שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה בנג'מין פרנקלין - הנשיא הלא נשיא?
מי היה איש המאה ה-18, מדען מצטיין ומהמדענים הראשונים של ארצות הברית של אמריקה ושדמותו מתנוססת על השטר הכי פופולרי בעולם, שטר ה-100$?
היה זה המדינאי והמדען בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin), אחד האנשים המרתקים ביותר שצמחו בארצות הברית הצעירה של אמריקה ואחד ממנסחי החוקה שלה.
הוא נולד ב-1706 בבוסטון, הילד ה-15 מתוך 17 ילדים. בגיל 10 פרנקלין עוזב את בית הספר כדי לעבוד. מכאן ואילך, כמעט את כל מה שהוא יידע, הוא ילמד לבד. בחייו הוא יהיה למדפיס, ממציא, איש עסקים מבריק, סופר, עיתונאי, פובליציסט ומו"ל בולט, אך גם לדיפלומט דגול, פוליטיקאי מחונן ומדינאי.
אחרי שייסד את הספרייה הציבורית הראשונה בפנסילבניה, הקים חברת כיבוי אש, שיפר את מערכת הדואר האמריקאית וכתב את רב-המכר של תקופתו "אלמנק ריצ'רד העני" (Poor Richard's Almanack), הוא גם גילה את זרם הגולף, המציא את כליא הברק (Lightning Rod), את המשקפיים הדו-פוקליים (Bifocals) ואפילו יצר תנור חדשני ונקי מעשן לחימום הבתים.
הוא גם מי שהגה כמה רעיונות חשובים על עבודה ושכרה, כשהמוכרת מהן היא "Time is money".
כאיש עסקים מוצלח הוא פרש מעסקיו כבר בגיל 42, בשיא הצלחתו הכלכלית. הוא מכר את בית הדפוס, פרש מניהול ישיר של עסקיו והתמסר לפעילות מדעית וציבורית. אמר פעם ש"השקעה בידע תמיד נותנת את הריבית הגבוהה ביותר" והטיף לחסכנות, ענווה, צניעות, איפוק, כנות וצדק.
ניסוי העפיפון המפורסם שלו ב-1752 עתיד להוכיח שברק הוא תופעה חשמלית, מה שהפך אותו בין-לילה לאגדה מדעית. פרנקלין הראה לעולם שברקים אינם ביטוי לזעמו של האל, כפי שהיה נהוג לחשוב באותה תקופה, אלא זרם חשמלי.
תחשבו על זה - הוא האיש שאחראי לחקר וגילוי תופעת החשמל, מה שלא מהווה סתם תגלית אלא אירוע שישנה את ההיסטוריה ויהווה נקודה מכרעת בתולדות המדע והחיים של כולנו. פרנקלין גם חקר לעומק את תרבות האינדיאנים, המציא את כלי הנגינה "ארמוניקה" (armonica) ובהמשך לתגליותיו בתחום החשמל גם המציא את מכשיר ההארקה והציל בכך המוני בני אדם מהתחשמלות.
כשכרכו את כתביו לספר גילו שמדובר בכמות עצומה של חוכמה. הכתבים, המאמרים והמסות שכתב יצאו לאור ב-40 כרכים. לא פלא שהאקדמיות המכובדות באירופה קיבלו בזרועות פתוחות את האוטודידקט שלמד הכל בעצמו. לימים אף יוענק לו תואר של דוקטור כבוד מאוניברסיטת אוקספורד (Oxford) עטורת התהילה.
בזירה הפוליטית, פרנקלין בן ה-81 יהיה אחד מ-5 מנסחי מגילת העצמאות (Declaration of Independence) של ארצות הברית. ב-1776 הוא ממונה לשגריר ארה"ב הראשון בצרפת. ב-1790, כשהוא ימות, יגיעו ללווייתו 20,000 איש.
באמריקה הוא נחשב לדמות מופת, אך פרנקלין הוא ללא ספק מהדמויות המבלבלות את מי שאינם אמריקאים. כי מדוע כל כך הרבה אנשים בטוחים שהוא היה נשיא ארצות הברית?
ככל הנראה זה קורה מפני שפרצופו מככב על שטר ה-100 דולר, שהוא במקרה השטר הנפוץ ביותר בעולם. לינקולן, וושינגטון וג'קסון - כל האחרים שפניהם מתנוססים על שטרות אמריקאים, אכן כיהנו כנשיאים. לכן המוח האנושי עושה את החיבור הטבעי. אז הוא אמנם היה מהאבות המייסדים של ארה"ב ומי שחתום על הכרזת העצמאות של ארצות הברית, אבל בנג'מין פרנקלין מעולם לא התמודד על הנשיאות.
הוא היה גאון רב-תחומי, פורץ דרך, אוטודידקט וחכם בצורה לא רגילה - אבל נשיא הוא מעולם לא ביקש להיות.
הנה קיצור סיפורו של בנג'מין פרנקלין:
https://youtu.be/805JOEZbCYc
פעילותו המגוונת כל כך של פרנקלין:
https://youtu.be/Ki9mY6gMFpA
תרומתו לרצף ההיסטורי של חקר וגילוי החשמל:
https://youtu.be/dqm8PTEIcBA
הנה סיפורו של בנג'מין פרנקלין:
https://youtu.be/DdqFYsZcSAU?long=yes
הוא נחשב לאחד הפולימאטים הגדולים:
https://youtu.be/At8bSOlruXk?long=yes
וסרט תיעודי על המדינאי והמדען הדגול שכלל לא היה נשיא:
https://youtu.be/f0oc4gUCOQI?long=yes
מהו כליא הברק שהמציא בנג'מין פרנקלין?
כליא-ברק (Lightning rod) הוא מתקן פשוט המגן על הבית מפגיעת ברק. כליא-הברק הוא בעצם מוט ברזל שמושך אליו את הברק המאיים לפגוע בבית ומנתב את המטען החשמלי שלו אל הקרקע, מבלי שיגרום נזק.
ממציא הכליא-ברק הוא בנג'מין פרנקלין, מדען ודמות ציבורית שרבים סבורים בטעות שהיה נשיא ארצות הברית.
פרנקלין המציא את המתקן הפשוט לאחר שגילה שברק הוא בעצם התפרקות חשמלית. הוא גם זיהה שהברק נוטה לפגוע בנקודה הגבוהה ביותר שבקרבתו. מכך הסיק פרנקלין שאם ימקם מוט ברזל מעל לבניין הוא יאפשר לברק להתפרק מהמטען החשמלי שלו, בלא שיזיק לבניין עצמו וליושביו.
הנה סרטון שמסביר על הברקים והיווצרותם ועל המצאתו של פרנקלין (מתורגם):
http://youtu.be/HkSWuoF9_NM
המחקרים של פרנקלין ותרומתו להיסטוריה של מחקר וגילוי החשמל:
https://youtu.be/dqm8PTEIcBA
וכך נראה כליא ברק בסרט הבדיוני "מסע למעמקי האדמה":
http://youtu.be/_BhAyhppOvw
מהם הזרמים הימיים בעולם?
יפתיע רבים שהאוקיינוסים של כדור הארץ נמצאים בתנועה מתמדת. דמיינו נהרות ענק תת-ימיים הזורמים בתוך מימי האוקיינוס.
אלה הם הזרמים הימיים בעולם, תופעה מרתקת המשפיעה על האקלים, על כל המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, על נדידת בעלי חיים ימיים ועל חייהם של ימאים.
