טורקיה, כמו גם ביפאן, ארצות ערב וברבות מארצות אמריקה הלטינית.

על אף מראהו הדומה לאסלה, נכון יותר להשוותו לכיור או לסוג של אמבטיה. בניגוד לאנשים שבאים ממדינות שבהן השימוש בבידה שכיח, רבים בעולם עדיין לא מכירים את המתקן הזה ומתפלאים לראותו בשירותי בתי מלון. יש מהם הטועים לחשוב שהבידה הוא סוג של מַשתֵנה.

על הבידה נהוג לשבת לאחר הישיבה על האסלה, בדרך כלל כשהפנים לברז המים. במרבית מתקני הבידה יש מעין טוש שמתיז מים.

לא מעט סוגי בידה הם מתקנים משולבים באסלה, כך שאל האסלה מחובר טוש המשמש לניקוי האיברים האינטימיים. יש גם מתקנים שכוללים חימום של משטח הישיבה וייבוש באמצעות אוויר חם.


הנה ההצדקה וההיסטוריה שהובילה לשימוש בבידה (עברית):

https://youtu.be/E7GTCvJdO-M


משולב באסלה:

https://youtu.be/55x6IM_2udI


היום יש בייבידה גם לתינוקות:

https://youtu.be/tnVMu7qdBDI