הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ ומקובל, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ובכך יצרו לראשונה את הבטון.

הבטון הזה היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך היה עדיין מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות.

גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, חומר דוחה נוזלים, שסגר את הפינה וביטל את בעיית איטום הנוזלים.

יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת של החומר, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום, שהוא הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. עוד נבנו אז מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים". והיו גם גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.

תודות לבטון שפיתחו יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים, שבנו מ... אבן ובטון.

גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - בעיקר תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור ובייצוב שלהם.

כל מפעלי הבנייה הללו, שהתאפשרו תודות לבטון, הם אלו שתרמו להפיכתה של רומא לאימפריה כה חזקה. ניתן לומר שבאופן מסוים הבטון הוא שהפך את רומא לאימפריה.

הבטון שבו אנו משתמשים כיום הוא חלש מזה של הרומאים. הוא גם מזהם ומבחינת אקלים כדור הארץ הוא הרסני, כיוון שתהליך ייצור המלט המודרני כרוך בייצור של כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. מה שאומר שנעשים כיום מאמצים אדירים לפתח מלט טוב וחזק יותר ובו בזמן גם מזהם פחות.


הנה הבטון הרומי החזק במיוחד ויתרונותיו, לצד המאמצים ליצור בימינו מלט נקי שישתווה לו (מתורגם):

https://youtu.be/hRI0ymx_6aw


השימוש בבטון אצל הרומים ומה שיצרו בעזרתו:

https://youtu.be/_V1-7gxtT10


כיפת הבטון הגדולה בעולם היא זו של הפנתאון, ששרד עד ימינו:

https://youtu.be/NZo1otIjfl4


קרבות ימיים התקיימו גם הם בקולוסיאום (מתורגם):

https://youtu.be/TB5weRIYhjQ


המים לא החלישו את הבטון הרומי אלא להיפך:

https://youtu.be/ikH6Vmb0pog


ומבנה הבטון הרומי הגדול - הקולוסיאום המורכב מקשתות, בטון ויכולת הנדסית מדהימה לזמנה:

https://youtu.be/EO1NQy4oyJs

זה לא פשוט לבנות בניינים. זה לוקח זמן רב, המון תכנון ועבודה של אנשים רבים והרבה הרבה כסף. אבל לא פעם קורה שבניין מתיישן ורוצים לבנות במקומו בניין חדש ומתאים יותר לצרכים החדשים של העיר והתושבים. במקרה כזה יש להרוס את הבניין הישן. המחזה לא קל וקצת צובט בלב. כמה אנשים חיו, גדלו, אהבו, שנאו והתבגרו בבניין הזה, כמה תקוות וחלומות נטוו בו, כמה שמחה הייתה לאנשים לעבור ולגור או להקים עסק בו.. ובכל זאת, זו דרכו של עולם. מהר ובלי להתלבט - כך הורסים בניין.


הנה הריסה של מבנה באמצעות כדור הריסה:

http://youtu.be/DuCfDDwuTDE


ופיצוץ של בניין מגורים גדול:

http://youtu.be/vwd1wpdH-ZQ


כך הורסים מגדלי קירור:

http://youtu.be/mS6OxiFIyeE


והריסה באמצעות מנוף:

http://youtu.be/bUIAXQWswCk


הנה מבחר הריסות, חלק מהן עם בעיות קטנות:

http://youtu.be/f8VjFBPQm2k


הנה הריסות שהשתבשו:

http://youtu.be/XHcCbY2wY38

גשר קורה (Beam bridge) הוא גשר שבו יש כביש או מסילת רכבת המונחים על קורה ארוכה שנתמכת על ידי רגליים. לעיתים הרגליים הללו הן בתוך המים, במיוחד כשהגשר ארוך ועובר על פני ים או אגם גדול. גשרי קורה הם לעיתים מכוסים במעין מסדרון סגור.

בעבר היו בנויים גשרי קורה מעץ. כיום גשרי קורות מודרניים בנויים לרוב מבטון או מפלדה.


הנה גשר קורה להולכי רגל:

http://youtu.be/hV5xACl8Xsw


כך בונים גשרי קורה בים:

https://youtu.be/M7mBTf4hlWs


מניחים את הקורה לגשר מודרני:

http://youtu.be/7yIdg0eB88U


גשר קורה מכוסה:

http://youtu.be/Fx1izVFTSRI


וכך מובילים את הקורה:

http://youtu.be/8Dpo-e5hn0E

אנחנו מכירים אותו בעיקר ממחצלות תוצרת סין ומוצרי במבוק לבית. אבל מסתבר שהשימושים של הבמבוק (Bamboo) הם הרבה יותר מגוונים ומפתיעים ממה שחשבנו כולנו.

כי כשמדובר על דברים שיוצרים מבמבוק אז לא מדובר רק על נייר, כלי נגינה עממיים, חבלים ומלכודות, אלא גם על פיגומי בניין.

כן, מסתבר שקני הבמבוק הם חזקים וגמישים מאד. מעבר לבתים שלמים שנבנים מבמבוק כבר מאות שנים, משתמשים בהם במזרח הרחוק גם לבניית פיגומים.

