שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המחשב הראשון שאיחסן בתוכו את כל התוכנה שלו?
בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה.
פיתח את המחשב הזה מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.
פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.
בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.
הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:
http://youtu.be/Po3vwMq_2xA
ופון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:
http://youtu.be/vLbllFHBQM4
מי היה ג'ון פון נוימן, הגאון ממציא העתיד?
המדען וחלוץ המחשבים ג'ון פון נוימן (John von Neumann) היה מגדולי המתמטיקה ומי שנחשב כאחד הגאונים הגדולים של המאה ה-20.
פון נוימן, מי שנולד יהודי והמיר את דתו לנצרות הקתולית, פעל בבודפשט ובמהלך חייו תרם תרומה מכרעת ופורצת דרך לתחומי מדע שונים ומורכבים במיוחד.
הוא זכור כאיש אשכולות הונגרי-אמריקאי, ששילב בהצלחה מרשימה, במיוחד לאור חייו הקצרים יחסית, בתחומים מדעיים של מחקר טהור ובמחקר שימושי שעשה, במגוון אדיר של ענפי מדע ופיתוח.
לא פלא שיש הרואים בו את ממציא העתיד.
ג'ון לואיס פון נוימן, בשמו המלא, היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה ה-20. מצד אחד הוא תרם רבות לפיתוח המחשב האלקטרוני ומדעי המחשב. מנגד, הוא מהתורמים הגדולים לפיתוח פצצת האטום, במסגרת פרויקט "לוס אלמוס" ופרויקט מנהטן, לו תרם את יכולותיו המתמטיות והמחשוביות.
ג'ון פון ניומן תרם תרומה משמעותית לחקר תחומים מדעיים מורכבים, כמו תורת הקבוצות, מכניקת הקוונטים וענפי מתמטיקה נוספים. איכשהו הוא תמיד היה שם ונתן כתף להתפתחויות הכי משמעותיות בפיזיקה, במתמטיקה ובהיסטוריה החישובית. לצד המחשבים האלקטרוני, מדענים מרבים לציין את התרומה המכרעת שלו גם במשפט גדל, מכונות טיורינג, אוטומטים סלולריים.
הוא היה גם מי שיצר את תורת המשחקים, ביחד עם אוסקר מורגנשטרן.
אגב, אותו פון נוימן היה בעל זיכרון צילומי, מה שאפשר לו לסרוק בעיניו דפים של ספר ואחרי שנים לומר את מילותיו בעל פה, מהראש.
לימים אמר עליו הפרופסור הנודע וזוכה פרס הנובל הווארד אייקן, מי שהיה תלמידו, ש"יש שני סוגי בני אדם בעולם - פון ניומן מצד אחד ושאר בני האדם מנגד".
הנה ג'ון פון נוימן:
https://youtu.be/Po3vwMq_2xA
על תרומתו לפצצה האטומית של ארה"ב:
https://youtu.be/cYyQcWPywHo
הנה הוא בראיון טלוויזיה:
https://youtu.be/vLbllFHBQM4
המתמטיקאי של פרויקט מנהטן מספר על מוחו של פון נוימן שרבים ראו בו את האיש החכם ביותר בעולם:
https://youtu.be/TC0eWvhWGQg
סרט תיעודי על חייו וגדולתו של פון ניומן:
https://youtu.be/IPMjVcLiNKc?long=yes
סרט תיעודי על תרומתו האדירה לפצצת האטום של אופנהיימר:
https://youtu.be/q5SkVmZhnBw?long=yes
וכל התחומים המדעיים וההיסטוריים בהם תרם גאון העל של המדע היישומי:
https://youtu.be/17mNnWn2AsM?long=yes
מהן מכונות פון ניומן?
מכונות פון-ניומן (Von Neumann Machines) הן מכונות המשכפלות את עצמן שוב ושוב, אבל הרעיון שהוליד את הרעיון ליצור מכונות כאלה, שעדיין לא יוצרו, הוא מעניין אפילו יותר מקיומן.
הכל התחיל מאחד המתמטיקאים-פיזיקאים הגדולים של המאה ה-20. קראו לו ג'ון פון-ניומן והוא היה כנראה אחד המבריקים בתולדות המתמטיקה. הוא עסק ופעל בכל כך הרבה תחומים מדעיים, תרם כל כך הרבה ידע למדע המודרני, שאלמלא אלברט איינשטיין הוא יכול היה להיחשב למדען הגדול במאה ה-20. הוא היה יהודי הונגרי שהתנצר וברח בתקופת המלחמה לארצות הברית, עסק במתמטיקה, ייסד את תחום תורת המשחקים, בחן סוגיות בפיזיקה, תרם לפצצה האטומית של אמריקה, המציא את המחשב המודרני ופתר אינסוף בעיות מדעיות מורכבות במיוחד.
כשהתחבטו הפיזיקאים בחיפוש אחר דרך להוציא בני אדם למסעות בחלל, הציע פון-ניומן פתרון משונה, מטורף, או גאוני - שכולם ראו בו הברקה בכל מקרה. במקום להוציא אנשים למסעות כאלה, הציע פון נוימן, הבה נאכלס את היקום במכונות. ואלה לא יהיו סתם מכונות, כמו שהיו אז, בטרם פרוץ המחשוב לחיינו. מדובר היה בחללית לא מאוישת, אינטליגנטית במיוחד, שתנחת על כוכב-לכת ותנצל את משאביו וחומרי הבנייה שבו. לאחר שתתפרק, תהפוך החללית החכמה לכמה רובוטים אינטליגנטיים, שינצלו את משאבי הכוכב כדי לבנות מהם עשרות חלליות נוספות כמוה. הללו יישלחו לכוכבים חדשים ויעשו שוב ושוב את פעילות ההתרבות המהירה וההשתלטות על כוכבים בגלקסיית שביל החלב. כמובן שהמכונות הללו יכינו גם את הכוכבים עצמם להתיישבות עתידית של מי ששלחו אותם.
המכונות האלה קיבלו את השם הלא-מפתיע "מכונות פון-ניומן". הרעיון שלו היה שתיאורטית יוכלו המכונות להשתלט כך על כל היקום, בעיקר משום שהן מתרבות בגידול אקספוננציאלי, מייצרות שוב ושוב מכונות כמוהן ומנצלות את המשאבים שיש בכוכבים עצמם, מבלי להוביל עימן משאבים מכדור הארץ. אם כל מכונה מייצרת 100 מכונות דומות, בתוך 4 דורות יוכלו מכונות פון נוימן לייצר מיליון מכונות. עוד שני דורות ויש כבר 10 מיליארד כאלה...
כמובן שמכונות פון-ניומן הן תיאורטיות. בניית מכונות כאלה היא עניין מורכב מאד, בהתחשב בכך שאנו רק בתחילת העידן של האינטליגנציה המלאכותית. אבל הרעיון הזה יושב על המדף המדעי-טכנולוגי וממתין למימושו. מי יודע מתי ירחפו ביליארדי מכונות כאלה בשביל החלב וישתלטו בשביל נינינו על הגלקסיה?
