נתחיל ונאמר שהילד המשתין אינו ילד אמיתי. על אף שנולד מאגדה, מאז המאה ה-17 הפך הפסל של הילד המשתין, "המאנקן פיס", פסל גס ולא מנומס ככל שאולי נראה, לסמלה של בריסל בירת בלגיה. הוא כל כך ידוע בעולם שהבלגים הפכו אותו לסמלה של העיר. הם גם נוהגים מעת לעת להלבישו בבגדים שיסתירו מעט את מה שלא נראה אולי צנוע מספיק..

האגדה מספרת שלפני הרבה שנים היו מכשפות. אחת המכשפות גרמה לשרפה. הילד השתין כדי לכבות את השרפה והמכשפה הכועסת הפכה אותו לאבן.. ואגב, הבלגים שכפלו את הילד הזה לכמה ערים נוספות בבלגיה.


הנה סרטון על פסל המאנקן פיס שבעיר בריסל:

http://youtu.be/OCE8HezwqP4


הנה התלבושת לדוגמה של המנקן פיס:

https://youtu.be/pm0PTdAJCE4


והנה מתיחה שנעשתה עם אחד העותקים של הילד המשתין:

http://youtu.be/B9tpJuN4B-o

קרב ווטרלו היה הקרב האחרון של נפוליאון בונפרטה. זה אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם באותה תקופה, עם מעל 50 אלף הרוגים. האם יחזור נפוליאון להביא את צרפת לימיה הגדולים באירופה?

קרב ווטרלו הוא קרב היסטורי, שבו נחל המצביא הצרפתי נפוליאון תבוסה מוחצת וסופית, לאחר שנמלט מכלאו באי אלבה והקים מחדש את שלטונו בצרפת, שלטון שהחזיק מאה ימים, עד לקרב ולתבוסה הזו.

הסיפור מתחיל כשחזר נפוליאון לשלטון מהאי אלבה. הוא שב לפקד על כוחות הצבא הצרפתי ומחליט לצאת למערכה שבה ינחית מכה ניצחת על אויביו, שחששו ממנו וסרבו להשלים עם שובו לשלטון. אלה גיבשו נגדו ברית של מעצמות אירופה. אחרי שני קרבות מוקדמים שבהם ניצח אותם, אך הפסיד כוחות חשובים, ההכרעה הגיעה בקרב ווטרלו.

הקרב בווטרלו נערך בין כוחות צבא נפוליאון הצרפתי, בפיקודו של נפוליאון בונפרטה, לחלק מכוחות הקואליציה הגדולה שהוקמה נגדו - צבא הקואליציה האנטי-נפוליאונית בקרב ווטרלו.

הקואליציה האנטי-נפוליאונית, בפיקודו העליון של הדוכס מוולינגטון, כללה את האנגלים והפרוסים (הגרמנים). הכוחות האוסטרים והרוסים היו עדיין רחוקים מהזירה ולא הגיעו בזמן כדי להשתתף בתחילת הקרב.

במהלך הקרב התגלה דווקא וולינגטון האנגלי כטקטיקן מעולה. הוא בחר מיקום מצוין לקרב, עם מחסה לחייליו היורים וחומה לחיסול המטפסים הצרפתים, הוא ניצל את מזג האוויר, שיצר בוץ שהיקשה על הצרפתים את הכיבוש וניצל בתבונה את הכוחות שעמדו לרשותו, תוך שהוא בולם את נפוליאון בנקודות החלשות שלו.

גם הפרוסים שהובסו קודם לכן בקרב אחר, התגברו על יצר ההישרדות ולא ברחו, אלא הגיעו, גם אם מעט מאוחר, לקרב ווטרלו וסייעו לאנגלים לנצח את נפוליאון.

בתום יום הקרב, ב-18 ביוני 1815, הובס נפוליאון בקרב האחרון שלו, קרב ווטרלו שבבלגיה. הוא ברח משדה הקרב ומלחמותיו באירופה הסתיימו. זה היה הקץ הסופי לקיסרות הצבאית, האלימה והמרשימה שהקים, הפסיד והקים בחזרה. מעתה ועד מותו הוא ייכלא באי המרוחק סנט הלנה ולא יאיים יותר על אירופה.