פיגומי הבמבוק (Bamboo scaffolding) הם אחת התופעות המדהימות של הטכנולוגיה העתיקה במזרח אסיה. אלה לא רק פיגומים למבנים נמוכים - הבמבוק הוא כל כך אמין וחזק, שהוא משמש לפיגומים גם בבנייה של מגדלים, בניינים רבי קומות וגורדי שחקים.

לא סתם כל כך סומכים על הבמבוק במזרח. הבמבוק, שנחשב לאחד הצמחים החזקים על פני כדור הארץ ומהצומחים הכי מהר, הוא גם שורד גדול. הרי נורת הלהט הראשונה שבנה אדיסון, עם פתיל עשוי במבוק ומצופה בפחם, דלקה במשך יותר מ-100 שנה ברציפות.

הבמבוק גם היה הצמח הראשון שהוציא ענפים ועלים ירוקים לאחר ההפצצה הגרעינית בהירושימה, שכזכור כילתה את כל החי והצומח באיזור העיר. גם מהירות הצמיחה של הבמבוק מעוררת השתאות - במינים מסוימים הצמיחה של הבמבוק יכולה להגיע לגדילה של יותר ממטר שלם ביממה אחת!


קטע מסרט תיעודי על גדולתם של פיגומי הבמבוק:

https://youtu.be/-paSOoGCaN0?t=7m29s&end=11m15s


סרטון שמציג איך לומדים בהונג קונג להשתמש בבמבוק לפיגומי לבנייה של גורדי שחקים בגובה של 80 קומות:

https://youtu.be/ou7xd6TLUaM


כך מפרקים את הפיגומים עשויי הבמבוק:

https://youtu.be/-3Vh-6AGgPo


ואולי בעתיד ישמש העץ גם לבניית המגדלים עצמם:

https://youtu.be/2DPp2NcnTb0

ארכיטקטורה (Architecture), או בעברית אדריכלות, היא אמנות התכנון של מבנים מסוגים שונים, מבתים ועד מגדלים, גשרים, מבני ציבור ומפעלים. האדריכלים הם גם מהנדסים, שיודעים לחשב את החישובים הנדרשים לתכנון מבנים מורכבים, אך הם גם אמנים, היודעים להקנות להם יופי ומראה.

מפני שהאדריכל הוא אמן שיודע גם לתכנן את המבנה כך שיהיה יפה למראה ומיוחד וגם חזק ויציב לשנים רבות, זוכים האדריכלים הגדולים להרבה כבוד. אחרי הכל, עבודותיהם הן הגדולות ביותר בעולם האמנות..


הנה מקצוע האדריכלות:

http://youtu.be/anfLSnAL_Sw


זוהי אדריכלות:

http://youtu.be/wQT7FXKvd28


מצגת וידאו על האדריכלות:

http://youtu.be/NL1HkCiSxvg


וכך משפיעה הטכנולוגיה הדיגיטלית על אדריכלות:

http://youtu.be/AuGwpBb8sE8

בטון (Concrete ובצרפתית Béton) הוא חומר בנייה נפוץ במיוחד, שמאפשר בנייה חזקה ויציבה מאוד. הבטון מאפשר יכולת עיצוב גבוהה במיוחד, חוזק עצום ואטימות טובה מאוד.

קיימות מעל ל-100 תערובות שונות ליצירת בטון. לרוב הן יכללו בבטון המודרני תערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. במצב הטבעי מתקשה תערובת הבטון, מתחזקת ומתמצקת, כלומר הופכת לבטון מוצק, בתוך 10 שעות.

מרבית הבטון בימינו מיוצר במפעלי בטון. מהמפעל נלקח הבטון אל אתרי הבנייה, באמצעות מערבל בטון, ששומר על הבטון מלהתייבש ולהפוך מוצק, על ידי עירבולו המתמיד ושמירתו בכך במצב נוזלי.

בפרויקטים גדולים, חלק גדול מהבטון לא מובא אל אתר הבנייה, אלא משמש ליציקת חלקי בניין במפעל עצמו. מרכיבים כאלו יועברו מהמפעל, כשהם בנויים לגמרי, בשלמותם או כחלקים שיורכבו באתר הבנייה עצמו.

היסטורית, אפשר הבטון עוד בימי האימפריה הרומית לבנות ערים גדולות. עוד כשפותח, בימי הרומאים, הצליחו להשתמש בו לבניה של מקדשים ובנייני פאר ענקיים. חלקם שרדו עד ימינו, כשהידועים שבהם הם הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. כבר אז נבנו מבטון מובילי מי הידועים כאקוודוקטים, גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.

בשנת 1756 הומצא הבטון המודרני, מערבוב של מלט, חלוקים ולבנים מפוררות. הממציא היה מהנדס בריטי בשם ג'ון סמיטון (John Smeaton). השיפור הזה הוביל עם הזמן ליכולת לבנות מבנים רבי קומות, מגדלי ענק וגורדי שחקים בגבהים מטורפים.