הזרמים הימיים נגרמים לרוב בשל הבדלים בצפיפות ובטמפרטורת המים. הם מונעים למרחקי ענק, על ידי שילוב של רוחות, הבדלי טמפרטורה ומליחות, כוח קוריוליס (Coriolis Effect) שנובע מסיבוב כדור הארץ.
המדהים הוא שהזרמים הללו פועלים כמסוע תרמי עולמי שמעביר חום מקו המשווה אל הקטבים, מסדיר את האקלים ומחלק חומרי הזנה ברחבי האוקיינוסים.
הזרם החם והמפורסם ביותר הוא זרם הגולף (Gulf Stream), אחד הזרמים הימיים החזקים והמפורסמים בעולם.
זרם הגולף מתחיל במפרץ מקסיקו, זורם צפונה לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית, מוביל מים חמים אל צפון האוקיינוס האטלנטי ומחמם את אירופה המערבית. תודות לו נהנות בריטניה וסקנדינביה מחורפים מתונים יחסית למרות קו הרוחב הצפוני שלהן.
את המפה הראשונה של זרם הגולף פרסם המדען בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin) ב-1770. הוא עשה זאת על בסיס תצפיותיו של בן דודו טימותי פולג'ר (Timothy Folger), קפטן ספינות ציד לווייתנים שהבחין שספינות סוחרות אמריקאיות מפליגות מהר יותר לאירופה כי הן מנצלות את הזרם בעוד שספינות הדואר הבריטיות חוצות אותו.
זרם מעניין נוסף הוא זרם הומבולדט (Humboldt Current), המכונה גם זרם פרו (Peru Current) ומראה עד כמה הזרמים משפיעים על בתי הגידול של בעלי חיים ימיים. זרם קר זה זורם לאורך חופי צ'ילה ופרו ומביא מים עמוקים, עשירים בחומרי הזנה אל פני השטח, תוך שהוא יוצר את אחד מאזורי הדיג העשירים בעולם. דייגי פרו וצ'ילה תלויים בו לפרנסתם.
אגב, תופעת אל ניניו (El Niño) מפריעה לזרם הזה, כשהמים החמים דוחקים את המים הקרים העמוקים ומאות מיני דגים נודדים או מתים ותעשיית הדיג קורסת. השם "אל ניניו" פירושו "הילד" בספרדית, התופעה קיבלה את שמה מדייגים פרואניים שהבחינו שהיא מתרחשת בדרך כלל סביב חג המולד.
זרם קורושיו (Kuroshio Current) באוקיינוס השקט הוא המקבילה היפנית לזרם הגולף. הוא זורם לאורך החוף המזרחי של יפן, מוביל מים חמים מהטרופים צפונה, תוך שהוא משפיע על האקלים היפני. דייגים יפנים מכנים אותו "הזרם השחור" בגלל מימיו הכהים העמוקים. הוא מופיע באמנות יפנית מסורתית כסמל לכוח הטבע.
זרם מעניין נוסף הוא הזרם המעגלי האנטארקטי (Antarctic Circumpolar Current) שנחשב לזרם החזק ביותר בעולם. הזרם, שמזרים 100 פעמים יותר מים מכל נהרות העולם גם יחד, זורם מסביב לאנטארקטיקה. הוא אינו סובל מהפרעה של יבשות כלשהן, תוך שהוא מחבר בין שלושת האוקיינוסים הגדולים ומשמש כמסדיר תרמי עצום של האקלים העולמי, כלומר מאזן את הטמפרטורה בעולם.
בנוסף להם ידועים גם זרמי קליפורניה, לברדור, הקנריים, אנגולה וזרם אוישיו.
#סוגי הזרמים
הזרמים הימיים הם חלק ממערכת מורכבת ומרתקת של תנועת מים בעולם. אלה תנועות מים גדולות באוקיינוסים, הנעים בצורות קבועות ומושפעים מגורמים כמו רוחות, טמפרטורה, מליחות וסיבוב כדור הארץ.
ישנם זרמים חמים (כמו זרם הגולף) וזרמים קרים (כמו זרם פרו). נושאים עימם מים חמים הזרמים שמגיעים מאזורי קו המשווה, כמו זרם הגולף הצפון אטלנטי, זרם ברזיל, זרמי קו המשווה הצפוני והדרומי והקרישיו.
בנוסף לחלוקה זו ניתן לחלק את הזרמים הימיים לשני סוגים עיקריים: זרמים עליונים וזרמים תחתונים.
זרמי ים עליונים נעים בשכבות העליונות של האוקיינוסים והם מושפעים בעיקר מהרוחות. דוגמה בולטת היא זרם המפרץ החם, הנע מחופי מקסיקו לאירופה ומשפיע משמעותית על האקלים האירופי. זרם קליפורניה הקר, לעומת זאת, נע מצפון לדרום לאורך החוף המערבי של ארצות הברית.
זרמים תחתונים נעים בעומק האוקיינוסים ומושפעים מהבדלי טמפרטורה ומליחות. אלה זרמים איטיים יותר אך בעלי השפעה עולמית עצומה על מערכות האקלים והמזון הימי.
הזרם העיקרי הוא הזרם האוקייני העולמי - מערכת סגורה של זרימת מים המחברת את כל האוקיינוסים. זרם זה מעביר חום, מלח ומינרלים ברחבי כדור הארץ ומשחק תפקיד מכריע באיזון האקלים העולמי.
מעגל הזרמים החשוב ביותר הוא הזרם הצפון-אטלנטי, המעביר מים חמים מאזור המשווה לאירופה ומאפשר אקלים נוח יותר באזורים הצפוניים.
מעבר להיבטים האקלימיים, הזרמים הימיים ממלאים תפקיד אקולוגי חיוני. הם מהווים נתיבי הסעה טבעיים למגוון עצום של יצורים חיים, מפלנקטון זעיר ועד לדגים גדולים וימיים. באמצעות תנועתם, הזרמים מעבירים חמצן, חומרי הזנה ומינרלים חיוניים, תוך יצירת סביבות גידול דינמיות ועשירות המאפשרות קיום מערכות אקולוגיות ימיות מרהיבות ומורכבות.
זרמים אלה יוצרים מערכת מורכבת ודינמית המשפיעה על מזג האוויר, האקלים, על בעלי חיים ימיים ואף על תהליכים סביבתיים בקנה מידה עולמי.
הנה זרמי הים (מתורגם):
https://youtu.be/p4pWafuvdrY
איך נוצרים הזרמים?
https://youtu.be/Hu_Ga0JYFNg
הדגמה במעבדה של היווצרות הזרמים הללו בים:
https://youtu.be/uMH2-2nnJGs
אחד החשובים שבהם - זרם הגולף (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U
ועוד כמה מהזרמים המוכרים בעולם:
https://youtu.be/1ifoCIFKYXQ?long=yes
מהו שעון קיץ ואיך הוא נולד? ומשהו שעון החורף?
מה הייתם מעדיפים בחופשת הקיץ? - לבלות ברחוב בחושך, כשקצת מפחיד יותר ובטח רואים פחות טוב ואנו עלולים למעוד או לקבל מכה מיותרת, או בשעות האור - כשרואים היטב ויכולים גם להיזהר ממכוניות וטיפוסים חשודים?
