האי פובגליה (Poveglia) הוא אחד המקומות המפחידים באירופה. האי הזה שימש במשך שנים רבות כמקום גלות לחולי מגיפת הדבר של איטליה. מומחים לתופעות על טבעיות טוענים שהוא רדוף רוחות וממשיך לרחוש בפעילות על-טבעית. מדהים שעד לפני שנים מספר תיירים לא הגיעו אל האי, שמכל בחינה אחרת הוא אחד המקומות היפים בסביבה. הוונציאנים רואים באי את הגיהנום לנשמות רעות וטוענים שרשעים שמתים אצלם, מתעוררים בפובגליה..

ההיסטוריה של האי הזה החלה כבר מהתקופה הרומית, שבה נזרקו חולי דבר אל האי, עד למותם. הוא שימש למטרות אלה שוב ושוב בהיסטוריה שלו ומעל 150 אלף מתים נרשמו בו במהלך השנים. עד היום ניצבות בו משרפות, שבהן שרפו את המתים ממחלת הדבר. ב-1922 הוקם בו בית חולים לחולי נפש והאגדה מספרת שבוצעו שם ניתוחי מוח לא נחוצים למאושפזי בית החולים. המנתח, שהלך והשתגע, קפץ אל מותו מגג בית החולים, לאחר שהשתכנע שרוחות החולים שהרג רודפות אחריו..

לאחר ששנים נאסרה הכניסה אליו, בהוראת ממשלת איטליה, אולי בשנים הבאות יהפוך האי מאחד המקומות המפחידים באירופה, למקום נופש לתיירים בעלי ממון. לשם כך מכרה אותו הממשלה האיטלקית ליזם בשם לואיג'י ברונרו.


הנה האי פובגליה:

http://youtu.be/gY2roN9hvXI


ומצגת על אי האימים האיטלקי:

http://youtu.be/dT389ZQ5Uyc

דמיינו לעצמכם שאתם משלמים כסף כדי להיכלא בתא צר. נשמע מוזר? אולי גחמה של מולטי-מיליונרים? - אז לא. בדרום קוריאה חופשה בכלא היא חוויה מבוקשת מאוד ודווקא אצל קוריאנים רגילים..

וכן, בית הכלא הקוריאני שמאפשר להיכלא ולשהות כמה ימים בתא כלא, תמורת תשלום כמובן, הוא קיים, מצליח ומרוויח...

המקום המפתיע שבו דרום קוריאנים מחפשים שלווה הוא מתקן "הכלא שבתוכי" (Prison Inside Me). זהו בית הארחה בסגנון בית סוהר שמציע לאורחיו חוויה ייחודית, מוזרה ובלתי נתפסת עבור רובנו - להיכלא בתא כלא מדומה, רק כדי להתנתק מהעולם החיצון.

החוויה בכלא הזה מדמה שהות בכלא אמיתי - האורחים לובשים מדי אסירים ומוכנסים לתאים קטנטנים בגודל 5 מטרים רבועים. אחרי התעמלות בודהיסטית שפותחת את היום בשעה 6 בבוקר, דלת התא תמיד נעולה. בתוכו יש רק מזרן יוגה, קומקום לתה, דלי לעשיית צרכים, מחברת ועט. אין מראות, שעונים וטלפונים ניידים אסורים לשימוש, יש לחצן מצוקה ושתי הארוחות הצנועות ביום כוללות דייסת אורז בבוקר ובטטה מאודה עם מילקשייק בננה בערב.

ואגב, האוכל מוגש לתאים דרך פתח קטן בדלת.

אבל למה אנשים בוחרים להינעל מרצונם בתא בבית סוהר? מי היה מסכים להינעל בתא קטן למשך 20 שעות ביום? - את התשובה אפשר למצוא בתרבות העבודה האינטנסיבית של דרום קוריאה. הדרום קוריאנים עובדים קשה מאוד והמון שעות בכל שבוע. קשה ודאי להאמין, אבל הכלא בשבילם הוא אמצעי לברוח מהחיים עצמם...

