שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה ג'ון פון נוימן, הגאון ממציא העתיד?
המדען וחלוץ המחשבים ג'ון פון נוימן (John von Neumann) היה מגדולי המתמטיקה ומי שנחשב כאחד הגאונים הגדולים של המאה ה-20.
פון נוימן, מי שנולד יהודי והמיר את דתו לנצרות הקתולית, פעל בבודפשט ובמהלך חייו תרם תרומה מכרעת ופורצת דרך לתחומי מדע שונים ומורכבים במיוחד.
הוא זכור כאיש אשכולות הונגרי-אמריקאי, ששילב בהצלחה מרשימה, במיוחד לאור חייו הקצרים יחסית, בתחומים מדעיים של מחקר טהור ובמחקר שימושי שעשה, במגוון אדיר של ענפי מדע ופיתוח.
לא פלא שיש הרואים בו את ממציא העתיד.
ג'ון לואיס פון נוימן, בשמו המלא, היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה ה-20. מצד אחד הוא תרם רבות לפיתוח המחשב האלקטרוני ומדעי המחשב. מנגד, הוא מהתורמים הגדולים לפיתוח פצצת האטום, במסגרת פרויקט "לוס אלמוס" ופרויקט מנהטן, לו תרם את יכולותיו המתמטיות והמחשוביות.
ג'ון פון ניומן תרם תרומה משמעותית לחקר תחומים מדעיים מורכבים, כמו תורת הקבוצות, מכניקת הקוונטים וענפי מתמטיקה נוספים. איכשהו הוא תמיד היה שם ונתן כתף להתפתחויות הכי משמעותיות בפיזיקה, במתמטיקה ובהיסטוריה החישובית. לצד המחשבים האלקטרוני, מדענים מרבים לציין את התרומה המכרעת שלו גם במשפט גדל, מכונות טיורינג, אוטומטים סלולריים.
הוא היה גם מי שיצר את תורת המשחקים, ביחד עם אוסקר מורגנשטרן.
אגב, אותו פון נוימן היה בעל זיכרון צילומי, מה שאפשר לו לסרוק בעיניו דפים של ספר ואחרי שנים לומר את מילותיו בעל פה, מהראש.
לימים אמר עליו הפרופסור הנודע וזוכה פרס הנובל הווארד אייקן, מי שהיה תלמידו, ש"יש שני סוגי בני אדם בעולם - פון ניומן מצד אחד ושאר בני האדם מנגד".
הנה ג'ון פון נוימן:
https://youtu.be/Po3vwMq_2xA
על תרומתו לפצצה האטומית של ארה"ב:
https://youtu.be/cYyQcWPywHo
הנה הוא בראיון טלוויזיה:
https://youtu.be/vLbllFHBQM4
המתמטיקאי של פרויקט מנהטן מספר על מוחו של פון נוימן שרבים ראו בו את האיש החכם ביותר בעולם:
https://youtu.be/TC0eWvhWGQg
סרט תיעודי על חייו וגדולתו של פון ניומן:
https://youtu.be/IPMjVcLiNKc?long=yes
סרט תיעודי על תרומתו האדירה לפצצת האטום של אופנהיימר:
https://youtu.be/q5SkVmZhnBw?long=yes
וכל התחומים המדעיים וההיסטוריים בהם תרם גאון העל של המדע היישומי:
https://youtu.be/17mNnWn2AsM?long=yes
מהו המחשב הראשון שאיחסן בתוכו את כל התוכנה שלו?
בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה.
פיתח את המחשב הזה מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.
פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.
בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.
הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:
http://youtu.be/Po3vwMq_2xA
ופון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:
http://youtu.be/vLbllFHBQM4
מהן מכונות פון ניומן?
מכונות פון-ניומן (Von Neumann Machines) הן מכונות המשכפלות את עצמן שוב ושוב, אבל הרעיון שהוליד את הרעיון ליצור מכונות כאלה, שעדיין לא יוצרו, הוא מעניין אפילו יותר מקיומן.