אם הבחירה שלכם היא בשעות האור הרי ששעון הקיץ הוא בשבילכם. הוא אומר שבעונת הקיץ מקדימים את השעון בשעה וכך מחשיך יותר מאוחר ואנו יכולים לבלות יותר באור. כך הפעילות שלנו היא יותר בשעות האור ופחות בשעות החשיכה.
שעון קיץ, שרוב מדינות העולם מנהיגות אותו, הוא גם רעיון חסכוני בחשמל, כי כשיש לנו יותר שעות אור, אז פחות מדליקים נורות חשמל. ולא רק בבית, אלא גם חשמל ברחובות ובמקומות גדולים - הכל יותר מואר על ידי השמש וצורך פחות אנרגיה, מה שגם שומר על הסביבה. כך שילבו את מה שיותר נעים עם מה שיותר מועיל וקיבלנו את שעון הקיץ.
את הרעיון לקום שעה קודם כדי לחסוך אנרגיה הגה לראשונה הממציא והמדינאי האמריקאי בנג'מין פרנקלין. אך דווקא ניו זילנדי בשם ג'ורג' ורנון הדסון היה זה שבשנת 1895, הציע לשנות את השעון עצמו בחודשי הקיץ. אז הרעיון לא התקבל אמנם אבל כמה שנים אחר כך, בזמן מלחמת העולם הראשונה, החליטו ליישם אותו בגרמניה, בשל המחסור בפחם. מאז הוא הלך והתקבל וכיום הוא מופעל במדינות רבות בעולם.
אם רוצים לזכור בקלות את שינוי השעות בשעון הקיץ ושעון החורף, הרי שבקיץ (עם ק) השעון הולך קדימה ובחורף (ח) - אחורה.
הנה שעון הקיץ (עברית):
https://youtu.be/aEv7cQWNgZE
על שעון החורף (עברית):
https://youtu.be/lW9zrgEGelc
הסבר של העניין באנגלית:
http://youtu.be/84aWtseb2-4
וכתבה שמנסה לטעון ששעון קיץ גם מרגיז לפעמים:
http://youtu.be/s1IxaVAOj34?t=9s
מה עושה זרם הגולף?
זרם הגולף (Gulf Stream) הוא אחד מזרמי הים הידועים בעולם. זהו הוא זרם עצום וחם, שמתחיל במפרץ מקסיקו, מתקרר בהשפעת הסביבה שבה הוא זורם ומגיע עד חופי מערב וצפון אירופה.
ועדיין, זרם הגולף מחמם יחסית את המקומות הקרים שבהם הוא זורם. די אם נשים לב להפרש הטמפרטורות בין קנדה ונורווגיה, הנמצאות פחות או יותר באותם קווי רוחב ובכל זאת יש ביניהן הפרש של כ-30 מעלות צלזיוס.
כך שומר זרם הגולף בחורף על הטמפרטורות גבוהות יחסית, בערי חוף קרות, כמו אלה של בריטניה וצרפת למשל, כך שהן לא יירדו מתחת לאפס, מה שמונע ממי הים בסמוך אליהן מלקפוא ומאפשר לנמלים לפעול לאורך כל השנה.
השוואה מתבקשת היא הים הבלטי, אליו לא מגיע זרם הגולף ובו קופאים מי הים בחודשי החורף ומתכסים בשכבת קרח עבה.
כבר במאה ה-19 תיאר הסופר ז'ול ורן את זרם הגולף בתור "נהר בתוך האוקיינוס". כיום נוטים חוקרים לתאר זרמי-ים כאלה כ"נהרות ימיים".
זרם הגולף אחראי גם לחימום של אזורי החוף באותם אזורים. ככלל, מימי זרם הגולף חמים משמעותית ושונים בצפיפותם משאר מימי האוקיינוס האטלנטי, מהמליחות שלהם ומצבעם.
ממפרץ מקסיקו, עולה מסלולו אל החוף המזרחי של ארצות הברית. שם הוא מתפצל מתפצל לשני זרמים:
#הזרם הצפון אטלנטי
עולה צפונה וליד ניופאונדלנד זורם מזרחה בזרם לברדור הקר, עד לנורווגיה שבצפון אירופה.
#הזרם הקנרי
שזורם בטבעת, מזרחה אל חופי ספרד, דרומה ואז למערב ולחופי מפרץ מקסיקו.
הנה זרם הגולף (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U
סיפור גילויו ופרסומו של זרם הגולף על ידי בנג'מין פרנקלין:
https://youtu.be/rR5TFWNLtOc
תפקידו של הזרם ביצירת האקלים בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/MnFOF3gzwII
הזרמים בעולם כולו, שזרם הגולף הוא רק אחד מהם:
https://youtu.be/aD5hcr3WqYY
וסרטון תיעודי נהדר שמסביר את זרם הגולף וחשיבותו העולמית (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U?long=yes
מהו הטורקי המיכני של המאה ה-18?
הטורקי, הטורקי המכני (Mechanical Turk), או ה"מקניקל טורק" היה מכשיר, מעין בובה מכנית שנראית דומה לאיש טורקי, שידעה לשחק שחמט ברמה גבוהה מאד ולנצח שוב ושוב מתחרים אנושיים, כולל שחקני שחמט מצוינים.
המכונה הזו פעלה במשך 80 שנה והפליאה את כל רואיה ביכולותיה הטכנולוגיות שמשלבות מה שהיום היו קוראים "אינטיליגנציה מלאכותית". הברון האוסטרי וולפגנג פון קמפלן (1804-1734) בנה אותה בשנת 1769 לאחר שחזה באמן אשליות והחליט שגם הוא מסוגל.
מכונת הטורקי המכני פעלה בין המאות ה-18 עד ה-19 ברחבי אירופה ואמריקה. היא שיחקה כנגד שחקני שחמט בכל מקום שאליו הובאה.
הטורקי המכני ניצח גם מנהיגים דגולים, כולל נפוליאון בונפרטה הצרפתי, שניסה שוב ושוב לרמותה עד שפיזרה את הכלים. היא אפילו ניצחה את בנג'מין פרנקלין, הממציא האמריקאי הנודע והמבריק.
בשנת 1854 נשרפה המכונה בשל שריפה במוזיאון שבו הוצגה. תוך כדי פעילותה, מעולם לא נחשף בציבור סודה של המכונה. אך עם השנים התגלה שזו היתה בעצם תרמית. בתוך המכונה התחבא באופן קבוע אמן שחמט מעולה, שניצח את יריביו, בשם המכונה הכאילו "אוטומטית".
עם המכונה שהושמדה בשריפה נשרפה גם אחת התרמיות החכמות בהיסטוריה, של מכונה שהכל בה תוכנן להטעות את הבודקים ששוב ושוב ניסו להבין כיצד היא מצליחה לעשות את הפלאים שלה.
בשנת 2005 נפתח שירות בשם "הטורקי של אמזון", של חברת האינטרנט אמזון. מדובר באתר שבא לענות על מגבלות הבינה המלאכותית, על ידי גיוס התבונה האנושית. הוא מאפשר לבני-אדם לבצע מטלות שבהן יש יתרון לאנשים על פני מחשבים, כגון איתור אנשים שנעלמו בים בתצלומי אוויר, בדיקות אופטיקה שדורשות המון עיניים ועוד.
כך מהווה הטורקי המכני של אמזון מעין שירות פתוח למיקור המונים - מילוי משימות בעזרת הגולשים, במקום בשימוש בעובדים שכירים.
