מהי ההיסטוריה של בית השימוש בתקופה הרומית?
כשאנו מדמיינים את רומא העתיקה, אנחנו חושבים על הקולוסיאום, על אמבטיות ציבוריות מפוארות או על צבאות ולגיונות של חיילים רומים. אבל אחד הפרטים המעניינים על החיים ברומא של אותם ימים קשור בנושא שבדרך כלל מעדיפים שלא לדבר עליו - השירותים.
אז הפתעה - הרומאים יצרו כבר הם מערכת של חדרי שירותים ציבוריים. הם נקראו אז פוריקיה, או פוריקה (foricae) ואליהם הגיעו האזרחים כדי לעשות את צרכיהם.
ברומא פעלו אז שירותים ציבוריים בעלי מושבי שיש או אבן, עם חורים באמצע בצורת מפתח. השירותים היו צמודים אחד לשני ומסודרים בשורה ללא מחיצות.
מתחת למושבי השירותים עברו אז תעלות מים זורמים שניקזו את הפסולת באמצעות המים הזורמים מהמרחצאות הסמוכות, אל מערכת הביוב של העיר. כן, לרוב הרומאים נהגו למקם את השירותים הציבוריים בסמוך למרחצאות הציבוריות, במטרה להשתמש במים הזורמים מהן, להזרמה נקייה של השפכים.
לא ידוע אם הייתה הפרדה בין גברים ונשים במתקנים אלה, אך השירותים הציבוריים שימשו כסוג של מועדון חברתי. הרומאים נהגו להחליף בהם חדשות ולהכיר אנשים חדשים, מה שנחשב לנורמלי בהחלט בתרבות הרומית.
ואגב, עשירי רומי נהנו משירותים פרטיים שנקראו לטרינה (latrina) בבתיהם, אם כי לא תמיד הקפידו להשתמש בהם כי העדיפו את החווה החברתית של השירותים הציבוריים.
במקום נייר טואלט שעדיין לא הומצא אז, השתמשו הרומאים לניגוב האחוריים בקסילוספונגיום (xylospongium) או טרסוריום (tersorium). זה היה ספוג ים שחובר לקצהו של מקל עץ. למרות שהחוקרים עדיין לא מסכימים בדיוק איך השתמשו בכלי הזה די סביר שהוא שימש לניקוי האישי, אף שהיה משותף לכל המשתמשים, מה שבוודאי תרם להתפשטות של מחלות ופרזיטים.
את זה גילו בדיקות של צואה עתיקה ומאובנת מחורבות שירותים רומיים שחשפו רמות גבוהות במיוחד של זיהומים בתולעי שוט, תולעים עגולות ואמבות הגורמות לדיזנטריה.
את הביוב הרומי למדו הרומאים מהאטרוסקים שבנו את מערכות הביוב התת-קרקעיות הראשונות ברומא, בסביבות שנת 500 לפני הספירה. מערכת הביוב הרומית הייתה כה מתקדמת עד שמספרים שחלקים ממנה פועלים עד היום.
מתקנים פרימיטיביים יותר נמצאו באזורים שונים ברחבי האימפריה הרומית (בארץ ניתן לראות שירותים מסוג זה באתר העתיקות של בית שאן).
לאחר שירדה האימפריה הרומית מעוצמתה והחלו ימי הביניים מתרחשת באירופה צניחה של ממש ברמת הסניטציה וההיגיינה. מכאן ועד אמצע המאה ה-16 יהפוך עניין השירותים למזוהם, מסריח, מפוצץ במחלות ובאופן כללי לא מטופל.
לסקירה כללית ראו בתגית שירותים, היסטוריה.
כשאנו מדמיינים את רומא העתיקה, אנחנו חושבים על הקולוסיאום, על אמבטיות ציבוריות מפוארות או על צבאות ולגיונות של חיילים רומים. אבל אחד הפרטים המעניינים על החיים ברומא של אותם ימים קשור בנושא שבדרך כלל מעדיפים שלא לדבר עליו - השירותים.
אז הפתעה - הרומאים יצרו כבר הם מערכת של חדרי שירותים ציבוריים. הם נקראו אז פוריקיה, או פוריקה (foricae) ואליהם הגיעו האזרחים כדי לעשות את צרכיהם.
ברומא פעלו אז שירותים ציבוריים בעלי מושבי שיש או אבן, עם חורים באמצע בצורת מפתח. השירותים היו צמודים אחד לשני ומסודרים בשורה ללא מחיצות.
מתחת למושבי השירותים עברו אז תעלות מים זורמים שניקזו את הפסולת באמצעות המים הזורמים מהמרחצאות הסמוכות, אל מערכת הביוב של העיר. כן, לרוב הרומאים נהגו למקם את השירותים הציבוריים בסמוך למרחצאות הציבוריות, במטרה להשתמש במים הזורמים מהן, להזרמה נקייה של השפכים.
לא ידוע אם הייתה הפרדה בין גברים ונשים במתקנים אלה, אך השירותים הציבוריים שימשו כסוג של מועדון חברתי. הרומאים נהגו להחליף בהם חדשות ולהכיר אנשים חדשים, מה שנחשב לנורמלי בהחלט בתרבות הרומית.
ואגב, עשירי רומי נהנו משירותים פרטיים שנקראו לטרינה (latrina) בבתיהם, אם כי לא תמיד הקפידו להשתמש בהם כי העדיפו את החווה החברתית של השירותים הציבוריים.
במקום נייר טואלט שעדיין לא הומצא אז, השתמשו הרומאים לניגוב האחוריים בקסילוספונגיום (xylospongium) או טרסוריום (tersorium). זה היה ספוג ים שחובר לקצהו של מקל עץ. למרות שהחוקרים עדיין לא מסכימים בדיוק איך השתמשו בכלי הזה די סביר שהוא שימש לניקוי האישי, אף שהיה משותף לכל המשתמשים, מה שבוודאי תרם להתפשטות של מחלות ופרזיטים.
את זה גילו בדיקות של צואה עתיקה ומאובנת מחורבות שירותים רומיים שחשפו רמות גבוהות במיוחד של זיהומים בתולעי שוט, תולעים עגולות ואמבות הגורמות לדיזנטריה.
את הביוב הרומי למדו הרומאים מהאטרוסקים שבנו את מערכות הביוב התת-קרקעיות הראשונות ברומא, בסביבות שנת 500 לפני הספירה. מערכת הביוב הרומית הייתה כה מתקדמת עד שמספרים שחלקים ממנה פועלים עד היום.
מתקנים פרימיטיביים יותר נמצאו באזורים שונים ברחבי האימפריה הרומית (בארץ ניתן לראות שירותים מסוג זה באתר העתיקות של בית שאן).
לאחר שירדה האימפריה הרומית מעוצמתה והחלו ימי הביניים מתרחשת באירופה צניחה של ממש ברמת הסניטציה וההיגיינה. מכאן ועד אמצע המאה ה-16 יהפוך עניין השירותים למזוהם, מסריח, מפוצץ במחלות ובאופן כללי לא מטופל.
לסקירה כללית ראו בתגית שירותים, היסטוריה.
