שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מאפיין את ריקוד הג'ייב האנרגטי?
ריקוד הגַ'ייב (Jive) הוא אחד הריקודים הסלוניים המהירים והאנרגטיים ביותר, ריקוד שובב מטבעו, עם רגליים שעובדות ללא הפסקה, ברכיים מתכופפות וירכיים שמתנדנדות.
מה שמייחד את הג'ייב מריקודים אחרים הוא השמחה הגלומה בו. אין בו את הכובד של הטנגו (Tango) ולא את הרומנטיקה של הפוקסטרוט (Foxtrot).
הג'ייב טעון אנרגיה, הומור ותחושת חופש. הרקדנים מסתובבים, נפרדים, חוזרים זה לזה, ומבצעים צורות כמו "ווייפ" (Whip), בה נעים שני הרקדנים יחד, בתנועת קשת רחבה ומתואמת.
אף ששורשיו אינם בריקודים הלטיניים אלא בסווינג, בתחרויות ריקודים סלוניים מקובץ הג'ייב בדרך כלל עם ריקודים לטיניים.
הג'ייב נבחן בתחרויות לפי קצב, סנכרון בין בני הזוג, ביצוע טכני ואנרגיית הבמה. לא פלא שהוא תמיד מהריקודים האחרונים בתוכנית התחרות, כדי שישאיר בקהל רושם בלתי נשכח.
#הסגנון
בניגוד לריקודים סלוניים איטיים כמו הוולס (Waltz), הג'ייב מתאפיין בקצב מהיר במיוחד, כ-176 עד 208 פעימות לדקה.
הצעדים הבסיסיים של הג'ייב כוללים שלושה צעדים מהירים ואחריהם שני צעדי רקע. כל זה בתנועה עליזה ומזנקת שמזכירה אקרובטיקה קלילה.
#היסטוריה
מוצאו של הג'ייב הוא בארצות הברית של שנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, שנים בהן הוא צמח מתוך סצנת המוסיקה השחורה האמריקאית, בהשפעה ישירה של הלינדי הופ (Lindy Hop) והסווינג (Swing).
עם השנים הוא התגבש לכדי ריקוד תחרותי מסודר.
לפופולריות רבה זכה הסגנון בשנות ה-30 בזכות זמר הג'אז המפורסם באותם ימים, קאב קאלוויי. השם ניתן לו בתחילת אותו עשור על ידי רקדנים שחורים אך הושאל מסלנג של נגני מוסיקת סווינג שנהגו ללעוג בשם "ג'ייב" לדיבורים מטופשים.
כשהחיילים האמריקאים הגיעו לאירופה במלחמת העולם השנייה, הם הביאו איתם את הג'ייב. בקרב הצעירים הריקוד צבר אהדה, אך המבוגרים פחות התחברו. הבריטים היו כה המומים מהריקוד, עד שהיו בפיקוד הצבאי מי ששקלו לאסור אותו בשל ה"פראיות" שלו.
בשנות ה-50 כינו מתנגדיו בביטול את מי שרקדו את ריקוד הג'ייב בכינוי המעליב "ג'ייב-בירדים" (Jive Birds), אך התואר הפך עם הזמן לאות כבוד.
בסופו של דבר הג'ייב כבש את אירופה ובשנות ה-60 אומץ כאחד מחמשת ריקודי הלטין הרשמיים בתחרויות הבינלאומיות, לצד הסמבה (Samba), הצ'ה-צ'ה (Cha-Cha-Cha), הרומבה (Rumba) והפסו דובלה (Paso Doble) - כל זאת תחת המסגרת של הפדרציה הבינלאומית לריקוד ספורטיבי (World Dance Council).
הנה ריקוד ג'ייב:
https://youtu.be/73KjGH7jcMI
ג' ייב בסטודיו:
https://youtu.be/8Xuh-5vfv-w
ג'ייב ברוקדים עם כוכבים:
https://youtu.be/LiHVPMnVJJY
ותולדות הג'ייב תוך כדי ריקוד:
https://youtu.be/34n_gnAiOho
מהם הריקודים הסלוניים?
“ריקודים סלוניים” (Ballroom dance) הם ריקודי זוגות, בהם רוקד זוג ביחד. הצפייה בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", מציגה בפנינו כיום אמנות שנולדה בארמונות אירופה ומאז יונקת ומאמצת ריקודים מתרבויות שונות.
כי הריקודים הסלוניים הללו מקורם במדינות רבות בעולם. הם אומצו בחיבה על ידי העולם המערבי, שהפך אותם לתחום מקצועי, תחרותי וכיום בידורי מתמיד בערוצי טלוויזיה בעולם כולו.
המרכזיים ביותר כיום הם 5 הריקודים שרוקדים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות. הם כוללים את הפוקסטרוט (Foxtrot), לצד ואלס (Waltz), טנגו (Tango), ואלס וינאי (Viennese Waltz) וקוויקסטפ (Quickstep).
יש עוד ריקודים סלוניים אהובים, כמו סלסה, סמבה, ג’ייב, צ'ה צ'ה צ'ה, רומבה, רוקנ'רול, זוק ועוד.
#סוגים
הריקודים הסלוניים מתחלקים לשתי קבוצות - הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים), מאירופה.
הריקודים האירופיים, הסטנדרטיים, כוללים את הוולס האנגלי והווינאי, הפוקסטרוט, הטנגו (שבא בכלל מארגנטינה באמריקה) והקוויקסטפ (Quickstep).
הריקודים הללו יהיו תמיד בחליפת טוקסידו לגבר ובשמלת ערב לאישה. הם מתאפיינים במגע תמידי בין בני הזוג ואין לעזוב בהם ידיים מרגע תחילת הריקוד ועד סופו.
הריקודים הלטיניים, לעומתם, מתבצעים בלבוש יותר חופשי מהאירופים. הם כוללים את הסמבה, סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha), רומבה, פאסו דובלה (Paso Doble) וג'ייב (Jive).
הכירו רבים מהריקודים הסלוניים בתגית "ריקודים סלוניים".
#היסטוריה
המסע המופלא של הריקודים הסלוניים מאולמות המלוכה אל מסכי הטלוויזיה מתחיל כמה מאות אחורה.
בתחילה היו מספר ריקודים כמו המינואט (Minuet) והוואלס (Waltz) שנחשבו למיומנות חברתית הכרחית בקרב האצולה האירופית. הוולס היה ריקוד אוסטרי שהפך פופולרי בתחילת המאה ה-19. הוא היה הריקוד הראשון בו רקדו בני הזוג בצמידות, מה שנחשב באותם ימים למהפכני ואפילו שערורייתי.
עם הזמן התפתחו ריקודים נוספים, כמו הטנגו (Tango) הארגנטיני שהגיע מרחובות בואנוס איירס, הפוקסטרוט (Foxtrot) מאמריקה של שנות ה-20, הרומבה (Rumba) והסמבה (Samba) מדרום אמריקה.
המהפך הגדול בעולם הריקודים הסלוניים התרחש במאה ה-20, כשהם התפתחו לכיוונים של הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים, האירופים.
המעבר מאולמות הנשפים אל הטלוויזיה החל בשנת 2004 כאשר הבי-בי-סי הבריטי שידר את "רוקדים בצמרת" (Strictly Come Dancing). ההצלחה המסחררת של התוכנית הובילה לגרסאות בעשרות מדינות, כולל "רוקדים עם כוכבים" בישראל.
הפורמט הטלוויזיוני הזה לא רק החזיר את הריקודים הסלוניים למרכז תשומת הלב אלא גם שינה את תדמיתם ממשהו מיושן ואליטיסטי לבידור עממי ונגיש.
כיום, הריקודים הסלוניים משלבים בין מסורת לחדשנות. בתחרויות מקצועיות, הרקדנים מקפידים על טכניקה מדויקת ועל כללים נוקשים, זאת לצד ההכרה של הוועד האולימפי הבינלאומי בריקודים הסלוניים כענף ספורט תחרותי.
בכל עיר כמעט אפשר למצוא כיום שיעורים המותאמים לכל גיל ורמה. הפופולריות המחודשת הזו מוכיחה שהשילוב בין מוסיקה, תנועה ותקשורת וקצת רומנטיקה בין בני זוג ממשיכים לרגש ולמשוך לריקודים הקלאסיים הללו קהלים חדשים.
הנה הריקודים הסלוניים:
https://youtu.be/ZQini1swjPc
בעולם מתקיימות תחרויות רבות של ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/lh8xyRvwJH4
כך תרקדו ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/RU9XsurRTHI
רומבה בקובה:
https://youtu.be/TZBOFDTOQn0
כך רוקדים ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/Glw__yfBr8E?long=yes
זוק,
ג'ייב
ריקוד הגַ'ייב (Jive) הוא אחד הריקודים הסלוניים המהירים והאנרגטיים ביותר, ריקוד שובב מטבעו, עם רגליים שעובדות ללא הפסקה, ברכיים מתכופפות וירכיים שמתנדנדות.
מה שמייחד את הג'ייב מריקודים אחרים הוא השמחה הגלומה בו. אין בו את הכובד של הטנגו (Tango) ולא את הרומנטיקה של הפוקסטרוט (Foxtrot).
הג'ייב טעון אנרגיה, הומור ותחושת חופש. הרקדנים מסתובבים, נפרדים, חוזרים זה לזה, ומבצעים צורות כמו "ווייפ" (Whip), בה נעים שני הרקדנים יחד, בתנועת קשת רחבה ומתואמת.
אף ששורשיו אינם בריקודים הלטיניים אלא בסווינג, בתחרויות ריקודים סלוניים מקובץ הג'ייב בדרך כלל עם ריקודים לטיניים.
הג'ייב נבחן בתחרויות לפי קצב, סנכרון בין בני הזוג, ביצוע טכני ואנרגיית הבמה. לא פלא שהוא תמיד מהריקודים האחרונים בתוכנית התחרות, כדי שישאיר בקהל רושם בלתי נשכח.
#הסגנון
בניגוד לריקודים סלוניים איטיים כמו הוולס (Waltz), הג'ייב מתאפיין בקצב מהיר במיוחד, כ-176 עד 208 פעימות לדקה.
הצעדים הבסיסיים של הג'ייב כוללים שלושה צעדים מהירים ואחריהם שני צעדי רקע. כל זה בתנועה עליזה ומזנקת שמזכירה אקרובטיקה קלילה.
#היסטוריה
מוצאו של הג'ייב הוא בארצות הברית של שנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, שנים בהן הוא צמח מתוך סצנת המוסיקה השחורה האמריקאית, בהשפעה ישירה של הלינדי הופ (Lindy Hop) והסווינג (Swing).
עם השנים הוא התגבש לכדי ריקוד תחרותי מסודר.
לפופולריות רבה זכה הסגנון בשנות ה-30 בזכות זמר הג'אז המפורסם באותם ימים, קאב קאלוויי. השם ניתן לו בתחילת אותו עשור על ידי רקדנים שחורים אך הושאל מסלנג של נגני מוסיקת סווינג שנהגו ללעוג בשם "ג'ייב" לדיבורים מטופשים.
כשהחיילים האמריקאים הגיעו לאירופה במלחמת העולם השנייה, הם הביאו איתם את הג'ייב. בקרב הצעירים הריקוד צבר אהדה, אך המבוגרים פחות התחברו. הבריטים היו כה המומים מהריקוד, עד שהיו בפיקוד הצבאי מי ששקלו לאסור אותו בשל ה"פראיות" שלו.
בשנות ה-50 כינו מתנגדיו בביטול את מי שרקדו את ריקוד הג'ייב בכינוי המעליב "ג'ייב-בירדים" (Jive Birds), אך התואר הפך עם הזמן לאות כבוד.
בסופו של דבר הג'ייב כבש את אירופה ובשנות ה-60 אומץ כאחד מחמשת ריקודי הלטין הרשמיים בתחרויות הבינלאומיות, לצד הסמבה (Samba), הצ'ה-צ'ה (Cha-Cha-Cha), הרומבה (Rumba) והפסו דובלה (Paso Doble) - כל זאת תחת המסגרת של הפדרציה הבינלאומית לריקוד ספורטיבי (World Dance Council).
הנה ריקוד ג'ייב:
https://youtu.be/73KjGH7jcMI
ג' ייב בסטודיו:
https://youtu.be/8Xuh-5vfv-w
ג'ייב ברוקדים עם כוכבים:
https://youtu.be/LiHVPMnVJJY
ותולדות הג'ייב תוך כדי ריקוד:
https://youtu.be/34n_gnAiOho
“ריקודים סלוניים” (Ballroom dance) הם ריקודי זוגות, בהם רוקד זוג ביחד. הצפייה בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", מציגה בפנינו כיום אמנות שנולדה בארמונות אירופה ומאז יונקת ומאמצת ריקודים מתרבויות שונות.
כי הריקודים הסלוניים הללו מקורם במדינות רבות בעולם. הם אומצו בחיבה על ידי העולם המערבי, שהפך אותם לתחום מקצועי, תחרותי וכיום בידורי מתמיד בערוצי טלוויזיה בעולם כולו.
המרכזיים ביותר כיום הם 5 הריקודים שרוקדים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות. הם כוללים את הפוקסטרוט (Foxtrot), לצד ואלס (Waltz), טנגו (Tango), ואלס וינאי (Viennese Waltz) וקוויקסטפ (Quickstep).
יש עוד ריקודים סלוניים אהובים, כמו סלסה, סמבה, ג’ייב, צ'ה צ'ה צ'ה, רומבה, רוקנ'רול, זוק ועוד.
#סוגים
הריקודים הסלוניים מתחלקים לשתי קבוצות - הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים), מאירופה.
הריקודים האירופיים, הסטנדרטיים, כוללים את הוולס האנגלי והווינאי, הפוקסטרוט, הטנגו (שבא בכלל מארגנטינה באמריקה) והקוויקסטפ (Quickstep).
הריקודים הללו יהיו תמיד בחליפת טוקסידו לגבר ובשמלת ערב לאישה. הם מתאפיינים במגע תמידי בין בני הזוג ואין לעזוב בהם ידיים מרגע תחילת הריקוד ועד סופו.
הריקודים הלטיניים, לעומתם, מתבצעים בלבוש יותר חופשי מהאירופים. הם כוללים את הסמבה, סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha), רומבה, פאסו דובלה (Paso Doble) וג'ייב (Jive).
הכירו רבים מהריקודים הסלוניים בתגית "ריקודים סלוניים".
#היסטוריה
המסע המופלא של הריקודים הסלוניים מאולמות המלוכה אל מסכי הטלוויזיה מתחיל כמה מאות אחורה.
בתחילה היו מספר ריקודים כמו המינואט (Minuet) והוואלס (Waltz) שנחשבו למיומנות חברתית הכרחית בקרב האצולה האירופית. הוולס היה ריקוד אוסטרי שהפך פופולרי בתחילת המאה ה-19. הוא היה הריקוד הראשון בו רקדו בני הזוג בצמידות, מה שנחשב באותם ימים למהפכני ואפילו שערורייתי.
עם הזמן התפתחו ריקודים נוספים, כמו הטנגו (Tango) הארגנטיני שהגיע מרחובות בואנוס איירס, הפוקסטרוט (Foxtrot) מאמריקה של שנות ה-20, הרומבה (Rumba) והסמבה (Samba) מדרום אמריקה.
המהפך הגדול בעולם הריקודים הסלוניים התרחש במאה ה-20, כשהם התפתחו לכיוונים של הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים, האירופים.
המעבר מאולמות הנשפים אל הטלוויזיה החל בשנת 2004 כאשר הבי-בי-סי הבריטי שידר את "רוקדים בצמרת" (Strictly Come Dancing). ההצלחה המסחררת של התוכנית הובילה לגרסאות בעשרות מדינות, כולל "רוקדים עם כוכבים" בישראל.
הפורמט הטלוויזיוני הזה לא רק החזיר את הריקודים הסלוניים למרכז תשומת הלב אלא גם שינה את תדמיתם ממשהו מיושן ואליטיסטי לבידור עממי ונגיש.
כיום, הריקודים הסלוניים משלבים בין מסורת לחדשנות. בתחרויות מקצועיות, הרקדנים מקפידים על טכניקה מדויקת ועל כללים נוקשים, זאת לצד ההכרה של הוועד האולימפי הבינלאומי בריקודים הסלוניים כענף ספורט תחרותי.
בכל עיר כמעט אפשר למצוא כיום שיעורים המותאמים לכל גיל ורמה. הפופולריות המחודשת הזו מוכיחה שהשילוב בין מוסיקה, תנועה ותקשורת וקצת רומנטיקה בין בני זוג ממשיכים לרגש ולמשוך לריקודים הקלאסיים הללו קהלים חדשים.
הנה הריקודים הסלוניים:
https://youtu.be/ZQini1swjPc
בעולם מתקיימות תחרויות רבות של ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/lh8xyRvwJH4
כך תרקדו ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/RU9XsurRTHI
רומבה בקובה:
https://youtu.be/TZBOFDTOQn0
כך רוקדים ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/Glw__yfBr8E?long=yes
זוק,