עם ממוצע של יותר מ-2,000 שעות עבודה בשנה, הדרום קוריאנים ידועים כמי שעובדים הכי קשה בעולם המפותח, של אומות ה-oecd. המרוץ המתמיד הזה יוצר אצל רבים מהם עומס נפשי כבד. לכן, לא מעט מהם מחפשים דרכים להתנתק ולנוח.

המבקרים במתקן, אגב, מגיעים מכל שכבות החברה. חלקם סטודנטים לחוצים, אחרים הם עובדי הייטק וצווארון לבן עייפים, תלמידי תיכון מותשים ואפילו עקרות בית שזקוקות להפוגה. כולם מחפשים את אותו הדבר - שקט פנימי והפסקה מהמרוץ היומיומי.

השהייה היא עד שבוע ובסופה מקבלים תעודת שחרור. המעניין הוא שרבים מהאורחים חוזרים ל"כלא שבתוכם" שוב ושוב. דווקא בתוך התא הקטן והמסוגר, הם מעידים, הם מוצאים את החופש האמיתי - מהלחץ הבלתי פוסק של החיים המודרניים. לכן מייסדת המתקן אומרת שיתכן שהכלא האמיתי נמצא דווקא בחוץ, בחיים העמוסים והתובעניים שאנחנו חיים.

אפשר לצחוק על הקוריאנים, ללעוג להם או לצקצק בציניות, אבל התופעה הזו משקפת משהו עמוק על החברה המודרנית: לפעמים אנחנו צריכים להגביל את עצמנו פיזית כדי למצוא חופש נפשי. זה אולי נשמע פרדוקסלי, אבל אלפי המבקרים שכבר התנסו בחוויה הקוריאנית המרתקת מעידים שזו בדיוק התרופה שהם היו זקוקים לה.


הנה "הכלא שבתוכי":

https://youtu.be/LPgMY7XEr7k


כתבת טלוויזיה על צורת ההתבודדות המיוחדת של קוריאה:

https://youtu.be/Tzo4LGefuDI


הסבר על התופעה הייחודית של דרום קוריאה:

https://youtu.be/bjeJC7LIsFE


ראיון עם "אסיר":

https://youtu.be/TpJE6BPpsyY


וחוויות של כלוא ל-48 שעות:

https://youtu.be/hR24suBLmtY?long=yes

כלא אלקטרז המכונה גם "הסלע", היה בית סוהר אמריקאי לפושעים ועבריינים מסוכנים ביותר. הוא ניצב על אי במפרץ סן פרנסיסקו שבקליפורניה והיה כלא שקשה מאד לברוח ממנו. למעשה, זכה כלא אלקטרז למקום בספר השיאים של גינס בתור "הכלא השמור ביותר בעולם". הוא היה מבודד לחלוטין מהעיר סן-פרנסיסקו שנמצאת מולו ועובדי הכלא, הסוהרים ואפילו בני המשפחות שלהם - כולם התגוררו על האי.

הבריחה מכלא-אלקטרז הייתה כמעט בלתי אפשרית. במהלך שנותיו כמעט כל מי שניסו לברוח מהאי נתפסו או טבעו בבריחה. רק 3 אסירים נחשבים 'נעדרים' כיום, כיוון שלא נמצאו, אם כי שיערו שטבעו גם הם. בריחתם הנועזת של השלושה הונצחה בסרט הקולנוע "הבריחה מאלקטרז" משנת 1979.

בשנת 1963 נסגר הכלא בשל עלויות אחזקה גבוהות, שנבעו ממיקומו על האי ובשל זיהום מי המפרץ שנבע מהשפכים שיצר. כיום הוא משמש אתר תיירות.


הנה סרטון על אלקטרז:

http://youtu.be/9RFS46DH88w


מקומות סודיים באלקטרז:

http://youtu.be/xJc5Uco1p3k


אחד האסירים המפורסמים באלקטרז - איש הציפורים מאלקטרז:

http://youtu.be/7U0_Mj1GitI


וסרט ארוך על הכלא המפורסם אלקטרז והבריחה ממנו:

https://youtu.be/DO153ueJX1A?long=yes

מושבת העונשין ההיסטורית של פורט ארתור באוסטרליה הייתה בעבר מקום שאליו הגלו פושעים מרחבי האימפריה הבריטית שאוסטרליה הייתה חלק ממנה. האסירים שהוחזקו במושבת העונשין הזו, בחצי האי טסמן שבדרום-מזרח אוסטרליה, עבדו בעבודות פרך ובעבודות שונות של מלאכה, תיקונים, וייצור של חומרי בניה.

בית הכלא שבמקום נסגר ב-1877, אבל עד אז היו חיי הפושעים לשעבר קשים. יש המספרים שרוחות האסירים שמתו כאן ממשיכות לפקוד את המקום ולעשות "בווו" לתיירים האומללים. אבל אנחנו כמובן לא מאמינים כי אנחנו יודעים בפירוש ששמועות על רוחות רפאים מכניסות כסף רב למנהלי אתר התיירות שבמקום והרוח היחידה שמסתובבת במקום היא רוח המזגן שבמשרדי ההנהלה.


הנה מושבת העונשין השלווה פורט ארתור:

http://youtu.be/7VQry7AAKao


הקלטה שבשניות ה-13 וה-19 גילו בה צעקת "לא!" ושאלה "אתה בא?"

https://youtu.be/AIGgSrw1SSo


רודפים אחרי רוחות:

https://youtu.be/kR2PdVY8Xfo


וסרטון תיעודי על רוחות הרפאים של פורט ארתור:

https://youtu.be/W-HX660cFnQ?long=yes

ניסוי הכלא של סטנפורד (Stanford prison experiment) הוא אחד מהניסויים הידועים והקשים בתולדות המחקר המדעי בפסיכולוגיה. הניסוי נעשה על ידי פרופסור פיליפ זימבארדו, פסיכולוג חברתי ידוע שביקש לבחון כיצד משפיעים חוקים על ההתנהגות האנושית.

בניסוי, שאפשר לראשונה הצצה מקרוב אל הנפש האנושית האפלה, הראה החוקר עד כמה הכוח משחית. הוא הוכיח שבנסיבות מסוימות, יכולים גם אנשים רגילים ונורמטיביים לעשות מעשים נוראים.

לשם הניסוי נבנה כלא במרתפי האוניברסיטה. הסטודנטים שהתנדבו להשתתף בניסוי חולקו לשומרים ולאסירים. בתחילת הניסוי נעצרו הסטודנטים שנבחרו להיות אסירים על ידי ה"שוטרים" שבניסוי. הם נכלאו בכלא הניסוי, שבו שימש החוקר עצמו כ"מנהל הכלא".

בתוך זמן לא ארוך החלו מי שנבחרו כשומרים להפגין התנהגות אכזרית ואפילו סדיסטית, כמו גם התעללות מילולית ושליטה מוחלטת בהם. האסירים מצידם החלו להסתגר, לתפוס את עצמם כנחותים ולהפגין סימני דיכאון ומצוקה רגשית.

לאחר חמישה ימים הופסק הניסוי, כשהחוקר זימבארדו ראה שאולי הגזים. הוא נוכח שהתפקיד עלול לגרום לאנשים נורמטיביים (רגילים), להתנהג על פי תפקידם ואפילו לנהוג בצורה סדיסטית.

ממצאי הניסוי הביאו לכך שהחוקר זימבארדו הוזמן בשנת 2004 להעיד ולהגן על סוהר אמריקאי, שהועמד לדין על התנהגותו כלפי אסירים עיראקיים בכלא "אבו-גרייב".


הנה סיפור הניסוי בכלא של אוניברסיטת סטנפורד (מתורגם):

https://youtu.be/VVZAxSjKK3g


פרופסור זימברדו מציג את מקום הניסוי למבקרים:

http://youtu.be/RKW_MzREPp4


וסיפור הניסוי באנגלית:

http://youtu.be/t8vVjDkyH3Q

לאריסטו מיוחס המשפט האלמותי "התקווה היא חלומם של אנשים ערים." ולברנרד וויליאמס מיוחסת האימרה "מעולם לא היו לילה או בעיה, שהצליחו לנצח זריחה או תקווה."

אז מהי התקווה?

תקווה (Hope) היא הציפייה שיקרו דברים טובים, אמונה שטוב, שדבר חיובי יקרה בעתיד, משהו שהוא טוב יותר מההווה.