הכל התחיל מאחד המתמטיקאים-פיזיקאים הגדולים של המאה ה-20. קראו לו ג'ון פון-ניומן והוא היה כנראה אחד המבריקים בתולדות המתמטיקה. הוא עסק ופעל בכל כך הרבה תחומים מדעיים, תרם כל כך הרבה ידע למדע המודרני, שאלמלא אלברט איינשטיין הוא יכול היה להיחשב למדען הגדול במאה ה-20. הוא היה יהודי הונגרי שהתנצר וברח בתקופת המלחמה לארצות הברית, עסק במתמטיקה, ייסד את תחום תורת המשחקים, בחן סוגיות בפיזיקה, תרם לפצצה האטומית של אמריקה, המציא את המחשב המודרני ופתר אינסוף בעיות מדעיות מורכבות במיוחד.
כשהתחבטו הפיזיקאים בחיפוש אחר דרך להוציא בני אדם למסעות בחלל, הציע פון-ניומן פתרון משונה, מטורף, או גאוני - שכולם ראו בו הברקה בכל מקרה. במקום להוציא אנשים למסעות כאלה, הציע פון נוימן, הבה נאכלס את היקום במכונות. ואלה לא יהיו סתם מכונות, כמו שהיו אז, בטרם פרוץ המחשוב לחיינו. מדובר היה בחללית לא מאוישת, אינטליגנטית במיוחד, שתנחת על כוכב-לכת ותנצל את משאביו וחומרי הבנייה שבו. לאחר שתתפרק, תהפוך החללית החכמה לכמה רובוטים אינטליגנטיים, שינצלו את משאבי הכוכב כדי לבנות מהם עשרות חלליות נוספות כמוה. הללו יישלחו לכוכבים חדשים ויעשו שוב ושוב את פעילות ההתרבות המהירה וההשתלטות על כוכבים בגלקסיית שביל החלב. כמובן שהמכונות הללו יכינו גם את הכוכבים עצמם להתיישבות עתידית של מי ששלחו אותם.
המכונות האלה קיבלו את השם הלא-מפתיע "מכונות פון-ניומן". הרעיון שלו היה שתיאורטית יוכלו המכונות להשתלט כך על כל היקום, בעיקר משום שהן מתרבות בגידול אקספוננציאלי, מייצרות שוב ושוב מכונות כמוהן ומנצלות את המשאבים שיש בכוכבים עצמם, מבלי להוביל עימן משאבים מכדור הארץ. אם כל מכונה מייצרת 100 מכונות דומות, בתוך 4 דורות יוכלו מכונות פון נוימן לייצר מיליון מכונות. עוד שני דורות ויש כבר 10 מיליארד כאלה...
כמובן שמכונות פון-ניומן הן תיאורטיות. בניית מכונות כאלה היא עניין מורכב מאד, בהתחשב בכך שאנו רק בתחילת העידן של האינטליגנציה המלאכותית. אבל הרעיון הזה יושב על המדף המדעי-טכנולוגי וממתין למימושו. מי יודע מתי ירחפו ביליארדי מכונות כאלה בשביל החלב וישתלטו בשביל נינינו על הגלקסיה?
הנה סיפורן של מכונות פון ניומן (מתורגם):
https://youtu.be/Rpy9Qp7NAaw
הסבר מקיף על הרעיון של מכונות פון-ניומן:
https://youtu.be/4H55wybU3rI
וסרט תיעודי על הרעיון של מכונות המשכפלות את עצמן:
https://youtu.be/V-96C4ExhWM?long=yes
מהו זיכרון צילומי ואיך הוא פועל?
זיכרון צילומי (Photographic memory) אצל בני אדם הוא תופעה בה אנשים מסוימים ממשיכים לראות תמונה או מראה שאליהם נחשפו או ראו לרגע קט.
בעלי זיכרון צילומי הם בעלי יכולת לזכור תמונה או מראה כאלה, גם אחרי שהם לא נמצאים מולם יותר.
למעשה, בעלי הזיכרון הצילומי טוענים שהם ממשיכים לראות את התמונה ממש מול עיניהם, עוד כחצי דקה אחרי שהיא הוסרה. לפי עדויות אנשים בעלי זיכרון צילומי כזה, מצמוץ או עצימה של העיניים ולו גם לרגע קט, גורמים אצלם להיעלמות של התמונה, כמו אצל שאר האוכלוסיה האנושית.
בניסויים שנערכו לאנשים כאלה, שמו לב החוקרים שתשובותיהם של בעלי זיכרון צילומי, לגבי התמונה לה נחשפו, נאמרות בדרך כלל בלשון הווה ולא בלשון עבר. זאת לעומת אנשים רגילים, המעידים על מה שראו, כמעט תמיד בלשון עבר.
