שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי המציאו את בית הספר?
אחד המוסדות מעוררי המחלוקת ביותר בחיינו הוא בית הספר. בין אם אנו הורים ובין אם ילדים, היחס אליו היא של אהבה ושנאה גם יחד. שיחות הסלון מלאות באנשים שיש להם ביקורת על בתי הספר של ילדיהם וגם התיעוב של התלמידים כלפי בית ספרם היא תופעה שכיחה.
את הביקורת הזו היטיב להמחיש המחזאי השנון ג'ורג' ברנרד שו, שאמר פעם "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת לבית הספר."
אבל מתי נולד מוסד בית הספר?
ובכן, כבר בשומר של לפני 5,000 שנה לימדו מורים שומרים את הילדים ובני הנוער את המדעים של התקופה, לצד שיעורים באלגברה, מתמטיקה, אסטרונומיה ורפואה. הם עשו זאת בבית ספר שהיה ככל הנראה הראשון בהיסטוריה.
ללא ספק נהגו ללמד את הילדים גם בתקופות מוקדמות יותר, לפחות את הדברים החשובים לגילם. אבל את בית הספר והלימודים בו מי שהמציאו הם ככל הנראה אותם בני התרבות השומרית.
ההוכחה? - בעיר השומרית מארי, שנמצאת בסוריה של היום, נמצאו ליד המקדשים המקומיים חדרי בית הספר העתיקים ביותר שנמצאו בעולם. בחדרי הלימוד הללו הייתה שורת ספסלים למספר תלמידים.
על פי הממצאים נמצא שבבתי הספר השומריים הללו הכשירו בעיקר פקידים לצורכי הארמון והמקדשים של התרבות הזו. מי שלמד בהם היו ילדי העשירים, בנים בלבד.
מנהל בית הספר, או "אבי בית-הספר", נקרא אְֻמְמִאַ. הסגן שלו נקרא "האח הגדול" (כן, כבר אז היה "אח גדול"...). התלמידים נקראו "בני בית-הספר". אותו "אח גדול" נהג לכתוב על לוחות טאבלטים חדשים לצורכי הלימוד ולבדוק את הרישומים של התלמידים על לוחות הטאבלט שלהם.
אותם טאבלטים היו לוחות חימר שעליהם חרטו את הכתב. "האח הגדול" גם בחן את הדיקלומים של התלמידים.
מאותם טאבלטים, ספרי הלימוד השומריים שנמצאו, נראה שנושאי הלימוד היו ברובם חילוניים. מי שכתב את חומרי הלימוד אז היו משכילים ובעלי ידע רב של אותו הזמן.
הטקסטים שנמצאו משם היו בתחומים כמו גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד. גם לאחר שהאכדים כבשו את שומר, הם שמרו על השפה והספרות של השומרים. המורים אצלם חיברו מעין "מילונים" לשפה השומרית, מה שככל הנראה היו המילונים הראשונים בהיסטוריה האנושית.
הנה השימוש בכתב ושיטת הלימודים שהתפתחה בתרבות השומרית העתיקה:
https://youtu.be/u7JsfwAcCo0
והיום? - אל תצפו! (עברית)
https://youtu.be/Uj3R_gqUfJA
מה העבודה של המורה?
המורים מקנים לילדי בית הספר חינוך. מורים יודעים כיצד ללמד ילדים ולהקנות להם ידע. המורים מלמדים כיצד להתנהג כלפי חברים ומבוגרים, לנהוג בנימוס ולתרום לחברה. בזכות המורים אנו לומדים דברים חשובים ומקבלים ערכים של התנהגות וחברות.
המורים לא עושים כסף אבל הם עושים שינוי בעולם, כי הם מחנכים ילדים. כשהמורה עומד או עומדת מול כיתה, לומדים התלמידים את הערכים שהחברה מעוניינת לחנכם לפיהם.
בעבר לימדו המורים את הידע לתלמידים. המציאות הייתה שהתלמידים למדו מהמורים וכשקיבלו מטלות חקר או עבודות, הם הלכו לספריה ולמדו שם.
בעידן המודרני המורים עומדים פחות אל מול הכיתה (במה שנקרא "הוראה פרונטלית"). המורה הופך בעשורים האחרונים למעין מנחה למידה. יותר ויותר מורים מלווים את התלמידים בפרויקטים לימודיים שהם מבצעים. הם מנחים אותם, מסייעים למקד את השאלות, לארגן את המחשבות, את המידע ואת דרכי קבלת ההחלטות.
בעידן שבו הידע והמידע נמצאים בכל מקום, המורים הופכים או צריכים להפוך להיות פחות ספקי ידע ויותר למי שמסייעים בהנחייה לתלמידים כיצד להשיג את הידע ולברור בו את פריטי הידע החשובים, הרלוונטיים והאיכותיים, מתוך כמויות אינסופיות של מידע שהאינטרנט ומערכות המידע מספקות.
כמובן שמורים גם מכינים את השיעורים שלהם למחר, בודקים עבודות, מבחנים ותרגילים שהתלמידים "הגישו" בכיתה. הם מזינים ציונים, משתתפים בישיבות ומעורבים בפעילות בבית הספר. המורים שלכם, תלמידים יקרים, ראויים להערכה. ההורים לא תמיד יודעים לתת אותה - תנו אותה אתם ובבוא היום הראו דוגמה לילדיכם שלכם, כיצד לפרגן למי שמעניקים עולם שלם של ערכים ומיומנויות לדור הצעיר.
הנה מורים שמנסים לומר מיהו מורה טוב (עברית):
http://youtu.be/bZ82evhaw6E
ויום בחיי מורה בצפון הארץ (עברית):
http://youtu.be/zaMk6t3tkDY?t=5s
מה למדו הילדים בימי הביניים?
בימי הביניים לא היו בתי ספר כמו שאנחנו מכירים היום. לא היה נהוג אז חינוך זהה לכולם. היו שלמדו והיו שלמדו דברים אחרים, אבל איש לא הלך לבית ספר.
חושבים שזה טוב יותר מאשר הלימודים בבתי הספר של היום? - שימו לב להמשך ונסו לדמיין את עצמכם שם.
ילדים בימי הביניים למדו דברים שונים, בהתאם למעמד, למין ולציפיות מהם לעתיד.
ילדי האצילים למדו אצל אנשי הדת הנוצרים, שהחינוך נקבע אז על ידם. הם למדו קריאה וכתיבה, חשבון, לוגיקה, לשון, לימודים דתיים ולטינית שהייתה שפת התפילות בכנסייה.
לא מעט מבני האצולה גם הוכנו לשלטון ולחיים של לוחמים. רבים מהם למדו כיצד לנהוג כאבירים, כשהלימודים שלהם כוללים אמנויות לחימה ורכיבה על סוסים, לצד דרכי התנהגות, נימוסים של אבירים והתנהלות בהתאם למעמדם העתידי.
ילדי הכפר למדו עבודות ומלאכות כמו נפחות, חקלאות ובנייה בלבנים. מרביתם גם עבדו מגיל צעיר בעבודות כפיים, כמו עבודה חקלאית בשדה, או עבודות כרייה מפרכות במכרה.
ילדים מהערים ובני מעמד הביניים הוכשרו ללמוד מקצוע. את המקצוע הם לא למדו בבית ספר אלא אצל בעל מקצוע המבוגר. הנער נהג להתקבל כשוליה, כשהוא עובד בשירות המקצוען, בלי לקבל שכר. דווקא הוריו הם ששילמו לבעל המקצוע על הידע שהיקנה לו ובכך מממנים את לימודיו. כך למד הנער במשך שנים את רזי המקצוע, עד שיכול היה לעסוק בו כאיש מקצוע לכל דבר.
הבנות והנשים גם הן הופלו לרעה ולכן לא זכו לחינוך של ממש. מה שכן, הילדות למדו את מלאכות הבית, כמו לבשל מאכלים שונים, לתפור בגדים ולנקות. זה מה שעשו אז נשים ואת המלאכות הללו למדו הבנות. רק מי שרצו להקדיש את עצמן לדת ולהפוך לנזירות, זכו ללימודי הדת הנוצרית.
הנה הלימוד והחינוך בימי הביניים:
https://youtu.be/YJ_nLdWKjQc
כיצד הוא משתלב בתקופה הזו ובמאפייניה:
https://youtu.be/6EAMqKUimr8
וילדים הלומדים בימינו על ימי הביניים:
https://youtu.be/1k-LhWB4QaA
מה הבעיה בבית ספר ואיך יש מי ששיפרו אותו?
בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.
למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?
ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?
או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?
אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.
אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".
הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).
אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.
אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.
שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.
אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.
כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.
ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.
ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.
בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.
מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.
שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.
ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.
כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...
התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.
הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/qba-EOaq3NM
המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:
https://youtu.be/okpg-lVWLbE
האלטרנטיבה:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:
https://youtu.be/7xCe2m0kiSg
על החינוך הפיני (עברית):
https://youtu.be/jMfDJJDU_M8
"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:
https://youtu.be/9vJRopau0g0
והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):
https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
מהו שולחן התלמיד העתידי?
