» «
צדק פואטי
מה זה צדק פואטי?



צדק פואטי הוא ביטוי שבא לציין מצב שבו הרע נענש באופן שקשור למעשיו הרעים. אם המן הרשע למשל, נתלה על אותו העץ שהכין למרדכי היהודי - זה צדק פואטי. אם מפלגה פוליטית נענשת בגלל חוק שחוקקה כדי להפיל מפלגה מתחרה - זו דוגמה נוספת לצדק פואטי. אם ארצות הברית נפגעת מסופות חסרות תקדים ושריפות הקשות בתולדותיה, בשנים שאחרי בחירת נשיא שמכחיש את ההתחממות הגלובלית ותוצאותיה ההרסניות, זה... טוב, הבנתם את זה, נכון?

מקור הביטוי "צדק פואטי" במבקר תיאטרון אנגלי בשם תומס ריימר, שציין שמחזות אמנותיים צריכים לקדם התנהגות מוסרית אצל הקהל. היה עליהם לעשות זאת לדעתו, באמצעות סיפורים שבהם הטובים מנצחים והרעים מפסידים. הוא קרא לזה "צדק פואטי", או "צדק של משוררים".
ניצחון פירוס
מהו ניצחון פירוס?



כשאומרים לפעמים "עוד ניצחון כזה ואבדנו", לא כולם יודעים שהביטוי נאמר על ידי דמות היסטורית. קראו לו פירוס והוא ניצח את צבא רומי וגרם לו נזקים קשים. אך גם צבאו שלו הותש לחלוטין בקרב והוא ידע שהצלחתו ונצחונו הם סוג של כישלון. מאז ממשיך המושג "ניצחון פירוס" לציין ניצחון שעלה במחיר כה רב עד שהמנצח הוא המפסיד הגדול. או כפי שענה פירוס עצמו לאחד מידידיו שברך אותו על ניצחונו, שעוד ניצחון כזה יחסל אותו לחלוטין..

ניצחון פירוס (Pyrrhic victory) התרחש בשנת 279 לפני הספירה, כשפירוס מלך אפירוס נלחם ברומאים. אפירוס הייתה ממלכה הלניסטית קטנה עם צבא נועז וחזק. פירוס עצמו היה מצביא גדול, שצבר כוח וכבוד במלחמות שונות שבהן הנהיג את צבאו. הוא התגייס להשתתף במלחמות כנגד רומא וקרתגו החזקות, לצד החלשים והתפרסם בנצחונותיו וביכולתו הצבאית המרשימה. חניבעל אמר עליו שהוא המפקד הטוב עלי אדמות, אחרי אלכסנדר הגדול.

לקרב המפורסם באסקולום הוא הגיע לבקשת הטרנטינים החלשים. שוב הוא נלחם ברומאים. פירוס ניצח אותם בעבר ועתה ינצח אותם שוב, אבל הניצחון הזה יעלה לו כאמור במחיר כבד של הרוגים ופצועים ואובדן של רבים ממפקדיו. לאחר הניצחון הזה על רומי, פירוס יאמר את המשפט הידוע "עוד ניצחון כזה ואבדנו". מאז, דורות של מנצחים-מפסידים, גם בתחומים שרחוקים משדה הקרב הצבאי, יצויינו כמי שניצחו "ניצחון פירוס".


הנה סרטון קצר על פירוס ונצחונותיו העצובים:

http://youtu.be/012IopWxXlw
נקודה ארכימדית
מהיכן מגיעה הנקודה הארכימדית?



לא פעם מדברים אנשים על הנקודה הארכימדית שסביבה מתנהל עולמם או זו שממנה יבוא השינוי. מהי אותה נקודה ומה מקור הדימוי הזה?

"נקודה ארכימדית" או "נקודת ארכימדס" (Archimedean point ובלטינית Punctum Archimedis), המשמשת כמטאפורה, בעברית דימוי, הבאה בהקשרים תרבותיים מגוונים, נולדה מהמשפט המפורסם של ארכימדס "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!"

