כיצד ניתן להבחין בין מחשב לאדם או לזהות מתי תוכנה היא חכמה כמו אדם?
אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".
מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית.
בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג". מאז הוא נחשב לברומטר של אינטליגנציה דמוית אדם.
בשנים האחרונות דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.
באפריל 2025 פורסם שאחד מדגמי השפה הגדולים עבר מבחן טיורינג. החוקרים דווחו שבגרסת שלושה צדדים של מבחן טיורינג, בו שוחחו 300 המשתתפים עם אדם ועם AI בו-זמנית ולאחר מכן מעריכים מי הוא מי, מודל ה-GPT-4.5 של OpenAI, שקיבל הוראה לאמץ פרסונה אנושית, זוהה כבן אדם בעיני 73% מהזמן.
מדובר באחוז גבוה משמעותית מסיכוי לניחוש שנהוג לחשב כ-50%, מה שמראה שמודל השפה המוביל עבר את מבחן טיורינג. ועדיין, המחקר ממתין לביקורת עמיתים, כמקובל בשיטה המדעית. בנוסף, על אף שמבחן טיורינג נתפס כפסגת ההוכחה בחוגי בינה מלאכותית ופילוסופיה, זו עדיין לא הוכחה חד משמעית לכך שבינה מלאכותית שעוברת אותו אכן חושבת כמונו.
אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".
מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית.
בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג". מאז הוא נחשב לברומטר של אינטליגנציה דמוית אדם.
בשנים האחרונות דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.
באפריל 2025 פורסם שאחד מדגמי השפה הגדולים עבר מבחן טיורינג. החוקרים דווחו שבגרסת שלושה צדדים של מבחן טיורינג, בו שוחחו 300 המשתתפים עם אדם ועם AI בו-זמנית ולאחר מכן מעריכים מי הוא מי, מודל ה-GPT-4.5 של OpenAI, שקיבל הוראה לאמץ פרסונה אנושית, זוהה כבן אדם בעיני 73% מהזמן.
מדובר באחוז גבוה משמעותית מסיכוי לניחוש שנהוג לחשב כ-50%, מה שמראה שמודל השפה המוביל עבר את מבחן טיורינג. ועדיין, המחקר ממתין לביקורת עמיתים, כמקובל בשיטה המדעית. בנוסף, על אף שמבחן טיורינג נתפס כפסגת ההוכחה בחוגי בינה מלאכותית ופילוסופיה, זו עדיין לא הוכחה חד משמעית לכך שבינה מלאכותית שעוברת אותו אכן חושבת כמונו.
