צדק פואטי הוא ביטוי שבא לציין מצב שבו הרע נענש באופן שקשור למעשיו הרעים. אם המן הרשע למשל, נתלה על אותו העץ שהכין למרדכי היהודי - זה צדק פואטי. אם מפלגה פוליטית נענשת בגלל חוק שחוקקה כדי להפיל מפלגה מתחרה - זו דוגמה נוספת לצדק פואטי. אם ארצות הברית נפגעת מסופות חסרות תקדים ושריפות הקשות בתולדותיה, בשנים שאחרי בחירת נשיא שמכחיש את ההתחממות הגלובלית ותוצאותיה ההרסניות, זה... טוב, הבנתם את זה, נכון?

מקור הביטוי "צדק פואטי" במבקר תיאטרון אנגלי בשם תומס ריימר, שציין שמחזות אמנותיים צריכים לקדם התנהגות מוסרית אצל הקהל. היה עליהם לעשות זאת לדעתו, באמצעות סיפורים שבהם הטובים מנצחים והרעים מפסידים. הוא קרא לזה "צדק פואטי", או "צדק של משוררים".

כשאומרים לפעמים "עוד ניצחון כזה ואבדנו", לא כולם יודעים שהביטוי נאמר על ידי דמות היסטורית. קראו לו פירוס והוא ניצח את צבא רומי העצום והחזק וגרם לו נזקים קשים.

אך בקרב הזה הותש לחלוטין גם צבאו שלו. הוא ידע שהצלחתו ונצחונו בו הם סוג של כישלון צופה פני עתיד, כלומר ניצחון שכרוך בכישלון, גם אם לא כולם מזהים זאת.

מאז ממשיך המושג "ניצחון פירוס" לציין ניצחון שעלה במחיר כה רב עד שהמנצח הוא המפסיד הגדול. או כפי שענה פירוס עצמו לאחד מידידיו שמיהר לברך אותו על ניצחונו, שעוד ניצחון כזה יחסל אותו לחלוטין.

היסטורית, ניצחון פירוס (Pyrrhic victory) התרחש בשנת 279 לפני הספירה, כשפירוס מלך אפירוס נלחם ברומאים. אפירוס הייתה ממלכה הלניסטית קטנה עם צבא נועז וחזק.

פירוס עצמו היה מצביא גדול, שצבר כוח וכבוד במלחמות שונות שבהן הנהיג את צבאו. הוא התגייס להשתתף במלחמות כנגד רומא וקרתגו החזקות, לצד החלשים והתפרסם בנצחונותיו וביכולתו הצבאית המרשימה.

חניבעל אמר על פירוס שאחרי אלכסנדר הגדול, הוא המפקד הטוב ביותר עלי אדמות.

לקרב המפורסם באסקולום הוא הגיע לבקשת הטרנטינים החלשים. שוב הוא נלחם ברומאים. פירוס ניצח אותם בעבר ועתה ינצח אותם שוב, אבל הניצחון הזה יעלה לו כאמור במחיר כבד של הרוגים ופצועים ואובדן של רבים ממפקדיו.

לאחר הניצחון הזה על רומי, פירוס יאמר את המשפט הידוע "עוד ניצחון כזה ואבדנו". מאז, יציינו דורות של מנצחים-מפסידים, גם בתחומים שרחוקים משדה הקרב הצבאי, כמי שניצחו ניצחון הפסד, כלומר "ניצחון פירוס".


הנה סרטון קצר על פירוס ונצחונותיו העצובים:

http://youtu.be/012IopWxXlw

"תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!" - אמר פעם ארכימדס והתכוון לדבריו. מאז, לא פעם מדברים אנשים על הנקודה הארכימדית שסביבה מתנהל עולמם או זו שממנה יבוא השינוי. מהי אותה נקודה ומה מקור הדימוי הזה?

"נקודה ארכימדית" או "נקודת ארכימדס" (Archimedean point ובלטינית Punctum Archimedis), משמשת כמטאפורה, דימוי שנוגע בהקשרים תרבותיים מגוונים. המטפורה הזו נולדה מאותו משפט מפורסם של ארכימדס, "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!"

