שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אהבה?
האהבה (Love) היא רגש לא לחלוטין ברור. אלפי שנים עסקו בה האמנים והאוהבים והיום גם המדענים. המון שאלות יש ברגש המבלבל הזה.
שווה לדעת שגילו של המושג "אהבה רומנטית" ואפילו המשמעות שיש לו בימינו, הם בקושי בני 600 שנה. עד אותם זמנים אנשים התחתנו משלל סיבות, כלכליות ומעמדיות, לא פעם ממש הישרדותיות ולעתים סתם כדי שהאישה תשרת את הבעל. אבל אהבה באופן שאנחנו מבינים וחווים אותה - כנראה שלא הוכרה והייתה נפוצה בתרבות האנושית עד אז.
מיד נדבר גם על המדע ועל ההגדרות, אבל אולי נתחיל בתחושת האהבה שיכולים לבטא הכי טוב דווקא המשוררים. המשורר יהודה עמיחי עשה זאת היטב, כדרכו, בשורת הפרידה הכואבת אבל המדויקת להפליא: "חבל, היינו המצאה טובה ואוהבת: אווירון עשוי מגבר ואישה".
אז התרוממות רוח אצל אוהבים יש. גם אושר צרוף, גם ציפייה למימוש יש. אבל האם זוהי אהבה? ואולי זוהי התאהבות?
אהבה אינה בהכרח אומרת שאנחנו רק אוהבים מישהו, הרי לפעמים אנחנו גם שונאים את מי שאנחנו אוהבים, לא? ומה קורה כשלא אוהבים אותנו בחזרה?
קצת קשה להגדיר את האהבה בדיוק. האם היא התמכרות למישהו? האם מדובר, כמו שהמדענים גורסים, בחומרים כימיים בגופנו שמושכים אותנו למי שאנחנו אוהבים? ואולי היא הרגל למי שאנו רוצים להיות לידו? או שהאהבה היא שיטה שפיתחה האבולוציה כדי לגרום לנו להתרבות ולהמשיך להרבות את עצמנו ואת הגזע האנושי?
האם אהבה היא בכלל דבר זהה אצל כולנו? - מדענים מצאו שבזמן ההתאהבות, תחילת זמן האהבה, בשלב של אותה התרגשות מטורפת של התחלה, בתקופה הזו יש עליה של כמה חומרים כימיים במוח. חומרים כמו נוראפינפרין (הקרוב לאדרנלין), דופאמין ופנילאתילאמין (ובקיצור PEA) מתרבים במוחנו בעת שאנו מתאהבים.
הם הסערה הנהדרת של ההתאהבות.
אבל אחרי כמה שנים, נוהגים להעריך שזה סביב שנתיים, יש ירידה בחומרים הללו. עכשיו יהיה עלינו לטפח את האהבה, לחדש ולהשקיע בה, לגדל אותה משתיל ירוק ויפהפה לצמח שיגדל ויוציא ענפים חדשים ופרחים.
אחרת היא תהיה כמו צמח שלא משקים. היא תלך ותנבול. כי ככה לא אוהבים. כך נפרדים.
המדע סביב הנושא, ההשערות הרבות, המחקרים והממצאים החדשים, כולם מראים שהאהבה הישנה, שמלווה את האנושות דורות אינספור, היא נושא חם גם היום. כמו החקלאות, אהבה היא התרגשות בתחילת החריש ואז היא מלאכה, לא פעם מתישה, של גידול וטיפוח, בציפייה לגשם ולפריחה.
הנה סרטון שמסביר מהי האהבה (מתורגם):
http://youtu.be/5sY4rhvB9LE?t=7s
אהבה, גם ביהדות, הייתה פעם הדבר הכי קדוש שיש (עברית):
https://youtu.be/zG678YCtaTo
ואהבה מהכיוון הפילוסופי (מתורגם):
https://youtu.be/yJSiUm6jvI0
האהבה (Love) היא רגש לא לחלוטין ברור. אלפי שנים עסקו בה האמנים והאוהבים והיום גם המדענים. המון שאלות יש ברגש המבלבל הזה.
שווה לדעת שגילו של המושג "אהבה רומנטית" ואפילו המשמעות שיש לו בימינו, הם בקושי בני 600 שנה. עד אותם זמנים אנשים התחתנו משלל סיבות, כלכליות ומעמדיות, לא פעם ממש הישרדותיות ולעתים סתם כדי שהאישה תשרת את הבעל. אבל אהבה באופן שאנחנו מבינים וחווים אותה - כנראה שלא הוכרה והייתה נפוצה בתרבות האנושית עד אז.