בימינו התווסף לבטון שימוש בחומרים ממוחזרים, כמו אפר שנכתש מתוצרי הלוואי של תחנות הכוח הפחמיות. כך חוצבים פחות, מצד אחד ומצד שני חוסכים באזורי פסולת מיותרים.


הנה הבטון וכיצד ניתן לשפרו בימינו (מתורגם):

https://youtu.be/znSeL66e8qE


תולדות השימוש בבטון:

https://youtu.be/0ZY4jx0m_Qg


כך השתמשו הרומים בבטון, בנו בעזרתו והגיעו לרמת חוזק ועמידות שלא תאומן:

https://youtu.be/_OvyEbsPLUU


ומצגת וידאו קצרה על הבטון הרומי המקורי:

https://youtu.be/_V1-7gxtT10

בעתיד? - בהווה.

אחד הרעיונות המופלאים של ההדפסה התלת-ממדית הוא ההדפסה של בתים שלמים. אחרי שהוכחה יכולתן של מדפסות אלה להדפיס במהירות ובזול חלקי חילוף למכשירים, תכשיטים, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, כמו גם מוצרי פלסטיק, גומי ומתכת, התחום הבא היה של מדפסות תלת מימדיות שמדפיסות בתים מבטון.

מדפסת ה-Contour Crafting החדשנית מחוברת אל תוכנת תיב"ם (תכנון בעזרת מחשב) CAD/CAM. זוהי תוכנה שבה מעצבים את מודל הבית במחשב וממנה מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של דגם מוקטן של הבניין. לאחר אישור המודל המוקטן מאפשר המחשב הדפסה של המבנה כולו במדפסת הבטון, על ידי יציקת בטון לקירות, שכבה אחר שכבה וללא מגע אדם.

בפיתוח עושים ניסויים בסוגי בטון שונים על מנת להגיע לחומרים גמישים ויציבים מספיק להדפסה מהירה. כזה הוא למשל הבטון המועשר בפולימרים, שמיוחד בכך שהוא מתקשה במהירות ונוח להדפסה מהירה.

כרגע מדפסות כאלה יודעות להדפיס בתים קטנים במהירות שיא. בעתיד, מבטיחים לנו המפתחים, תוכל מדפסת הבתים להדפיס בזמן קצר בניין שלם, שיכלול גם מרכיבים שחבויים עמוק בקירות, כמו מערכת חיווט החשמל, מערכות צנרת וביוב ועוד.

לדברי המפתחים, העתיד והשמיים הם הגבול, תרתי משמע. במסעות לחלל, הם מבטיחים, תוכל המשלחת לכוכב מאדים להשתמש במדפסת כזו בכדי להדפיס במהירות מבנים שיאפשרו לחבריה להתגורר על הכוכב האדום.

זה יהיה זול, פשוט להובלה אל הכוכב הרחוק ובעיקר - מהיר בהשוואה לכל שיטת בנייה אחרת.


הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת כבר היום הדפסה של בתים (מתורגם):

https://youtu.be/VrR6DwYlC2A


בית ב-24 שעות ובמחיר של פחות ממכונית (עברית):

https://youtu.be/ZrGYjZPPZB8


בתים עם גדר גבוהה לגינה, שהודפסו כך:

https://youtu.be/4rvKP_yfcGM


בסין מדפיסים קירות ובתים במהירות רבה - 10 בתים ביום אחד!

http://youtu.be/SObzNdyRTBs


מדפסת הקירות המדהימה של Contour Crafting:

http://youtu.be/-q_Lwze89bg


כך מדפיסה מדפסת התלת-ממד הזו בתים:

http://youtu.be/-yv-IWdSdns


משרדים מודפסים:

https://youtu.be/a0FNKGTNIhE


והדפסת בנייה של בית תוך יממה תאפשר בעתיד להדפיס שכונה בשבוע:

https://youtu.be/q96jm4Cn9qA

סִתּוּת (masonry) היא אמנות שבה מעבדים חומרים קשים, במיוחד אבן, לצרכי בנייה. הסתת מעבד את האבן כך שתתאם למידות הרצויות לבנייה או לריצוף.

בימי קדם השתמשו לסיתות באבן שנמצאה בדרך כלל במחצבות, בקרבת מקום הבניה ולעיתים, במיוחד כשמדובר בארמונות ומקדשים חשובים, גם באבן שהובאה ממרחקים. פעולת הסיתות הפכה את האבן הפשוטה לאבן בעלת צורה ישרה, כך שתתאים לבניית קירות וחומות.

עבודת סיתות האבן (Stonemasonry) היא אחת העבודות הקשות בעולם העתיק. רק משהומצא הבטון הלכה וירדה, בעיקר משום שניתן היה באמצעות מלט, ליצור לבנים בקלות רבה יותר.


