שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך היה אמינם למלך הלבן של ההיפ הופ?
בתקופה שיש לא מעט ראפרים מעולים, די קל להספיד את מי שכונה לא פעם "השייקספיר של הראפ", הראפר הלבן אמינם (Eminem).
שוב ושוב הוכיח הראפר המוכשר והמדויק הזה שהחיבור בין מיץ הזבל של החיים שלו לחוש ההומור שמאפשר לו להתמודד מולו, הוא מושלם. עם מסגרות חריזה מורכבות מחד וברורות להפליא מאידך, האיש עדיין יודע לעשות את האמנות שלו היטב.
למרשל מאד'רס הצעיר לא היו חיים קלים. ילדות קשה זו הטבה משמעותית עם מה שהלך שם. עם אב נוטש, אם מכורה לסמים, דוד אהוב נפש שמתאבד בשל אהבה נכזבת ושלל קשיים בשכונה שחורה, שבה משפחתו הענייה היא הלבנה היחידה והוא חוטף מכות מנערים שחורים יותר ממה שנער ממוצע משחק כדורסל בפרברים - חיים קלים לא היו לו.
הראפר הזה התחיל כילד עני בעיר דטרויט. כנער מתבגר הוא היה שטוף בחלומות גדולים ובפנטזיות על איך יכבוש את העולם. הוא נהג להתחרות אז ב"באטלים", קרבות היפ-הופ, בהן שייף את היכולת האגדית שלו לחרוז חרוזים בלתי אפשריים בזמן אמת.
עם הכינוי שבחר לו מרשל ברוס מאד'רס השלישי (Marshall Bruce Mathers III), שבתחילה היה "מניקס" ואחר-כך שילב את ראשי התיבות של שמו האמיתי עם ממתק אינפנטילי משהו והיה ל-M&M, הוא עתיד להפוך בהמשך לאמינם. השם הזה הפך אותו כוכב או שהוא הפך אותו לשם של הכוכב הגדול ביותר בהיסטוריה הלא ארוכה של ההיפ הופ.
מי שגילה אותו היה הראפר והמפיק הגדול ד"ר דרה. זה קרה כשקלטת שלו הגיעה אל ד"ר דרה והוא התפעל. אמינם של אותו זמן מחלק את הזמן בין הרחוב, כהומלס מוסמך ובין מוטל זול בדטרויט. ד"ר דרה היה האליל שלו ומי שיצר את מוסיקת ה"גנגסטר ראפ", שהשפיעה על חייו ולדבריו פעם "גרמה לי להתנהג כמו מטורף". אמינם הושפע מהמוסיקה של דרה והשתמש בה לדבריו, כתירוץ לעשות עם עצמו משהו בחיים.
דוקטור דרה היה מפיק וכבר הספיק עד אז לגלות עוד ראפר מדהים, סנופ דוג. הוא אהב את מה ששמע, מאוד אהב והחליט להוציא לאמינם דיסק. היה בבחור הלבן מדטרויט משהו שחור וכל כך בוהק.
והמשהו הזה, שיצא באלבום הבכורה שלו, הייתה התפוצצות. זה היה לא פחות ממפץ גדול של אור שהעלה את עולם ההיפ הופ לגבהים שאיש לא חלם שיגיע אליהם. כשיוצא אלבומו המסחרי הראשון, בחסותו האדיבה של ד"ר דרה, אמינם זוכה להצלחה מיידית והופך לתופעה המוסיקלית, פחות או יותר הכי מרתקת בעולם. לאלבום השני והאגדי שלו משנת 2000, "The Marshall Mathers LP", הוא מוציא את כל הבטן, מהפהפ, מלשון היפ הופ, את הדברים הכי אישיים שלו וזוכה להכרה בתור גאון.