בעברית - על יום השנה ה-200 לקרב התבוסה הסופי של נפוליאון בונפרטה:

https://youtu.be/-0_2GpfyMPU?t=2


סרטון מפורט על מהלכי קרב ווטרלו המפורסם:

https://youtu.be/nDZGL1xsqzs


אנימציית מהלכי הקרב הטקטיים:

https://youtu.be/fhuPbXJ9wVc


שחזור קרב ווטרלו בשנת 2015:

https://youtu.be/WrEJMOBBR9g


קטע מהסדרה ההומוריסטית "הפתן השחור" (Blackadder) שבו מביאה מכונת זמן את גיבורי הסדרה אל קרב ווטרלו:

https://youtu.be/qt3eyeO0R94


השיר "ווטרלו" שאיתו כבשה להקת אבבא השוודית את העולם:

https://youtu.be/Sj_9CiNkkn4


סרט תיעודי על הקרב המפורסם של ווטרלו:

https://youtu.be/UTj61gE4mug?long=yes


וקרב ווטרלו במציאות מדומה:

https://youtu.be/Bj1aVW3LuVo?qr=yes

בכל העולם אפשר לראות אותן לא פעם, במצבורי ענק של מכוניות ישנות הממתינות לגריטה ולהפיכתם למתכת ממוחזרת.

אבל בית הקברות שנמצא ביער הסמוך בסמוך לשאטילון, שבבלגיה (Chatillon Car Graveyard), הוא משהו מיוחד. בית הקברות הגדול הזה למכוניות נולד בסוף מלחמת העולם השנייה.

זה קרה כשחיילים אמריקאים רבים מצאו עצמם לאחר המלחמה, כשהם בעליהם הגאים של כלי רכב אירופאים. החיילים שהיו מיועדים לשוב לארצות הברית, העבירו מאחד לשני את הסוד על מקום ביער שבו הם מחביאים את המכוניות שלהם. כוונתם של רבים הייתה לשוב לאירופה לאחר גמר שירותם ולהשתקע בה. חלקם כבר אחז בבנות זוג מקומיות והם התכוונו להקים משפחות ולחיות ביבשת האירופית.

וכך יצא שקרחת היער התמלאה במכוניות שבעליהן מתכוונים לשוב ולאסוף אותן בהמשך. אבל תכניות לחוד והחיים לחוד. חלק גדול מאותם חיילים מעולם לא שבו לאירופה. היער המשיך לשמור על המכוניות, שמצידן הלכו והחלידו והפכו לשלדים חומים ועתירי קורוזיה. בשלב מסוים צרפו המקומיים לאתר מכוניות נוספות ששבקו חיים. בהמשך נסגר האתר ופונו ממנו מרבית המכוניות, מסיבות סביבתיות. כיום אין כניסה אליו. רק תמונות השלדים המחלידים מספרות שפעם היו כאן כלי רכב עם אוהבים צעירים ומלאי תכניות...


הנה הסיפור של בית הקברות למכוניות בשאטילון:

https://youtu.be/sV0556QPpnY


ביקור במקום:

https://youtu.be/1RnYQBHTaQk


המון תמונות חזקות:

https://youtu.be/OZbWtUe5B3Q?t=4m31s&end=4m57s


וסיפור הפינוי בשנים האחרונות:

https://youtu.be/GYi82lurSLo?t=1m35s&end=1m52s

מהו המקור של הצ'יפס?
מי המציא את הצ'יפס?


את המצאת תפוחי האדמה המטוגנים, הצ'יפס, נהוג לייחס לצרפתים, אם כי גם בלגיה טוענת שהיא האחראית להמצאה של המזון הפופולארי ביותר בעולם המערבי.