זה מדהים לא רק כי התשובות אצל אנשים בעלי זיכרון כזה הן מדויקות, אלא מרתקת התפיסה שהם רואים ממש מולם, עכשיו, את התמונה שאיש כבר לא רואה. התמונה הרי כבר לא מולם יותר.
כן, הזיכרון הצילומי הוא חמקמק יחסית, בעיקר מכיוון שאין תיאוריה מדעית שהתגבשה באופן מוצק, לגבי הדרך שבה מתרחש התהליך. היכולת הזו נחשבת נדירה יחסית אצל אנשים ובפרט אצל מבוגרים. מרבית המקרים של זיכרון צילומי הם של ילדים דווקא.
מצד שני, המדענים דיווחו לא פעם על אי דיוקים בתשובות על התמונה שנצרבה אצל בעלי הזיכרון הצילומי. טעויות, פרטים עודפים או פרטים חסרים, מעידים שככל הנראה התמונה שהם זוכרים היא לא סוג של "צילום" טבעי שאין בו שגיאות, אלא יותר תכונת זיכרון ויזואלית, ספציפית וברמה גבוהה מאוד של המוח האנושי.
אחד האנשים שהתפרסמו בזיכרון הצילומי שלהם היה ניקולה טסלה, הגאון הקרואטי בעל אינסוף ההמצאות, שזכר במבט אחד בלבד דפי ספר שלם, אותם סקר במהירות, בזה אחר זה. טסלה סקר במבט ספרים שלמים וזכר אותם לתמיד. כזה היה גם גאון המחשבים, המתמטיקאי ואבי תורת המשחקים ג'ון פון נוימן.
הנה הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/XXT45g8bXeg
הרצאת וידאו קצרה על הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/8YYSl8iXuA0
ו-10 אנשים בהיסטוריה שהיו בעלי זיכרון צילומי:
https://youtu.be/UZbv6qQTMYo
מי המציא את המחשב או מיהם ממציאי המחשב?
המחשב הומצא בידי... טוב, זה מורכב אז נתחיל ממש מהתחלה.
בראשית היו אלה הסינים שהמציאו את החשבוניה. המתמטיקאי והמדען הצרפתי בלייז פסקל שכלל את החשבונייה הזו והפך אותה למכונת חישוב מתקדמת יחסית, שהיום מכנים אותה "מכונת פסקל". בני התקופה התייחסו אליה כאל גימיק משעשע והיא לא הגיעה לכדי שימיש מעשי. המתימטיקאי הגרמני גוטפריד לייבניץ ישכלל אותה בהמשך אותה מאה (ה-17) ויוסיף לה את היכולת להכפיל מספרים.
בתחילת המאה ה-19 מפתח הצרפתי ז'וזף מארי ז'אקארד מכשיר מתקדם מאוד - נול אריגה שיבצע באופן אוטומטי דוגמאות משתנות של אריגת שטיחים, רק על ידי שינוי של כרטיסי נייר מנוקב. לפי הנקבים היחודיים שבכל כרטיס, הנול "ידע" לשחזר באופן אוטומטי את התבנית הרצויה ולייצר את דוגמת האריגה על הבד.
ב-1820 מפתח הבריטי צ'ארלס בבג' את "מנוע ההבדל" שלו - קונספט למנוע אנליטי או סוג של מכונת חישוב משוכללת שהוא לא הגיע לכדי בנייתה בפועל, אבל ניסח אותה בדייקנות מדהימה. כשבנו אותה בימינו על פי הוראותיו, היא עבדה נהדר.
בשלהי המאה ה-19 מפתח המדען האמריקאי הרמן הולרית' מכונת ניקוב כרטיסים. מעתה לא ינוקבו כרטיסי הניקוב שהמציא גו'זף-מארי ז'אקארד באופן ידני, אלא באופן מיכני. ואכן, בשנת 1887 יהפוך הכרטיס המנוקב של הרמן הולרית' לאמצעי המוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. החברה שהוא מקים עתידה לעבור מיזוגים ורכישות ועתידה להיות לחברת IBM, לימים חברת המחשבים הגדולה בעולם והמשפיעה ביותר על תעשיית המחשבים של מרבית המאה ה-20.