בהדרגה הוא גם חושף בפני מעריציו את סיפור הסינדרלה שלו ומתאר בראיונות ובעיקר בשירים, כיצד הפך מצעיר עני שמזונו העיקרי הוא אבקת חלב לראפר המפורסם ביותר בעולם. בסרט שהתבסס פחות או יותר על חייו כראפר עני בשנים שלפני הפרסום, הוא מתגלה כשחקן מצוין (לפחות כשהוא משחק את עצמו) והסרט הופך לשובר קופות מטורף.
כמה שנים אחרי שהתפוצץ בעולם כולו, באמצע העשור הראשון למילניום החדש, לאחר שיצא אלבומו החמישי "Encore", חשו רבים שאמינם הולך ונשחק. המלך הלבן של ההיפ הופ הפך עשיר יותר ויותר והתבגר. השנינות, החריזה וגאונות הפריסטייל שלו עמדו לו עדיין, אבל קשה לנהל קריירה זועמת ומתריסה כשאתה גבר עשיר, לבן ומסודר ברמות קשות, ממש החלום האמריקאי.
גם אם לא קיבל את זה, דומה היה שמי שהצהיר על עצמו שהוא "ווייט טראש", זבל לבן באמריקה, הפך עם השנים לדמות שיותר מזכירה גבר פריבילגי לבן מה-wasps של אמריקה.
מצד שני, מי שאמרו עליו שהוא "ראפר לבן עם עבר שחור" מתגלה יותר ויותר כראפר לבן שעובד קשה כדי לשמור על קשר עם העולם שהוא אוהב. וכך, הוא הוציא ב-2010 את "Recovery", אלבום קאמבק מדהים שבעיני רבים השיב אותו ישירות לטופ של עולם ההיפ הופ. חדש ומחודש, מפוכח, שלא לומר מאושר, אחרי כל הסמים שכמעט גמרו את הקריירה שלו ואותו, אמינם התגלה כאנרגטי וכעוס לא פחות, אבל בוגר והרבה פחות מרושע.
אחרי בחירתו של דונלד טראמפ, אמינם עלה שוב עם זעם אמיתי על המנהיג הדמגוג החדש שלו. כמו שעשה שוב ושוב, התגלה למעריצים מלך ההיפ הופ והראפר הלבן, עם השליטה המוחלטת והמפורסמת שלו בשפה ועם השנינות המרוככת יותר, אבל עדיין מעט מרושעת שלו.
גם אם הוא מבוגר וקשה לראות את הקשר המיידי בין הטקסטים שלו לעולם של ההיפ-הופ העכשווי, אמינם הוא הקוסם של המילים, אלוף בחריזה, בהגייה ובהלחמה גאונית של מילים באנגלית והוא ממשיך להפציץ. כי יש לו מה לומר והוא, בניגוד להרבה ראפרים של ימינו, יודע להגיד את זה בשכבות, עם משמעויות כפולות ומכופלות, בשימוש חכם בסאב טקסטים נהדרים ובעיקר בשירים שעוד יזכו יום אחד בפרס נובל לספרות.
הנה סיפור חייו המדהים של אמינם:
https://youtu.be/730eh89WacU
פריסטייל שלו מהסרט "8 מייל", בו הנציח את קרבות ההיפ הופ שניהל בצעירותו (מתורגם):
https://youtu.be/b9Gx0mKYl_w
הוא נחשב למלך הלבן של ההיפ הופ:
https://youtu.be/1wYNFfgrXTI
אמינם היה כוכב ענק בהיפ הופ:
https://youtu.be/D4hAVemuQXY
הוא הפך את הראפ להצלחה עולמית, במיוחד כששילב כוכבי פופ כמו דיידו, בשיר "סטן":
https://youtu.be/gOMhN-hfMtY
כאן סאטירה על הראפ שלו (מתורגם):
https://youtu.be/mA-o3KJcYx0
וכך התגלה אמינם בידי ד"ר דרה ששמע קלטת אקראית באולפן והבין את התגלית:
https://youtu.be/wgztAU7p-WM?long=yes
מי רצח את גדול הראפרים טופאק שאקור?
