שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הפכה להקת ג'נסיס לתאגיד פופ ממוסחר?
אין הרבה דוגמאות בהיסטוריה למעבר החד כל כך, של אמן או להקה מהאיזור הרציני והעמוק של האמנות, אל עבר המקום הממוסחר ביותר שלה, כמו זה שעשתה להקת ג'נסיס (Genesis).
ב-1975, כשעזב במפתיע פיטר גבריאל, הסולן הנודע של ג'נסיס, את הלהקה, רבים ביכו את הלהקה וראו את סופה. כולם חשבו שאין סיכוי שיימצא מחליף ראוי לפיטר גבריאל, מישהו שיצליח להחזיק את אחת הלהקות הטובות בתולדות הרוק במקומה הרם בראש הרוק. גבריאל, שזכה מאז לקבל את התואר "Prog God" מאקדמיית הרוק המתקדם, רק שני אנשים כולל אותו זכו בתואר הזה, היה אבידה אמנותית שניבאה את מותה של ג'נסיס.
אחריו עזב גם סטיב האקט, הגיטריסט המוכשר של הלהקה.
בכל זאת החליטו שאר החברים ההמומים לחפש לו מחליף. זה נראה חסר סיכוי שמישהו יחליף את הפרפורמר התיאטרלי והמוכשר בעולם הרוק המתקדם ויצליח להיכנס לנעליו.
כנבואה שהגשימה את עצמה ולאחר שבחנו לא פחות מ-400 זמרים שהציעו את עצמם, הסתבר לחברי הלהקה שאיש לא התאים. אחד מהם, אגב, היה סר אלטון ג'ון, ענק מוסיקלי ווקאלי בזכות עצמו.
לפיכך החליטו חברי הלהקה לבחור כסולן את זה שהיה שם כל הזמן, מאחורי התופים. זה היה פיל קולינס. הוא חשש והתנגד, אבל חבריו התעקשו. הוא הסכים לבסוף ולקח ברצינות את המשימה. למעשה, הוא עתיד להפוך את הלהקה המוערכת בעולם הרוק המתקדם לתאגיד פופ מסחרי ומצליח שלא היה כמותו.
תאגיד פופ, כן?
ג'נסיס נולדה באחת השנים המרגשות של שנות ה-60, בשנת 1967 ליתר דיוק. בארצות הברית חגגו ההיפים באותה שנה את "הקיץ של האהבה" וחגגו על ואת הבלוז של הנדריקס, הנשמה של ג'ופלין והרעיונות המדהימים של ג'ים מוריסון.
מרבית חברי ג'נסיס היו אז נערים שלמדו אז בפנימיית צ'רטרהאוס היוקרתית ופעלו בשתי להקות רוק צעירות שונות. בשלב מסוים הם התאחדו ללהקה אחת. בעצת המפיק שאימץ אותה הוציאה הלהקה אלבום פופ שנכשל.
חברי הלהקה החליטו אז ללכת על הרוק המתקדם שאותו ניגנו ואהבו מלכתחילה. הם הוחתמו על ידי חברת התקליטים "כריזמה" ובה הוציאו את Trespass המורכב והאמנותי, שהכיל יצירות ארוכות ומרתקות. הם החלו להופיע והתפרסמו בהופעות התיאטרליות ועתירות הפירוטכניקה שלהם.
באיחור אופנתי זכו חובבי הפרוגרסיב רוק הבריטי בתרנגולת אנגלית ואצילית, שידעה להטיל אלבומים חכמים, מעודנים ואפילו מעט מתנשאים. ג'נסיס הנפיקה שרשרת של יצירות מופת כמו Supper's Ready, Foxtrot, Selling England By The Pound המפעים ואלבום הקונספט המורכב The Lamb Lies Down on Broadway. האלבום הזה עורר הרבה מחלוקות בלהקה, במיוחד בין הסולן הדומיננטי ביצירתו לבין שאר החברים בלהקה. מעט אחריו הודיע הסולן פיטר גבריאל על פרישה מג'נסיס.
כשפיל קולינס הפך לסולן הלהקה ברור היה לו שאין סיכוי שהוא יהיה בולט ונוצץ כמו הסולן המיתולוגי שלה. ג'נסיס בראשותו אמנם הוציאו עוד שני אלבומי רוק מתקדם, שלא נפלו בהרבה מיצירות המופת של ג'נסיס א-לה גבריאל, אבל נראה אז בבירור שלפיל קולינס לא היה שמץ מהפומפוזיות והנרקיסיזם של הסולן הקודם. גם בהופעות הוא היה רחוק מהתיאטרליות המופלאה שלו ומהכריזמה האינסופית שהביא איתו. מפיל קולינס נעדרו גם הפתלתלות והממד הפילוסופי בשיריו של גבריאל.
קולינס עצמו, חשוב להזכיר, אפילו לא היה בלהקה המקורית. הוא נבחר באודישן, כשהלהקה חיפשה מתופף. הוא אכן התגלה כמתופף-על, אחד הטובים ברוק של אותן שנים, אבל זה לא קשור לכישורי הזמרה שלו או יכולת הכתיבה.
והוא עומד להחליף את אחד מכותבי הטקסטים הטובים ברוק המתקדם.
ובכל זאת ואף על פי כן החל קולינס לכתוב. בהדרגה הוא הביא ללהקה שירי פופ ובלדות עדינות, בסגנון הרבה יותר מסחרי. חשוב לומר שכך נהגו באותה תקופה להקות רוק מתקדם רבות. מבחינה כלכלית היו השנים הללו קשות מבעבר עבור להקות רוק ואמנים בריטיים. המיסוי בבריטניה על אמנים שמרוויחים הרבה היה גבוה במיוחד ועל המוסיקה הפופולארית באנגליה הלכה והשתלטה מוסיקת הפאנק. ג'נסיס החלו להביט לעבר אמריקה. שם היה שוק עצום שחיכה למי שיוכל להפליג מערבה...
שינוי הסגנון שפיל קולינס העביר את ג'נסיס הוכיח את עצמו די מהר בחשבונות הבנק שלהם. סטיב האקט, הגיטריסט המופלא של ג'נסיס אמנם עזב את הלהקה אבל השלושה שנשארו זכו להצלחה מסחרית מרשימה ביותר. שרשרת הלהיטים שלהם הייתה אדירה והכניסה סכומי עתק ללהקה. הם מכרו מעל 100 מיליון תקליטים והיו לאחד מהרכבי הרוק המצליחים בהיסטוריה של המוסיקה הפופולארית.
חשבונות הבנק התמלאו, אבל המעריצים הוותיקים לא סלחו להם על כך. בסניף הבנק שלהם, לעומת זאת, תמיד שמחו עכשיו לקראתם. פיל קולינס עצמו סחט את הלימון היטב והוציא גם אלבומי סולו מצליחים משלו. הוא אחד האמנים היחידים בעולם שמכרו מעל 100 מיליון תקליטי סולו, במקביל ל-100 מיליון תקליטים נוספים, שהוציא עם הלהקה שבה היה חבר. או מנהיג.
אז הכסף זרם והצקצוקים רעמו ומאז כועסים המעריצים הוותיקים של ג'נסיס על קולינס ועל טוני בנקס וראתרפורד שהסכימו לשינוי הסגנון הזה. ציטטה מיתולוגית שממחישה את זה היטב באה מהסרט "מועדון שנות השמונים", בה אומר האח של גיבור הסרט על המוסיקה של ג'נסיס החדשה:
"שום אישה לא יכולה להיות מאוהבת באמת בגבר ששומע פיל קולינס".
הנה קיצור סיפורה המדהים של להקת ג'נסיס:
https://youtu.be/z8TzhSHkWe8
השינוי במוסיקה של ג'נסיס לאורך שנותיה:
https://youtu.be/wu7Ef1t3U64
ג'נסיס עם פיטר גבריאל הייתה תיאטרון מטורף, מופלא ומוכשר להפליא:
https://youtu.be/CubzEiY42zk
היא הרבתה לשאוב אלמנטים מוסיקליים מהמוסיקה האנגלית וטקסטים כמו מיתולוגיים:
https://youtu.be/MWxaidVIjXk
פיטר גבריאל בליווי פיל קולינס ב"סורקי השטיחים" (Carpet crawlers):
https://youtu.be/VmEGGIqWbbs
הפופ המתקתק של ג'נסיס בעידן פיל קולינס כסולן:
https://youtu.be/epOBenUjIHw
פיטר גבריאל המשיך לייצר מוסיקה מרתקת וקליפים מרהיבים:
https://youtu.be/N1tTN-b5KHg
אחת מיצירות הלהקה הגדולות, בביצוע להקתו של מי "ששומר על הגחלת" - הגיטריסט הפורש סטיב האקט:
https://youtu.be/mywfIDR8bRg
הנה סרט תיעודי על השינוי כשנשארו בלהקה 3 חברים בלבד:
https://youtu.be/M_nwwUpsGFk?long=yes
למזכרת אחת מהיצירות הארוכות והמקסימות שג'נסיס יצרה בעידן המתקדם שלה:
https://youtu.be/QVyfj7-mHqs?long=yes
ושיר פולחן מהתקופה ההיא Firth Of Fifth - בביצוע מ-2007 של ג'נסיס בהנהגת גאון הפופ והמולטי מיליונר פיל קולינס:
https://youtu.be/gsIC3TvzLXE?long=yes
מה מתאר "זוחלי השטיח" המיסטי של ג'נסיס?