הבלגים מספרים שהכפריים העניים נהגו להכין את הדגים המטוגנים שדגו מהנהרות. בכל חורף הם מצאו עצמם בבעיה, כשהנהרות קפאו ולא ניתן היה לדוג את הדגים למאכל המטוגן שאהבו. בשנת 1680, מעידים הבלגים, הלכו הכפריים שלהם על פתרון יצירתי. הם ניסו להחליף את הדגים שאינם, בתפוחי אדמה שנחתכו בצורת דגים וטוגנו, בדיוק כמו הדגים. ההצלחה של הטעם הייתה מיידית. המנהג התפשט ומאז אוכלים בבלגיה את הצ'יפס. בבלגיה, אגב, הוא זכה לשם "פריץ", על שם האיש הראשון שהפך אותו למוצר הנמכר בדוכנים ברחוב.

מהצד השני של הגבול, בשנת 1755 כבר הופיעו בספרי בישול צרפתיים מתכונים של תפוחי אדמה מטוגנים. בארה"ב מוכר הייחוס של הצ'יפס לצרפת דווקא. זה החל בשל העובדה שבשנת 1802 הגישו טבחיו של נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון לאורחים בבית הלבן מאכל שכונה "תפוחי אדמה מטוגנים בסגנון צרפתי". זה היה הצ'יפס והוא יוחס לצרפתים, כי האמריקאים שמעו דוברי צרפתית ולא הבינו שהבלגים דוברים גם הם את השפה הזו. כך התקבע בארה"ב השם "טוגנים צרפתיים", או באנגלית "פרנץ' פרייז" (French Fries).


הנה סרטון על מקורות הצ'יפס:

https://youtu.be/Ij7QjaUm1ZQ


עוד דיון על תולדות הצ'יפס:

http://youtu.be/dVvliuxok5U


כך מגדלים את תפוחי האדמה בשבילם:

https://youtu.be/lkJ0aJNzf1g


ואת הצ'יפס אפשר היום למצוא כמעט בכל מקום, כולל באמסטרדם, בה הוא ממש מככב (מתורגם):

https://youtu.be/PlXMMKKwU_8?long=yes

מבין הקינוחים בעולם, רבים תופסים את הוופל הבלגי (Belgian waffles) כאחד מקינוחי השחיתות האלה שהבלגים חוגגים. אבל האמת שבבלגיה איש אינו קורא לוופלים הללו בלגיים. הם קוראים לסוגי וסגנונות הכנת הוופלים שלהם בשמות ערים, כמו "ופל בריסל" ו"ופל לייז'".

כללית, ופל בלגי הוא ופל שעשוי מתערובת אפויה, של ריבועים גדולים ועמוקים שהותפחו על ידי סודה לשתייה. מעליו נוהגים להוסיף בעולם קצפת או גלידת וניל, פירות רכים, סירופ שוקולד, תותים וכדומה.

לראשונה נחשף העולם לוופל הבלגי בתערוכה העולמית של בריסל, בשנת 1958. האמריקאים שיהפכו אותו לכזה להיט, הכירו אותו ב-1962, ביריד שנערך בסיאטל. שם לראשונה הוגש ופל בלגי כקינוח, כשעליו כדורי גלידה ותותים.

הוופל הבלגי צבר פופולריות נוספת לאחר שהוצג ביריד העולמי בניו יורק בשנת 1964 בפארק פלאשינג מדוז. היזם שהביא אותו ליריד בניו-יורק, מהגר בשם ורמרש, הוא ששינה את שמו של הקינוח מ"וופל בריסל" ל"וופל בלגי". ורמרש מכר את הוופל ביריד בניו יורק עם קצפת ותותים, במחיר של דולר אחד והוא הפך להיט ענק. מניו יורק הוא התפשט לכל ארצות הברית ומשם למדינות רבות בעולם, בשמו החדש - "ופל בלגי".