זה קרה בעיר ההימורים לאס וגאס כשטופאק שאקור (Tupac Shakur), אגדת הראפ משנות ה-90, סמל ההתנגדות והפעילות נגד אפליית האדם השחור באמריקה, מי שנחשב הראפר המשפיע בכל הזמנים והראפר החשוב ביותר בעשור שלו נורה מתוך מכונית ומת.
שנים רבות חלפו מאז מותו של טופאק שקור. מרתק לחשוב שהוא נרצח דווקא בווגאס. לרוב לאס וגאס נתפסת כמקום אליו מגיעים אמנים בסוף דרכם, כדי להופיע בהופעות נוצצות וחלולות, שנועדו ללטף ולספק את הזיכרונות של המיליונרים המשועממים ולשיר להם שוב ושוב את אותו חומר שמספק להם את הנוסטלגיה המתבקשת.
טופאק לא היה כזה. האיש שילדותו עברה עליו עם סבא שהיה מבכירי תנועת הפנתרים השחורים, אימא מהפכנית, פנתרה שחורה וחזקה, שעברה עם ילדיה מניו יורק לבולטימור ומשם לקליפורניה, לא פרגן לאמריקה. כשכוכבו דרך הוא ביקר אותה בלי גבולות, קרא לאמריקה "הכנופיה הגדולה בעולם" ופיזר ללא הפסקה מסרים חתרניים נגד הגזענות, האפליה, האליטה הלבנה, האילומינטי והרדיפה של השחורים.
האיש שעתיד להפוך לאחד האייקונים הגדולים של הראפ לא עשה ראפ שכונות קטן ועגמומי. הוא נתן בראש, בסגנון ה"גנגסטה ראפ" הכוחני. אבל הוא הירבה גם לתרום המון מהכנסותיו מהופעות, עבור קהילות עניות של שחורים.
בעיני הממסד הלבן הוא הופך במקביל יותר ויותר מסוכן מסתם ראפר. טופאק היה משכיל וחכם הרבה יותר מהקולגות שלו בעולם הראפ. מיום ליום, משיר לשיר ואלבום אחרי אלבום טופאק שאקור הפך להיות הקול של השחורים באמריקה של הניינטיז, אמריקה הגזענית והמפלה אותם.
בסיקסטיז זה היה מרטין לותר קינג. בניינטיז זה טופאק.
כשסגן הנשיא של רייגן, דן קווייל, גינה אותו בטלוויזיה, על רצח שוטר שנעשה לכאורה בהשפעת שיר שלו, טופאק הבטיח לשלוח לו דיסק מתנה, עם הקדשה על קידום המכירות שעשה לו. בסרט על חייו הוא מבטיח לקהל שלו שיכתוב את זה עם שגיאות, כדי "שהטמבל יבין..."
אבל טופאק הסתבך שוב ושוב, עם שוטרים לבנים שמענים ברחוב "אחים שחורים", בעבירות מין שטפלו עליו מפה ומשם ושלל עניינים משפטיים וגם מאסר. בכלא הוא קרא הרבה מספרו של ניקולו מקיאבלי, הפילוסוף שכתב את "הנסיך", אולי ספר המנהיגות המשפיע בהיסטוריה.
הוא הלך והסתבך גם במאבקים של חברות תקליטים והחליט להקים את "מקיאבלי רקורדס", חברת התקליטים שלו, שתקדם אמנים צעירים ותיקרא על שמו של אהובו מקיאבלי. בינתיים הוא מקים את הסניף של "דת' רואו" בשביל שוג, המנהל שלו.
ב-1996 קרה מה שרבים בקהילה השחורה חששו שיקרה. טופאק, שביקר בלאס וגאס כדי לראות קרב איגרוף של מייק טייסון, נורה במכוניתו ממכונית חולפת. הרצח של אחד הראפרים הגדולים בהיסטוריה נגרם, לפי הטענה, כחלק ממלחמת הראפ בין כנופיות החוף המערבי והמזרחי. טופאק היה חלק מהמאבק הזה ונראה שההסבר מניח את הדעת, אבל הרוצחים לא נתפסו מעולם וידוע שלא מעט גורמים אחרים "לא ממש אהבו אותו".