מיד נדבר גם על המדע ועל ההגדרות, אבל אולי נתחיל בתחושת האהבה שיכולים לבטא הכי טוב דווקא המשוררים. המשורר יהודה עמיחי עשה זאת היטב, כדרכו, בשורת הפרידה הכואבת אבל המדויקת להפליא: "חבל, היינו המצאה טובה ואוהבת: אווירון עשוי מגבר ואישה".
אז התרוממות רוח אצל אוהבים יש. גם אושר צרוף, גם ציפייה למימוש יש. אבל האם זוהי אהבה? ואולי זוהי התאהבות?
אהבה אינה בהכרח אומרת שאנחנו רק אוהבים מישהו, הרי לפעמים אנחנו גם שונאים את מי שאנחנו אוהבים, לא? ומה קורה כשלא אוהבים אותנו בחזרה?
קצת קשה להגדיר את האהבה בדיוק. האם היא התמכרות למישהו? האם מדובר, כמו שהמדענים גורסים, בחומרים כימיים בגופנו שמושכים אותנו למי שאנחנו אוהבים? ואולי היא הרגל למי שאנו רוצים להיות לידו? או שהאהבה היא שיטה שפיתחה האבולוציה כדי לגרום לנו להתרבות ולהמשיך להרבות את עצמנו ואת הגזע האנושי?
האם אהבה היא בכלל דבר זהה אצל כולנו? - מדענים מצאו שבזמן ההתאהבות, תחילת זמן האהבה, בשלב של אותה התרגשות מטורפת של התחלה, בתקופה הזו יש עליה של כמה חומרים כימיים במוח. חומרים כמו נוראפינפרין (הקרוב לאדרנלין), דופאמין ופנילאתילאמין (ובקיצור PEA) מתרבים במוחנו בעת שאנו מתאהבים.
הם הסערה הנהדרת של ההתאהבות.
אבל אחרי כמה שנים, נוהגים להעריך שזה סביב שנתיים, יש ירידה בחומרים הללו. עכשיו יהיה עלינו לטפח את האהבה, לחדש ולהשקיע בה, לגדל אותה משתיל ירוק ויפהפה לצמח שיגדל ויוציא ענפים חדשים ופרחים.
אחרת היא תהיה כמו צמח שלא משקים. היא תלך ותנבול. כי ככה לא אוהבים. כך נפרדים.
המדע סביב הנושא, ההשערות הרבות, המחקרים והממצאים החדשים, כולם מראים שהאהבה הישנה, שמלווה את האנושות דורות אינספור, היא נושא חם גם היום. כמו החקלאות, אהבה היא התרגשות בתחילת החריש ואז היא מלאכה, לא פעם מתישה, של גידול וטיפוח, בציפייה לגשם ולפריחה.
הנה סרטון שמסביר מהי האהבה (מתורגם):
http://youtu.be/5sY4rhvB9LE?t=7s
אהבה, גם ביהדות, הייתה פעם הדבר הכי קדוש שיש (עברית):
https://youtu.be/zG678YCtaTo
ואהבה מהכיוון הפילוסופי (מתורגם):
https://youtu.be/yJSiUm6jvI0
מהי אביוגנזה, או: איך התחילו החיים בעולם?
נושא תחילת החיים בעולם העסיק דורות של חוקרים ומדענים. תיאוריית האביוגנזה (Abiogenesis) מציעה הסבר למקור החיים בכדור הארץ. לפי תיאוריה זו השתנו החומרים ברגע מסוים על פני כדור הארץ ונוצר תא חי ששרד. מתא בודד וחי זה ומה-DNA שלו התפתחו, בתהליך מתמשך וארוך, כל היצורים החיים בעולם. זה קרה על ידי התרבות האורגניזמים, מהפשוטים ביותר (החד-תאיים) ועד המורכבים והמשוכללים ביותר - בני האדם.
התהליך הארוך הזה נקרא אבולוציה. כתוצאה ממנו הפך אותו תא בודד, שהתחלק שוב ושוב ויצר עוד ועוד תאים חיים, להמון יצורים חיים ושונים זה מזה. ביניהם צמחים, חיות ואורגניזמים מכל הסוגים.