התקווה כוללת ציפייה ורצון להתקיימות של משהו, כמו רצון לזכות בבריאות, אהבה או אושר, או חומריים ומוחשיים, כמו מוצר נחשק או סמל סטטוס.

מילולית, התקווה באה כנראה מהמילה "קו", כמקשרת בין העבר, דרך ההווה ואל העתיד.

בניגוד לאופטימיות או האופטימיזם, שהם עניין מולד, את התקווה, אותה מיומנות לחלום על הטוב, אפשר ללמוד ולפתח, כמו שמפתחים שרירים במכון כושר. וכשלומדים לטפח אותה, היא הופכת את החיים הקשים למשמעותיים ומעט יותר קלים - פתגם רוסי אומר כבר דורות ש"התקווה מתה אחרונה".

אז מה ההבדל מאמונה?

בעוד שאמונה היא התחושה, כמעט הידיעה, שיקרה דבר מה, תקווה היא השאיפה לטוב, הרצון להתקיימות של דבר שישפר את המצב, בלי קשר למציאות ולסיכויים שזה יקרה כך.


#המדע והתקווה
אפילו המדע מראה שתקווה עוזרת לאדם להתמודד עם קשיי החיים ואפילו עם סופם ונגדו. עם הזמן הולכים ומצטברים מחקרים שמראים שזו לא תחושת בטן או משהו מופשט, שתקווה מבריאה. זה ממש עניין קליני, רפואי, מדיד ומדעי, שמשפיע לא רק על איכות החיים שלנו אלא גם על תוחלת החיים שלנו.

פרופסור שניידר האמריקאי הוא שהגה במקור את תאוריית התקווה. הוא מצא 3 תנאים שמאפשרים לנו לקוות,לייצר תקווה. הראשון הוא מטרה, משהו משמעותי שבשבילו ולשמו אנו מקווים להצליחה. השני הוא ההבנה שגם תקלות ושלבים שלא יצליחו בדרך מחייבים אותנו להפעיל תושייה ולגלות דרכים להתקדם למימוש התקווה. והתנאי השלישי הוא מוטיבציה. אנו חייבים לאתר וחטפח בנו את הדחף להצליח במשימה, גם כשהיא נראית בלתי אפשרית.

מסתבר שאפילו באירועים שקשורים בחיים ומוות, כמו מחלה או החלמה מפציעה קשה, יש לתקווה השפעה לא מבוטלת על הסיכוי להחלמה וההבראה.

ההסבר הוא שתחושת התקווה מייצרת במוח האנושי דופמין, אותו הורמון שקשור לאופוריה, למוטיבציה ועוררות. ההשפעה של דופמין, שמכונה "הורמון החיים של האדם" היא אדירה.

התקווה גם ממלאת תפקיד משמעותי ואולי אף מרכזי בתחום מדעי שנקרא פסיכונוירואימונולוגיה. הוא בודק את הגורמים שמקשרים בין הצד הפסיכולוגי, הנוירולוגי והמערכת החיסונית שלנו ומפעילים אותם בהצלחה רבה כל כך.


#דוגמאות
בהמנון הלאומי שלנו, "התקווה", מביע הכותב נפתלי הרץ אימבר, את התקווה לשוב לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות. קראו עליה בתגית "התקווה".

רואה בתקווה מרכיב מרכזי ביכולת לשרוד מצבים קשים גם החוקר הנודע, הנוירולוג, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט הווינאי ואבי תורת הלוגותרפיה, ויקטור פרנקל. מי שהתפרסם בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" היה ניצול שואה ששרד אותה, באופן כמעט לא סביר.

בזכות התקווה הצליח האיש החלש שהיה לשרוד עבודות פרך במחנות עבודה קשים, כשמסביבו קורסים, נופלים ומתים אסירים חזקים וחסונים ממנו. אפילו בצעדת המוות הוא הצליח להתעלות מעל לסבל והכאבים, כשדמיין את עצמו שורד ומתאחד עם רעייתו האהובה וחוזר לתת הרצאות באוניברסיטה. הוא שרד וניצח וכך גם אשתו, שפעלה בדיוק כמוהו במחנות בהם היא עברה.


הנה סיפורה של התקווה (עברית):

https://youtu.be/ldPGfbiWw0w


התקווה והנפש (עברית):

https://youtu.be/-_ytper9_b0


קדימון הסרט הנודע "חומות של תקווה" (מתורגם):

https://youtu.be/O2iKtPXUV-s


"אם סופה היא שיר של רוח, איזו מנגינה יש לתקווה?" - יעקב גלעד ויהודה פוליקר (עברית)

https://youtu.be/IFTqY7LpdIg


"פלוגות התקווה" שיוצא מה-7 באוקטובר ומושך לתקווה הלאומית (עברית):

https://youtu.be/mTjXviliGPk

שוד הרכבות הגדול היה אחד ממבצעי השוד המפורסמים בהיסטוריה של הפשע. השוד שביצעה כנופיית פושעים בת 15 חברים, בשנת 1963 שאב את ההשראה מסרטי המערב הפרוע.

במיוחד הוא שאב השראה מהמערבון הראשון בתולדות הקולנוע - "שוד הרכבת הגדול" של אדווין פורטר, סרט שבו הוצגה, אגב, כנראה לראשונה בתולדות הקולנוע, עריכה מקבילה, או עריכה צולבת, שמתארת על המסך כמה אירועים, המתרחשים בו-זמנית, אך במקומות שונים.

במהלך השוד פשטה הכנופיה על רכבת דואר שנשאה שטרות כסף שמיועדים להשמדה בלונדון. חברי הכנופיה הצליחו לקחת מהרכבת שלל בשווי של 2.6 מיליון ליש"ט - סכום דמיוני שהפך את השוד הזה לגדול ביותר במאה ה-20.

מכונית שהמתינה ליד הגשר אספה אותם והסיעה לחווה עזובה בשם לזרסלייד שבה המתין להם מטוס. רק ילד אחד שמכר להם היה שם כדי לספר לשוטרים על "האנשים הנדיבים שהיו כאן.." ולגרום בכך לאיתור שמותיהם.

בשבועות שלאחר מכן נתפסו כל חברי הכנופיה, חוץ מנהג קטר ששכרו. המרכזיים שבהם נדונו לעונשי מאסר כבדים ומתוכם שניים נמלטו - צ'רלס ווילסון, שנרצח כעבור זמן קצר בספרד ורוני ביגס, שיברח לברזיל ויהפוך לגיבור תרבות נועז, מעין סלב מקומי, יינשא לאישה מקומית ויבלה שם שנים רבות.

רק בזקנתו, חולה ומתגעגע, יחזור לאנגליה, ירצה מאסר קצר וישוחרר בשל מצבו הבריאותי.

והכסף, אתם שואלים... רק חלק קטן מהכסף שנשדד נמצא. מי אמר שהפשע לא משתלם?


הנה רוני ביגס, האסיר הנמלט של שוד הרכבות הגדול:

http://youtu.be/H5R5SoBYu_Y


ביקור במקום שבו נשדדה הרכבת ב-1963:

http://youtu.be/Eb2AK-me1b8


וסרטו של אדווין פורטר משנת 1903 על שוד הרכבת הגדול מהמאה ה-19, שהיווה השראה לשודדי רכבות:

http://youtu.be/Bc7wWOmEGGY?long=yes

זו אחת התעלומות המסתוריות ביותר בהיסטוריה של אירופה וללא ספק מהסיפורים המסקרנים שתשמעו.

האיש במסכת הברזל (Man in the Iron Mask) הוא סיפור שהתפרסם במיוחד, כשיצא ספר בשם זה, פרי עטו של הסופר הצרפתי, אלכסנדר דיומא האב.

האירוע האמיתי התרחש במהלך המאה ה-17, בתקופת שלטונו של המלך לואי ה-14 בצרפת. באותם ימים הוחזק אסיר אלמוני בכלא, במשך עשרות שנים. הוא הועבר שוב ושוב בין בית כלא לכלא אחר, בין מבצרים שונים ששימשו אז כבתי סוהר בצרפת. האחרון שבהם יהיה הבסטיליה הידועה בפריז.

הפרט שאי אפשר היה להתעלם ממנו אצל האסיר הזה הייתה מסכה, שכיסתה תמיד את פניו. מרבית הגרסאות המקוריות שדיווחו על האסיר המסתורי גרסו שהיא הייתה עשויה קטיפה שחורה ולא מסכת ברזל, כפי שהופיע בספרו של דיומא ויופץ בגרסאות מאוחרות יותר של השמועה.

בכל השלבים הללו נשמרה זהותו של האסיר המסתורי בסודיות מוחלטת. השומרים בבתי הכלא קיבלו פקודה מפורשת שלא לשוחח איתו או לחשוף לאחרים כל פרט שהוא על מראהו או חשד לגבי זהותו. הם הוזהרו שמי שיפר את ההוראות, צפוי לעונש מוות.

האסיר במסכה עצמו, זכה ליחס טוב יחסית וכבודו נשמר. ביחס לאסירים אחרים, הוא נהנה מבגדים טובים ואוכל איכותי.

ב-19 בנובמבר 1703 מת האסיר עם המסכה. זה היה בכלא הבסטיליה בפריז, כשזהותו האמיתית של האסיר לא ידועה, מכיוון שאיש לא ראה את פניו מעולם, בשל מסכת הקטיפה השחורה שהסתירה אותם.

הסיפור בן מאות השנים על האיש במסכת הברזל קיבל ביטויים רבים באמנויות השונות. אם בספרות פרסם אותו דיומא, בקולנוע גילם את דמותו של האסיר המסתורי כוכב הקולנוע ליאונרדו דיקפריו.

סיפורו של האיש במסכת הברזל נע בין תיעוד אמיתי על אסיר במסכה לאגדה היסטורית מסתורית ומסעירה. המסתורין סביב זהותו ימשיך אולי לרתק היסטוריונים וחובבי היסטוריה לתמיד, אך הסיכוי לתשובה ודאית, רק הולך ומתרחק.


#מי הוא היה?
זהותו של אסיר המסכה נותרה חסויה עד ימינו. רבים מהפרטים בסיפור הזה הם בבירור בדויים או לפחות מוגזמים. ועדיין, זו חידה היסטורית, ללא פיתרון ברור, שאיכשהו נותרה לא פתורה - גם בחלוף מאות שנים ואחרי שאימת עונש המוות בצו המלך כבר לא מוטלת על איש.

בין ההשערות שהועלו לגבי זהותו של האיש במסכה היו שמדובר בתאומו הסודי של המלך, אחיו התאום הזהה של לואי ה-14, שנכלא רק כדי למנוע איום על שלטון המלך. המלך הורה לאלץ את אחיו ללבוש מסכה, על מנת שלא יזהו את פניו ותתגלה האפשרות לעיני קושרים אפשריים, להחליפו בתאום זהה.

השערות נוספות לגבי זהותו היו שהאיש במסכה הוא אציל שסר חינו בעיני המלך, או מרגל בכיר שנתפס ואפילו מחשבה שאולי היה זה אביו הלא חוקי של לואי ה-14 עצמו.

חוקרים שחיפשו גם הם פתרון, פיצחו בשלב מסוים את צופן יומנו של המלך. מהצופן, המורכב יחסית, הם למדו, לטענתם, שהאסיר במסכה היה גנרל צרפתי שברח מהקרב. כדי לחוס על כבודו של מי שנטש את חייליו ונאסר, הוסתרה זהותו באמצעות המסכה.

הרומן המפורסם "האיש במסכת הברזל" הוא חלק ממיתולוגיה, שהפכה את מסכת הברזל למרכיב מרכזי בסיפור, אבל בפועל מה שנותר פתוח הוא רק התשובה המספקת אץ הסקרנות לשאלה - מי היה האיש במסכת הברזל?


הנה סיפורו של האסיר במסכת הברזל:

https://youtu.be/mwXFAKTf040


מי הוא היה?

https://youtu.be/DfJNWA2hnS8


תעלומת האיש עם קטעים מסרטים עליו

https://youtu.be/z7hdc5M9rjI


והסרט המלא על האיש במסכת הברזל מ-1977:

https://youtu.be/kFuO4LooY_U?long=yes