ארכימדס, שעסק במנופים והתמחה במיוחד במדע, גאומטריה ומתמטיקה, התכוון לכוחות פיזיקליים ונקודת מנוף, שממנה יוכל להרים כל חפץ שהוא, אפילו כוכב לכת. אבל מהנקודה הארכימדית שלו נולד גם דימוי פופולארי, שמשתמשים בו בהקשרים חברתיים, פסיכולוגיים וענייני התנהלות ודרך חיים. בדימויים שבתחומים אלו מדובר בנקודת השינוי הנכונה והטובה ביותר, זו שיכולה לשנות את הסטטוס קוו ולאפשר מעבר למצב עניינים חדש ונכון, או לפחות מתאים יותר לדובר.

כך, משמש הדימוי לחיפוש או תיאור של נקודה חיצונית שתאפשר לאנשים להרים את עצמם מהמקום שבו הם נמצאים, למקום אחר וטוב יותר.


הנה סיפור ארכימדס והנקודה הארכימדית (מתורגם):

https://youtu.be/YlYEi0PgG1g
טוהר הנשק
מהו טוהר הנשק?



עיקרון "טוהר הנשק" מלווה כבר שנים רבות את פעילות צה"ל וכוחות הביטחון בישראל. הוא מדבר על כך שחייל או איש כוחות הביטחון בישראל לא יירה בחף מפשע ולא יפגע בחסר-ישע. כלומר, חייל צה"ל לא יפגע באנשים שאינם לוחמים וגם בשבויים, לוחמים שנתפסו ואינם מאיימים עליו.

המקרה האחרון של הירי במחבל והריגתו היא דיון לא פשוט. חובת ההוכחה לטענת החייל שהוא חשש מהפעלת מטען על ידי המחבל ששכב פצוע על הארץ, היא עליו. היא צריכה להנתן בבית המשפט והשופטים הם שיחליטו אם פגע בטוהר הנשק או שהיה לו יסוד סביר להניח שהמחבל אינו חסר ישע ועלול לפגוע באנשים שמסביב.

זהו מקרה אופייני של מקרה טוהר נשק. בניגוד לשמועות שמפיצים מעת לעת על חיילי צה"ל בעולם, החיילים שלנו לרוב מקפידים על טוהר נשק בכל מעשיהם. לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, למעט מקרים בודדים שבהם יחידים עשו דין לעצמם ונשפטו על כך, מקפידים החיילים בצה"ל על טוהר הנשק כעיקרון יסוד ומהווים מופת למוסר וחמלה, אפילו במקרי מבחן של חובשים שטיפלו קודם בשבוי או אפילו מחבל פצוע קשה, לפני חבריהם הפצועים קשה פחות.

הצירוף "טוהר הנשק" נולד בדבריו של ברל כצנלסון, בקונגרס הציוני ה־21 בתקופת המאורעות: "יהי נשקנו טהור... אנו מתייצבים בפני הקמים עלינו, אך איננו רוצים שנשקנו יוכתם בדם נקיים". זה הפך למוטו בכוחות ההגנה העברית ומפקד הפלמ"ח יצחק שדה הרבה להשתמש בו.

כשחיבר הפרופסור אסא כשר את הקוד האתי של צה"ל, הוא התייחס בו לטוהר הנשק במילים הבאות: "החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם."


הנה פרשה שמציגה את הדילמות שעומדות בבסיס עקרון טוהר הנשק:

https://youtu.be/YIz0v4VrleE


חייל מתאר סיטואציות שבהן הקפידו על טוהר הנשק:

https://youtu.be/hcGVbW2ZwIY


הטבח בכפר קאסם היה מקרה קשה ויוצא מן הכלל, שנגד את טוהר הנשק באופן חמור:

https://youtu.be/Ku860DY21Lc

ביטויים

שושנת הרוחות
מהי שושנת הרוחות?



