במשך מאות שנים חשבו שקול הברווז אינו מייצר הד. איש לא הבין כיצד באותם תנאים שכל הקולות המוכרים השמיעו הד, רק קולם של הברווזים, אותו געגע משונה, דווקא הוא לא מייצר הד. חוקרים בריטיים בראשות פרופ' טרוור קוקס, מומחה לאקוסטיקה, החליטו לבחון האם אכן אין הד לברווז. העניין של המומחה היה לא רק למטרות מדעיות, אלא גם כדי ללמוד מהברווזים את השיטה שבה הם הצליחו להחליש או אף להעלים את ההד. כך יוכלו בעתיד לבנות אולמות קונצרטים עם צליל טוב יותר וכללית הרבה יותר טובים מבחינה אקוסטית.

המחקר התבצע בעזרת תא "אנאקואי" שבולע את ההדים ותוכנת מחשב, שסייעה בניתוח קולות דייזי הברווזה. ראשית, הממצאים הוכיחו שגם געגועי הברווזים זוכים להד, בדיוק כמו כל הצלילים בטבע. אבל החוקרים גם גילו שיש אמת במיתוס על ההד הנעלם של קול הברווז - לדבריהם הברווז מגעגע בקול המסתיים בצליל "אאאקקק". צליל זה מייצר מעין מיסוך של הקול ומחליש מאד את ההד שנוצר. מחליש, אומר החוקר, ולא מעלים את הצליל!


הנה סרטון שמדגים את זה בחדר מהדהד:

http://youtu.be/Tzmqp55H0uM

הברווזן, או בשמו הלועזי "פלטיפוס" (Platypus), הוא יונק די מוזר, אבל קסום ומפתיע, שחי בנהרות ובאגמים של יערות הגשם באוסטרליה ובטסמניה.

למה הוא מוזר? - כי עם פרווה של יונק, מקור של ציפור, ביצים שהוא מטיל, זנב פחוס המשמש לו כהגה בתוך המים וקרומי רגליים של ברווז ומשמשים לשחייה - אין פלא שהוא נחשב לאחד היונקים המוזרים ומרתקים בעולם.

את שמו הוא קיבל מהמקור הרחב שלו, שמזכיר ברווז. בעזרת המקור הרחב הוא מוצא את מזונו בבוץ.

אז אמנם המקור הרחב שלו מזכיר ברווז, אך בניגוד לברווז, הברווזן הוא יונק דווקא. והוא לא סתם יונק בעל מקור מוזר, הוא גם מטיל ביצים, כמו עוף.

התבלבלתם? - למעשה הברווזן והקיפודניים הם היונקים היחידים שמטילים ביצים! - הם נקראים בעלי ביב, כיוון שיש להם פתח אחד, שמשמש גם להפרשות וגם להטלת ביצים, שלא כמו פתח הביוב שבבית שלנו.

עוד קצת מהמוזרויות הנהדרות של בעל החיים הלגמרי לא שגרתי הזה? - הברווזן הוא ארסי וטורפים יורעלו מהארס שבגופו. סיבה טובה לא להתעסק איתו ואולי משום כך הוא גם רחוק מסכנת הכחדה.

עוד פלא? - נקבת הברווזון מניקה את הגוריה באופן שונה מיונקים אחרים. כי היא לא מניקה אותם ישירות מגופה, אלא נוהגת לפלוט את החלב שלה מגופה, תוך כדי שחיה, היישר לתוך המים. הגורים, שתמיד שוחים אחריה, שותים את החלב המזין עם המים ומתפתחים נורמלי, אם אפשר לומר על הפלא האבולוציוני הזה שהוא אכן כזה.


הנה סרטון על הברווזן, הפלטיפוס:

http://youtu.be/OVneqhu9oZk


ילד שמספר על הפלטיפוס יפה (עברית):

https://youtu.be/jWZ0zr0xYEM


עוד מעט על היונק עם מקור הברווז:

http://youtu.be/QNoQvjlmGdk


האכלה של הפלטיפוס חמדמד:

https://youtu.be/a6QHzIJO5a8


ושורט עם המוזרויות הלא נגמרות שלו (עברית):

https://youtu.be/ygYpUNvdWD0

לאווז (Goose) שמגעגע בקול יש בכפות רגליו קרומי שחייה, ההופכים את הרגליים למשוטים יעילים. עוד יותר ייעול מקנה להם המיקום בחלקו האחורי של הגוף, כמו בירכתיים שבהם ממוקמים גם מדחפי אוניות וספינות.

גם לברווז יש קרומים כאלה ברגליו וגם הוא מגעגע ומתקדם כך במים. אולי בגלל זה אנחנו קצת מתבלבלים ביניהם לפעמים. עופות נוספים שיש להם בכפות רגליהם קרומי שחיה כאלו הם ברבורים ושחפים.

