שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך התפתחו הבשמים בהיסטוריה?
מור, לבונה, אפרסמון וקינמון הם המקור לחלק מהבשמים בעולם העתיק.
בעת העתיקה השתמשו בבשמים לצרכים שונים, החל משימושים בטקסים דתיים, לשימושים רפואיים, לפנק את האורחים וכמובן לבשם את הגוף.
עוד בטרם נולדה התרבות האנושית, כבר גילה האדם את הבשמים. מיני בושם פשוטים נהגו אז להפיק משרף עצים, מצוף ומפרחים שנאספו. עם התפתחות התרבות והתגברות עבודת האלילים, שימשו הבשמים למטרות דתיות אליליות ולא פעם גם לצרכים רפואיים.
במקביל שימשו חלק מהבשמים בימי קדם כדוחי יתושים וחרקים אחרים. ריחם החזק שימש להרחקת כל אלו ובו-בזמן העניקו ריח נעים לגוף.
בתרבויות הראשונות, כמו מסופוטמיה ומצרים העתיקה, נהגו להשתמש בבושם לצרכים דתיים. המצרים הקדמונים עשו שימוש דתי רב בבשמים ובמשחות ריחניות שונות. שימוש רב בבשמים נעשה גם בהכנה למוות ולקבורה. כדי שיתקבלו בברכה בעולם הבא, נמרחו המתים בשפע של בשמים וריחות נעימים.
בשמים יוצרו אז כמעט בכל תרבות חשובה. במסופוטמיה נהגו אז לייצר בשמים וחומרי קטורת מבושמים. בשמים כאלו נוצרו גם בתרבויות קדומות אחרות, כולל הפרסים, הרומאים, תושבי עמק האינדוס (הודו של היום), ארץ ישראל ועוד.
בתקופת בית שני הופק באזור עין-גדי האפרסמון - הבושם הנחשב והיקר ביותר של התקופה.
בתקופה הרומית העניקו הרומאים לראשונה לבושם את השם "פרפיום".
בתקופות מאוחרות יותר, החל מימי הביניים, הסתיר הבושם את בעיות ההיגיינה והסתיר את הסירחון הגופני. במיוחד כשהמקלחת לא תמיד הייתה זמינה. שקיות מבושמות הוסתרו אז דרך קבע בבגדים והדיפו ריח טוב, שכיסה מעט על סירחון הגוף המעיק.
אפילו מלכי צרפת, שלא הייתה להם בעייה של נגישות למקלחת, העדיפו להשתמש בבשמים במקום באמבטיה. היסטוריונים יודעים לספר על המלכה מרי אנטואנט שריח הבשמים בחדרי הארמון שבהם התגוררה היה מעיק וכבד במיוחד.
גם הרפואה, שגרסה אז שבשמים הם מרחיקי מחלות מבני אדם, תרמה לשימוש המוגזם בבושם, לא פעם על חשבון היגיינה אישית.
במחצית השנייה של המאה ה-20 הפכה תעשיית הבשמים לחזקה ומצליחה במיוחד. הגלובליזציה תרמה לצריכה אדירה של בשמים בכל רחבי העולם. אחרי שכוהנת האופנה קוקו שאנל החלה לשווק את ה"שאנל 5" התחבר גם עולם האופנה לבשמים ולמוצרי הבישום האחרים ומותגים בינלאומיים של בשמים הפכו לתאגידים כלכליים מצליחים ומפורסמים מאד.
הנה הבשמים בעת העתיקה:
https://youtu.be/7uJJP6cddlM?t=10m30s?end=16m17s
הקוסמטיקה בעולם של פעם:
https://youtu.be/SbojvcgRsRA
וכך הכינו בושם בתקופת האימפריה הרומית:
https://youtu.be/KCj4iyFheGI
איך מייצרים בושם?
בשמים (Perfumes) מפיקים מחלקי פרחים שונים, כמו עלי כותרת של יסמין או ורדים, פקעות אירוסים וקליפות של פרי הדר.
כשמערבבים את הנוזל הריחני שנוצר מהם, עם אלכוהול וחומרים נוספים, מקבלים בשמים ריחניים במיוחד. שילובי הריחות שיוצרים בשמים שונים הם לא פעם סודות שמורים של רוקחי הבשמים והיצרניות הגדולות.
כיום מכינים גם בשמים מלאכותיים, שמייצרים במעבדה ואף מערבבים אותם עם הטבעיים ומקבלים עוד המון ריחות מעניינים.
הנה תולדות והכנת הבשמים:
https://youtu.be/EV2E-oDOCIs
המסורת של הבשמים היקרים מפז במזרח התיכון:
https://youtu.be/uECPWsNuZ_A
כך ממצים את השמן הריחני כדי להפכו לשמן ובושם:
https://youtu.be/ggvKSjaJ8Fw
וכך מכניסים את הבושם לבקבוקים ואורזים אותם:
https://youtu.be/37_w4cg98b4
מה הסיפור של שאנל 5 - הבושם הנמכר בעולם?
