» «
גביש
מהם הגבישים?



גביש הוא חומר מוצק שמורכב מאטומים, מולקולות או יונים, שמסודרים בתבנית שחוזרת על עצמה ב-3 ממדים. רובנו מכירים גבישים בתור אבני חן צבעוניות ומבריקות ולרוב יפות במיוחד. חלקן טבעיות וחלק גדול מהן מיוצר על ידי אדם, בתהליכים כימיים.

אבני הבניין של מוצקים שונים ובמיוחד של מתכות, מרביתן בנויות מגבישים. אטומים של יסודות שונים בטבע מסתדרים בגבישים בזוויות שונות. גבישי ברזל למשל, נערכים בזווית ישרה. גבישי צורן לעומתם, מסודרים בזווית ישרה אך נטוייה באלכסונים.

יופיים של הגבישים השפיע מאד על האמנות ועל העיצוב המודרניים. מבנים רבים, פסלים ויצירות אמנות משתמשים באסתטיקה של הגבישים למרקמים ותבניות עיצוביות מדהימים.


הנה סרטון לילדים על הגבישים בטבע:

http://youtu.be/ziIM_paX6Lg


הסיבה לאהבה שלנו לגבישים:

http://youtu.be/c9qjLl7mXsQ


מערה במקסיקו שיש בה גבישי ענק מדהימים ביופיים, שנוצרו בטמפרטורה ולחות גבוהים במיוחד:

http://youtu.be/wQSk179D-xY


וסרט תיעודי על הגבישים הללו:

https://youtu.be/w0ztlIAYTCU?long=yes
קוורץ
מהו הקוורץ?



הקוורץ (Quartz) הוא חומר גבישי שמצוי לרוב בהרים. הקוורץ משמש בתעשיה לייצור של זכוכית, עדשות, אבני חן, מכשירי רדיו ושעונים מודרניים.

היוונים הקדמונים האמינו שגביש הקוורץ הוא קרח שהפך לאבן. הם כינו אותו "קריסטלוס". גם הרומאים סברו שהקוורץ הוא קרח קפוא, שכן הם מצאו אותו ליד הקרחונים שבהרי האלפים. תרמה לכך העובדה שבזמנים העתיקים נהגו רבים לצנן את ידיהם בכדורי קוורץ.

בימי קדם היה הקוורץ מהגבישים המסקרנים והמסתוריים ביותר. יכולתו של גביש הקוורץ לשבור את האור הנראה לספקטרום הצבעים, כמו המנסרה והקשת בענן, סיקרנה רבים ועם הזמן הולידה את מדע הקריסטלוגרפיה, מחקר הגבישים.

לקוורץ כיום שימושים שונים בתעשייה. במיוחד מוכרים בעולם שעוני הקוורץ, שנחשבים מדוייקים ופועלים היטב. זאת בזכות המנגנון המודרני שלהם ופעולתם, המבוססת על סוללה חשמלית. שעונים אוטומטיים אלו הפכו הם זולים מאד בהשוואה לשעונים מסוגים אחרים.


הנה הקוורץ:

http://youtu.be/SEDQZSFBco8


ומשתמשים בו גם ברפואה אלטרנטיבית:

http://youtu.be/EdWnhOhv-Ew?t=20s&end=1m08s


מבט מקרוב על קוורץ:

http://youtu.be/NCUNW2Uj-Ak


כך עובד שעון הקוורץ האוטומטי:

https://youtu.be/1pM6uD8nePo


גביש קריסטל קוורץ ענקי שנמצא באדמה:

http://youtu.be/pA2IrQnIUmI
קוהינור
מהו סיפורו של יהלום הקוהינור?



הקוהינור הוא ללא ספק היהלום הידוע ביותר בעולם, כבר אלפי שנים. הוא נמצא במכרות גולקונדה העתיקים שבהודו ומשקל היהלום הגולמי היה כ-1000 קראט.

