שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה גאוני במנגנון הבלוקצ'יין?
מכירים את זה שבכל עסקה כספית או משמעותית, משתתף, חוץ משני הצדדים לעסקה, גם גורם שמפקח על ההעברה הכספית? לרוב הוא בנק, אבל לפעמים זה מתווך, מאכער או סתם מישהו שיודע לקחת עמלה שמנה על העסקה, תמורת ההבטחה ש"אני מכיר את שניכם וזה יהיה בסדר"...
הבלוקצ'יין (Blockchain), משהו כמו “שרשרת בלוקים”, היא מערכת קוד פתוח, שמחליפה אותם. היא מאפשרת העברה של נתונים בין צדדים אנונימיים, ללא גורם מתווך וללא שליטה של גורם אחד, באבטחה גבוהה ובאמון שנובע מזה שהמון אנשים "יודעים" (באופן ממוחשב כמובן) על כל פעולה שנעשתה בה.
דמיינו שני צדדים שלא מכירים זה את זה ומעוניינים לבצע עסקה ביניהם. טכנולוגיית הבלוקצ’יין מאפשרת להם לבצע עסקה, באמון מוחלט ועדיין - בלי שום גוף שיתווך ביניהם, ייקח עמלות, מיסים, או סתם יוכל לרמות בדרך או יטעה ברישום. ויותר מזה - הכל יקרה באופן מבוזר - מבלי שהמידע יעבור דרך שרת מרכזי.
העניין של הביזור, אגב, הוא מה שמלהיב כל כך הרבה שוחרי צדק חברתי או אנרכיסטים. הללו מקדמים את הטכנולוגיה הזו ומקווים להגיע בעזרתה לעולם שלא נשלט בידי ממשלות או בנקים, שיודעים עלינו הכל ודואגים לרוקן את כיסינו ולהקטין את השליטה שלנו בגורלנו ואת התלות בהם.
כך שמערכת הבלוקצ’יין מאפשרת לנהל עסקאות ללא צורך בגורם מרכזי כמו בנק, מדינה או מאפיונר, שינהלו את העסקה. הבלוקצ’יין מייתר את המתווכים ומאפשרת לאנשים או לגורמים שאינם מכירים זה את זה, לבצע עסקאות בקלות, בפשטות ובאמון. זו גם הסיבה שכולם יכולים להשתמש בו, כולל פושעים, ארגוני טרור ופוליטיקאים מושחתים, שלא רוצים שהכספים שעוברים מהם ואליהם יתועדו או יוודעו לאחרים.
הבנתם נכון - הבלוקצ'יין הוא מנגנון אמוּן שמוכיח את עצמו. הקונספט שלו, גם אם יושם בהצלחה רק בעשור האחרון, הוזכר בספרות האקדמית עוד בשנת 1991. כרגע נראה שהוא יכול לייתר את מערכת הכספים המסורתית, או לפחות לאתגר אותה ולכפות עליה שינוי עמוק של ההתנהלות, כולל אימוץ שלו לצרכיה.
גם אם לא ידעתם זאת, הבלוקצ'יין כבר שינה את פני הכלכלה העולמית. מדובר במנגנון האמון שעליו מתבסס המטבע הווירטואלי ביטקוין, לצד מרבית המטבעות הדיגיטליים הקיימים כיום והמבוססים על הטכנולוגיה של הבלוקצ’יין.
הנה הסבר על הבלוקצ'יין (עברית):
https://youtu.be/2Jh-yiJb0_4
המחשה נוספת של הגאונות של השיטה שבו (עברית):
https://youtu.be/K6FLoIN-Bww
זה הבלוקצ'יין באנגלית:
https://youtu.be/6WG7D47tGb0
הוא יכול לשמש למטרות רבות:
https://youtu.be/r43LhSUUGTQ
הכירו את הבלוקצ'יין מקרוב:
https://youtu.be/WiRFuHXHBhk
והרצאת וידאו קצרה באנגלית:
https://youtu.be/8o9QxMxhTp8?long=yes
איך הבלוקצ'יין פועל?
ביזור, שקיפות, פתיחות, נגישות, מעקב מתמיד ויעילות - ההתפעלות מהבלוקצ'יין, אותו אלגוריתם המנהל מערכות מבוזרות, היא עצומה. הוא מנהל כיום את המסחר בביטקוין ובמאות מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, אבל יכול לעשות עוד המון דברים, כמו ניהול של מערכת בנקאית אמינה מאד, ניהול מלאי לוגיסטי יעיל או חוזים חכמים במיוחד. הסוד של הבלוקצ'יין הוא רישום ותיעוד מדויקים, לא פוסקים, עם אבטחה חזקה כנגד טעויות ותרמיות ותוך שמירה על אנונימיות רבה של מבצעי הפעולות בו. אבל איך בדיוק הוא פועל?
ובכן, דמיינו יומן רישום דיגיטלי שמנוהל, נשמר ומתעדכן לא במקום אחד, אלא במחשבים של רבים ממשתמשי הכלי הזה. בכל אחד מהמחשבים הללו שמורה ההיסטוריה של כל הפעולות שנעשו דרכו. דמיינו שהיומן הזה הוא שרשרת של בלוקים, ממנה מורכבת המערכת. מכאן, אגב, בא שמה של המערכת, בלוקצ'יין. כל בלוק מייצג אוסף תקופתי של פעולות.
מורכב מדי? - בפשטות נסביר שהבלוקצ’יין הוא מאגר נתונים מאובטח ומבוזר (כלומר מפוזר ומחולק), שפועל ללא גורם מרכזי או מפקח. המאגר הזה, של הבלוקצ’יין, נמצא בו זמנית על המון מחשבים, שכל הזמן עוברים סינכרון ומעודכנים בפעולות חדשות שנעשו, כלומר בעסקאות שנסגרו.
היות וכל העסקאות נשמרות בתוך בלוקים של מידע בבלוקצ'יין, לפי הסדר הכרונולוגי שלהן, מכיל כל בלוק את המידע על כל העסקאות שנעשו בפרק זמן מסוים.
כל זמן מה, ננעלים דיגיטלית כל הבלוקים ביחד, מה שיוצר את שרשרת בלוקים שמהווה את מערכת הבלוקצ’יין. למעשה, בונים כל השותפים למערכת מעין סולם דיגיטלי של תנועות, מבלוקים שכל אחד מהם מכיל כמות עצומה של עסקאות ותנועות שנעשו ברשת.
אבטחת המידע נעשית כאן על ידי כך שאת המידע המוצפן ומרוכז בבלוקים, לא ניתן לשנות בדיעבד. יש עותקים של כל בלוק כזה בהמוני מחשבים, מה שמונע תרמית או מניפולציה על המידע שבבלוק אחד. את האמון במתווכים מחליף כאן שיתוף פעולה המוני, של בעלי מחשבים רבים, המחזיקים על מחשביהם את התיעוד שבבלוקים הללו.
כך הבלוקצ'יין פועל (בעברית):
https://youtu.be/DSAtE0dh-PY
ויטליק בוטרין, מפתח מטבע האת'ריום, מסביר מהו (מתורגם):
https://youtu.be/2B4urKQl6dM
מהי ההיסטוריה של הקוד הפתוח?
מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:
#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.
#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.
#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.
כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.
בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.
רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.
בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.
בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.
עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.
איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.
תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.
אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.
הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:
https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg
האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
מה זה ביטקוין?
הביטקוין הוא מטבע הוירטואלי המוכר והנפוץ ביותר בעולם, מטבע עצמאי שלא מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי בעולם וערכו נקבע על פי חוקי היצע והביקוש. לפי הצלחתו האדירה, מסתבר שהוא בדיוק מה שחיפשו המילניאלס, בני דור ה-Y שחשים שהם חיים בעולם של חוסר יציבות, של תאגידי ענק שחודרים לכל פינה בחייהם, כמו הבנקים למשל, ושל ממשלות. שאי אפשר לסמוך עליהן בענייני הדאגה לעתיד.
את הביטקוין "כורים" באמצעות מחשבים וחישובים, שהולכים ומסתבכים ככל שיותר ביטקוין נכרה. לפיכך, למרות שהוא איננו מטבע אמיתי ואין אף ממשלה או מוסד פיננסי מאחוריו, רק מכיוון שהרבה אנשים משתמשים בו ומוכנים לקבל אותו ולהעניק סחורה תמורתו - יש לו ערך אמיתי.
האמון של אנשים רבים בביטקוין נובע מכך שיש סכום סופי ממנו והם משערים שהוא עשוי להיות שווה המון כסף בעתיד. מצד שני, על פי ההערכות המומחים, רק בעוד 126 שנים עתידה כריית כל הביטקוין בעולם להסתיים.
המסחר בביטקוין מתנהל בעיקר דרך האינטרנט - באמצעות תוכנת מחשב שנקראת "ארנק ביטקוין" המתפקדת כארנק וירטואלי וממוחשב ומאפשרת למשתמשים בה לשלוח ולקבל מטבעות ביטקוין בצורה מוצפנת ומאובטחת. הערך של ביטקוין אחד נע כיום סביב 200-500 דולר ובשיאו הוא הגיעה לשווי של יותר מ-1000 דולר לביטקוין אחד.
הביטקוין פורסם בשנת 2009 על ידי מתכנת שכינה את עצמו "סאטושי נקאמוטו", ככל הנראה שם בדוי. יש הערכות לגבי זהותו של יוצר הביטקוין, אך הדברים עדיין לא בטוחים. באופן מפתיע דווקא ממציא מסתורי ואנונימי יצר את המטבע הוירטואלי הנפוץ ביותר בעולם. מה שבטוח, יוצר הביטקוין השאיר את תוכנת הביטקוין שפיתח כקוד פתוח והיא עצמה יצרה שלל מטבעות וירטואליים מתחרים.
הכמות של הביטקוין מוגבלת ולכן הוא לא ייקלע לאינפלציה (ראו בתגית "אינפלציה"). רבים רואים בו את האיום הגדול ביותר על מערכות הכספים המדיניות, המטבעות הרגילים שמנפיקות המדינות השונות. אחרים רואים בו שיגעון חולף, משהו כמו "שגעון הצבעונים" שהתפתח בהולנד בעבר (ראו באאוריקה בתגית "שיגעון הצבעונים").
אחת הבעיות עם הביטקוין היא שהוא מאפשר להעביר כספים באמצעותו עבור פשעים. הביטקוין הוא האמצעי הראשי לתשלום ברשת הדארקנט, תשלומים שמועברים עבור סמים, חומרים אסורים וביצוע פשעים. החיבור בין הרשת האפלה, ששימושיה העיקריים הם מעשים פליליים, לבין המטבע הוירטואלי, הוא קטלני. לכן נלחמות רבות מהרשויות המדיניות במטבע הביטקוין ועוקבות אחריו, כדי למצוא כל דרך למנוע את הפיכתו לכלי כלכלי שמקנה רווח למבצעים של מעשים פליליים.
הנה סרטון הסבר לביטקוין (עברית):
https://youtu.be/OhhPE_rthzc
כמו מטבעות קריפטו אחרים, הביטקוין הוא מטבע מבוזר שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
על האדם שנחשף כממציא הביטקוין ומעט על השימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
הסבר נוסף של עולם הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/srmAw34D8Bg
מהו ביטקוין (עברית):
http://youtu.be/KxOTrdntwZE
כתבת טלוויזיה על תולדות הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/prUMg3Kdx9I?t=54s?long=yes
וסרט תיעודי על תופעת הביטקוין:
https://youtu.be/8zKuoqZLyKg?long=yes
בלוקצ'יין
מכירים את זה שבכל עסקה כספית או משמעותית, משתתף, חוץ משני הצדדים לעסקה, גם גורם שמפקח על ההעברה הכספית? לרוב הוא בנק, אבל לפעמים זה מתווך, מאכער או סתם מישהו שיודע לקחת עמלה שמנה על העסקה, תמורת ההבטחה ש"אני מכיר את שניכם וזה יהיה בסדר"...
הבלוקצ'יין (Blockchain), משהו כמו “שרשרת בלוקים”, היא מערכת קוד פתוח, שמחליפה אותם. היא מאפשרת העברה של נתונים בין צדדים אנונימיים, ללא גורם מתווך וללא שליטה של גורם אחד, באבטחה גבוהה ובאמון שנובע מזה שהמון אנשים "יודעים" (באופן ממוחשב כמובן) על כל פעולה שנעשתה בה.
דמיינו שני צדדים שלא מכירים זה את זה ומעוניינים לבצע עסקה ביניהם. טכנולוגיית הבלוקצ’יין מאפשרת להם לבצע עסקה, באמון מוחלט ועדיין - בלי שום גוף שיתווך ביניהם, ייקח עמלות, מיסים, או סתם יוכל לרמות בדרך או יטעה ברישום. ויותר מזה - הכל יקרה באופן מבוזר - מבלי שהמידע יעבור דרך שרת מרכזי.
העניין של הביזור, אגב, הוא מה שמלהיב כל כך הרבה שוחרי צדק חברתי או אנרכיסטים. הללו מקדמים את הטכנולוגיה הזו ומקווים להגיע בעזרתה לעולם שלא נשלט בידי ממשלות או בנקים, שיודעים עלינו הכל ודואגים לרוקן את כיסינו ולהקטין את השליטה שלנו בגורלנו ואת התלות בהם.
כך שמערכת הבלוקצ’יין מאפשרת לנהל עסקאות ללא צורך בגורם מרכזי כמו בנק, מדינה או מאפיונר, שינהלו את העסקה. הבלוקצ’יין מייתר את המתווכים ומאפשרת לאנשים או לגורמים שאינם מכירים זה את זה, לבצע עסקאות בקלות, בפשטות ובאמון. זו גם הסיבה שכולם יכולים להשתמש בו, כולל פושעים, ארגוני טרור ופוליטיקאים מושחתים, שלא רוצים שהכספים שעוברים מהם ואליהם יתועדו או יוודעו לאחרים.
הבנתם נכון - הבלוקצ'יין הוא מנגנון אמוּן שמוכיח את עצמו. הקונספט שלו, גם אם יושם בהצלחה רק בעשור האחרון, הוזכר בספרות האקדמית עוד בשנת 1991. כרגע נראה שהוא יכול לייתר את מערכת הכספים המסורתית, או לפחות לאתגר אותה ולכפות עליה שינוי עמוק של ההתנהלות, כולל אימוץ שלו לצרכיה.
גם אם לא ידעתם זאת, הבלוקצ'יין כבר שינה את פני הכלכלה העולמית. מדובר במנגנון האמון שעליו מתבסס המטבע הווירטואלי ביטקוין, לצד מרבית המטבעות הדיגיטליים הקיימים כיום והמבוססים על הטכנולוגיה של הבלוקצ’יין.
הנה הסבר על הבלוקצ'יין (עברית):
https://youtu.be/2Jh-yiJb0_4
המחשה נוספת של הגאונות של השיטה שבו (עברית):
https://youtu.be/K6FLoIN-Bww
זה הבלוקצ'יין באנגלית:
https://youtu.be/6WG7D47tGb0
הוא יכול לשמש למטרות רבות:
https://youtu.be/r43LhSUUGTQ
הכירו את הבלוקצ'יין מקרוב:
https://youtu.be/WiRFuHXHBhk
והרצאת וידאו קצרה באנגלית:
https://youtu.be/8o9QxMxhTp8?long=yes
ביזור, שקיפות, פתיחות, נגישות, מעקב מתמיד ויעילות - ההתפעלות מהבלוקצ'יין, אותו אלגוריתם המנהל מערכות מבוזרות, היא עצומה. הוא מנהל כיום את המסחר בביטקוין ובמאות מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, אבל יכול לעשות עוד המון דברים, כמו ניהול של מערכת בנקאית אמינה מאד, ניהול מלאי לוגיסטי יעיל או חוזים חכמים במיוחד. הסוד של הבלוקצ'יין הוא רישום ותיעוד מדויקים, לא פוסקים, עם אבטחה חזקה כנגד טעויות ותרמיות ותוך שמירה על אנונימיות רבה של מבצעי הפעולות בו. אבל איך בדיוק הוא פועל?
ובכן, דמיינו יומן רישום דיגיטלי שמנוהל, נשמר ומתעדכן לא במקום אחד, אלא במחשבים של רבים ממשתמשי הכלי הזה. בכל אחד מהמחשבים הללו שמורה ההיסטוריה של כל הפעולות שנעשו דרכו. דמיינו שהיומן הזה הוא שרשרת של בלוקים, ממנה מורכבת המערכת. מכאן, אגב, בא שמה של המערכת, בלוקצ'יין. כל בלוק מייצג אוסף תקופתי של פעולות.
מורכב מדי? - בפשטות נסביר שהבלוקצ’יין הוא מאגר נתונים מאובטח ומבוזר (כלומר מפוזר ומחולק), שפועל ללא גורם מרכזי או מפקח. המאגר הזה, של הבלוקצ’יין, נמצא בו זמנית על המון מחשבים, שכל הזמן עוברים סינכרון ומעודכנים בפעולות חדשות שנעשו, כלומר בעסקאות שנסגרו.
היות וכל העסקאות נשמרות בתוך בלוקים של מידע בבלוקצ'יין, לפי הסדר הכרונולוגי שלהן, מכיל כל בלוק את המידע על כל העסקאות שנעשו בפרק זמן מסוים.
כל זמן מה, ננעלים דיגיטלית כל הבלוקים ביחד, מה שיוצר את שרשרת בלוקים שמהווה את מערכת הבלוקצ’יין. למעשה, בונים כל השותפים למערכת מעין סולם דיגיטלי של תנועות, מבלוקים שכל אחד מהם מכיל כמות עצומה של עסקאות ותנועות שנעשו ברשת.
אבטחת המידע נעשית כאן על ידי כך שאת המידע המוצפן ומרוכז בבלוקים, לא ניתן לשנות בדיעבד. יש עותקים של כל בלוק כזה בהמוני מחשבים, מה שמונע תרמית או מניפולציה על המידע שבבלוק אחד. את האמון במתווכים מחליף כאן שיתוף פעולה המוני, של בעלי מחשבים רבים, המחזיקים על מחשביהם את התיעוד שבבלוקים הללו.
כך הבלוקצ'יין פועל (בעברית):
https://youtu.be/DSAtE0dh-PY
ויטליק בוטרין, מפתח מטבע האת'ריום, מסביר מהו (מתורגם):
https://youtu.be/2B4urKQl6dM
מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:
#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.
#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.
#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.
כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.
בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.
רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.
בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.
בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.
עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.
איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.
תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.
אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.
הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:
https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg
האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
הביטקוין הוא מטבע הוירטואלי המוכר והנפוץ ביותר בעולם, מטבע עצמאי שלא מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי בעולם וערכו נקבע על פי חוקי היצע והביקוש. לפי הצלחתו האדירה, מסתבר שהוא בדיוק מה שחיפשו המילניאלס, בני דור ה-Y שחשים שהם חיים בעולם של חוסר יציבות, של תאגידי ענק שחודרים לכל פינה בחייהם, כמו הבנקים למשל, ושל ממשלות. שאי אפשר לסמוך עליהן בענייני הדאגה לעתיד.
את הביטקוין "כורים" באמצעות מחשבים וחישובים, שהולכים ומסתבכים ככל שיותר ביטקוין נכרה. לפיכך, למרות שהוא איננו מטבע אמיתי ואין אף ממשלה או מוסד פיננסי מאחוריו, רק מכיוון שהרבה אנשים משתמשים בו ומוכנים לקבל אותו ולהעניק סחורה תמורתו - יש לו ערך אמיתי.
האמון של אנשים רבים בביטקוין נובע מכך שיש סכום סופי ממנו והם משערים שהוא עשוי להיות שווה המון כסף בעתיד. מצד שני, על פי ההערכות המומחים, רק בעוד 126 שנים עתידה כריית כל הביטקוין בעולם להסתיים.
המסחר בביטקוין מתנהל בעיקר דרך האינטרנט - באמצעות תוכנת מחשב שנקראת "ארנק ביטקוין" המתפקדת כארנק וירטואלי וממוחשב ומאפשרת למשתמשים בה לשלוח ולקבל מטבעות ביטקוין בצורה מוצפנת ומאובטחת. הערך של ביטקוין אחד נע כיום סביב 200-500 דולר ובשיאו הוא הגיעה לשווי של יותר מ-1000 דולר לביטקוין אחד.
הביטקוין פורסם בשנת 2009 על ידי מתכנת שכינה את עצמו "סאטושי נקאמוטו", ככל הנראה שם בדוי. יש הערכות לגבי זהותו של יוצר הביטקוין, אך הדברים עדיין לא בטוחים. באופן מפתיע דווקא ממציא מסתורי ואנונימי יצר את המטבע הוירטואלי הנפוץ ביותר בעולם. מה שבטוח, יוצר הביטקוין השאיר את תוכנת הביטקוין שפיתח כקוד פתוח והיא עצמה יצרה שלל מטבעות וירטואליים מתחרים.
הכמות של הביטקוין מוגבלת ולכן הוא לא ייקלע לאינפלציה (ראו בתגית "אינפלציה"). רבים רואים בו את האיום הגדול ביותר על מערכות הכספים המדיניות, המטבעות הרגילים שמנפיקות המדינות השונות. אחרים רואים בו שיגעון חולף, משהו כמו "שגעון הצבעונים" שהתפתח בהולנד בעבר (ראו באאוריקה בתגית "שיגעון הצבעונים").
אחת הבעיות עם הביטקוין היא שהוא מאפשר להעביר כספים באמצעותו עבור פשעים. הביטקוין הוא האמצעי הראשי לתשלום ברשת הדארקנט, תשלומים שמועברים עבור סמים, חומרים אסורים וביצוע פשעים. החיבור בין הרשת האפלה, ששימושיה העיקריים הם מעשים פליליים, לבין המטבע הוירטואלי, הוא קטלני. לכן נלחמות רבות מהרשויות המדיניות במטבע הביטקוין ועוקבות אחריו, כדי למצוא כל דרך למנוע את הפיכתו לכלי כלכלי שמקנה רווח למבצעים של מעשים פליליים.
הנה סרטון הסבר לביטקוין (עברית):
https://youtu.be/OhhPE_rthzc
כמו מטבעות קריפטו אחרים, הביטקוין הוא מטבע מבוזר שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
על האדם שנחשף כממציא הביטקוין ומעט על השימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
הסבר נוסף של עולם הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/srmAw34D8Bg
מהו ביטקוין (עברית):
http://youtu.be/KxOTrdntwZE
כתבת טלוויזיה על תולדות הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/prUMg3Kdx9I?t=54s?long=yes
וסרט תיעודי על תופעת הביטקוין:
https://youtu.be/8zKuoqZLyKg?long=yes