אחרי מלחמת העולם השנייה ממציא אלן טיורינג, מפצח קוד האניגמה שהכניע במוחו את הנאצים, את מדעי המחשב ולמעשה ממציא את המחשב הראשון. כמו מוצרט במוסיקה, הוא לא זקוק לבניית המחשב באמת כדי לנסח את כל מה שצריך להיות בו וזה הופך אותו לקרוב ביותר לממציא המחשב. אבל יש עוד...
לתכניות המפורטות מצטרף גאון נוסף, הגאון ההונגרי ג'ון פון נוימן, שמנסח כללים נוספים לגבי המחשב ובראשם - שהמחשב עתיד לכלול את התוכנות שלו. הוא מפתח לבסוף את מחשב ה-EDVAC שעושה בדיוק את זה ומקדם את המחשב עוד שלב באבולוציה.
בסוף מלחמת העולם השנייה מפתחים מצד אחד את מחשב ה"הרווארד סימן 1" שתכנן הווארד אייקון ונחשב למחשב החשמלי הראשון בהיסטוריה.
אחריו פיתח צמד מהנדסים באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב את מחשב ה-ENIAC, מחשב ענק במשקל 27 טון שהיה כבר מחשב, אמנם מסורבל וענקי וללא זיכרון משלו, אבל בכל זאת מחשב אלקטרוני של ממש. אניאק נחשב למחשב הראשון, כי הוא הראשון בהיסטוריה שיכול לבצע משימות שונות ומגוונות ולא כמו כל קודמיו שפותחו למשימה ספציפית - כל אחד למטרה אחת מסוימת.
מחשב היוניווק (UNIVAC), שיפתח אותו צמד לאחר שהוא פורש מהאוניברסיטה ומקים חברה משלהם, כבר שקל "רק" 8 טון והיה לראשונה בעל זיכרון, עוד שלב באבולוציה הממוחשבת. ההישג האמיתי של ה-UNIVAC הושג בהיותו המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים - היוניווק הצליח לנבא את נצחונו של אייזנהאואר, במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב ובניגוד לדעתם של הסוקרים. כשהוא ניצח בניבוי תוצאות הבחירות, התגלה לראשונה לעולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. בינגו!
מכאן מתחילים הדברים לרוץ. בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור שמאפשר למחשבים לקטון לממדים של ארון. עם זמן יפותחו השבבים שיקטינו אותו לגודל של מזוודה ויגיע עידן המחשבים האישיים.
המחשב האישי הראשון הוא מחשב Apple, תוצאת העבודה של שני ה"סטיבים" - סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי חברת אפל. בשלהי שנות ה-70 הם מוציאים את מחשב האפל האישי שהופך להצלחה מסחרית.
אבל מי שתהפוך את המחשבים האישיים להצלחה עולמית היא דווקא IBM, אותה חברה שהוקמה לייצור של כרטיסי ניקוב, כמעט 100 שנה לפני כן. ב-1981 יבמ מוציאה את ה-PC, המחשב האישי הפופולרי בעולם. שלל מתחרות שלה, מטאיוון ועד יפן, מתחילות להוציא מחשבים אישיים "תואמי IBM", שהיו זולים מהאפל 2 של חברת Apple ומה-PC של IBM. התחרות שמתפתחת בתחום הופכת את המחשבים האישיים לנפוצים בכל העולם.
אז מי המציא, אם כן, את המחשב? - זה היו כולם. המחשב נולד משרשרת ארוכה ובת מאות שנים של המצאות ופיתוחים, ניסיונות וכישלונות, לא מעט דגמים שלא הוזכרו כאן, שלל טכנולוגיות וארגונים שהשקיעו ממון בפיתוחים יקרים להחריד.
היו גם המון אנשים, מאוד חכמים, שתרמו להיווצרותו של המחשב. כל אחד מהם תרם שלב בסולם שהוביל אל המחשב שאנו מכירים. האמת שזה לא נגמר כאן כי גם הטלפונים החכמים, הטאבלטים ואפילו הכספומטים של הבנק הם סוגים של מחשבים, אבל על כך תקראו בערכים שמוקדשים להם.