פירוש שמו של קוהינור הוא "הר של אור". נהגו לומר עליו שמי שיחזיק אותו ישלוט בעולם כולו. זו הסיבה שמאבקים התנהלו עליו ובמלחמות רבות הוא נלקח כשלל. הקיסר המונגולי באבור אמר עליו שהוא כל כך יקר עד שניתן יהיה בשווי שלו להאכיל את כל העולם במשך כמה ימים..

גם השליט שבנה את הטאג' מאהל, שאה ג'אהן, החזיק בקו הי נור. האגדה מספרת שכשבנו השתלט על הממלכה והכניסו לכלא, הוא הציב את הקוהינור בחלון מיוחד ואיפשר לאביו הכלוא להביט בהשתקפות הטאג' מאהל, אבל רק דרך היהלום ולא ישירות. לבסוף נקנה היהלום היקר עבור המלכה ויקטוריה וכיום הוא משובץ בכתר של מלכת אנגליה.


הנה סרטון קצר עם הסבר על יהלום הקוהינור:

http://youtu.be/1mO8Iw_PeRo?t=38s


הנה מצגת וידאו על הקוהינור:

http://youtu.be/Wcs2HK2QHns
פיריט
מהו "זהב השוטים"?
מהו המינרל שנקרא בעבר "זהב השוטים"?


המינרל פיריט (Pyrite) יוצר גבישים מרובעים להפליא, שנראים כמו יצירת אמנות מודרנית. גבישי הפיריט כה מרשימים שהם כונו בעבר "זהב השוטים". האגדה מספרת שמחפשי זהב נהגו להתבלבל וחשבו שגילו זהב, כשהתגלתה האבן. זוהי אבן מתכתית זהובה, המתגבשת לעיתים לכדורים או קוביות או נראית פשוט כגוש ללא צורה מוגדרת.

יש הרואים בה את אבן האשליות. אחרים רואים בה אבן שמעניקה לנושאים אותה הגנה מאנרגיות שליליות סביבם.

מקור השם פיריט הוא מיוונית שבה הפירוש שלו "אש" בשל הגיצים שגורם חיכוך הפיריט בפלדה או "האבן שיוצרת אש", על שום מראה הניצוצות הזהובים שלה.

כיום משתמשים בפיריט בעיקר בתעשייה. בנוסף, במחקר שפרסמה ב-2011 אוניברסיטת אורגון בארצות הברית, התגלה ש"זהב השוטים" עשוי להיות כמעט זהב, בשל העובדה שהוא בעל יכולת נהדרת לקליטת אנרגיה סולארית ובעצם לייצור של חשמל. עובדה זו עתידה להעלות משמעותית את יעילות התאים הפוטו-וולטאים, שבקולטי השמש לייצור חשמל, אם הפיריט יחליף את החומרים הנפוצים בהם.


הנה "זהב השוטים" - גבישי הפיריט:

http://youtu.be/7bMYEtOHe9M


ועוד צורה של "מהו "זהב הטפשים":

http://youtu.be/gGPhz35QLIs


כך מבדילים בין פיריט לזהב:

http://youtu.be/TQ2DFMmIMR0


וכך בנוי הגביש שלו:

http://youtu.be/c74LrNz9Khc

גבישים

שיש
איך חוצבים שיש?



השיש הוא סלע גבישי שמשמש לבני האדם כבר אלפי שנים לבנייה, פיסול ועוד. חציבת השיש הטבעי היא מלאכה מאד מורכבת ומדויקת. כדי לחתוך את השיש בצורה חלקה וללא נזקים לאבן העדינה משתמשים בכבלי יהלום, שרק הם מסוגלים לחצוב את השיש ללא נזק. כמובן שהיהלום שממנו עשויים הכבלים הינו מלאכותי, אבל הוא כה קשה עד שהוא מבצע את העבודה. מכרות השיש באיטליה הם מהידועים בעולם ובהם מתבצע החיתוך בצורה מושלמת.

