מה זה זיכרון צילומי?
זיכרון צילומי (Photographic memory) אצל בני אדם הוא תופעה בה אנשים מסוימים ממשיכים לראות תמונה או מראה שאליהם נחשפו או ראו לרגע קט.
בעלי זיכרון צילומי הם בעלי יכולת לזכור תמונה או מראה כאלה, גם אחרי שהם לא נמצאים מולם יותר.
למעשה, בעלי הזיכרון הצילומי טוענים שהם ממשיכים לראות את התמונה ממש מול עיניהם, עוד כחצי דקה אחרי שהיא הוסרה. לפי עדויות אנשים בעלי זיכרון צילומי כזה, מצמוץ או עצימה של העיניים ולו גם לרגע קט, גורמים אצלם להיעלמות של התמונה, כמו אצל שאר האוכלוסיה האנושית.
בניסויים שנערכו לאנשים כאלה, שמו לב החוקרים שתשובותיהם של בעלי זיכרון צילומי, לגבי התמונה לה נחשפו, נאמרות בדרך כלל בלשון הווה ולא בלשון עבר. זאת לעומת אנשים רגילים, המעידים על מה שראו, כמעט תמיד בלשון עבר.
זה מדהים לא רק כי התשובות אצל אנשים בעלי זיכרון כזה הן מדויקות, אלא מרתקת התפיסה שהם רואים ממש מולם, עכשיו, את התמונה שאיש כבר לא רואה. התמונה הרי כבר לא מולם יותר.
כן, הזיכרון הצילומי הוא חמקמק יחסית, בעיקר מכיוון שאין תיאוריה מדעית שהתגבשה באופן מוצק, לגבי הדרך שבה מתרחש התהליך. היכולת הזו נחשבת נדירה יחסית אצל אנשים ובפרט אצל מבוגרים. מרבית המקרים של זיכרון צילומי הם של ילדים דווקא.
מצד שני, המדענים דיווחו לא פעם על אי דיוקים בתשובות על התמונה שנצרבה אצל בעלי הזיכרון הצילומי. טעויות, פרטים עודפים או פרטים חסרים, מעידים שככל הנראה התמונה שהם זוכרים היא לא סוג של "צילום" טבעי שאין בו שגיאות, אלא יותר תכונת זיכרון ויזואלית, ספציפית וברמה גבוהה מאוד של המוח האנושי.
אחד האנשים שהתפרסמו בזיכרון הצילומי שלהם היה ניקולה טסלה, הגאון הקרואטי בעל אינסוף ההמצאות, שזכר במבט אחד בלבד דפי ספר שלם, אותם סקר במהירות, בזה אחר זה. טסלה סקר במבט ספרים שלמים וזכר אותם לתמיד. כזה היה גם גאון המחשבים, המתמטיקאי ואבי תורת המשחקים ג'ון פון נוימן.
זיכרון צילומי (Photographic memory) אצל בני אדם הוא תופעה בה אנשים מסוימים ממשיכים לראות תמונה או מראה שאליהם נחשפו או ראו לרגע קט.
בעלי זיכרון צילומי הם בעלי יכולת לזכור תמונה או מראה כאלה, גם אחרי שהם לא נמצאים מולם יותר.
למעשה, בעלי הזיכרון הצילומי טוענים שהם ממשיכים לראות את התמונה ממש מול עיניהם, עוד כחצי דקה אחרי שהיא הוסרה. לפי עדויות אנשים בעלי זיכרון צילומי כזה, מצמוץ או עצימה של העיניים ולו גם לרגע קט, גורמים אצלם להיעלמות של התמונה, כמו אצל שאר האוכלוסיה האנושית.
בניסויים שנערכו לאנשים כאלה, שמו לב החוקרים שתשובותיהם של בעלי זיכרון צילומי, לגבי התמונה לה נחשפו, נאמרות בדרך כלל בלשון הווה ולא בלשון עבר. זאת לעומת אנשים רגילים, המעידים על מה שראו, כמעט תמיד בלשון עבר.
זה מדהים לא רק כי התשובות אצל אנשים בעלי זיכרון כזה הן מדויקות, אלא מרתקת התפיסה שהם רואים ממש מולם, עכשיו, את התמונה שאיש כבר לא רואה. התמונה הרי כבר לא מולם יותר.
כן, הזיכרון הצילומי הוא חמקמק יחסית, בעיקר מכיוון שאין תיאוריה מדעית שהתגבשה באופן מוצק, לגבי הדרך שבה מתרחש התהליך. היכולת הזו נחשבת נדירה יחסית אצל אנשים ובפרט אצל מבוגרים. מרבית המקרים של זיכרון צילומי הם של ילדים דווקא.
מצד שני, המדענים דיווחו לא פעם על אי דיוקים בתשובות על התמונה שנצרבה אצל בעלי הזיכרון הצילומי. טעויות, פרטים עודפים או פרטים חסרים, מעידים שככל הנראה התמונה שהם זוכרים היא לא סוג של "צילום" טבעי שאין בו שגיאות, אלא יותר תכונת זיכרון ויזואלית, ספציפית וברמה גבוהה מאוד של המוח האנושי.
אחד האנשים שהתפרסמו בזיכרון הצילומי שלהם היה ניקולה טסלה, הגאון הקרואטי בעל אינסוף ההמצאות, שזכר במבט אחד בלבד דפי ספר שלם, אותם סקר במהירות, בזה אחר זה. טסלה סקר במבט ספרים שלמים וזכר אותם לתמיד. כזה היה גם גאון המחשבים, המתמטיקאי ואבי תורת המשחקים ג'ון פון נוימן.