הנה תולדות המצאת המחשב וממציא המחשב האמיתי:
https://youtu.be/d1pvc9Zh7Tg
המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן (מתורגם):
https://youtu.be/4ObouwCHk8w
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
מחשב UNIVAC, המחשב שהביס לראשונה מומחים אנושיים, בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):
https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes
המדען וחלוץ המחשבים ג'ון פון נוימן (John von Neumann) היה מגדולי המתמטיקה ומי שנחשב כאחד הגאונים הגדולים של המאה ה-20.
פון נוימן, מי שנולד יהודי והמיר את דתו לנצרות הקתולית, פעל בבודפשט ובמהלך חייו תרם תרומה מכרעת ופורצת דרך לתחומי מדע שונים ומורכבים במיוחד.
הוא זכור כאיש אשכולות הונגרי-אמריקאי, ששילב בהצלחה מרשימה, במיוחד לאור חייו הקצרים יחסית, בתחומים מדעיים של מחקר טהור ובמחקר שימושי שעשה, במגוון אדיר של ענפי מדע ופיתוח.
לא פלא שיש הרואים בו את ממציא העתיד.
ג'ון לואיס פון נוימן, בשמו המלא, היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה ה-20. מצד אחד הוא תרם רבות לפיתוח המחשב האלקטרוני ומדעי המחשב. מנגד, הוא מהתורמים הגדולים לפיתוח פצצת האטום, במסגרת פרויקט "לוס אלמוס" ופרויקט מנהטן, לו תרם את יכולותיו המתמטיות והמחשוביות.
ג'ון פון ניומן תרם תרומה משמעותית לחקר תחומים מדעיים מורכבים, כמו תורת הקבוצות, מכניקת הקוונטים וענפי מתמטיקה נוספים. איכשהו הוא תמיד היה שם ונתן כתף להתפתחויות הכי משמעותיות בפיזיקה, במתמטיקה ובהיסטוריה החישובית. לצד המחשבים האלקטרוני, מדענים מרבים לציין את התרומה המכרעת שלו גם במשפט גדל, מכונות טיורינג, אוטומטים סלולריים.
הוא היה גם מי שיצר את תורת המשחקים, ביחד עם אוסקר מורגנשטרן.
אגב, אותו פון נוימן היה בעל זיכרון צילומי, מה שאפשר לו לסרוק בעיניו דפים של ספר ואחרי שנים לומר את מילותיו בעל פה, מהראש.
לימים אמר עליו הפרופסור הנודע וזוכה פרס הנובל הווארד אייקן, מי שהיה תלמידו, ש"יש שני סוגי בני אדם בעולם - פון ניומן מצד אחד ושאר בני האדם מנגד".
הנה ג'ון פון נוימן:
https://youtu.be/Po3vwMq_2xA
על תרומתו לפצצה האטומית של ארה"ב:
https://youtu.be/cYyQcWPywHo
הנה הוא בראיון טלוויזיה:
https://youtu.be/vLbllFHBQM4
המתמטיקאי של פרויקט מנהטן מספר על מוחו של פון נוימן שרבים ראו בו את האיש החכם ביותר בעולם:
https://youtu.be/TC0eWvhWGQg
סרט תיעודי על חייו וגדולתו של פון ניומן:
https://youtu.be/IPMjVcLiNKc?long=yes
סרט תיעודי על תרומתו האדירה לפצצת האטום של אופנהיימר:
https://youtu.be/q5SkVmZhnBw?long=yes
וכל התחומים המדעיים וההיסטוריים בהם תרם גאון העל של המדע היישומי:
https://youtu.be/17mNnWn2AsM?long=yes
בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה.
פיתח את המחשב הזה מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.
פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.
בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.
הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:
http://youtu.be/Po3vwMq_2xA
ופון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:
http://youtu.be/vLbllFHBQM4
מכונות פון-ניומן (Von Neumann Machines) הן מכונות המשכפלות את עצמן שוב ושוב, אבל הרעיון שהוליד את הרעיון ליצור מכונות כאלה, שעדיין לא יוצרו, הוא מעניין אפילו יותר מקיומן.