אך כיצד נוצרים מתאים זהים יצורים כל כך שונים, כמו למשל פרח, קרנף ופרפר? - זה קרה בשינוי הדרגתי גנטי ארוך מאד, בן מיליארדי שנים, שהלך והתפתח לאורך דורות רבים מספור. התהליך הזה נקרא אבולוציה.
האבולוציה התרחשה בזכות שגיאות גנטיות שנקראות מוטציות. אלה היו שינויים אקראיים בקוד הגנטי, שפעמים רבות יצרו אורגניזם מעוות. מוטציות רבות מספור שהתרחשו במהלך מיליארדי שנים ייצרו שינויים שיצרו מיליוני אורגניזמים, צמחים ובעלי חיים שונים.
בתהליך מתמשך שנקרא "ברירה טבעית" שרדו רק אלה מהאורגניזמים המעוותים, המוטציות הללו, שהיו מותאמים טוב יותר למציאות, לעומת אחרים שלא הסתגלו ונעלמו. כך נוצרו יותר ויותר בעלי חיים שהיו מותאמים לסביבה ושרדו מספיק זמן כדי להתרבות ולהעביר את תכונותיהם לצאצאים שלהם.
וכך הפך תא חי בודד שהחל את הכל, לעולם חי שלם ומגוון, בו יש מיליוני יצורים שונים זה מזה שכולם חבים לו את חייהם.
הנה מצגת וידאו של תהליך האביוגנזה (עברית):
https://youtu.be/5KkECm0qgS0
הסבר מדעי יותר (מתורגם):
http://youtu.be/KQ9YMaWP7do
עץ החיים שנוצר במהלך התפתחות המינים (מתורגם):
https://youtu.be/V2nl28-dUtE
וסרט תיעודי על תחילת החיים בעולם:
https://youtu.be/xyhZcEY5PCQ?long=yes
נושא תחילת החיים בעולם העסיק דורות של חוקרים ומדענים. תיאוריית האביוגנזה (Abiogenesis) מציעה הסבר למקור החיים בכדור הארץ. לפי תיאוריה זו השתנו החומרים ברגע מסוים על פני כדור הארץ ונוצר תא חי ששרד. מתא בודד וחי זה ומה-DNA שלו התפתחו, בתהליך מתמשך וארוך, כל היצורים החיים בעולם. זה קרה על ידי התרבות האורגניזמים, מהפשוטים ביותר (החד-תאיים) ועד המורכבים והמשוכללים ביותר - בני האדם.
התהליך הארוך הזה נקרא אבולוציה. כתוצאה ממנו הפך אותו תא בודד, שהתחלק שוב ושוב ויצר עוד ועוד תאים חיים, להמון יצורים חיים ושונים זה מזה. ביניהם צמחים, חיות ואורגניזמים מכל הסוגים.
אך כיצד נוצרים מתאים זהים יצורים כל כך שונים, כמו למשל פרח, קרנף ופרפר? - זה קרה בשינוי הדרגתי גנטי ארוך מאד, בן מיליארדי שנים, שהלך והתפתח לאורך דורות רבים מספור. התהליך הזה נקרא אבולוציה.
האבולוציה התרחשה בזכות שגיאות גנטיות שנקראות מוטציות. אלה היו שינויים אקראיים בקוד הגנטי, שפעמים רבות יצרו אורגניזם מעוות. מוטציות רבות מספור שהתרחשו במהלך מיליארדי שנים ייצרו שינויים שיצרו מיליוני אורגניזמים, צמחים ובעלי חיים שונים.
בתהליך מתמשך שנקרא "ברירה טבעית" שרדו רק אלה מהאורגניזמים המעוותים, המוטציות הללו, שהיו מותאמים טוב יותר למציאות, לעומת אחרים שלא הסתגלו ונעלמו. כך נוצרו יותר ויותר בעלי חיים שהיו מותאמים לסביבה ושרדו מספיק זמן כדי להתרבות ולהעביר את תכונותיהם לצאצאים שלהם.
וכך הפך תא חי בודד שהחל את הכל, לעולם חי שלם ומגוון, בו יש מיליוני יצורים שונים זה מזה שכולם חבים לו את חייהם.