כך עבד הסתת של ימי קדם ויצר אבנים ישרות:

https://youtu.be/RIYWTEiabpc


הטכניקה הזו של הסיתות היא בת אלפי שנים:

https://youtu.be/QoTvAQr4J1E


סתת בעבודה ושובר ומסתת אבן גדולה:

https://youtu.be/v-NsirLXUMk


ובסיתות אפשר להגיע לדיוק של יצירת כתובות:

https://youtu.be/aEYZvadj42I

המשושה הוא צורה משוכללת מהמעטות שבהן ניתן לרצף מישור בצורה מחזורית, מבלי להשאיר חורים. אמנם גם הריבוע והמשולש מאפשרים זאת, אבל משלושתם המשושה הוא הצורה הקרובה ביותר לעיגול.

יש מקרים רבים בטבע שבהם ניתן לראות משושים. כך למשל חומרים שונים בטבע שנוטים להפוך למוצקים בצורה של משושים. רואים זאת לא מעט בצורות של לבה שהפכה לאבן בזלת מוצקה ונסדקה בצורת משושים. אתרים כמו בריכת המשושים שברמת הגולן, מערת פינגל בסקוטלנד או סוללת הענק באירלנד מדגימים זאת היטב (ראו אותם באאוריקה בתגית "משושי בזלת"). ניתן לראות התייבשות בצורת משושים גם באגמי מלח ובימות מלח שבהם נותר המשקע של מלח הבישול בצורת משושים.

גם התאים שבכוורת הדבורים בנויים כמשושים. הם עשויים משעווה שאותה מייצרת כל דבורה בעצמה. נדרש דבש רב כדי לבנות את התאים הללו בצורה חזקה וטובה, כך שהדבש לא יגלוש החוצה והדבורים יוכלו להיכנס לתוכם. המשושה היא הצורה הכי חסכונית מבחינת כמות השעווה הנדרשת לבניה, שעדיין מייצרת את מקום האיחסון הרב ביותר בכל תא ותא. לכן צורת המשושים היא היעילה ביותר מבחינה אדריכלית ומבחינה מתמטית.


הנה סרטון שמציג את היעילות שבבנייה במשושים (מתורגם):

http://youtu.be/QEzlsjAqADA?t=6s


על פתיתי שלג, שבהם המשושים הם הנפוצים ביותר:

http://youtu.be/rbW6MsXfPYU


ומשושה מושלם שהתגלה על הקוטב הצפוני של כוכב הלכת סאטורן:

http://youtu.be/qzL194jiTyY

אין ספק שאנו כבר בעתיד. אחד הסימנים הברורים לכך הוא ההדפסה של בתים שלמים באמצעות מדפסות תלת-ממד. הללו הופכות יותר ויותר משוכללות, מיום ליום. הקלות "הבלתי נדפסת" שבה מדפסות תלת מימדיות שכאלה פשוט מדפיסות בתים מבטון, היא אכן מדהימה.

מדפסת התלת-ממד מחוברת אל תוכנה מיוחדת שמאפשרת תכנון בעזרת מחשב. מדובר בתוכנות תיב"מ (CAD/CAM) משוכללות, שבהן מעצבים קודם את מודל הבית במחשב ועל פיו מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של המבנה. לאחר הדפסה של דגם מוקטן של הבית או המבנה, מאשר האדריכל את הדפסת המבנה עצמו, כשהפעם הדבר נעשה במדפסת הבטון. מכאן מתבצעת יציקה של הבטון לקירות, ללא מגע אדם, שכבה אחר שכבה, באמצעות מדפסת תלת ממד ענקית. כך בית חדש נולד.


הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת הדפסה של בתים (מתורגם):

https://youtu.be/VrR6DwYlC2A


כך מודפס בית באמצעות מדפסת תלת-ממד:

https://youtu.be/8z-iebHRxJk


מבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:

https://youtu.be/hviO1cNE3Ik


והחידושים המדהימים בתחום, באיכות ובקצב שבו הם יוצאים לשוק:

https://youtu.be/tBXBN2Bym9Y

בנייה של סכר היא פרויקט עצום ויקר. הסכרים המודרניים הם מיזמי ענק מורכבים וקשים לביצוע ובנייתם נמשכת בדרך כלל שנים רבות. הסיבה היא שהתהליך של בנייה כזו מורכב משלבים שונים, שכל אחד הוא פרויקט מסובך ומסוכן בפני עצמו. כל טעות יכולה לגרום לאובדן של סכומי עתק וחיי אדם.

השלב הראשון בבניית סכר הוא לייבש את השטח שבו הוא מתוכנן לקום. לשם כך, חופרים תעלה עצומה או מנהרה שתעביר את אפיק הנהר מסביב לאתר הבנייה, למשך תקופת ההקמה של הסכר.

כדי להטות את המים אל התעלה או המנהרה הזמניים צריכים המהנדסים לבנות סכר עצירה. זהו סכר זמני שבונים במאגר המים או הנהר. בעזרתו ניתן להטות את המים מהאגם או הנהר שעליהם ייבנה הסכר וכך יוצרים את סביבת העבודה היבשה הנדרשת לבניית הסכר.

השלב הבא לאחר ייבוש השטח הוא הקמת קיר הבטון של הסכר. כמויות הבטון שנדרשות לבניית סכר מודרני הן עצומות. את הסכר עצמו מחזקים באלפי טונות של פלדה, שנותנים לו את החוזק שיידרש כדי לעמוד ברעידות אדמה ולאבטח אותו לקראתן. לצורך הבנייה מביאים לאתר הבנייה עגורנים עצומים שמעלים את החומרים לשלד היציקה.