הנה סרטון על הטורקי המיכני:
http://youtu.be/RdT4yG8wczQ
כך הטורקי מנצח את נפוליאון בונפרטה:
http://youtu.be/IKahVCzKR8Y
סיפור הטורקי וכיצד מנסים "להחיות אותו" מחדש:
http://youtu.be/lfDDcaewlZU
והטורקי המכני של אמזון - מיזם שצמח מהקונספט הזה:
http://youtu.be/DtYd43G7Hi8?t=36s
מהו מוח בצורת M?
בעבר נהגו לעשות חלוקה בשוק העבודה של שני סוגי אנשים, כאלה בצורת I, שהם מומחים קלאסיים (Hyper-specialists), בעלי ידע צר אך עמוק בתחום אחד ואנשים בצורת קו (-), מעין "גנרליסטים" שיש להם ידע רחב במגוון נושאים, אך הוא שטחי ומעניק להם מעט ידע על הרבה נושאים.
באנגלית אומרים על אנשים: "A jack of all trades is a master of none - but often better than a master of one". המשמעות היא שאם אדם עוסק בהרבה תחומים הרי שלא יהיה מומחה לכלום, אך יהיה טוב ממי שעוסקים רק בתחום אחד.
#למה M?
וכאן נולד מושג של "המוח בצורת M". צורת M באה מהעמודים האנכיים של ה-M שמייצגים את העומק והמצוינות בלפחות שניים או שלושה תחומים שונים. לעומתם, הקווים המחברים של האות M מייצגים את היכולת של הרב-תחומיים לחבר בין תחומים, לזהות דפוסים, דימיון ומתוך נקודות המפגש שמומחים רגילים יפספסו - לייצר חדשנות.
#הפולימאטים
המושג היום לאנשים כאלו הוא פולימאט, כלומר "אדם בעל מומחיות בתחומי ידע מרובים", אדם רב-תחומי, בעל ידע רב במגוון תחומים שונים. מקור המילה "פולימאט" בשפה היוונית בה "פולי" זה רב ו"מאתוס" פירושו לומד.
אגב, אחד היתרונות הבולטים של המוח הרב-תחומי של אנשי ה-M הוא ב"העברה רחוקה" (Far Transfer). היא באה לידי ביטוי ביכולת לקחת רעיון, עיקרון או פתרון מעולם תוכן מסוים וליישם אותו בצורה יצירתית בעולם תוכן אחר.
יש לאנשי M כאלה גם יכולות למידה מהירה במיוחד. מכיוון שהם רגילים להחליף תחומי עניין, הם מצוידים ב"שריר למידה" מאומן וחזק המאפשר להם לצלול לתוך נושא חדש ולשלוט בו במהירות.
ובעולם בו טכנולוגיות חדשות ו-AI מחליפים מקצועות שלמים, לאנשים רב-תחומיים שכאלו יש מידה של חסינות לשינויים. הם מסוגלים להמציא את עצמם מחדש ובקלות יחסית.
#ומה אתכם?
אם אתם פולימאטים שכאלה, אל תיפול רוחכם. ברור שיש מי שזורקים או רומזים לכם שאתם חובבים, מתפזרים או לא ממוקדים. אבל הפסיכולוגיה המודרנית כבר מזהה אתכם אחרת ורואה במה שאתם בונים משהו נדיר ומיוחד.
כנראה שלא נכנעתם לעולם שעומס המידע בו יצר מצב של פיצול אינסופי לתת תחומים, עולם שבו שורר אתגר קבוע של יותר מדי נתונים, שמומחה בו צריך לעבד ולפצל את הידע לתת-תחומים ספציפיים ונישתיים יחסית. בעולם כזה הפכה ההתמחות להתמקדות צרה בתת של התת-תחום האחד, לא פעם על חשבון רוחב יריעה או עניין של ממש בעבודה.
האי-מיקוד של פולימאט מודרני, לעומת זאת, מעניק רוחב יריעה וידע, מגדיל את הסקרנות, את יכולת הלמידה, השינוי והסיפוק מהבנה וקישור בין העולמות. הוא מחזק ומעודד גמישות קוגניטיבית, יכולת ליצור קשרים בין תחומיים, גם אם הוא לעתים מסוכן בצלילה לשטחיות או חוסר ידע מספיק ומאיים.
הפולימתים בעולם הופכים לא פעם למדענים וממציאים, גאונים ובעלי ידע, כישרון, סקרנות והעזה. ביניהם מונים בדרך כלל שמות כמו לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון, בנג'מין פרנקלין, סטיב ג'ובס ומיכלאנג'לו - כולם ועוד רבים אחרים שהצטיינו ביכולות-על, גילו והמציאו דברים מדהימים ויצרו יצירות והישגים מהגדולים בהיסטוריה.
אז אם רוב חבריכם בחרו בנושא או כיוון אחד וירדו לעומקו, המוח שלכם התאים את עצמו בשקט לעולם שמרגיש כמו רכבת הרים ומשתנה במהירות רבה. היא כל כך רבה עד שהתמחות יתר בימינו עלולה להסתבר למבוגרים כהרסנית ולצעירים - לסכנה מקצועית.
אז דעו שלא מעט מומחים רואים בתחומי עניין מרובים לא באג אלא סופר פיצ'ר. הם יכולים להתגלות כנשק הסודי שיקנה לכם כישורי הישרדות מקצועית בעולם ה-AI שהתרגש עלינו ואפילו הזדמנויות כנגד אבטלה.
ועדיין, בכל זאת המלצה - אמנם העולם יידע לתגמל שילובי נושאים וחיבורי תחומים ומיומנויות, על פני חוויות חד-ממדיות והתמחות בתנוך אוזן ימין של הרופאים המטאפוריים ההפוכים מכם. אבל יש לו דרישה אחת ויותר ממוצדקת - שלא תעזו להתמכר לרדיפה מתמדת אחרי התחלות חדשות של נושאים ופרויקטים ותתחילו לסיים פרויקטים ולמצות ככל האפשר את היכולות שצברתם - לפני שעוברים לדבר הבא.
בנו לעצמכם לפחות שלושת עמודי תווך תחומיים - עמוד ליבה אחד שיביא פרנסה, עמוד שני שיעצים וימלא אתכם ועמוד שלישי שיהפוך אתכם לייחודיים.
רשמו כל רעיון אחר ושמרו במעין "רשימה מאוחרת להמשך". התחילו בהתחייבות לעמוד אחד מיד וסגלו לעצמכם חשיבה של "תקופות". תחילה מתעמקים במיומנות א', שולחים פרויקטים, בונים הוכחות יכולת ומצוינות ואז מוסיפים את מיומנות ב' ובהמשך את מיומנות ג'.
אז זה בסדר ללכת אחרי הלב והסקרנות ולחיות עם הגיוון, אבל רק אם מפסיקים לרדוף אחרי עוד ועוד התחלות חדשות ומתחילים לסיים ולחבר פרקים זה לזה.
מיהם הפולימאטים?
https://youtu.be/r0rgvwtWqh8
הנה אנשים עם מוח בצורת M:
https://youtu.be/LACxHY9rFZ8
הסבר לאנשים בעלי המון תחומי עניין:
https://youtu.be/BICImF8Ndzo
אתם כאלה? - יתכן שיש לכם עתיד נהדר:
https://youtu.be/LPRmJU5vpEs
התכונה הזו היא כן שיגור ליצירתיות:
https://youtu.be/ZiI5tEwUZbE
מעניין אתכם? - נסו לאמץ כמה כללים:
https://youtu.be/At8bSOlruXk
סרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:
https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E
והדרכה למעוניינים להיות פולימאטים:
https://youtu.be/_HhiYify3Bo?long=yes
מי היה איש המאה ה-18, מדען מצטיין ומהמדענים הראשונים של ארצות הברית של אמריקה ושדמותו מתנוססת על השטר הכי פופולרי בעולם, שטר ה-100$?