הנה מצגת וידאו של תהליך האביוגנזה (עברית):
https://youtu.be/5KkECm0qgS0
הסבר מדעי יותר (מתורגם):
http://youtu.be/KQ9YMaWP7do
עץ החיים שנוצר במהלך התפתחות המינים (מתורגם):
https://youtu.be/V2nl28-dUtE
וסרט תיעודי על תחילת החיים בעולם:
https://youtu.be/xyhZcEY5PCQ?long=yes
מהו הדבק החדשני בעולם?
דבק הגקסקין מחקה את היכולת של השממית גקו להידבק ולטפס על משטחים יבשים וחלקים, אפילו על זכוכית. לגקו יש על כל אצבע חצי מליון זיפים מסועפים. הזיפים הללו מאפשרים לאצבעות להידבק ברמה המולקולרית אל החומר. אין שם דבק אלא יכולת הצמדות טבעית. זה החיבור בין ביולוגיה להנדסה.
כיום מיוצרות, חוץ מהדבק שמתבסס על שערות האצבעות של הגקו, גם רצועות דביקות שניתן להשתמש בהן מאות פעמים, גם מתחת למים, מבלי שיגמרו או יפסיקו להדביק. רצועות כאלה הן כה חזקות שהן יכולות בקלות לגרור כלי רכב ממקום למקום!
הנה היכולת המופלאה של שממית הגקו (מתורגם):
https://youtu.be/YeSuQm7KfaE
על המחקר שקשור בתכונת הדבק הטבעי שלו:
http://youtu.be/uOTbOx7xJKE
וההסבר על זיפי האצבעות של הגקו:
http://youtu.be/OoYeIsSkafI
דבק הגקסקין מחקה את היכולת של השממית גקו להידבק ולטפס על משטחים יבשים וחלקים, אפילו על זכוכית. לגקו יש על כל אצבע חצי מליון זיפים מסועפים. הזיפים הללו מאפשרים לאצבעות להידבק ברמה המולקולרית אל החומר. אין שם דבק אלא יכולת הצמדות טבעית. זה החיבור בין ביולוגיה להנדסה.
כיום מיוצרות, חוץ מהדבק שמתבסס על שערות האצבעות של הגקו, גם רצועות דביקות שניתן להשתמש בהן מאות פעמים, גם מתחת למים, מבלי שיגמרו או יפסיקו להדביק. רצועות כאלה הן כה חזקות שהן יכולות בקלות לגרור כלי רכב ממקום למקום!
הנה היכולת המופלאה של שממית הגקו (מתורגם):
https://youtu.be/YeSuQm7KfaE
על המחקר שקשור בתכונת הדבק הטבעי שלו:
http://youtu.be/uOTbOx7xJKE
וההסבר על זיפי האצבעות של הגקו:
http://youtu.be/OoYeIsSkafI
איך בעלי חיים ארסיים לא נפגעים מהארס שלהם?
נחשים מכישים, מדוזות צורבות, צפרדעים ארסיות, עכבישי רעל, דבורים עוקצות כמו גם עקרבים, יונקים ארסיים, חיפושיות מפציצות ועוד המון יצורים מופלאים אבל מאוד מסוכנים - יש בטבע אלפי בעלי חיים ארסיים (Poisonous animals), המשתמשים בארס ורעל בכדי להגן על עצמם מטורפים, או כדי להמם וללכוד את הטרף שלהם.
שיטה אחת היא אחסון בטוח של חומרי הרעל הללו. אצל הנחש, למשל, זה קורה באמצעות תא בגוף המכיל את הארס והוא בעל יציאה אחת בלבד (לכיוון התוקף). אצל יצורים רבים מדובר באחסון מפוצל בגוף בעל החיים, של מרכיבי הרעל או ההגנה הזו. רק כשהוא מאוים, נפתח מעין שסתום בין שני חללי האחסון הללו. ברגע המפגש ביניהם, תגובה כימית מהירה יוצרת את האפקט המסוכן.
גאוני? - חכו, יש עוד...
השיטה השנייה להגנה היא פיתוח של "תנגודת" לחומרים הללו. התנגודת הזו היא מעין חיסון המאפשר לבעלי החיים להתמודד עם חומרים כה מסוכנים בגופם, מבלי להיפגע מהם. כך תמצאו בגופם של נחשי צפע חלבון המנטרל את הארס. שיטה אחרת הקנתה האבולוציה ליצורים כמו צפרדעים ארסיות. השיטה הזו מתבססת על סוג של שינוי הקוד הגנטי של החומרים המסוכנים, עד לעת השימוש בהם להגנה או תקיפה.