טופאק שאקור מת מזמן. האיש שעד מותו בגיל 25 הוציא 9 אלבומי פלטינה, שהמכירות שלו כבר עברו מזמן את 100 מיליון האלבומים ושהולוגרמות שלו מככבות כיום בהופעות חיות שהוא לא זכה לקיים.
שמו הפך מזמן לאגדה. גם תיאוריות הקונספירציה על חייו הממשיכים וגם מיתוס מותו והמסתורין סביבו, שניהם חלק ממיתולוגיית ההיפ-הופ. עד היום השאלה הכי מסתורית וזו שמעסיקה את עולם ההיפ הופ יותר מכל היא "מי רצח את טופאק?"
הנה שחזור מדויק של אירועי הרצח של טופאק שאקור:
https://youtu.be/ODgWWPDwddA
קדימון לסרט על חייו ומותו של אגדת הראפ והלוחם השחור (מתורגם):
https://youtu.be/aJyR2AV9HlQ
טופאק מדבר (מתורגם):
https://youtu.be/5g56DbHQEE4
שינויים (מתורגם):
https://youtu.be/V2k3ScQeSAI
All Eyez on Me - שיר הנושא מהאלבום האחרון (מתורגם):
https://youtu.be/3OZ_yZKN53w
ההתוודות של בחור שהיה במכונית ממנה טופאק נורה אבל נאמן לקוד הרחוב ולא מגלה מי הרוצח:
https://youtu.be/vY3Y6m16J-I
When Thugz Cry, בעברית: "כשערסים בוכים" (מתורגם):
https://youtu.be/tH3jdMU_Qeg
וחוזר במקום לחיים ללייב - בתור הולוגרמות (עברית):
https://youtu.be/kf-cEFnSQAs
גדולי הראפ
בתקופה שיש לא מעט ראפרים מעולים, די קל להספיד את מי שכונה לא פעם "השייקספיר של הראפ", הראפר הלבן אמינם (Eminem).
שוב ושוב הוכיח הראפר המוכשר והמדויק הזה שהחיבור בין מיץ הזבל של החיים שלו לחוש ההומור שמאפשר לו להתמודד מולו, הוא מושלם. עם מסגרות חריזה מורכבות מחד וברורות להפליא מאידך, האיש עדיין יודע לעשות את האמנות שלו היטב.
למרשל מאד'רס הצעיר לא היו חיים קלים. ילדות קשה זו הטבה משמעותית עם מה שהלך שם. עם אב נוטש, אם מכורה לסמים, דוד אהוב נפש שמתאבד בשל אהבה נכזבת ושלל קשיים בשכונה שחורה, שבה משפחתו הענייה היא הלבנה היחידה והוא חוטף מכות מנערים שחורים יותר ממה שנער ממוצע משחק כדורסל בפרברים - חיים קלים לא היו לו.
הראפר הזה התחיל כילד עני בעיר דטרויט. כנער מתבגר הוא היה שטוף בחלומות גדולים ובפנטזיות על איך יכבוש את העולם. הוא נהג להתחרות אז ב"באטלים", קרבות היפ-הופ, בהן שייף את היכולת האגדית שלו לחרוז חרוזים בלתי אפשריים בזמן אמת.
עם הכינוי שבחר לו מרשל ברוס מאד'רס השלישי (Marshall Bruce Mathers III), שבתחילה היה "מניקס" ואחר-כך שילב את ראשי התיבות של שמו האמיתי עם ממתק אינפנטילי משהו והיה ל-M&M, הוא עתיד להפוך בהמשך לאמינם. השם הזה הפך אותו כוכב או שהוא הפך אותו לשם של הכוכב הגדול ביותר בהיסטוריה הלא ארוכה של ההיפ הופ.