בנייה מורכבת יותר של סכר מחייבת שני סכרי עצירה. הראשון נבנה מעל האתר המתכנן לבניית הסכר, במעלה הזרם של הנהר. סכר זה מטה את המים לתעלת ההטייה, כדי להטות את המים מאתר הבנייה. סכר עצירה שני נבנה במורד הזרם והוא נועד למנוע את חזרת המים ממוצא תעלת ההטיה אל אתר הסכר.


הנה סרטון שמדגים כיצד בונים סכרים בשיטת החציה והייבוש:

https://youtu.be/Xju79EC-guk


ובנייה באמצעות קיר משנה ומנהרה להובלת המים מסביב:

https://youtu.be/DfpAXqPsXuQ

האדריכל (Architect) או הארכיטקטית הם מי שמתכננים בניינים ובתים וכל מיני מבנים אחרים (גשרים, מבני ציבור ומפעלים ועוד).

לאחר שמזמיני העבודה מסביר להם את הדרישות, האדריכלים משרטטים תכניות ומגישים אותם לאישור הלקוח. פעמים רבות חוזרות התכניות שוב ושוב לאדריכל, לצורך תיקונים, עד שהלקוח מרוצה ומאשר את התכניות.

מכאן מגישים האדריכלים את התכניות לאישור ועדת הבנייה של המחוז או האזור, בכדי שתאשר אותה גם היא. לאחר קבלת האישור מגישים האדריכלים תכניות מפורטות, כולל פתרונות הנדסיים ובדיקות של חוזק המבנים המתוכננים ורשימה מקיפה של החומרים הנדרשים לבנייה.

לאחר קבלת כל האישורים יכול הקבלן להתחיל בבנייה, כשהאדריכל ממשיך ללוות את הבנייה ולפקח על הביצוע שלה.

להיכרות עם בעלי מקצוע מעולים כאלה, ראו בתגית "אדריכלים גדולים".


הנה האדריכלים ועבודתם:

http://youtu.be/1QpB8icfz4I


מחברת הרעיונות שלהם, הסקצ'בוק (עברית):

http://youtu.be/flIN4DtP5rQ


טעות קטנה בתכנון יכולה להפיל מגדל (מתורגם):

https://youtu.be/x0tcRqf7ciY


אדריכל הנוף מתכנן גינות וחצרות של בניינים:

http://youtu.be/UluZTSYCujU


עוד מעבודתם של האדריכלים:

http://youtu.be/BLzVNjED2yg


וזהה חדיד, אדריכלית-העל שנולדה בעיראק והלכה לעולמה:

http://youtu.be/WNI-hrhCb28

לסרטים רבים שמצלמים בקולנוע צריך לבנות זירות של התרחשות, מעין תפאורות לצילום של סצנות או סרטים שלמים.

הקמת סט לסרט קולנוע יכול להיות עניין יקר מאד. לעתים יש לברוא מאפס את הסט ולעתים - לעצב חלל קיים, או מקום, כך שיתאים לסרט.

לצילומי הסרט "מארי אנטואנט", דרמה היסטורית עם מרכיבים קומיים, שכרה ההפקה את ארמון ורסאי, לא פחות, שהפך לאתר הצילומים המרכזי, לצד האופרה של פריז... אגב, מעצב התפאורה, מי שמעצב את הסט לצילומים, הסביר שארמון שהוא מוזיאון, גם אם הוא מציע 700 חדרים וגנים מרהיבים ביופיים, הוא בעיה, מכיוון שהוא מחייב עבודה רבה שתצליח להשיב אותו לתחייה. לכן הוא ריהט ואיבזר את המקום, כדי להחזיר לו את המראה של מקום שחיים בו בני אדם.

בשביל סרט אחר, "גטסבי הגדול", יצרה המעצבת קתרין מרטין. לא פחות מ-42 סטים שונים שנבנו על ידי הצוות שלה ברחבי העיר סידני. בניית האחוזה של גטסבי שמופיעה בסרט, ארכה לבדה מעל 3 חודשים.


כך בונים סט קטן יחסית:

https://youtu.be/P9GrqsD6wwU


הנה סטים של סרטים גדולים ויקרים במיוחד:

https://youtu.be/apR5KRWvL0c


כך בנו את הסט של הסרט "טיטאניק" מ-1997:

https://youtu.be/GX7p_kbIahk


ולעתים יוצרים חדר שיתאים למראה הרצוי:

https://youtu.be/aNWCJGfKt_Q


סט נטוש של סרט של טים ברטון באי בדרום ארצות הברית:

https://youtu.be/PA9o1EcNjMU?t=1m28s


מה שנשאר מ-10 סטים של סרטים מפורסמים:

https://youtu.be/MgckXoMOyiA


ומצגת וידאו של עוד כמה סטים מסרטי קולנוע ידועים יותר ופחות:

https://youtu.be/Ukyd4NMiV4A


ועוד סטים של סרטים:

https://youtu.be/It1ybCkJrU4

מגדלי-העל, או בלשון הציורית יותר גורדי השחקים (Sky Scrapper), הם מגדלים גבוהים שנבנים הנאה השנים האחרונות לגבהים שלא יאומנו.