נהדר, נכון? - תקראו לזה אבולוציה או אלוהים אבל תהיו חייבים להודות שנפלאות דרכי ההגנה וההתקפה בטבע שמסביבנו.
כך שומרים על עצמם בעלי חיים ארסיים מהרעל שבגופם (מתורגם):
https://youtu.be/-sEpBGF106k
הנחשים המסוכנים בישראל (עברית):
https://youtu.be/8J3F0zgjlqs
ועבודה של תלמיד שמציג את הארסיים של אוסטרליה (עברית):
https://youtu.be/Ki8CmIAqVsI
נחשים מכישים, מדוזות צורבות, צפרדעים ארסיות, עכבישי רעל, דבורים עוקצות כמו גם עקרבים, יונקים ארסיים, חיפושיות מפציצות ועוד המון יצורים מופלאים אבל מאוד מסוכנים - יש בטבע אלפי בעלי חיים ארסיים (Poisonous animals), המשתמשים בארס ורעל בכדי להגן על עצמם מטורפים, או כדי להמם וללכוד את הטרף שלהם.
שיטה אחת היא אחסון בטוח של חומרי הרעל הללו. אצל הנחש, למשל, זה קורה באמצעות תא בגוף המכיל את הארס והוא בעל יציאה אחת בלבד (לכיוון התוקף). אצל יצורים רבים מדובר באחסון מפוצל בגוף בעל החיים, של מרכיבי הרעל או ההגנה הזו. רק כשהוא מאוים, נפתח מעין שסתום בין שני חללי האחסון הללו. ברגע המפגש ביניהם, תגובה כימית מהירה יוצרת את האפקט המסוכן.
גאוני? - חכו, יש עוד...
השיטה השנייה להגנה היא פיתוח של "תנגודת" לחומרים הללו. התנגודת הזו היא מעין חיסון המאפשר לבעלי החיים להתמודד עם חומרים כה מסוכנים בגופם, מבלי להיפגע מהם. כך תמצאו בגופם של נחשי צפע חלבון המנטרל את הארס. שיטה אחרת הקנתה האבולוציה ליצורים כמו צפרדעים ארסיות. השיטה הזו מתבססת על סוג של שינוי הקוד הגנטי של החומרים המסוכנים, עד לעת השימוש בהם להגנה או תקיפה.
נהדר, נכון? - תקראו לזה אבולוציה או אלוהים אבל תהיו חייבים להודות שנפלאות דרכי ההגנה וההתקפה בטבע שמסביבנו.
כך שומרים על עצמם בעלי חיים ארסיים מהרעל שבגופם (מתורגם):
https://youtu.be/-sEpBGF106k
הנחשים המסוכנים בישראל (עברית):
https://youtu.be/8J3F0zgjlqs
ועבודה של תלמיד שמציג את הארסיים של אוסטרליה (עברית):
https://youtu.be/Ki8CmIAqVsI
ביוכימיה
איך גילה אלכסנדר פלמינג את הפניצילין ופיתח את האנטיביוטיקה?
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.
הנה סיפור גילויו המקרי של הפניצילין ששינה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/CNbnLgetqHs
התגלית המדהימה בשיר (עברית):
https://youtu.be/sjlaRkPNh5s
על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:
https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M
מצגת וידאו קצרה על התגלית (עברית):
https://youtu.be/a-j6Ry6eqGc
כך גילה פלמינג את הפניצילין:
https://youtu.be/PdWhVwiJWaU
סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:
http://youtu.be/48BmoGmWAiU
הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:
http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE
סרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:
https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
וכך שינה פלמינגו בתגליתו את העולם (עברית):
https://youtu.be/y6084NqO_Sw?long=yes
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.
הנה סיפור גילויו המקרי של הפניצילין ששינה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/CNbnLgetqHs
התגלית המדהימה בשיר (עברית):
https://youtu.be/sjlaRkPNh5s
על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:
https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M
מצגת וידאו קצרה על התגלית (עברית):
https://youtu.be/a-j6Ry6eqGc
כך גילה פלמינג את הפניצילין:
https://youtu.be/PdWhVwiJWaU
סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:
http://youtu.be/48BmoGmWAiU
הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:
http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE
סרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:
https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
וכך שינה פלמינגו בתגליתו את העולם (עברית):
https://youtu.be/y6084NqO_Sw?long=yes