כל כמה שנים מתיימר בושם חדש ומסעיר, מלווה בקמפיין ששווה מיליונים, להיות הבושם הנמכר בעולם.
אבל כששאלו ב-1954 את מרילין מונרו, הכוכבת המפורסמת ביותר בעולם, "מה את לובשת במיטה?" היא ענתה את המענה הידוע ביותר שלה "רק מספר טיפות של שאנל מספר 5".
המענה הזה, ללא ספק התשובה הכי רווחית בתולדות האופנה, הזניק את מכירות בושם ה"שאנל מספר 5" (CHANEL N° 5) לשמיים ומאז הוא לא יורד משם.
עשורים רבים שהבושם הזה הוא הבושם הפופולרי ביותר בעולם. ואם השם "שאנל" מזכיר לכם משהו אז זה לא במקרה. את הבושם השיקה מעצבת האופנה האגדית קוקו שאנל ב-1922, בדיוק לפני 100 שנה.
הבושם בבקבוק המרובע, הידוע בשמו העממי "שאנל 5", הוא הבושם הראשון בעולם שיצא מטעמו של בית אופנה. ועם השנים הוא עצמו הפך לאייקון, גם עיצובי של ממש ולסמלו של בית האופנה הצרפתי שאנל. תרם לכך אמן הפופ ארט אנדי וורהול שצייר את הבקבוק המפורסם על 9 פרגודי משי והפך בכך את "שאנל 5" לאייקון עולמי.
ומרילין מונרו, אגב, איננה לבד. בקמפיינים של שאנל כיכבו במשך השנים כוכבות יפות, ביניהן קתרין דנב וניקול קידמן. כולן ייצגו את הבושם הנחשב, אך לא פחות מכך נהנו הן מהזוהר והקסם שאופפים אותו.
#תולדות בושם ה"שאנל 5"
הבושם הזה נולד כשב-1920 פנתה קוקו שאנל אל ארנסט בו, מומחה בשמים צרפתי, שרקח בשמים גם לצאר הרוסי ומשפחתו.
ההחלטה של שאנל הייתה לייצר בושם ייחודי, בושם מלאכותי שיישא את שמה ושרק בית האופנה שלה יוכל לייצר.
היא ביקשה ממנו שירקח עבורה "בושם בריח של אישה ולא של שושן". כשהציג ארנסט בו בפניה 6 דוגמאות ריח, היא אהבה את ניחוח הבושם מהבקבוק החמישי.
שאנל, שנהגה להציג את הקולקציה השנתית של בית האופנה שלה בכל שנה ב-5.5, תמיד ב-5 במאי, בחרה להשאיר את הספרה 5 כשם הבושם הרשמי. היא אף השאירה במוצר את תווית הבקבוק בסגנון המקורי ובצורה המלבנית של בקבוקי הייצור בהם הוצג לה הבושם לראשונה.
בניגוד להרבה בשמים עד אז, בושם ה"שאנל 5" לא התבסס על ניחוח מפרח אחד או פרחים ספורים. הוא נרקח מתערובת שכללה בסביבות 50 ריחות שונים, שהורכבו בנוסחה מוקפדת במיוחד.
אם בימינו כל בית אופנה נחשב מייצר את הבושם או הבשמים שלו ומשתמש בהם גם כמוצרים מכניסים וגם כמשווקי המותג שלו, עד קוקו שאנל איש לא קשר בין בשמים ואופנה.
כי הבושם הזה הצטרף מיד למאגר ההמצאות והחידושים שתרמה המעצבת פורצת הדרך לנשים, דוגמת השמלה השחורה הקטנה, השיזוף, מכנסי נשים, החצאית באורך "שאנל" (עד הברך) והארנק התולה על הכתף. הוא הפך לתקן של ממש, בעולם האופנה הבינלאומי.
הנה סיפורו של בושם השאנל 5:
https://youtu.be/tRQa33dqyxI
המוזה הבלונדינית שמכרה את השאנל 5 - מרילין מונרו:
https://youtu.be/Wo8UtWiYiZI
פרסומת אופיינית מבריטניה של הבושם העל-זמני:
https://youtu.be/VHc9k1qdKak
והפרסומות המסוגננות של שאנל מוכרות אותו גם היום:
https://youtu.be/0hcaaKhGL00
מה סוד ריחם של פרחי היסמין?
יַסְמִין (Jasmine) הוא אחד הפרחים הנפוצים ועם זאת האהובים בעולם. מהמזרח הרחוק ועד לאמריקה, ניתן למצוא בעולם כ-200 מינים של הצמח עם הריח המשכר, שאהוב כל כך על נשים ומוצא את דרכו אל שערן. במקומות שונים בעולם הפך יסמין לשם נפוץ לבנות.