שולחן הכיתה הישן שלנו עשוי להפוך בשנים הבאות לשולחן דיגיטלי חכם. זה יהיה משטח הקרנה וכתיבה שישולב בו מסך מגע משוכלל, שיכיל מחשב שלם בענן, עם המחברות האלקטרוניות של התלמידים וספרי לימוד אלקטרוניים עתירי מולטימדיה.
השולחן הדיגיטלי יוכל להתחבר ללוח החכם של המורה ואף לתקשר עם שולחנות של תלמידים אחרים בכיתה. כך, ממקומותיהם, יוכלו התלמידים להתחרות ביניהם, לשחק במשחקי לימוד ותרגול, לעבוד על פרויקטים לימודיים ואף לשתף פעולה עם תלמידים אחרים (או בעצם עם שולחנות אחרים...), לנגן, לעשות ניסויים אינטראקטיביים, להתחבר לאינטרנט, לקרוא ולעבוד על ספרי לימוד ומחברות דיגיטליות מהענן החינוכי ועוד.
יתכן שחברת מיקרוסופט כבר סימנה את התחלת הפיתוחים הללו, עם משטח ה"סורפייס" שלה, שבו מסך מגע על השולחן מהווה את המחשב האינטראקטיבי האפשרי, לצורכי משחק ולימוד.
הנה סרטון שמדגים את שולחנות התלמיד העתידיים:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
הדגמה של כיתה עם שולחנות אינטראקטיביים לעבודה משותפת של התלמידים:
http://youtu.be/hKo-ZaApFqo
מיהי הילדה שזכתה בפרס נובל לשלום?
מלאלאה יוסופזאי (Malala Yousafzai), או מלאלה יוספזאי, היא בתו בת ה-17 של משורר ומחנך, שהפכה לגיבורה עולמית. היא התפרסמה במאבק שניהלה בארצה פקיסטן, כדי שילדות יוכלו לזכות להשכלה כמו של הבנים.
המאבק היה קשה, כיוון שבמדינה מוסלמית דתית ושמרנית, לא מאפשרים לבנות ללמוד בבית ספר ולרכוש השכלה. מצבה הפך עוד יותר קשה, לאחר שקיצוני מארגון הטליבאן ירה בראשה, כשהייתה בת 15, ופצע אותה קשה.
כדי להציל את חייה, הוטסה מלאלאה לבריטניה, גרמניה ולבסוף לארצות הברית. בכל המקומות הללו נאבקו הרופאים על חייה והצליחו להצילה.
לאחר שניצלה ממוות, הפכה הילדה האמיצה, הנחושה והחכמה, שדורשת שוויון והזדמנות לחיים הוגנים, לסמל בעולם החופשי. מלאלה הייתה לדוברת לא רשמית של הנשים המדוכאות בעולם והחלה לדרוש שכל בנות העולם יזכו ללמוד בבית-ספר ולרכוש השכלה.
בשנת 2015 היא זכתה לפרס נובל לשלום - הזוכה הצעירה ביותר בהיסטוריה בפרס. היא נוהגת לומר שאין הבדל בין גברים לנשים ושטרוריסטים חוששים מהשכלה, כי השכלה היא כוח ולכן הם גם מתנגדים להשכלת נשים.
הנה קדימון מתורגם של סרט מרגש על מלאלאה:
https://youtu.be/DWoZsG3Heeo
סיפורה בעברית:
https://youtu.be/bdH5DwC62eg?t=34s
מלאלה מסבירה את עמדותיה:
http://youtu.be/NIqOhxQ0-H8
דרכה בקצרה (מתורגם):
https://youtu.be/_na4S35-WUE
מצגת וידאו על מאבקה:
http://youtu.be/AgjN0h-N7WM
סיפור ניסיון ההתנקשות בחייה:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
החזרה לבית הספר אחרי ההבראה:
https://youtu.be/KFKpcyDKLX4
סרט תיעודי על חייה של הילדה שזכתה בפרס נובל:
https://youtu.be/9F5yeW6XFZk?long=yes
מה העניין של המקובלים?
מקובלים הם חבורת ילדים שמובילה חברתית את הכיתה. כולם רוצים להיות חלק מהם ולהשתייך לקבוצה הזו ורבים נשארים מחוץ לה. התחושה בכיתה היא ש"יש להם הכל". הם מוזמנים לכל המסיבות, מהבדיחות שלהם כולם צוחקים וכולם יודעים שהם "בעניינים".
איש לא יודע בדיוק מהו כרטיס הכניסה לחבורת המקובלים. בנים ספורטיביים מעידים לא פעם שהצלחה בספורט קידמה את המצב החברתי שלהם. בנות קושרות את זה למראה חיצוני, טיפוח וכדומה. המעמד החברתי בכיתה הוא עניין שקשה לפצח.
מה שברור הוא שקניית מותגים ושינוי התנהגותי במטרה למצוא חן ו"להתקבל" הוא לא הפיתרון. כדאי להבין שאם משנים את ההתנהגות רק כדי להשתייך לחבורת המקובלים, מאבדים את מי שאנחנו באמת ואת הדרך שלנו. עדיף להתמקד במציאת חברים טובים משלנו ולהיות חברים טובים בעצמנו, מבלי להיכנס למירוץ המעמדות בכיתה ובבית הספר.
המעמד החברתי אינו הכל והשתייכות לחבורת המקובלים לא תעשה מאף ילד אדם טוב יותר. אם מקובלות מחייבת הפיכה למישהו שמנוגד לדמות הטבעית של הילד, היא לא שווה את השינוי, שלרוב הוא לאו דווקא לכיוונים החיוביים. עדיף להתמקד בלהיות אדם טוב וחבר טוב וכך כדאי לנהוג.
ומילה להורים לגבי איך לעזור לילד שלכם להיות מקובל בכיתה. כל המומחים מייעצים שלא לעזור. בניגוד למה שלא מעטו הורים חושבים, מסתבר ממחקרים שהרדיפה אחרי המקובלות החברתית, דווקא היא שפוגעת בילדים רבים ובביטחון העצמי שלהם ומקשה עליהם בעתיד הרבה יותר. מסתבר שהג'ונגל החברתי נותן אפשרות להתמודד איתו נכון דווקא אם אתה מרפה ונשאר פשוט אתה.
או במילים אחרות, מלך הכיתה, מלכת הכיתה - הכי חשוב להיות בן אדם. לטווח הארוך זה גם הכי משתלם.
הנה ניסיון להבין מה הופך ילדים למקובלים:
https://youtu.be/tXUmDs39yoc
הצגה שעסקה במחיר שמשלמים כדי להתאים למודל של "המקובל":
https://youtu.be/d8Go236Raww
ממשרד החיוך - על הלבוש המתאים למסיבת מקובלים:
https://youtu.be/ZAJg0M71zE4
וסרט שעשו ילדים על דילמות של מקובלים:
https://youtu.be/QAELrvRyOkQ
ודרמת הטלוויזיה "מקובלות":
https://youtu.be/vrUf7DgRZsI?long=yes
מה זה הום סקולינג או חינוך ביתי?
הום סקולינג (Homeschooling), או חינוך ביתי, הוא שיטת חינוך שבה הורים או אפוטרופוסים בוחרים לחנך את ילדיהם בבית במקום לשלוח אותם לבית ספר רגיל, כלומר מסורתי.
חינוך ביתי הוא כשמו, מתבצע בדרך כלל בבית. לעתים אלו מורים פרטיים, אך בדרך כלל ההורים הם שלוקחים על עצמם את האחריות העיקרית ללמד את ילדיהם בהום סקולינג.
הלימוד הוא של מקצועות יסוד עד אקדמיים, כמו לארגן לילדים הזדמנויות להתחברות עם ילדים אחרים שלומדים בחינוך ביתי ולפעילויות חברתיות שאינן בין כותלי בית ספר.
החינוך הביתי יכול ללבוש צורות רבות. אחד מיתרונותיו היא היכולת להתאימו לצרכיו ולתחומי העניין האישיים של כל ילד. לצורך ההוראה, ההורים יכולים להשתמש במגוון משאבים, כגון ספרי לימוד, קורסים מקוונים, תוכנות חינוכיות ואתרי אינטרנט ובכך לעצב תכנית לימודים העונה על המטרות החינוכיות של ילדם.
חינוך ביתי הוא חוקי במדינות רבות, כולל ישראל, ארצות הברית, קנדה, בריטניה ומדינות שונות נוספות. אך לכל מדינה יש את החוקים והתקנות המסדירים בה את החינוך הביתי, בצורות שונות. בדרכים ומינונים משתנים בכל מדינה ומדינה, משפחות חינוך ביתי עשויות להידרש להירשם בממשלה או לעמוד בדרישות חינוכיות מסוימות.
ארה"ב קיימת כיום שיטת חינוך נוספת ושמה "חינוך ביתי משולב". שיטה זו דוגלת בחלוקה שבועית בין שיעורים בכיתה לבין למידה בבית. במרבית בתי הספר המשולבים בארה"ב לומדים הילדים יומיים-שלושה בביה"ס ושאר הלימודים מתקיימים בבית.