כך מאפשרות רגלי המשוט לעופות המים תנועה חלקה בתוך המים. בעזרתם הם שוחים במים ומתקדמים קדימה. על פני היבשה, אגב, הן קצת פחות יעילות, מה שגורם לעופות הללו להתנדנד בהליכה, מצד לצד.


הנה אווזים צעירים בשיעור שחייה:

http://youtu.be/i7XH3YXvaHg


האווז שוחה:

http://youtu.be/0WJJpL-nRg4


ואווזים נאמנים ששבים כל יום לבקר אצל מי שהצילו אותם:

https://youtu.be/2fU4WF40W74

לא רבים יודעים שציפורים עפות למרחקים בזכות פיזיקה פשוטה וחכמה, שהן אולי לא מבינות אבל למדו להשתמש בה במהלך האבולוציה והיא משמשת אותן היטב.

מדובר בצורת ה-V המוכרת, שניתן לראות בה עפות לא מעט להקות של ציפורים נודדות.

הטיסה, או המעוף בצורת V, הם תופעה שעוררה סקרנות במשך דורות. מחקרים מדעיים מודרניים גילו שלמבנה הזה יש יתרונות אווירודינמיים משמעותיים המאפשרים לציפורים לחסוך באנרגיה במהלך טיסות ארוכות.

אך מהו היתרון הגדול בצורה זו של טיסה, מבחינת הכוח הנדרש לתעופת הלהקה?

מדענים גילו כבר מזמן שכשציפור מניפה את כנפיה היא יוצרת מערבולת אוויר העולה מאחורי קצוות כנפיה. עם הזמן הובן שציפור שטסה מאחורי המובילה ובמעט הצידה, מרוויחה מהמערבולת הקטנה הזו.

מה הרווח של הציפור האחורית?

מסתבר שהציפור שמאחורי המובילה יכולה לנצל את זרם האוויר העולה שיצרה הציפור המובילה ובכך לחסוך בין 20 ל-30 אחוזים מהאנרגיה, כלומר הכוח שנדרש למעופה שלה.

וזו בדיוק הסיבה שהציפורים מסתדרות בזווית אלכסונית אחת ביחס לשנייה, כשכל אחת נהנית מהעזרה של זו שלפניה.

מחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Nature ב-2014 עקב אחר מגלנים קירחים צפוניים (Northern Bald Ibis) באמצעות חיישנים וגילה שהציפורים מסנכרנות בדיוק את תנועת הכנפיים שלהן ואת המיקום המדויק שלהן ביחס לציפורים שלפניהן.

תוצאות המחקר הזה, אגב, הראו שהן לא רק שומרות על מיקום נכון אלא גם משנות את תזמון נפנוף הכנפיים במדויק כדי למקסם את היתרון האווירודינמי ולהימנע מאזורים שבהם זרם האוויר יורד.

הציפורים גם מחליפות את מיקומן בטיסה בצורת V כך שהעומס של הציפור המובילה, שאינה נהנית מחיסכון באנרגיה, יתחלק בין כל חברות הלהקה. זה מתרחש כשכל כמה זמן מחליפה ציפור אחרת את המובילה שהתעייפה וזו יכולה לעבור לאחור וליהנות מהכוח שמקנה ללהקה המובילה החדשה.

הטיסה בצורת ה-V מקלה גם על תקשורת ותיאום בתוך הלהקה. כל ציפור יכולה לראות את חברותיה ולשמור על מרחק ומיקום אופטימליים. המחקרים מצאו שציפורים נמצאות בטווח של כ-3 מטרים מהציפור שלפניהן, על מנת (כלומר כדי) להפיק את המירב מהיתרון האווירודינמי.

מעניין שלא כל מיני הציפורים משתמשים בשיטה הזו. לרוב נהנות מהשיטה הזו ציפורים גדולות, כמו אווזים (Geese), ברבורים (Swans), ברווזים (Ducks), חסידות (Storks), עגורים (Cranes) ומגלנים (Ibises) שטסות למרחקים בצורת V.

לעומתן, שציפורים קטנות יותר נוטות לטוס בלהקות צפופות וחסרות מבנה ברור.

ממצא נחמד ומעניין התגלה במחקר ב-2001, כשחוקרים אימנו שקנאים לעוף מאחורי סירה ממונעת, כדי לחקור את דפוסי הטיסה שלהם. בניסוי הזה הם הצליחו למדוד ישירות את התועלת האנרגטית של הטיסה במבנה ובכך התחזקה השערת הסיבה למעוף בצורת V.


הנה הסבר אווירודינמי של המעוף של להקת ציפורים בצורת V (מתורגם):

https://youtu.be/f_ocOobKq5Q?end=1m39s


הסבר נוסף באנגלית:

https://youtu.be/Ahm9x8QTQJk


והמחשה קצרה ויפה שמדגימה את היתרון של מבנה ה-V:

https://youtu.be/3N7iEEmmqdA