ארכימדס, שעסק במנופים והתמחה במיוחד במדע, גאומטריה ומתמטיקה, התכוון לכוחות פיזיקליים ולנקודת מנוף, שממנה יוכל להרים כל חפץ שהוא, אפילו כוכב לכת. הוא ידע מה הוא מדבר. היום מניפים המנופים עצמים כבדים ביותר באמצעות אותן נקודות משען שהוא ביקש לעצמו.

אבל מהנקודה הארכימדית של ארכימדס נולד גם דימוי פופולארי, שמשתמשים בו בהקשרים חברתיים, פסיכולוגיים וענייני התנהלות ודרך חיים. בתחומים אלו מדובר בנקודת השינוי הנכונה והטובה ביותר, זו שיכולה לשנות את הסטטוס קוו ולאפשר מעבר אל מצב עניינים חדש ונכון, או לפחות כזה שמתאים יותר לדובר.

כך, משמש הדימוי לחיפוש או תיאור של נקודה חיצונית שתאפשר לאנשים להרים את עצמם מהמקום שבו הם נמצאים, למקום אחר, טוב יותר ומתאים יותר לשאיפותיהם.


הנה סיפור ארכימדס והנקודה הארכימדית (מתורגם):

https://youtu.be/YlYEi0PgG1g

הביטוי "drop the mic", בעברית "לזרוק את המיקרופון" בא במקור מסצנת הראפ וההיפ-הופ. הוא מתאר בסלנג באנגלית סיטואציה סמלית בה ראפר שומט את המיקרופון על הרצפה, לאחר שסיים את הקטע שלו בהצלחה, כהבעת ביטחון לגבי איכות ההופעה שלו.

משמעות הביטוי, שאגב האמריקאים מבטאים "דרופ דה מייק", היא שהאמן אמר את דברו, את מה שהיה לו לומר, ולא נשאר לו דבר להוסיף, שבעצם אין צורך עוד במיקרופון, לאחר שהוא נתן את הקטע המושלם שלו.

זריקת המיקרופון מייצגת ביטחון עצמי של האמן וחוסר צורך בהוכחה נוספת של כישרונו, לאחר ההופעה החזקה.

עם השנים השתמשו יותר ויותר בביטוי מחוץ לעולם ההיפ הופ והמוסיקה בכלל. כיום הוא מציין סיום חזק ומרשים של כל פעולה - דוגמת טיעון מוחץ, נאום מדויק, משפט משכנע, פאנץ' נוקב או תגובה מוצלחת בוויכוח.


הנה קייל תומפסון שומט:

https://youtu.be/fQbRyay_ojY


קווין הארט שומט את המיקרופון בבאטל TV לפי הקונספט:

https://youtu.be/XfuTGjgDapw


הנשיא אובמה מראה איך עושים את זה מדהים:

https://youtu.be/xWx9zSy04uA


לפעמים מספיק לומר זאת במקום סימני קריאה:

https://youtu.be/n51xixv91YI


שעשועון טלוויזיה... בררר..

https://youtu.be/fQQ0c5rdSPk


ופעם היו פשוט שרים את זה בתור "נאמר כבר הכל" (עברית):

https://youtu.be/SXgY63KIvy0

עיקרון "טוהר הנשק" מלווה כבר שנים רבות את פעילות צה"ל וכוחות הביטחון בישראל. הוא מדבר על כך שחייל או איש כוחות הביטחון בישראל לא יירה בחף מפשע ולא יפגע בחסר-ישע. כלומר, חייל צה"ל לא יפגע באנשים שאינם לוחמים וגם בשבויים, לוחמים שנתפסו ואינם מאיימים עליו.

המקרה האחרון של הירי במחבל והריגתו היא דיון לא פשוט. חובת ההוכחה לטענת החייל שהוא חשש מהפעלת מטען על ידי המחבל ששכב פצוע על הארץ, היא עליו. היא צריכה להנתן בבית המשפט והשופטים הם שיחליטו אם פגע בטוהר הנשק או שהיה לו יסוד סביר להניח שהמחבל אינו חסר ישע ועלול לפגוע באנשים שמסביב.