החוצבים המומחים מחוררים את השיש ומשלשלים לתוכו את כבלי היהלומים. משיכה של הכבלים במנוע בעל 50 כוחות סוס, מנוע חזק מאד, עושה את עבודת החיתוך היטב. אחר כך מטים את גוש השיש הענקי ומפילים אותו על שכבת עפר. משם הדרך קצרה להרמה שלו אל המשאית שתיקח אותו למפעל השיש.

אבני השיש הנחשבות בעולם מגיעות מאיטליה ובמיוחד ממחצבות השיש שבסביבת קררה. השיש האיטלקי נשלח משם לכל העולם.


הנה סרטון על חציבת השיש:

http://youtu.be/YBpy6OMkA5Q


והנה סרטון שמראה איך מעבדים ופורסים את השיש במפעל:

http://youtu.be/59RVcFPXN_g
ברקת
איזו אבן יותר יקרה מיהלום?



אבן הבָּרֶקֶת היא אבן חן שהמחיר שלה כל כך גבוה שהיא יקרה אפילו יותר מיהלום.

הברקת היא אבן ירוקה שהגוון שלה כל כך מזוהה עימה שמשתמשים בשמות שלה, ברקת, אִזמרגד, אזמרלדה ואמרלד, לציון הגוון הירוק האופייני לה.

אבן הברקת נוצרה מהמינרל בריל, בצורת גביש, שחדירה של חומר בשם "כרום וונדיום" לתוכו גרמה לו להיצבע בירוק.


הנה סרטון על אבן הברקת הגדולה ביותר בעולם, שנמצאה בקולומביה:

http://youtu.be/633fP8jrpB8?t=5s


הנה סרטון שמראה את מכרות האזמרלדה בקולומביה, היא אבן הברקת:

http://youtu.be/B-jR0nkAxVs
מערת הקריסטלים
איך נוצרת מערת קריסטלים כמו שיש בצ'יוואווה במקסיקו?



בצ'יוואווה שבמקסיקו ישנה מערת קריסטלים מדהימה. המערה היא חלק ממכרה שנמצא 300 מטרים מתחת לפני האדמה בנאיקה, במדינת צ'יוואווה שבמקסיקו. באולם המרכזי של מערת הקריסטלים יש גבישי סלניט ענקיים, כנראה הגבישים הטבעיים הכי גדולים שנמצאו בכדור הארץ. אורכו של הגביש הגדול ביותר במערה הוא 11 מטר!

ב-58 מעלות, החום במערה הוא גבוה מאד ולכן לחוקרים קשה מאד לשהות בה לשם מחקר למשך יותר מ-10 דקות.


הנה סרטון על מערת הקריסטלים המדהימה של צ'יוואווה:

http://youtu.be/jEU9ltjVwcs
ייצור הסוכר
איך מייצרים את הסוכר?



את הסוכר מפיקים מצמחים כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. תחילת התהליך בריסוק הגבעולים של קנה הסוכר, למשל, או פריסת סלק הסוכר לפרוסות.

בתהליכים הללו מייצרים מהם מיץ, שאותו מבשלים. בתהליך הבישול נוצרים גבישי הסוכר ולאחר הייבוש נוצר הסוכר היבש שבו אנו משתמשים.

בסיומו של תהליך ייצור הסוכר במפעל, הוא ייארז בשקים או באריזות לצרכן ויישלח במשאיות גדולות אל החנויות והסופרמרקטים לשיווק.


הנה תהליך ייצור הסוכר בעברית:

https://youtu.be/jAdbXN6Sy1Y


כך מיוצר הסוכר במפעל:

https://youtu.be/jCKt02NGjfM


מייצרים את הסוכר במפעל סוכר:

https://youtu.be/sLocHSh_JBY


תהליך הייצור של הסוכר בהודו:

http://youtu.be/VG6q5OGUahI


לוסי
מהו היהלום הגדול ביותר שיש?



אם בכדור הארץ יש יהלומים גדולים שמשקלם נמדד במאות קראטים, הרי שמדענים גילו כוכב שהליבה שלו עשויה מיהלום עצום, במשקל של 10 מיליארד טריליון טריליונים של קראט!

מדובר בננס לבן שנמצא בקבוצת הכוכבים קנטאור. המדענים כינו אותו "לוסי", על שם השיר המפורסם של להקת החיפושיות "לוסי בשמי היהלומים"..

אגב, אם מישהו חושב לטוס ולחצוב את היהלום של לוסי, כדאי שיתחיל לבנות חללית מהירה ביותר - הכוכב הננס הזה נמצא במרחק של 50 שנות אור מאיתנו..


הנה סרטון על הננס הלבן שהוא יהלום:

http://youtu.be/cMqfkmiY3Co


הנה עוד סרטון על הכוכב:

http://youtu.be/6uTlygM7c-s


ומסתבר שהוא אינו היחיד שהאסטרונומים גילו:

http://youtu.be/3-hDNq7IjSk
מהי אבן האחלמה?



אחלמה (Amethyst), או האמטיסט, היא אבן סגולה ויפה, מינרל בעל גבישים גדולים ממשפחת הקוורץ. היא גדלה במושבות גבישיות שבגושי סלע ובכדורי אבן מסוג "גאודות".

כבר בעת העתיקה היא הייתה אבן חן מבוקשת ויקרה. ממצאים ארכיאולוגיים מצאו אותה בשלל תרבויות, ממצרים העתיקה שבה שימשה בחפצי נוי ותכשיטים ועד לאיי אנגליה שבה נמצאו חרוזי אחלמה בקברים עתיקים.

"אחלמה" הוא שמה המקראי של האבן המיוחדת והידועה מזמנים קדומים מאד. היא הייתה אחת משנים עשר אבני החושן של הכהן הגדול בבית המקדש, האבן השלישית בטור השלישי. העברים האמינו שיש לה סגולות רפואיות. מכאן גם השם העברי "אחלמה".

בימי קדם נהגו לייחס לאבן האחלמה יכולות מיוחדות וסגולות רפואיות. ביוון העתיקה נפוצה האמונה כי האחלמה מגינה מפני שכרות וברומא נהגו אצילים לענוד אבן אחלמה על צווארם ולעיתים גם שתו מגביעי אחלמה, מתוך האמונה כי הם מוגנים משכרות בעזרתה. שמה הלועזי של האבן מגיע מיוונית עתיקה, שבה "א" הוא "לא" ו"מתוסטוס" פירושו שיכור, מורעל (אגב, "מסטול" בערבית וכיום גם בסלנג עברי, הוא שיבוש של המילה היוונית הזו). בימי הביניים, האירופאים האמינו כי לאחלמה יש יכולת לרפא את הגוף ולהרגיע כעס וחרדה. מאוחר יותר, בימי הרנסנס כתב, לאונרדו דה וינצ'י כי האחלמה מנקה את הראש ומחדדת את המחשבה וברפואה הסינית המסורתית משתמשים בה להקלה על כאבים פיזיים ולהפגת מתחים נפשיים.

הנה אבן האחלמה:

http://youtu.be/4HG_8vQMlLQ


כך מחפשים את אבני האחלמה באוסטרליה:

http://youtu.be/ffs4ABGcZ40
מהו מבנה גבישי הקוורץ של פארק פוטורוסקופ?
מהו בניין הקוורץ הפוטורוסקופ שבצרפת?


בפארק השעשועים העתידני "פוטורוסקופ" (Parc du Futuroscope), או פיוטרוסקופ, שליד העיר פואטייה בצרפת, יש עשרות רבות של אטרקציות ומתקנים שכולם מוקדשים לעתיד, למדע מודרני ולטכנולוגיות מתקדמות של העתיד. בין מסכי קולנוע ענקיים, כולל מסך הקולנוע הגדול ביותר באירופה, חוויות מולטימדיה, מתחמים של משקפי התלת-ממד והכיסאות זזים בחוויות מולטימדיה המדמות מציאות מסוגים שונים, הפוטורוסקופ מציע גם טכנולוגיית 4D, עם ארבעה ממדים, חוויות במסעות חלל, במעמקי הים ועוד המון חוויות לילדים ולמבוגרים.

כמו בפארק יורו-דיסני הידוע שבצרפת, אבל בהתייחסות לתכנים שונים, בפיוטרוסקופ מבנים עתידניים ומרשימים המוקדשים למרכיבים שמייצרים את הטכנולוגיה של ימינו. מבנה הקוורץ מוקדש לחומר שגבישיו הם החומר המניע כל כך הרבה מחשבים ופריטים ממוחשבים בעולם המודרני. כאן פורצים גבישי קוורץ, שנמצאים בטבע מתחת לפני האדמה, אל אוויר העולם בהעמדה מרגשת של בניין מרשים ומיוחד במינו.


הנה פארק הפוטורוסקופ:

http://youtu.be/Pxynlminfxc


מראה הפארק וחלק מהאטרקציות שבו:

http://youtu.be/JmxPpAns1ww


בניין הקוורץ של פארק הפוטורוסקופ:

http://youtu.be/9avCsV0OkDc?t=2m39s


מי גילה את הסוכר והחל לייצר אותו?



ההיסטוריה של הסוכר (Sugar) היא מרתקת ביותר. זאת משום שהסוכר הוא אחד ממחוללי השינויים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר ונהנה מהם מאד. החל מביות הסוכר, אי שם בגינאה החדשה, באלף ה-8 לפני הספירה, ועד להתפשטותו, אלפיים שנה אחר-כך, אל איי אינדונזיה ומהם צפונה לסין ומערבה להודו ומשם לעולם כולו.

במאה ה-5 התפשט ייצור הסוכר אל פרס ואירופה, באותה תקופה, לא מודעת כלל לקיומו של המתוק מדבש הזה שגדל בצמח קנה הסוכר. רק במאה ה-8 תתחיל אירופה לצרוך סוכר מעובד. עד אז כמות הסוכר שצרכו אנשי ימי הביניים בשנה, הייתה זעירה. מה זה זעירה? - עוד מעט תדעו... הסוכר עד אז הוא נדיר ולכן יקר להחריד.

החקלאים מצדם יגלו די מהר שבגלל האקלים האירופי הקר יחסית, אירופה פשוט לא מתאימה לגידולו. רק באגן הים התיכון, באקלים הטרופי והסאב-טרופי שמתחת לקו הרוחב 36N, ניתן לגדל את קני הסוכר.

וכך, טיפין טיפין, התאזרח הסוכר באירופה בתחילת האלף השני. עדויות של לוחמים במסעי הצלב למזרח התיכון סיפרו על מתיקותו בהערצה. כך כתב ההיסטוריון אלברט מאאכן, במסע הצלב הראשון: ""במקום ההוא (ערקא) האנשים מצצו קנים קטנים דבושים המצויים שם בשפע, להם הם קוראים 'זוכרה'. הם נהנו מהמיץ המזין של הקנה, ומשום מתיקותם, ברגע שטעמו אותם כמעט שלא יכלו להפסיק לאכול מהם. סוג הצמח הזה מעובד על ידי האיכרים כל שנה בעבודה קשה מאוד. בתקופת הקציר, המקומיים מרסקים את הקנים הבשלים במכתשים קטנים, ומאחסנים את המיץ המסונן בכלים עד שהוא נקרש ומתקשה בדמות שלג או מלח לבן" (ציטוט מתוך ויקיפדיה).

כששלטו הצלבנים במזרח התיכון, החל הסוכר להגיע לאירופה, אך עם נפילת הממלכות הצלבניות במהלך המאה ה-13, איבדו הנוצרים את מרבית שטחי הגידול של קני הסוכר שהיו להם. לכן במרבית אירופה צרכו ממנו רק האצילים העשירים. אמנם גודל מעט קנה סוכר באיים כמו סיציליה, כרתים וקפריסין, כשגם בדרום ספרד מצליחים לגדלו היטב, אבל הסוכר אז היה כה יקר מציאות עד ששימש כתבלין ותרופה, יותר מאשר למאכל. אדם ממוצע בן ימינו, להשוואה, אוכל ביום אחד את כמות הסוכר שאכל אדם בימי הביניים במשך שנה שלמה.

עם כיבושי המוסלמים, החל הסוכר להגיע יותר ויותר לאירופה. הוא עדיין נחשב למותרות, אבל השינוי כבר היה בפתח. הוא חל כשהועבר קנה הסוכר לגידול המוני ב"עולם החדש", יבשת אמריקה שגילה קולומבוס במאה ה-15.

מה שהגדיל את תפוצתו מאד היא העבדות, שהעבירה המוני עבדים מאפריקה כדי לגדלו בכמויות באמריקה ולספקו לאירופים. באופן מסוים ניתן לראות את סיפור העבדות כסיפורו של הסוכר (והכותנה ומסילות הרכבת למערב ארצות הברית וכדומה).

ואכן, ההיצע ההולך וגובר של הסוכר במערב, הוזיל את מחירו. כך החלו השכבות הנמוכות בחברה האירופאית לצרוך אותו יותר ויותר ולהגדיל את הביקוש האירופי לסוכר, שהפסיק לשמש רק כתבלין או תרופה, כמובן, והפך למוצר מבוקש בתזונה האירופית. עשירים ועניים, מלכים ופשוטי-עם - כולם צרכו מעתה סוכר. הוא הפך לממתיק חובה בתה, בקפה, בריבות, בעוגות וסירופים.

אזרחי המדינות המודרניות הולכים ומתמכרים לסוכר. בהדרגה התפתח הקפיטליזם, שהמרקסיזם אף רואה בסוכר את אחד ממחולליו והגענו לעידן הנוכחי, שבו הסוכר הפך לממכר הגדול של העולם המודרני ולמחולל ההשמנה שהופך אנשים לגדולים ושמנים מאי-פעם.


הנה סקירה היסטורית על מקור הסוכר:

https://youtu.be/p4g6sReVCYQ


הרצאת וידאו קצרצרה על תולדות הסוכר:

https://youtu.be/BrcqjgvgwZE


סרטון מתורגם שמראה לכמה מאכלים מפתיעים הוא הגיע בתזונה שלנו:

https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw


וסרט תיעודי שמראה כיצד הניע הסוכר תהליכים היסטוריים, לא תמיד פשוטים:

https://youtu.be/8hcAjyOFX1M?long=yes
מהם פתיתי השלג ומהו השלג?



פתיתי שלג הם פתיתי קרח גדולים וגבישיים שנופלים מהעננים אל הקרקע. פתיתי השלג הם קלים בזכות האוויר שיש בהם. פתיתי שלג עשויים מגבישי שלג קטנטנים שנצמדים זה לזה.

הצורות המופלאות של פתיתי השלג עשויות במגוון אדיר וניתן לומר שאין שני פתיתי שלג זהים זה לזה. רבות מצורות פתיתי השלג הם פרקטליות, צורות שבהן ככל שמעמיקים ומתקרבים, רואים עוד ועוד מאותן צורות.

הדוגמאות הנפוצות ביותר בפתיתי השלד הן בצורת המשושה. זו שוב הצורה של המשושים, שכל כך נפוצה בטבע (ראו באאוריקה בתגית "משושים").

חלקים גדולים מכדור הארץ מכוסים בשלג. יש אזורים שבהם השלג מכסה את האדמה רק בעונת החורף ולקראת הקיץ השלגים מפשירים. באזורים אחרים, כמו הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי ופסגות ההרים הגבוהים, האדמה מושלגת בכל עונות השנה.


הנה השלג ופתיתי השלג, שלכל אחד מהם צורה משלו:

http://youtu.be/fd-hb2xzvZI?t=5s


הצורות המופלאות של פתיתי השלג שיורדים בחורף:

http://youtu.be/s1lBbmQmpk0


על תוכנה שפותחה כדי לדמות את פתיתי השלג הללו באופן מדעי:

http://youtu.be/UtHsFVmHdZY


הנה הפשרת השלגים בתחילת הקיץ:

http://youtu.be/MwdWMmFeXIo
מהו השיש?



זה אלפי שנים שהשיש (Marble) משמש לבנייה, פיסול ועוד. שיש הוא סלע גבישי קשה ועמיד במיוחד. במהלך הדורות הוא שימש לבניית מקדשים וארמונות חזקים ויציבים, שאלמלא קרסו בהרס מכוון של כובשים וצבאות או ברעידות אדמה, היו ודאי עוד עומדים במקומם.

השיש היה גם חומר הגלם העיקרי לפיסול הקלאסי, ביוון העתיקה, בתקופה הרומית וגם בתקופת הרנסאנס, שהחייתה את סגנון הפיסול והעקרונות האמנותיים של התקופות העתיקות הללו.


הנה פסלים יווניים ורומיים משיש:

https://youtu.be/9HpVVgWk3m4


גם היום מפסלים בשיש ביוון:

https://youtu.be/gl4TEb5O1s4


הנה תולדות השיש, מסלע חצוב ועד פסלים עשויי שיש:

https://youtu.be/68h7mkJPTTc


כך מפסלים בשיש:

https://youtu.be/WbLqrsHJEVc


עוד על יצירת הפסלים משיש:

https://youtu.be/gyWeksAo8VM


וכך פורסים את השיש במפעל למטרות בנייה:

http://youtu.be/59RVcFPXN_g
איך נוצרים עננים?



הענן הוא ריכוז של טיפות מים או גבישי קרח זעירים. הם נוצרים מאדי מים שעולים מהים ומאגמים ונהרות. ההתאדות של מים, בגלל חום השמש, יוצרת לחות באוויר וכשהאדים עולים גבוה באטמוספירה, הקור שנמצא בגבהים של האטמוספירה גורם להם להתעבות ולהפוך לטיפות מים וחלקיקי קרח מיקרוסקופיים - אלו הם העננים.


איך נוצר הענן? - הנה סרטון שמראה איך נוצרים העננים:

http://youtu.be/C3e8lHz1x1I


הנה סיפורם המתורגם של צורות העננים:

https://youtu.be/UuW1jhxCgx0


באנגלית על היווצרות העננים:

http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs


רוצים לטוס לתוך ענן? - הנה סרטון:

http://youtu.be/3xlPSVrH7uU


הנה צורות פנים בעננים:

https://youtu.be/9XkyOdxlis4
איך נוצר ערפל?



אפשר לומר שערפל הוא ענן נמוך. ממש כמו ענן, ערפל נוצר כשאדי מים מתעבים והופכים לטיפות של מים המרחפות באוויר. כמו עננים, הערפל מתרחש כשהאוויר קר, בגלל גשם או סיבה אחרת. אך בניגוד לעננים שצפים גבוה בשמיים, הערפל מתרחש בסמוך לקרקע.

אחד המאפיינים של ערפל הוא הראות הקשה שהוא גורם. הסיבה היא שטיפות המים הזעירות שבאוויר שוברות את קרני האור וחוסמות את קו הראיה.

מבחינה מדעית, כשהאוויר לח מאד ומתקרר במהירות, הוא מתקשה לשאת את אדי המים. לכן נוטים אדי מים להתעבות סביב "גרעיני התעבות" וגורמים לערפל.


כך נוצר ערפל:

http://youtu.be/AZFmV7F3R_A


הנה ערפל מתקרב כמו ענן, בצפון אמריקה:

http://youtu.be/xhndDBfMAg0


וענן ערפל מעל אגם מישיגן בארצות הברית:

http://youtu.be/E9jlBF00w4w


ערפל בישראל:

http://youtu.be/wgoDqVS3QJo


וכך יוצרים "מכונת ערפל":

http://youtu.be/xhZ_pn6cR7w
ממה נוצר הסוכר?



הסוכר מופק מצמחים שגדלים בחקלאות, כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. קנה הסוכר, למשל, הוא מרכיב שנמכר בשווקים בכל רחבי אסיה ואפריקה. ילדים בעולם השלישי מוצצים אותו כממתק שממנו נשאב הסוכר. הוא גם אחד המרכיבים העיקריים לייצור סוכר.

אם את סלק הסוכר פורסים לפרוסות ומבשלים להפקת סוכר, את הגבעול של קנה הסוכר מרסקים היטב במכונות חזקות. התהליך הזה יוצר מיץ, שאותו מבשלים.

לאחר הבישול של מיץ קנה הסוכר, או של פרוסות סלק הסוכר, נוצרים גבישי הסוכר. אותם מייבשים היטב ובתום התהליך נוצר הסוכר. לעיתים הוא יפורק לגרגרים ולעיתים יגובש לקוביות סוכר שנוח להכניס לכוס התה או הקפה, ללא צורך בכפית.

כך או כך, בסיומו של ייצור הסוכר, הוא נארז בשקים ומוכן לשיווק.


כך מגדלים את קנה הסוכר:

https://youtu.be/EP_fgp7zYKk


ייבוש הסוכר בהודו:

https://youtu.be/PEbv7KyfITM


והנה תהליך ייצור הסוכר כולו:

https://youtu.be/jCKt02NGjfM


ממה עשויים העננים?



העננים שבשמיים עשויים מאדים של מים. אדי המים עולים למעלה בשל חום השמש, בתהליך שנקרא "התאדות". כמו כל גז חם, האדים החמים הללו מטפסים אל השמיים, לגובה האטמוספירה. בשמיים הם פוגשים גרגרי אבק שעלו מהאדמה ושהטמפרטורה שלהם נמוכה. כשהאדים באים במגע עם חלקיקי האבק המרחפים הם מתעבים למים (ההיפך מהאידוי). ההתעבות יוצרת טיפות מים וחלקיקי זעירים של קרח - אלו הם העננים. העננים מורכבים מטיפות מים וחלקיקי קרח מיקרוסקופיים, שהתחברו לגושים גדולים ולבנים.

אגב, העננים הללו לא מספיקים כדי שיירד גשם. רק אם יווצר אזור של לחץ אוויר נמוך הנקרא "שקע ברומטרי" - רק אז יעלה אוויר רב למעלה ויתחיל לרדת גשם. אצלנו בישראל זה קורה בעיקר בחודשי החורף.


כך נוצרים העננים מאדי המים:

http://youtu.be/S0xeS4BQlAQ


הנה סרטון על החומר שיוצר את העננים:

http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs
איך נוצר הענן?



הענן נוצר כשמיליארדי טיפות מים או גבישי קרח זעירים נוצרים באוויר ומתאגדים ביחד. הם נוצרים מאדי מים שעולים מימים ואגמים גבוה למעלה ומגיעים לאוויר קר מאד. אוויר קר שכזה גורם להם להתעבות ולהפוך לאותן טיפות מים וחלקיקי קרח מיקרוסקופיים, שביחד יהיו לענן.


הנה הסבר על היווצרות של ענן:

http://youtu.be/-YySltYzvtU


וגם אם ענן אחד נראה סתמי, כולם ביחד הם חלק ממערכת שמשפיעה על כל העולם והחיים בו:

http://youtu.be/UZEETyzql0Q


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.