#איך נפתרת הבעיה החברתית של ילדים בחינוך ביתי?
הורים בחינוך ביתי יכולים לתת מענה לצרכים החברתיים של ילדיהם בכמה דרכים, כגון:
הצטרפות לקבוצות חינוך ביתי או שיתופי פעולה - הורים יכולים להצטרף לקבוצות חינוך ביתי מקומיות או שיתופי פעולה, המארגנות מפגשים קבועים, טיולי שטח ואירועים חברתיים לילדים בחינוך ביתי. קבוצות אלו מספקות הזדמנות לילדים לתקשר עם בני גילם ולהכיר חברים.
פעילויות מחוץ לבית הספר - הורים יכולים לרשום את ילדיהם לפעילויות מחוץ לבית הספר כמו קבוצות ספורט, שיעורי מוזיקה, שיעורי ריקוד, מועדוני אמנות או ארגונים לשירות קהילתי. פעילויות כאלו מספקות הזדמנות לילדים לקיים אינטראקציה עם בני גילם בעלי תחומי עניין דומים ולפתח חברויות.
עבודה התנדבותית - הורים יכולים לעודד את ילדיהם לעבוד בעבודות התנדבותיות. הזדמנויות להתנדבות ניתן למצוא בספריות, בתי חולים, מרכזים קהילתיים וארגונים אחרים ללא מטרות רווח. התנדבות לא רק עוזרת לילדים לפתח מיומנויות חברתיות, אלא היא גם מספקת תחושת מטרה ועוזרת להם לפתח אמפתיה וחמלה כלפי אחרים.
מפגשים ותאריכי משחק - הורים יכולים לארגן לילדיהם מפגשים עם משפחות אחרות בחינוך ביתי או עם ילדים מהשכונה שלהם. זה יכול לספק הזדמנות לילדים לפתח חברויות וללמוד מיומנויות חברתיות.
קהילות מקוונות - הורים בחינוך ביתי יכולים גם להשתמש בקהילות ובפורומים מקוונים כדי ליצור קשר עם משפחות אחרות של חינוך ביתי. קהילות מקוונות שכאלה יכולות לספק תמיכה ומשאבים, כמו גם הזדמנויות לילדים לתקשר עם תלמידי בית אחרים.
בסך הכל, הורים יכולים להבטיח שלילדיהם בחינוך ביתי יהיו הזדמנויות להתרועע ולתקשר עם אחרים על ידי ניצול משאבים והזדמנויות שונות הזמינות בקהילות שלהם.
הנה החינוך הביתי בעולם:
https://youtu.be/aG4B273EhyI
מהו חינוך ביתי (עברית):
https://youtu.be/WblwVB1oXn0
ילדים שלומדים בחינוך ביתי (עברית):
https://youtu.be/fMlcCQzl2Jo
ואם לילדים מספרת על החינוך הביתי (עברית):
https://youtu.be/i402wlQJR1Y
למה ילדים נעשים בריונים?
בריונות היא התנהגות כוחנית, תוך שימוש באלימות ואיומים. בריונים הם מי שמפעילים כוח כדי להשיג את מטרותיהם.
מרבית הבריונים הם אנשים שאינם מעריכים את עצמם מספיק והם נוהגים כך כדי להחזיר לעצמם את כבודם, להרגיש עליונים על אנשים אחרים ולפרוק כעסים על עצמם.
חלק גדול מהבריונים הם בעצמם קורבנות לבריונות.
הנה סיפור של בריונות של ילדים כלפי ילד אחר (עברית):
http://youtu.be/JIzM53c1HWY
סיפור התעללות נוסף של ילדים (עברית):
http://youtu.be/MkKZjpJ6lrc
קליפ על בריונות שהפיקו תלמידי בית ספר (עברית):
http://youtu.be/mSc21mzf3Go
בחור שעבר התעללות בבית הספר מחזק (עברית):
https://youtu.be/a4aOCwUUnhY
ילדים מקריאים עדויות על התנכלויות בבית ספר שהן מעשה אלים (עברית):
https://youtu.be/H-Fix0n01kw
ואולי האשמה בבריונות ובאלימות היא בכלל באגדות הילדים (עברית):
https://youtu.be/WKQWvXmmD3w
אחד המוסדות מעוררי המחלוקת ביותר בחיינו הוא בית הספר. בין אם אנו הורים ובין אם ילדים, היחס אליו היא של אהבה ושנאה גם יחד. שיחות הסלון מלאות באנשים שיש להם ביקורת על בתי הספר של ילדיהם וגם התיעוב של התלמידים כלפי בית ספרם היא תופעה שכיחה.
את הביקורת הזו היטיב להמחיש המחזאי השנון ג'ורג' ברנרד שו, שאמר פעם "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת לבית הספר."
אבל מתי נולד מוסד בית הספר?
ובכן, כבר בשומר של לפני 5,000 שנה לימדו מורים שומרים את הילדים ובני הנוער את המדעים של התקופה, לצד שיעורים באלגברה, מתמטיקה, אסטרונומיה ורפואה. הם עשו זאת בבית ספר שהיה ככל הנראה הראשון בהיסטוריה.
ללא ספק נהגו ללמד את הילדים גם בתקופות מוקדמות יותר, לפחות את הדברים החשובים לגילם. אבל את בית הספר והלימודים בו מי שהמציאו הם ככל הנראה אותם בני התרבות השומרית.
ההוכחה? - בעיר השומרית מארי, שנמצאת בסוריה של היום, נמצאו ליד המקדשים המקומיים חדרי בית הספר העתיקים ביותר שנמצאו בעולם. בחדרי הלימוד הללו הייתה שורת ספסלים למספר תלמידים.
על פי הממצאים נמצא שבבתי הספר השומריים הללו הכשירו בעיקר פקידים לצורכי הארמון והמקדשים של התרבות הזו. מי שלמד בהם היו ילדי העשירים, בנים בלבד.
מנהל בית הספר, או "אבי בית-הספר", נקרא אְֻמְמִאַ. הסגן שלו נקרא "האח הגדול" (כן, כבר אז היה "אח גדול"...). התלמידים נקראו "בני בית-הספר". אותו "אח גדול" נהג לכתוב על לוחות טאבלטים חדשים לצורכי הלימוד ולבדוק את הרישומים של התלמידים על לוחות הטאבלט שלהם.
אותם טאבלטים היו לוחות חימר שעליהם חרטו את הכתב. "האח הגדול" גם בחן את הדיקלומים של התלמידים.
מאותם טאבלטים, ספרי הלימוד השומריים שנמצאו, נראה שנושאי הלימוד היו ברובם חילוניים. מי שכתב את חומרי הלימוד אז היו משכילים ובעלי ידע רב של אותו הזמן.
הטקסטים שנמצאו משם היו בתחומים כמו גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד. גם לאחר שהאכדים כבשו את שומר, הם שמרו על השפה והספרות של השומרים. המורים אצלם חיברו מעין "מילונים" לשפה השומרית, מה שככל הנראה היו המילונים הראשונים בהיסטוריה האנושית.
הנה השימוש בכתב ושיטת הלימודים שהתפתחה בתרבות השומרית העתיקה:
https://youtu.be/u7JsfwAcCo0
והיום? - אל תצפו! (עברית)
https://youtu.be/Uj3R_gqUfJA
המורים מקנים לילדי בית הספר חינוך. מורים יודעים כיצד ללמד ילדים ולהקנות להם ידע. המורים מלמדים כיצד להתנהג כלפי חברים ומבוגרים, לנהוג בנימוס ולתרום לחברה. בזכות המורים אנו לומדים דברים חשובים ומקבלים ערכים של התנהגות וחברות.
המורים לא עושים כסף אבל הם עושים שינוי בעולם, כי הם מחנכים ילדים. כשהמורה עומד או עומדת מול כיתה, לומדים התלמידים את הערכים שהחברה מעוניינת לחנכם לפיהם.
בעבר לימדו המורים את הידע לתלמידים. המציאות הייתה שהתלמידים למדו מהמורים וכשקיבלו מטלות חקר או עבודות, הם הלכו לספריה ולמדו שם.
בעידן המודרני המורים עומדים פחות אל מול הכיתה (במה שנקרא "הוראה פרונטלית"). המורה הופך בעשורים האחרונים למעין מנחה למידה. יותר ויותר מורים מלווים את התלמידים בפרויקטים לימודיים שהם מבצעים. הם מנחים אותם, מסייעים למקד את השאלות, לארגן את המחשבות, את המידע ואת דרכי קבלת ההחלטות.
בעידן שבו הידע והמידע נמצאים בכל מקום, המורים הופכים או צריכים להפוך להיות פחות ספקי ידע ויותר למי שמסייעים בהנחייה לתלמידים כיצד להשיג את הידע ולברור בו את פריטי הידע החשובים, הרלוונטיים והאיכותיים, מתוך כמויות אינסופיות של מידע שהאינטרנט ומערכות המידע מספקות.