בניית מגדלי ענק משלבת כיום בנייה מתועשת, של חלקים שנבנו במפעל והובאו לאתר הבניה כדי להרכיבם. כאן מגיעה הבנייה אל האתר עצמו, של חלקים ומרכיבים שהובאו מהמפעל ויש לבנות באתר הבניה, במיקומו של המגדל הסופי.

בעולם הגיעו ב-50 השנים האחרונות למיומנות מדהימה וליכולת בניה לגובה שהיא גם בתחום הבניה, גם בבטיחות וגם במהירות הבניה.

בסין ניתן כיום לבנות מגדל ענקי בפחות מחודש ימים!


כך בונים בימינו גורדי שחקים כה גבוהים (מתורגם):

https://youtu.be/kF54-camgCg


על בנייתו של בורג' חליפה, מהמגדלים הגבוהים בעולם:

https://youtu.be/yNfpwdLVZ4c


המהירות המדהימה, הטכניקות והבניה של מגדל בן 30 קומות בסין, שנבנה ב-15 יום:

http://youtu.be/rwvmru5JmXk


מגדל בן 57 קומות שנבנה ב-19 יום:

https://youtu.be/N6f_sayw0mM


והשוואה בין המגדלים הגבוהים ביותר בעולם:

https://youtu.be/fzGRje4Lixo

מבחינה הנדסית, בניית גשר (Bridge construction) היא אחת ממשימות הבנייה המורכבות שיש. ישנם סוגים שונים של גשרים והטכניקות לבנייה של כל אחד מהם היא מעט שונה, אבל יש להן יסודות משותפים, תרתי משמע.

הבה נכיר את הדרך בה בונים גשרים מודרניים מהיותר שכיחים ומוכרים לנו:

בניית גשר מודרני תתחיל בתכנון מדוקדק שיבצעו המהנדסים. במסגרתו הם יחשבו את המשקל והעומסים שיוטלו על הגשר, יבחרו חומרים מתאימים לבנייה ויתכננו את המבנה שלו, עד הפרט האחרון.

הבנייה עצמה תתחיל בהקמת היסודות. תהליך זה כולל חפירה לעומק הקרקע ואחריה יציקת בטון מזוין, בכדי ליצור בסיס יציב. עתה ניתן לבנות את העמודים התומכים בגשר, לרוב מבטון או פלדה.

בשלב הבא ייבנה חלקו העליון של הגשר, כלומר המיסעה שעליו נוסעים. ישנן כמה שיטות אפשריות לשלב זה. או שיונחו קורות ארוכות בין העמודים, או שייבנו קשתות שיפזרו את העומס והמשקל לצדדים. לעתים, במקרה של גשר תלוי, ייתלה המיסעה מעמודים גבוהים באמצעות כבלים.

בשלב האחרון יותקנו על הגשר שכבת האספלט העליונה, התאורה, המעקות וכמובן גם מדרכות, אם ישנן כאלה.

כדי להבטיח את בטיחות ויציבות הגשר, הבנייה כולה מלווה בבדיקות קפדניות של מהנדסים.התוצאה המצופה היא של גשר בטוח וחזק, שמחבר בין מקומות, גדות או חופים ומאפשר זרימה מיטבית של התחבורה בין כולם.


כך בונים גשר:

http://youtu.be/Rn9RPAOcQ_0


עוד שיטה לבניית גשרים:

https://youtu.be/_anVJoFUCtk


סרטון קפיצות זמן שמציג בניה של גשר עצום מעל סכר הובר:

http://youtu.be/fu4_gY5TFOY


סרטון דומה של גשר מעל נהר:

http://youtu.be/8gvgUdQo9LM


אריגה ידנית של גשר חבלים:

https://youtu.be/JCxnStgZsTw


ובנייה של גשר מעל הים:

http://youtu.be/8RTWMEouKdw

כדי להרים דברים כבדים צריך הרבה כוח. כבר בימי קדם המציאו בני האדם מנופים שעזרו להם להרים אבנים גדולות לבנייה. כיום המנופים הם כל כך גדולים וחזקים, שניתן להרים באמצעותם מטענים כבדים למגדלים גבוהים במיוחד.

המנוף הגבוה שמשמש את התעשייה ואת בוני הבניינים מצויד במשקלות כבדות שמאפשרות לו להרים את המשקל הרב שהוא נושא.


הנה אחד המנופים הגבוהים בעולם:

http://youtu.be/KFZpUGKGrKY


כך עובד המנוף ויכול להרים משקל כה גדול:

https://youtu.be/YlYEi0PgG1g


מנוף מרים מכונה ענקית וכבדה מאד לגבהים:

http://youtu.be/5IFGGYUMZMo


ולפעמים המנופים הם חלק מהעלילה בסרטים, כמו בקטע המופלא מספיידרמן:

https://youtu.be/di2Qy5erfik

רודן אלבניה אנוור הוג'ה כל כך חשש מהתקוממות או פלישה לארצו עד שהחליט להקים בונקרים קטנים להגנה על המשטר. אולי זה רגיל, כשמדובר בשליטים שצריכים להגן על ארצם ומשטרם. אבל הוג'ה היה כל כך משוכנע בתכנית שלו, עד שהקים לא פחות מ-750 אלף בונקרים ברחבי אלבניה.