הכל התחיל מאחד המתמטיקאים-פיזיקאים הגדולים של המאה ה-20. קראו לו ג'ון פון-ניומן והוא היה כנראה אחד המבריקים בתולדות המתמטיקה. הוא עסק ופעל בכל כך הרבה תחומים מדעיים, תרם כל כך הרבה ידע למדע המודרני, שאלמלא אלברט איינשטיין הוא יכול היה להיחשב למדען הגדול במאה ה-20. הוא היה יהודי הונגרי שהתנצר וברח בתקופת המלחמה לארצות הברית, עסק במתמטיקה, ייסד את תחום תורת המשחקים, בחן סוגיות בפיזיקה, תרם לפצצה האטומית של אמריקה, המציא את המחשב המודרני ופתר אינסוף בעיות מדעיות מורכבות במיוחד.
כשהתחבטו הפיזיקאים בחיפוש אחר דרך להוציא בני אדם למסעות בחלל, הציע פון-ניומן פתרון משונה, מטורף, או גאוני - שכולם ראו בו הברקה בכל מקרה. במקום להוציא אנשים למסעות כאלה, הציע פון נוימן, הבה נאכלס את היקום במכונות. ואלה לא יהיו סתם מכונות, כמו שהיו אז, בטרם פרוץ המחשוב לחיינו. מדובר היה בחללית לא מאוישת, אינטליגנטית במיוחד, שתנחת על כוכב-לכת ותנצל את משאביו וחומרי הבנייה שבו. לאחר שתתפרק, תהפוך החללית החכמה לכמה רובוטים אינטליגנטיים, שינצלו את משאבי הכוכב כדי לבנות מהם עשרות חלליות נוספות כמוה. הללו יישלחו לכוכבים חדשים ויעשו שוב ושוב את פעילות ההתרבות המהירה וההשתלטות על כוכבים בגלקסיית שביל החלב. כמובן שהמכונות הללו יכינו גם את הכוכבים עצמם להתיישבות עתידית של מי ששלחו אותם.
המכונות האלה קיבלו את השם הלא-מפתיע "מכונות פון-ניומן". הרעיון שלו היה שתיאורטית יוכלו המכונות להשתלט כך על כל היקום, בעיקר משום שהן מתרבות בגידול אקספוננציאלי, מייצרות שוב ושוב מכונות כמוהן ומנצלות את המשאבים שיש בכוכבים עצמם, מבלי להוביל עימן משאבים מכדור הארץ. אם כל מכונה מייצרת 100 מכונות דומות, בתוך 4 דורות יוכלו מכונות פון נוימן לייצר מיליון מכונות. עוד שני דורות ויש כבר 10 מיליארד כאלה...
כמובן שמכונות פון-ניומן הן תיאורטיות. בניית מכונות כאלה היא עניין מורכב מאד, בהתחשב בכך שאנו רק בתחילת העידן של האינטליגנציה המלאכותית. אבל הרעיון הזה יושב על המדף המדעי-טכנולוגי וממתין למימושו. מי יודע מתי ירחפו ביליארדי מכונות כאלה בשביל החלב וישתלטו בשביל נינינו על הגלקסיה?
הנה סיפורן של מכונות פון ניומן (מתורגם):
https://youtu.be/Rpy9Qp7NAaw
הסבר מקיף על הרעיון של מכונות פון-ניומן:
https://youtu.be/4H55wybU3rI
וסרט תיעודי על הרעיון של מכונות המשכפלות את עצמן:
https://youtu.be/V-96C4ExhWM?long=yes
זיכרון צילומי (Photographic memory) אצל בני אדם הוא תופעה בה אנשים מסוימים ממשיכים לראות תמונה או מראה שאליהם נחשפו או ראו לרגע קט.
בעלי זיכרון צילומי הם בעלי יכולת לזכור תמונה או מראה כאלה, גם אחרי שהם לא נמצאים מולם יותר.
למעשה, בעלי הזיכרון הצילומי טוענים שהם ממשיכים לראות את התמונה ממש מול עיניהם, עוד כחצי דקה אחרי שהיא הוסרה. לפי עדויות אנשים בעלי זיכרון צילומי כזה, מצמוץ או עצימה של העיניים ולו גם לרגע קט, גורמים אצלם להיעלמות של התמונה, כמו אצל שאר האוכלוסיה האנושית.
בניסויים שנערכו לאנשים כאלה, שמו לב החוקרים שתשובותיהם של בעלי זיכרון צילומי, לגבי התמונה לה נחשפו, נאמרות בדרך כלל בלשון הווה ולא בלשון עבר. זאת לעומת אנשים רגילים, המעידים על מה שראו, כמעט תמיד בלשון עבר.