שושנת הרוחות היא תרשים שמראה את כיווני רוחות השמיים: צפון, דרום, מזרח ומערב. גם כיווני הביניים מופיעים בשרטוט: צפון-מזרח, דרום-מזרח, דרום-מערב, וצפון-מערב.

על שושנת הרוחות מבוסס המצפן המוכר ליורדי ים, הנווטים והמטיילים. התנ"ך לא מזכיר את שושנת הרוחות, אך מופיעים בו שמות הכיוונים, כמו ימה (מערב), קדמה (מזרח), נגבה (דרום) וצפון (צפון).


הנה סרטון של אמן רחוב המצייר את שושנת הרוחות:

http://youtu.be/7995BGv4Bj0
אפקט הפרפר
מהו אפקט הפרפר?


בוודאי יצא לכם להיתקל במושג "אפקט הפרפר" - לפיו משק כנפיו של פרפר בצד אחד של העולם יכול לגרום לסופת טורנדו בצדו השני של העולם. "אפקט הפרפר" הוא מושג הלקוח מתורת הכאוס, תיאורייה מתמטית חדשה העוסקת במערכות מורכבות, בעלות משתנים רבים המשפיעים אחד על השני בצורה הדדית, ואינם ניתנות לחיזוי או לשליטה, מערכות כאלו נקראות מערכות כאוטיות.

כדי להבין מה היא מערכת כאוטית, ראשית ניתן דוגמא למערכת שאינה כאוטית, תנועת כוכבי הלכת במערכת השמש אינה כאוטית, היא דטרמיניסטית, ניתן לייצג אותה באמצעות מערכת משוואות מתמטיות ולחשב את המצב העתידי שלה בהינתן מצבה הנוכחי. מדענים יכולים לחשב בדיוק רב מאוד מה יהיה מיקומם של הירח וכדור הארץ ביחס לשמש, בעוד יום, חודש, שנה, או אפילו 100,000 שנים מעכשיו. לעומת זאת מערכת כאוטית איננה ניתנת לחיזוי והמאפיין העיקרי שלה הוא אי-הסדר שלה. מערכות כאוטיות רבות ניתן למצוא בטבע: צורת קווי החוף, צורת העננים, מסלולו של ברק מהענן עד לפגיעתו בקרקע, מזג האוויר, כל אלו הם דוגמאות לאירועים במערכות כאוטיות שפועלים באי-סדר ואינם ניתנים לחיזוי. לפי תורת הכאוס לא ניתן לחשב איך יראו צורות העננים בעוד שלושה ימים מעכשיו, ולמען האמת, אפילו לא בעוד שעה מעכשיו. באופן דומה גם לא ניתן לדעת בוודאות מה יהיה מזג האוויר בעוד חודש או שנה מעכשיו.

אחד המאפיינים הבסיסים ביותר של מערכות כאוטיות היא הרגישות הרבה שלהם לתנאי ההתחלה, שינוי קטן ביותר בתנאי ההתחלה של המערכת יגרום לאורך זמן לשינויים דרמטיים במצב הסופי של המערכת.
"אפקט הפרפר" מתייחס למזג האוויר בכדור הארץ כמערכת כאוטית, הכנפיים המתנופפות של הפרפר מייצגות שינוי קטן בתנאי ההתחלה של המערכת, שינוי זה יביאו לשרשרת מאורעות שיובילו גם הם לשינויים רבים נוספים, לאורך זמן הדבר יכול לגרום לתופעות בקנה מידה עצום. וכך גם למשק הכנפיים הקל ביותר יש את הפוטנציאל לגרום לסופת הוריקן בצד השני של כדור הארץ. מכיוון שבמידה שהפרפר לא ינפנף בכנפיו, המצב ההתחלתי של המערכת היה שונה ואז המסלול הכולל של המערכת היה משתנה מאד.