כמובן שמורים גם מכינים את השיעורים שלהם למחר, בודקים עבודות, מבחנים ותרגילים שהתלמידים "הגישו" בכיתה. הם מזינים ציונים, משתתפים בישיבות ומעורבים בפעילות בבית הספר. המורים שלכם, תלמידים יקרים, ראויים להערכה. ההורים לא תמיד יודעים לתת אותה - תנו אותה אתם ובבוא היום הראו דוגמה לילדיכם שלכם, כיצד לפרגן למי שמעניקים עולם שלם של ערכים ומיומנויות לדור הצעיר.
הנה מורים שמנסים לומר מיהו מורה טוב (עברית):
http://youtu.be/bZ82evhaw6E
ויום בחיי מורה בצפון הארץ (עברית):
http://youtu.be/zaMk6t3tkDY?t=5s
בימי הביניים לא היו בתי ספר כמו שאנחנו מכירים היום. לא היה נהוג אז חינוך זהה לכולם. היו שלמדו והיו שלמדו דברים אחרים, אבל איש לא הלך לבית ספר.
חושבים שזה טוב יותר מאשר הלימודים בבתי הספר של היום? - שימו לב להמשך ונסו לדמיין את עצמכם שם.
ילדים בימי הביניים למדו דברים שונים, בהתאם למעמד, למין ולציפיות מהם לעתיד.
ילדי האצילים למדו אצל אנשי הדת הנוצרים, שהחינוך נקבע אז על ידם. הם למדו קריאה וכתיבה, חשבון, לוגיקה, לשון, לימודים דתיים ולטינית שהייתה שפת התפילות בכנסייה.
לא מעט מבני האצולה גם הוכנו לשלטון ולחיים של לוחמים. רבים מהם למדו כיצד לנהוג כאבירים, כשהלימודים שלהם כוללים אמנויות לחימה ורכיבה על סוסים, לצד דרכי התנהגות, נימוסים של אבירים והתנהלות בהתאם למעמדם העתידי.
ילדי הכפר למדו עבודות ומלאכות כמו נפחות, חקלאות ובנייה בלבנים. מרביתם גם עבדו מגיל צעיר בעבודות כפיים, כמו עבודה חקלאית בשדה, או עבודות כרייה מפרכות במכרה.
ילדים מהערים ובני מעמד הביניים הוכשרו ללמוד מקצוע. את המקצוע הם לא למדו בבית ספר אלא אצל בעל מקצוע המבוגר. הנער נהג להתקבל כשוליה, כשהוא עובד בשירות המקצוען, בלי לקבל שכר. דווקא הוריו הם ששילמו לבעל המקצוע על הידע שהיקנה לו ובכך מממנים את לימודיו. כך למד הנער במשך שנים את רזי המקצוע, עד שיכול היה לעסוק בו כאיש מקצוע לכל דבר.
הבנות והנשים גם הן הופלו לרעה ולכן לא זכו לחינוך של ממש. מה שכן, הילדות למדו את מלאכות הבית, כמו לבשל מאכלים שונים, לתפור בגדים ולנקות. זה מה שעשו אז נשים ואת המלאכות הללו למדו הבנות. רק מי שרצו להקדיש את עצמן לדת ולהפוך לנזירות, זכו ללימודי הדת הנוצרית.
הנה הלימוד והחינוך בימי הביניים:
https://youtu.be/YJ_nLdWKjQc
כיצד הוא משתלב בתקופה הזו ובמאפייניה:
https://youtu.be/6EAMqKUimr8
וילדים הלומדים בימינו על ימי הביניים:
https://youtu.be/1k-LhWB4QaA
בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.
למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?
ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?
או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?
אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.
אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".
הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).
אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.
אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.
שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.
אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.
כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.
ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.
ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.
בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.
מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.
שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.
ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.
כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...
התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.
הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/qba-EOaq3NM
המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:
https://youtu.be/okpg-lVWLbE
האלטרנטיבה:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:
https://youtu.be/7xCe2m0kiSg
על החינוך הפיני (עברית):
https://youtu.be/jMfDJJDU_M8
"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:
https://youtu.be/9vJRopau0g0
והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):
https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
בית ספר
שולחן הכיתה הישן שלנו עשוי להפוך בשנים הבאות לשולחן דיגיטלי חכם. זה יהיה משטח הקרנה וכתיבה שישולב בו מסך מגע משוכלל, שיכיל מחשב שלם בענן, עם המחברות האלקטרוניות של התלמידים וספרי לימוד אלקטרוניים עתירי מולטימדיה.
השולחן הדיגיטלי יוכל להתחבר ללוח החכם של המורה ואף לתקשר עם שולחנות של תלמידים אחרים בכיתה. כך, ממקומותיהם, יוכלו התלמידים להתחרות ביניהם, לשחק במשחקי לימוד ותרגול, לעבוד על פרויקטים לימודיים ואף לשתף פעולה עם תלמידים אחרים (או בעצם עם שולחנות אחרים...), לנגן, לעשות ניסויים אינטראקטיביים, להתחבר לאינטרנט, לקרוא ולעבוד על ספרי לימוד ומחברות דיגיטליות מהענן החינוכי ועוד.
יתכן שחברת מיקרוסופט כבר סימנה את התחלת הפיתוחים הללו, עם משטח ה"סורפייס" שלה, שבו מסך מגע על השולחן מהווה את המחשב האינטראקטיבי האפשרי, לצורכי משחק ולימוד.
הנה סרטון שמדגים את שולחנות התלמיד העתידיים:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
הדגמה של כיתה עם שולחנות אינטראקטיביים לעבודה משותפת של התלמידים:
http://youtu.be/hKo-ZaApFqo
מלאלאה יוסופזאי (Malala Yousafzai), או מלאלה יוספזאי, היא בתו בת ה-17 של משורר ומחנך, שהפכה לגיבורה עולמית. היא התפרסמה במאבק שניהלה בארצה פקיסטן, כדי שילדות יוכלו לזכות להשכלה כמו של הבנים.
המאבק היה קשה, כיוון שבמדינה מוסלמית דתית ושמרנית, לא מאפשרים לבנות ללמוד בבית ספר ולרכוש השכלה. מצבה הפך עוד יותר קשה, לאחר שקיצוני מארגון הטליבאן ירה בראשה, כשהייתה בת 15, ופצע אותה קשה.
כדי להציל את חייה, הוטסה מלאלאה לבריטניה, גרמניה ולבסוף לארצות הברית. בכל המקומות הללו נאבקו הרופאים על חייה והצליחו להצילה.
לאחר שניצלה ממוות, הפכה הילדה האמיצה, הנחושה והחכמה, שדורשת שוויון והזדמנות לחיים הוגנים, לסמל בעולם החופשי. מלאלה הייתה לדוברת לא רשמית של הנשים המדוכאות בעולם והחלה לדרוש שכל בנות העולם יזכו ללמוד בבית-ספר ולרכוש השכלה.
בשנת 2015 היא זכתה לפרס נובל לשלום - הזוכה הצעירה ביותר בהיסטוריה בפרס. היא נוהגת לומר שאין הבדל בין גברים לנשים ושטרוריסטים חוששים מהשכלה, כי השכלה היא כוח ולכן הם גם מתנגדים להשכלת נשים.
הנה קדימון מתורגם של סרט מרגש על מלאלאה:
https://youtu.be/DWoZsG3Heeo
סיפורה בעברית:
https://youtu.be/bdH5DwC62eg?t=34s
מלאלה מסבירה את עמדותיה:
http://youtu.be/NIqOhxQ0-H8
דרכה בקצרה (מתורגם):
https://youtu.be/_na4S35-WUE
מצגת וידאו על מאבקה:
http://youtu.be/AgjN0h-N7WM
סיפור ניסיון ההתנקשות בחייה:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
החזרה לבית הספר אחרי ההבראה:
https://youtu.be/KFKpcyDKLX4
סרט תיעודי על חייה של הילדה שזכתה בפרס נובל:
https://youtu.be/9F5yeW6XFZk?long=yes
מקובלים הם חבורת ילדים שמובילה חברתית את הכיתה. כולם רוצים להיות חלק מהם ולהשתייך לקבוצה הזו ורבים נשארים מחוץ לה. התחושה בכיתה היא ש"יש להם הכל". הם מוזמנים לכל המסיבות, מהבדיחות שלהם כולם צוחקים וכולם יודעים שהם "בעניינים".
איש לא יודע בדיוק מהו כרטיס הכניסה לחבורת המקובלים. בנים ספורטיביים מעידים לא פעם שהצלחה בספורט קידמה את המצב החברתי שלהם. בנות קושרות את זה למראה חיצוני, טיפוח וכדומה. המעמד החברתי בכיתה הוא עניין שקשה לפצח.
מה שברור הוא שקניית מותגים ושינוי התנהגותי במטרה למצוא חן ו"להתקבל" הוא לא הפיתרון. כדאי להבין שאם משנים את ההתנהגות רק כדי להשתייך לחבורת המקובלים, מאבדים את מי שאנחנו באמת ואת הדרך שלנו. עדיף להתמקד במציאת חברים טובים משלנו ולהיות חברים טובים בעצמנו, מבלי להיכנס למירוץ המעמדות בכיתה ובבית הספר.