מרבית שיריה של להקת ג'נסיס מכילים רעיונות מרתקים וסיפורים מעוררי סקרנות. בלדת הרוק המתקדם "זוחלי השטיח" (Carpet Crawlers) לא יצאה על סינגל רב-מכר מצליח, אבל המנגינה המהפנטת עם הארפג'ו המתמיד והמילים החלומיות סוריאליסטיות שלו הפכו את השיר לאהוב מאוד אצל המעריצים של ג'נסיס. בהופעות חיות של הלהקה הוא בוצע לא מעט ויצא על כמה מאלבומי הלהקה.
"זוחלי השטיח", כמקובל באלבומי הקונספט של הלהקה, הוא שיר בעל עומק פילוסופי וסיפורי לא רגיל. השיר ידוע באווירה המיסטית שבו ובמילים המעורפלות שמזמינות פרשנויות שונות. כרגיל הוא מדגים את הכתיבה היצירתית והמורכבת של פיטר גבריאל, סולן הלהקה והמוח הסיפורי ומילולי שלה.
השיר במקור הוא חלק מאלבום הקונספט הסיפורי משנת 1974, "The Lamb Lies Down on Broadway". ראל, הגיבור והדמות הראשית ביצירה, חוזר בו אל הזכרונות שלו, כמו שכבר הופיעו בשיר "Hairless Heart".
בשיר הוא רואה מסדרון ארוך, שעל רצפתו שטיח מקיר לקיר בצבע אדום עם אוכרה (צהוב וחום). על הקירות עיטורים של יצורים דמיוניים בצלולויד ואלמנטים של ציפורים, סירות, עיניים של שור ועוד.
סוריאליזם אמרנו? - לא חסרים כאן צירופים נהדרים של יצורים קסומים ודמיוניים. סלמנדרה, פרעושים שנצמדים לצמר הזהב, סופרמנים נעימי-הליכות שתקועים בתוך קריפטונייט ובובת חרסינה עם עור סדוק שחוששת ממתקפה.
לפתע ראל נחשף למראה מבעית של זוחלי השטיח, אנשים שזוחלים לאיטם וכמו נאבקים במשהו לא ברור. זוחלי השטיח כמו נמשכים על ידי מגנט ומאמינים שהם חופשיים.
הוא ממהר לדבר איתם, שואל נזיר ונענה במלמול שמסתיר פיהוק ועונה לו ש"יש עוד זמן מה עד השחר". בהמשך, יאמר לו זוחל דמוי ספינקס שהנזיר שתוי ושכל אחד מהאנשים הזוחלים מנסה להגיע אל דלת עץ כבדה המובילה אל החופש שבמעלה המדרגות.
כאן הם שבים ואומרים כולם ש"עלינו להיכנס פנימה - כדי לצאת החוצה". ראל עולה אל הדלת הכבדה וכשהוא פותח ונכנס בה פנימה, הוא רואה שולחן אוכל שמאחוריו מדרגות לולייניות המובילות אל התקרה.
#סמליות
"זוחלי השטיח" הסימבולי עוסק בחוויות סוריאליסטיות בעיר ניו-יורק (ברודוויי). הזוחלים שבו יכולים לסמל המון דברים. אם זה את המאבק והמאמץ להתקדם בחיים, החיפוש אחרי משמעות או התעלות ואפילו הארה. אולי הם מסמלים את ההמונים שנעים בחוסר מטרה, אחרי מטרה לא ברורה, אולי את הזחילה לחומרנות ולסטטוס החברתי. או שזה בכלל המסע הפנימי של האדם, החיפוש אחרי זהות, או הקושי בהתמודדות עם האתגרים שבחיינו.
ברור שהכתיבה האניגמטית (חידתית) של פיטר גבריאל היא רבת-משמעויות, מורכבת וסוריאליסטית. היא הובילה לכך שלא מעט דיונים ופרשנויות התפתחו סביב השיר והדיון בהם לא הסתיים מעולם. הפרשנות של השיר והתיאורים שבו היא לכן סובייקטיבית ומשתנה בהתאם לתפיסה ולמבט של כל אחד מאיתנו כמאזינים.
הנה גרסת האולפן האחרונה מ-1999, ההקלטה האחרונה של הלהקה אי-פעם:
https://youtu.be/WR7yOnIYSjw
מילות השיר המומחזות למצגת תמונות מרהיבה:
https://youtu.be/XJOySnOFzm0
ובהופעה חיה משנות ה-70 עם הסולן פיטר גבריאל:
https://youtu.be/PtzgBJ13vro
מהי גאונות "Firth of Fifth" של להקת ג'נסיס?
השיר "Firth of Fifth" של להקת ג'נסיס (Genesis) הוא יצירת פאר של רוק מתקדם, שכבר שמה עצמו הוא שילוב שנון, מסתורי ומחוכם בין "שפך הנהר" לבין משמעות פילוסופית שנבהיר בהמשך.
יש בשם גם פירוש מוסיקלי, של "הראשונה מהחמישית" או מהחמישיות, לצד טוויטס מעניין לכשעצמו על שמו של מפרץ "Firth of Forth", כלומר שפך הנהר פורת' בסקוטלנד.
השיר-יצירה הזה הוא ללא ספק אחד השירים המופלאים של ג'נסיס, להקת הרוק המתקדם שבסוונטיז לא חדלה לרגע לייצר שירים בלתי נשכחים, יצרה יצירות קלאסיות בתולדות הרוק והעלתה את רמת הפרוגרסיב לרמה חסרת תקדים של תחכום ועומק.
פותח את השיר סולו פסנתר מרהיב, בנגינתו של הקלידן האגדי והמלחין של מרבית שירי הלהקה באותה תקופה, טוני בנקס. בהמשך השיר יחזור המוטיב מהקטע הנהדר, כשהוא מנוגן בסינתסייזר ואח"כ בסולו גיטרה של משורר הגיטרה של הלהקה, סטיב האקט.
יש כאן מקום לכל אחד מהם. אם פאר היצירה של ג'נסיס נפתח בסולו פסנתר מרהיב ביופיו של בנקס, בהמשך השיר יופיע גם סולו חליל מרטיט של פיטר גבריאל עצמו, הסולן והמנהיג של ג'נסיס באותה תקופה. בין לבין ילטף האקט בגיטרה שלו ויביא לשיא את פסגת הרוק הזו, כשפיל קולינס, עדיין לא ממש זמר, מתופף ורוכש את מעמדו כהר נישא ביחידות הקצב של הרוק בשנות ה-70. השיר גם יסתיים באיזכור נמוג של סולו הפסנתר הפותח. זו יצירת פאר של ממש.
לירית, כדאי לשים לב למילים שכתב פיטר גבריאל, מי שכתב אז את מרבית הטקסטים לשירי הלהקה. גם אחרים כתבו פה ושם, אבל המילים של השירים שגבריאל כתב היו טובות פי כמה משל חבריו. מוסכם כיום שמעבר ליכולותיו כזמר ומבצע אגדי, גבריאל הוא משורר רוק של ממש, שניצב בשורה אחת עם גדולי כותבי הרוק דוגמת ג'ים מוריסון ואפילו בוב דילן.
היצירה נכללת באלבום האולפן של ג'נסיס "Selling England by the Pound". באלבום הזה כמעט כל שיר עוסק ברקבון של החברה האנגלית באותה תקופה, כמו שתפס אותה פיטר גבריאל. ועדיין, בשני השירים "Firth of Fifth", ו"The Cinema Show" מחליפים רמזים ורעיונות של מיתולוגיה ואמונה את העיסוק החברתי.
#משמעות תוכן השיר
השיר נפתח בביקורת מסוימת על התנהגות האדם שנכנע לחיים בצל האלוהים ומאמין בו במקום לחפש את האמת שבחוץ.
בדימוי הפותח מדומה האדם לעדר כבשים, שלמרות שהדרך לצאת מהדיר היא ברורה ופתוחה, הן מעדיפות להשאר בדיר, דיר שבעצם מהווה את כל עולמן. בדימוי שכאן, ממש כמו הבחירה של הכבשים להשאר בדיר, אין מי שרואה את הדרך הפתוחה וברורה ליציאה מהדת ומאמונה באל ואכן יוצא. אלוהים הוא הדיר במשל והאמונה בו היא הבחירה להישאר בדיר.