מי שגילה אותו היה הראפר והמפיק הגדול ד"ר דרה. זה קרה כשקלטת שלו הגיעה אל ד"ר דרה והוא התפעל. אמינם של אותו זמן מחלק את הזמן בין הרחוב, כהומלס מוסמך ובין מוטל זול בדטרויט. ד"ר דרה היה האליל שלו ומי שיצר את מוסיקת ה"גנגסטר ראפ", שהשפיעה על חייו ולדבריו פעם "גרמה לי להתנהג כמו מטורף". אמינם הושפע מהמוסיקה של דרה והשתמש בה לדבריו, כתירוץ לעשות עם עצמו משהו בחיים.
דוקטור דרה היה מפיק וכבר הספיק עד אז לגלות עוד ראפר מדהים, סנופ דוג. הוא אהב את מה ששמע, מאוד אהב והחליט להוציא לאמינם דיסק. היה בבחור הלבן מדטרויט משהו שחור וכל כך בוהק.
והמשהו הזה, שיצא באלבום הבכורה שלו, הייתה התפוצצות. זה היה לא פחות ממפץ גדול של אור שהעלה את עולם ההיפ הופ לגבהים שאיש לא חלם שיגיע אליהם. כשיוצא אלבומו המסחרי הראשון, בחסותו האדיבה של ד"ר דרה, אמינם זוכה להצלחה מיידית והופך לתופעה המוסיקלית, פחות או יותר הכי מרתקת בעולם. לאלבום השני והאגדי שלו משנת 2000, "The Marshall Mathers LP", הוא מוציא את כל הבטן, מהפהפ, מלשון היפ הופ, את הדברים הכי אישיים שלו וזוכה להכרה בתור גאון.
בהדרגה הוא גם חושף בפני מעריציו את סיפור הסינדרלה שלו ומתאר בראיונות ובעיקר בשירים, כיצד הפך מצעיר עני שמזונו העיקרי הוא אבקת חלב לראפר המפורסם ביותר בעולם. בסרט שהתבסס פחות או יותר על חייו כראפר עני בשנים שלפני הפרסום, הוא מתגלה כשחקן מצוין (לפחות כשהוא משחק את עצמו) והסרט הופך לשובר קופות מטורף.
כמה שנים אחרי שהתפוצץ בעולם כולו, באמצע העשור הראשון למילניום החדש, לאחר שיצא אלבומו החמישי "Encore", חשו רבים שאמינם הולך ונשחק. המלך הלבן של ההיפ הופ הפך עשיר יותר ויותר והתבגר. השנינות, החריזה וגאונות הפריסטייל שלו עמדו לו עדיין, אבל קשה לנהל קריירה זועמת ומתריסה כשאתה גבר עשיר, לבן ומסודר ברמות קשות, ממש החלום האמריקאי.
גם אם לא קיבל את זה, דומה היה שמי שהצהיר על עצמו שהוא "ווייט טראש", זבל לבן באמריקה, הפך עם השנים לדמות שיותר מזכירה גבר פריבילגי לבן מה-wasps של אמריקה.
מצד שני, מי שאמרו עליו שהוא "ראפר לבן עם עבר שחור" מתגלה יותר ויותר כראפר לבן שעובד קשה כדי לשמור על קשר עם העולם שהוא אוהב. וכך, הוא הוציא ב-2010 את "Recovery", אלבום קאמבק מדהים שבעיני רבים השיב אותו ישירות לטופ של עולם ההיפ הופ. חדש ומחודש, מפוכח, שלא לומר מאושר, אחרי כל הסמים שכמעט גמרו את הקריירה שלו ואותו, אמינם התגלה כאנרגטי וכעוס לא פחות, אבל בוגר והרבה פחות מרושע.