היסמין הוא צמח בר, שכיום רבים ממיניו בויתו והפכו לצמחי נוי. צמחי היסמין הם שיחים שיכולים להופיע בצורות של שיח זקוף, שיח מטפס או שיח שרוע למחצה. עם צבע עלי כותרת לבן, צהוב או אדום - היסמין הוא גם פרח רומנטי, שנפוץ מאד בארצות הים התיכון.
פרחי היסמין, בעלי הניחוח העז, הם מהמרכיבים העיקריים בבשמים. מהם מופק "יסמינון", שהוא החומר הכימי הריחני ממנו מייצרים את הבשמים. היסמין הוא החומר העיקרי שבתוך הבושם המפורסם בעולם, הבושם הוותיק שאנל 5. את פרחי היסמין לייצור הבושם קוטפים בשדות היסמין שליד גראס, עיר הנחשבת לבירת הבשמים של דרום צרפת.
במקומות שונים בעולם משמש היסמין גם כצמח מרפא. בין השאר משתמשים בו להכנת תה להורדת חום, לטיפול בפצעים ובאזור עיראק ופרס טיפלו באמצעותו להקלת הנשימה ולדרכי הנשימה.
הנה ריחם הנפלא של פרחי יסמין:
https://youtu.be/Ht7T1cXcKcE
בהודו יוצרים מהם מחרוזות פרחים לקישוט הראש:
https://youtu.be/gDqyw8GexmA
ויסמין ערבי:
https://youtu.be/1i-xVpHdJQo
מהם מי הקולון?
בשמים נוצרו עוד בימי המקרא, מצמחים כמו מור ולבונה. גם בתקופה הרומית נוצרו בשמים שאותם כינו הרומאים "פרפיום". גם כיום רובנו משתמשים בבשמים מפורסמים שכל העולם מכיר.
אבל פעם היו קונים לא מעט גם מי קולון. אלו היו מי בושם ריחניים שקיבלו את שמם מהעיר הגרמנית קלן. בקלן יוצרו מי הבושם הללו לראשונה במאה ה-18 והיותם בעלי ריכוז נמוך יותר של כוהל הפך אותם לשימושיים וזולים יחסית. בארץ היו מי הקולון עם הסמל 4711 מאד פופולאריים ורבים השתמשו בהם.
הנה המצאת מי הקולון בקלן שבגרמניה במאה ה-18:
http://youtu.be/tsUZRJ3Z-20
מה סודו של הלוונדר?
לָבֶנְדֶר (Lavender), או בעברית אזוביון, הוא צמח תבלין בעל ריח נעים, הידוע בעולם בפרחים הסגולים והיפים ובפריחה כמעט תמידית של הלבנדר הרפואי.
עם זנים רבים ומגוון סוגים, הלבנדר משמש בתחומים רבים, מהפקת שמן אתרי לצורכי בישום וייצור של סבונים ארומתרפיים, דרך שימוש ביתי במקלוני ריח עשויי לבנדר, הכנת תרופות טבעיות לרפואה עממית וכתוסף למאכלים במטבח. הוא אפילו מרחיק יתושים ומעט מזיקים.
כבר מאות שנים שחקלאי שדות הלבנדר קוטפים אותם וכורכים אותם לזרים, במעין שזירה מיוחדת, או מכניסים פרחי לבנדר ריחניים לשקיקי בד. השקיקים מוכנסים לארונות, כדי לשמור על ריח נעים בבגדים.
הלבנדר, אזוביון, נזכר כבר מימי קדם, כשהיוונים והרומים הרבו להשתמש בו באירופה, כצמח בושם ומרפא. יש לו סגולות רפואיות מגוונות.
ככל הנראה הם השתמשו באזוביון דגול, המין הנפוץ באזור הים התיכון. בארץ הוא פחות נפוץ וכאן השתמשו אבותינו יותר באזוביון הרפואי.
הנה פריחת הלוונדר:
https://youtu.be/GUJCT_1_iGY
קציר בשדות הלוונדר של פרובאנס בדרום צרפת:
https://youtu.be/IDkXXWi0d0I
היום הלוונדר חוזר בגדול גם אל האי הבריטי:
https://youtu.be/s0mDoEd6qUg
על שימושי הלבנדר:
https://youtu.be/riSfwYYC6Gc
מצגת וידאו של שדות הלבנדר:
https://youtu.be/hc4BFoa-bPo
והכנת הבשמים:
https://youtu.be/EV2E-oDOCIs
איך מתכננים להעביר ריחות באינטרנט?
דמיינו לכם מתקן ריח שמותקן על המחשב ומסוגל לפלוט מאות ריחות לאוויר, באיזור הקרוב למחשב. אתם רואים אישה על המסך ומריחים את הבושם שלה, עוברת מכונית וריח העשן מגיע לאף וכך הלאה.