היה זה המדינאי והמדען בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin), אחד האנשים המרתקים ביותר שצמחו בארצות הברית הצעירה של אמריקה ואחד ממנסחי החוקה שלה.
הוא נולד ב-1706 בבוסטון, הילד ה-15 מתוך 17 ילדים. בגיל 10 פרנקלין עוזב את בית הספר כדי לעבוד. מכאן ואילך, כמעט את כל מה שהוא יידע, הוא ילמד לבד. בחייו הוא יהיה למדפיס, ממציא, איש עסקים מבריק, סופר, עיתונאי, פובליציסט ומו"ל בולט, אך גם לדיפלומט דגול, פוליטיקאי מחונן ומדינאי.
אחרי שייסד את הספרייה הציבורית הראשונה בפנסילבניה, הקים חברת כיבוי אש, שיפר את מערכת הדואר האמריקאית וכתב את רב-המכר של תקופתו "אלמנק ריצ'רד העני" (Poor Richard's Almanack), הוא גם גילה את זרם הגולף, המציא את כליא הברק (Lightning Rod), את המשקפיים הדו-פוקליים (Bifocals) ואפילו יצר תנור חדשני ונקי מעשן לחימום הבתים.
הוא גם מי שהגה כמה רעיונות חשובים על עבודה ושכרה, כשהמוכרת מהן היא "Time is money".
כאיש עסקים מוצלח הוא פרש מעסקיו כבר בגיל 42, בשיא הצלחתו הכלכלית. הוא מכר את בית הדפוס, פרש מניהול ישיר של עסקיו והתמסר לפעילות מדעית וציבורית. אמר פעם ש"השקעה בידע תמיד נותנת את הריבית הגבוהה ביותר" והטיף לחסכנות, ענווה, צניעות, איפוק, כנות וצדק.
ניסוי העפיפון המפורסם שלו ב-1752 עתיד להוכיח שברק הוא תופעה חשמלית, מה שהפך אותו בין-לילה לאגדה מדעית. פרנקלין הראה לעולם שברקים אינם ביטוי לזעמו של האל, כפי שהיה נהוג לחשוב באותה תקופה, אלא זרם חשמלי.
תחשבו על זה - הוא האיש שאחראי לחקר וגילוי תופעת החשמל, מה שלא מהווה סתם תגלית אלא אירוע שישנה את ההיסטוריה ויהווה נקודה מכרעת בתולדות המדע והחיים של כולנו. פרנקלין גם חקר לעומק את תרבות האינדיאנים, המציא את כלי הנגינה "ארמוניקה" (armonica) ובהמשך לתגליותיו בתחום החשמל גם המציא את מכשיר ההארקה והציל בכך המוני בני אדם מהתחשמלות.
כשכרכו את כתביו לספר גילו שמדובר בכמות עצומה של חוכמה. הכתבים, המאמרים והמסות שכתב יצאו לאור ב-40 כרכים. לא פלא שהאקדמיות המכובדות באירופה קיבלו בזרועות פתוחות את האוטודידקט שלמד הכל בעצמו. לימים אף יוענק לו תואר של דוקטור כבוד מאוניברסיטת אוקספורד (Oxford) עטורת התהילה.
בזירה הפוליטית, פרנקלין בן ה-81 יהיה אחד מ-5 מנסחי מגילת העצמאות (Declaration of Independence) של ארצות הברית. ב-1776 הוא ממונה לשגריר ארה"ב הראשון בצרפת. ב-1790, כשהוא ימות, יגיעו ללווייתו 20,000 איש.
באמריקה הוא נחשב לדמות מופת, אך פרנקלין הוא ללא ספק מהדמויות המבלבלות את מי שאינם אמריקאים. כי מדוע כל כך הרבה אנשים בטוחים שהוא היה נשיא ארצות הברית?
ככל הנראה זה קורה מפני שפרצופו מככב על שטר ה-100 דולר, שהוא במקרה השטר הנפוץ ביותר בעולם. לינקולן, וושינגטון וג'קסון - כל האחרים שפניהם מתנוססים על שטרות אמריקאים, אכן כיהנו כנשיאים. לכן המוח האנושי עושה את החיבור הטבעי. אז הוא אמנם היה מהאבות המייסדים של ארה"ב ומי שחתום על הכרזת העצמאות של ארצות הברית, אבל בנג'מין פרנקלין מעולם לא התמודד על הנשיאות.
הוא היה גאון רב-תחומי, פורץ דרך, אוטודידקט וחכם בצורה לא רגילה - אבל נשיא הוא מעולם לא ביקש להיות.
הנה קיצור סיפורו של בנג'מין פרנקלין:
https://youtu.be/805JOEZbCYc
פעילותו המגוונת כל כך של פרנקלין:
https://youtu.be/Ki9mY6gMFpA
תרומתו לרצף ההיסטורי של חקר וגילוי החשמל:
https://youtu.be/dqm8PTEIcBA
הנה סיפורו של בנג'מין פרנקלין:
https://youtu.be/DdqFYsZcSAU?long=yes
הוא נחשב לאחד הפולימאטים הגדולים:
https://youtu.be/At8bSOlruXk?long=yes
וסרט תיעודי על המדינאי והמדען הדגול שכלל לא היה נשיא:
https://youtu.be/f0oc4gUCOQI?long=yes
כליא-ברק (Lightning rod) הוא מתקן פשוט המגן על הבית מפגיעת ברק. כליא-הברק הוא בעצם מוט ברזל שמושך אליו את הברק המאיים לפגוע בבית ומנתב את המטען החשמלי שלו אל הקרקע, מבלי שיגרום נזק.
ממציא הכליא-ברק הוא בנג'מין פרנקלין, מדען ודמות ציבורית שרבים סבורים בטעות שהיה נשיא ארצות הברית.
פרנקלין המציא את המתקן הפשוט לאחר שגילה שברק הוא בעצם התפרקות חשמלית. הוא גם זיהה שהברק נוטה לפגוע בנקודה הגבוהה ביותר שבקרבתו. מכך הסיק פרנקלין שאם ימקם מוט ברזל מעל לבניין הוא יאפשר לברק להתפרק מהמטען החשמלי שלו, בלא שיזיק לבניין עצמו וליושביו.
הנה סרטון שמסביר על הברקים והיווצרותם ועל המצאתו של פרנקלין (מתורגם):
http://youtu.be/HkSWuoF9_NM
המחקרים של פרנקלין ותרומתו להיסטוריה של מחקר וגילוי החשמל:
https://youtu.be/dqm8PTEIcBA
וכך נראה כליא ברק בסרט הבדיוני "מסע למעמקי האדמה":
http://youtu.be/_BhAyhppOvw
יפתיע רבים שהאוקיינוסים של כדור הארץ נמצאים בתנועה מתמדת. דמיינו נהרות ענק תת-ימיים הזורמים בתוך מימי האוקיינוס.
אלה הם הזרמים הימיים בעולם, תופעה מרתקת המשפיעה על האקלים, על כל המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, על נדידת בעלי חיים ימיים ועל חייהם של ימאים.