אחרי בחירתו של דונלד טראמפ, אמינם עלה שוב עם זעם אמיתי על המנהיג הדמגוג החדש שלו. כמו שעשה שוב ושוב, התגלה למעריצים מלך ההיפ הופ והראפר הלבן, עם השליטה המוחלטת והמפורסמת שלו בשפה ועם השנינות המרוככת יותר, אבל עדיין מעט מרושעת שלו.
גם אם הוא מבוגר וקשה לראות את הקשר המיידי בין הטקסטים שלו לעולם של ההיפ-הופ העכשווי, אמינם הוא הקוסם של המילים, אלוף בחריזה, בהגייה ובהלחמה גאונית של מילים באנגלית והוא ממשיך להפציץ. כי יש לו מה לומר והוא, בניגוד להרבה ראפרים של ימינו, יודע להגיד את זה בשכבות, עם משמעויות כפולות ומכופלות, בשימוש חכם בסאב טקסטים נהדרים ובעיקר בשירים שעוד יזכו יום אחד בפרס נובל לספרות.
הנה סיפור חייו המדהים של אמינם:
https://youtu.be/730eh89WacU
פריסטייל שלו מהסרט "8 מייל", בו הנציח את קרבות ההיפ הופ שניהל בצעירותו (מתורגם):
https://youtu.be/b9Gx0mKYl_w
הוא נחשב למלך הלבן של ההיפ הופ:
https://youtu.be/1wYNFfgrXTI
אמינם היה כוכב ענק בהיפ הופ:
https://youtu.be/D4hAVemuQXY
הוא הפך את הראפ להצלחה עולמית, במיוחד כששילב כוכבי פופ כמו דיידו, בשיר "סטן":
https://youtu.be/gOMhN-hfMtY
כאן סאטירה על הראפ שלו (מתורגם):
https://youtu.be/mA-o3KJcYx0
וכך התגלה אמינם בידי ד"ר דרה ששמע קלטת אקראית באולפן והבין את התגלית:
https://youtu.be/wgztAU7p-WM?long=yes
זה קרה בעיר ההימורים לאס וגאס כשטופאק שאקור (Tupac Shakur), אגדת הראפ משנות ה-90, סמל ההתנגדות והפעילות נגד אפליית האדם השחור באמריקה, מי שנחשב הראפר המשפיע בכל הזמנים והראפר החשוב ביותר בעשור שלו נורה מתוך מכונית ומת.
שנים רבות חלפו מאז מותו של טופאק שקור. מרתק לחשוב שהוא נרצח דווקא בווגאס. לרוב לאס וגאס נתפסת כמקום אליו מגיעים אמנים בסוף דרכם, כדי להופיע בהופעות נוצצות וחלולות, שנועדו ללטף ולספק את הזיכרונות של המיליונרים המשועממים ולשיר להם שוב ושוב את אותו חומר שמספק להם את הנוסטלגיה המתבקשת.
טופאק לא היה כזה. האיש שילדותו עברה עליו עם סבא שהיה מבכירי תנועת הפנתרים השחורים, אימא מהפכנית, פנתרה שחורה וחזקה, שעברה עם ילדיה מניו יורק לבולטימור ומשם לקליפורניה, לא פרגן לאמריקה. כשכוכבו דרך הוא ביקר אותה בלי גבולות, קרא לאמריקה "הכנופיה הגדולה בעולם" ופיזר ללא הפסקה מסרים חתרניים נגד הגזענות, האפליה, האליטה הלבנה, האילומינטי והרדיפה של השחורים.
האיש שעתיד להפוך לאחד האייקונים הגדולים של הראפ לא עשה ראפ שכונות קטן ועגמומי. הוא נתן בראש, בסגנון ה"גנגסטה ראפ" הכוחני. אבל הוא הירבה גם לתרום המון מהכנסותיו מהופעות, עבור קהילות עניות של שחורים.
בעיני הממסד הלבן הוא הופך במקביל יותר ויותר מסוכן מסתם ראפר. טופאק היה משכיל וחכם הרבה יותר מהקולגות שלו בעולם הראפ. מיום ליום, משיר לשיר ואלבום אחרי אלבום טופאק שאקור הפך להיות הקול של השחורים באמריקה של הניינטיז, אמריקה הגזענית והמפלה אותם.
בסיקסטיז זה היה מרטין לותר קינג. בניינטיז זה טופאק.
כשסגן הנשיא של רייגן, דן קווייל, גינה אותו בטלוויזיה, על רצח שוטר שנעשה לכאורה בהשפעת שיר שלו, טופאק הבטיח לשלוח לו דיסק מתנה, עם הקדשה על קידום המכירות שעשה לו. בסרט על חייו הוא מבטיח לקהל שלו שיכתוב את זה עם שגיאות, כדי "שהטמבל יבין..."
אבל טופאק הסתבך שוב ושוב, עם שוטרים לבנים שמענים ברחוב "אחים שחורים", בעבירות מין שטפלו עליו מפה ומשם ושלל עניינים משפטיים וגם מאסר. בכלא הוא קרא הרבה מספרו של ניקולו מקיאבלי, הפילוסוף שכתב את "הנסיך", אולי ספר המנהיגות המשפיע בהיסטוריה.
הוא הלך והסתבך גם במאבקים של חברות תקליטים והחליט להקים את "מקיאבלי רקורדס", חברת התקליטים שלו, שתקדם אמנים צעירים ותיקרא על שמו של אהובו מקיאבלי. בינתיים הוא מקים את הסניף של "דת' רואו" בשביל שוג, המנהל שלו.
ב-1996 קרה מה שרבים בקהילה השחורה חששו שיקרה. טופאק, שביקר בלאס וגאס כדי לראות קרב איגרוף של מייק טייסון, נורה במכוניתו ממכונית חולפת. הרצח של אחד הראפרים הגדולים בהיסטוריה נגרם, לפי הטענה, כחלק ממלחמת הראפ בין כנופיות החוף המערבי והמזרחי. טופאק היה חלק מהמאבק הזה ונראה שההסבר מניח את הדעת, אבל הרוצחים לא נתפסו מעולם וידוע שלא מעט גורמים אחרים "לא ממש אהבו אותו".
טופאק שאקור מת מזמן. האיש שעד מותו בגיל 25 הוציא 9 אלבומי פלטינה, שהמכירות שלו כבר עברו מזמן את 100 מיליון האלבומים ושהולוגרמות שלו מככבות כיום בהופעות חיות שהוא לא זכה לקיים.
שמו הפך מזמן לאגדה. גם תיאוריות הקונספירציה על חייו הממשיכים וגם מיתוס מותו והמסתורין סביבו, שניהם חלק ממיתולוגיית ההיפ-הופ. עד היום השאלה הכי מסתורית וזו שמעסיקה את עולם ההיפ הופ יותר מכל היא "מי רצח את טופאק?"
הנה שחזור מדויק של אירועי הרצח של טופאק שאקור:
https://youtu.be/ODgWWPDwddA
קדימון לסרט על חייו ומותו של אגדת הראפ והלוחם השחור (מתורגם):
https://youtu.be/aJyR2AV9HlQ
טופאק מדבר (מתורגם):
https://youtu.be/5g56DbHQEE4
שינויים (מתורגם):
https://youtu.be/V2k3ScQeSAI
All Eyez on Me - שיר הנושא מהאלבום האחרון (מתורגם):
https://youtu.be/3OZ_yZKN53w
ההתוודות של בחור שהיה במכונית ממנה טופאק נורה אבל נאמן לקוד הרחוב ולא מגלה מי הרוצח:
https://youtu.be/vY3Y6m16J-I
When Thugz Cry, בעברית: "כשערסים בוכים" (מתורגם):
https://youtu.be/tH3jdMU_Qeg
וחוזר במקום לחיים ללייב - בתור הולוגרמות (עברית):
https://youtu.be/kf-cEFnSQAs