תכניתו המשונה של הרודן החששן הזה הייתה שבכל בונקר כזה יהיה מקום לחייל או שניים ושאם יפזר אותם בכל רחבי המדינה, הוא יוכל להגן על עצמו ועל שלטונו היטב.

למזלו לא עמדה תכניתו מעולם למבחן. הוג'ה שלט באלבניה במשך 40 שנה ללא מאמץ גדול מדי. אך המדינה עצמה הפסידה המון כסף על בניית הביצורים הללו, שבאו במקום מפעלים, בתי ספר, כבישים וכל מה שחברה צריכה כדי להתפתח.

אגב, עניי אלבניה כינו את הבונקרים המשונים שצמחו להם בגינה "פירמידות" ובמקום לזכות בחינוך ותעשייה מודרניים זכו להתגורר במדינת הביצורים הצבאיים של אירופה.


הנה המחיר שגבו הבונקרים של אלבניה מהכלכלה שלה:

http://youtu.be/fMbIKKRSzAE



ומבט אל הבונקרים הללו היום - מבפנים ומבחוץ:

http://youtu.be/BL7kttMjJTQ

"הבונים החופשיים" הוא מסדר סודי ובינלאומי, רובו גברים, בעל תורת-מוסר קפדנית ושלל סיפורי משל, סודות וסמלים מסתוריים. ארגון "הבונים החופשיים" הם האחווה הסודית הגדולה ביותר בעולם ומאמינים ב"בנייה החופשית", שמגדירה עצמה כתורת-מוסר. אמונתם היא ששלמה המלך, כמי שבנה את ירושלים ואת בית המקדש הראשון, היה הבונה החופשי הראשון.

הבונים החופשים מקבלים אליהם חברים ללא הבדל של דת, גזע, או אמונה. הם מתארים את עצמם כ"מסדר אחווה הדוגל בקידום האידאלים של אחווה חברתית, עזרה הדדית, צדקה ומוסר, אותם הוא רואה כנובעים מכוח עליון."

במהלך הדורות נרדפו הבונים על ידי הכנסייה הנוצרית, בידי שליטים טוטליטריים שחששו מהמהפכות שהם עלולים לחולל (רבים רואים בהם תורמים עיקריים להצלחת המהפכה הצרפתית). גם במדינות דמוקרטיות רבות לא תמיד שבעו נחת מפעילותם ולא פעם חשדו בהם ובכוונותיהם.

שורשיו ומקורותיו של המסדר הם בלשכות של בנאי האבן האנגליים של ימי הביניים. משנת 1600 ובמהלך המאות הבאות הצטרפו למסדר הסודי משכילים משכבות החברה השונות. החוקרים משערים שזה היה חלק מתנועת הקלובים האנגליים. באופן רשמי נולד מסדר הבונים החופשיים באנגליה של תחילת המאה ה-18.

הבונים החופשיים מעריצים את שלמה המלך, יהודי שהם מחשיבים כ"בונה הראשון". מערת צדקיהו בירושלים היא המקום החשוב להם ביותר בעולם. הסיבה היא שבמשך שנים רבות סברו שממנה נחצבו האבנים ששימשו לבניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה. המערה הזו היא אתר שאליו באים רבים מהבונים החופשים, מכל העולם. בשפות זרות היא נקראת "מחצבות המלך שלמה".

רבים הם האישים החשובים בהיסטוריה שהיו בונים חופשיים. ביניהם ניתן למצוא את המלחין מוצרט, הסופרים מרק טווין ורודיארד קיפלינג, מנהיגים כצ'רצ'יל, וושינגטון, המלך חוסיין מירדן ופרידריך הגדול ואמנים כמו הודיני וקלארק גייבל. גם מדענים ומגלים גדולים היו חברים באחווה הסודית הזו, כולל אלכסנדר פלמינג (מגלה הפניצלין) ואסטרונאוטים כג'ון גלן ובאז אולדרין.


הנה הסברים מפי בונה חופשי:

https://youtu.be/bUhyjTH7kwM


סיפורם של הבונים החופשיים:

https://youtu.be/SUCLTe7YgjA?t=2s


סרטון קצר על הבונים החופשיים בירושלים:

http://youtu.be/sS6g9SzMUa8


כך נפתחת הלשכה הירושלמית של הבונים החופשיים בירושלים (עברית):

https://youtu.be/CPflKe7TBWc


מצגת וידאו של סמלים של הבונים החופשים (עברית):

https://youtu.be/lGyjL0eGvUk


סרט תיעודי על הבונים החופשיים (עברית):

https://youtu.be/l7KrhQfCAeE?long=yes


וביקור בלשכות ובסודות שלהם (עברית):

https://youtu.be/4nL9pXUzv7o?long=yes

סלע השַׁחַם, הגרניט (Granite), הוא אחד מהחומרים החזקים ביותר בטבע. זהו סלע קשה, חסר נקבוביות, עם כתמים קטנים ומעורבבים, בצבעי ורוד, אפור ולבן. בניינים הנבנים ממנו הם לרוב בהירים, או יותר אפרפרים.

