שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איזה מכשיר מודד לחץ אוויר?
הברומטר (Barometer), בעברית: מד לחץ, הוא מכשיר מדידה שמודד את לחץ האוויר, או הלחץ האטמוספרי. הברומטר מאפשר לחזות שינויים קרובים במזג האוויר. לחץ גבוה מצביע לרוב על מזג אוויר יציב ונוח, ולחץ נמוך על סיכוי לסערות ומזג אוויר סוער.
ישנם כמה סוגי ברומטרים, כשהנפוץ והמוכר מביניהם הוא הברומטר הכספיתי, המבוסס על צינור זכוכית מלא כספית המוליך לקערה פתוחה. לחץ האוויר דוחף את הכספית בצינור והזזת גובה הכספית משקפת את השינוי בלחץ האטמוספרי.
את הברומטר המציא בשנת 1643 מתמטיקאי ופיזיקאי איטלקי בשם אוונגליסטה טוריצ'לי, שהיה תלמידו של גלילאו גליליי.
טוריצ'לי ניסה ליצור מכשיר למדידת לחץ האוויר באמצעות יצירת ואקום (ריק) בתוך גליל מלא כספית. הוא גילה שמפלס הכספית משתנה בהתאם ללחץ האטמוספירי והסיק מכך שהשינוי הזה במפלס הכספית נגרם משינויים בלחץ האוויר שמפעיל לחץ על הכספית במכל הפתוח. כך נולד ברומטר הכספית, הכלי למדידת הלחץ האטמוספירי.
ההמצאה של טוריצ'לי הייתה תגלית חשובה שהתבססה על האתגר האינטלקטואלי לערער על התפיסה שלפיה ואקום אמיתי לא יכול להתקיים. ניסויו של המדען המוכשר בפירנצה הראה שהאוויר מפעיל לחץ ושבאמצעות יצירת הוואקום בגליל ניתן למדוד את לחץ האוויר.
טוריצ'לי, אגב, היה דמות משמעותית בתחומי המתמטיקה והפיזיקה של אותם ימים ותרם תגליות נוספות בשלל תחומים. עם זאת, המצאת הברומטר נשארה אחת מתרומותיו החשובות ביותר. הוא הלך לעולמו ב-1647, זמן קצר לאחר המצאת הברומטר.
בשפה המדוברת, אגב, המילה "ברומטר" משמשת לא פעם גם לתיאור של אדם או דבר מה שמשקף את מצבה של מערכת שלמה. למשל, פוליטיקאי שהתנהגותו היא "ברומטר" למצב הכנסת, או שחקן כדורסל שהישגיו מהווים "ברומטר" למצבה הירוד של הנבחרת מאז שהוחלף המאמן.
הנה סיפור המצאת הברומטר והאופן שבו הוא פועל (מתורגם):
https://youtu.be/EkDhlzA-lwI
ברומטר מזג אוויר לבית (ללא מילים):
https://youtu.be/OalQb0Edgqk
איך הברומטר חוזה שינויי מזג אוויר:
https://youtu.be/UMk9yex7tnc
וכך תבנו ברומטר ביתי באמצעות צנצנת:
https://youtu.be/E9GXNc3-KJU
מהו מבחן טיורינג?
אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".
מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית.
בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג". מאז הוא נחשב לברומטר של אינטליגנציה דמוית אדם.
בשנים האחרונות דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.
באפריל 2025 פורסם שאחד מדגמי השפה הגדולים עבר מבחן טיורינג. החוקרים דווחו שבגרסת שלושה צדדים של מבחן טיורינג, בו שוחחו 300 המשתתפים עם אדם ועם AI בו-זמנית ולאחר מכן מעריכים מי הוא מי, מודל ה-GPT-4.5 של OpenAI, שקיבל הוראה לאמץ פרסונה אנושית, זוהה כבן אדם בעיני 73% מהזמן.
מדובר באחוז גבוה משמעותית מסיכוי לניחוש שנהוג לחשב כ-50%, מה שמראה שמודל השפה המוביל עבר את מבחן טיורינג. ועדיין, המחקר ממתין לביקורת עמיתים, כמקובל בשיטה המדעית. בנוסף, על אף שמבחן טיורינג נתפס כפסגת ההוכחה בחוגי בינה מלאכותית ופילוסופיה, זו עדיין לא הוכחה חד משמעית לכך שבינה מלאכותית שעוברת אותו אכן חושבת כמונו.
הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s
הסבר מעמיק יותר עם תרגום לעברית, על המבחן של טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
רובוטים כמו ג'ולס, היכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/IhVu2hxm07E
על מבחן טיורינג ועושה מבחן טיורינג המוני (עברית):
http://youtu.be/gfMtkfVkqaA
הסבר של מבחן טיורינג באנגלית:
http://youtu.be/1uDa7jkIztw
הסרט הנהדר "אקס מאכינה" מציג בתסריט מרהיב בעיות יסוד בנושא:
https://youtu.be/EoQuVnKhxaM
ודוגמה למערכות שעושות שימוש באינטיליגנציה מלאכותית כדי לתקשר עם לקוחות (עברית):
http://youtu.be/KpCJldSYMTQ
מהי הכספית, המתכת הנוזלית?
כספית (Mercury) היא מתכת שנקראה ביוונית "מי הכסף", משום צבעה והנוזליות שמאפיינת אותה בטמפרטורת החדר. היא גם בעלת יכולת "להתקדם במרחב", מה שהקנה לה את השם "מרקורי", כשמו של האל השליח מהמיתולוגיה היוונית.
הכספית היא רעילה מאד ויכולה לגרום לבעיות רפואיות שונות. מצד שני, היא משמשת לשימושים שונים, כשהמוכר מביניהם הוא מדחום הכספית, שמתבוסס על התכונה שלה להתקדם בטמפטורות שונות. מסגסוגת שמכילה כספית יצרו בעבר גם את האמלגם שמצוי בסתימות שיניים.
בשל החשש מהרעלת כספית אסרו מדינות שונות על שימוש בסתימות שיניים מאמלגם. באחרונה גם נאסר בישראל על שימוש במדחומי כספית, בגלל הסכנה שבפיזור הכספית הרעילה שבהם, במקרה של שבר.
בימי קדם שימשה הכספית גם ליצירה של צבעים עתיקים. בשילוב של כספית עם גופרית יצרו את צבע הוורמיליון שצבעו אדום-כתום. זאת בניגוד לצבעי התכלת והארגמן שנוצרו מחסרי חוליות ימיים.
הנה הכספית:
https://youtu.be/oL0M_6bfzkU
בישול של חביתה על כספית. החביתה כמובן רעילה:
https://youtu.be/uB7gzJnfP4Q
תפקידה החשוב של הכספית בהמצאת הברומטר, מדחום, ובתגליות מתחום המשקל (מתורגם):
https://youtu.be/EkDhlzA-lwI?t=5s
והסכנה הבריאותית שנגרמת מהכספית שבמאכלי ים:
https://youtu.be/wd8djXPrbhg
מהו המדחום עם הכספית ואיך הוא פועל?
מַדְחוֹם, בלועזית "תֶרמוֹמטר" (Thermometer), או מד טמפרטורה, הם שמותיו של מכשיר מדידה שמשמש למדידת טמפרטורה.
היום המדחומים הם דיגיטליים ומתבססים על חיישני טמפרטורה, אבל לא תמיד הם היו ברשותנו. למעשה מדובר בהמצאה חדשה מאוד.
המדחום הנפוץ בעבר היה מדחום מבוסס נוזל, שהוא מתכת נוזלית בשם "כספית".
לכספית יש תכונה מעניינת - החל מטמפרטורה של 39- ועד 357 מעלות צלזיוס, הכספית היא נוזלית.
זה מאפשר למדוד איתה טווח רחב של טמפרטורות. איך זה קורה?
ובכן, הכספית מצביעה על הטמפרטורה בזכות תופעה שנקראת "התפשטות תרמית". כמו כל מתכת, כשהכספית מתחממת היא נוטה להתרחב. כשהיא דחוסה בתוך צינור זכוכית, שלידו ספרות המצביעות על הטמפרטורה, עם התחממותה מתרחבת והכספית בצינור ומורה על הספרות עם מידת החום.
בשל רעילות הכספית עלול מדחום הכספית להיות מסוכן לילדים. הסיבה היא שאם הוא נשבר, מתאגדת הכספית בכדוריות רעילות מאד. אלה עלולות להיראות כ"סוכריות כסף" והן מושכות לא פעם ילדים לאכול אותן.
הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הגרמני דניאל פרנהייט, שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו. ואגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.
אז כיום יש באמת מדחומים דיגיטליים משוכללים מאד ובטוחים יותר ממד-החום המסורתי עם הכספית.
בין המדחומים הדיגיטליים יש כאלה שמיועדים למדידה על המצח, באוזן, מדחומים בצורת מוצץ, מדחומי אינפרה-אדום, מדחום מדבקה ומדחום לייזר. הם נחשבים מדויקים פחות ממדחומי הכספית, הידועים בדייקנותם.
ואגב, האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.
כך פועל המדחום:
https://youtu.be/rRDyioqL8AI
הנה הסבר לילדים:
https://youtu.be/0E46TN0rK_Y?t=10s
המדחומים האלקטרוניים החליפו עם הזמן את המדחום המבוסס על כספית:
https://youtu.be/V8BkszjwwAM
כך תהפכו בקבוק למדחום:
https://youtu.be/EbrVwQpgEmc
ברומטר
הברומטר (Barometer), בעברית: מד לחץ, הוא מכשיר מדידה שמודד את לחץ האוויר, או הלחץ האטמוספרי. הברומטר מאפשר לחזות שינויים קרובים במזג האוויר. לחץ גבוה מצביע לרוב על מזג אוויר יציב ונוח, ולחץ נמוך על סיכוי לסערות ומזג אוויר סוער.
ישנם כמה סוגי ברומטרים, כשהנפוץ והמוכר מביניהם הוא הברומטר הכספיתי, המבוסס על צינור זכוכית מלא כספית המוליך לקערה פתוחה. לחץ האוויר דוחף את הכספית בצינור והזזת גובה הכספית משקפת את השינוי בלחץ האטמוספרי.
את הברומטר המציא בשנת 1643 מתמטיקאי ופיזיקאי איטלקי בשם אוונגליסטה טוריצ'לי, שהיה תלמידו של גלילאו גליליי.
טוריצ'לי ניסה ליצור מכשיר למדידת לחץ האוויר באמצעות יצירת ואקום (ריק) בתוך גליל מלא כספית. הוא גילה שמפלס הכספית משתנה בהתאם ללחץ האטמוספירי והסיק מכך שהשינוי הזה במפלס הכספית נגרם משינויים בלחץ האוויר שמפעיל לחץ על הכספית במכל הפתוח. כך נולד ברומטר הכספית, הכלי למדידת הלחץ האטמוספירי.
ההמצאה של טוריצ'לי הייתה תגלית חשובה שהתבססה על האתגר האינטלקטואלי לערער על התפיסה שלפיה ואקום אמיתי לא יכול להתקיים. ניסויו של המדען המוכשר בפירנצה הראה שהאוויר מפעיל לחץ ושבאמצעות יצירת הוואקום בגליל ניתן למדוד את לחץ האוויר.
טוריצ'לי, אגב, היה דמות משמעותית בתחומי המתמטיקה והפיזיקה של אותם ימים ותרם תגליות נוספות בשלל תחומים. עם זאת, המצאת הברומטר נשארה אחת מתרומותיו החשובות ביותר. הוא הלך לעולמו ב-1647, זמן קצר לאחר המצאת הברומטר.
בשפה המדוברת, אגב, המילה "ברומטר" משמשת לא פעם גם לתיאור של אדם או דבר מה שמשקף את מצבה של מערכת שלמה. למשל, פוליטיקאי שהתנהגותו היא "ברומטר" למצב הכנסת, או שחקן כדורסל שהישגיו מהווים "ברומטר" למצבה הירוד של הנבחרת מאז שהוחלף המאמן.
הנה סיפור המצאת הברומטר והאופן שבו הוא פועל (מתורגם):
https://youtu.be/EkDhlzA-lwI
ברומטר מזג אוויר לבית (ללא מילים):
https://youtu.be/OalQb0Edgqk
איך הברומטר חוזה שינויי מזג אוויר:
https://youtu.be/UMk9yex7tnc
וכך תבנו ברומטר ביתי באמצעות צנצנת:
https://youtu.be/E9GXNc3-KJU
אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".
מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית.
בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג". מאז הוא נחשב לברומטר של אינטליגנציה דמוית אדם.
בשנים האחרונות דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.
באפריל 2025 פורסם שאחד מדגמי השפה הגדולים עבר מבחן טיורינג. החוקרים דווחו שבגרסת שלושה צדדים של מבחן טיורינג, בו שוחחו 300 המשתתפים עם אדם ועם AI בו-זמנית ולאחר מכן מעריכים מי הוא מי, מודל ה-GPT-4.5 של OpenAI, שקיבל הוראה לאמץ פרסונה אנושית, זוהה כבן אדם בעיני 73% מהזמן.
מדובר באחוז גבוה משמעותית מסיכוי לניחוש שנהוג לחשב כ-50%, מה שמראה שמודל השפה המוביל עבר את מבחן טיורינג. ועדיין, המחקר ממתין לביקורת עמיתים, כמקובל בשיטה המדעית. בנוסף, על אף שמבחן טיורינג נתפס כפסגת ההוכחה בחוגי בינה מלאכותית ופילוסופיה, זו עדיין לא הוכחה חד משמעית לכך שבינה מלאכותית שעוברת אותו אכן חושבת כמונו.
הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s
הסבר מעמיק יותר עם תרגום לעברית, על המבחן של טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
רובוטים כמו ג'ולס, היכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/IhVu2hxm07E
על מבחן טיורינג ועושה מבחן טיורינג המוני (עברית):
http://youtu.be/gfMtkfVkqaA
הסבר של מבחן טיורינג באנגלית:
http://youtu.be/1uDa7jkIztw
הסרט הנהדר "אקס מאכינה" מציג בתסריט מרהיב בעיות יסוד בנושא:
https://youtu.be/EoQuVnKhxaM
ודוגמה למערכות שעושות שימוש באינטיליגנציה מלאכותית כדי לתקשר עם לקוחות (עברית):
http://youtu.be/KpCJldSYMTQ
כספית (Mercury) היא מתכת שנקראה ביוונית "מי הכסף", משום צבעה והנוזליות שמאפיינת אותה בטמפרטורת החדר. היא גם בעלת יכולת "להתקדם במרחב", מה שהקנה לה את השם "מרקורי", כשמו של האל השליח מהמיתולוגיה היוונית.
הכספית היא רעילה מאד ויכולה לגרום לבעיות רפואיות שונות. מצד שני, היא משמשת לשימושים שונים, כשהמוכר מביניהם הוא מדחום הכספית, שמתבוסס על התכונה שלה להתקדם בטמפטורות שונות. מסגסוגת שמכילה כספית יצרו בעבר גם את האמלגם שמצוי בסתימות שיניים.
בשל החשש מהרעלת כספית אסרו מדינות שונות על שימוש בסתימות שיניים מאמלגם. באחרונה גם נאסר בישראל על שימוש במדחומי כספית, בגלל הסכנה שבפיזור הכספית הרעילה שבהם, במקרה של שבר.
בימי קדם שימשה הכספית גם ליצירה של צבעים עתיקים. בשילוב של כספית עם גופרית יצרו את צבע הוורמיליון שצבעו אדום-כתום. זאת בניגוד לצבעי התכלת והארגמן שנוצרו מחסרי חוליות ימיים.
הנה הכספית:
https://youtu.be/oL0M_6bfzkU
בישול של חביתה על כספית. החביתה כמובן רעילה:
https://youtu.be/uB7gzJnfP4Q
תפקידה החשוב של הכספית בהמצאת הברומטר, מדחום, ובתגליות מתחום המשקל (מתורגם):
https://youtu.be/EkDhlzA-lwI?t=5s
והסכנה הבריאותית שנגרמת מהכספית שבמאכלי ים:
https://youtu.be/wd8djXPrbhg
מַדְחוֹם, בלועזית "תֶרמוֹמטר" (Thermometer), או מד טמפרטורה, הם שמותיו של מכשיר מדידה שמשמש למדידת טמפרטורה.
היום המדחומים הם דיגיטליים ומתבססים על חיישני טמפרטורה, אבל לא תמיד הם היו ברשותנו. למעשה מדובר בהמצאה חדשה מאוד.
המדחום הנפוץ בעבר היה מדחום מבוסס נוזל, שהוא מתכת נוזלית בשם "כספית".
לכספית יש תכונה מעניינת - החל מטמפרטורה של 39- ועד 357 מעלות צלזיוס, הכספית היא נוזלית.
זה מאפשר למדוד איתה טווח רחב של טמפרטורות. איך זה קורה?
ובכן, הכספית מצביעה על הטמפרטורה בזכות תופעה שנקראת "התפשטות תרמית". כמו כל מתכת, כשהכספית מתחממת היא נוטה להתרחב. כשהיא דחוסה בתוך צינור זכוכית, שלידו ספרות המצביעות על הטמפרטורה, עם התחממותה מתרחבת והכספית בצינור ומורה על הספרות עם מידת החום.
בשל רעילות הכספית עלול מדחום הכספית להיות מסוכן לילדים. הסיבה היא שאם הוא נשבר, מתאגדת הכספית בכדוריות רעילות מאד. אלה עלולות להיראות כ"סוכריות כסף" והן מושכות לא פעם ילדים לאכול אותן.
הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הגרמני דניאל פרנהייט, שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו. ואגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.
אז כיום יש באמת מדחומים דיגיטליים משוכללים מאד ובטוחים יותר ממד-החום המסורתי עם הכספית.
בין המדחומים הדיגיטליים יש כאלה שמיועדים למדידה על המצח, באוזן, מדחומים בצורת מוצץ, מדחומי אינפרה-אדום, מדחום מדבקה ומדחום לייזר. הם נחשבים מדויקים פחות ממדחומי הכספית, הידועים בדייקנותם.
ואגב, האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.
כך פועל המדחום:
https://youtu.be/rRDyioqL8AI
הנה הסבר לילדים:
https://youtu.be/0E46TN0rK_Y?t=10s
המדחומים האלקטרוניים החליפו עם הזמן את המדחום המבוסס על כספית:
https://youtu.be/V8BkszjwwAM
כך תהפכו בקבוק למדחום:
https://youtu.be/EbrVwQpgEmc