המעמד החברתי אינו הכל והשתייכות לחבורת המקובלים לא תעשה מאף ילד אדם טוב יותר. אם מקובלות מחייבת הפיכה למישהו שמנוגד לדמות הטבעית של הילד, היא לא שווה את השינוי, שלרוב הוא לאו דווקא לכיוונים החיוביים. עדיף להתמקד בלהיות אדם טוב וחבר טוב וכך כדאי לנהוג.
ומילה להורים לגבי איך לעזור לילד שלכם להיות מקובל בכיתה. כל המומחים מייעצים שלא לעזור. בניגוד למה שלא מעטו הורים חושבים, מסתבר ממחקרים שהרדיפה אחרי המקובלות החברתית, דווקא היא שפוגעת בילדים רבים ובביטחון העצמי שלהם ומקשה עליהם בעתיד הרבה יותר. מסתבר שהג'ונגל החברתי נותן אפשרות להתמודד איתו נכון דווקא אם אתה מרפה ונשאר פשוט אתה.
או במילים אחרות, מלך הכיתה, מלכת הכיתה - הכי חשוב להיות בן אדם. לטווח הארוך זה גם הכי משתלם.
הנה ניסיון להבין מה הופך ילדים למקובלים:
https://youtu.be/tXUmDs39yoc
הצגה שעסקה במחיר שמשלמים כדי להתאים למודל של "המקובל":
https://youtu.be/d8Go236Raww
ממשרד החיוך - על הלבוש המתאים למסיבת מקובלים:
https://youtu.be/ZAJg0M71zE4
וסרט שעשו ילדים על דילמות של מקובלים:
https://youtu.be/QAELrvRyOkQ
ודרמת הטלוויזיה "מקובלות":
https://youtu.be/vrUf7DgRZsI?long=yes
הום סקולינג (Homeschooling), או חינוך ביתי, הוא שיטת חינוך שבה הורים או אפוטרופוסים בוחרים לחנך את ילדיהם בבית במקום לשלוח אותם לבית ספר רגיל, כלומר מסורתי.
חינוך ביתי הוא כשמו, מתבצע בדרך כלל בבית. לעתים אלו מורים פרטיים, אך בדרך כלל ההורים הם שלוקחים על עצמם את האחריות העיקרית ללמד את ילדיהם בהום סקולינג.
הלימוד הוא של מקצועות יסוד עד אקדמיים, כמו לארגן לילדים הזדמנויות להתחברות עם ילדים אחרים שלומדים בחינוך ביתי ולפעילויות חברתיות שאינן בין כותלי בית ספר.
החינוך הביתי יכול ללבוש צורות רבות. אחד מיתרונותיו היא היכולת להתאימו לצרכיו ולתחומי העניין האישיים של כל ילד. לצורך ההוראה, ההורים יכולים להשתמש במגוון משאבים, כגון ספרי לימוד, קורסים מקוונים, תוכנות חינוכיות ואתרי אינטרנט ובכך לעצב תכנית לימודים העונה על המטרות החינוכיות של ילדם.
חינוך ביתי הוא חוקי במדינות רבות, כולל ישראל, ארצות הברית, קנדה, בריטניה ומדינות שונות נוספות. אך לכל מדינה יש את החוקים והתקנות המסדירים בה את החינוך הביתי, בצורות שונות. בדרכים ומינונים משתנים בכל מדינה ומדינה, משפחות חינוך ביתי עשויות להידרש להירשם בממשלה או לעמוד בדרישות חינוכיות מסוימות.
ארה"ב קיימת כיום שיטת חינוך נוספת ושמה "חינוך ביתי משולב". שיטה זו דוגלת בחלוקה שבועית בין שיעורים בכיתה לבין למידה בבית. במרבית בתי הספר המשולבים בארה"ב לומדים הילדים יומיים-שלושה בביה"ס ושאר הלימודים מתקיימים בבית.
#איך נפתרת הבעיה החברתית של ילדים בחינוך ביתי?
הורים בחינוך ביתי יכולים לתת מענה לצרכים החברתיים של ילדיהם בכמה דרכים, כגון:
הצטרפות לקבוצות חינוך ביתי או שיתופי פעולה - הורים יכולים להצטרף לקבוצות חינוך ביתי מקומיות או שיתופי פעולה, המארגנות מפגשים קבועים, טיולי שטח ואירועים חברתיים לילדים בחינוך ביתי. קבוצות אלו מספקות הזדמנות לילדים לתקשר עם בני גילם ולהכיר חברים.
פעילויות מחוץ לבית הספר - הורים יכולים לרשום את ילדיהם לפעילויות מחוץ לבית הספר כמו קבוצות ספורט, שיעורי מוזיקה, שיעורי ריקוד, מועדוני אמנות או ארגונים לשירות קהילתי. פעילויות כאלו מספקות הזדמנות לילדים לקיים אינטראקציה עם בני גילם בעלי תחומי עניין דומים ולפתח חברויות.
עבודה התנדבותית - הורים יכולים לעודד את ילדיהם לעבוד בעבודות התנדבותיות. הזדמנויות להתנדבות ניתן למצוא בספריות, בתי חולים, מרכזים קהילתיים וארגונים אחרים ללא מטרות רווח. התנדבות לא רק עוזרת לילדים לפתח מיומנויות חברתיות, אלא היא גם מספקת תחושת מטרה ועוזרת להם לפתח אמפתיה וחמלה כלפי אחרים.
מפגשים ותאריכי משחק - הורים יכולים לארגן לילדיהם מפגשים עם משפחות אחרות בחינוך ביתי או עם ילדים מהשכונה שלהם. זה יכול לספק הזדמנות לילדים לפתח חברויות וללמוד מיומנויות חברתיות.
קהילות מקוונות - הורים בחינוך ביתי יכולים גם להשתמש בקהילות ובפורומים מקוונים כדי ליצור קשר עם משפחות אחרות של חינוך ביתי. קהילות מקוונות שכאלה יכולות לספק תמיכה ומשאבים, כמו גם הזדמנויות לילדים לתקשר עם תלמידי בית אחרים.
בסך הכל, הורים יכולים להבטיח שלילדיהם בחינוך ביתי יהיו הזדמנויות להתרועע ולתקשר עם אחרים על ידי ניצול משאבים והזדמנויות שונות הזמינות בקהילות שלהם.
הנה החינוך הביתי בעולם:
https://youtu.be/aG4B273EhyI
מהו חינוך ביתי (עברית):
https://youtu.be/WblwVB1oXn0
ילדים שלומדים בחינוך ביתי (עברית):
https://youtu.be/fMlcCQzl2Jo
ואם לילדים מספרת על החינוך הביתי (עברית):
https://youtu.be/i402wlQJR1Y
בריונות היא התנהגות כוחנית, תוך שימוש באלימות ואיומים. בריונים הם מי שמפעילים כוח כדי להשיג את מטרותיהם.
מרבית הבריונים הם אנשים שאינם מעריכים את עצמם מספיק והם נוהגים כך כדי להחזיר לעצמם את כבודם, להרגיש עליונים על אנשים אחרים ולפרוק כעסים על עצמם.
חלק גדול מהבריונים הם בעצמם קורבנות לבריונות.
הנה סיפור של בריונות של ילדים כלפי ילד אחר (עברית):
http://youtu.be/JIzM53c1HWY
סיפור התעללות נוסף של ילדים (עברית):
http://youtu.be/MkKZjpJ6lrc
קליפ על בריונות שהפיקו תלמידי בית ספר (עברית):
http://youtu.be/mSc21mzf3Go
בחור שעבר התעללות בבית הספר מחזק (עברית):
https://youtu.be/a4aOCwUUnhY
ילדים מקריאים עדויות על התנכלויות בבית ספר שהן מעשה אלים (עברית):
https://youtu.be/H-Fix0n01kw
ואולי האשמה בבריונות ובאלימות היא בכלל באגדות הילדים (עברית):
https://youtu.be/WKQWvXmmD3w
איך תיראה כיתת העתיד?
סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.
הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.
הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:
https://youtu.be/vTngg8YqoN4
העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:
http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8
כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:
https://youtu.be/aJu6GvA7jN8
חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.
הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.
הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:
https://youtu.be/vTngg8YqoN4
העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:
http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8
כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:
https://youtu.be/aJu6GvA7jN8
חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
האם לתלמידי העתיד יהיו ילקוטים?
כנראה שעידן הילקוטים יסתיים בעתיד הקרוב. ענן המחשוב ההולך ונכנס לחיינו, ישמור בעתיד את כל החומר הלימודי של כל תלמיד באינטרנט. ספרים, חוברות עבודה, חומרי לימוד, מחברות ותרשימים - ילדינו כבר לא יצטרכו לסחוב חומר מהבית לכיתה ובחזרה. הכל ימתין להם בענן המידע החינוכי ויהיה נגיש מהכיתה, מהבית ומכל מקום.
התהליך פשוט. כל החומר יישמר מהכיתה אל הענן, כלומר אל שרתי ענק ממוחשבים. כשהתלמיד יגיע הביתה, הוא יתחבר לענן שבו נמצא כל החומר "שלו" ויכין את שיעורי הבית. הכל יישמר לענן החינוכי, בקבצים שהם המחברות המקוונות שלו. ספרי הלימוד, חוברות העבודה, מפות וחומר לימודי נוסף, הכל יהיה נגיש במהירות ופשטות.
התלמיד יוכל לשלוח חומרים לחבר או להתחבר מהבית של סבתא וסבא, מהמלון בחופשה וכך הלאה. היתרון הכי גדול הוא שלעולם לא יאבדו התלמידים את המחברות או הספרים. יש גם יתרונות אדירים בכך שהחינוך המודרני מכיר בכך שהלימודים בעולם העתידי צריכים להפוך להיות לימודים המתמשכים לאורך כל החיים, מה שנקרא "Lifelong learning", מה שהופך כבר היום לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של אנשים שרוצים להצליח.
החסרון של כל הטכנולוגיה הזו, אגב, הוא שזה יהיה סופם של התירוצים בסגנון "המורה, שכחתי את המחברת".
הנה סרטון אנימציה שמנסה לתאר את הלימוד העתידי האישי:
https://youtu.be/SVz_Zp3lf88
כשלומדים מכל מקום הילקוט או המחברת פשוט לא רלוונטיים:
https://youtu.be/9DwQDL6K3ws
עתיד החינוך הוא בטכנולוגיה:
https://youtu.be/ibAi7CGnUhg
והדגמה של עולם עתידי מפוצץ באפשרויות חדשניות:
http://youtu.be/aJu6GvA7jN8
כנראה שעידן הילקוטים יסתיים בעתיד הקרוב. ענן המחשוב ההולך ונכנס לחיינו, ישמור בעתיד את כל החומר הלימודי של כל תלמיד באינטרנט. ספרים, חוברות עבודה, חומרי לימוד, מחברות ותרשימים - ילדינו כבר לא יצטרכו לסחוב חומר מהבית לכיתה ובחזרה. הכל ימתין להם בענן המידע החינוכי ויהיה נגיש מהכיתה, מהבית ומכל מקום.
התהליך פשוט. כל החומר יישמר מהכיתה אל הענן, כלומר אל שרתי ענק ממוחשבים. כשהתלמיד יגיע הביתה, הוא יתחבר לענן שבו נמצא כל החומר "שלו" ויכין את שיעורי הבית. הכל יישמר לענן החינוכי, בקבצים שהם המחברות המקוונות שלו. ספרי הלימוד, חוברות העבודה, מפות וחומר לימודי נוסף, הכל יהיה נגיש במהירות ופשטות.
התלמיד יוכל לשלוח חומרים לחבר או להתחבר מהבית של סבתא וסבא, מהמלון בחופשה וכך הלאה. היתרון הכי גדול הוא שלעולם לא יאבדו התלמידים את המחברות או הספרים. יש גם יתרונות אדירים בכך שהחינוך המודרני מכיר בכך שהלימודים בעולם העתידי צריכים להפוך להיות לימודים המתמשכים לאורך כל החיים, מה שנקרא "Lifelong learning", מה שהופך כבר היום לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של אנשים שרוצים להצליח.
החסרון של כל הטכנולוגיה הזו, אגב, הוא שזה יהיה סופם של התירוצים בסגנון "המורה, שכחתי את המחברת".
הנה סרטון אנימציה שמנסה לתאר את הלימוד העתידי האישי:
https://youtu.be/SVz_Zp3lf88
כשלומדים מכל מקום הילקוט או המחברת פשוט לא רלוונטיים:
https://youtu.be/9DwQDL6K3ws
עתיד החינוך הוא בטכנולוגיה:
https://youtu.be/ibAi7CGnUhg
והדגמה של עולם עתידי מפוצץ באפשרויות חדשניות:
http://youtu.be/aJu6GvA7jN8
האם טאבלטים יחליפו את הילקוטים?
נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.
יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.
מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.
ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.
הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:
https://youtu.be/buXG6heAEDE
נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.
יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.
מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.
ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.
הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:
https://youtu.be/buXG6heAEDE
מהי למידה מרחוק ומה המשמעויות שלה?
מאז תחילת עידן הקורונה הפך הלימוד מרחוק לאחת הטכנולוגיות החינוכיות המרכזיות במערכות החינוך בעולם כולו. בשביל מרבית המורים זו התמודדות עם חדשנות שרובם לא הוכשרו לה בעבר, אבל כמו שנאמר כבר על ידי אדם חכם "סימן למחנך דגול הוא יכולתו להוביל את תלמידיו למקומות חדשים, שבהם הוא בעצמו עוד לא היה".
מתחילת המאה ה-20, הלכו והתפתחו אמצעי התקשורת, הן הפרטית והן תקשורת ההמונים. בין השאר הם אפשרו את לידתה של צורת למידה חדשה. זו הייתה הלמידה מרחוק (Distance education), למידה שמתבצעת בזמנים גמישים וממקומות גאוגרפיים ופיזיים מרוחקים זה מזה.
בלמידה מרחוק מתבצעת הלמידה כשהמורה והתלמיד נמצאים בשני מקומות שונים, רחוקים ומופרדים, גם במרחק הגאוגרפי שביניהם ולא פעם גם בזמנים - זמן השיעור שבו המורה מלמד הוא לא בהכרח הזמן שבו לומד התלמיד.
מגוון טכנולוגיות מאפשרות כבר יותר מ-100 שנה את הלמידה מרחוק. היא נולדה במאה ה-19, כשנשים בארצות הברית החלו ללמוד באמצעות שיעורים שנשלחו אליהן בדואר. במאה ה-20 היו אלה הרדיו והטלוויזיה, שהעבירו שיעורים והיו הבסיס ל"טלוויזיה החינוכית".
לאחר מכן נולדה "האוניברסיטה הפתוחה", שאפשרה לאנשים לזכות בתואר אקדמי, בלמידה של קורסים ברמה אקדמית, בעזרת חומרי לימוד כתובים ומוקלטים שהאוניברסיטה שלחה בדואר. לראשונה יכולים היו סטודנטים ללמוד גם בכפרים ובחוות מרוחקות מהמרכזים האוניברסיטאיים, בזמנים הנוחים ובקצב המתאים להם. הסטודנטים הכינו את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים ושלחו אותם בחזרה לאוניברסיטה - לבדיקה.
בימינו לומדים תלמידים ממורים רחוקים בזמן אמת בעיקר באמצעות המחשב. חלקם לומד דרך האינטרנט, בזמן אמת, כשהמורה מלמד בשיעורים המשודרים באינטרנט בשידור חי (Live streaming). זו נקראת "למידה סינכרונית" ובה יכול תלמיד בודד ללמוד בשיעור פרטי מקוון עם מורה, או במסגרת קבוצתית, מעין כיתה הלומדת עם מורה. השניים או הכיתה כולה רואים אלו את אלו בווידאו, משתמשים ב"לוח וירטואלי" ומתכתבים בצ'אט או מדברים ביניהם בשיחת וידאו. יש גם שיעורים קבוצתיים כאלה. התלמידים לומדים ב"כיתה וירטואלית", שבה, ממש כמו בכיתה פיזית, הם מקשיבים לשיעור, יכולים להגיב לדברי המורה, לשאול שאלות, לענות ולנהל דיונים.
שיטה אחרת היא "למידה א-סינכרונית", בה השיעורים מוקלטים וזמינים ללומדים תמיד. בשיטה זו מצולמים המורים בסרטוני וידאו שהוקלטו מראש. התלמידים לומדים מהשיעורים המוקלטים ומתרגלים, על פי הקצב האישי שלהם ובזמנים הנוחים להם. תוכנות רשת שמשלימות את ההוראה הפרונטלית, מתרגלות ובוחנות את הלומדים ואף מבצעות חלק מתהליכי ההערכה, השקלול ונתינת הציונים.
היתרונות של למידה מרחוק פותרים בעיות שונות בשיטת הלמידה המסורתית. מעצם הלימוד בכל זמן ובכל מקום, דרך הגדלת היצע הלימודים לציבור, זמינות של השכלה למספר עצום של לומדים - מבלי לגייס מרצים ומשאבים נוספים - וכמובן שוויון הזדמנויות בהשכלה, מעצם האפשרות לרכוש השכלה בעלויות נמוכות ובלי מגבלות של מקום המגורים של הלומדים או הזמן שבו הם יכולים ללמוד.
הלמידה מרחוק שימושית מגיל הגן ובית הספר ועד להשכלה גבוהה, השתלמויות מקוונות, הכשרת עובדים בארגונים ועוד. היא גם מאפשרת שינוי של שיטות ההוראה המסורתיות לטובת למידה בשיטות כמו "כיתה הפוכה" ולמידה מבוססת פרויקטים. הסביבה המקוונת, שמשחררת את הלמידה מכבלי הזמן והמקום, מאפשרת זמנים ומקומות לימוד גמישים ומחברת בין מורים ומרצים מעולים לתלמידים הצמאים ללמוד אצלם, מאפשרת להציע למידה איכותית וזמינה לכל הכפר הגלובלי כולו.