היציאה מהדיר והעידוד של ג'נסיס לצאת ממנו היא מעין המלצה לבחור במדע, במקום הדת הסוגרת. היא נרמזת גם באמצעות התייחסות בשיר לספינה של אודיסאוס, המשייטת אל ים החירות, בסיומה של מלחמת טרויה. מדובר ב"אודיסיאה", יצירתו המיתולוגית של הומרוס היווני. כמו פיתויי הסירנות בדרכו של אודיסאוס לחופש בביתו שבאיתקה, כך הקושי לעזוב את הדת ולבחור בים המדע מלא הספקות.
בסוף הטקסט נשפך הנהר לים, כמו במפרץ "Firth of Forth" בסקוטלנד בו מצוי שפך הנהר פורת'. מכאן יובן גם שמו של השיר כולו Firth of" Fifth".
אבל כאן גם מתחברים הרעיונות שהועלו קודם בשיר. כי הן הכבשים שנשארו בדיר והן האדם שבחיק הדת, ממתינים כולם לרועה שיוציא אותם לחירות וחופש - הכבשים מהדיר והאדם מהדת, כמו הנהר שנשפך לים, אחרי שנפטון, האל, גבה ממנו עוד נפש.
כך שכול השיר עוסק ביחסים שבין אדם לאל ובין האל לעולם שהוא יצר. עיסוקו בבחירות שעושה האדם המאמין וההמתנה שלו לגאולה שלא תגבה ממנו את המחיר, אותו מחיר שמשלם מי שמוותר על כלא האמונה ומחיריו ויוצא אל ים החופש והחירות המאיים, מפתה ומסוכן, אך חופשי ומאפשר.
הנה גרסת סטיב האקט, הגיטריסט ששומר על הגחלת המדויקת להפליא של ג'נסיס בסאונד עכשווי וברמה:
https://youtu.be/x1ptsP6Upsc
קליפ עם ביצוע של ג'נסיס:
https://youtu.be/q0V3EpqCcPM
השיר בהופעה חיה של ג'נסיס ב-1974:
https://youtu.be/WasuhTXHZvw
קאבר סולו מרגש על פסנתר, של צעירה בשם פלורה:
https://youtu.be/I3-BevscSSM
פיל קולינס עם ג'נסיס בפתיח מרהיב של הגיטריסט דריל סטורמר מול חצי מיליון איש:
https://youtu.be/gsIC3TvzLXE?long=yes
מהי יצירת ארוחת הערב המוכנה של ג'נסיס?
היצירה Supper's Ready, "ארוחת הערב מוכנה", של להקת ג'נסיס, היא אבן דרך בתולדות הרוק המתקדם וסוג של מיתולוגיה בקרב מעריצי הלהקה. אין עוד יצירה של Genesis כמו "סאפר'ס רדי" מהאלבום "פוקסטרוט" של ג'נסיס.
מדובר ביצירה מורכבת, בעלת יריעה רחבה מבחינה רעיונית וגם מבחינת האורך שלה, שהלהקה ביצעה באופן שאפתני מאוד, שגובל בנקודות רבות במוסיקה קלאסית של ממש.
המלחין של מרבית החלקים של השיר, הקלידן הגאון של הלהקה, טוני בנקס, מספר שכמו רבים משירי הלהקה, אחרי שהוא הביא את הלחן של השיר הבסיסי, הוסיפו חברי הלהקה משלהם.
פיטר גבריאל, הסולן של הלהקה בתקופה הטובה גם אם הרזה שלה, כתב את הטקסט ליצירה כולה ובניגוד להרבה יצירות אחרות של הלהקה, כאן הוא התעקש לכתוב את הכל לבדו. יש כאן קטעים שלמים שכתובים כמו זרם תודעה, ספק של חוויות סמים או אפילו התעלות דתית, אבל מכל מקום - הם הוכחה מדויקת לגאוניות של הכותב, החצי משורר, רבע היסטוריון ורבע מטיף דתי של מנהיג ג'נסיס המקורי.
הספק שיר וספק יצירה שלמה, Supper's Ready, יצא לאור באלבום Foxtrot מ-1972. כמו תמיד הוא הוקלט במצב של מחסור מבחינת הלהקה. התקציב שקיבלו מחברת התקליטים לאלבומים הללו היה תמיד קטן והכריח אותם למצוא דרכים יצירתיות וחכמות במיוחד כדי ליצור את הצליל הגדול והמרשים שלהם. הם גם ניסו באופן קבוע ליצור את היצירות הללו מתחת לרדאר, כדי שחברת התקליטים לא תעיף אותם לעזאזל, מחוסר הכנסות.
וזה נכון. הם לחלוטין לא עסקו בצד המסחרי של מה שהם עשו. כל החבורה הזו הייתה מורכבת מנגנים מעולים, כמעט כולם עם רקע קלאסי מעמיק יחסית וכולם מנגנים בכמה כלים. הם רצו להגיע לראש ההר של הרוק בכלל והרוק המתקדם במיוחד. הם ידעו שמקומם איפה שהוא בין פינק פלויד ו-Yes, העמיתים ליצירות הגדולות של הרוק הפרוגרסיבי, ובין הביטלס והביץ' בויז, עם הכישרון ויכולת ההמצאה הגאוניים ועבודת האולפן המטורפת שהם הצליחו להנפיק באלבומים האחרונים שלהם.
ככל שהם היו מוגבלים, ג'נסיס שאפו ליצירות יותר גדולות ומרתקות. יצירות שמספרות סיפור ורצוי שהוא יהיה מדהים ולא רק במוסיקה. הטכנאי מפיק הציע להם להקליט אותו בחלקים וכך לפתור חלק מהניגוד שבין הרצון ליצירות עשירות בצלילים ובין התקציב הנמוך. ג'נסיס, חשוב לציין, הקליטו את האלבומים הללו בלייב, לא בערוצים. זה חסך שעות אולפן וגם נתן ללהקה הזו גרוב מדהים ומלא באנרגיות. את שאר מילא פיטר גבריאל עם התיאטרליות הלא נדלית שלו בביצוע הקולי.
כל חברי הלהקה השתתפו בהלחנת השיר, כולל טוני בנקס, שחלק מהקטעים ביצירה הוא הלחין בזמן לימודיו באוניברסיטה, הסולן הגאוני והכריזמטי פיטר גבריאל, הגיטריסט סטיב האקט, מייק ראת'רפורד הבסיסט ופיל קולינס, המתופף ומי שלימים ינהיג את הלהקה.
מוסיקלית, היו מבקרים שראו ביצירה הזו סוג של סונטה קלאסית מנוגנת בכלים מודרניים. היה מי שמצא שם קטע שמזכיר את צורת הקומפוזיציה של אחד מגדולי המלחינים לפסנתר, פרנץ ליסט. אנחנו מצאנו שהוא מזכיר פואמה סימפונית, המורכבת מתמונות מוסיקליות דוגמת "תמונות בתערוכה" או "פטר והזאב", רק שבמקרה הזה הן מתוארות גם באופן מילולי.
הסולן פיטר גבריאל אמר פעם ש"Supper's Ready" הוא: "מסע אישי שנגמר בהליכה דרך סצנות מחזון יוחנן."
לנו הוא נראה כסיוט אישי שהפך לאפוס מרגש ושיום אחד מישהו יעשה ממנו משהו נהדר לנטפליקס.
#פרקי היצירה
Supper's Ready מחולקת ל-7 חלקים, פרקים שלכל אחד אופי ייחודי וסיפור משלו ועדיין הם חלקים בסיפור שלם. הנה תקציר פרקי "סאפר'ס רדי". הנה תקציר כל פרק:
1. "קפיצת המאהב" (Lover's Leap):
אווירה: הפרק נפתח באווירה עדינה ורגועה, עם שימוש בגיטרות אקוסטיות, פסנתר חשמלי רך, כלי נשיפה וכלי הקשה עדינים.
תוכן: הפרק מספר על חזרה של גבר אל אהובתו לאחר זמן רב, תוך שילוב דימויים על-טבעיים. הטקסט מבוסס על חוויות רוחניות אמיתיות שעבר פיטר גבריאל עם אשתו.
בהופעות: בהופעות, פרק זה תואר כרגע בו נאהבים מוצאים זה את זו בגופים חדשים.
2. "איש המקדש הנצחי המובטח" (The Guaranteed Eternal Sanctuary Man):
אווירה: הפרק מתאפיין בהתפתחות אקורדים מורכבת שהלחין טוני באנקס.
תוכן: הפרק מציג עיירה הנשלטת על ידי דמות כריזמטית שטוענת שיש לה סוד לכיבוי אש, אך מדובר בשקר.
בהופעות: גבריאל נהג לעטות "כתר קוצים" בקטע זה.
3. "אחנתון ואיטסאקון ולהקת האנשים העליזים שלהם" (Ikhnaton and Itsacon and Their Band of Merry Men):
אווירה: הפרק הופך לדינמי ואנרגטי, עם תיפוף מהיר, סולו גיטרה ואורגן האמונד.
תוכן: הפרק מתאר קרב בהנהגת אחנתון נגד כל מי שאין לו "רישיון לחיי נצח".
4. "איך אני מעז להיות יפה כל כך?" (How Dare I Be So Beautiful?):
אווירה: הפרק קצר ושקט, עם שימוש בפסנתר אקוסטי.
תוכן: הפרק עוסק בהשלכות הקרב מהפרק הקודם, ומתייחס למיתוס על נרקיסוס.
5. "חוות ערבות" (Willow Farm):
אווירה: הפרק קומי ומלא הומור, עם שימוש במלוטרון, פסנתר וצלילים לא שגרתיים.
תוכן: הפרק כולל אלמנטים אבסורדיים ומתייחס לדמויות בריטיות מוכרות כמו וינסטון צ'רצ'יל.
בהופעות: גבריאל הופיע במסכת פרח בקטע זה.
6. "אפוקליפסה ב-9/8 (בכיכוב משני של כישרונותיו הטעימים של גאבל ראצ'ט)" (Apocalypse in 9/8 (Co-Starring the Delicious Talents of Gabble Ratchet)):
אווירה: הפרק דרמטי ועוצמתי, עם סולו אורגן האמונד ארוך.
תוכן: הפרק מתאר חזיונות אפוקליפטיים הכוללים שדים, דרקונים, אש מהשמיים ו"666".
7. "ברור כפי שביצים הן ביצים (כפות רגליים כואבות)" (As Sure As Eggs Is Eggs (Aching Men's Feet)):
אווירה: הפרק חוזר לאווירה רגועה יותר, עם שימוש בחליל צד ופעמונים.
תוכן: הפרק מבטא ודאות ואמונה בניצחון הטוב על הרע, תוך התייחסות להתגלות.
קשר ליצירות אחרות: שורות מהפרק מופיעות ביצירה "Los Endos" מהאלבום "A Trick of the Tail".
הנה קליפ אנימציה של היצירה:
https://youtu.be/e4HfFwVy-h0
השיר בהופעה בשנת 1973:
https://youtu.be/QVyfj7-mHqs
הקלידן טוני בנקס שכתב את מרבית היצירה, מספר על הכתיבה:
https://youtu.be/LIqreXrAWTo
למה צריך גיטרות כפולות צוואר?
הגיטרה כפולת הצוואר (Double Neck Guitar) היא גיטרה שיש לה שני צווארים, מה שלמעשה הופך אותה לשתי גיטרות באחת.
פעם היא הייתה מקובלת הרבה יותר. במיוחד זה היה כך בשנות ה-70 המגלומניות, כשהעולם גילה את הופעות הענק ולהקות התאמצו לשחזר את הצליל האולפני בהופעות חיות. הגיטרה הזו מסייעת לנגנים לבצע קטעים מורכבים ולהישאר נאמנים לעיבודים המורכבים שהקליטו או שהם רוצים לבצע על הבמה, מבלי להצטרך כל הזמן להחליף גיטרות.
הגיטרה הכפולת צוואר הייתה הגיטרה של נגנים כמו ג'ימי פייג', הגיטריסט הגאוני של לד זפלין ופיט טאונסנד, המנוע הגיטריסטי המהודק של להקת ה-Who. גם מייק ראת'רפורד, הבסיסט של ג'נסיס נהג לנגן על דאבל נק שכללה גיטרה באס וגיטרה 12 מיתרים.
אמנם בעיקר רוקרים הופיעו איתה, אבל האמת שגם נגני ג'אז ניגנו בה בהופעות, כולל ג'ון מקלפלין, שהיה לפי אחת הגרסאות הגיטריסט הראשון שזכה לגיטרה כזו.
הנה סיפורה של הגיטרה כפולת הצוואר:
https://youtu.be/gFMTGXJi3g4?t=37
כפולת צוואר של באס ו-12 מיתרים מלווה את יצירת הפאר של ג'נסיס Firth of Fifth:
https://youtu.be/x1ptsP6Upsc?t=6s
לד זפלין עם חשמלית כפולת צוואר:
https://youtu.be/RlNhD0oS5pk
ג'ימי פייג' עובר מליווי בעליון לסולו המיתולוגי של "מדרגות לרקיע" בצוואר התחתון:
https://youtu.be/Q18-Bt6zImg
הבאסיסט של ג'נסיס ניגן תמיד ב"דאבל נק":
https://youtu.be/CubzEiY42zk?t=1m26s
גיטריסטית מדגימה גיטרה כזו ואת ההבדלים בין הצווארים:
https://youtu.be/xT9as1rFSdg
וכרגיל יש מי שמגזימים:
https://youtu.be/0YgngXL7U1I
מה האמת בסיפור הנורא של גדול להיטי פיל קולינס?
"אתה יכול להרגיש את זה בא באוויר הלילה?"
שיר הרוק האפי שנפתח במילים האלה, "In the Air Tonight", הוא ללא ספק אחד השירים הידועים של האייטיז. זה שיר נוגע ללב ולכאב שבאופן מפתיע גם היה לאחד השירים הגדולים של שנות ה-80.
יש בשיר הזה מעבר תופים מרתק וחדשני,שבזכותו הוא גם הפך למאסטרפיס. המעבר הזה, "רול תופים" כמו שקראו לזה פעם, מתרחש במעבר בין הבתים הפותחים, אלה עם הסינתסייזר הרך שמלווה ומכונת התופים השקטה, כמעט מטרונומית, שברקע ובין החלק הסוער, הרוקי, הקשוח בסאונד ובזעקה של הזמר.
דומה שאין חובב רוק שלא מתופף באוויר כשנשמע בשיר מעבר התופים המפורסם ביותר בתולדות הרוק. אגדה. לא פחות.
אבל השיר הזה ידוע בעוד משהו. יש בו לכאורה משהו אפל שמערב זיכרון ילדות או התבגרות קשה. לפיו, קולינס הצעיר היה עד לרצח. הוא ראה פעם כשהלך ליד הנהר אדם טובע ומתחנן להצלה. ממש מולו עמד אדם, שיכול היה להצילו ולא נקף אצבע.
קולינס, לפי הסיפור, היה עד לתקרית הזו שהיא בעצם רצח. שנים אחר כך, הוא הזמין את האיש האדיש להופעה שלו, סידר לו כרטיס בשורה הראשונה וכשהגיע לשיר הזה בהופעה, הוא שר לו בגוף שני על כך שהוא יודע שהאיש סירב לבוא לעזרתו של אדם טובע.
בום.
כי זה האינטרנט, שמישהו חשף בו את העניין, פתח את הפצע והפיץ את ההתרחשות הזו, שאיש לא יודע בדיוק כיצד היא התגלתה. השמועה תפסה, כדרכה של הרשת, גובה ובעיקר רוחב ויראלי מטורף.
הסיפור כל כך פורש כנפיים בעולם, שאפילו הראפר הנודע אמינם מזכיר אותו בלהיט ענק שלו. זה קורה בשיר הכי מצליח שלו "Stan", כשהוא פונה לזוגתו ומבקש ממנה להצילו, כשהוא טובע "כמו בשיר של פיל קולינס".
אבל הפתעה. פיל קולינס עצמו מכחיש כל קשר לסיפור הזה. בראיונות הוא מבהיר שלא היה רצח כזה ושאיש מעולם לא טבע. הכל עורבא פרח. המילים של השיר היו לדברי פיל חלק מאילתור, שירה ספונטנית מול המחשב, כשהקליט את השירה והסינתסייזר שמלווה אותה, עם מכונת התופים שברקע.
המילים האלה, שלא נכתבו, אלא הושרו אל המיקרופון ספונטנית, נולדו מהכעס של גבר שזה עתה חזר מסיבוב הופעות גדול וגילה שננטש על ידי אשתו. הן מבטאות כעס על הפרידה וכנראה גם על ההשפלה של גבר אומלל וגרוש, שאשתו עזבה את הבית.
וצריך לזכור שזה פיל קולינס, שבשלב הזה בקריירה שלו הוא אחד הזמרים המצליחים בעולם. הוא מנהיג להקת ג'נסיס המיתולוגית ומי שהפך אותה מלהקת רוק מתקדם איכותית אבל תפרנית למעצמת רוק שאין הרבה כמותה. ג'נסיס בראשותו היא מפעל רוק, תאגיד עם הכנסות כספיות ענקיות, המוני עובדים והצלחה מסחרית מטורפת.
וכך, יוצא ש"In the Air Tonight" הוא לא רק אחד הלהיטים שבאלבום. הוא השיר הכי מצליח מביניהם, שיר רגשי שמגלה לפיל מה עובד במכירות ובכך הופך לאחד המנועים להצלחתו העתידית של קולינס, גם כזמר סולן וכותב, שיודע להנפיק בלדות פוצעות לב ונמכרות היטב.
אז רצח לא היה שם, אבל כסף היה גם היה - והמון.
הנה השיר בהופעה:
https://youtu.be/IeDMnyQzS88
הסיפור של השיר:
https://youtu.be/Nw4LrjTIVvc
עוד מהסיפור:
https://youtu.be/k05t7GhvMW0
וקולינס מספר על הרצח בראיון טלוויזיה:
https://youtu.be/kLRy_RkoTKA
אין הרבה דוגמאות בהיסטוריה למעבר החד כל כך, של אמן או להקה מהאיזור הרציני והעמוק של האמנות, אל עבר המקום הממוסחר ביותר שלה, כמו זה שעשתה להקת ג'נסיס (Genesis).
ב-1975, כשעזב במפתיע פיטר גבריאל, הסולן הנודע של ג'נסיס, את הלהקה, רבים ביכו את הלהקה וראו את סופה. כולם חשבו שאין סיכוי שיימצא מחליף ראוי לפיטר גבריאל, מישהו שיצליח להחזיק את אחת הלהקות הטובות בתולדות הרוק במקומה הרם בראש הרוק. גבריאל, שזכה מאז לקבל את התואר "Prog God" מאקדמיית הרוק המתקדם, רק שני אנשים כולל אותו זכו בתואר הזה, היה אבידה אמנותית שניבאה את מותה של ג'נסיס.
אחריו עזב גם סטיב האקט, הגיטריסט המוכשר של הלהקה.
בכל זאת החליטו שאר החברים ההמומים לחפש לו מחליף. זה נראה חסר סיכוי שמישהו יחליף את הפרפורמר התיאטרלי והמוכשר בעולם הרוק המתקדם ויצליח להיכנס לנעליו.
כנבואה שהגשימה את עצמה ולאחר שבחנו לא פחות מ-400 זמרים שהציעו את עצמם, הסתבר לחברי הלהקה שאיש לא התאים. אחד מהם, אגב, היה סר אלטון ג'ון, ענק מוסיקלי ווקאלי בזכות עצמו.
לפיכך החליטו חברי הלהקה לבחור כסולן את זה שהיה שם כל הזמן, מאחורי התופים. זה היה פיל קולינס. הוא חשש והתנגד, אבל חבריו התעקשו. הוא הסכים לבסוף ולקח ברצינות את המשימה. למעשה, הוא עתיד להפוך את הלהקה המוערכת בעולם הרוק המתקדם לתאגיד פופ מסחרי ומצליח שלא היה כמותו.
תאגיד פופ, כן?
ג'נסיס נולדה באחת השנים המרגשות של שנות ה-60, בשנת 1967 ליתר דיוק. בארצות הברית חגגו ההיפים באותה שנה את "הקיץ של האהבה" וחגגו על ואת הבלוז של הנדריקס, הנשמה של ג'ופלין והרעיונות המדהימים של ג'ים מוריסון.
מרבית חברי ג'נסיס היו אז נערים שלמדו אז בפנימיית צ'רטרהאוס היוקרתית ופעלו בשתי להקות רוק צעירות שונות. בשלב מסוים הם התאחדו ללהקה אחת. בעצת המפיק שאימץ אותה הוציאה הלהקה אלבום פופ שנכשל.
חברי הלהקה החליטו אז ללכת על הרוק המתקדם שאותו ניגנו ואהבו מלכתחילה. הם הוחתמו על ידי חברת התקליטים "כריזמה" ובה הוציאו את Trespass המורכב והאמנותי, שהכיל יצירות ארוכות ומרתקות. הם החלו להופיע והתפרסמו בהופעות התיאטרליות ועתירות הפירוטכניקה שלהם.
באיחור אופנתי זכו חובבי הפרוגרסיב רוק הבריטי בתרנגולת אנגלית ואצילית, שידעה להטיל אלבומים חכמים, מעודנים ואפילו מעט מתנשאים. ג'נסיס הנפיקה שרשרת של יצירות מופת כמו Supper's Ready, Foxtrot, Selling England By The Pound המפעים ואלבום הקונספט המורכב The Lamb Lies Down on Broadway. האלבום הזה עורר הרבה מחלוקות בלהקה, במיוחד בין הסולן הדומיננטי ביצירתו לבין שאר החברים בלהקה. מעט אחריו הודיע הסולן פיטר גבריאל על פרישה מג'נסיס.
כשפיל קולינס הפך לסולן הלהקה ברור היה לו שאין סיכוי שהוא יהיה בולט ונוצץ כמו הסולן המיתולוגי שלה. ג'נסיס בראשותו אמנם הוציאו עוד שני אלבומי רוק מתקדם, שלא נפלו בהרבה מיצירות המופת של ג'נסיס א-לה גבריאל, אבל נראה אז בבירור שלפיל קולינס לא היה שמץ מהפומפוזיות והנרקיסיזם של הסולן הקודם. גם בהופעות הוא היה רחוק מהתיאטרליות המופלאה שלו ומהכריזמה האינסופית שהביא איתו. מפיל קולינס נעדרו גם הפתלתלות והממד הפילוסופי בשיריו של גבריאל.
קולינס עצמו, חשוב להזכיר, אפילו לא היה בלהקה המקורית. הוא נבחר באודישן, כשהלהקה חיפשה מתופף. הוא אכן התגלה כמתופף-על, אחד הטובים ברוק של אותן שנים, אבל זה לא קשור לכישורי הזמרה שלו או יכולת הכתיבה.
והוא עומד להחליף את אחד מכותבי הטקסטים הטובים ברוק המתקדם.
ובכל זאת ואף על פי כן החל קולינס לכתוב. בהדרגה הוא הביא ללהקה שירי פופ ובלדות עדינות, בסגנון הרבה יותר מסחרי. חשוב לומר שכך נהגו באותה תקופה להקות רוק מתקדם רבות. מבחינה כלכלית היו השנים הללו קשות מבעבר עבור להקות רוק ואמנים בריטיים. המיסוי בבריטניה על אמנים שמרוויחים הרבה היה גבוה במיוחד ועל המוסיקה הפופולארית באנגליה הלכה והשתלטה מוסיקת הפאנק. ג'נסיס החלו להביט לעבר אמריקה. שם היה שוק עצום שחיכה למי שיוכל להפליג מערבה...
שינוי הסגנון שפיל קולינס העביר את ג'נסיס הוכיח את עצמו די מהר בחשבונות הבנק שלהם. סטיב האקט, הגיטריסט המופלא של ג'נסיס אמנם עזב את הלהקה אבל השלושה שנשארו זכו להצלחה מסחרית מרשימה ביותר. שרשרת הלהיטים שלהם הייתה אדירה והכניסה סכומי עתק ללהקה. הם מכרו מעל 100 מיליון תקליטים והיו לאחד מהרכבי הרוק המצליחים בהיסטוריה של המוסיקה הפופולארית.
חשבונות הבנק התמלאו, אבל המעריצים הוותיקים לא סלחו להם על כך. בסניף הבנק שלהם, לעומת זאת, תמיד שמחו עכשיו לקראתם. פיל קולינס עצמו סחט את הלימון היטב והוציא גם אלבומי סולו מצליחים משלו. הוא אחד האמנים היחידים בעולם שמכרו מעל 100 מיליון תקליטי סולו, במקביל ל-100 מיליון תקליטים נוספים, שהוציא עם הלהקה שבה היה חבר. או מנהיג.
אז הכסף זרם והצקצוקים רעמו ומאז כועסים המעריצים הוותיקים של ג'נסיס על קולינס ועל טוני בנקס וראתרפורד שהסכימו לשינוי הסגנון הזה. ציטטה מיתולוגית שממחישה את זה היטב באה מהסרט "מועדון שנות השמונים", בה אומר האח של גיבור הסרט על המוסיקה של ג'נסיס החדשה:
"שום אישה לא יכולה להיות מאוהבת באמת בגבר ששומע פיל קולינס".
הנה קיצור סיפורה המדהים של להקת ג'נסיס:
https://youtu.be/z8TzhSHkWe8
השינוי במוסיקה של ג'נסיס לאורך שנותיה:
https://youtu.be/wu7Ef1t3U64
ג'נסיס עם פיטר גבריאל הייתה תיאטרון מטורף, מופלא ומוכשר להפליא:
https://youtu.be/CubzEiY42zk
היא הרבתה לשאוב אלמנטים מוסיקליים מהמוסיקה האנגלית וטקסטים כמו מיתולוגיים:
https://youtu.be/MWxaidVIjXk
פיטר גבריאל בליווי פיל קולינס ב"סורקי השטיחים" (Carpet crawlers):
https://youtu.be/VmEGGIqWbbs
הפופ המתקתק של ג'נסיס בעידן פיל קולינס כסולן:
https://youtu.be/epOBenUjIHw
פיטר גבריאל המשיך לייצר מוסיקה מרתקת וקליפים מרהיבים:
https://youtu.be/N1tTN-b5KHg
אחת מיצירות הלהקה הגדולות, בביצוע להקתו של מי "ששומר על הגחלת" - הגיטריסט הפורש סטיב האקט:
https://youtu.be/mywfIDR8bRg
הנה סרט תיעודי על השינוי כשנשארו בלהקה 3 חברים בלבד:
https://youtu.be/M_nwwUpsGFk?long=yes
למזכרת אחת מהיצירות הארוכות והמקסימות שג'נסיס יצרה בעידן המתקדם שלה:
https://youtu.be/QVyfj7-mHqs?long=yes
ושיר פולחן מהתקופה ההיא Firth Of Fifth - בביצוע מ-2007 של ג'נסיס בהנהגת גאון הפופ והמולטי מיליונר פיל קולינס:
https://youtu.be/gsIC3TvzLXE?long=yes
מרבית שיריה של להקת ג'נסיס מכילים רעיונות מרתקים וסיפורים מעוררי סקרנות. בלדת הרוק המתקדם "זוחלי השטיח" (Carpet Crawlers) לא יצאה על סינגל רב-מכר מצליח, אבל המנגינה המהפנטת עם הארפג'ו המתמיד והמילים החלומיות סוריאליסטיות שלו הפכו את השיר לאהוב מאוד אצל המעריצים של ג'נסיס. בהופעות חיות של הלהקה הוא בוצע לא מעט ויצא על כמה מאלבומי הלהקה.
"זוחלי השטיח", כמקובל באלבומי הקונספט של הלהקה, הוא שיר בעל עומק פילוסופי וסיפורי לא רגיל. השיר ידוע באווירה המיסטית שבו ובמילים המעורפלות שמזמינות פרשנויות שונות. כרגיל הוא מדגים את הכתיבה היצירתית והמורכבת של פיטר גבריאל, סולן הלהקה והמוח הסיפורי ומילולי שלה.
השיר במקור הוא חלק מאלבום הקונספט הסיפורי משנת 1974, "The Lamb Lies Down on Broadway". ראל, הגיבור והדמות הראשית ביצירה, חוזר בו אל הזכרונות שלו, כמו שכבר הופיעו בשיר "Hairless Heart".
בשיר הוא רואה מסדרון ארוך, שעל רצפתו שטיח מקיר לקיר בצבע אדום עם אוכרה (צהוב וחום). על הקירות עיטורים של יצורים דמיוניים בצלולויד ואלמנטים של ציפורים, סירות, עיניים של שור ועוד.
סוריאליזם אמרנו? - לא חסרים כאן צירופים נהדרים של יצורים קסומים ודמיוניים. סלמנדרה, פרעושים שנצמדים לצמר הזהב, סופרמנים נעימי-הליכות שתקועים בתוך קריפטונייט ובובת חרסינה עם עור סדוק שחוששת ממתקפה.
לפתע ראל נחשף למראה מבעית של זוחלי השטיח, אנשים שזוחלים לאיטם וכמו נאבקים במשהו לא ברור. זוחלי השטיח כמו נמשכים על ידי מגנט ומאמינים שהם חופשיים.
הוא ממהר לדבר איתם, שואל נזיר ונענה במלמול שמסתיר פיהוק ועונה לו ש"יש עוד זמן מה עד השחר". בהמשך, יאמר לו זוחל דמוי ספינקס שהנזיר שתוי ושכל אחד מהאנשים הזוחלים מנסה להגיע אל דלת עץ כבדה המובילה אל החופש שבמעלה המדרגות.
כאן הם שבים ואומרים כולם ש"עלינו להיכנס פנימה - כדי לצאת החוצה". ראל עולה אל הדלת הכבדה וכשהוא פותח ונכנס בה פנימה, הוא רואה שולחן אוכל שמאחוריו מדרגות לולייניות המובילות אל התקרה.
#סמליות
"זוחלי השטיח" הסימבולי עוסק בחוויות סוריאליסטיות בעיר ניו-יורק (ברודוויי). הזוחלים שבו יכולים לסמל המון דברים. אם זה את המאבק והמאמץ להתקדם בחיים, החיפוש אחרי משמעות או התעלות ואפילו הארה. אולי הם מסמלים את ההמונים שנעים בחוסר מטרה, אחרי מטרה לא ברורה, אולי את הזחילה לחומרנות ולסטטוס החברתי. או שזה בכלל המסע הפנימי של האדם, החיפוש אחרי זהות, או הקושי בהתמודדות עם האתגרים שבחיינו.
ברור שהכתיבה האניגמטית (חידתית) של פיטר גבריאל היא רבת-משמעויות, מורכבת וסוריאליסטית. היא הובילה לכך שלא מעט דיונים ופרשנויות התפתחו סביב השיר והדיון בהם לא הסתיים מעולם. הפרשנות של השיר והתיאורים שבו היא לכן סובייקטיבית ומשתנה בהתאם לתפיסה ולמבט של כל אחד מאיתנו כמאזינים.
הנה גרסת האולפן האחרונה מ-1999, ההקלטה האחרונה של הלהקה אי-פעם:
https://youtu.be/WR7yOnIYSjw
מילות השיר המומחזות למצגת תמונות מרהיבה:
https://youtu.be/XJOySnOFzm0
ובהופעה חיה משנות ה-70 עם הסולן פיטר גבריאל:
https://youtu.be/PtzgBJ13vro
השיר "Firth of Fifth" של להקת ג'נסיס (Genesis) הוא יצירת פאר של רוק מתקדם, שכבר שמה עצמו הוא שילוב שנון, מסתורי ומחוכם בין "שפך הנהר" לבין משמעות פילוסופית שנבהיר בהמשך.
יש בשם גם פירוש מוסיקלי, של "הראשונה מהחמישית" או מהחמישיות, לצד טוויטס מעניין לכשעצמו על שמו של מפרץ "Firth of Forth", כלומר שפך הנהר פורת' בסקוטלנד.
השיר-יצירה הזה הוא ללא ספק אחד השירים המופלאים של ג'נסיס, להקת הרוק המתקדם שבסוונטיז לא חדלה לרגע לייצר שירים בלתי נשכחים, יצרה יצירות קלאסיות בתולדות הרוק והעלתה את רמת הפרוגרסיב לרמה חסרת תקדים של תחכום ועומק.
פותח את השיר סולו פסנתר מרהיב, בנגינתו של הקלידן האגדי והמלחין של מרבית שירי הלהקה באותה תקופה, טוני בנקס. בהמשך השיר יחזור המוטיב מהקטע הנהדר, כשהוא מנוגן בסינתסייזר ואח"כ בסולו גיטרה של משורר הגיטרה של הלהקה, סטיב האקט.
יש כאן מקום לכל אחד מהם. אם פאר היצירה של ג'נסיס נפתח בסולו פסנתר מרהיב ביופיו של בנקס, בהמשך השיר יופיע גם סולו חליל מרטיט של פיטר גבריאל עצמו, הסולן והמנהיג של ג'נסיס באותה תקופה. בין לבין ילטף האקט בגיטרה שלו ויביא לשיא את פסגת הרוק הזו, כשפיל קולינס, עדיין לא ממש זמר, מתופף ורוכש את מעמדו כהר נישא ביחידות הקצב של הרוק בשנות ה-70. השיר גם יסתיים באיזכור נמוג של סולו הפסנתר הפותח. זו יצירת פאר של ממש.
לירית, כדאי לשים לב למילים שכתב פיטר גבריאל, מי שכתב אז את מרבית הטקסטים לשירי הלהקה. גם אחרים כתבו פה ושם, אבל המילים של השירים שגבריאל כתב היו טובות פי כמה משל חבריו. מוסכם כיום שמעבר ליכולותיו כזמר ומבצע אגדי, גבריאל הוא משורר רוק של ממש, שניצב בשורה אחת עם גדולי כותבי הרוק דוגמת ג'ים מוריסון ואפילו בוב דילן.
היצירה נכללת באלבום האולפן של ג'נסיס "Selling England by the Pound". באלבום הזה כמעט כל שיר עוסק ברקבון של החברה האנגלית באותה תקופה, כמו שתפס אותה פיטר גבריאל. ועדיין, בשני השירים "Firth of Fifth", ו"The Cinema Show" מחליפים רמזים ורעיונות של מיתולוגיה ואמונה את העיסוק החברתי.
#משמעות תוכן השיר
השיר נפתח בביקורת מסוימת על התנהגות האדם שנכנע לחיים בצל האלוהים ומאמין בו במקום לחפש את האמת שבחוץ.
בדימוי הפותח מדומה האדם לעדר כבשים, שלמרות שהדרך לצאת מהדיר היא ברורה ופתוחה, הן מעדיפות להשאר בדיר, דיר שבעצם מהווה את כל עולמן. בדימוי שכאן, ממש כמו הבחירה של הכבשים להשאר בדיר, אין מי שרואה את הדרך הפתוחה וברורה ליציאה מהדת ומאמונה באל ואכן יוצא. אלוהים הוא הדיר במשל והאמונה בו היא הבחירה להישאר בדיר.
היציאה מהדיר והעידוד של ג'נסיס לצאת ממנו היא מעין המלצה לבחור במדע, במקום הדת הסוגרת. היא נרמזת גם באמצעות התייחסות בשיר לספינה של אודיסאוס, המשייטת אל ים החירות, בסיומה של מלחמת טרויה. מדובר ב"אודיסיאה", יצירתו המיתולוגית של הומרוס היווני. כמו פיתויי הסירנות בדרכו של אודיסאוס לחופש בביתו שבאיתקה, כך הקושי לעזוב את הדת ולבחור בים המדע מלא הספקות.
בסוף הטקסט נשפך הנהר לים, כמו במפרץ "Firth of Forth" בסקוטלנד בו מצוי שפך הנהר פורת'. מכאן יובן גם שמו של השיר כולו Firth of" Fifth".
אבל כאן גם מתחברים הרעיונות שהועלו קודם בשיר. כי הן הכבשים שנשארו בדיר והן האדם שבחיק הדת, ממתינים כולם לרועה שיוציא אותם לחירות וחופש - הכבשים מהדיר והאדם מהדת, כמו הנהר שנשפך לים, אחרי שנפטון, האל, גבה ממנו עוד נפש.
כך שכול השיר עוסק ביחסים שבין אדם לאל ובין האל לעולם שהוא יצר. עיסוקו בבחירות שעושה האדם המאמין וההמתנה שלו לגאולה שלא תגבה ממנו את המחיר, אותו מחיר שמשלם מי שמוותר על כלא האמונה ומחיריו ויוצא אל ים החופש והחירות המאיים, מפתה ומסוכן, אך חופשי ומאפשר.
הנה גרסת סטיב האקט, הגיטריסט ששומר על הגחלת המדויקת להפליא של ג'נסיס בסאונד עכשווי וברמה:
https://youtu.be/x1ptsP6Upsc
קליפ עם ביצוע של ג'נסיס:
https://youtu.be/q0V3EpqCcPM
השיר בהופעה חיה של ג'נסיס ב-1974:
https://youtu.be/WasuhTXHZvw
קאבר סולו מרגש על פסנתר, של צעירה בשם פלורה:
https://youtu.be/I3-BevscSSM
פיל קולינס עם ג'נסיס בפתיח מרהיב של הגיטריסט דריל סטורמר מול חצי מיליון איש:
https://youtu.be/gsIC3TvzLXE?long=yes
היצירה Supper's Ready, "ארוחת הערב מוכנה", של להקת ג'נסיס, היא אבן דרך בתולדות הרוק המתקדם וסוג של מיתולוגיה בקרב מעריצי הלהקה. אין עוד יצירה של Genesis כמו "סאפר'ס רדי" מהאלבום "פוקסטרוט" של ג'נסיס.
מדובר ביצירה מורכבת, בעלת יריעה רחבה מבחינה רעיונית וגם מבחינת האורך שלה, שהלהקה ביצעה באופן שאפתני מאוד, שגובל בנקודות רבות במוסיקה קלאסית של ממש.
המלחין של מרבית החלקים של השיר, הקלידן הגאון של הלהקה, טוני בנקס, מספר שכמו רבים משירי הלהקה, אחרי שהוא הביא את הלחן של השיר הבסיסי, הוסיפו חברי הלהקה משלהם.
פיטר גבריאל, הסולן של הלהקה בתקופה הטובה גם אם הרזה שלה, כתב את הטקסט ליצירה כולה ובניגוד להרבה יצירות אחרות של הלהקה, כאן הוא התעקש לכתוב את הכל לבדו. יש כאן קטעים שלמים שכתובים כמו זרם תודעה, ספק של חוויות סמים או אפילו התעלות דתית, אבל מכל מקום - הם הוכחה מדויקת לגאוניות של הכותב, החצי משורר, רבע היסטוריון ורבע מטיף דתי של מנהיג ג'נסיס המקורי.
הספק שיר וספק יצירה שלמה, Supper's Ready, יצא לאור באלבום Foxtrot מ-1972. כמו תמיד הוא הוקלט במצב של מחסור מבחינת הלהקה. התקציב שקיבלו מחברת התקליטים לאלבומים הללו היה תמיד קטן והכריח אותם למצוא דרכים יצירתיות וחכמות במיוחד כדי ליצור את הצליל הגדול והמרשים שלהם. הם גם ניסו באופן קבוע ליצור את היצירות הללו מתחת לרדאר, כדי שחברת התקליטים לא תעיף אותם לעזאזל, מחוסר הכנסות.
וזה נכון. הם לחלוטין לא עסקו בצד המסחרי של מה שהם עשו. כל החבורה הזו הייתה מורכבת מנגנים מעולים, כמעט כולם עם רקע קלאסי מעמיק יחסית וכולם מנגנים בכמה כלים. הם רצו להגיע לראש ההר של הרוק בכלל והרוק המתקדם במיוחד. הם ידעו שמקומם איפה שהוא בין פינק פלויד ו-Yes, העמיתים ליצירות הגדולות של הרוק הפרוגרסיבי, ובין הביטלס והביץ' בויז, עם הכישרון ויכולת ההמצאה הגאוניים ועבודת האולפן המטורפת שהם הצליחו להנפיק באלבומים האחרונים שלהם.
ככל שהם היו מוגבלים, ג'נסיס שאפו ליצירות יותר גדולות ומרתקות. יצירות שמספרות סיפור ורצוי שהוא יהיה מדהים ולא רק במוסיקה. הטכנאי מפיק הציע להם להקליט אותו בחלקים וכך לפתור חלק מהניגוד שבין הרצון ליצירות עשירות בצלילים ובין התקציב הנמוך. ג'נסיס, חשוב לציין, הקליטו את האלבומים הללו בלייב, לא בערוצים. זה חסך שעות אולפן וגם נתן ללהקה הזו גרוב מדהים ומלא באנרגיות. את שאר מילא פיטר גבריאל עם התיאטרליות הלא נדלית שלו בביצוע הקולי.
כל חברי הלהקה השתתפו בהלחנת השיר, כולל טוני בנקס, שחלק מהקטעים ביצירה הוא הלחין בזמן לימודיו באוניברסיטה, הסולן הגאוני והכריזמטי פיטר גבריאל, הגיטריסט סטיב האקט, מייק ראת'רפורד הבסיסט ופיל קולינס, המתופף ומי שלימים ינהיג את הלהקה.
מוסיקלית, היו מבקרים שראו ביצירה הזו סוג של סונטה קלאסית מנוגנת בכלים מודרניים. היה מי שמצא שם קטע שמזכיר את צורת הקומפוזיציה של אחד מגדולי המלחינים לפסנתר, פרנץ ליסט. אנחנו מצאנו שהוא מזכיר פואמה סימפונית, המורכבת מתמונות מוסיקליות דוגמת "תמונות בתערוכה" או "פטר והזאב", רק שבמקרה הזה הן מתוארות גם באופן מילולי.
הסולן פיטר גבריאל אמר פעם ש"Supper's Ready" הוא: "מסע אישי שנגמר בהליכה דרך סצנות מחזון יוחנן."
לנו הוא נראה כסיוט אישי שהפך לאפוס מרגש ושיום אחד מישהו יעשה ממנו משהו נהדר לנטפליקס.
#פרקי היצירה
Supper's Ready מחולקת ל-7 חלקים, פרקים שלכל אחד אופי ייחודי וסיפור משלו ועדיין הם חלקים בסיפור שלם. הנה תקציר פרקי "סאפר'ס רדי". הנה תקציר כל פרק:
1. "קפיצת המאהב" (Lover's Leap):
אווירה: הפרק נפתח באווירה עדינה ורגועה, עם שימוש בגיטרות אקוסטיות, פסנתר חשמלי רך, כלי נשיפה וכלי הקשה עדינים.
תוכן: הפרק מספר על חזרה של גבר אל אהובתו לאחר זמן רב, תוך שילוב דימויים על-טבעיים. הטקסט מבוסס על חוויות רוחניות אמיתיות שעבר פיטר גבריאל עם אשתו.
בהופעות: בהופעות, פרק זה תואר כרגע בו נאהבים מוצאים זה את זו בגופים חדשים.
2. "איש המקדש הנצחי המובטח" (The Guaranteed Eternal Sanctuary Man):
אווירה: הפרק מתאפיין בהתפתחות אקורדים מורכבת שהלחין טוני באנקס.
תוכן: הפרק מציג עיירה הנשלטת על ידי דמות כריזמטית שטוענת שיש לה סוד לכיבוי אש, אך מדובר בשקר.
בהופעות: גבריאל נהג לעטות "כתר קוצים" בקטע זה.
3. "אחנתון ואיטסאקון ולהקת האנשים העליזים שלהם" (Ikhnaton and Itsacon and Their Band of Merry Men):
אווירה: הפרק הופך לדינמי ואנרגטי, עם תיפוף מהיר, סולו גיטרה ואורגן האמונד.
תוכן: הפרק מתאר קרב בהנהגת אחנתון נגד כל מי שאין לו "רישיון לחיי נצח".
4. "איך אני מעז להיות יפה כל כך?" (How Dare I Be So Beautiful?):
אווירה: הפרק קצר ושקט, עם שימוש בפסנתר אקוסטי.
תוכן: הפרק עוסק בהשלכות הקרב מהפרק הקודם, ומתייחס למיתוס על נרקיסוס.
5. "חוות ערבות" (Willow Farm):
אווירה: הפרק קומי ומלא הומור, עם שימוש במלוטרון, פסנתר וצלילים לא שגרתיים.
תוכן: הפרק כולל אלמנטים אבסורדיים ומתייחס לדמויות בריטיות מוכרות כמו וינסטון צ'רצ'יל.
בהופעות: גבריאל הופיע במסכת פרח בקטע זה.
6. "אפוקליפסה ב-9/8 (בכיכוב משני של כישרונותיו הטעימים של גאבל ראצ'ט)" (Apocalypse in 9/8 (Co-Starring the Delicious Talents of Gabble Ratchet)):
אווירה: הפרק דרמטי ועוצמתי, עם סולו אורגן האמונד ארוך.
תוכן: הפרק מתאר חזיונות אפוקליפטיים הכוללים שדים, דרקונים, אש מהשמיים ו"666".
7. "ברור כפי שביצים הן ביצים (כפות רגליים כואבות)" (As Sure As Eggs Is Eggs (Aching Men's Feet)):
אווירה: הפרק חוזר לאווירה רגועה יותר, עם שימוש בחליל צד ופעמונים.
תוכן: הפרק מבטא ודאות ואמונה בניצחון הטוב על הרע, תוך התייחסות להתגלות.
קשר ליצירות אחרות: שורות מהפרק מופיעות ביצירה "Los Endos" מהאלבום "A Trick of the Tail".
הנה קליפ אנימציה של היצירה:
https://youtu.be/e4HfFwVy-h0
השיר בהופעה בשנת 1973:
https://youtu.be/QVyfj7-mHqs
הקלידן טוני בנקס שכתב את מרבית היצירה, מספר על הכתיבה:
https://youtu.be/LIqreXrAWTo
ג'נסיס
הגיטרה כפולת הצוואר (Double Neck Guitar) היא גיטרה שיש לה שני צווארים, מה שלמעשה הופך אותה לשתי גיטרות באחת.
פעם היא הייתה מקובלת הרבה יותר. במיוחד זה היה כך בשנות ה-70 המגלומניות, כשהעולם גילה את הופעות הענק ולהקות התאמצו לשחזר את הצליל האולפני בהופעות חיות. הגיטרה הזו מסייעת לנגנים לבצע קטעים מורכבים ולהישאר נאמנים לעיבודים המורכבים שהקליטו או שהם רוצים לבצע על הבמה, מבלי להצטרך כל הזמן להחליף גיטרות.
הגיטרה הכפולת צוואר הייתה הגיטרה של נגנים כמו ג'ימי פייג', הגיטריסט הגאוני של לד זפלין ופיט טאונסנד, המנוע הגיטריסטי המהודק של להקת ה-Who. גם מייק ראת'רפורד, הבסיסט של ג'נסיס נהג לנגן על דאבל נק שכללה גיטרה באס וגיטרה 12 מיתרים.
אמנם בעיקר רוקרים הופיעו איתה, אבל האמת שגם נגני ג'אז ניגנו בה בהופעות, כולל ג'ון מקלפלין, שהיה לפי אחת הגרסאות הגיטריסט הראשון שזכה לגיטרה כזו.
הנה סיפורה של הגיטרה כפולת הצוואר:
https://youtu.be/gFMTGXJi3g4?t=37
כפולת צוואר של באס ו-12 מיתרים מלווה את יצירת הפאר של ג'נסיס Firth of Fifth:
https://youtu.be/x1ptsP6Upsc?t=6s
לד זפלין עם חשמלית כפולת צוואר:
https://youtu.be/RlNhD0oS5pk
ג'ימי פייג' עובר מליווי בעליון לסולו המיתולוגי של "מדרגות לרקיע" בצוואר התחתון:
https://youtu.be/Q18-Bt6zImg
הבאסיסט של ג'נסיס ניגן תמיד ב"דאבל נק":
https://youtu.be/CubzEiY42zk?t=1m26s
גיטריסטית מדגימה גיטרה כזו ואת ההבדלים בין הצווארים:
https://youtu.be/xT9as1rFSdg
וכרגיל יש מי שמגזימים:
https://youtu.be/0YgngXL7U1I
"אתה יכול להרגיש את זה בא באוויר הלילה?"
שיר הרוק האפי שנפתח במילים האלה, "In the Air Tonight", הוא ללא ספק אחד השירים הידועים של האייטיז. זה שיר נוגע ללב ולכאב שבאופן מפתיע גם היה לאחד השירים הגדולים של שנות ה-80.
יש בשיר הזה מעבר תופים מרתק וחדשני,שבזכותו הוא גם הפך למאסטרפיס. המעבר הזה, "רול תופים" כמו שקראו לזה פעם, מתרחש במעבר בין הבתים הפותחים, אלה עם הסינתסייזר הרך שמלווה ומכונת התופים השקטה, כמעט מטרונומית, שברקע ובין החלק הסוער, הרוקי, הקשוח בסאונד ובזעקה של הזמר.
דומה שאין חובב רוק שלא מתופף באוויר כשנשמע בשיר מעבר התופים המפורסם ביותר בתולדות הרוק. אגדה. לא פחות.
אבל השיר הזה ידוע בעוד משהו. יש בו לכאורה משהו אפל שמערב זיכרון ילדות או התבגרות קשה. לפיו, קולינס הצעיר היה עד לרצח. הוא ראה פעם כשהלך ליד הנהר אדם טובע ומתחנן להצלה. ממש מולו עמד אדם, שיכול היה להצילו ולא נקף אצבע.
קולינס, לפי הסיפור, היה עד לתקרית הזו שהיא בעצם רצח. שנים אחר כך, הוא הזמין את האיש האדיש להופעה שלו, סידר לו כרטיס בשורה הראשונה וכשהגיע לשיר הזה בהופעה, הוא שר לו בגוף שני על כך שהוא יודע שהאיש סירב לבוא לעזרתו של אדם טובע.
בום.
כי זה האינטרנט, שמישהו חשף בו את העניין, פתח את הפצע והפיץ את ההתרחשות הזו, שאיש לא יודע בדיוק כיצד היא התגלתה. השמועה תפסה, כדרכה של הרשת, גובה ובעיקר רוחב ויראלי מטורף.
הסיפור כל כך פורש כנפיים בעולם, שאפילו הראפר הנודע אמינם מזכיר אותו בלהיט ענק שלו. זה קורה בשיר הכי מצליח שלו "Stan", כשהוא פונה לזוגתו ומבקש ממנה להצילו, כשהוא טובע "כמו בשיר של פיל קולינס".
אבל הפתעה. פיל קולינס עצמו מכחיש כל קשר לסיפור הזה. בראיונות הוא מבהיר שלא היה רצח כזה ושאיש מעולם לא טבע. הכל עורבא פרח. המילים של השיר היו לדברי פיל חלק מאילתור, שירה ספונטנית מול המחשב, כשהקליט את השירה והסינתסייזר שמלווה אותה, עם מכונת התופים שברקע.
המילים האלה, שלא נכתבו, אלא הושרו אל המיקרופון ספונטנית, נולדו מהכעס של גבר שזה עתה חזר מסיבוב הופעות גדול וגילה שננטש על ידי אשתו. הן מבטאות כעס על הפרידה וכנראה גם על ההשפלה של גבר אומלל וגרוש, שאשתו עזבה את הבית.
וצריך לזכור שזה פיל קולינס, שבשלב הזה בקריירה שלו הוא אחד הזמרים המצליחים בעולם. הוא מנהיג להקת ג'נסיס המיתולוגית ומי שהפך אותה מלהקת רוק מתקדם איכותית אבל תפרנית למעצמת רוק שאין הרבה כמותה. ג'נסיס בראשותו היא מפעל רוק, תאגיד עם הכנסות כספיות ענקיות, המוני עובדים והצלחה מסחרית מטורפת.
וכך, יוצא ש"In the Air Tonight" הוא לא רק אחד הלהיטים שבאלבום. הוא השיר הכי מצליח מביניהם, שיר רגשי שמגלה לפיל מה עובד במכירות ובכך הופך לאחד המנועים להצלחתו העתידית של קולינס, גם כזמר סולן וכותב, שיודע להנפיק בלדות פוצעות לב ונמכרות היטב.
אז רצח לא היה שם, אבל כסף היה גם היה - והמון.
הנה השיר בהופעה:
https://youtu.be/IeDMnyQzS88
הסיפור של השיר:
https://youtu.be/Nw4LrjTIVvc
עוד מהסיפור:
https://youtu.be/k05t7GhvMW0
וקולינס מספר על הרצח בראיון טלוויזיה:
https://youtu.be/kLRy_RkoTKA