הזרמים הימיים נגרמים לרוב בשל הבדלים בצפיפות ובטמפרטורת המים. הם מונעים למרחקי ענק, על ידי שילוב של רוחות, הבדלי טמפרטורה ומליחות, כוח קוריוליס (Coriolis Effect) שנובע מסיבוב כדור הארץ.
המדהים הוא שהזרמים הללו פועלים כמסוע תרמי עולמי שמעביר חום מקו המשווה אל הקטבים, מסדיר את האקלים ומחלק חומרי הזנה ברחבי האוקיינוסים.
הזרם החם והמפורסם ביותר הוא זרם הגולף (Gulf Stream), אחד הזרמים הימיים החזקים והמפורסמים בעולם.
זרם הגולף מתחיל במפרץ מקסיקו, זורם צפונה לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית, מוביל מים חמים אל צפון האוקיינוס האטלנטי ומחמם את אירופה המערבית. תודות לו נהנות בריטניה וסקנדינביה מחורפים מתונים יחסית למרות קו הרוחב הצפוני שלהן.
את המפה הראשונה של זרם הגולף פרסם המדען בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin) ב-1770. הוא עשה זאת על בסיס תצפיותיו של בן דודו טימותי פולג'ר (Timothy Folger), קפטן ספינות ציד לווייתנים שהבחין שספינות סוחרות אמריקאיות מפליגות מהר יותר לאירופה כי הן מנצלות את הזרם בעוד שספינות הדואר הבריטיות חוצות אותו.
זרם מעניין נוסף הוא זרם הומבולדט (Humboldt Current), המכונה גם זרם פרו (Peru Current) ומראה עד כמה הזרמים משפיעים על בתי הגידול של בעלי חיים ימיים. זרם קר זה זורם לאורך חופי צ'ילה ופרו ומביא מים עמוקים, עשירים בחומרי הזנה אל פני השטח, תוך שהוא יוצר את אחד מאזורי הדיג העשירים בעולם. דייגי פרו וצ'ילה תלויים בו לפרנסתם.
אגב, תופעת אל ניניו (El Niño) מפריעה לזרם הזה, כשהמים החמים דוחקים את המים הקרים העמוקים ומאות מיני דגים נודדים או מתים ותעשיית הדיג קורסת. השם "אל ניניו" פירושו "הילד" בספרדית, התופעה קיבלה את שמה מדייגים פרואניים שהבחינו שהיא מתרחשת בדרך כלל סביב חג המולד.
זרם קורושיו (Kuroshio Current) באוקיינוס השקט הוא המקבילה היפנית לזרם הגולף. הוא זורם לאורך החוף המזרחי של יפן, מוביל מים חמים מהטרופים צפונה, תוך שהוא משפיע על האקלים היפני. דייגים יפנים מכנים אותו "הזרם השחור" בגלל מימיו הכהים העמוקים. הוא מופיע באמנות יפנית מסורתית כסמל לכוח הטבע.
זרם מעניין נוסף הוא הזרם המעגלי האנטארקטי (Antarctic Circumpolar Current) שנחשב לזרם החזק ביותר בעולם. הזרם, שמזרים 100 פעמים יותר מים מכל נהרות העולם גם יחד, זורם מסביב לאנטארקטיקה. הוא אינו סובל מהפרעה של יבשות כלשהן, תוך שהוא מחבר בין שלושת האוקיינוסים הגדולים ומשמש כמסדיר תרמי עצום של האקלים העולמי, כלומר מאזן את הטמפרטורה בעולם.
בנוסף להם ידועים גם זרמי קליפורניה, לברדור, הקנריים, אנגולה וזרם אוישיו.
#סוגי הזרמים
הזרמים הימיים הם חלק ממערכת מורכבת ומרתקת של תנועת מים בעולם. אלה תנועות מים גדולות באוקיינוסים, הנעים בצורות קבועות ומושפעים מגורמים כמו רוחות, טמפרטורה, מליחות וסיבוב כדור הארץ.
ישנם זרמים חמים (כמו זרם הגולף) וזרמים קרים (כמו זרם פרו). נושאים עימם מים חמים הזרמים שמגיעים מאזורי קו המשווה, כמו זרם הגולף הצפון אטלנטי, זרם ברזיל, זרמי קו המשווה הצפוני והדרומי והקרישיו.
בנוסף לחלוקה זו ניתן לחלק את הזרמים הימיים לשני סוגים עיקריים: זרמים עליונים וזרמים תחתונים.
זרמי ים עליונים נעים בשכבות העליונות של האוקיינוסים והם מושפעים בעיקר מהרוחות. דוגמה בולטת היא זרם המפרץ החם, הנע מחופי מקסיקו לאירופה ומשפיע משמעותית על האקלים האירופי. זרם קליפורניה הקר, לעומת זאת, נע מצפון לדרום לאורך החוף המערבי של ארצות הברית.
זרמים תחתונים נעים בעומק האוקיינוסים ומושפעים מהבדלי טמפרטורה ומליחות. אלה זרמים איטיים יותר אך בעלי השפעה עולמית עצומה על מערכות האקלים והמזון הימי.
הזרם העיקרי הוא הזרם האוקייני העולמי - מערכת סגורה של זרימת מים המחברת את כל האוקיינוסים. זרם זה מעביר חום, מלח ומינרלים ברחבי כדור הארץ ומשחק תפקיד מכריע באיזון האקלים העולמי.
מעגל הזרמים החשוב ביותר הוא הזרם הצפון-אטלנטי, המעביר מים חמים מאזור המשווה לאירופה ומאפשר אקלים נוח יותר באזורים הצפוניים.
מעבר להיבטים האקלימיים, הזרמים הימיים ממלאים תפקיד אקולוגי חיוני. הם מהווים נתיבי הסעה טבעיים למגוון עצום של יצורים חיים, מפלנקטון זעיר ועד לדגים גדולים וימיים. באמצעות תנועתם, הזרמים מעבירים חמצן, חומרי הזנה ומינרלים חיוניים, תוך יצירת סביבות גידול דינמיות ועשירות המאפשרות קיום מערכות אקולוגיות ימיות מרהיבות ומורכבות.
זרמים אלה יוצרים מערכת מורכבת ודינמית המשפיעה על מזג האוויר, האקלים, על בעלי חיים ימיים ואף על תהליכים סביבתיים בקנה מידה עולמי.
הנה זרמי הים (מתורגם):
https://youtu.be/p4pWafuvdrY
איך נוצרים הזרמים?
https://youtu.be/Hu_Ga0JYFNg
הדגמה במעבדה של היווצרות הזרמים הללו בים:
https://youtu.be/uMH2-2nnJGs
אחד החשובים שבהם - זרם הגולף (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U
ועוד כמה מהזרמים המוכרים בעולם:
https://youtu.be/1ifoCIFKYXQ?long=yes
מה הייתם מעדיפים בחופשת הקיץ? - לבלות ברחוב בחושך, כשקצת מפחיד יותר ובטח רואים פחות טוב ואנו עלולים למעוד או לקבל מכה מיותרת, או בשעות האור - כשרואים היטב ויכולים גם להיזהר ממכוניות וטיפוסים חשודים?
אם הבחירה שלכם היא בשעות האור הרי ששעון הקיץ הוא בשבילכם. הוא אומר שבעונת הקיץ מקדימים את השעון בשעה וכך מחשיך יותר מאוחר ואנו יכולים לבלות יותר באור. כך הפעילות שלנו היא יותר בשעות האור ופחות בשעות החשיכה.