התכניות הן שבתוך שנים אחדות יאפשר כונן ריח מיוחד להפיץ ריחות דרך האינטרנט. הפוטנציאל אדיר כי כך נוכל למשל להריח מוצר לפני שמזמינים אותו אונליין, לקבל פרסומות עם ריח וכדומה.
אפשר כבר לראות רכיב שמתחבר לתחתית הטלפון הנייד ומאפשר לשלוח ריח עם המסר, ממש כמו שמצרפים תמונה או וידאו למסרים שנשלחים בדואר האלקטרוני.
באף האנושי יש כמעט 1,000 קולטני ריח שונים, שמופעלים בהרכבים שונים ובעוצמה שונה בכל פעם שיש ריח מסוים באוויר.
oPhone הוא רכיב חדש שיודע להפיק ריחות שונים בעת שצופים בתמונות. רכיב כזה מקודד ריחות, כמו שמצלמה מקודדת את הצבעים של המציאות או שכרטיס קול מקודד את הצלילים המוקלטים. המכשיר 'מצלם' ומעביר את הריח בקוד דרך האינטרנט. כשהוא מוצג למקבל הריח, ממש כמו שמוצג צילום על המסך, מתורגם הקוד לריח שמדמה את המקור. הריחות שיועברו כך יהיו מורכבים ולא ריחות בודדים, כמו קוקוס או לימון.
בשלב הזה חברות שונות פיתחו כבר מתקנים, כוננים, תוספים ורכיבים להעברת ריחות בודדים דרך האינטרנט. הן מנהלות מירוץ כדי לצאת עם מוצרים בתחום. Scentee, תוסף לטלפון הנייד שמכיל מחסניות חד־פעמיות להחלפה, כבר מאפשר להעביר ריחות בודדים כאלה במסרונים סלולאריים.
הנה המורכבות של העברת ריחות אונליין (עברית):
https://youtu.be/Hv0CuP5RmDY
רכיב הריחות oPhone:
https://youtu.be/vIxzqMU9UrE
עיתונאים מספרים על ההמצאה שאיש לא צריך ועל מתיחות כאלה:
https://youtu.be/u0HtnovNvSw
ו-Scentee, גאדג'ט מתחרה שמתחבר לתחתית הסמארטפון ומאפשר משלוח ריח עם המסר:
https://youtu.be/6g_2NDnFGJo
מי היו הנבטים מלכי המדבר?
הנַבַּטִים (Nabataeans) היו עם נוודים קדום שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית.
היתרון של הנבטים במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו. הם נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים.
הם הביאו סחורות לנמל עזה שממנו נשלחו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם נשלחו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה וברומי.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, תבלינים מהודו, בדים יקרים, מלח וחומרים ליצירת מומיות.
בירת ממלכתם של הנבטים הייתה העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
השם "נבטים" ניתן להם על ידי היוונים, על שם אזור נבטיה, שם שניתן לו על ידי יוספוס פלביוס.
הנבטים נהגו להעביר סחורות לאורך "דרך הבשמים", אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. דרכה עברו סחורות מחצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
הנה הנבטים והעיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
עוד עיר נבטית מהנגב, העיר עבדת בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/F_FAXGOLFw4?t=4m45s
ועיר הנבטים מואה:
http://youtu.be/eFhJfMPPliU
מה הייתה דרך הבשמים?
דרך הבשמים (Incense route) הייתה אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. כחלק מרשת של דרכי מסחר בין אירופה והמזרח, הועברו בדרך הבשמים סחורות מדרום חצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
מי שהובילו את השיירות שעברו בדרך הבשמים היו הנַבַּטִים (Nabataeans), עם קדום של נוודים שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית. יתרונם במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו.
הנבטים נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים. מתימן ועומאן הם הביאו סחורות בדרך המדברית, עד לנמל עזה. ממנו נשלחו הסחורות הללו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם המשיכו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, משי, אבנים טובות, תבלינים מהודו, צבעים, בדים יקרים, מלח, חומרים ליצירת מומיות ועוד.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן הייתה בירת ממלכתם של הנבטים וישבה על דרך הבשמים. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים הללו שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
הנה סיפורה של דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/azvsHnw4cRI
שרידי מואה הנבטית, שעל דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/eFhJfMPPliU
העיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
יצירה על שם דרך הבשמים של המוזיקאי יאיר דלאל:
https://youtu.be/39a9SOwj3k8
ומסע מודרני בחלק הירדני - ישראלי של הדרך (עברית):
https://youtu.be/gnp2DAJ_JP8?long=yes
מור, לבונה, אפרסמון וקינמון הם המקור לחלק מהבשמים בעולם העתיק.
בעת העתיקה השתמשו בבשמים לצרכים שונים, החל משימושים בטקסים דתיים, לשימושים רפואיים, לפנק את האורחים וכמובן לבשם את הגוף.