הנה סיפורן של מכונות פון ניומן (מתורגם):
https://youtu.be/Rpy9Qp7NAaw
הסבר מקיף על הרעיון של מכונות פון-ניומן:
https://youtu.be/4H55wybU3rI
וסרט תיעודי על הרעיון של מכונות המשכפלות את עצמן:
https://youtu.be/V-96C4ExhWM?long=yes
מהו זיכרון צילומי ואיך הוא פועל?
זיכרון צילומי (Photographic memory) אצל בני אדם הוא תופעה בה אנשים מסוימים ממשיכים לראות תמונה או מראה שאליהם נחשפו או ראו לרגע קט.
בעלי זיכרון צילומי הם בעלי יכולת לזכור תמונה או מראה כאלה, גם אחרי שהם לא נמצאים מולם יותר.
למעשה, בעלי הזיכרון הצילומי טוענים שהם ממשיכים לראות את התמונה ממש מול עיניהם, עוד כחצי דקה אחרי שהיא הוסרה. לפי עדויות אנשים בעלי זיכרון צילומי כזה, מצמוץ או עצימה של העיניים ולו גם לרגע קט, גורמים אצלם להיעלמות של התמונה, כמו אצל שאר האוכלוסיה האנושית.
בניסויים שנערכו לאנשים כאלה, שמו לב החוקרים שתשובותיהם של בעלי זיכרון צילומי, לגבי התמונה לה נחשפו, נאמרות בדרך כלל בלשון הווה ולא בלשון עבר. זאת לעומת אנשים רגילים, המעידים על מה שראו, כמעט תמיד בלשון עבר.
זה מדהים לא רק כי התשובות אצל אנשים בעלי זיכרון כזה הן מדויקות, אלא מרתקת התפיסה שהם רואים ממש מולם, עכשיו, את התמונה שאיש כבר לא רואה. התמונה הרי כבר לא מולם יותר.
כן, הזיכרון הצילומי הוא חמקמק יחסית, בעיקר מכיוון שאין תיאוריה מדעית שהתגבשה באופן מוצק, לגבי הדרך שבה מתרחש התהליך. היכולת הזו נחשבת נדירה יחסית אצל אנשים ובפרט אצל מבוגרים. מרבית המקרים של זיכרון צילומי הם של ילדים דווקא.
מצד שני, המדענים דיווחו לא פעם על אי דיוקים בתשובות על התמונה שנצרבה אצל בעלי הזיכרון הצילומי. טעויות, פרטים עודפים או פרטים חסרים, מעידים שככל הנראה התמונה שהם זוכרים היא לא סוג של "צילום" טבעי שאין בו שגיאות, אלא יותר תכונת זיכרון ויזואלית, ספציפית וברמה גבוהה מאוד של המוח האנושי.
אחד האנשים שהתפרסמו בזיכרון הצילומי שלהם היה ניקולה טסלה, הגאון הקרואטי בעל אינסוף ההמצאות, שזכר במבט אחד בלבד דפי ספר שלם, אותם סקר במהירות, בזה אחר זה. טסלה סקר במבט ספרים שלמים וזכר אותם לתמיד. כזה היה גם גאון המחשבים, המתמטיקאי ואבי תורת המשחקים ג'ון פון נוימן.
הנה הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/XXT45g8bXeg
הרצאת וידאו קצרה על הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/8YYSl8iXuA0
ו-10 אנשים בהיסטוריה שהיו בעלי זיכרון צילומי:
https://youtu.be/UZbv6qQTMYo
מי המציאו או ממציא המחשב?
המחשב הומצא בידי... טוב, זה מורכב אז נתחיל ממש מהתחלה.
בראשית היו אלה הסינים שהמציאו את החשבוניה. המתמטיקאי והמדען הצרפתי בלייז פסקל שכלל את החשבונייה הזו והפך אותה למכונת חישוב מתקדמת יחסית, שהיום מכנים אותה "מכונת פסקל". בני התקופה התייחסו אליה כאל גימיק משעשע והיא לא הגיעה לכדי שימיש מעשי. המתימטיקאי הגרמני גוטפריד לייבניץ ישכלל אותה בהמשך אותה מאה (ה-17) ויוסיף לה את היכולת להכפיל מספרים.
בתחילת המאה ה-19 מפתח הצרפתי ז'וזף מארי ז'אקארד מכשיר מתקדם מאוד - נול אריגה שיבצע באופן אוטומטי דוגמאות משתנות של אריגת שטיחים, רק על ידי שינוי של כרטיסי נייר מנוקב. לפי הנקבים היחודיים שבכל כרטיס, הנול "ידע" לשחזר באופן אוטומטי את התבנית הרצויה ולייצר את דוגמת האריגה על הבד.
ב-1820 מפתח הבריטי צ'ארלס בבג' את "מנוע ההבדל" שלו - קונספט למנוע אנליטי או סוג של מכונת חישוב משוכללת שהוא לא הגיע לכדי בנייתה בפועל, אבל ניסח אותה בדייקנות מדהימה. כשבנו אותה בימינו על פי הוראותיו, היא עבדה נהדר.
בשלהי המאה ה-19 מפתח המדען האמריקאי הרמן הולרית' מכונת ניקוב כרטיסים. מעתה לא ינוקבו כרטיסי הניקוב שהמציא גו'זף-מארי ז'אקארד באופן ידני, אלא באופן מיכני. ואכן, בשנת 1887 יהפוך הכרטיס המנוקב של הרמן הולרית' לאמצעי המוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. החברה שהוא מקים עתידה לעבור מיזוגים ורכישות ועתידה להיות לחברת IBM, לימים חברת המחשבים הגדולה בעולם והמשפיעה ביותר על תעשיית המחשבים של מרבית המאה ה-20.
אחרי מלחמת העולם השנייה ממציא אלן טיורינג, מפצח קוד האניגמה שהכניע במוחו את הנאצים, את מדעי המחשב ולמעשה ממציא את המחשב הראשון. כמו מוצרט במוסיקה, הוא לא זקוק לבניית המחשב באמת כדי לנסח את כל מה שצריך להיות בו וזה הופך אותו לקרוב ביותר לממציא המחשב. אבל יש עוד...
לתכניות המפורטות מצטרף גאון נוסף, הגאון ההונגרי ג'ון פון נוימן, שמנסח כללים נוספים לגבי המחשב ובראשם - שהמחשב עתיד לכלול את התוכנות שלו. הוא מפתח לבסוף את מחשב ה-EDVAC שעושה בדיוק את זה ומקדם את המחשב עוד שלב באבולוציה.
בסוף מלחמת העולם השנייה מפתחים מצד אחד את מחשב ה"הרווארד סימן 1" שתכנן הווארד אייקון ונחשב למחשב החשמלי הראשון בהיסטוריה.
אחריו פיתח צמד מהנדסים באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב את מחשב ה-ENIAC, מחשב ענק במשקל 27 טון שהיה כבר מחשב, אמנם מסורבל וענקי וללא זיכרון משלו, אבל בכל זאת מחשב אלקטרוני של ממש. אניאק נחשב למחשב הראשון, כי הוא הראשון בהיסטוריה שיכול לבצע משימות שונות ומגוונות ולא כמו כל קודמיו שפותחו למשימה ספציפית - כל אחד למטרה אחת מסוימת.
מחשב היוניווק (UNIVAC), שיפתח אותו צמד לאחר שהוא פורש מהאוניברסיטה ומקים חברה משלהם, כבר שקל "רק" 8 טון והיה לראשונה בעל זיכרון, עוד שלב באבולוציה הממוחשבת. ההישג האמיתי של ה-UNIVAC הושג בהיותו המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים - היוניווק הצליח לנבא את נצחונו של אייזנהאואר, במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב ובניגוד לדעתם של הסוקרים. כשהוא ניצח בניבוי תוצאות הבחירות, התגלה לראשונה לעולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. בינגו!
מכאן מתחילים הדברים לרוץ. בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור שמאפשר למחשבים לקטון לממדים של ארון. עם זמן יפותחו השבבים שיקטינו אותו לגודל של מזוודה ויגיע עידן המחשבים האישיים.
המחשב האישי הראשון הוא מחשב Apple, תוצאת העבודה של שני ה"סטיבים" - סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי חברת אפל. בשלהי שנות ה-70 הם מוציאים את מחשב האפל האישי שהופך להצלחה מסחרית.
אבל מי שתהפוך את המחשבים האישיים להצלחה עולמית היא דווקא IBM, אותה חברה שהוקמה לייצור של כרטיסי ניקוב, כמעט 100 שנה לפני כן. ב-1981 יבמ מוציאה את ה-PC, המחשב האישי הפופולרי בעולם. שלל מתחרות שלה, מטאיוון ועד יפן, מתחילות להוציא מחשבים אישיים "תואמי IBM", שהיו זולים מהאפל 2 של חברת Apple ומה-PC של IBM. התחרות שמתפתחת בתחום הופכת את המחשבים האישיים לנפוצים בכל העולם.
אז מי המציא, אם כן, את המחשב? - זה היו כולם. המחשב נולד משרשרת ארוכה ובת מאות שנים של המצאות ופיתוחים, ניסיונות וכישלונות, לא מעט דגמים שלא הוזכרו כאן, שלל טכנולוגיות וארגונים שהשקיעו ממון בפיתוחים יקרים להחריד.
היו גם המון אנשים, מאוד חכמים, שתרמו להיווצרותו של המחשב. כל אחד מהם תרם שלב בסולם שהוביל אל המחשב שאנו מכירים. האמת שזה לא נגמר כאן כי גם הטלפונים החכמים, הטאבלטים ואפילו הכספומטים של הבנק הם סוגים של מחשבים, אבל על כך תקראו בערכים שמוקדשים להם.
הנה תולדות המצאת המחשב וממציא המחשב האמיתי:
https://youtu.be/d1pvc9Zh7Tg
המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן (מתורגם):
https://youtu.be/4ObouwCHk8w
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
מחשב UNIVAC, המחשב שהביס לראשונה מומחים אנושיים, בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):
https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes
מיהם הפולימאטים?
פולימאט (Polymath) הוא אדם בעל ידע רחב, המתפרש על פני תחומים שונים של ידע והבנה. פולימאטים, או פולימתים, הם "אנשי אשכולות", כלומר אנשים בעלי ידע רחב, רב-תחומי ומגוון.
אנשים כאלה ניחנים ביכולת ייחודית המכונה במחקר "חשיבה רשתית" או "הפריה הדדית" (Cross-pollination) של רעיונות.
פולימתים הם רב-תחומיים (Multidisciplinary), כלומר בעלי ידע עמוק בכמה תחומי דעת נפרדים. אך הם גם בין-תחומיים (Interdisciplinary) - מי שלוקחים מושגים, תובנות או שיטות מתחום אחד ומיישמים בתחום אחר.
אך הגאונות האמיתית של הפולימתים באה לידי ביטוי ביכולתם לייצר רעיונות מקוריים ופתרונות לבעיות, באמצעות ידע שהביאו מתחומים אחרים - יכולת שהיא באופן ברור בין-תחומית.
מה שאחראי לכך זה המוח, שחשיפה לתחומי דעת שונים מאמנת אותו לדלג או לעבור, ללא בעיות של ממש, בין סגנונות חשיבה שונים (למשל, בין חשיבה לוגית-מתמטית לחשיבה רגשית-אמנותית).
והרי מומחה בתחום ספציפי, או מה שנקרא "ספציאליסט" (Specialist), ינטה לפתור בעיות באמצעות "ארגז הכלים" שמוכר לו, רעיונות ופתרונות מהתחום שלו, דברים שבאים מהתחום הספציפי שלו ומשמשים אחרים בתחום שוב ושוב ומאבדים לא פעם את החדשנות.
הפולימת, לעומתו, יכול לשאול רעיונות ופתרונות מתחומים אחרים שהוא חווה ואף לשלב בין כמה, למשל שילוב של רעיון מעולם האמנות, שישתלב עם עיקרון מעולם ההנדסה, והם ייצרו ביחד פתרון טכנולוגי פורץ דרך.
ואכן, אנשי אשכולות מנצחים בין העובדים בסביבות עבודה דינמיות, משום שהם אוחזים במגוון תחומי עניין ובכך מצליחים להביא לסביבת העבודה את הפתרונות המוצלחים ולא פעם החדשניים ביותר, בעוד שבעלי מומחיות צרה עלולים לגלות שהם נגועים במעין "עיוורון מקצועי" המפחית את יכולתם לנצח בפתרונות.
החברה האנושית לא מעריכה וגורמת לתחושות כישלון אצל אנשים סקרנים, או רב-תחומיים ומאשימה אותם בכך שלא הצליחו "להישאר במסלול אחד" או "להתמקד". מדעי המוח תומכים בטענה שהסקרנות האנושית היא לא בעיה, אלא תכונה של אינגרטורים, מי ש"מגשרים" על ובין תחומים רבים או לפחות שונים, במקום ה"מצמצמים" שהחברה המודרנית לוחצת על כולנו להיות.
הפולימאתים, הרב-תחומיים, אינם סובלים מחוסר מיקוד, אלא בעלי יכולת "לגשר" בין תחומים ולראות קשרים במקומות שאחרים רואים בהם רעש.
#דורות של פולימאתים מפורסמים
בעת העתיקה ותור הזהב הקלאסי היו אלה אריסטו (פילוסופיה, ביולוגיה, לוגיקה, אסתטיקה, פוליטיקה, מדעי המדינה ובלשנות), שהניח את היסודות המדעיים והפילוסופיים של תרבות המערב, פיתח את תורת הלוגיקה הפורמלית ויצר את מערכת הסיווג השיטתית הראשונה של עולם החי.
ארכימדס (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, אסטרונומיה ומכניקה) גילה את חוק הציפה, חישב בקירוב מדויק את ערך הפאי (π), המציא מערכות גלגלות מתקדמות ומכונות מלחמה מכניות.
ג'אנג חנג (אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה, קרטוגרפיה, שירה וגאוגרפיה) המציא את הסיסמוסקופ הראשון בהיסטוריה לאיתור כיוון רעידות אדמה, שכלל את המודל האסטרונומי של כיפת השמיים המונע בכוח המים, כתב שירה קלאסית מוערכת.
בתור הזהב של האסלאם וימי הביניים
אבן סינא / אביסנה (רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה, אלכימיה, גאולוגיה, פסיכולוגיה ושירה) חיבר את האנציקלופדיה הרפואית המונומנטלית "קנון הרפואה" אשר שימשה כבסיס הלימוד המרכזי באירופה ובמזרח במשך מאות שנים, פיתח מערכת פילוסופית מטאפיזית עמוקה.
עומר כיאם (שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה) פיתח שיטות גיאומטריות לפתרון משוואות אלגבריות ממעלה שלישית, ניסח את לוח השנה הג'לאלי המדויק, כתב את קובץ המרובעים הפילוסופי המפורסם "הרובאעיית".
הילדגרד מבינגן (מוזיקה, מיסטיקה דתית, רפואה, כתיבה, מחזאות ובוטניקה) נחשבת למלחינה הראשונה בתולדות המוזיקה המערבית שהביוגרפיה שלה מתועדת בבירור, חיברה את הדרמה המוזיקלית העתיקה ביותר ששרדה ("Ordo Virtutum"), כתבה חיבורים תאולוגיים ומדעיים על עולם הטבע והרפואה.
בתולדות הרנסאנס והמהפכה המדעית המוקדמת יש את לאונרדו דה וינצ'י (ציור, אנטומיה, הנדסה, פיסול, אדריכלות, בוטניקה, מוזיקה ואסטרונומיה) האמן שצייר את "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה", ביצע נתיחות אנטומיות מדויקות להפליא ותכנן במחברותיו קונספטים הנדסיים מוקדמים למכונות תעופה וצוללות.
ניקולאוס קופרניקוס (אסטרונומיה, מתמטיקה, כלכלה, משפט, רפואה, דיפלומטיה וכמורה) חולל מהפכה במדע עם המודל ההליוצנטרי המציב את השמש במרכז, ניסח בכלכלה את הבסיס ל"חוק גרשאם" (הקובע כי כסף רע דוחק כסף טוב) ופיתח את עקרונות תיאוריית כמות הכסף ועליית המחירים.
גלילאו גליליי (פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה ופילוסופיה) שכלל את הטלסקופ, גילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק והניח את היסודות לדינמיקה ולפיזיקה הניסויית.
בעידן הנאורות והמאה ה-17–18 מגיע רנה דקארט (פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ומטאפיזיקה) שביסס את הרציונליזם המודרני ("אני חושב, משמע אני קיים") והמציא את מערכת הצירים הקרטזית המאחדת בין גיאומטריה לאלגברה.
אייזק ניוטון (פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה, אלכימיה וניהול פיננסי) ניסח את חוקי התנועה וחוק המשיכה האוניברסלי, פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (במקביל ללייבניץ) וניהל את המטבעה המלכותית הבריטית תוך החמרת המאבק בזיופים.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (מתמטיקה, פילוסופיה, משפטים, פוליטיקה, היסטוריה ובלשנות) פיתח את שיטת סימון החדו"א המשמשת אותנו עד היום, שכלל את שיטת הספירה הבינארית (בסיס 0 ו-1) המהווה את יסוד המחשוב וחיבר עבודות פילוסופיות משפיעות.
בנג'מין פרנקלין (מדע, המצאה, מדינאות, דיפלומטיה, כתיבה ומוציא לאור) הוכיח כי ברק הוא התפרקות חשמלית, המציא את כליא הברק ומשקפי הביפוקל והקים את מערך הספריות הציבוריות המושאלות הראשון באמריקה.
בסוף עידן הנאורות והמאה ה-19 המוקדמת חיבר יוהאן וולפגנג פון גתה (ספרות, שירה, מחזאות, בוטניקה, אנטומיה, פיזיקה ומדינאות) את יצירת המופת "פאוסט", הוכיח אנטומית את קיומה של העצם הקדם-מקסילרית (Intermaxillary bone) בבני אדם בדומה ליונקים אחרים ופיתח תיאוריות ייחודיות על מורפולוגיית הצמחים ותפיסת הצבעים.
תומאס יאנג (פיזיקה, רפואה, בלשנות, אגיפטולוגיה ומוזיקה) ביסס את תיאוריית הגלים של האור באמצעות ניסוי שני הסדקים, הסביר את מנגנון האסטיגמציה בעין האנושית והיה הראשון שפענח נכונה את האופי הפונטי של סימני החרטומים בתוך ה"קרטוש" של תלמי באבן רוזטה (ובכך הניח את היסודות לפענוח המלא).
במאה ה-20 והמאה ה-21 פיתח ג'ון פון נוימן (מתמטיקה, פיזיקה קוונטית, תורת המשחקים, כלכלה ומדעי המחשב) את הארכיטקטורה הבסיסית של המחשב המודרני, ניסח את היסודות המתמטיים של מכניקת הקוונטים, ייסד את תורת המשחקים ויישם אותה בכלכלה ובאסטרטגיה צבאית.
הרברט סימון (כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, מנהל ציבורי ופילוסופיה) זכה בפרס נובל לכלכלה על תיאוריית הרציונליות המוגבלת, נחשב לאחד מאבות הבינה המלאכותית ומדע הקוגניציה, פיתח מודלים לפתרון בעיות אנושיות באמצעות מחשב.
ריצ'רד פיינמן (פיזיקה קוונטית, הוראת המדעים, ציור, נגינה וביולוגיה) זכה בפרס נובל על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית באמצעות דיאגרמות פיינמן, חזה את הבסיס לננוטכנולוגיה, פענח את תעלומת אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.
דאגלס הופשטטר (מדעים קוגניטיביים, פיזיקה, ספרות, תרגום ומוזיקה) חיבר את יצירת המופת "גדל, אשר, באך" שזכתה בפרס פוליצר ומחברת בין לוגיקה, אמנות ומוזיקה, חקר את מהות התודעה והחשיבה האנושית, תרגם ספרות קלאסית בחרוזים.
ג'ארד דיימונד (פיזיולוגיה, ביופיזיקה, אורניתולוגיה, גאוגרפיה סביבתית והיסטוריה) ביצע מחקרים פורצי דרך בפיזיולוגיה של שלפוחית המרה, חקר את האבולוציה של ציפורים בגינאה החדשה, חיבר ספרים מונומנטליים ("רובים, חיידקים ופלדה") המנתחים את דפוסי ההיסטוריה האנושית דרך גורמים סביבתיים וגאוגרפיים.
הכירו את האישים הידועים בתכונה זו בתגית "פולימאטים".
הנה הפולימאטים:
https://youtu.be/tGVs1BGc9uA
איך מגלים שאתה או את כאלו?
https://youtu.be/7AtnlI8hHT8?long=yes
מדוע פולימאטים עלולים להיות בודדים בבגרותם?
https://youtu.be/_Y-GvRp2dq0?long=yes
זה לכל הסקרנים ששמעו שוב ושוב שעליהם להתרכז בנישה מסוימת:
https://youtu.be/s9yii5XUQtM?long=yes
ובמי רואים רבים את גדול הפולימאטים?
https://youtu.be/fGCn6Qr_qgI?long=yes
בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה.
פיתח את המחשב הזה מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.
פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.
בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.
הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:
http://youtu.be/Po3vwMq_2xA
ופון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:
http://youtu.be/vLbllFHBQM4
המדען וחלוץ המחשבים ג'ון פון נוימן (John von Neumann) היה מגדולי המתמטיקה ומי שנחשב כאחד הגאונים הגדולים של המאה ה-20.
פון נוימן, מי שנולד יהודי והמיר את דתו לנצרות הקתולית, פעל בבודפשט ובמהלך חייו תרם תרומה מכרעת ופורצת דרך לתחומי מדע שונים ומורכבים במיוחד.
הוא זכור כאיש אשכולות הונגרי-אמריקאי, ששילב בהצלחה מרשימה, במיוחד לאור חייו הקצרים יחסית, בתחומים מדעיים של מחקר טהור ובמחקר שימושי שעשה, במגוון אדיר של ענפי מדע ופיתוח.
לא פלא שיש הרואים בו את ממציא העתיד.
ג'ון לואיס פון נוימן, בשמו המלא, היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה ה-20. מצד אחד הוא תרם רבות לפיתוח המחשב האלקטרוני ומדעי המחשב. מנגד, הוא מהתורמים הגדולים לפיתוח פצצת האטום, במסגרת פרויקט "לוס אלמוס" ופרויקט מנהטן, לו תרם את יכולותיו המתמטיות והמחשוביות.
ג'ון פון ניומן תרם תרומה משמעותית לחקר תחומים מדעיים מורכבים, כמו תורת הקבוצות, מכניקת הקוונטים וענפי מתמטיקה נוספים. איכשהו הוא תמיד היה שם ונתן כתף להתפתחויות הכי משמעותיות בפיזיקה, במתמטיקה ובהיסטוריה החישובית. לצד המחשבים האלקטרוני, מדענים מרבים לציין את התרומה המכרעת שלו גם במשפט גדל, מכונות טיורינג, אוטומטים סלולריים.
הוא היה גם מי שיצר את תורת המשחקים, ביחד עם אוסקר מורגנשטרן.
אגב, אותו פון נוימן היה בעל זיכרון צילומי, מה שאפשר לו לסרוק בעיניו דפים של ספר ואחרי שנים לומר את מילותיו בעל פה, מהראש.
לימים אמר עליו הפרופסור הנודע וזוכה פרס הנובל הווארד אייקן, מי שהיה תלמידו, ש"יש שני סוגי בני אדם בעולם - פון ניומן מצד אחד ושאר בני האדם מנגד".
הנה ג'ון פון נוימן:
https://youtu.be/Po3vwMq_2xA
על תרומתו לפצצה האטומית של ארה"ב:
https://youtu.be/cYyQcWPywHo
הנה הוא בראיון טלוויזיה:
https://youtu.be/vLbllFHBQM4
המתמטיקאי של פרויקט מנהטן מספר על מוחו של פון נוימן שרבים ראו בו את האיש החכם ביותר בעולם:
https://youtu.be/TC0eWvhWGQg
סרט תיעודי על חייו וגדולתו של פון ניומן:
https://youtu.be/IPMjVcLiNKc?long=yes
סרט תיעודי על תרומתו האדירה לפצצת האטום של אופנהיימר:
https://youtu.be/q5SkVmZhnBw?long=yes
וכל התחומים המדעיים וההיסטוריים בהם תרם גאון העל של המדע היישומי:
https://youtu.be/17mNnWn2AsM?long=yes
מכונות פון-ניומן (Von Neumann Machines) הן מכונות המשכפלות את עצמן שוב ושוב, אבל הרעיון שהוליד את הרעיון ליצור מכונות כאלה, שעדיין לא יוצרו, הוא מעניין אפילו יותר מקיומן.
הכל התחיל מאחד המתמטיקאים-פיזיקאים הגדולים של המאה ה-20. קראו לו ג'ון פון-ניומן והוא היה כנראה אחד המבריקים בתולדות המתמטיקה. הוא עסק ופעל בכל כך הרבה תחומים מדעיים, תרם כל כך הרבה ידע למדע המודרני, שאלמלא אלברט איינשטיין הוא יכול היה להיחשב למדען הגדול במאה ה-20. הוא היה יהודי הונגרי שהתנצר וברח בתקופת המלחמה לארצות הברית, עסק במתמטיקה, ייסד את תחום תורת המשחקים, בחן סוגיות בפיזיקה, תרם לפצצה האטומית של אמריקה, המציא את המחשב המודרני ופתר אינסוף בעיות מדעיות מורכבות במיוחד.
כשהתחבטו הפיזיקאים בחיפוש אחר דרך להוציא בני אדם למסעות בחלל, הציע פון-ניומן פתרון משונה, מטורף, או גאוני - שכולם ראו בו הברקה בכל מקרה. במקום להוציא אנשים למסעות כאלה, הציע פון נוימן, הבה נאכלס את היקום במכונות. ואלה לא יהיו סתם מכונות, כמו שהיו אז, בטרם פרוץ המחשוב לחיינו. מדובר היה בחללית לא מאוישת, אינטליגנטית במיוחד, שתנחת על כוכב-לכת ותנצל את משאביו וחומרי הבנייה שבו. לאחר שתתפרק, תהפוך החללית החכמה לכמה רובוטים אינטליגנטיים, שינצלו את משאבי הכוכב כדי לבנות מהם עשרות חלליות נוספות כמוה. הללו יישלחו לכוכבים חדשים ויעשו שוב ושוב את פעילות ההתרבות המהירה וההשתלטות על כוכבים בגלקסיית שביל החלב. כמובן שהמכונות הללו יכינו גם את הכוכבים עצמם להתיישבות עתידית של מי ששלחו אותם.
המכונות האלה קיבלו את השם הלא-מפתיע "מכונות פון-ניומן". הרעיון שלו היה שתיאורטית יוכלו המכונות להשתלט כך על כל היקום, בעיקר משום שהן מתרבות בגידול אקספוננציאלי, מייצרות שוב ושוב מכונות כמוהן ומנצלות את המשאבים שיש בכוכבים עצמם, מבלי להוביל עימן משאבים מכדור הארץ. אם כל מכונה מייצרת 100 מכונות דומות, בתוך 4 דורות יוכלו מכונות פון נוימן לייצר מיליון מכונות. עוד שני דורות ויש כבר 10 מיליארד כאלה...
כמובן שמכונות פון-ניומן הן תיאורטיות. בניית מכונות כאלה היא עניין מורכב מאד, בהתחשב בכך שאנו רק בתחילת העידן של האינטליגנציה המלאכותית. אבל הרעיון הזה יושב על המדף המדעי-טכנולוגי וממתין למימושו. מי יודע מתי ירחפו ביליארדי מכונות כאלה בשביל החלב וישתלטו בשביל נינינו על הגלקסיה?
הנה סיפורן של מכונות פון ניומן (מתורגם):
https://youtu.be/Rpy9Qp7NAaw
הסבר מקיף על הרעיון של מכונות פון-ניומן:
https://youtu.be/4H55wybU3rI
וסרט תיעודי על הרעיון של מכונות המשכפלות את עצמן:
https://youtu.be/V-96C4ExhWM?long=yes
זיכרון צילומי (Photographic memory) אצל בני אדם הוא תופעה בה אנשים מסוימים ממשיכים לראות תמונה או מראה שאליהם נחשפו או ראו לרגע קט.
בעלי זיכרון צילומי הם בעלי יכולת לזכור תמונה או מראה כאלה, גם אחרי שהם לא נמצאים מולם יותר.
למעשה, בעלי הזיכרון הצילומי טוענים שהם ממשיכים לראות את התמונה ממש מול עיניהם, עוד כחצי דקה אחרי שהיא הוסרה. לפי עדויות אנשים בעלי זיכרון צילומי כזה, מצמוץ או עצימה של העיניים ולו גם לרגע קט, גורמים אצלם להיעלמות של התמונה, כמו אצל שאר האוכלוסיה האנושית.
בניסויים שנערכו לאנשים כאלה, שמו לב החוקרים שתשובותיהם של בעלי זיכרון צילומי, לגבי התמונה לה נחשפו, נאמרות בדרך כלל בלשון הווה ולא בלשון עבר. זאת לעומת אנשים רגילים, המעידים על מה שראו, כמעט תמיד בלשון עבר.
זה מדהים לא רק כי התשובות אצל אנשים בעלי זיכרון כזה הן מדויקות, אלא מרתקת התפיסה שהם רואים ממש מולם, עכשיו, את התמונה שאיש כבר לא רואה. התמונה הרי כבר לא מולם יותר.
כן, הזיכרון הצילומי הוא חמקמק יחסית, בעיקר מכיוון שאין תיאוריה מדעית שהתגבשה באופן מוצק, לגבי הדרך שבה מתרחש התהליך. היכולת הזו נחשבת נדירה יחסית אצל אנשים ובפרט אצל מבוגרים. מרבית המקרים של זיכרון צילומי הם של ילדים דווקא.
מצד שני, המדענים דיווחו לא פעם על אי דיוקים בתשובות על התמונה שנצרבה אצל בעלי הזיכרון הצילומי. טעויות, פרטים עודפים או פרטים חסרים, מעידים שככל הנראה התמונה שהם זוכרים היא לא סוג של "צילום" טבעי שאין בו שגיאות, אלא יותר תכונת זיכרון ויזואלית, ספציפית וברמה גבוהה מאוד של המוח האנושי.
אחד האנשים שהתפרסמו בזיכרון הצילומי שלהם היה ניקולה טסלה, הגאון הקרואטי בעל אינסוף ההמצאות, שזכר במבט אחד בלבד דפי ספר שלם, אותם סקר במהירות, בזה אחר זה. טסלה סקר במבט ספרים שלמים וזכר אותם לתמיד. כזה היה גם גאון המחשבים, המתמטיקאי ואבי תורת המשחקים ג'ון פון נוימן.
הנה הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/XXT45g8bXeg
הרצאת וידאו קצרה על הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/8YYSl8iXuA0
ו-10 אנשים בהיסטוריה שהיו בעלי זיכרון צילומי:
https://youtu.be/UZbv6qQTMYo
ג'ון פון נוימן
המחשב הומצא בידי... טוב, זה מורכב אז נתחיל ממש מהתחלה.
בראשית היו אלה הסינים שהמציאו את החשבוניה. המתמטיקאי והמדען הצרפתי בלייז פסקל שכלל את החשבונייה הזו והפך אותה למכונת חישוב מתקדמת יחסית, שהיום מכנים אותה "מכונת פסקל". בני התקופה התייחסו אליה כאל גימיק משעשע והיא לא הגיעה לכדי שימיש מעשי. המתימטיקאי הגרמני גוטפריד לייבניץ ישכלל אותה בהמשך אותה מאה (ה-17) ויוסיף לה את היכולת להכפיל מספרים.
בתחילת המאה ה-19 מפתח הצרפתי ז'וזף מארי ז'אקארד מכשיר מתקדם מאוד - נול אריגה שיבצע באופן אוטומטי דוגמאות משתנות של אריגת שטיחים, רק על ידי שינוי של כרטיסי נייר מנוקב. לפי הנקבים היחודיים שבכל כרטיס, הנול "ידע" לשחזר באופן אוטומטי את התבנית הרצויה ולייצר את דוגמת האריגה על הבד.
ב-1820 מפתח הבריטי צ'ארלס בבג' את "מנוע ההבדל" שלו - קונספט למנוע אנליטי או סוג של מכונת חישוב משוכללת שהוא לא הגיע לכדי בנייתה בפועל, אבל ניסח אותה בדייקנות מדהימה. כשבנו אותה בימינו על פי הוראותיו, היא עבדה נהדר.
בשלהי המאה ה-19 מפתח המדען האמריקאי הרמן הולרית' מכונת ניקוב כרטיסים. מעתה לא ינוקבו כרטיסי הניקוב שהמציא גו'זף-מארי ז'אקארד באופן ידני, אלא באופן מיכני. ואכן, בשנת 1887 יהפוך הכרטיס המנוקב של הרמן הולרית' לאמצעי המוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. החברה שהוא מקים עתידה לעבור מיזוגים ורכישות ועתידה להיות לחברת IBM, לימים חברת המחשבים הגדולה בעולם והמשפיעה ביותר על תעשיית המחשבים של מרבית המאה ה-20.
אחרי מלחמת העולם השנייה ממציא אלן טיורינג, מפצח קוד האניגמה שהכניע במוחו את הנאצים, את מדעי המחשב ולמעשה ממציא את המחשב הראשון. כמו מוצרט במוסיקה, הוא לא זקוק לבניית המחשב באמת כדי לנסח את כל מה שצריך להיות בו וזה הופך אותו לקרוב ביותר לממציא המחשב. אבל יש עוד...
לתכניות המפורטות מצטרף גאון נוסף, הגאון ההונגרי ג'ון פון נוימן, שמנסח כללים נוספים לגבי המחשב ובראשם - שהמחשב עתיד לכלול את התוכנות שלו. הוא מפתח לבסוף את מחשב ה-EDVAC שעושה בדיוק את זה ומקדם את המחשב עוד שלב באבולוציה.
בסוף מלחמת העולם השנייה מפתחים מצד אחד את מחשב ה"הרווארד סימן 1" שתכנן הווארד אייקון ונחשב למחשב החשמלי הראשון בהיסטוריה.
אחריו פיתח צמד מהנדסים באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב את מחשב ה-ENIAC, מחשב ענק במשקל 27 טון שהיה כבר מחשב, אמנם מסורבל וענקי וללא זיכרון משלו, אבל בכל זאת מחשב אלקטרוני של ממש. אניאק נחשב למחשב הראשון, כי הוא הראשון בהיסטוריה שיכול לבצע משימות שונות ומגוונות ולא כמו כל קודמיו שפותחו למשימה ספציפית - כל אחד למטרה אחת מסוימת.
מחשב היוניווק (UNIVAC), שיפתח אותו צמד לאחר שהוא פורש מהאוניברסיטה ומקים חברה משלהם, כבר שקל "רק" 8 טון והיה לראשונה בעל זיכרון, עוד שלב באבולוציה הממוחשבת. ההישג האמיתי של ה-UNIVAC הושג בהיותו המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים - היוניווק הצליח לנבא את נצחונו של אייזנהאואר, במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב ובניגוד לדעתם של הסוקרים. כשהוא ניצח בניבוי תוצאות הבחירות, התגלה לראשונה לעולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. בינגו!
מכאן מתחילים הדברים לרוץ. בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור שמאפשר למחשבים לקטון לממדים של ארון. עם זמן יפותחו השבבים שיקטינו אותו לגודל של מזוודה ויגיע עידן המחשבים האישיים.
המחשב האישי הראשון הוא מחשב Apple, תוצאת העבודה של שני ה"סטיבים" - סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי חברת אפל. בשלהי שנות ה-70 הם מוציאים את מחשב האפל האישי שהופך להצלחה מסחרית.
אבל מי שתהפוך את המחשבים האישיים להצלחה עולמית היא דווקא IBM, אותה חברה שהוקמה לייצור של כרטיסי ניקוב, כמעט 100 שנה לפני כן. ב-1981 יבמ מוציאה את ה-PC, המחשב האישי הפופולרי בעולם. שלל מתחרות שלה, מטאיוון ועד יפן, מתחילות להוציא מחשבים אישיים "תואמי IBM", שהיו זולים מהאפל 2 של חברת Apple ומה-PC של IBM. התחרות שמתפתחת בתחום הופכת את המחשבים האישיים לנפוצים בכל העולם.
אז מי המציא, אם כן, את המחשב? - זה היו כולם. המחשב נולד משרשרת ארוכה ובת מאות שנים של המצאות ופיתוחים, ניסיונות וכישלונות, לא מעט דגמים שלא הוזכרו כאן, שלל טכנולוגיות וארגונים שהשקיעו ממון בפיתוחים יקרים להחריד.
היו גם המון אנשים, מאוד חכמים, שתרמו להיווצרותו של המחשב. כל אחד מהם תרם שלב בסולם שהוביל אל המחשב שאנו מכירים. האמת שזה לא נגמר כאן כי גם הטלפונים החכמים, הטאבלטים ואפילו הכספומטים של הבנק הם סוגים של מחשבים, אבל על כך תקראו בערכים שמוקדשים להם.
הנה תולדות המצאת המחשב וממציא המחשב האמיתי:
https://youtu.be/d1pvc9Zh7Tg
המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן (מתורגם):
https://youtu.be/4ObouwCHk8w
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
מחשב UNIVAC, המחשב שהביס לראשונה מומחים אנושיים, בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):
https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes
פולימאט (Polymath) הוא אדם בעל ידע רחב, המתפרש על פני תחומים שונים של ידע והבנה. פולימאטים, או פולימתים, הם "אנשי אשכולות", כלומר אנשים בעלי ידע רחב, רב-תחומי ומגוון.
אנשים כאלה ניחנים ביכולת ייחודית המכונה במחקר "חשיבה רשתית" או "הפריה הדדית" (Cross-pollination) של רעיונות.
פולימתים הם רב-תחומיים (Multidisciplinary), כלומר בעלי ידע עמוק בכמה תחומי דעת נפרדים. אך הם גם בין-תחומיים (Interdisciplinary) - מי שלוקחים מושגים, תובנות או שיטות מתחום אחד ומיישמים בתחום אחר.
אך הגאונות האמיתית של הפולימתים באה לידי ביטוי ביכולתם לייצר רעיונות מקוריים ופתרונות לבעיות, באמצעות ידע שהביאו מתחומים אחרים - יכולת שהיא באופן ברור בין-תחומית.
מה שאחראי לכך זה המוח, שחשיפה לתחומי דעת שונים מאמנת אותו לדלג או לעבור, ללא בעיות של ממש, בין סגנונות חשיבה שונים (למשל, בין חשיבה לוגית-מתמטית לחשיבה רגשית-אמנותית).
והרי מומחה בתחום ספציפי, או מה שנקרא "ספציאליסט" (Specialist), ינטה לפתור בעיות באמצעות "ארגז הכלים" שמוכר לו, רעיונות ופתרונות מהתחום שלו, דברים שבאים מהתחום הספציפי שלו ומשמשים אחרים בתחום שוב ושוב ומאבדים לא פעם את החדשנות.
הפולימת, לעומתו, יכול לשאול רעיונות ופתרונות מתחומים אחרים שהוא חווה ואף לשלב בין כמה, למשל שילוב של רעיון מעולם האמנות, שישתלב עם עיקרון מעולם ההנדסה, והם ייצרו ביחד פתרון טכנולוגי פורץ דרך.
ואכן, אנשי אשכולות מנצחים בין העובדים בסביבות עבודה דינמיות, משום שהם אוחזים במגוון תחומי עניין ובכך מצליחים להביא לסביבת העבודה את הפתרונות המוצלחים ולא פעם החדשניים ביותר, בעוד שבעלי מומחיות צרה עלולים לגלות שהם נגועים במעין "עיוורון מקצועי" המפחית את יכולתם לנצח בפתרונות.
החברה האנושית לא מעריכה וגורמת לתחושות כישלון אצל אנשים סקרנים, או רב-תחומיים ומאשימה אותם בכך שלא הצליחו "להישאר במסלול אחד" או "להתמקד". מדעי המוח תומכים בטענה שהסקרנות האנושית היא לא בעיה, אלא תכונה של אינגרטורים, מי ש"מגשרים" על ובין תחומים רבים או לפחות שונים, במקום ה"מצמצמים" שהחברה המודרנית לוחצת על כולנו להיות.
הפולימאתים, הרב-תחומיים, אינם סובלים מחוסר מיקוד, אלא בעלי יכולת "לגשר" בין תחומים ולראות קשרים במקומות שאחרים רואים בהם רעש.
#דורות של פולימאתים מפורסמים
בעת העתיקה ותור הזהב הקלאסי היו אלה אריסטו (פילוסופיה, ביולוגיה, לוגיקה, אסתטיקה, פוליטיקה, מדעי המדינה ובלשנות), שהניח את היסודות המדעיים והפילוסופיים של תרבות המערב, פיתח את תורת הלוגיקה הפורמלית ויצר את מערכת הסיווג השיטתית הראשונה של עולם החי.
ארכימדס (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, אסטרונומיה ומכניקה) גילה את חוק הציפה, חישב בקירוב מדויק את ערך הפאי (π), המציא מערכות גלגלות מתקדמות ומכונות מלחמה מכניות.
ג'אנג חנג (אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה, קרטוגרפיה, שירה וגאוגרפיה) המציא את הסיסמוסקופ הראשון בהיסטוריה לאיתור כיוון רעידות אדמה, שכלל את המודל האסטרונומי של כיפת השמיים המונע בכוח המים, כתב שירה קלאסית מוערכת.
בתור הזהב של האסלאם וימי הביניים
אבן סינא / אביסנה (רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה, אלכימיה, גאולוגיה, פסיכולוגיה ושירה) חיבר את האנציקלופדיה הרפואית המונומנטלית "קנון הרפואה" אשר שימשה כבסיס הלימוד המרכזי באירופה ובמזרח במשך מאות שנים, פיתח מערכת פילוסופית מטאפיזית עמוקה.
עומר כיאם (שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה) פיתח שיטות גיאומטריות לפתרון משוואות אלגבריות ממעלה שלישית, ניסח את לוח השנה הג'לאלי המדויק, כתב את קובץ המרובעים הפילוסופי המפורסם "הרובאעיית".
הילדגרד מבינגן (מוזיקה, מיסטיקה דתית, רפואה, כתיבה, מחזאות ובוטניקה) נחשבת למלחינה הראשונה בתולדות המוזיקה המערבית שהביוגרפיה שלה מתועדת בבירור, חיברה את הדרמה המוזיקלית העתיקה ביותר ששרדה ("Ordo Virtutum"), כתבה חיבורים תאולוגיים ומדעיים על עולם הטבע והרפואה.
בתולדות הרנסאנס והמהפכה המדעית המוקדמת יש את לאונרדו דה וינצ'י (ציור, אנטומיה, הנדסה, פיסול, אדריכלות, בוטניקה, מוזיקה ואסטרונומיה) האמן שצייר את "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה", ביצע נתיחות אנטומיות מדויקות להפליא ותכנן במחברותיו קונספטים הנדסיים מוקדמים למכונות תעופה וצוללות.
ניקולאוס קופרניקוס (אסטרונומיה, מתמטיקה, כלכלה, משפט, רפואה, דיפלומטיה וכמורה) חולל מהפכה במדע עם המודל ההליוצנטרי המציב את השמש במרכז, ניסח בכלכלה את הבסיס ל"חוק גרשאם" (הקובע כי כסף רע דוחק כסף טוב) ופיתח את עקרונות תיאוריית כמות הכסף ועליית המחירים.
גלילאו גליליי (פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה ופילוסופיה) שכלל את הטלסקופ, גילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק והניח את היסודות לדינמיקה ולפיזיקה הניסויית.
בעידן הנאורות והמאה ה-17–18 מגיע רנה דקארט (פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ומטאפיזיקה) שביסס את הרציונליזם המודרני ("אני חושב, משמע אני קיים") והמציא את מערכת הצירים הקרטזית המאחדת בין גיאומטריה לאלגברה.
אייזק ניוטון (פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה, אלכימיה וניהול פיננסי) ניסח את חוקי התנועה וחוק המשיכה האוניברסלי, פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (במקביל ללייבניץ) וניהל את המטבעה המלכותית הבריטית תוך החמרת המאבק בזיופים.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (מתמטיקה, פילוסופיה, משפטים, פוליטיקה, היסטוריה ובלשנות) פיתח את שיטת סימון החדו"א המשמשת אותנו עד היום, שכלל את שיטת הספירה הבינארית (בסיס 0 ו-1) המהווה את יסוד המחשוב וחיבר עבודות פילוסופיות משפיעות.
בנג'מין פרנקלין (מדע, המצאה, מדינאות, דיפלומטיה, כתיבה ומוציא לאור) הוכיח כי ברק הוא התפרקות חשמלית, המציא את כליא הברק ומשקפי הביפוקל והקים את מערך הספריות הציבוריות המושאלות הראשון באמריקה.
בסוף עידן הנאורות והמאה ה-19 המוקדמת חיבר יוהאן וולפגנג פון גתה (ספרות, שירה, מחזאות, בוטניקה, אנטומיה, פיזיקה ומדינאות) את יצירת המופת "פאוסט", הוכיח אנטומית את קיומה של העצם הקדם-מקסילרית (Intermaxillary bone) בבני אדם בדומה ליונקים אחרים ופיתח תיאוריות ייחודיות על מורפולוגיית הצמחים ותפיסת הצבעים.
תומאס יאנג (פיזיקה, רפואה, בלשנות, אגיפטולוגיה ומוזיקה) ביסס את תיאוריית הגלים של האור באמצעות ניסוי שני הסדקים, הסביר את מנגנון האסטיגמציה בעין האנושית והיה הראשון שפענח נכונה את האופי הפונטי של סימני החרטומים בתוך ה"קרטוש" של תלמי באבן רוזטה (ובכך הניח את היסודות לפענוח המלא).
במאה ה-20 והמאה ה-21 פיתח ג'ון פון נוימן (מתמטיקה, פיזיקה קוונטית, תורת המשחקים, כלכלה ומדעי המחשב) את הארכיטקטורה הבסיסית של המחשב המודרני, ניסח את היסודות המתמטיים של מכניקת הקוונטים, ייסד את תורת המשחקים ויישם אותה בכלכלה ובאסטרטגיה צבאית.
הרברט סימון (כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, מנהל ציבורי ופילוסופיה) זכה בפרס נובל לכלכלה על תיאוריית הרציונליות המוגבלת, נחשב לאחד מאבות הבינה המלאכותית ומדע הקוגניציה, פיתח מודלים לפתרון בעיות אנושיות באמצעות מחשב.
ריצ'רד פיינמן (פיזיקה קוונטית, הוראת המדעים, ציור, נגינה וביולוגיה) זכה בפרס נובל על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית באמצעות דיאגרמות פיינמן, חזה את הבסיס לננוטכנולוגיה, פענח את תעלומת אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.
דאגלס הופשטטר (מדעים קוגניטיביים, פיזיקה, ספרות, תרגום ומוזיקה) חיבר את יצירת המופת "גדל, אשר, באך" שזכתה בפרס פוליצר ומחברת בין לוגיקה, אמנות ומוזיקה, חקר את מהות התודעה והחשיבה האנושית, תרגם ספרות קלאסית בחרוזים.
ג'ארד דיימונד (פיזיולוגיה, ביופיזיקה, אורניתולוגיה, גאוגרפיה סביבתית והיסטוריה) ביצע מחקרים פורצי דרך בפיזיולוגיה של שלפוחית המרה, חקר את האבולוציה של ציפורים בגינאה החדשה, חיבר ספרים מונומנטליים ("רובים, חיידקים ופלדה") המנתחים את דפוסי ההיסטוריה האנושית דרך גורמים סביבתיים וגאוגרפיים.
הכירו את האישים הידועים בתכונה זו בתגית "פולימאטים".
הנה הפולימאטים:
https://youtu.be/tGVs1BGc9uA
איך מגלים שאתה או את כאלו?
https://youtu.be/7AtnlI8hHT8?long=yes
מדוע פולימאטים עלולים להיות בודדים בבגרותם?
https://youtu.be/_Y-GvRp2dq0?long=yes
זה לכל הסקרנים ששמעו שוב ושוב שעליהם להתרכז בנישה מסוימת:
https://youtu.be/s9yii5XUQtM?long=yes
ובמי רואים רבים את גדול הפולימאטים?
https://youtu.be/fGCn6Qr_qgI?long=yes