שעון קיץ, שרוב מדינות העולם מנהיגות אותו, הוא גם רעיון חסכוני בחשמל, כי כשיש לנו יותר שעות אור, אז פחות מדליקים נורות חשמל. ולא רק בבית, אלא גם חשמל ברחובות ובמקומות גדולים - הכל יותר מואר על ידי השמש וצורך פחות אנרגיה, מה שגם שומר על הסביבה. כך שילבו את מה שיותר נעים עם מה שיותר מועיל וקיבלנו את שעון הקיץ.
את הרעיון לקום שעה קודם כדי לחסוך אנרגיה הגה לראשונה הממציא והמדינאי האמריקאי בנג'מין פרנקלין. אך דווקא ניו זילנדי בשם ג'ורג' ורנון הדסון היה זה שבשנת 1895, הציע לשנות את השעון עצמו בחודשי הקיץ. אז הרעיון לא התקבל אמנם אבל כמה שנים אחר כך, בזמן מלחמת העולם הראשונה, החליטו ליישם אותו בגרמניה, בשל המחסור בפחם. מאז הוא הלך והתקבל וכיום הוא מופעל במדינות רבות בעולם.
אם רוצים לזכור בקלות את שינוי השעות בשעון הקיץ ושעון החורף, הרי שבקיץ (עם ק) השעון הולך קדימה ובחורף (ח) - אחורה.
הנה שעון הקיץ (עברית):
https://youtu.be/aEv7cQWNgZE
על שעון החורף (עברית):
https://youtu.be/lW9zrgEGelc
הסבר של העניין באנגלית:
http://youtu.be/84aWtseb2-4
וכתבה שמנסה לטעון ששעון קיץ גם מרגיז לפעמים:
http://youtu.be/s1IxaVAOj34?t=9s
בנג'מין פרנקלין
זרם הגולף (Gulf Stream) הוא אחד מזרמי הים הידועים בעולם. זהו הוא זרם עצום וחם, שמתחיל במפרץ מקסיקו, מתקרר בהשפעת הסביבה שבה הוא זורם ומגיע עד חופי מערב וצפון אירופה.
ועדיין, זרם הגולף מחמם יחסית את המקומות הקרים שבהם הוא זורם. די אם נשים לב להפרש הטמפרטורות בין קנדה ונורווגיה, הנמצאות פחות או יותר באותם קווי רוחב ובכל זאת יש ביניהן הפרש של כ-30 מעלות צלזיוס.
כך שומר זרם הגולף בחורף על הטמפרטורות גבוהות יחסית, בערי חוף קרות, כמו אלה של בריטניה וצרפת למשל, כך שהן לא יירדו מתחת לאפס, מה שמונע ממי הים בסמוך אליהן מלקפוא ומאפשר לנמלים לפעול לאורך כל השנה.
השוואה מתבקשת היא הים הבלטי, אליו לא מגיע זרם הגולף ובו קופאים מי הים בחודשי החורף ומתכסים בשכבת קרח עבה.
כבר במאה ה-19 תיאר הסופר ז'ול ורן את זרם הגולף בתור "נהר בתוך האוקיינוס". כיום נוטים חוקרים לתאר זרמי-ים כאלה כ"נהרות ימיים".
זרם הגולף אחראי גם לחימום של אזורי החוף באותם אזורים. ככלל, מימי זרם הגולף חמים משמעותית ושונים בצפיפותם משאר מימי האוקיינוס האטלנטי, מהמליחות שלהם ומצבעם.
ממפרץ מקסיקו, עולה מסלולו אל החוף המזרחי של ארצות הברית. שם הוא מתפצל מתפצל לשני זרמים:
#הזרם הצפון אטלנטי
עולה צפונה וליד ניופאונדלנד זורם מזרחה בזרם לברדור הקר, עד לנורווגיה שבצפון אירופה.
#הזרם הקנרי
שזורם בטבעת, מזרחה אל חופי ספרד, דרומה ואז למערב ולחופי מפרץ מקסיקו.
הנה זרם הגולף (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U
סיפור גילויו ופרסומו של זרם הגולף על ידי בנג'מין פרנקלין:
https://youtu.be/rR5TFWNLtOc
תפקידו של הזרם ביצירת האקלים בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/MnFOF3gzwII
הזרמים בעולם כולו, שזרם הגולף הוא רק אחד מהם:
https://youtu.be/aD5hcr3WqYY
וסרטון תיעודי נהדר שמסביר את זרם הגולף וחשיבותו העולמית (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U?long=yes
הטורקי, הטורקי המכני (Mechanical Turk), או ה"מקניקל טורק" היה מכשיר, מעין בובה מכנית שנראית דומה לאיש טורקי, שידעה לשחק שחמט ברמה גבוהה מאד ולנצח שוב ושוב מתחרים אנושיים, כולל שחקני שחמט מצוינים.
המכונה הזו פעלה במשך 80 שנה והפליאה את כל רואיה ביכולותיה הטכנולוגיות שמשלבות מה שהיום היו קוראים "אינטיליגנציה מלאכותית". הברון האוסטרי וולפגנג פון קמפלן (1804-1734) בנה אותה בשנת 1769 לאחר שחזה באמן אשליות והחליט שגם הוא מסוגל.
מכונת הטורקי המכני פעלה בין המאות ה-18 עד ה-19 ברחבי אירופה ואמריקה. היא שיחקה כנגד שחקני שחמט בכל מקום שאליו הובאה.
הטורקי המכני ניצח גם מנהיגים דגולים, כולל נפוליאון בונפרטה הצרפתי, שניסה שוב ושוב לרמותה עד שפיזרה את הכלים. היא אפילו ניצחה את בנג'מין פרנקלין, הממציא האמריקאי הנודע והמבריק.
בשנת 1854 נשרפה המכונה בשל שריפה במוזיאון שבו הוצגה. תוך כדי פעילותה, מעולם לא נחשף בציבור סודה של המכונה. אך עם השנים התגלה שזו היתה בעצם תרמית. בתוך המכונה התחבא באופן קבוע אמן שחמט מעולה, שניצח את יריביו, בשם המכונה הכאילו "אוטומטית".
עם המכונה שהושמדה בשריפה נשרפה גם אחת התרמיות החכמות בהיסטוריה, של מכונה שהכל בה תוכנן להטעות את הבודקים ששוב ושוב ניסו להבין כיצד היא מצליחה לעשות את הפלאים שלה.
בשנת 2005 נפתח שירות בשם "הטורקי של אמזון", של חברת האינטרנט אמזון. מדובר באתר שבא לענות על מגבלות הבינה המלאכותית, על ידי גיוס התבונה האנושית. הוא מאפשר לבני-אדם לבצע מטלות שבהן יש יתרון לאנשים על פני מחשבים, כגון איתור אנשים שנעלמו בים בתצלומי אוויר, בדיקות אופטיקה שדורשות המון עיניים ועוד.
כך מהווה הטורקי המכני של אמזון מעין שירות פתוח למיקור המונים - מילוי משימות בעזרת הגולשים, במקום בשימוש בעובדים שכירים.