עוד בטרם נולדה התרבות האנושית, כבר גילה האדם את הבשמים. מיני בושם פשוטים נהגו אז להפיק משרף עצים, מצוף ומפרחים שנאספו. עם התפתחות התרבות והתגברות עבודת האלילים, שימשו הבשמים למטרות דתיות אליליות ולא פעם גם לצרכים רפואיים.
במקביל שימשו חלק מהבשמים בימי קדם כדוחי יתושים וחרקים אחרים. ריחם החזק שימש להרחקת כל אלו ובו-בזמן העניקו ריח נעים לגוף.
בתרבויות הראשונות, כמו מסופוטמיה ומצרים העתיקה, נהגו להשתמש בבושם לצרכים דתיים. המצרים הקדמונים עשו שימוש דתי רב בבשמים ובמשחות ריחניות שונות. שימוש רב בבשמים נעשה גם בהכנה למוות ולקבורה. כדי שיתקבלו בברכה בעולם הבא, נמרחו המתים בשפע של בשמים וריחות נעימים.
בשמים יוצרו אז כמעט בכל תרבות חשובה. במסופוטמיה נהגו אז לייצר בשמים וחומרי קטורת מבושמים. בשמים כאלו נוצרו גם בתרבויות קדומות אחרות, כולל הפרסים, הרומאים, תושבי עמק האינדוס (הודו של היום), ארץ ישראל ועוד.
בתקופת בית שני הופק באזור עין-גדי האפרסמון - הבושם הנחשב והיקר ביותר של התקופה.
בתקופה הרומית העניקו הרומאים לראשונה לבושם את השם "פרפיום".
בתקופות מאוחרות יותר, החל מימי הביניים, הסתיר הבושם את בעיות ההיגיינה והסתיר את הסירחון הגופני. במיוחד כשהמקלחת לא תמיד הייתה זמינה. שקיות מבושמות הוסתרו אז דרך קבע בבגדים והדיפו ריח טוב, שכיסה מעט על סירחון הגוף המעיק.
אפילו מלכי צרפת, שלא הייתה להם בעייה של נגישות למקלחת, העדיפו להשתמש בבשמים במקום באמבטיה. היסטוריונים יודעים לספר על המלכה מרי אנטואנט שריח הבשמים בחדרי הארמון שבהם התגוררה היה מעיק וכבד במיוחד.
גם הרפואה, שגרסה אז שבשמים הם מרחיקי מחלות מבני אדם, תרמה לשימוש המוגזם בבושם, לא פעם על חשבון היגיינה אישית.
במחצית השנייה של המאה ה-20 הפכה תעשיית הבשמים לחזקה ומצליחה במיוחד. הגלובליזציה תרמה לצריכה אדירה של בשמים בכל רחבי העולם. אחרי שכוהנת האופנה קוקו שאנל החלה לשווק את ה"שאנל 5" התחבר גם עולם האופנה לבשמים ולמוצרי הבישום האחרים ומותגים בינלאומיים של בשמים הפכו לתאגידים כלכליים מצליחים ומפורסמים מאד.
הנה הבשמים בעת העתיקה:
https://youtu.be/7uJJP6cddlM?t=10m30s?end=16m17s
הקוסמטיקה בעולם של פעם:
https://youtu.be/SbojvcgRsRA
וכך הכינו בושם בתקופת האימפריה הרומית:
https://youtu.be/KCj4iyFheGI
בשמים (Perfumes) מפיקים מחלקי פרחים שונים, כמו עלי כותרת של יסמין או ורדים, פקעות אירוסים וקליפות של פרי הדר.
כשמערבבים את הנוזל הריחני שנוצר מהם, עם אלכוהול וחומרים נוספים, מקבלים בשמים ריחניים במיוחד. שילובי הריחות שיוצרים בשמים שונים הם לא פעם סודות שמורים של רוקחי הבשמים והיצרניות הגדולות.
כיום מכינים גם בשמים מלאכותיים, שמייצרים במעבדה ואף מערבבים אותם עם הטבעיים ומקבלים עוד המון ריחות מעניינים.
הנה תולדות והכנת הבשמים:
https://youtu.be/EV2E-oDOCIs
המסורת של הבשמים היקרים מפז במזרח התיכון:
https://youtu.be/uECPWsNuZ_A
כך ממצים את השמן הריחני כדי להפכו לשמן ובושם:
https://youtu.be/ggvKSjaJ8Fw
וכך מכניסים את הבושם לבקבוקים ואורזים אותם:
https://youtu.be/37_w4cg98b4
כל כמה שנים מתיימר בושם חדש ומסעיר, מלווה בקמפיין ששווה מיליונים, להיות הבושם הנמכר בעולם.
אבל כששאלו ב-1954 את מרילין מונרו, הכוכבת המפורסמת ביותר בעולם, "מה את לובשת במיטה?" היא ענתה את המענה הידוע ביותר שלה "רק מספר טיפות של שאנל מספר 5".