#מגוון קורסים ללמידה מרחוק
אאוריקה מציעה מגוון של קורסים ללמידה עצמית מרחוק. הקורסים נמצאים בקישור המצורף לכל אחד מהערכים שאליהם תוכלו להיכנס בתגית "קורסים מקוונים".
הנה הלמידה מרחוק:
https://youtu.be/_AloMdscNfE
יתרונות הלימודים מרחוק, בהדגשה על למידה א-סינכרונית:
https://youtu.be/4m-l-QpqxOo
מצגת וידאו עם היתרונות והמהות של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/anWBb7PTIMM
כך נראית למידה מרחוק עם מורה - למידה סינכרונית, שפירושה שיעור בזמן אחד:
https://youtu.be/YEaswuMdikY
למידה מרחוק מאפשרת לתמוך בילדים שמאושפזים לתקופה ארוכה:
https://youtu.be/VYcTSqsd4tM
יש מקרים שבהם למידה מרחוק ממש מצילה את הלומדים:
https://youtu.be/-b2PQAZLI0k
והרצאת וידאו קצרה על ההיסטוריה של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c?long=yes
מאז תחילת עידן הקורונה הפך הלימוד מרחוק לאחת הטכנולוגיות החינוכיות המרכזיות במערכות החינוך בעולם כולו. בשביל מרבית המורים זו התמודדות עם חדשנות שרובם לא הוכשרו לה בעבר, אבל כמו שנאמר כבר על ידי אדם חכם "סימן למחנך דגול הוא יכולתו להוביל את תלמידיו למקומות חדשים, שבהם הוא בעצמו עוד לא היה".
מתחילת המאה ה-20, הלכו והתפתחו אמצעי התקשורת, הן הפרטית והן תקשורת ההמונים. בין השאר הם אפשרו את לידתה של צורת למידה חדשה. זו הייתה הלמידה מרחוק (Distance education), למידה שמתבצעת בזמנים גמישים וממקומות גאוגרפיים ופיזיים מרוחקים זה מזה.
בלמידה מרחוק מתבצעת הלמידה כשהמורה והתלמיד נמצאים בשני מקומות שונים, רחוקים ומופרדים, גם במרחק הגאוגרפי שביניהם ולא פעם גם בזמנים - זמן השיעור שבו המורה מלמד הוא לא בהכרח הזמן שבו לומד התלמיד.
מגוון טכנולוגיות מאפשרות כבר יותר מ-100 שנה את הלמידה מרחוק. היא נולדה במאה ה-19, כשנשים בארצות הברית החלו ללמוד באמצעות שיעורים שנשלחו אליהן בדואר. במאה ה-20 היו אלה הרדיו והטלוויזיה, שהעבירו שיעורים והיו הבסיס ל"טלוויזיה החינוכית".
לאחר מכן נולדה "האוניברסיטה הפתוחה", שאפשרה לאנשים לזכות בתואר אקדמי, בלמידה של קורסים ברמה אקדמית, בעזרת חומרי לימוד כתובים ומוקלטים שהאוניברסיטה שלחה בדואר. לראשונה יכולים היו סטודנטים ללמוד גם בכפרים ובחוות מרוחקות מהמרכזים האוניברסיטאיים, בזמנים הנוחים ובקצב המתאים להם. הסטודנטים הכינו את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים ושלחו אותם בחזרה לאוניברסיטה - לבדיקה.
בימינו לומדים תלמידים ממורים רחוקים בזמן אמת בעיקר באמצעות המחשב. חלקם לומד דרך האינטרנט, בזמן אמת, כשהמורה מלמד בשיעורים המשודרים באינטרנט בשידור חי (Live streaming). זו נקראת "למידה סינכרונית" ובה יכול תלמיד בודד ללמוד בשיעור פרטי מקוון עם מורה, או במסגרת קבוצתית, מעין כיתה הלומדת עם מורה. השניים או הכיתה כולה רואים אלו את אלו בווידאו, משתמשים ב"לוח וירטואלי" ומתכתבים בצ'אט או מדברים ביניהם בשיחת וידאו. יש גם שיעורים קבוצתיים כאלה. התלמידים לומדים ב"כיתה וירטואלית", שבה, ממש כמו בכיתה פיזית, הם מקשיבים לשיעור, יכולים להגיב לדברי המורה, לשאול שאלות, לענות ולנהל דיונים.
שיטה אחרת היא "למידה א-סינכרונית", בה השיעורים מוקלטים וזמינים ללומדים תמיד. בשיטה זו מצולמים המורים בסרטוני וידאו שהוקלטו מראש. התלמידים לומדים מהשיעורים המוקלטים ומתרגלים, על פי הקצב האישי שלהם ובזמנים הנוחים להם. תוכנות רשת שמשלימות את ההוראה הפרונטלית, מתרגלות ובוחנות את הלומדים ואף מבצעות חלק מתהליכי ההערכה, השקלול ונתינת הציונים.
היתרונות של למידה מרחוק פותרים בעיות שונות בשיטת הלמידה המסורתית. מעצם הלימוד בכל זמן ובכל מקום, דרך הגדלת היצע הלימודים לציבור, זמינות של השכלה למספר עצום של לומדים - מבלי לגייס מרצים ומשאבים נוספים - וכמובן שוויון הזדמנויות בהשכלה, מעצם האפשרות לרכוש השכלה בעלויות נמוכות ובלי מגבלות של מקום המגורים של הלומדים או הזמן שבו הם יכולים ללמוד.
הלמידה מרחוק שימושית מגיל הגן ובית הספר ועד להשכלה גבוהה, השתלמויות מקוונות, הכשרת עובדים בארגונים ועוד. היא גם מאפשרת שינוי של שיטות ההוראה המסורתיות לטובת למידה בשיטות כמו "כיתה הפוכה" ולמידה מבוססת פרויקטים. הסביבה המקוונת, שמשחררת את הלמידה מכבלי הזמן והמקום, מאפשרת זמנים ומקומות לימוד גמישים ומחברת בין מורים ומרצים מעולים לתלמידים הצמאים ללמוד אצלם, מאפשרת להציע למידה איכותית וזמינה לכל הכפר הגלובלי כולו.
#מגוון קורסים ללמידה מרחוק
אאוריקה מציעה מגוון של קורסים ללמידה עצמית מרחוק. הקורסים נמצאים בקישור המצורף לכל אחד מהערכים שאליהם תוכלו להיכנס בתגית "קורסים מקוונים".
הנה הלמידה מרחוק:
https://youtu.be/_AloMdscNfE
יתרונות הלימודים מרחוק, בהדגשה על למידה א-סינכרונית:
https://youtu.be/4m-l-QpqxOo
מצגת וידאו עם היתרונות והמהות של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/anWBb7PTIMM
כך נראית למידה מרחוק עם מורה - למידה סינכרונית, שפירושה שיעור בזמן אחד:
https://youtu.be/YEaswuMdikY
למידה מרחוק מאפשרת לתמוך בילדים שמאושפזים לתקופה ארוכה:
https://youtu.be/VYcTSqsd4tM
יש מקרים שבהם למידה מרחוק ממש מצילה את הלומדים:
https://youtu.be/-b2PQAZLI0k
והרצאת וידאו קצרה על ההיסטוריה של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c?long=yes
איפה נמצא בית הספר הגדול ביותר בעולם?
בית הספר הכי גדול בעולם הוא בית הספר העירוני מונטסורי שבעיר לאקנאו שבהודו. כבר בשנת 1999, עם פחות ממחצית התלמידים שרשומים בו כיום, הוא הוכר על ידי ספר השיאים של גינס כגדול בתבל.
יש בבית הספר הגדול בעולם מעל 47,000 תלמידים וכ-3,800 מורים, עובדים ואנשי צוות! הוא כל כך גדול ומורכב שיש בו אפילו בעלי מקצוע ייעודיים כמו נגרים וחשמלאים. מספר המחשבים שיש לבית הספר הענקי הזה הוא 30,000 מחשבים!
אבל בבית הספר העצום הזה אין שום אולם או מגרש שיכול להכיל את כל התלמידים בבת אחת וטוב שכך, כי מספרם גדול יותר מכל תושבי העיר אילת, למשל..
הנה בית הספר הגדול ביותר בעולם:
http://youtu.be/qcmINpEN5FY
בית הספר הכי גדול בעולם הוא בית הספר העירוני מונטסורי שבעיר לאקנאו שבהודו. כבר בשנת 1999, עם פחות ממחצית התלמידים שרשומים בו כיום, הוא הוכר על ידי ספר השיאים של גינס כגדול בתבל.
יש בבית הספר הגדול בעולם מעל 47,000 תלמידים וכ-3,800 מורים, עובדים ואנשי צוות! הוא כל כך גדול ומורכב שיש בו אפילו בעלי מקצוע ייעודיים כמו נגרים וחשמלאים. מספר המחשבים שיש לבית הספר הענקי הזה הוא 30,000 מחשבים!
אבל בבית הספר העצום הזה אין שום אולם או מגרש שיכול להכיל את כל התלמידים בבת אחת וטוב שכך, כי מספרם גדול יותר מכל תושבי העיר אילת, למשל..