הנה סרטון על הטורקי המיכני:
http://youtu.be/RdT4yG8wczQ
כך הטורקי מנצח את נפוליאון בונפרטה:
http://youtu.be/IKahVCzKR8Y
סיפור הטורקי וכיצד מנסים "להחיות אותו" מחדש:
http://youtu.be/lfDDcaewlZU
והטורקי המכני של אמזון - מיזם שצמח מהקונספט הזה:
http://youtu.be/DtYd43G7Hi8?t=36s
בעבר נהגו לעשות חלוקה בשוק העבודה של שני סוגי אנשים, כאלה בצורת I, שהם מומחים קלאסיים (Hyper-specialists), בעלי ידע צר אך עמוק בתחום אחד ואנשים בצורת קו (-), מעין "גנרליסטים" שיש להם ידע רחב במגוון נושאים, אך הוא שטחי ומעניק להם מעט ידע על הרבה נושאים.
באנגלית אומרים על אנשים: "A jack of all trades is a master of none - but often better than a master of one". המשמעות היא שאם אדם עוסק בהרבה תחומים הרי שלא יהיה מומחה לכלום, אך יהיה טוב ממי שעוסקים רק בתחום אחד.
#למה M?
וכאן נולד מושג של "המוח בצורת M". צורת M באה מהעמודים האנכיים של ה-M שמייצגים את העומק והמצוינות בלפחות שניים או שלושה תחומים שונים. לעומתם, הקווים המחברים של האות M מייצגים את היכולת של הרב-תחומיים לחבר בין תחומים, לזהות דפוסים, דימיון ומתוך נקודות המפגש שמומחים רגילים יפספסו - לייצר חדשנות.
#הפולימאטים
המושג היום לאנשים כאלו הוא פולימאט, כלומר "אדם בעל מומחיות בתחומי ידע מרובים", אדם רב-תחומי, בעל ידע רב במגוון תחומים שונים. מקור המילה "פולימאט" בשפה היוונית בה "פולי" זה רב ו"מאתוס" פירושו לומד.
אגב, אחד היתרונות הבולטים של המוח הרב-תחומי של אנשי ה-M הוא ב"העברה רחוקה" (Far Transfer). היא באה לידי ביטוי ביכולת לקחת רעיון, עיקרון או פתרון מעולם תוכן מסוים וליישם אותו בצורה יצירתית בעולם תוכן אחר.
יש לאנשי M כאלה גם יכולות למידה מהירה במיוחד. מכיוון שהם רגילים להחליף תחומי עניין, הם מצוידים ב"שריר למידה" מאומן וחזק המאפשר להם לצלול לתוך נושא חדש ולשלוט בו במהירות.
ובעולם בו טכנולוגיות חדשות ו-AI מחליפים מקצועות שלמים, לאנשים רב-תחומיים שכאלו יש מידה של חסינות לשינויים. הם מסוגלים להמציא את עצמם מחדש ובקלות יחסית.
#ומה אתכם?
אם אתם פולימאטים שכאלה, אל תיפול רוחכם. ברור שיש מי שזורקים או רומזים לכם שאתם חובבים, מתפזרים או לא ממוקדים. אבל הפסיכולוגיה המודרנית כבר מזהה אתכם אחרת ורואה במה שאתם בונים משהו נדיר ומיוחד.
כנראה שלא נכנעתם לעולם שעומס המידע בו יצר מצב של פיצול אינסופי לתת תחומים, עולם שבו שורר אתגר קבוע של יותר מדי נתונים, שמומחה בו צריך לעבד ולפצל את הידע לתת-תחומים ספציפיים ונישתיים יחסית. בעולם כזה הפכה ההתמחות להתמקדות צרה בתת של התת-תחום האחד, לא פעם על חשבון רוחב יריעה או עניין של ממש בעבודה.
האי-מיקוד של פולימאט מודרני, לעומת זאת, מעניק רוחב יריעה וידע, מגדיל את הסקרנות, את יכולת הלמידה, השינוי והסיפוק מהבנה וקישור בין העולמות. הוא מחזק ומעודד גמישות קוגניטיבית, יכולת ליצור קשרים בין תחומיים, גם אם הוא לעתים מסוכן בצלילה לשטחיות או חוסר ידע מספיק ומאיים.
הפולימתים בעולם הופכים לא פעם למדענים וממציאים, גאונים ובעלי ידע, כישרון, סקרנות והעזה. ביניהם מונים בדרך כלל שמות כמו לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון, בנג'מין פרנקלין, סטיב ג'ובס ומיכלאנג'לו - כולם ועוד רבים אחרים שהצטיינו ביכולות-על, גילו והמציאו דברים מדהימים ויצרו יצירות והישגים מהגדולים בהיסטוריה.
אז אם רוב חבריכם בחרו בנושא או כיוון אחד וירדו לעומקו, המוח שלכם התאים את עצמו בשקט לעולם שמרגיש כמו רכבת הרים ומשתנה במהירות רבה. היא כל כך רבה עד שהתמחות יתר בימינו עלולה להסתבר למבוגרים כהרסנית ולצעירים - לסכנה מקצועית.
אז דעו שלא מעט מומחים רואים בתחומי עניין מרובים לא באג אלא סופר פיצ'ר. הם יכולים להתגלות כנשק הסודי שיקנה לכם כישורי הישרדות מקצועית בעולם ה-AI שהתרגש עלינו ואפילו הזדמנויות כנגד אבטלה.
ועדיין, בכל זאת המלצה - אמנם העולם יידע לתגמל שילובי נושאים וחיבורי תחומים ומיומנויות, על פני חוויות חד-ממדיות והתמחות בתנוך אוזן ימין של הרופאים המטאפוריים ההפוכים מכם. אבל יש לו דרישה אחת ויותר ממוצדקת - שלא תעזו להתמכר לרדיפה מתמדת אחרי התחלות חדשות של נושאים ופרויקטים ותתחילו לסיים פרויקטים ולמצות ככל האפשר את היכולות שצברתם - לפני שעוברים לדבר הבא.
בנו לעצמכם לפחות שלושת עמודי תווך תחומיים - עמוד ליבה אחד שיביא פרנסה, עמוד שני שיעצים וימלא אתכם ועמוד שלישי שיהפוך אתכם לייחודיים.
רשמו כל רעיון אחר ושמרו במעין "רשימה מאוחרת להמשך". התחילו בהתחייבות לעמוד אחד מיד וסגלו לעצמכם חשיבה של "תקופות". תחילה מתעמקים במיומנות א', שולחים פרויקטים, בונים הוכחות יכולת ומצוינות ואז מוסיפים את מיומנות ב' ובהמשך את מיומנות ג'.
אז זה בסדר ללכת אחרי הלב והסקרנות ולחיות עם הגיוון, אבל רק אם מפסיקים לרדוף אחרי עוד ועוד התחלות חדשות ומתחילים לסיים ולחבר פרקים זה לזה.
מיהם הפולימאטים?
https://youtu.be/r0rgvwtWqh8
הנה אנשים עם מוח בצורת M:
https://youtu.be/LACxHY9rFZ8
הסבר לאנשים בעלי המון תחומי עניין:
https://youtu.be/BICImF8Ndzo
אתם כאלה? - יתכן שיש לכם עתיד נהדר:
https://youtu.be/LPRmJU5vpEs
התכונה הזו היא כן שיגור ליצירתיות:
https://youtu.be/ZiI5tEwUZbE
מעניין אתכם? - נסו לאמץ כמה כללים:
https://youtu.be/At8bSOlruXk
סרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:
https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E
והדרכה למעוניינים להיות פולימאטים:
https://youtu.be/_HhiYify3Bo?long=yes