יש לאפקט הפרפר משמעויות בתחומים רבים, מכלכלה, מטאורולוגיה, פיסיקה, מתמטיקה ועד לאיכות הסביבה ופוליטיקה.


הנה הסבר קצר על תורת הכאוס ועל אפקט הפרפר:

https://www.youtube.com/watch?v=Z_AEhWBAF4I


על אפקט הפרפר והמשמעויות הכלכליות שלו:

http://youtu.be/P7z3uz0CS74?t=1m22s


ופרסומת שמשתמשת באפקט הפרפר כדי להמליץ לאנשים לעשות ביטוח:

http://youtu.be/MmE_b4oY6Us
אכילס
מהו עקב אכילס?



עקב אכילס הוא ביטוי שמתאר נקודת חולשה אצל מי שלרוב מקרין עוצמה, חוזק וחסינות מפגיעה למראית עין. במיוחד אצל אכילס, גיבור-על יווני קדמון, חזק אמיץ ונערץ.

הביטוי נלקח מהסיפור במיתולוגיה היוונית על אימו של אכילס התינוק, הנימפה תטיס, שטבלה אותו בנהר סטיקס בהיותו תינוק, כדי להגן עליו מלמות בקרב כלוחם. הטבילה בנהר הפכה את גופו של אכילס לחסין מפגיעה אך עקב רגלו, שבו החזיקה אותו אימו בעת שטבלה אותו, לא נגע במי הנהר ולכן העקב נשאר פגיע. במלחמת טרויה, שאכילס היה גיבור בה, ירה פאריס, נסיך טרויה, בעקבו של אכילס. החץ שנורה ברגלו היה מורעל ואכילס מת.

כך הפך סיפורו של גיבור לא-מנוצח מפגיעה בעקבו ובדימוי עקב אכילס משתמשים עד היום לתיאור נקודת החולשה של החזקים והעמידים ביותר.


הנה סרטון מצוייר קצר על מותו של אכילס. לילדים מתחת לגיל 10 לא מומלץ לצפות בו:

http://youtu.be/uLrkRlvHQwg
אוכל מנחם
מהו אוכל מנחם ואת מי הוא מנחם?



אוכל מנחם (Comfort food) הוא אחד הביטויים הכי מרתקים בעולם. טוב, לא ממש, אבל שומעים אותו בשנים האחרונות כל כך הרבה בטלוויזיה, עד שנדמה לרגע ש"כולנו זקוקים לנחמה"... ורצוי עם צלחת מלאה מולנו.

פלא שעוד לא כתבו על זה שיר.

כי בינינו ובלי קורט של ציניות, איך מזון יכול לנחם? האם מדובר באנשים שגם קרה להם אסון והם גם רעבים? - הרי עד הטלוויזיה רובנו לא שמענו את הביטוי הזה.

אבל אוכל מנחם מוגדר כמאכל שמנחם אדם הזקוק לנחמה. אדם כזה, מבואס אתם יודעים, מתנחם באוכל. אם זה בזכות ערכו הנוסטלגי של המאכל (ערך נוסטלגי ליחיד או לתרבות שלימה) או בזכות הערך הסנטימנטלי שלו, שזה די דומה אבל לא נורא.

בטלוויזיה משתמשים כל כך הרבה בצירוף הזה ובצירופים קשורים, כמו "מנה מנחמת" או "מזון מנחם", או "ביס מנחם" ו"מרק מנחם", אבל בחיים עצמם אין ביטוי לקיומו של העניין הזה, של הנחמה הקולינרית הזו. נתערב שאף אחד לא שמע את סבתא שלו מכריזה ש"המנה הבאה תהיה מנה מנחמת..."

דומה שהרעיון של אוכל כזה הומצא במוחו של שף או בשלן בתכנית בישול כלשהי, ברגע של התפייטות טלוויזיונית חביבה ומשם זה כבר קיבל חיים משלו. אבל זה לא המקרה. הבטוי הזה, שהיום כל שופט ריאליטי או סו-שף משתמשים בו בנסיבות כאלה ואחרות, נולד כבר בשנת 1966. זה היה במאמר בעיתון "פאלם ביץ' פוסט" שצוין אז ש"מבוגרים המצויים בלחץ נפשי גדול נוטים לאכול אוכל שנהוג לכנות "אוכל מנחם".

