» «

ג'ט לג

ג'ט לג
למה מתרחש הג'ט לג?



ג'ט לג (Jet lag), "פער הסילון", בעברית "יַעֶפֶת", היא תופעה המוכרת לכל מי שעבר בטיסה בין אזורי זמן שונים, כלומר עבר מספר קווי אורך על פני כדור הארץ. נניח שטסנו לארצות הברית. אנו נוחתים ודי מהר מגלים שבניגוד לשעון האמריקאי, גופנו ממשיך להתנהל על פי השעון שלנו. אנו צריכים לישון כשכולם שם מתעוררים בבוקר ואז מתעוררים, כשהאמריקאים נערכים לערב ולקראת שינה.

מסתבר שיש לנו קושי של ממש להסתגל לשעון החדש של המקום שאליו הגענו. הנטייה הגופנית שלנו לעירות (עירנות) ביום ולשינה בלילה היא לא תוצאה של אור-יום או חשיכה, אלא נובעת משעון פנימי שהגוף שלנו משמר גם כשאנו מגיעים למקום שבו זמני היום והלילה שונים משמעותית מאלה של הארץ ממנה באנו.

השעון הפנימי הזה, אגב, נוצר מהורמון שנקרא מלטונין (Melatonin). את החומר הזה מפריש הגוף בזמן חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. אולי משום כך המדענים מכנים את המלטונין "הפיג'מה של המוח". בכל מקרה, מהמוח "יוצאות פקודות לגוף" להתכונן לשינה. בבוקר, או כשיש אור מסביב, מפסיק הגוף לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר. פשששש... איזה גאון הגוף שלנו!

משום מה הטיסה לכיוון מזרח קשה לנו יותר מטיסה לכיוון מערב. הסיבה לכך לפי המחקר, היא שטיסה מזרחה "מקצרת" את הימים שלנו ומוציאה אותנו מהקצב הטבעי של הגוף. טיסה לכיוון מערב, לעומתה, "מאריכה" את הימים, באופן שתואם יותר את המחזור או השעון הפנימי של גופנו ולכן היא קלה יותר.

הבלבול שמתרחש בשעון הביולוגי שלנו, בשל הג'ט לג, מוביל במרבית המקרים לבלבול במערכות הגוף, שהבולט בסממניה הוא עניין השינה. אך בדרך כלל מסתנכרן בתוך ימים אחדים השעון הפיזיולוגי שלנו עם אזור הזמן החדש וזמני האור והחושך שבו. כך נגלה שהתנהגותנו מתאימה את עצמה מחדש לנסיבות הגאוגרפיות שאליהן הגענו.


הנה תופעת הג'ט-לג:

https://youtu.be/CoR1bWi8QC4


הצד המדעי של תופעת הג'ט לג:

https://youtu.be/g5H9f3nGHw0


כך נמנע מהמוח ומהשעון הביולוגי שלנו להתבלבל:

https://youtu.be/tGKWbqixWSg


וכך מונעים את היעפת, הג'ט לג:

https://youtu.be/zu6E_68YFUw
רדבול
איזה קמפיין הפך את רדבול למשקה לוהט?



בשנת 1982, דיטריך מאטשיץ (Dietrich Mateschitz), מנהל שיווק אוסטרי שעבד בחברת משחות השיניים הגרמנית בלנדקס (Blendax), הגיע לתאילנד עם ג'ט לג קשה.

בדרך מנמל התעופה של בנגקוק אל מרכז העיר הוא קנה בקבוק קראטינג דאנג (Krating Daeng), משקה אנרגיה מקומי שהיה פופולרי בקרב נהגי משאיות ופועלי מפעלים. "כוס אחת, הג'ט לג נעלם", סיפר לאחר מכן. הוא זיהה מיד את הפוטנציאל לשוק המערבי.

ב-1984 הקים מאטשיץ את חברת רד בול (Red Bull GmbH) בשותפות עם בעל המשקה התאילנדי צ'אלאו יוביטיה (Chaleo Yoovidhya). כל אחד מהם השקיע 500,000 דולר ממחסכונותיו האישיים וקיבל 49% מהחברה, כאשר ה-2 אחוזים הנותרים הועברו לבנו של יוביטיה.

ב-1987 הושק המשקה לראשונה באוסטריה, עם שינויי פורמולה שהתאימו לחיך האירופאי: פחות מתוק ויותר מוגז.
הבעיה הייתה שאיש לא קנה אותו. הבדיקות בשוק כשלו, הרשויות האוסטריות נהגו בחשדנות וכמה מדינות אירופאיות אף אסרו את המשקה בשל תכולת הקפאין והטאורין.

מאטשיץ בחר שלא להתגונן. הוא אפשר לשמועות להתפשט, כולל הסיפור המוזר שהטאורין מופק מכדורי פר. כמובן שהשמועה הייתה שקרית לחלוטין, אבל היא הפכה לפרסום חינמי שלא ניתן לקנות בשום כסף.

הצעד הגאוני האמיתי הגיע ב-1994, עם ההשקה בבריטניה. מאטשיץ ואנשי הצוות שלו פיתחו קמפיין גרילה מחושב שהתבסס על... פחי אשפה.

מאטשיץ הניח שהמוני פחיות רד בול ריקות בפחי אשפה באזורי הבילוי ומחוץ למועדונים ייצרו אשליה שרד בול הוא המשקה שכולם שותים ויגרמו לצעירים להסיק שרד בול הוא משקה האנרגיה המועדף על צעירי העיר.

במשך שבועות מילאו צוותים ששלחה רדבול את פחי האשפה של לונדון בפחיות ריקות ומעוכות של רד בול, השליכו פחיות ריקות רבות בסמוך לקמפוסים, על המדרכות באזורי בילוי והשאירו רבות מהן זרוקות מחוץ למועדונים נחשבים ברחבי לונדון.

מי שעברו לידם ראו את הפחיות והסיקו מסקנה פשוטה: כולם כבר שותים את זה. זו הייתה הנדסה חברתית שנסכיר שנעשית עוד לפני שהמונח "ויראלי" בכלל נכנס לשימוש. היא התבססה על העיקרון הפסיכולוגי שיתגלה כעוצמתי עוד יותר בשנים הבאות של האינטרנט - ההוכחה החברתית (Social Proof).

הפחיות הריקות ההן, שהונחו בפחי האשפה הפכו לאחת מדוגמאות השיווק הגאוני ביותר בלי תקציב שנרשמו בהיסטוריה והפכו את מאטשיץ למיליארדר והאיש העשיר ביותר באוסטריה.

כי בהמשך, רד בול חילקה פחיות חינם לדיג'יים, ספורטאים ובעלי מועדונים והרבתה לממן אירועי ספורט אקסטרים שתאמו בדיוק לדמות המותג שמאטשיץ רצה לבנות: אנרגיה גבולית, אורח חיים נועז. זה לא היה רק משקה שהוא מכר, אלא גם טונות של הרפתקנות, סגנון חיים והרבה אדרנלין.

ב-1997 הגיעה רד בול לארצות הברית, כשבכיסה כבר מוניטין של משקה אסור ומיסטי. ב-1998 היא מוכרת 300 מיליון פחיות ברחבי העולם ובעשורים הבאים עוברת את ה-40% מכירות בשוק משקאות האנרגיה בעולם.

ואחרי הכל - הוא שהוכיח שכולם מעדיפים את מה שכולם מעדיפים, גם אם עדיין לא כולם יודעים שזה מה שהם מעדיפים, לא ככה?


הנה איש השיווק שהקים אימפריית משקאות אנרגיה:

https://youtu.be/G-hMTdIqwzM


בקיצור (הגדילו למסך מלא):

https://youtu.be/9QXAxka359s


סיפורו של הקמפיין שהתחיל באשפה:

https://youtu.be/7_vfP_XwsG8


תנו ל-AI לספר:

https://youtu.be/emL_9r4i0x4


מעת לעת הם עושים עוד כאלה (מסך מלא):

https://youtu.be/sFSNUVLAQzk


ומותו של מאטשיץ המיליארדר שהתעקש לשתות מעל 10 פחיות רד בול ביום:

https://youtu.be/3kgUxjADNgM
מלטונין
מהו המלטונין, "הורמון החושך" שמרדים אותנו?


האם שמעתם פעם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin) שאחראי לוויסות מחזור השינה והעירות?

המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך", "הורמון הלילה". יש גם ליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".

למעשה, זהו נוגד חמצון טבעי שיש לו תפקיד מרכזי בשיקוף שעות החשיכה ועונות השנה למוחנו.

בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.

זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.

הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.

בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.

אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.

"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.

ומה לעשות אם לא נרדמים ולא מצליחים להירדם? - כשאנו מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם, קומו וצאו מחדר השינה למקום ולפעילות אחרת. שובו לחדר השינה רק כשתחושו עייפים. זו הפעולה הנכונה כי אסור שהמוח יקשר בין חדר השינה למצב של ערות. עדיף לנו שהאסוציאציה שלנו לחדר השינה תהיה אכן שינה.


כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):

https://youtu.be/lzwkyItqgtk


החוסר במלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):

https://youtu.be/bQglXjtAK_s


ומזונות שמחזקים את כמות המלטונין בגופנו (מתורגם):

https://youtu.be/5DeTN-fci_4


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.