המענה הזה, ללא ספק התשובה הכי רווחית בתולדות האופנה, הזניק את מכירות בושם ה"שאנל מספר 5" (CHANEL N° 5) לשמיים ומאז הוא לא יורד משם.
עשורים רבים שהבושם הזה הוא הבושם הפופולרי ביותר בעולם. ואם השם "שאנל" מזכיר לכם משהו אז זה לא במקרה. את הבושם השיקה מעצבת האופנה האגדית קוקו שאנל ב-1922, בדיוק לפני 100 שנה.
הבושם בבקבוק המרובע, הידוע בשמו העממי "שאנל 5", הוא הבושם הראשון בעולם שיצא מטעמו של בית אופנה. ועם השנים הוא עצמו הפך לאייקון, גם עיצובי של ממש ולסמלו של בית האופנה הצרפתי שאנל. תרם לכך אמן הפופ ארט אנדי וורהול שצייר את הבקבוק המפורסם על 9 פרגודי משי והפך בכך את "שאנל 5" לאייקון עולמי.
ומרילין מונרו, אגב, איננה לבד. בקמפיינים של שאנל כיכבו במשך השנים כוכבות יפות, ביניהן קתרין דנב וניקול קידמן. כולן ייצגו את הבושם הנחשב, אך לא פחות מכך נהנו הן מהזוהר והקסם שאופפים אותו.
#תולדות בושם ה"שאנל 5"
הבושם הזה נולד כשב-1920 פנתה קוקו שאנל אל ארנסט בו, מומחה בשמים צרפתי, שרקח בשמים גם לצאר הרוסי ומשפחתו.
ההחלטה של שאנל הייתה לייצר בושם ייחודי, בושם מלאכותי שיישא את שמה ושרק בית האופנה שלה יוכל לייצר.
היא ביקשה ממנו שירקח עבורה "בושם בריח של אישה ולא של שושן". כשהציג ארנסט בו בפניה 6 דוגמאות ריח, היא אהבה את ניחוח הבושם מהבקבוק החמישי.
שאנל, שנהגה להציג את הקולקציה השנתית של בית האופנה שלה בכל שנה ב-5.5, תמיד ב-5 במאי, בחרה להשאיר את הספרה 5 כשם הבושם הרשמי. היא אף השאירה במוצר את תווית הבקבוק בסגנון המקורי ובצורה המלבנית של בקבוקי הייצור בהם הוצג לה הבושם לראשונה.
בניגוד להרבה בשמים עד אז, בושם ה"שאנל 5" לא התבסס על ניחוח מפרח אחד או פרחים ספורים. הוא נרקח מתערובת שכללה בסביבות 50 ריחות שונים, שהורכבו בנוסחה מוקפדת במיוחד.
אם בימינו כל בית אופנה נחשב מייצר את הבושם או הבשמים שלו ומשתמש בהם גם כמוצרים מכניסים וגם כמשווקי המותג שלו, עד קוקו שאנל איש לא קשר בין בשמים ואופנה.
כי הבושם הזה הצטרף מיד למאגר ההמצאות והחידושים שתרמה המעצבת פורצת הדרך לנשים, דוגמת השמלה השחורה הקטנה, השיזוף, מכנסי נשים, החצאית באורך "שאנל" (עד הברך) והארנק התולה על הכתף. הוא הפך לתקן של ממש, בעולם האופנה הבינלאומי.
הנה סיפורו של בושם השאנל 5:
https://youtu.be/tRQa33dqyxI
המוזה הבלונדינית שמכרה את השאנל 5 - מרילין מונרו:
https://youtu.be/Wo8UtWiYiZI
פרסומת אופיינית מבריטניה של הבושם העל-זמני:
https://youtu.be/VHc9k1qdKak
והפרסומות המסוגננות של שאנל מוכרות אותו גם היום:
https://youtu.be/0hcaaKhGL00
יַסְמִין (Jasmine) הוא אחד הפרחים הנפוצים ועם זאת האהובים בעולם. מהמזרח הרחוק ועד לאמריקה, ניתן למצוא בעולם כ-200 מינים של הצמח עם הריח המשכר, שאהוב כל כך על נשים ומוצא את דרכו אל שערן. במקומות שונים בעולם הפך יסמין לשם נפוץ לבנות.
היסמין הוא צמח בר, שכיום רבים ממיניו בויתו והפכו לצמחי נוי. צמחי היסמין הם שיחים שיכולים להופיע בצורות של שיח זקוף, שיח מטפס או שיח שרוע למחצה. עם צבע עלי כותרת לבן, צהוב או אדום - היסמין הוא גם פרח רומנטי, שנפוץ מאד בארצות הים התיכון.
פרחי היסמין, בעלי הניחוח העז, הם מהמרכיבים העיקריים בבשמים. מהם מופק "יסמינון", שהוא החומר הכימי הריחני ממנו מייצרים את הבשמים. היסמין הוא החומר העיקרי שבתוך הבושם המפורסם בעולם, הבושם הוותיק שאנל 5. את פרחי היסמין לייצור הבושם קוטפים בשדות היסמין שליד גראס, עיר הנחשבת לבירת הבשמים של דרום צרפת.
במקומות שונים בעולם משמש היסמין גם כצמח מרפא. בין השאר משתמשים בו להכנת תה להורדת חום, לטיפול בפצעים ובאזור עיראק ופרס טיפלו באמצעותו להקלת הנשימה ולדרכי הנשימה.
הנה ריחם הנפלא של פרחי יסמין:
https://youtu.be/Ht7T1cXcKcE
בהודו יוצרים מהם מחרוזות פרחים לקישוט הראש:
https://youtu.be/gDqyw8GexmA
ויסמין ערבי:
https://youtu.be/1i-xVpHdJQo
בשמים
בשמים נוצרו עוד בימי המקרא, מצמחים כמו מור ולבונה. גם בתקופה הרומית נוצרו בשמים שאותם כינו הרומאים "פרפיום". גם כיום רובנו משתמשים בבשמים מפורסמים שכל העולם מכיר.
אבל פעם היו קונים לא מעט גם מי קולון. אלו היו מי בושם ריחניים שקיבלו את שמם מהעיר הגרמנית קלן. בקלן יוצרו מי הבושם הללו לראשונה במאה ה-18 והיותם בעלי ריכוז נמוך יותר של כוהל הפך אותם לשימושיים וזולים יחסית. בארץ היו מי הקולון עם הסמל 4711 מאד פופולאריים ורבים השתמשו בהם.
הנה המצאת מי הקולון בקלן שבגרמניה במאה ה-18:
http://youtu.be/tsUZRJ3Z-20
לָבֶנְדֶר (Lavender), או בעברית אזוביון, הוא צמח תבלין בעל ריח נעים, הידוע בעולם בפרחים הסגולים והיפים ובפריחה כמעט תמידית של הלבנדר הרפואי.
עם זנים רבים ומגוון סוגים, הלבנדר משמש בתחומים רבים, מהפקת שמן אתרי לצורכי בישום וייצור של סבונים ארומתרפיים, דרך שימוש ביתי במקלוני ריח עשויי לבנדר, הכנת תרופות טבעיות לרפואה עממית וכתוסף למאכלים במטבח. הוא אפילו מרחיק יתושים ומעט מזיקים.
כבר מאות שנים שחקלאי שדות הלבנדר קוטפים אותם וכורכים אותם לזרים, במעין שזירה מיוחדת, או מכניסים פרחי לבנדר ריחניים לשקיקי בד. השקיקים מוכנסים לארונות, כדי לשמור על ריח נעים בבגדים.
הלבנדר, אזוביון, נזכר כבר מימי קדם, כשהיוונים והרומים הרבו להשתמש בו באירופה, כצמח בושם ומרפא. יש לו סגולות רפואיות מגוונות.
ככל הנראה הם השתמשו באזוביון דגול, המין הנפוץ באזור הים התיכון. בארץ הוא פחות נפוץ וכאן השתמשו אבותינו יותר באזוביון הרפואי.
הנה פריחת הלוונדר:
https://youtu.be/GUJCT_1_iGY
קציר בשדות הלוונדר של פרובאנס בדרום צרפת:
https://youtu.be/IDkXXWi0d0I
היום הלוונדר חוזר בגדול גם אל האי הבריטי:
https://youtu.be/s0mDoEd6qUg
על שימושי הלבנדר:
https://youtu.be/riSfwYYC6Gc
מצגת וידאו של שדות הלבנדר:
https://youtu.be/hc4BFoa-bPo
והכנת הבשמים:
https://youtu.be/EV2E-oDOCIs
דמיינו לכם מתקן ריח שמותקן על המחשב ומסוגל לפלוט מאות ריחות לאוויר, באיזור הקרוב למחשב. אתם רואים אישה על המסך ומריחים את הבושם שלה, עוברת מכונית וריח העשן מגיע לאף וכך הלאה.
התכניות הן שבתוך שנים אחדות יאפשר כונן ריח מיוחד להפיץ ריחות דרך האינטרנט. הפוטנציאל אדיר כי כך נוכל למשל להריח מוצר לפני שמזמינים אותו אונליין, לקבל פרסומות עם ריח וכדומה.
אפשר כבר לראות רכיב שמתחבר לתחתית הטלפון הנייד ומאפשר לשלוח ריח עם המסר, ממש כמו שמצרפים תמונה או וידאו למסרים שנשלחים בדואר האלקטרוני.
באף האנושי יש כמעט 1,000 קולטני ריח שונים, שמופעלים בהרכבים שונים ובעוצמה שונה בכל פעם שיש ריח מסוים באוויר.
oPhone הוא רכיב חדש שיודע להפיק ריחות שונים בעת שצופים בתמונות. רכיב כזה מקודד ריחות, כמו שמצלמה מקודדת את הצבעים של המציאות או שכרטיס קול מקודד את הצלילים המוקלטים. המכשיר 'מצלם' ומעביר את הריח בקוד דרך האינטרנט. כשהוא מוצג למקבל הריח, ממש כמו שמוצג צילום על המסך, מתורגם הקוד לריח שמדמה את המקור. הריחות שיועברו כך יהיו מורכבים ולא ריחות בודדים, כמו קוקוס או לימון.
בשלב הזה חברות שונות פיתחו כבר מתקנים, כוננים, תוספים ורכיבים להעברת ריחות בודדים דרך האינטרנט. הן מנהלות מירוץ כדי לצאת עם מוצרים בתחום. Scentee, תוסף לטלפון הנייד שמכיל מחסניות חד־פעמיות להחלפה, כבר מאפשר להעביר ריחות בודדים כאלה במסרונים סלולאריים.
הנה המורכבות של העברת ריחות אונליין (עברית):
https://youtu.be/Hv0CuP5RmDY
רכיב הריחות oPhone:
https://youtu.be/vIxzqMU9UrE
עיתונאים מספרים על ההמצאה שאיש לא צריך ועל מתיחות כאלה:
https://youtu.be/u0HtnovNvSw
ו-Scentee, גאדג'ט מתחרה שמתחבר לתחתית הסמארטפון ומאפשר משלוח ריח עם המסר:
https://youtu.be/6g_2NDnFGJo
הנַבַּטִים (Nabataeans) היו עם נוודים קדום שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית.
היתרון של הנבטים במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו. הם נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים.
הם הביאו סחורות לנמל עזה שממנו נשלחו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם נשלחו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה וברומי.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, תבלינים מהודו, בדים יקרים, מלח וחומרים ליצירת מומיות.
בירת ממלכתם של הנבטים הייתה העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
השם "נבטים" ניתן להם על ידי היוונים, על שם אזור נבטיה, שם שניתן לו על ידי יוספוס פלביוס.
הנבטים נהגו להעביר סחורות לאורך "דרך הבשמים", אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. דרכה עברו סחורות מחצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
הנה הנבטים והעיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
עוד עיר נבטית מהנגב, העיר עבדת בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/F_FAXGOLFw4?t=4m45s
ועיר הנבטים מואה:
http://youtu.be/eFhJfMPPliU
דרך הבשמים (Incense route) הייתה אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. כחלק מרשת של דרכי מסחר בין אירופה והמזרח, הועברו בדרך הבשמים סחורות מדרום חצי האי ערב אל חופי הים התיכון שבארץ ישראל.
מי שהובילו את השיירות שעברו בדרך הבשמים היו הנַבַּטִים (Nabataeans), עם קדום של נוודים שהתפתח משבטים שהגיעו מחצי האי ערב לאזור ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה הנוצרית. יתרונם במדבר היה ביכולת לאתר מים במדבר ולשרוד בו.
הנבטים נהגו לחצות מדבריות בשיירות ענק שהכילו מאות גמלים. מתימן ועומאן הם הביאו סחורות בדרך המדברית, עד לנמל עזה. ממנו נשלחו הסחורות הללו למצרים, לעיבוד והפיכה לסחורה "ברמה אירופית". משם המשיכו הסחורות המעובדות לאירופה, כדי למכור אותן ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית.
בין הסחורות שאותן העבירו הנבטים דרך המדבר היו בעיקר בשמים, משי, אבנים טובות, תבלינים מהודו, צבעים, בדים יקרים, מלח, חומרים ליצירת מומיות ועוד.
הנבטים שלטו בדרך זו לתקופה ארוכה ודאגו להקים בה תחנות מעבר כל כמה עשרות קילומטרים ולחפור בורות לאגירת מים, כדי לספק שתיה למלווים ולגמלים.
העיר פטרה שנמצאת כיום בירדן הייתה בירת ממלכתם של הנבטים וישבה על דרך הבשמים. בישראל הם הקימו עשרות ישובים וכפרים ושש ערים: עבדת, ממשית, ניצנה, שבטה, רחובות וחלוצה. חלק מהערים הללו שימשו כתחנת עצירה והתרעננות לשיירות המסחר שהגיעו מפטרה לעזה.
הנה סיפורה של דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/azvsHnw4cRI
שרידי מואה הנבטית, שעל דרך הבשמים (עברית):
https://youtu.be/eFhJfMPPliU
העיר הנבטית ממשית, שנמצאת בנגב (עברית):
http://youtu.be/BmJOsVbh41M?t=3m14s
יצירה על שם דרך הבשמים של המוזיקאי יאיר דלאל:
https://youtu.be/39a9SOwj3k8
ומסע מודרני בחלק הירדני - ישראלי של הדרך (עברית):
https://youtu.be/gnp2DAJ_JP8?long=yes