הנה בית הספר הגדול ביותר בעולם:
http://youtu.be/qcmINpEN5FY
איך הקימה ילדה שוודית תנועת מחאה עולמית?
הכל החל כשגרטה ת'נברג (Greta Thunberg), ילדה שוודית חכמה ורק בת 15, החליטה למחות מול הפרלמנט בארצה ולומר את מה שרבים מרגישים - "המנהיגים נוהגים כמו ילדים!".
בעצם, במקום להתחיל את שנת הלימודים, היא מחתה והפגינה מול הפרלמנט של שוודיה ודרשה ממנו להצטרף להסכם האקלים שנחתם בפריז ולתרום את חלקה למאבק במשבר האקלים. בהדרגה היא הצליחה למשוך את תשומת הלב של התקשורת לנושא זה.
כוכבה כפעילה סביבתית דרך כשנאמה על במת האו"ם ונזפה בשגרירים מכל העולם, על אוזלת ידם בקשר לעתיד כדור הארץ. זעמה העיקרי היה על העובדה שגם המבוגרים שמדברים ומכירים בבעיה ובקטסטרופה המתפתחת למול עינינו, לא עושים דבר.
היא סיפרה בעבר שבגיל 11 היא הפסיקה לדבר ולאכול ובתוך חודשיים איבדה 10 קילוגרמים ממשקלה. בהמשך היא אובחנה בתסמונת אספרגר שעל הרצף האוטיסטי, מ-OCD ומיוטיזם שעוצר את הדיבור והוא נובע מהפרעה נוירולוגית. היא מדברת, כך אמרה אז, רק כשהיא סבורה שהדבר הכרחי. "עכשיו זה אחד מאותם רגעים!" היא הטעימה.
מאז הפכה ת'ונברג, שמגדירה את עצמה ברשתות החברתיות כ"פעילה סביבתית רדיקלית עם אספרגר", לסמל של מאבק הילדים בעולם המבוגרים הציני, שמתעלם מבעיית האקלים ומעדיף את ההווה שלו, על העתיד שלהם.
בשלב מסוים התפשט "אפקט גרטה" בעולם כולו. האשטג נוצר לו ברשת ותלמידים בהמון מקומות קיימו הפגנות ושביתות כנגד מדיניות האקלים של הממשלות שלהם. עיתונים ומגזינים מהחשובים בעולם הקדישו לה כתבות מקיפות וסיקרו בהערכה את התופעה.
הפעילות המדהימה שלה נובעת מכך שהיא רואה את שינויי האקלים כאיום קיומי. בשנת 2021 משבר האקלים מתגלה במלוא הדרו ההרסני, אבל כמה שנים לפני כן כמעט איש לא דיבר על הזיהום הסביבתי וכולם המשיכו בחייהם כרגיל. "האוטיסטים", היא נהגה לומר, "הם הנורמלים. מי שמוזרים הם כל השאר - אלה שלא דואגים לעולם."
הנה כתבת טלוויזיה בעברית על הילדה שמשנה מציאות (עברית):
https://youtu.be/cREDB7DRBAs
הנאום הגדול של גרטה (מתורגם):
https://youtu.be/X6qG-WIAxeU
מצעד אקלים בישראל (עברית):
https://youtu.be/k6l9GoHsa4s
גרטה מקבלת פרס ומקדישה אותו לשימור היערות (מתורגם):
https://youtu.be/27h1Kdx5dc4
סיפור המחאה שהפכה לסערה עולמית:
https://youtu.be/ZOJ51zJJ6kc
ההשראה שהיא נותנת לילדים ומבוגרים בכל העולם:
https://youtu.be/uRgJ-22S_Rs
מחאה אחרת בנושא היא השלכת עוגה על ה"מונה ליזה" של אמן שרצה טיפול במשבר האקלים (עברית):
https://youtu.be/WRHum03fZwc
וסיפורה בהרצאת טד עם אמונותיה (מתורגם):
https://youtu.be/EAmmUIEsN9A?long=yes
הכל החל כשגרטה ת'נברג (Greta Thunberg), ילדה שוודית חכמה ורק בת 15, החליטה למחות מול הפרלמנט בארצה ולומר את מה שרבים מרגישים - "המנהיגים נוהגים כמו ילדים!".
בעצם, במקום להתחיל את שנת הלימודים, היא מחתה והפגינה מול הפרלמנט של שוודיה ודרשה ממנו להצטרף להסכם האקלים שנחתם בפריז ולתרום את חלקה למאבק במשבר האקלים. בהדרגה היא הצליחה למשוך את תשומת הלב של התקשורת לנושא זה.
כוכבה כפעילה סביבתית דרך כשנאמה על במת האו"ם ונזפה בשגרירים מכל העולם, על אוזלת ידם בקשר לעתיד כדור הארץ. זעמה העיקרי היה על העובדה שגם המבוגרים שמדברים ומכירים בבעיה ובקטסטרופה המתפתחת למול עינינו, לא עושים דבר.
היא סיפרה בעבר שבגיל 11 היא הפסיקה לדבר ולאכול ובתוך חודשיים איבדה 10 קילוגרמים ממשקלה. בהמשך היא אובחנה בתסמונת אספרגר שעל הרצף האוטיסטי, מ-OCD ומיוטיזם שעוצר את הדיבור והוא נובע מהפרעה נוירולוגית. היא מדברת, כך אמרה אז, רק כשהיא סבורה שהדבר הכרחי. "עכשיו זה אחד מאותם רגעים!" היא הטעימה.
מאז הפכה ת'ונברג, שמגדירה את עצמה ברשתות החברתיות כ"פעילה סביבתית רדיקלית עם אספרגר", לסמל של מאבק הילדים בעולם המבוגרים הציני, שמתעלם מבעיית האקלים ומעדיף את ההווה שלו, על העתיד שלהם.
בשלב מסוים התפשט "אפקט גרטה" בעולם כולו. האשטג נוצר לו ברשת ותלמידים בהמון מקומות קיימו הפגנות ושביתות כנגד מדיניות האקלים של הממשלות שלהם. עיתונים ומגזינים מהחשובים בעולם הקדישו לה כתבות מקיפות וסיקרו בהערכה את התופעה.
הפעילות המדהימה שלה נובעת מכך שהיא רואה את שינויי האקלים כאיום קיומי. בשנת 2021 משבר האקלים מתגלה במלוא הדרו ההרסני, אבל כמה שנים לפני כן כמעט איש לא דיבר על הזיהום הסביבתי וכולם המשיכו בחייהם כרגיל. "האוטיסטים", היא נהגה לומר, "הם הנורמלים. מי שמוזרים הם כל השאר - אלה שלא דואגים לעולם."
הנה כתבת טלוויזיה בעברית על הילדה שמשנה מציאות (עברית):
https://youtu.be/cREDB7DRBAs
הנאום הגדול של גרטה (מתורגם):
https://youtu.be/X6qG-WIAxeU
מצעד אקלים בישראל (עברית):
https://youtu.be/k6l9GoHsa4s
גרטה מקבלת פרס ומקדישה אותו לשימור היערות (מתורגם):
https://youtu.be/27h1Kdx5dc4
סיפור המחאה שהפכה לסערה עולמית:
https://youtu.be/ZOJ51zJJ6kc
ההשראה שהיא נותנת לילדים ומבוגרים בכל העולם:
https://youtu.be/uRgJ-22S_Rs
מחאה אחרת בנושא היא השלכת עוגה על ה"מונה ליזה" של אמן שרצה טיפול במשבר האקלים (עברית):
https://youtu.be/WRHum03fZwc
וסיפורה בהרצאת טד עם אמונותיה (מתורגם):
https://youtu.be/EAmmUIEsN9A?long=yes
מה זה שיימינג?
שֵׁיְימִינְג (Shaming), בעברית "בִּיוּש", הוא השפלה ובושה שגורמים למישהו בפומפי, לעיני אנשים אחרים. כמובן שהשיימינג המודרני מתרחש לרוב באמצעות פרסום שלילי על מישהו, שנעשים באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.
בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.
בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.
שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?
תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.
אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!
כך נראה שיימינג בדקה אחת (עברית):
https://youtu.be/XRY_SbgBiOg
סרט קשה על שיימינג הרסני ומערכת חינוך שלא עומדת במבחן (עברית):
https://youtu.be/MwSLH6x0C7Y
וכמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך? (עברית)
https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY
שֵׁיְימִינְג (Shaming), בעברית "בִּיוּש", הוא השפלה ובושה שגורמים למישהו בפומפי, לעיני אנשים אחרים. כמובן שהשיימינג המודרני מתרחש לרוב באמצעות פרסום שלילי על מישהו, שנעשים באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.
בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.
בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.
שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?
תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.
אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!
כך נראה שיימינג בדקה אחת (עברית):
https://youtu.be/XRY_SbgBiOg
סרט קשה על שיימינג הרסני ומערכת חינוך שלא עומדת במבחן (עברית):
https://youtu.be/MwSLH6x0C7Y
וכמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך? (עברית)
https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY
