שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הופך את הבמבוק לצמח כל כך מיוחד?
הבמבוק (Bamboo) הוא אחד מהצמחים שגדלים בקצב המהיר ביותר בעולם. כמה ממיני הבמבוק מסוגלים לצמוח עד לגובה של מטר שלם בתוך 24 שעות. בתוך עונה אחת הבמבוק יכול להגיע לגובה של לא פחות מ-30 מטרים!
במשפחת צמחי הבמבוק יש מעל 1,450 מינים שונים. אולי משום שהוא סוג של עשב, הבמבוק הוא אחד מהצמחים שגדלים הכי מהר בעולם.
הבמבוק הוא גם צמח עמיד במיוחד. לאחר הטלת פצצת האטום על העיר היפאנית הירושימה, הוא היה הצמח הראשון השתאושש והחזיר את הצבע הירוק לאזור שמסביב לעיר ההרוסה.
ברחבי עולם קיימים מספר יערות במבוק והם נחשבים למקומות רוחניים ומושכים מבקרים רבים. עשבי הבמבוק העצומים שביערות הבמבוק הללו מתנשאים לגובה של 35 מטרים ויותר.
חשיבותו הכלכלית והתרבותית של הבמבוק ברחבי יבשת אסיה היא עצומה. הבמבוק משמש חומר גלם רב-תכליתי ליותר מ-5,000 שימושים שונים ואלו מסייעים למין האנושי כבר אלפי שנים. בין השימושים המגוונים של הבמבוק אפשר להזכיר חלק קטן, כמו הכנת גלשנים, בניית כלי נגינה, יצירת נייר, הפקת דלק, חומרי מזון ובמקומות שונים בעולם אפילו לבניית בתים ובניית פיגומים למבנים רבי-קומות.
יש סברות שהבמבוק היה גם החומר הראשון שממנו בנה האדם בתי מגורים. בדרום אמריקה נמצאו סימנים שגורמים לחוקרים להאמין שכבר לפני יותר מ-9,500 שנים שימש הבמבוק לבניית בתים.
הנה הבמבוק ושימושיו:
http://youtu.be/RC638t4HhHY?t=45s
יש מי שבונים גם אופניים מהבמבוק החזק:
https://youtu.be/-SGxk6jgGC0
כך משמש חומר הבנייה העתיק בהיסטוריה לבנייה מהירה, חזקה ועמידה גם היום:
http://youtu.be/KbWE-17rX2c
וכך בונים בית במבוק:
http://youtu.be/1NeieVcy7HA
מהם פיגומי הבמבוק של אסיה?
אנחנו מכירים אותו בעיקר ממחצלות תוצרת סין ומוצרי במבוק לבית. אבל מסתבר שהשימושים של הבמבוק (Bamboo) הם הרבה יותר מגוונים ומפתיעים ממה שחשבנו כולנו.
כי כשמדובר על דברים שיוצרים מבמבוק אז לא מדובר רק על נייר, כלי נגינה עממיים, חבלים ומלכודות, אלא גם על פיגומי בניין.
כן, מסתבר שקני הבמבוק הם חזקים וגמישים מאד. מעבר לבתים שלמים שנבנים מבמבוק כבר מאות שנים, משתמשים בהם במזרח הרחוק גם לבניית פיגומים.
פיגומי הבמבוק (Bamboo scaffolding) הם אחת התופעות המדהימות של הטכנולוגיה העתיקה במזרח אסיה. אלה לא רק פיגומים למבנים נמוכים - הבמבוק הוא כל כך אמין וחזק, שהוא משמש לפיגומים גם בבנייה של מגדלים, בניינים רבי קומות וגורדי שחקים.
לא סתם כל כך סומכים על הבמבוק במזרח. הבמבוק, שנחשב לאחד הצמחים החזקים על פני כדור הארץ ומהצומחים הכי מהר, הוא גם שורד גדול. הרי נורת הלהט הראשונה שבנה אדיסון, עם פתיל עשוי במבוק ומצופה בפחם, דלקה במשך יותר מ-100 שנה ברציפות.
הבמבוק גם היה הצמח הראשון שהוציא ענפים ועלים ירוקים לאחר ההפצצה הגרעינית בהירושימה, שכזכור כילתה את כל החי והצומח באיזור העיר. גם מהירות הצמיחה של הבמבוק מעוררת השתאות - במינים מסוימים הצמיחה של הבמבוק יכולה להגיע לגדילה של יותר ממטר שלם ביממה אחת!
קטע מסרט תיעודי על גדולתם של פיגומי הבמבוק:
https://youtu.be/-paSOoGCaN0?t=7m29s&end=11m15s
סרטון שמציג איך לומדים בהונג קונג להשתמש בבמבוק לפיגומי לבנייה של גורדי שחקים בגובה של 80 קומות:
https://youtu.be/ou7xd6TLUaM
כך מפרקים את הפיגומים עשויי הבמבוק:
https://youtu.be/-3Vh-6AGgPo
ואולי בעתיד ישמש העץ גם לבניית המגדלים עצמם:
https://youtu.be/2DPp2NcnTb0
מהו משל הבמבוקים?
הבמבוק, שנחשב לאחד הצמחים החזקים על פני כדור הארץ ומהצומחים הכי מהר, הוא גם שורד גדול. הרי הוא היה הצמח הראשון שהוציא ענפים ועלים ירוקים לאחר ההפצצה הגרעינית בהירושימה, הפצצה שכזכור כילתה את כל החי והצומח באיזור העיר. גם מהירות הצמיחה של הבמבוק מעוררת השתאות - היא יכולה להגיע במינים מסוימים למטר שלם ביממה!
אבל הבמבוק מלמד אותנו גם משל חשוב על התנהגות אנושית. "משל הבמבוקים" מדגים לנו כמה חשוב ליצוק יסודות טובים ושורשים חזקים לדברים שנרצה לעשות או לדברים שנרצה שיקרו. שורשים זו הכנה מוקדמת, לימוד הנושא, הבנה והפנמה של הצעדים לביצוע הדבר שנרצה לעשות. בסיס טוב לבנייה.
אנו חושבים לעיתים שאם לא הצלחנו עד עתה, בזבזנו את זמננו בנסיונות ובמאמצים שעשינו. זה לא נכון. הבסיס שהנחנו נחוץ ואפילו הכרחי, גם אם לא הצליח עדיין, כדי להשיג את ההצלחה שנשיג.
הנה סרטון שמספר את משל הבמבוקים:
http://youtu.be/hw9AbtSDrZ0
מהן מיוחד בסירות העגולות של גואה?
בדרום הודו, במקומות כמו חופי גואה ועיר המסתורין האמפי, אפשר לראות סירות עגולות, שמזכירות צלוחית או חצי קוקוס. הסירות הללו נקראות "קורקל" (Coracle) או "טפה" (Teppa) ובמקומות אחרים גם "קססונית". לרוב הן עשויות מבמבוק ודקלים ומחוזקות מקליפת אגוז הקוקוס.
הסירות העגולות והקטנות הללו עשויות נצרים ומצופות בזפת. הן משמשות למעבר בנהרות כמו הטונגהבהדרה (Tungabhadra River). הקורקלות הללו מעבירות בכל יום את המקומיים, כמו גם תיירים וסחורות, בין גדות הנהרות. סירה כזו יכולה להוביל 15 אנשים מבוגרים, או הרבה יותר ילדים ואפילו ציוד כבד כמו אופנועים.
המעניין הוא השיט בה. הנוסעים נצמדים אל צידי "הקערה המשייטת" והמשיט חותר במשוט לאיטו, תוך שהוא מנחה אותם לנוע ולזוז מעט ימינה או מעט שמאלה, בכדי לאזן את הסירה.
הנה הסירות עגולות של גואה:
https://youtu.be/UapjLFRGWO8
הקורקל או הטפה, סירות עגולות שאופייניות לדרום הודו:
https://youtu.be/6EjsrUU_tfM
גם דייגי האזור משתמשים בהן - לדייג:
https://youtu.be/d3vNVP4cx68
כך יוצרים את הקורקלי:
https://youtu.be/e59YLQZQLNc
ככה זה לשוט באחת:
https://youtu.be/fTXnLv6IFEY
וברור שהסירות הללו הן חלק מהקסם של האזור:
https://youtu.be/H7raw1m9PdI
למה ביפן בנו בתים מנייר נגד רעידות אדמה?
באזורים שונים ביפאן הירבו, מאז המאה ה-17 ובמשך מאות שנים, לבנות בתים עשויים נייר. את בתי הנייר בונים היפאנים ללא יסודות. הדבר היחיד שמייצב אותם הוא קיר עשוי במבוק, שאליו מחוברים קירות הנייר, הנקראים "שוג'י".
הסיבה לבניית בתים עשויים מנייר היא שברבים מהאיים של יפאן מצויים הרי געש פעילים והללו גורמים לרעידות אדמה שמסכנות את חיי התושבים.
את גגות בתי הנייר בונים בשיפוע, כדי שהגשם יגלוש למטה ולא יפגע בקירות הבמבוק והנייר. את הנייר שבו משתמשים לקירות הבית מצפים בשרף של עצים, כדי לחזקו ולהעניק לו עמידות בפני מים.
הנה הסבר על הבתים המסורתיים העשויים נייר ביפן:
http://youtu.be/WVbbCGne7Nc
ועוד בתי נייר יפאניים:
http://youtu.be/ZH1pMalU0A0
מהו יער הבמבוק בקיוטו?
יער הבמבוק (Bamboo Forest) באראשיאמה (Arashiyama) שבעיר היפאנית קיוטו הוא יער של קני במבוק ענקיים. הבמבוקים העצומים מתנשאים בו לגובה של עשרות מטרים. השבילים התחומים ביער מעצימים את גודלם המדהים של קנים הבמבוק הנישאים. הקנים העצומים המקיפים את ההולכים ביער נותנים הרגשה של מקום סוריאליסטי שאין עוד כמוהו בעולם.
טכנית הוא אינו יער אלא סוג של דשא, שכן במבוק נחשב עשב ולא עץ. כך או כך, היער הזה כמו לקוח מעולם אחר. כמו יערות במבוקים אחרים בעולם, הוא משרה על המבקרים בו תחושת רוגע ושלווה מיוחדים ונדירים. כשהרוח נושבת, נוסף גם הקסם של התנועה העדינה והמלטפת של גבעולי הבמבוק הנעים ברוח. מספרים שזה אחד הדברים המרגיעים שיש..
ליער הבמבוק יש חשיבות רוחנית אצל היפאנים. לכן ניתן למצוא כמעט תמיד מקדשים שנבנו בתוך יערות הבמבוק השלווים הללו.
הנה יער הבמבוק שבקיוטו ביפאן:
http://youtu.be/xN9QvKs7Zvo
בלילה החווייה מיוחדת לא פחות:
http://youtu.be/2zdfKkvtPAA
ועוד ממנו:
http://youtu.be/klSDXSJoc3A?t=2t21s
מי המציא את אבק השריפה?
את אבק השריפה (Gun powder) אנו "חייבים" לסינים. תודות להמצאה הזו יש לנו מלחמות הרסניות ופצצות שהרוסות והורגות בכוח הרס עצום.
כבר בשנת 300 לפני הספירה עסקו הסינים בפיצוצים להנאתם, כשנהגו לחמם קני במבוק ובכך לפוצץ אותם. את אבק השריפה עצמו הם פיתחו בסביבות המאה ה-9 לספירה. מאה שנים אחר-כך, במאה ה-10 לספירה, החלו הסינים לירות מעין פגזים קדומים, או יותר נכון רומחי-אש, על אויביהם.
לאירופה הגיעה אבקת השריפה בסביבות המאה ה-13. אז החלו האירופים להשתמש בה בשדה הקרב. תותחים החלו לירות פגזים עם אבק שרפה ורובים הוטענו בכדורים מתפוצצים. מאירופה ואסיה החל התפשט אבק השרפה למזרח התיכון ולארצות ערב והחל לשמש כחומר נפץ. כוח ההרס וההרג המשמעותי שלו הפך למרכיב החשוב במלחמות השונות שהתקיימו מאז בעולם כולו.
הנה אבק השריפה, המצאתו ושימושיו (מתורגם):
http://youtu.be/mqHVRgCkCDE?t=8s
וסיפורו של אבק השריפה שנולד בסין:
https://youtu.be/1vYqF9P0ieo
מהם בתי כלונסאות?
בָּתֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת (Stilt house) הם בתים שבנויים על כלונסאות של עץ. הבתים הללו מוקמים בדרך כלל כדי להגן על בני הבית מפני הצפות, שטפונות וגאות של המים.
בתור יסודות, נבנה בית הכלונסאות בדרך כלל על כלונסאות, מעין "קביים", עשויים עץ, שעליהם ניצב הבית. הכלונסאות הללו, לא פעם כלונסאות במבוק חזקות, ניצבות בתוך מים, או על פני הקרקע.
בכפרים רבים בדרום-מזרח אסיה גרים כך אנשים רבים בכפרים, כמו גם בפפואה גינאה החדשה ובמקומות שונים במערב אפריקה. כלונסאות משמשות כיסודות לבתים גם בערים הבנויות על המים, ביבשות אחרות. כך לדוגמה, חלק מהבתים שבעיר האיטלקית הידועה ונציה, בנויים על גבי כלונסאות. בעולם קיימים ישובי כלונסאות ובתי כלונסאות גם על גדות הנהרות האמזונס והאורינוקו.
גם בשווייץ יש בתי כלונסאות. באזורים של הרי האלפים הם משמשים בתור אסמים. מבני כלונסאות שמשמשים לאיחסון תבואה יש גם במאלי ובגינאה שבמערב אפריקה.
מקור בתי הכלונסאות הללו בתקופת האבן החדשה ובתקופת הברונזה. בתים כאלו היו מקובלים אז בסביבות הרי האלפים. אומרים ששרידיהם של בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים הללו נמצאים עד היום באזור האלפים. במיוחד ניתן לראותם במדינות כמו אוסטריה, שווייץ, גרמניה, צרפת, איטליה וסלובניה.
אם בעבר סברו הארכאולוגיים שבתים אלו הוקמו על איים מלאכותיים כמו האי הסקוטי קרנוג', כיום נוטים מרביתם להאמין שרובם הוקמו על גדות האגמים ורק בהמשך שקעו היסודות שלהם במים, ממש כמו בוונציה.
לא רבים יודעים שמדינת ונצואלה, שפירושה הוא "ונציה הקטנה", זכתה לשמה על שם כפרי הכלונסאות שנמצאו על גדות אגם מאראקאיבו. זה היה חוקר העולם החדש, אמריגו וספוצ'י, שהבחין בהם במסעותיו ביבשת שלעתיד תיקרא על שמו וכינה את הארץ שבה הם נמצאו בשמה זה.
הנה בתי הכלונסאות שמהם בנויים הכפרים שעל מימי האגם במיאנמר:
https://youtu.be/AbDLOfz6ITw
השיט בין בתי הכלונסאות והכפרים שבנויים כך:
https://youtu.be/f8p0sx4xRd4
כפר בתי כלונסאות בקמבודיה:
https://youtu.be/NVNwYwSgl08
יש מי שחיים על כלונסאות כי אין להם אישור לעלות אל החוף:
https://youtu.be/TUsbQQ_Q0B8
בית כלונסאות בארצות הברית הוא למטרת נופש ובילוי:
https://youtu.be/HLkEk-CV3jc
מהם צ'ופסטיקס סיניים?
ודאי שמתם לב שבמהלך ארוחות של אוכל אסייתי, רבים נוהגים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק. מקלות אכילה הם צמד מקלות שעשויים עץ או במבוק ומשמשים לאכילה בארצות דוגמת סין, יפאן, קוריאה ואחרות.
המיומנות של אנשי המזרח הרחוק לאכילה בצ’ופסטיקס היא מרתקת. מגיל מאד צעיר לומדים רבים מהם לאכול בצ'ופסטיקס. התפשטות המטבח הסיני והיפני בעולם, גרמה לכך שגם אנשי המערב לומדים לאכול בעזרתם.
רבים מאנשי המערב אוכלים כיום במסעדות של מזון אסייתי בעזרת מקלות אכילה, גם אם זה פחות נוח להם או קל בתחילה. יש הרואים בכך סימן שהאוכלים במקלות האכילה הם אנשי העולם הגדול.
כך אוכלים בצ’ופסטיקס (עברית):
https://youtu.be/laWIpHqUheQ
סיפורם של הצ’ופסטיקס הסיניים:
https://youtu.be/hWWIOmmKG3k
הדרכה לשימוש בצ’ופסטיקס באנגלית, או איך להשתמש בצ’ופסטיקס?
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
צ’ופסטיקס וסושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
למה מיליארד וחצי איש בעולם אוכלים בעזרת צ'ופסטיקס? (מתורגם)
https://youtu.be/tSciinXdGhI
ואיך ממחזרים את הצ'ופסטיקס המשומשים לרהיטים?
https://youtu.be/pLL4PW4LZT8
הבמבוק (Bamboo) הוא אחד מהצמחים שגדלים בקצב המהיר ביותר בעולם. כמה ממיני הבמבוק מסוגלים לצמוח עד לגובה של מטר שלם בתוך 24 שעות. בתוך עונה אחת הבמבוק יכול להגיע לגובה של לא פחות מ-30 מטרים!
במשפחת צמחי הבמבוק יש מעל 1,450 מינים שונים. אולי משום שהוא סוג של עשב, הבמבוק הוא אחד מהצמחים שגדלים הכי מהר בעולם.
הבמבוק הוא גם צמח עמיד במיוחד. לאחר הטלת פצצת האטום על העיר היפאנית הירושימה, הוא היה הצמח הראשון השתאושש והחזיר את הצבע הירוק לאזור שמסביב לעיר ההרוסה.
ברחבי עולם קיימים מספר יערות במבוק והם נחשבים למקומות רוחניים ומושכים מבקרים רבים. עשבי הבמבוק העצומים שביערות הבמבוק הללו מתנשאים לגובה של 35 מטרים ויותר.
חשיבותו הכלכלית והתרבותית של הבמבוק ברחבי יבשת אסיה היא עצומה. הבמבוק משמש חומר גלם רב-תכליתי ליותר מ-5,000 שימושים שונים ואלו מסייעים למין האנושי כבר אלפי שנים. בין השימושים המגוונים של הבמבוק אפשר להזכיר חלק קטן, כמו הכנת גלשנים, בניית כלי נגינה, יצירת נייר, הפקת דלק, חומרי מזון ובמקומות שונים בעולם אפילו לבניית בתים ובניית פיגומים למבנים רבי-קומות.
יש סברות שהבמבוק היה גם החומר הראשון שממנו בנה האדם בתי מגורים. בדרום אמריקה נמצאו סימנים שגורמים לחוקרים להאמין שכבר לפני יותר מ-9,500 שנים שימש הבמבוק לבניית בתים.
הנה הבמבוק ושימושיו:
http://youtu.be/RC638t4HhHY?t=45s
יש מי שבונים גם אופניים מהבמבוק החזק:
https://youtu.be/-SGxk6jgGC0
כך משמש חומר הבנייה העתיק בהיסטוריה לבנייה מהירה, חזקה ועמידה גם היום:
http://youtu.be/KbWE-17rX2c
וכך בונים בית במבוק:
http://youtu.be/1NeieVcy7HA
אנחנו מכירים אותו בעיקר ממחצלות תוצרת סין ומוצרי במבוק לבית. אבל מסתבר שהשימושים של הבמבוק (Bamboo) הם הרבה יותר מגוונים ומפתיעים ממה שחשבנו כולנו.
כי כשמדובר על דברים שיוצרים מבמבוק אז לא מדובר רק על נייר, כלי נגינה עממיים, חבלים ומלכודות, אלא גם על פיגומי בניין.
כן, מסתבר שקני הבמבוק הם חזקים וגמישים מאד. מעבר לבתים שלמים שנבנים מבמבוק כבר מאות שנים, משתמשים בהם במזרח הרחוק גם לבניית פיגומים.
פיגומי הבמבוק (Bamboo scaffolding) הם אחת התופעות המדהימות של הטכנולוגיה העתיקה במזרח אסיה. אלה לא רק פיגומים למבנים נמוכים - הבמבוק הוא כל כך אמין וחזק, שהוא משמש לפיגומים גם בבנייה של מגדלים, בניינים רבי קומות וגורדי שחקים.
לא סתם כל כך סומכים על הבמבוק במזרח. הבמבוק, שנחשב לאחד הצמחים החזקים על פני כדור הארץ ומהצומחים הכי מהר, הוא גם שורד גדול. הרי נורת הלהט הראשונה שבנה אדיסון, עם פתיל עשוי במבוק ומצופה בפחם, דלקה במשך יותר מ-100 שנה ברציפות.
הבמבוק גם היה הצמח הראשון שהוציא ענפים ועלים ירוקים לאחר ההפצצה הגרעינית בהירושימה, שכזכור כילתה את כל החי והצומח באיזור העיר. גם מהירות הצמיחה של הבמבוק מעוררת השתאות - במינים מסוימים הצמיחה של הבמבוק יכולה להגיע לגדילה של יותר ממטר שלם ביממה אחת!
קטע מסרט תיעודי על גדולתם של פיגומי הבמבוק:
https://youtu.be/-paSOoGCaN0?t=7m29s&end=11m15s
סרטון שמציג איך לומדים בהונג קונג להשתמש בבמבוק לפיגומי לבנייה של גורדי שחקים בגובה של 80 קומות:
https://youtu.be/ou7xd6TLUaM
כך מפרקים את הפיגומים עשויי הבמבוק:
https://youtu.be/-3Vh-6AGgPo
ואולי בעתיד ישמש העץ גם לבניית המגדלים עצמם:
https://youtu.be/2DPp2NcnTb0
הבמבוק, שנחשב לאחד הצמחים החזקים על פני כדור הארץ ומהצומחים הכי מהר, הוא גם שורד גדול. הרי הוא היה הצמח הראשון שהוציא ענפים ועלים ירוקים לאחר ההפצצה הגרעינית בהירושימה, הפצצה שכזכור כילתה את כל החי והצומח באיזור העיר. גם מהירות הצמיחה של הבמבוק מעוררת השתאות - היא יכולה להגיע במינים מסוימים למטר שלם ביממה!
אבל הבמבוק מלמד אותנו גם משל חשוב על התנהגות אנושית. "משל הבמבוקים" מדגים לנו כמה חשוב ליצוק יסודות טובים ושורשים חזקים לדברים שנרצה לעשות או לדברים שנרצה שיקרו. שורשים זו הכנה מוקדמת, לימוד הנושא, הבנה והפנמה של הצעדים לביצוע הדבר שנרצה לעשות. בסיס טוב לבנייה.
אנו חושבים לעיתים שאם לא הצלחנו עד עתה, בזבזנו את זמננו בנסיונות ובמאמצים שעשינו. זה לא נכון. הבסיס שהנחנו נחוץ ואפילו הכרחי, גם אם לא הצליח עדיין, כדי להשיג את ההצלחה שנשיג.
הנה סרטון שמספר את משל הבמבוקים:
http://youtu.be/hw9AbtSDrZ0
בדרום הודו, במקומות כמו חופי גואה ועיר המסתורין האמפי, אפשר לראות סירות עגולות, שמזכירות צלוחית או חצי קוקוס. הסירות הללו נקראות "קורקל" (Coracle) או "טפה" (Teppa) ובמקומות אחרים גם "קססונית". לרוב הן עשויות מבמבוק ודקלים ומחוזקות מקליפת אגוז הקוקוס.
הסירות העגולות והקטנות הללו עשויות נצרים ומצופות בזפת. הן משמשות למעבר בנהרות כמו הטונגהבהדרה (Tungabhadra River). הקורקלות הללו מעבירות בכל יום את המקומיים, כמו גם תיירים וסחורות, בין גדות הנהרות. סירה כזו יכולה להוביל 15 אנשים מבוגרים, או הרבה יותר ילדים ואפילו ציוד כבד כמו אופנועים.
המעניין הוא השיט בה. הנוסעים נצמדים אל צידי "הקערה המשייטת" והמשיט חותר במשוט לאיטו, תוך שהוא מנחה אותם לנוע ולזוז מעט ימינה או מעט שמאלה, בכדי לאזן את הסירה.
הנה הסירות עגולות של גואה:
https://youtu.be/UapjLFRGWO8
הקורקל או הטפה, סירות עגולות שאופייניות לדרום הודו:
https://youtu.be/6EjsrUU_tfM
גם דייגי האזור משתמשים בהן - לדייג:
https://youtu.be/d3vNVP4cx68
כך יוצרים את הקורקלי:
https://youtu.be/e59YLQZQLNc
ככה זה לשוט באחת:
https://youtu.be/fTXnLv6IFEY
וברור שהסירות הללו הן חלק מהקסם של האזור:
https://youtu.be/H7raw1m9PdI
במבוק
באזורים שונים ביפאן הירבו, מאז המאה ה-17 ובמשך מאות שנים, לבנות בתים עשויים נייר. את בתי הנייר בונים היפאנים ללא יסודות. הדבר היחיד שמייצב אותם הוא קיר עשוי במבוק, שאליו מחוברים קירות הנייר, הנקראים "שוג'י".
הסיבה לבניית בתים עשויים מנייר היא שברבים מהאיים של יפאן מצויים הרי געש פעילים והללו גורמים לרעידות אדמה שמסכנות את חיי התושבים.
את גגות בתי הנייר בונים בשיפוע, כדי שהגשם יגלוש למטה ולא יפגע בקירות הבמבוק והנייר. את הנייר שבו משתמשים לקירות הבית מצפים בשרף של עצים, כדי לחזקו ולהעניק לו עמידות בפני מים.
הנה הסבר על הבתים המסורתיים העשויים נייר ביפן:
http://youtu.be/WVbbCGne7Nc
ועוד בתי נייר יפאניים:
http://youtu.be/ZH1pMalU0A0
יער הבמבוק (Bamboo Forest) באראשיאמה (Arashiyama) שבעיר היפאנית קיוטו הוא יער של קני במבוק ענקיים. הבמבוקים העצומים מתנשאים בו לגובה של עשרות מטרים. השבילים התחומים ביער מעצימים את גודלם המדהים של קנים הבמבוק הנישאים. הקנים העצומים המקיפים את ההולכים ביער נותנים הרגשה של מקום סוריאליסטי שאין עוד כמוהו בעולם.
טכנית הוא אינו יער אלא סוג של דשא, שכן במבוק נחשב עשב ולא עץ. כך או כך, היער הזה כמו לקוח מעולם אחר. כמו יערות במבוקים אחרים בעולם, הוא משרה על המבקרים בו תחושת רוגע ושלווה מיוחדים ונדירים. כשהרוח נושבת, נוסף גם הקסם של התנועה העדינה והמלטפת של גבעולי הבמבוק הנעים ברוח. מספרים שזה אחד הדברים המרגיעים שיש..
ליער הבמבוק יש חשיבות רוחנית אצל היפאנים. לכן ניתן למצוא כמעט תמיד מקדשים שנבנו בתוך יערות הבמבוק השלווים הללו.
הנה יער הבמבוק שבקיוטו ביפאן:
http://youtu.be/xN9QvKs7Zvo
בלילה החווייה מיוחדת לא פחות:
http://youtu.be/2zdfKkvtPAA
ועוד ממנו:
http://youtu.be/klSDXSJoc3A?t=2t21s
את אבק השריפה (Gun powder) אנו "חייבים" לסינים. תודות להמצאה הזו יש לנו מלחמות הרסניות ופצצות שהרוסות והורגות בכוח הרס עצום.
כבר בשנת 300 לפני הספירה עסקו הסינים בפיצוצים להנאתם, כשנהגו לחמם קני במבוק ובכך לפוצץ אותם. את אבק השריפה עצמו הם פיתחו בסביבות המאה ה-9 לספירה. מאה שנים אחר-כך, במאה ה-10 לספירה, החלו הסינים לירות מעין פגזים קדומים, או יותר נכון רומחי-אש, על אויביהם.
לאירופה הגיעה אבקת השריפה בסביבות המאה ה-13. אז החלו האירופים להשתמש בה בשדה הקרב. תותחים החלו לירות פגזים עם אבק שרפה ורובים הוטענו בכדורים מתפוצצים. מאירופה ואסיה החל התפשט אבק השרפה למזרח התיכון ולארצות ערב והחל לשמש כחומר נפץ. כוח ההרס וההרג המשמעותי שלו הפך למרכיב החשוב במלחמות השונות שהתקיימו מאז בעולם כולו.
הנה אבק השריפה, המצאתו ושימושיו (מתורגם):
http://youtu.be/mqHVRgCkCDE?t=8s
וסיפורו של אבק השריפה שנולד בסין:
https://youtu.be/1vYqF9P0ieo
בָּתֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת (Stilt house) הם בתים שבנויים על כלונסאות של עץ. הבתים הללו מוקמים בדרך כלל כדי להגן על בני הבית מפני הצפות, שטפונות וגאות של המים.
בתור יסודות, נבנה בית הכלונסאות בדרך כלל על כלונסאות, מעין "קביים", עשויים עץ, שעליהם ניצב הבית. הכלונסאות הללו, לא פעם כלונסאות במבוק חזקות, ניצבות בתוך מים, או על פני הקרקע.
בכפרים רבים בדרום-מזרח אסיה גרים כך אנשים רבים בכפרים, כמו גם בפפואה גינאה החדשה ובמקומות שונים במערב אפריקה. כלונסאות משמשות כיסודות לבתים גם בערים הבנויות על המים, ביבשות אחרות. כך לדוגמה, חלק מהבתים שבעיר האיטלקית הידועה ונציה, בנויים על גבי כלונסאות. בעולם קיימים ישובי כלונסאות ובתי כלונסאות גם על גדות הנהרות האמזונס והאורינוקו.
גם בשווייץ יש בתי כלונסאות. באזורים של הרי האלפים הם משמשים בתור אסמים. מבני כלונסאות שמשמשים לאיחסון תבואה יש גם במאלי ובגינאה שבמערב אפריקה.
מקור בתי הכלונסאות הללו בתקופת האבן החדשה ובתקופת הברונזה. בתים כאלו היו מקובלים אז בסביבות הרי האלפים. אומרים ששרידיהם של בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים הללו נמצאים עד היום באזור האלפים. במיוחד ניתן לראותם במדינות כמו אוסטריה, שווייץ, גרמניה, צרפת, איטליה וסלובניה.
אם בעבר סברו הארכאולוגיים שבתים אלו הוקמו על איים מלאכותיים כמו האי הסקוטי קרנוג', כיום נוטים מרביתם להאמין שרובם הוקמו על גדות האגמים ורק בהמשך שקעו היסודות שלהם במים, ממש כמו בוונציה.
לא רבים יודעים שמדינת ונצואלה, שפירושה הוא "ונציה הקטנה", זכתה לשמה על שם כפרי הכלונסאות שנמצאו על גדות אגם מאראקאיבו. זה היה חוקר העולם החדש, אמריגו וספוצ'י, שהבחין בהם במסעותיו ביבשת שלעתיד תיקרא על שמו וכינה את הארץ שבה הם נמצאו בשמה זה.
הנה בתי הכלונסאות שמהם בנויים הכפרים שעל מימי האגם במיאנמר:
https://youtu.be/AbDLOfz6ITw
השיט בין בתי הכלונסאות והכפרים שבנויים כך:
https://youtu.be/f8p0sx4xRd4
כפר בתי כלונסאות בקמבודיה:
https://youtu.be/NVNwYwSgl08
יש מי שחיים על כלונסאות כי אין להם אישור לעלות אל החוף:
https://youtu.be/TUsbQQ_Q0B8
בית כלונסאות בארצות הברית הוא למטרת נופש ובילוי:
https://youtu.be/HLkEk-CV3jc
ודאי שמתם לב שבמהלך ארוחות של אוכל אסייתי, רבים נוהגים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק. מקלות אכילה הם צמד מקלות שעשויים עץ או במבוק ומשמשים לאכילה בארצות דוגמת סין, יפאן, קוריאה ואחרות.
המיומנות של אנשי המזרח הרחוק לאכילה בצ’ופסטיקס היא מרתקת. מגיל מאד צעיר לומדים רבים מהם לאכול בצ'ופסטיקס. התפשטות המטבח הסיני והיפני בעולם, גרמה לכך שגם אנשי המערב לומדים לאכול בעזרתם.
רבים מאנשי המערב אוכלים כיום במסעדות של מזון אסייתי בעזרת מקלות אכילה, גם אם זה פחות נוח להם או קל בתחילה. יש הרואים בכך סימן שהאוכלים במקלות האכילה הם אנשי העולם הגדול.
כך אוכלים בצ’ופסטיקס (עברית):
https://youtu.be/laWIpHqUheQ
סיפורם של הצ’ופסטיקס הסיניים:
https://youtu.be/hWWIOmmKG3k
הדרכה לשימוש בצ’ופסטיקס באנגלית, או איך להשתמש בצ’ופסטיקס?
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
צ’ופסטיקס וסושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
למה מיליארד וחצי איש בעולם אוכלים בעזרת צ'ופסטיקס? (מתורגם)
https://youtu.be/tSciinXdGhI
ואיך ממחזרים את הצ'ופסטיקס המשומשים לרהיטים?
https://youtu.be/pLL4PW4LZT8
מהו מטוס הדמואזל?
דמואזל או דמוואזיל ("Demoiselle") בצרפתית "העלמה" או הרווקה, היה הכינוי שניתן למונופליין, מטוסו החד-כנפי של חלוץ התעופה הברזילאי אלברטו סאנטוס דומא. סנטוס שהיה מראשוני התעופה בפאריס, בא ממשפחה עשירה ובעלת מטעי הקפה מברזיל. את רוב הונו הוא השקיע בהמצאות תעופה והמונופליין דמוואזל היה יצירת הכתר שלו, לאחר שנטש את עולם ספינות האוויר ועבר למטוסים.
ה"עלמה" היה מטוס קל ובעל שלד עשוי במבוק ומחובר בכבלי מתכת. היה לו מנוע בעל 25 כוחות סוס, שסנטוס התקין בחוכמה במרכז הכנף. הבדיחה גרסה אז שהמטוס הצליח לטוס יפה במיוחד עם טייסים קלי משקל...
סאנטוס היה איש חזון שפיזר את תרשימי הדמואזיל חינם, כמו קוד פתוח של ימינו. כך הפך המטוס דמואזל למטוס הראשון שיוצר בכמה עשרות יחידות (עד אז כל מטוס יוצר כפריט בודד). מעריכים שיוצרו 50 מטוסי דמואזל מסחריים ועד היום מייצרים חובבי טיסה דגמים שמצליחים לטוס, של "העלמות" הדמואזליות..
הנה סרטון של הישגי סנטוס וגם של טיסתו במטוס דמואזל שבנה:
http://youtu.be/_8uLtRLjnYc
הנה דמואזל שהוטס בשנת 1952:
http://youtu.be/F5OrPQP4wO0
והנה גירסה חדשה למטוס הדמואזל של דה סנטוס:
http://youtu.be/x0QjMbUeMpw
והנה צילום מצד הכנף של טיסה של דמואזל מהדגם של סנטוס:
http://youtu.be/9V2S2tYidMU
דמואזל או דמוואזיל ("Demoiselle") בצרפתית "העלמה" או הרווקה, היה הכינוי שניתן למונופליין, מטוסו החד-כנפי של חלוץ התעופה הברזילאי אלברטו סאנטוס דומא. סנטוס שהיה מראשוני התעופה בפאריס, בא ממשפחה עשירה ובעלת מטעי הקפה מברזיל. את רוב הונו הוא השקיע בהמצאות תעופה והמונופליין דמוואזל היה יצירת הכתר שלו, לאחר שנטש את עולם ספינות האוויר ועבר למטוסים.
ה"עלמה" היה מטוס קל ובעל שלד עשוי במבוק ומחובר בכבלי מתכת. היה לו מנוע בעל 25 כוחות סוס, שסנטוס התקין בחוכמה במרכז הכנף. הבדיחה גרסה אז שהמטוס הצליח לטוס יפה במיוחד עם טייסים קלי משקל...
סאנטוס היה איש חזון שפיזר את תרשימי הדמואזיל חינם, כמו קוד פתוח של ימינו. כך הפך המטוס דמואזל למטוס הראשון שיוצר בכמה עשרות יחידות (עד אז כל מטוס יוצר כפריט בודד). מעריכים שיוצרו 50 מטוסי דמואזל מסחריים ועד היום מייצרים חובבי טיסה דגמים שמצליחים לטוס, של "העלמות" הדמואזליות..
הנה סרטון של הישגי סנטוס וגם של טיסתו במטוס דמואזל שבנה:
http://youtu.be/_8uLtRLjnYc
הנה דמואזל שהוטס בשנת 1952:
http://youtu.be/F5OrPQP4wO0
והנה גירסה חדשה למטוס הדמואזל של דה סנטוס:
http://youtu.be/x0QjMbUeMpw
והנה צילום מצד הכנף של טיסה של דמואזל מהדגם של סנטוס:
http://youtu.be/9V2S2tYidMU
מיהו שבט הדורזה שחי בכוורות ענק?
שבט הדורזה (Dorze) שבעמק האומו, בדרום אתיופיה הוא שבט מעניין שנודע ביכולת האריגה שלו.
השבט חי בכפר צ'נצ'ה במגורים מיוחדים במינם. בתי הכפר בהם חיים בני השבט הם מעין סוכות במבוק בגובה של 10 מטרים. הבתים הללו מעט מעט מוזרים ומזכירים משהו שהוא בין ראש של פיל, כוורת דבורים ענקית ומעין איגלו אפריקאי.
בני הדורזה הם שבט המתבסס עדיין על אורח חיים של ציידים-לקטים, לצד גידולים מעטים המדגימים את המעבר לחקלאות שהמין האנושי עשה לפני כ-10 אלפים שנה. כך, למשל, מגדלים בני השבט במבוק וצמח בשם אנסט המזכיר בננה.
צמח האנסט (Enset) מספק לבני השבט עלים, שמהם הם מכינים את לחמם ובונים את בתיהם.
אגב, אותם עלים שמהם בונים את סוכות הדרזה משמשים גם לאפייה בשבט הזה. לאחר יישון העלים הם הופכים אותם ללחם.
הנה מבני המגורים של בני השבט בצורת כוורות דבורים ענקיות:
https://youtu.be/Ux7_U5z7ht8
ריקוד ושירה של בני השבט:
https://youtu.be/gdF7Pmr-ED4
טוויית הכותנה בשבט הדורזה:
https://youtu.be/vrcmBwxI-lc
וביקור אצל בני שבט הדורזה והשבטים שמסביבו:
https://youtu.be/Jx66UEEF5mY?long=yes
שבט הדורזה (Dorze) שבעמק האומו, בדרום אתיופיה הוא שבט מעניין שנודע ביכולת האריגה שלו.
השבט חי בכפר צ'נצ'ה במגורים מיוחדים במינם. בתי הכפר בהם חיים בני השבט הם מעין סוכות במבוק בגובה של 10 מטרים. הבתים הללו מעט מעט מוזרים ומזכירים משהו שהוא בין ראש של פיל, כוורת דבורים ענקית ומעין איגלו אפריקאי.
בני הדורזה הם שבט המתבסס עדיין על אורח חיים של ציידים-לקטים, לצד גידולים מעטים המדגימים את המעבר לחקלאות שהמין האנושי עשה לפני כ-10 אלפים שנה. כך, למשל, מגדלים בני השבט במבוק וצמח בשם אנסט המזכיר בננה.
צמח האנסט (Enset) מספק לבני השבט עלים, שמהם הם מכינים את לחמם ובונים את בתיהם.
אגב, אותם עלים שמהם בונים את סוכות הדרזה משמשים גם לאפייה בשבט הזה. לאחר יישון העלים הם הופכים אותם ללחם.
הנה מבני המגורים של בני השבט בצורת כוורות דבורים ענקיות:
https://youtu.be/Ux7_U5z7ht8
ריקוד ושירה של בני השבט:
https://youtu.be/gdF7Pmr-ED4
טוויית הכותנה בשבט הדורזה:
https://youtu.be/vrcmBwxI-lc
וביקור אצל בני שבט הדורזה והשבטים שמסביבו:
https://youtu.be/Jx66UEEF5mY?long=yes
מהו היער התת ימי של אגם קאינדי?
היער התת-מימי (Underwater forest) שבאגם קאינדי (Lake Kaindy) הוא מקום מיוחד במינו. האגם נמצא דרום מזרחית לעיר אלמטי (Almaty) שבקזחסטן ומושך אליו מבקרים ותיירים רבים.
כבר יותר ממאה שנה שכולם נוהרים לבקר בו ולצפות בתופעה מיוחדת ומרהיבה שנוצרה בו.
מדובר ביער שצמרות העצים בו מבצבצות מתוך מימי הטורקיז של האגם. ממש בתוך המים ועמוק בתוכם שקועים וגדלים העצים והמעניין הוא שגזעי העצים הבולטים מהמים נראים רגילים לחלוטין.
לא פחות מעניין הוא מה שגרם לכך שחלקו התחתון של היער שקוע מתחת לפני המים של האגם, בעוד שאת חלקו העליון ניתן לראות בחוץ.
כי באזור האגם התרחשה בשנת 1911 רעידת אדמה. בין השאר היא גרמה להצפה של היער ובו העצים, מה שגרם להיווצרות של האגם הזה, שזכה מאז לשם אגם קאינדי (Lake Kaindy)
אז רעידות אדמה הן לא תמיד איומות וגרועות. לעתים, באופן מוזר אבל קסום, הן מייצרות תופעות טבע מסקרנות ומרהיבות כמו היער התת-מימי שכאן. והכי כיף ומלהיב הוא שהמבקרים באגם והיער שבו נוהגים לשוט בסירות על פני המים, במעין "טיול ביער" אבל לא רגלי אלא טיול שמתקיים בתוך שיט על פני המים.
הנה היער שיוצא מהאגם:
https://youtu.be/nrkpw1izROQ
מתחת למים ביער התת-ימי שבאגם קאינדי:
https://youtu.be/P1O_K7YWYtQ
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/F-eMUiJ3YC8
תמונות מהאגם והיער שבו:
https://youtu.be/bvDHSl_nql0
ושיט בין העצים שבאגם:
https://youtu.be/yKGs8sY72gc
היער התת-מימי (Underwater forest) שבאגם קאינדי (Lake Kaindy) הוא מקום מיוחד במינו. האגם נמצא דרום מזרחית לעיר אלמטי (Almaty) שבקזחסטן ומושך אליו מבקרים ותיירים רבים.
כבר יותר ממאה שנה שכולם נוהרים לבקר בו ולצפות בתופעה מיוחדת ומרהיבה שנוצרה בו.
מדובר ביער שצמרות העצים בו מבצבצות מתוך מימי הטורקיז של האגם. ממש בתוך המים ועמוק בתוכם שקועים וגדלים העצים והמעניין הוא שגזעי העצים הבולטים מהמים נראים רגילים לחלוטין.
לא פחות מעניין הוא מה שגרם לכך שחלקו התחתון של היער שקוע מתחת לפני המים של האגם, בעוד שאת חלקו העליון ניתן לראות בחוץ.
כי באזור האגם התרחשה בשנת 1911 רעידת אדמה. בין השאר היא גרמה להצפה של היער ובו העצים, מה שגרם להיווצרות של האגם הזה, שזכה מאז לשם אגם קאינדי (Lake Kaindy)
אז רעידות אדמה הן לא תמיד איומות וגרועות. לעתים, באופן מוזר אבל קסום, הן מייצרות תופעות טבע מסקרנות ומרהיבות כמו היער התת-מימי שכאן. והכי כיף ומלהיב הוא שהמבקרים באגם והיער שבו נוהגים לשוט בסירות על פני המים, במעין "טיול ביער" אבל לא רגלי אלא טיול שמתקיים בתוך שיט על פני המים.
הנה היער שיוצא מהאגם:
https://youtu.be/nrkpw1izROQ
מתחת למים ביער התת-ימי שבאגם קאינדי:
https://youtu.be/P1O_K7YWYtQ
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/F-eMUiJ3YC8
תמונות מהאגם והיער שבו:
https://youtu.be/bvDHSl_nql0
ושיט בין העצים שבאגם:
https://youtu.be/yKGs8sY72gc
מהם המבצרים המשפחתיים של סין?
שליטי המערב חששו בזמנו, לאחר שקיבלו מידע על מבנים חשודים בבסין, שנראים כמו מבנים לאיחסון טילים בליסטיים או אפילו כורים אטומיים. לאחר בירור קצר נרגעו. הסתבר שמדובר בפוג'יין טולואו, מבנים עתיקים שנבנו כבר החל מהמאה ה-14, על ידי כפריים שרצו להתגונן כנגד שודדים ובנו לשם כך מבצרים משפחתיים שאין כמוהם בעולם.
הפוג'יין טולואו (Fujian tulou) הם בנייני אדמה סיניים ששרדו עד ימינו ופזורים בכל רחבי סין. מעריכים ש-30 אלף מהם שרדו ועומדים עד היום, חלקם מאז ימי הביניים. בנו אותם בני ההאקה (בסינית "האנשים הזרים"), שהיו חקלאים או עבדו בערים אך נחשבו לקהילה זרה יחסית בסין. הם חיו במגורי הפוג'יין טולואו במסגרת משפחתית מורחבת. מבצרי המשפחות הללו נבנו בגדלים ובצורות שונות. עד 80 משפחות גרעיניות התגוררו בכל טולואו כזה. כיום, בעידן השפע הסיני, רבים מהם עזבו את הטולואו ונשארו בהם בעיקר המבוגרים, אך המבנים הללו ממשיכים לרתק את הדימיון.
הקהילה שחיה בטולואו חיה בשוויון המזכיר מאד את הקיבוץ הישראלי, אם כי היא הרבה יותר ותיקה ממנו. כל משפחה קיבלה דירות בהתאם לגודלה, כשהיא זוכה לרצועה של מבנה, על ארבעת קומותיו, מלמטה ועד למטה. המשפחה חיה במגורים שמתפרשים על כל הקומות, כשבקומה התחתונה נמצא המטבח. ההכנסות של כולם נאספו וחולקו שווה בשווה בין חברי הטולואו. הארוחות, הטקסים והשמחות המשפחתיות - כולם התקיימו במרכז הטולואו, משהו שמזכיר את חדר האוכל הקיבוצי.
אבל הטולואו היו קודם כל מבצרים שנבנו כדי להגן על בני ההאקה כנגד תקיפות. הקיר החיצוני שלהם הוא בעובי של 2 מטרים למטה וקשה מאד לחפור אפילו מתחתיו. הוא נבנה מבוץ שחוזק על ידי ענפי במבוק והוקשה כך שיוכל לשרוד שנים רבות. מאות שנים ליתר דיוק..
הנה סיפורם של בנייני האדמה המבוצרים בסין:
http://youtu.be/cwOTQgzVVWM
החיים בבנייני האדמה שבסין:
http://youtu.be/ZZ_Z58r3mIs
הטולו הנעזבים על ידי הצעירים והתיירות שמצילה את מי שנשארים ולעיתים אפילו מחזירה צעירים הביתה:
http://youtu.be/Tt8WgqS45H4
ומבט על הטולו מהאוויר:
http://youtu.be/rlTkcOr1qA8?t=1m42s
ומצגת וידאו שלהם:
http://youtu.be/Oqbf8-fJtss
ובאווירה מחויכת, מרגלות שנשלחו לגלות מה פשרם של "מבני האטום החשודים" של סין:
http://youtu.be/Pc9XVqw-7LQ
שליטי המערב חששו בזמנו, לאחר שקיבלו מידע על מבנים חשודים בבסין, שנראים כמו מבנים לאיחסון טילים בליסטיים או אפילו כורים אטומיים. לאחר בירור קצר נרגעו. הסתבר שמדובר בפוג'יין טולואו, מבנים עתיקים שנבנו כבר החל מהמאה ה-14, על ידי כפריים שרצו להתגונן כנגד שודדים ובנו לשם כך מבצרים משפחתיים שאין כמוהם בעולם.
הפוג'יין טולואו (Fujian tulou) הם בנייני אדמה סיניים ששרדו עד ימינו ופזורים בכל רחבי סין. מעריכים ש-30 אלף מהם שרדו ועומדים עד היום, חלקם מאז ימי הביניים. בנו אותם בני ההאקה (בסינית "האנשים הזרים"), שהיו חקלאים או עבדו בערים אך נחשבו לקהילה זרה יחסית בסין. הם חיו במגורי הפוג'יין טולואו במסגרת משפחתית מורחבת. מבצרי המשפחות הללו נבנו בגדלים ובצורות שונות. עד 80 משפחות גרעיניות התגוררו בכל טולואו כזה. כיום, בעידן השפע הסיני, רבים מהם עזבו את הטולואו ונשארו בהם בעיקר המבוגרים, אך המבנים הללו ממשיכים לרתק את הדימיון.
הקהילה שחיה בטולואו חיה בשוויון המזכיר מאד את הקיבוץ הישראלי, אם כי היא הרבה יותר ותיקה ממנו. כל משפחה קיבלה דירות בהתאם לגודלה, כשהיא זוכה לרצועה של מבנה, על ארבעת קומותיו, מלמטה ועד למטה. המשפחה חיה במגורים שמתפרשים על כל הקומות, כשבקומה התחתונה נמצא המטבח. ההכנסות של כולם נאספו וחולקו שווה בשווה בין חברי הטולואו. הארוחות, הטקסים והשמחות המשפחתיות - כולם התקיימו במרכז הטולואו, משהו שמזכיר את חדר האוכל הקיבוצי.
אבל הטולואו היו קודם כל מבצרים שנבנו כדי להגן על בני ההאקה כנגד תקיפות. הקיר החיצוני שלהם הוא בעובי של 2 מטרים למטה וקשה מאד לחפור אפילו מתחתיו. הוא נבנה מבוץ שחוזק על ידי ענפי במבוק והוקשה כך שיוכל לשרוד שנים רבות. מאות שנים ליתר דיוק..
הנה סיפורם של בנייני האדמה המבוצרים בסין:
http://youtu.be/cwOTQgzVVWM
החיים בבנייני האדמה שבסין:
http://youtu.be/ZZ_Z58r3mIs
הטולו הנעזבים על ידי הצעירים והתיירות שמצילה את מי שנשארים ולעיתים אפילו מחזירה צעירים הביתה:
http://youtu.be/Tt8WgqS45H4
ומבט על הטולו מהאוויר:
http://youtu.be/rlTkcOr1qA8?t=1m42s
ומצגת וידאו שלהם:
http://youtu.be/Oqbf8-fJtss
ובאווירה מחויכת, מרגלות שנשלחו לגלות מה פשרם של "מבני האטום החשודים" של סין:
http://youtu.be/Pc9XVqw-7LQ
איך אוכלים במקלות אכילה, או צ'ופסטיקס?
הפופולריות של האוכל האסייתי בעולם המודרני היא אדירה. בכל העולם לומדים רבים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק, שדומה שמשמשים כיום לאכילה לא רק בסין, יפאן, קוריאה ושכנותיהן, אלא בכל מקום אפשרי.
אז הנה הוראות האכילה בצ'ופסטיקס:
1. נוטלים את הצ'ופסטיקס ואת החלק הצר שלהם מפנים לאוכל, כמו שאתם עושים עם פינצטה.
2. ממקמים את המקל הראשון בין פרק האגודל מצד אחד לבין פרק הבסיס של האמה מצד שני.
3. אוחזים במקל השני החזיקו באותה היד, כך שיהיה מקביל למקל הראשון, עם רווח קל ממנו. השעינו את הצ'ופסטיק הזה על קצה האגודל בצד אחד ומהצד השני על קצה האצבע.
4. המקלות בגובה שונה - טופפו את קצותיהם על השולחן, בכדי שיסתדרו בגובה הנכון.
5. עכשיו תרגלו פתיחה וסגירה של המקלות, עדיין ללא אוכל...
6. זהו עכשיו ליטול מהמזון. זה לא יצליח מיד, אבל קצת אימון ואתם בעניינים.. בתיאבון!
אז אם תשכילו ללמוד כיצד לסעוד במקלות אכילה, מה שאגב יהווה סימן שאתם אנשי העולם הגדול, תוכלו ליהנות הרבה יותר מאכילה של אוכל מהמזרח הרחוק ולהיות אכלנים נהדרים.
אגב, במזרח הרחוק נוהגים לראות בהורי ילד שמחזיק לא נכון במקלות האכילה, כמי שהם הורים גרועים, מכיוון שזוהי אחריות הורית ללמד את הילדים כיצד משתמשים בהם. אז אולי בשאר העולם זה לא כך, אבל עדיין - בקשו מההורים שיודעים לאכול בצ’ופסטיקס, לסייע לכם, אם אתם עדיין מתקשים.
הנה הדרכה לאכילה בצ’ופסטיקס מצוינת:
https://youtu.be/iin3Grr84ZU
הדרכת אכילה בצ'ופסטיקס (מתורגם):
https://youtu.be/2Bns2m5Bg4M
הדרכה לשימוש במקלות אכילה:
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
כך אוכלים בעזרתם סושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
והאם הצ'ופסטיקס ינצח את המזלג?
https://youtu.be/1pSLzB3xnq8
הפופולריות של האוכל האסייתי בעולם המודרני היא אדירה. בכל העולם לומדים רבים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק, שדומה שמשמשים כיום לאכילה לא רק בסין, יפאן, קוריאה ושכנותיהן, אלא בכל מקום אפשרי.
אז הנה הוראות האכילה בצ'ופסטיקס:
1. נוטלים את הצ'ופסטיקס ואת החלק הצר שלהם מפנים לאוכל, כמו שאתם עושים עם פינצטה.
2. ממקמים את המקל הראשון בין פרק האגודל מצד אחד לבין פרק הבסיס של האמה מצד שני.
3. אוחזים במקל השני החזיקו באותה היד, כך שיהיה מקביל למקל הראשון, עם רווח קל ממנו. השעינו את הצ'ופסטיק הזה על קצה האגודל בצד אחד ומהצד השני על קצה האצבע.
4. המקלות בגובה שונה - טופפו את קצותיהם על השולחן, בכדי שיסתדרו בגובה הנכון.
5. עכשיו תרגלו פתיחה וסגירה של המקלות, עדיין ללא אוכל...
6. זהו עכשיו ליטול מהמזון. זה לא יצליח מיד, אבל קצת אימון ואתם בעניינים.. בתיאבון!
אז אם תשכילו ללמוד כיצד לסעוד במקלות אכילה, מה שאגב יהווה סימן שאתם אנשי העולם הגדול, תוכלו ליהנות הרבה יותר מאכילה של אוכל מהמזרח הרחוק ולהיות אכלנים נהדרים.
אגב, במזרח הרחוק נוהגים לראות בהורי ילד שמחזיק לא נכון במקלות האכילה, כמי שהם הורים גרועים, מכיוון שזוהי אחריות הורית ללמד את הילדים כיצד משתמשים בהם. אז אולי בשאר העולם זה לא כך, אבל עדיין - בקשו מההורים שיודעים לאכול בצ’ופסטיקס, לסייע לכם, אם אתם עדיין מתקשים.
הנה הדרכה לאכילה בצ’ופסטיקס מצוינת:
https://youtu.be/iin3Grr84ZU
הדרכת אכילה בצ'ופסטיקס (מתורגם):
https://youtu.be/2Bns2m5Bg4M
הדרכה לשימוש במקלות אכילה:
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
כך אוכלים בעזרתם סושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
והאם הצ'ופסטיקס ינצח את המזלג?
https://youtu.be/1pSLzB3xnq8
איך אדיסון המציא את נורת החשמל?
כששואלים מי המציא את הנורה, צריך קודם כל לשאול את איזו נורה. במהלך המאות האחרונות פותחו נורות שונות וכל אחת מהן הומצאה על ידי ממציאים וחברות אחרות.
אז בואו נדבר על נורת החשמל המקורית, או נורת הלהט, שהיא הנורה הראשונה בהיסטוריה.
נורת הלהט הומצאה בידי תומאס אלווה אדיסון. הוא עבד על המנורה שתחליף את עששית הנפט במשך שנים ולא הצליח. הרי כבר בשנת 1800 הצליחו לפתח נורת חשמל, אבל האור שהן הפיצו היה דל יחסית והנורות "נגמרו" בתוך זמן קצר, בשל התלהטות פיסות הפחם שהובילה להתפוררות מהירה.
אדיסון רצה נורה איכותית, שתאיר ממש ושתדלוק זמן רב ולא תתכלה. את המשימה לייצר נורה חשמלית שלא תישרף במהירות הוא נטל על עצמו אחרי שהמון אחרים נכשלו. הוא ניסה עוד ועוד חומרים כחומרי בעירה שיפיקו אור למשך זמן רב, אך לא צלח.
אבל מי שהסיסמה שלו הייתה "לא נכשלתי, רק מצאתי עשרת אלפי דרכים שלא עובדות", המשיך לחפש. פריצת דרך חשובה חלה כשתומס אדיסון גילה שבסביבה נטולת חמצן מחזיק תיל פחם מעמד עד 40 שעות שימוש.
אבל התפנית האמיתית הגיעה כשאדיסון גילה שסיבי במבוק מצופים בפחם הם חומר-בעירה מעולה בנורה החשמלית. כשחיבר את סיבי הבמבוק המצופים לסביבה נטולת חמצן הוא הצליח לפתח נורות שהחזיקו מעמד כ-1,500 שעות שימוש, לפני שנשרפו כליל.
כך פותחו נורות הלהט של אדיסון. כשיצאו לשוק הן היו הצלחה מסחרית מדהימה. פרט משעשע - לכל עמודי התאורה ברחובות הוסיפו אז הודעות עם הכיתוב "לא להדליק עם גפרור!".
אדיסון לא הבין מיד עד כמה המצאת הנורה החשמלית עתידה לשנות את החברה המודרנית ועד כמה היא תפתח את הכלכלה והתעשייה בעולם, כמו גם של המדע והחברה. אבל זה לא הפריע לו לפתח די מהר מפעלים לייצור חשמל ומגוון המצאות שמתבססות ומייעלות את השימוש בנורה החשמלית.
בדיעבד זו תתגלה כהמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.
אגב, אחת הנורות שיצר אדיסון בשנת 1880, לאחר ניסיונות רבים שנכשלו, עדיין דולקת במוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון. כמובן שזו הייתה נורה שחוט הלהט שלה הוא מבמבוק מצופה פחם. איך לא?
הנה סרטון על המצאת נורת הליבון (מתורגם):
http://youtu.be/9MPCKWREnIo
שיר קצר שמדגים היטב את גודל ההצלחה אל מול כל מי שנכשלו לפניו:
https://youtu.be/b1lKwZTtzIY
כך הומצאה נורת החשמל:
https://youtu.be/XWWgDn0C6DA
ההיסטוריה יודעת לספר סודות לא ידועים, על ממציאים אחרים שקדמו לאדיסון:
http://youtu.be/-Q4rQDN6Z4s
וסקירה של התפתחות הנורות החשמליות מאז אדיסון ועד היום:
http://youtu.be/afp8IRUUJUo
כששואלים מי המציא את הנורה, צריך קודם כל לשאול את איזו נורה. במהלך המאות האחרונות פותחו נורות שונות וכל אחת מהן הומצאה על ידי ממציאים וחברות אחרות.
אז בואו נדבר על נורת החשמל המקורית, או נורת הלהט, שהיא הנורה הראשונה בהיסטוריה.
נורת הלהט הומצאה בידי תומאס אלווה אדיסון. הוא עבד על המנורה שתחליף את עששית הנפט במשך שנים ולא הצליח. הרי כבר בשנת 1800 הצליחו לפתח נורת חשמל, אבל האור שהן הפיצו היה דל יחסית והנורות "נגמרו" בתוך זמן קצר, בשל התלהטות פיסות הפחם שהובילה להתפוררות מהירה.
אדיסון רצה נורה איכותית, שתאיר ממש ושתדלוק זמן רב ולא תתכלה. את המשימה לייצר נורה חשמלית שלא תישרף במהירות הוא נטל על עצמו אחרי שהמון אחרים נכשלו. הוא ניסה עוד ועוד חומרים כחומרי בעירה שיפיקו אור למשך זמן רב, אך לא צלח.
אבל מי שהסיסמה שלו הייתה "לא נכשלתי, רק מצאתי עשרת אלפי דרכים שלא עובדות", המשיך לחפש. פריצת דרך חשובה חלה כשתומס אדיסון גילה שבסביבה נטולת חמצן מחזיק תיל פחם מעמד עד 40 שעות שימוש.
אבל התפנית האמיתית הגיעה כשאדיסון גילה שסיבי במבוק מצופים בפחם הם חומר-בעירה מעולה בנורה החשמלית. כשחיבר את סיבי הבמבוק המצופים לסביבה נטולת חמצן הוא הצליח לפתח נורות שהחזיקו מעמד כ-1,500 שעות שימוש, לפני שנשרפו כליל.
כך פותחו נורות הלהט של אדיסון. כשיצאו לשוק הן היו הצלחה מסחרית מדהימה. פרט משעשע - לכל עמודי התאורה ברחובות הוסיפו אז הודעות עם הכיתוב "לא להדליק עם גפרור!".
אדיסון לא הבין מיד עד כמה המצאת הנורה החשמלית עתידה לשנות את החברה המודרנית ועד כמה היא תפתח את הכלכלה והתעשייה בעולם, כמו גם של המדע והחברה. אבל זה לא הפריע לו לפתח די מהר מפעלים לייצור חשמל ומגוון המצאות שמתבססות ומייעלות את השימוש בנורה החשמלית.
בדיעבד זו תתגלה כהמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.
אגב, אחת הנורות שיצר אדיסון בשנת 1880, לאחר ניסיונות רבים שנכשלו, עדיין דולקת במוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון. כמובן שזו הייתה נורה שחוט הלהט שלה הוא מבמבוק מצופה פחם. איך לא?
הנה סרטון על המצאת נורת הליבון (מתורגם):
http://youtu.be/9MPCKWREnIo
שיר קצר שמדגים היטב את גודל ההצלחה אל מול כל מי שנכשלו לפניו:
https://youtu.be/b1lKwZTtzIY
כך הומצאה נורת החשמל:
https://youtu.be/XWWgDn0C6DA
ההיסטוריה יודעת לספר סודות לא ידועים, על ממציאים אחרים שקדמו לאדיסון:
http://youtu.be/-Q4rQDN6Z4s
וסקירה של התפתחות הנורות החשמליות מאז אדיסון ועד היום:
http://youtu.be/afp8IRUUJUo