כך מכינים ופל בלגי לארוחת בוקר:

https://youtu.be/aM3kVxSxF5s


עוד מתכון:

https://youtu.be/kkzv-r39MVU


טעמים של ופל בלגי:

https://youtu.be/U-E2UJx4o6M


ובתנור:

https://youtu.be/0g-h-HEQg-s

אטומיום הוא מבנה בצורת מולקולה של גביש ברזל שנמצא בבריסל, בלגיה. הוא הוקם עבור התערוכה העולמית אקספו 58 שנערכה בבריסל בשנת 1958. ממש כמו מגדל אייפל בזמנו, הוא היה אמור להתפרק לאחר חצי שנה אך ההתלהבות ממנו הביאה להפיכתו למבנה קבוע.

גובהו של האטומיום 103 מטרים והוא בנוי כדגם של גביש ברזל בהגדלה מדויקת - פי 165 מיליארד!

המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל אנדרה ואטרקיין, מכיל תשעה כדורי פלדה בקוטר 18 מטרים, שמחוברים ביניהם במדרגות נעות ארוכות במיוחד. הכדורים סימלו את תשעת מחוזותיה של בלגיה באותה עת ונבנו בטכנולוגיות חדשניות לאותה התקופה.

הכדור העליון של המבנה העתידני הזה מהווה תצפית על העיר. בעשור הקודם נעשו בו שיפוצים, נוספה מערכת תאורה והוחלפה המתכת שעוטפת את המבנה.


הנה האטומיום בבריסל מבפנים ומבחוץ:

http://youtu.be/7LsV2Q1A2FQ



ועוד תצוגה יפה של אטומיום בריסל והנוף הנשקף ממנו:

http://youtu.be/zZoFnOqjMgI

בפסטיבל האורות של גנט, מהגדולות שבערי בלגיה, מוארים בנייניה העיקריים של העיר העתיקה באור יקרות. מאות אלפי אנשים באים לחזות בתאורה המופלאה שהיא עיקר המומחיות של בוני המבנים העצומים ומיצגי האור המרהיבים של הפסטיבל.

גנט, מהערים הגדולות והחשובות באירופה של ימי הביניים, עושה הכל כדי לחזור לימי התהילה שלה והפסטיבל הוא דרך מצוינת לעשות זאת.

במהלך ימי הפסטיבל מאירים מעל 30 מצגי תאורה את מבניה הראשיים של העיר העתיקה. ה"לומינרה קניה", קתדרלת האור, ללא ספק גנבה את ההצגה לחלוטין. מדובר בקתדרלה שמעל 55 אלף נורות לד צבעוניות האירו אותה בימי הפסטיבל והיקנו לה הוד והדר אלוהיים, תרתי משמע..



הנה סרטון של האתרים המוארים מפסטיבל האורות של גנט:

http://youtu.be/d45Z2Oqxk6U



והנה סרטון של הקתדרלה המוארת בפסטיבל האורות של גנט:

http://youtu.be/h7w8w0G8GQY

היצורים הכחולים הקטנטנים שחובשים תמיד כובעים לבנים נקראים הדרדסים (The Smurfs). הכפר הקטן של הדרדסים הוא מקום קסום מוקף יער שבו בתים צבעוניים בצורת פטרייה.

הבסיס הסיפורי של הסדרה הן ההפרעות לחיים השקטים שלהם, בידי בני האדם ובמיוחד גרגמל המכשף הרשע שרוצה לאכול אותם ולייצר מהם זהב וחתחתול, החתול שלו שמנסה ללכוד בשבילו את הדרדסים ואם אפשר אז גם לטרוף אחד או שניים..

את הדרדסים המציא "פיו", המאייר הבלגי פייר קוליפור. הם הופיעו בשנות ה-50 על רצועת קומיקס בכתב עת בלגי. בשנות ה-80 הפכו לסדרת טלוויזיה בת מאות פרקים ולאחרונה גם לסרט קולנוע מצליח.


הנה תולדות הדרדסים:

https://youtu.be/3ZbAufhdfwU


שיר הפתיחה המלא של הסדרה משנת 1984 (עברית):

https://youtu.be/r3N5oEJuwPM


קדימון מהסרט המודרני של הדרדסים:

http://youtu.be/nRMs8HSbyT4?t=7s


ועוד קדימון לסרט (מתורגם):

http://youtu.be/dwWBmvEFpiM