זהו מקרה אופייני של מקרה טוהר נשק. בניגוד לשמועות שמפיצים מעת לעת על חיילי צה"ל בעולם, החיילים שלנו לרוב מקפידים על טוהר נשק בכל מעשיהם. לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, למעט מקרים בודדים שבהם יחידים עשו דין לעצמם ונשפטו על כך, מקפידים החיילים בצה"ל על טוהר הנשק כעיקרון יסוד ומהווים מופת למוסר וחמלה, אפילו במקרי מבחן של חובשים שטיפלו קודם בשבוי או אפילו מחבל פצוע קשה, לפני חבריהם הפצועים קשה פחות.

הצירוף "טוהר הנשק" נולד בדבריו של ברל כצנלסון, בקונגרס הציוני ה־21 בתקופת המאורעות: "יהי נשקנו טהור... אנו מתייצבים בפני הקמים עלינו, אך איננו רוצים שנשקנו יוכתם בדם נקיים". זה הפך למוטו בכוחות ההגנה העברית ומפקד הפלמ"ח יצחק שדה הרבה להשתמש בו.

כשחיבר הפרופסור אסא כשר את הקוד האתי של צה"ל, הוא התייחס בו לטוהר הנשק במילים הבאות: "החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם."


הנה פרשה שמציגה את הדילמות שעומדות בבסיס עקרון טוהר הנשק (עברית):

https://youtu.be/YIz0v4VrleE


חייל מתאר סיטואציות שבהן הקפידו על טוהר הנשק (עברית):

https://youtu.be/hcGVbW2ZwIY


הטבח בכפר קאסם היה מקרה קשה ויוצא מן הכלל, שנגד את טוהר הנשק באופן חמור (עברית):

https://youtu.be/Ku860DY21Lc


וזה ההיפך המוחלט ממנו - טייס מציל טייס של האויב ממוות:

https://youtu.be/vxTXVDkSJE0

שושנת הרוחות היא תרשים שמראה את כיווני רוחות השמיים: צפון, דרום, מזרח ומערב. גם כיווני הביניים מופיעים בשרטוט: צפון-מזרח, דרום-מזרח, דרום-מערב, וצפון-מערב.

על שושנת הרוחות מבוסס המצפן המוכר ליורדי ים, הנווטים והמטיילים. התנ"ך לא מזכיר את שושנת הרוחות, אך מופיעים בו שמות הכיוונים, כמו ימה (מערב), קדמה (מזרח), נגבה (דרום) וצפון (צפון).


הנה סרטון של אמן רחוב המצייר את שושנת הרוחות:

http://youtu.be/7995BGv4Bj0

בוודאי יצא לכם להיתקל במושג "אפקט הפרפר" - לפיו משק כנפיו של פרפר בצד אחד של העולם יכול לגרום לסופת טורנדו בצדו השני של העולם. "אפקט הפרפר" הוא מושג הלקוח מתורת הכאוס, תיאורייה מתמטית חדשה העוסקת במערכות מורכבות, בעלות משתנים רבים המשפיעים אחד על השני בצורה הדדית, ואינם ניתנות לחיזוי או לשליטה, מערכות כאלו נקראות מערכות כאוטיות.

כדי להבין מה היא מערכת כאוטית, ראשית ניתן דוגמא למערכת שאינה כאוטית, תנועת כוכבי הלכת במערכת השמש אינה כאוטית, היא דטרמיניסטית, ניתן לייצג אותה באמצעות מערכת משוואות מתמטיות ולחשב את המצב העתידי שלה בהינתן מצבה הנוכחי. מדענים יכולים לחשב בדיוק רב מאוד מה יהיה מיקומם של הירח וכדור הארץ ביחס לשמש, בעוד יום, חודש, שנה, או אפילו 100,000 שנים מעכשיו. לעומת זאת מערכת כאוטית איננה ניתנת לחיזוי והמאפיין העיקרי שלה הוא אי-הסדר שלה. מערכות כאוטיות רבות ניתן למצוא בטבע: צורת קווי החוף, צורת העננים, מסלולו של ברק מהענן עד לפגיעתו בקרקע, מזג האוויר, כל אלו הם דוגמאות לאירועים במערכות כאוטיות שפועלים באי-סדר ואינם ניתנים לחיזוי. לפי תורת הכאוס לא ניתן לחשב איך יראו צורות העננים בעוד שלושה ימים מעכשיו, ולמען האמת, אפילו לא בעוד שעה מעכשיו. באופן דומה גם לא ניתן לדעת בוודאות מה יהיה מזג האוויר בעוד חודש או שנה מעכשיו.

אחד המאפיינים הבסיסים ביותר של מערכות כאוטיות היא הרגישות הרבה שלהם לתנאי ההתחלה, שינוי קטן ביותר בתנאי ההתחלה של המערכת יגרום לאורך זמן לשינויים דרמטיים במצב הסופי של המערכת.
"אפקט הפרפר" מתייחס למזג האוויר בכדור הארץ כמערכת כאוטית, הכנפיים המתנופפות של הפרפר מייצגות שינוי קטן בתנאי ההתחלה של המערכת, שינוי זה יביאו לשרשרת מאורעות שיובילו גם הם לשינויים רבים נוספים, לאורך זמן הדבר יכול לגרום לתופעות בקנה מידה עצום. וכך גם למשק הכנפיים הקל ביותר יש את הפוטנציאל לגרום לסופת הוריקן בצד השני של כדור הארץ. מכיוון שבמידה שהפרפר לא ינפנף בכנפיו, המצב ההתחלתי של המערכת היה שונה ואז המסלול הכולל של המערכת היה משתנה מאד.

יש לאפקט הפרפר משמעויות בתחומים רבים, מכלכלה, מטאורולוגיה, פיסיקה, מתמטיקה ועד לאיכות הסביבה ופוליטיקה.


הנה אפקט הפרפר:

https://youtu.be/r_ahZOgPTsk


הסבר קצר על תורת הכאוס ועל אפקט הפרפר (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=Z_AEhWBAF4I


על אפקט הפרפר והמשמעויות הכלכליות שלו (עברית):

http://youtu.be/P7z3uz0CS74?t=1m22s


פרסומת שמשתמשת באפקט הפרפר כדי להמליץ לאנשים לעשות ביטוח:

http://youtu.be/MmE_b4oY6Us


והרצאת וידאו על אפקט הפרפר (מתורגם):

https://youtu.be/fDek6cYijxI?long=yes

נתחיל באָכִילֵס היווני, מי שהיה גיבור קדמון, איש חזק אמיץ ונערץ. למעשה הוא נחשב לגדול המצביאים והלוחמים במלחמת טרויה, מלחמה שתיאר הומרוס היווני באריכות ביצירתו האפית איליאדה.

"עקב אכילס" הוא ביטוי גם בימינו, המתאר את נקודת החולשה אצל מי שלמראית עין מקרין עוצמה, חוזק וחסינות מפגיעה.

הביטוי נלקח מהסיפור במיתולוגיה היוונית על אימו של אכילס התינוק, הנימפה תטיס, שטבלה אותו בנהר סטיקס בהיותו תינוק, כדי להגן עליו מלמות בקרב כלוחם. הטבילה בנהר הפכה את גופו של אכילס לחסין מפגיעה אך עקב רגלו, שבו החזיקה אותו אימו בעת שטבלה אותו, לא נגע במי הנהר ולכן העקב נשאר פגיע.

במלחמת טרויה, שאכילס היה גיבור בה, ירה פאריס, נסיך טרויה, בעקבו של אכילס. החץ שנורה ברגלו היה מורעל ואכילס מת.

כך הפך סיפורו של גיבור לא-מנוצח מפגיעה בעקבו ובדימוי של "עקב אכילס" משתמשים עד היום לתיאור נקודת החולשה של החזקים והעמידים ביותר.


הנה סיפורו של אכילס:

https://youtu.be/cx0tQojZNIU


וסרטון מצוייר קצר על מותו של אכילס. לילדים מתחת לגיל 10 לא מומלץ לצפות בו:

http://youtu.be/uLrkRlvHQwg

אוכל מנחם (Comfort food) הוא אחד הביטויים הכי מרתקים בעולם. טוב, לא ממש, אבל שומעים אותו בשנים האחרונות כל כך הרבה בטלוויזיה, עד שנדמה לרגע ש"כולנו זקוקים לנחמה"... ורצוי עם צלחת מלאה מולנו.

פלא שעוד לא כתבו על זה שיר.

כי בינינו ובלי קורט של ציניות, איך מזון יכול לנחם? האם מדובר באנשים שגם קרה להם אסון והם גם רעבים? - הרי עד הטלוויזיה רובנו לא שמענו את הביטוי הזה.

אבל אוכל מנחם מוגדר כמאכל שמאפשר לאדם להרגיש טוב יותר. האוכל הזה, כשמו כן הוא - מנחם אדם הזקוק לנחמה. אדם כזה, מבואס, אתם יודעים, אדם כזה מתנחם באוכל. אם זה בזכות ערכו הנוסטלגי של המאכל (ערך נוסטלגי ליחיד או לתרבות שלימה) או בזכות הערך הסנטימנטלי שלו, שזה די דומה אבל לא נורא.

בטלוויזיה משתמשים כל כך הרבה בצירוף הזה ובצירופים קשורים, כמו "מנה מנחמת" או "מזון מנחם", או "ביס מנחם" ו"מרק מנחם", אבל בחיים עצמם אין ביטוי לקיומו של העניין הזה, של הנחמה הקולינרית הזו. נתערב שאף אחד לא שמע את סבתא שלו מכריזה ש"המנה הבאה תהיה מנה מנחמת..."

דומה שהרעיון של אוכל כזה הומצא במוחו של שף או בשלן בתכנית בישול כלשהי, ברגע של התפייטות טלוויזיונית חביבה ומשם זה כבר קיבל חיים משלו. אבל זה לא המקרה. הבטוי הזה, שהיום כל שופט ריאליטי או סו-שף משתמשים בו בנסיבות כאלה ואחרות, נולד כבר בשנת 1966. זה היה במאמר בעיתון "פאלם ביץ' פוסט" שצוין אז ש"מבוגרים המצויים בלחץ נפשי גדול נוטים לאכול אוכל שנהוג לכנות "אוכל מנחם".

לפי המאמר, מדובר במזון שקשור בביטחון של הילדות. דוגמאות נותנים שם בדמות הביצה הקלה של אימא או מרק העוף הביתי שנהגה אימא להכין."

במקומות שונים בעולם קושרים את הביטוי למזונות ביתיים ונוסטלגיים כמו מרק צח, פירה ופאי תפוחים. אצלנו בישראל אלה חמין, או קוסקוס וכמובן מרק עוף אמיתי.

אלו סוגי מזון שנחשבים למרגיעים של רגשות שליליים ומגבירים את הרגשות החיוביים. הם עושים זאת בקסם הזה של החזרה, לכמה דקות, לחמימות של אימא'לה ולבית הילדות שלנו. אח, הנחמה יכולה להיות כה טעימה...

ולא, גלידה היא לא אוכל מנחם, גם אם אוכלים אותה ובוכים מול הטלוויזיה. וזה מתחזק כשלומדים שכיום יש מגמה מדעית לקשור אוכל מנחם להשמנת יתר חולנית ואף להתמכרות לזלילה. אז תתנחמו, אבל אל תאכלו אכילה רגשית. פרטים בערך אחר בנושא.


הנה הסיפור הזה של אוכל מנחם (עברית):

https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k


אוכל מנחם ביפן שבשבילו מוכנים היפנים לעמוד בתור של שעתיים!

https://youtu.be/Q2QCvORjBYk


ומה קורה כשהאוכל מנאכס דווקא? - הסצנה המפורסמת מצ'ארלי וחצי (עברית):

https://youtu.be/i0Sduu9TT74

קשר גורדי (The Gordian knot) הוא קשר מסובך שקשה מאד להתיר אותו, מעין תסבוכת. קשר גורדי לא ניתן להתיר, אפילו אם מנסים מאד. כיום משתמשים בביטוי כדי לתאר קשר בל-ינתק בין דברים, לרוב בהקשרים לא ממש חיוביים.

הקשר נעשה על ידי גורדיוס, האיכר שהפך למלך פריגיה, בזכות זה שהיה הראשון לעבור על פני פסלו של האל סבזיוס (זאוס). בנו, המלך מידאס, קשר את העגלה של אביו בקשר ששום קצה חבל לא בלט ממנו - הוא הקשר הגורדי.

האמונה הייתה שמי שיצליח להתיר את הקשר הגורדי הוא האיש שיכבוש את אסיה. בשנת 333 לפנה"ס, כשהחל אלכסנדר הגדול בכיבושיו, עבר בפריגיה שבה עמדה עדיין העגלה הקשורה.

משהבין אלכסנדר מוקדון שהתרת הקשר תיתן לו, לפחות סמלית, את יבשת אסיה, הוא חתך את הקשר הגורדי בחרבו לשני חצאים, במכת חרב אחת. יש הקוראים מאז לפתרונות חותכים ואכזריים לבעיות בשם "הפתרון האלכסנדרוני".


הנה סיפור אלכסנדר הגדול והקשר הגורדי:

https://youtu.be/eMZmiMq9a-M


נצחונותיו של אלכסנדר הגדול:

https://youtu.be/L2sIhXgO7LA


אחד ממגוון משחקים שנמכרים כיום ומשווקים תחת השם "קשר גורדי":

https://youtu.be/QUDsedA2muI


עוד אחד:

https://youtu.be/O_RTQZyCIfI


ושיר על הקשר הגורדי מפיניאס ופרב:

https://youtu.be/avoMoHdNhXQ

אבירים (Knights) היו לוחמים באירופה של ימי הביניים. הם רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. האבירים לחמו מעל גב הסוסים כשהם עטויים בשריון ומצוידים בכלי נשק אימתניים.

חלקם של האבירים היו "שכירי חרב", אבירים שלא היו כפופים לאדון כלשהו אלא חופשיים לבחור את מי לשרת בכל שלב בקריירת הלוחמה שלהם. מאז הודעה התופעה של "שכירי החרב" והפכה לזוג של פרנסה, קיצונית ומכניסה.

המיומנות של האבירים הייתה לוחמה בעיקר בשלושה כלי נשק: חנית, כידון ורומח. כלי הנשק הדומים האלה, על אף השוני בגדלים והאורכים שלהם, נקראו בצרפתית ובהמשך גם באנגלית עתיקה Lance.

מאז מכונה מי שאינו שכיר ומרבה לעבוד מול אנשים ועסקים שונים ולא קבועים, "פרי לאנס", כלומר "בעל רומח חופשי" או "כידון חופשי".


הנה תולדות הפרילנסר שהפך בימינו מאביר חופשי לעובד עצמאי בכלכלת החלטורה (מתורגם):

https://youtu.be/OXT8xdqcAoU


האבירים בקרב חניתות:

https://youtu.be/ZMU4cDecq7U


אבירים נלחמים על סוסיהם:

http://youtu.be/J8L6AVIeVXw


בקולנוע:

https://youtu.be/jamZyBva_LE


שיעור בחנית, למקרה שתרצו להיות פרי לאנסרים:

https://youtu.be/e_D1ZQ7Hu0g?long=yes


וסרט תיעודי מתורגם על האבירים והדרך בה הוכשרו לתפקידם (מתורגם):

https://youtu.be/_KcwU85bwC0?long=yes

"שלושת הקופים החכמים" (Three wise monkeys) הוא סמל עתיק, מהמאה ה-8, שמקורו ביפן. בתוך מקדש טוסוגו, בעיר ניקו במקום קבורתו של השוגון טוקוגאווה איאסו, ישנו תבליט עץ ידוע ובו 3 קופים: אחד מכסה את עיניו, אחר שמכסה את אוזניו והשלישי - את פיו.

הקופים הללו, שביפנית נקראים "מיזארו" (זה שלא רואה רע), "קיקזארו" (שלא שומע רע) ו"איווזארו" (הקוף שלא מדבר רע). ביפנית יש כאן שעשוע מילולי נחמד, כי המילה "זארו" שבשמותיהם מזכירה את "סארו" שמשמעותו קוף. מכאן נולד הקשר שבין המסר לבין דמויות הקופים.

המשמעות המקורית של הסמל העממי הזה היא דווקא חיובית ומכוונת לבחירה מוסרית והתרחקות מכוונת מרוע. כלומר, לא עניין של התעלמות או בריחה מהמציאות, אלא דווקא של בחירה פעילה בטוב.

עם הזמן השתנתה בתרבות המערבית משמעות הסמל. בימינו היא השתנתה מהמקור, כשלרוב משמש הסמל כביקורת על מי שבוחרים להתעלם מעוול מולם ומעלימים עין מהמתרחש או ממציאות בלתי מתקבלת על הדעת, כאילו אומרים "לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי".

אז זו אולי פרשנות שונה ושגויה אל מול הרעיון המקורי, אבל היא מעניינת וללא ספק תפסה מאוד והפכה פופולרית. כיום ניתן למצוא את שלושת הקופים בכל מיני צורות והקשרים - מפסלונים, פוסטרים ותכשיטים, ועד קעקועים ואפילו אימוג'י. הם הפכו לסמל תרבותי עולמי, אף שרבים לא מודעים למשמעות המקורית והעמוקה יותר שלהם.

היסטורית, אגב, למרות שהפסל המפורסם נמצא ביפן, הרעיון עצמו מגיע מסין העתיקה והבודהיזם.
אף שאינו מתועד בכתביו המקוריים, ככל הנראה המקור הוא בתורתו של קונפוציוס, שלפי המסורת הסינית טבע את הסמל. כשסיפר החכם הסיני לתלמידיו שהוא עומד למות, הם ביקשו ממנו עצה שתדריך אותם בהמשך. קונפוציוס הסכים וצייר על החול שלפניהם את הקופים החכמים, עם המסר "לא רואה מה שאינו ראוי, לא שומע מה שאינו ראוי, לא אומר מה שאינו ראוי". הרעיון עבר ליפן עם הבודהיזם וכך הפך לחלק מהתרבות המקומית היפנית.

נקודה מעניינת ונחמדה היא שבמקור היו בעצם ארבעה קופים. הרביעי, שפחות מוכר, נקרא "שיזארו" ומסמל את העיקרון "לא עושה רע". לפעמים הוא מתואר כשהוא מכסה את חזהו, אך במרבית הייצוגים המודרניים של הסמל הוא לא מופיע.

ואגב, בצה"ל משמש סמל שלושת הקופים החכמים כסמל לביטחון שדה. באמצעותו מפיץ ומקדם הצבא בקרב החיילים את נוהלי ביטחון המידע, כדי למנוע זליגה של מידע מודיעין לאוזני ועיני האויב.


הנה הסבר על שלושת הקופים החכמים:

https://youtu.be/A2VBeZXmMFQ


הסבר לכבדי שמיעה:

https://youtu.be/yaBheKI-Z-A


יש גם את הסיפור על שלושת הנזירים הצוחקים:

https://youtu.be/MCX4YqcW7kU


שיר על שלושת הקופים שלא רואים ולא שומעים ולא יודעים כלום...

https://youtu.be/3WIKyZPOuDs


עניין של זמן על שלושת הקופים (עברית):

https://youtu.be/ayIBHKK3qKw?long=yes


וסרטון מלא על הרעיון שמאחורי המשל:

https://youtu.be/60NWbVf8K6g?long=yes