סלע הגרניט נוצר במעמקי האדמה, בעומק רב מתחת לקרום כדור הארץ, בהתקררות איטית של נוזל סלעי רותח. התקררות זו נמשכה מיליוני שנים. והגרניט עלה על פני האדמה בפעילות של קרום כדור הארץ.

למעשה, יש לגרניט צבעים שונים, בהתאם למינרלים שיש בהם. ברוב המקרים הגרניט הוא בגוון ורדרד־אפור, אך לסלעי גרניט יכולים להיות גם צבעים וגוונים של ורוד, אפור, שחור, אדום ולבן.

מקור השם גרניט הוא במלה הלטינית "גרנום" (granum), שפירושה "גרגיר". הסיבה היא מבנה הסלע שמורכב מגבישים בגודל בינוני ולעיתים גס, גבישים הנראים לעין בבירור.

הגרניט הוא סלע אהוד מאד לשימוש בבנייה המודרנית ומשתמשים בו לריצוף, חיפוי בניינים (כיסוי הקירות החיצוניים שלהם) ומשטחי עבודה במטבחים ("השיש").


הנה אבן הגרניט והשימושים שבה:

http://youtu.be/INWXbNpqvOo


חציבת אבן גרניט לעיצוב בתים:

http://youtu.be/M5XAIIAlvPQ


וכל תהליך הגרניט - מסלע הנוצר בבטן האדמה ועד לחומר בנייה ועיצוב יוקרתי:

https://youtu.be/KVuCjH8jdbw

כוורת הדבורים עשויה דונג. דונג דבורים, הוא החומר שמפרישות הדבורים מגופן לבניית הקן שלהן.

כבר בעת העתיקה מצא המתמטיקאי היווני פאפוס מֵאלכסנדריה ש"הדבורים יודעות מתמטיקה". הוא הסיק זאת מהעובדה שהכוורת בנויה מאלפי תאים בצורת משושה. סיבת המחמאות שקיבלה הבנייה בצורת משושה היא היעילות של הבנייה בצורה זו.

כשהכל מורכב ממשושים לא נוצרים חללים בין חלקי המבנה ולא יווצרו קשיים או בליטות שלא יתחברו אליהם משושים נוספים. בצורה זו לא מתבזבז שטח איחסון בכוורת ונדרש פחות חומר גלם לבנייה.

ואגב, בלי קשר לדבורים נוטים חומרים רבים להפוך למוצקים בצורה של משושים. דוגמאות על כך באאוריקה בתגית "משושים".


הנה סרטון שמסביר את הגאונות של שיטת הבנייה של הדבורים את המושבה שלהם (מתורגם):

http://youtu.be/QEzlsjAqADA?t=6s


מראה מושבת הדבורים וצורת החיים שהם מנהלים בה (עברית):

https://youtu.be/9b5Ky3UyKE4


על מבנה המשושים של תאי כוורת הדבורים:

http://youtu.be/F5rWmGe0HBI


והחיים במושבת הדבורים בהילוך מהיר:

https://youtu.be/f6mJ7e5YmnE

הדפסת הבתים באמצעות מדפסות תלת-ממד ענקיות ומשוכללות, היא חדשה מצוינת למתיישבי העתיד על כוכבי לכת וירחים רחוקים. בעוד שנים אחדות, מקווים המדענים, תוכל המשלחת לכוכב מאדים כבר להשתמש במדפסת שכזו, בכדי להדפיס במהירות וביעילות עצומה, מבנים חזקים ואיכותיים, שיאפשרו למתיישבים הראשונים להתגורר על הכוכב האדום.

הרעיון החדשני הוא שבניית בתים על כוכבים אחרים, באמצעות הדפסה תלת-ממדית, תהיה זולה מאי-פעם ותחסוך מהאסטרונאוטים את הצורך להזדקק להובלה של חומרי בנייה ומבנים המאפשרים מגורים, מכדור הארץ אל עבר כוכב מאדים הרחוק, הירח, או כל גוף אחר בחלל. בעיקר מעריכים שההדפסה הזו תהיה מהירה, בהשוואה לכל שיטת בנייה אחרת.


כך מתכננים להדפיס בתים על הירח:

https://youtu.be/pk9PWUGkz7o


חומרי הבנייה למושבות החלל הראשונות יהיו חומרים שכבר קיימים על הירח:

https://youtu.be/amYK5voqLSk


כך מודפסים כבר בתים באמצעות מדפסת תלת-ממד:

https://youtu.be/8z-iebHRxJk


הדפסה של בית קטן תוך 24 שעות:

https://youtu.be/q96jm4Cn9qA


ומבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:

https://youtu.be/hviO1cNE3Ik