לפי המאמר, מדובר במזון שקשור בביטחון של הילדות. דוגמאות נותנים שם בדמות הביצה הקלה של אימא או מרק העוף הביתי שנהגה אימא להכין."

במקומות שונים בעולם קושרים את הביטוי למזונות ביתיים ונוסטלגיים כמו מרק צח, פירה ופאי תפוחים. אצלנו בישראל אלה חמין, או קוסקוס וכמובן מרק עוף אמיתי.

אלו סוגי מזון שנחשבים למרגיעים של רגשות שליליים ומגבירים את הרגשות החיוביים. הם עושים זאת בקסם הזה של החזרה, לכמה דקות, לחמימות של אימא'לה ולבית הילדות שלנו. אח, הנחמה יכולה להיות כה טעימה...

ולא, גלידה היא לא אוכל מנחם, גם אם אוכלים אותה ובוכים מול הטלוויזיה. וזה מתחזק כשלומדים שכיום יש מגמה מדעית לקשור אוכל מנחם להשמנת יתר חולנית ואף להתמכרות לזלילה. אז תתנחמו, אבל אל תאכלו אכילה רגשית. פרטים בערך אחר בנושא.


הנה אוכל מנחם:

https://youtu.be/cQ9h3XUkPU4


אוכל מנחם ביפן שבשבילו מוכנים היפנים לעמוד בתור של שעתיים!

https://youtu.be/Q2QCvORjBYk


דוגמה לבלבול בין אוכל מנחם לאוכל בריא:

https://youtu.be/DKK5Hpkb-k0


הקשר הגורדי
מהו הקשר הגורדי?



קשר גורדי הוא קשר מסובך שקשה מאד להתיר אותו, מעין תסבוכת. קשר גורדי לא ניתן להתיר, אפילו אם מנסים מאד. כיום משתמשים בביטוי כדי לתאר קשר בל-ינתק בין דברים, לרוב בהקשרים לא ממש חיוביים.

הקשר נעשה על ידי גורדיוס, האיכר שהפך למלך פריגיה, בזכות זה שהיה הראשון לעבור על פני פסלו של האל סבזיוס (זאוס). בנו, המלך מידאס, קשר את העגלה של אביו בקשר ששום קצה חבל לא בלט ממנו - הוא הקשר הגורדי. האמונה הייתה שמי שיצליח להתיר את הקשר הגורדי הוא האיש שיכבוש את אסיה. בשנת 333 לפנה"ס, כשהחל אלכסנדר הגדול בכיבושיו, עבר בפריגיה שבה עמדה עדיין העגלה הקשורה. משהבין שהתרת הקשר תיתן לו, לפחות סמלית, את יבשת אסיה, הוא חתך את הקשר הגורדי בחרבו לשני חצאים, במכת חרב אחת. יש הקוראים מאז לפתרונות חותכים ואכזריים לבעיות בשם "הפתרון האלכסנדרוני".


הנה סיפור אלכסנדר הגדול והקשר הגורדי:

https://youtu.be/eMZmiMq9a-M


והנה "קשר גורדי" מרוסיה הסובייטית שרואים בו איך פותרת איכרה פשוטה את התסבוכת של תנובת החלב הבעייתית:

http://youtu.be/5qndIPHbWAk


הנה נצחונותיו של אלכסנדר הגדול:

https://youtu.be/L2sIhXgO7LA


הנה אחד מהמון משחקים שנמכרים כיום ומשווקים תחת השם "קשר גורדי":

https://youtu.be/QUDsedA2muI


ועוד אחד:

https://youtu.be/O_RTQZyCIfI


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.