זה מדהים לא רק כי התשובות אצל אנשים בעלי זיכרון כזה הן מדויקות, אלא מרתקת התפיסה שהם רואים ממש מולם, עכשיו, את התמונה שאיש כבר לא רואה. התמונה הרי כבר לא מולם יותר.
כן, הזיכרון הצילומי הוא חמקמק יחסית, בעיקר מכיוון שאין תיאוריה מדעית שהתגבשה באופן מוצק, לגבי הדרך שבה מתרחש התהליך. היכולת הזו נחשבת נדירה יחסית אצל אנשים ובפרט אצל מבוגרים. מרבית המקרים של זיכרון צילומי הם של ילדים דווקא.
מצד שני, המדענים דיווחו לא פעם על אי דיוקים בתשובות על התמונה שנצרבה אצל בעלי הזיכרון הצילומי. טעויות, פרטים עודפים או פרטים חסרים, מעידים שככל הנראה התמונה שהם זוכרים היא לא סוג של "צילום" טבעי שאין בו שגיאות, אלא יותר תכונת זיכרון ויזואלית, ספציפית וברמה גבוהה מאוד של המוח האנושי.
אחד האנשים שהתפרסמו בזיכרון הצילומי שלהם היה ניקולה טסלה, הגאון הקרואטי בעל אינסוף ההמצאות, שזכר במבט אחד בלבד דפי ספר שלם, אותם סקר במהירות, בזה אחר זה. טסלה סקר במבט ספרים שלמים וזכר אותם לתמיד. כזה היה גם גאון המחשבים, המתמטיקאי ואבי תורת המשחקים ג'ון פון נוימן.
הנה הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/XXT45g8bXeg
הרצאת וידאו קצרה על הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/8YYSl8iXuA0
ו-10 אנשים בהיסטוריה שהיו בעלי זיכרון צילומי:
https://youtu.be/UZbv6qQTMYo
ג'ון פון נוימן
המחשב הומצא בידי... טוב, זה מורכב אז נתחיל ממש מהתחלה.
בראשית היו אלה הסינים שהמציאו את החשבוניה. המתמטיקאי והמדען הצרפתי בלייז פסקל שכלל את החשבונייה הזו והפך אותה למכונת חישוב מתקדמת יחסית, שהיום מכנים אותה "מכונת פסקל". בני התקופה התייחסו אליה כאל גימיק משעשע והיא לא הגיעה לכדי שימיש מעשי. המתימטיקאי הגרמני גוטפריד לייבניץ ישכלל אותה בהמשך אותה מאה (ה-17) ויוסיף לה את היכולת להכפיל מספרים.
בתחילת המאה ה-19 מפתח הצרפתי ז'וזף מארי ז'אקארד מכשיר מתקדם מאוד - נול אריגה שיבצע באופן אוטומטי דוגמאות משתנות של אריגת שטיחים, רק על ידי שינוי של כרטיסי נייר מנוקב. לפי הנקבים היחודיים שבכל כרטיס, הנול "ידע" לשחזר באופן אוטומטי את התבנית הרצויה ולייצר את דוגמת האריגה על הבד.
ב-1820 מפתח הבריטי צ'ארלס בבג' את "מנוע ההבדל" שלו - קונספט למנוע אנליטי או סוג של מכונת חישוב משוכללת שהוא לא הגיע לכדי בנייתה בפועל, אבל ניסח אותה בדייקנות מדהימה. כשבנו אותה בימינו על פי הוראותיו, היא עבדה נהדר.
בשלהי המאה ה-19 מפתח המדען האמריקאי הרמן הולרית' מכונת ניקוב כרטיסים. מעתה לא ינוקבו כרטיסי הניקוב שהמציא גו'זף-מארי ז'אקארד באופן ידני, אלא באופן מיכני. ואכן, בשנת 1887 יהפוך הכרטיס המנוקב של הרמן הולרית' לאמצעי המוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. החברה שהוא מקים עתידה לעבור מיזוגים ורכישות ועתידה להיות לחברת IBM, לימים חברת המחשבים הגדולה בעולם והמשפיעה ביותר על תעשיית המחשבים של מרבית המאה ה-20.
אחרי מלחמת העולם השנייה ממציא אלן טיורינג, מפצח קוד האניגמה שהכניע במוחו את הנאצים, את מדעי המחשב ולמעשה ממציא את המחשב הראשון. כמו מוצרט במוסיקה, הוא לא זקוק לבניית המחשב באמת כדי לנסח את כל מה שצריך להיות בו וזה הופך אותו לקרוב ביותר לממציא המחשב. אבל יש עוד...
לתכניות המפורטות מצטרף גאון נוסף, הגאון ההונגרי ג'ון פון נוימן, שמנסח כללים נוספים לגבי המחשב ובראשם - שהמחשב עתיד לכלול את התוכנות שלו. הוא מפתח לבסוף את מחשב ה-EDVAC שעושה בדיוק את זה ומקדם את המחשב עוד שלב באבולוציה.
בסוף מלחמת העולם השנייה מפתחים מצד אחד את מחשב ה"הרווארד סימן 1" שתכנן הווארד אייקון ונחשב למחשב החשמלי הראשון בהיסטוריה.
אחריו פיתח צמד מהנדסים באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב את מחשב ה-ENIAC, מחשב ענק במשקל 27 טון שהיה כבר מחשב, אמנם מסורבל וענקי וללא זיכרון משלו, אבל בכל זאת מחשב אלקטרוני של ממש. אניאק נחשב למחשב הראשון, כי הוא הראשון בהיסטוריה שיכול לבצע משימות שונות ומגוונות ולא כמו כל קודמיו שפותחו למשימה ספציפית - כל אחד למטרה אחת מסוימת.
מחשב היוניווק (UNIVAC), שיפתח אותו צמד לאחר שהוא פורש מהאוניברסיטה ומקים חברה משלהם, כבר שקל "רק" 8 טון והיה לראשונה בעל זיכרון, עוד שלב באבולוציה הממוחשבת. ההישג האמיתי של ה-UNIVAC הושג בהיותו המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים - היוניווק הצליח לנבא את נצחונו של אייזנהאואר, במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב ובניגוד לדעתם של הסוקרים. כשהוא ניצח בניבוי תוצאות הבחירות, התגלה לראשונה לעולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. בינגו!
מכאן מתחילים הדברים לרוץ. בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור שמאפשר למחשבים לקטון לממדים של ארון. עם זמן יפותחו השבבים שיקטינו אותו לגודל של מזוודה ויגיע עידן המחשבים האישיים.
המחשב האישי הראשון הוא מחשב Apple, תוצאת העבודה של שני ה"סטיבים" - סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי חברת אפל. בשלהי שנות ה-70 הם מוציאים את מחשב האפל האישי שהופך להצלחה מסחרית.
אבל מי שתהפוך את המחשבים האישיים להצלחה עולמית היא דווקא IBM, אותה חברה שהוקמה לייצור של כרטיסי ניקוב, כמעט 100 שנה לפני כן. ב-1981 יבמ מוציאה את ה-PC, המחשב האישי הפופולרי בעולם. שלל מתחרות שלה, מטאיוון ועד יפן, מתחילות להוציא מחשבים אישיים "תואמי IBM", שהיו זולים מהאפל 2 של חברת Apple ומה-PC של IBM. התחרות שמתפתחת בתחום הופכת את המחשבים האישיים לנפוצים בכל העולם.
אז מי המציא, אם כן, את המחשב? - זה היו כולם. המחשב נולד משרשרת ארוכה ובת מאות שנים של המצאות ופיתוחים, ניסיונות וכישלונות, לא מעט דגמים שלא הוזכרו כאן, שלל טכנולוגיות וארגונים שהשקיעו ממון בפיתוחים יקרים להחריד.
היו גם המון אנשים, מאוד חכמים, שתרמו להיווצרותו של המחשב. כל אחד מהם תרם שלב בסולם שהוביל אל המחשב שאנו מכירים. האמת שזה לא נגמר כאן כי גם הטלפונים החכמים, הטאבלטים ואפילו הכספומטים של הבנק הם סוגים של מחשבים, אבל על כך תקראו בערכים שמוקדשים להם.
הנה תולדות המצאת המחשב וממציא המחשב האמיתי:
https://youtu.be/d1pvc9Zh7Tg
המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן (מתורגם):
https://youtu.be/4ObouwCHk8w
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
מחשב UNIVAC, המחשב שהביס לראשונה מומחים אנושיים, בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):
https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes
