שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו סיפור גילגמש וחיי הנצח?
האפוס (סיפור ארוך) של "עלילות גילגמש" (Epic of Gilgamesh) הוא מהיצירות הספרותיות הקדומות בתולדות האנושות.
גילגמש הוא גיבור מיתולוגי, מלך העיר הבבלית אֶרֶךְ, היא אורוכ, שמצוייה באזור עיראק של היום. גילגמש היה הגיבור הספרותי הראשון שסופר עליו שיצא למסע הגיבור. שירי העלילה תורגמו לשפות עתיקות שונות ולאורכם נלחם גילגמש במפלצות איומות, באלילים ובמערכות הכוכבים.
הסיפורים האגדיים על גילגמש נמצאו כשיר שנכתב בסביבות המאה ה-18 לפני הספירה, על גבי 12 לוחות חרס. נמצאו גם גרסאות מאוחרות ושלמות יותר, כמו זו שנכתבה בסביבות המאה ה-13 לפני הספירה ונמצאה בספריית אשורבניפל שנחשפה ב-1853 בחורבות נינווה שבאשור.
הנושא העיקרי בקורות גילגמש הוא על חלומות וחיפוש אחר חיי נצח. האחת האגדות יודעת לספר למשל שגילגמש, מלך בבל הגיבור, קיבל את סודו של צמח ממעמקי הים שמעניק חיי נצח. לאחר שצלל וקטף אותו, גילגמש החל לשוב לביתו. בדרך הוא נרדם ונחש בלע לו את הצמח. כך איבד גילגמש את הסיכוי לחיי נצח.
החוקרים סבורים שהתנ"ך שאב השראה רבה מסיפורי גילגמש, שהיו ידועים בימי קדם. אחרים סבורים שהעדות הכפולה מחזקת את אמינות העדויות הללו. סיפורים ורעיונות שונים דומים להפליא בין גילגמש לסיפורי התנ"ך. כך למשל, בעלילות גילגמש יש סיפור גן עדן שמספר על האדם הנוצר מעפר, דרך הנחש שגוזל מגילגמש את חיי הנצח, בדמות עשבי החיים.
דוגמה אחרת לדימיון לתנ"ך היהודי הוא סיפור המבול, שבו הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים, מצליח להינצל בחסדי האלים מהמבול, ביחד עם משפחתו ובעלי חיים מהמינים השונים. גם לו, כמו לנוח המקראי, יש ספינה שבנה והיא משיטה אותם ומגינה מהסערה ומהשיטפון הנורא. גם הוא שולח את הציפורים לראות אם ירדו כבר המים. כמובן שבעולם האלילי של הבבלים הופך הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים לאל וחיי לנצח.
הנה סיפורו של גילגמש שרצה לנצח את המוות (מתורגם):
https://youtu.be/BV9t3Cp18Rc
עלילות גילגמש באנימציה:
https://youtu.be/xEeW1tx5QrQ?list=PL7DF2C44CE56C479D
סיפור המבול בעלילות גילגמש:
https://youtu.be/C8iR7p5eSbQ
פרודיה מחויכת על הדמיון בין סיפור גילגמש ותיבת נוח (עברית):
https://youtu.be/VwZewFvjtTU
עלילות גילגמש המלאות:
https://youtu.be/2pGhEu9elnA?long=yes
וסרט תיעודי:
https://youtu.be/QIEt7Mreybk?long=yes
מהו אנטי גיבור?
ההיסטוריה של הסיפור יצרה את האנטי גיבור. בימים קדומים היו הגיבורים שלנו אלים. בהמשך ההיסטוריה הם הפכו יותר ויותר אנושיים, בני אדם. הם נעשו פחות גיבורים ופתאום היו להם גם חולשות. לאכילס הייתה עקב בעייתית ולאדיפוס היו אהבות משונות וכך הלאה. פתאום היו ביניהם גם כאלו שעשו מעשים לא כל כך מוסריים, היו אפילו רוצחים!
וזה הלך ונעשה אנושי, עד שזה הגיע לאנטי-גיבורים.
בניגוד למה שאתם אולי עשויים לחשוב, האנטי-גיבור אינו רשע או מתנגד לרשע. פירוש המושג הוא גיבור שאינו חכם, חזק, כריזמטי או אמיץ, כמו שהתרגלנו לצפות מגיבורים. האנטי גיבור הוא לרוב בעל ניצני תכונות כאלה, לא מפותחות, או שכלל לא מצויד בהן. לרוב הוא מתחיל את הסיפור כשהוא כמו כולם, מציית לרע ולא מתנגד. עם הזמן הוא מנסה למצוא כאלה שגם הם מוצאים בעיה ואולי יסכימו וידברו אתו על כך. לאט לאט הוא מתחיל להתנגד ולהילחם בשולטים והמדכאים. לפעמים הוא בורח, נהרג או מוחזר להמונים הנשלטים. לרוב האנטי-גיבור אינו מנצח.
הנה סרטון על האנטי גיבור בתרבות (מתורגם):
http://youtu.be/MEjgDeSnBMs?t=14s
מהו אומץ לב?
אומץ, או אומץ לב, היא תכונה שמאפשרת לנו להתמודד עם פחד, סכנה וכאב ועם אי-הוודאות שקיימת בזמן שאנו מסכנים את עצמנו למען משהו או נמצאים בקושי גדול.
ישנם סוגי אומץ שונים, אבל לרוב מחלקים את האומץ לשני סוגים גדולים - אומץ לב, האומץ הפיזי שמאפשר לנו להתמודד עם כאב, סכנה גדולה או סבל והאומץ המוסרי - זה שמאפשר לנו להתמודד עם ביקורת או בושה גדולים.
הנה סיפורו של צביקה שעמד כמעט לבדו מול הצבא הסורי במלחמה (עברית):
https://youtu.be/x7vEGKfMSl4
על טייס שעשה מעשה אמיץ ועל גבול הטירוף והציל את מטוסו (עברית):
https://youtu.be/60k59AmXQtU
וספורטאי אמיץ ומועמד לזכייה בריצה באולימפיאדה, שנפל והפסיד בריצה, אך זכה לקהל של 65 אלף איש שהריע לו בעמידה:
http://youtu.be/kZlXWp6vFdE
מיהו הגיבור מכיכר טיאננמן?
המורד האלמוני (Tank Man) הוא כינויו של "איש הטנק", גבר סיני לא ידוע שעמד בשלהי שנות ה-80 בבייג'ינג, אל מול שיירת טנקים מאיימת של הצבא הסיני וסירב לזוז. ברגע של הפגנת אומץ לב, של מחאה לא אלימה אל מול הטנקים המאיימים לדרוס אותו, הפך האיש האלמוני לנציג נוסף ומצטיין של שיטת מחאה זו.
האיש האנונימי, מי שזכה מאז לכינוי "המורד האלמוני מכיכר טיין-אן-מן", קנה את עולמו בבוקר ה-5 ביוני, 1989. באותו יום, בהוראה מלמעלה, נכנסו הכוחות הסיניים, כשהם מצויידים בכלי נשק ובטנקים, אל תוך כיכר טיין-אן-מן, על מנת לדכא ולהפחיד את המפגינים דורשי הדמוקרטיה.
האירוע התרחש יום אחרי שממשלת סין החליטה להשתמש בכוח צבאי כנגד הפגנות שאירעו בבירה בייג'ינג ובכך לעצור את המחאות העממיות נגד המשטר הקומוניסטי.
האיש, שנשאר עד היום אנונימי, צולם כשהוא נעמד אל מול שיירת הטנקים ולא זז. הטנקים שאיימו לדרוס אותו בתחילה, נעצרו לאחר מכן במרחק קצר ממנו. נראה שבגופו הוא מצליח למנוע מהם את המשך התנועה.
בסרטון ששודר אז בכל תחנת טלוויזיה אפשרית בעולם החופשי, ראו כיצד הוא ניצב מול הטנקים, מנופף מולם בשתי שקיות, או שמא היו אלה תיקים, מטפס על הטנק, משוחח עם החייל או המפקד שגופו בולט ממנו, מתגרה בו או מעודד אותו שלא להפעיל כוח כנגד הסטודנטים והכי חשוב - נראה שהוא לא חושש מכוח הברזל הזה.
בשלב כלשהו וכדי שלא יידרס, משכו מפגינים אחרים מהקבוצה את המורד האלמוני מהמקום והוא נבלע בתוכם.
לבסוף הטנקים לא פגעו במפגינים.
את תמונת "איש הטנק" צילם ג'ף ויידנר (Jeff Widener) האמריקאי. הוא היה אחד מהעיתונאים והצלמים שהגיעו לסין בעקבות המחאות העממיות. הם התמקמו במלון בייג'ינג, הסמוך למחאות הרחוב הללו שבכיכר ושידרו את ההפגנות בשידור חי.
התמונה, שעתידה להפוך כמעט בין לילה לסמל עולמי של מחאה לא אלימה, תמונה של מעין "דוד מול גוליית" בגרסה מודרנית, הייתה רק אחת מעשרות תמונות שפורסמו בעולם, כמעט בזמן אמת, לצד סרטונים שהציגו בטלוויזיה את הצעיר הסיני האמיץ.
ויידנר, הצלם שצילם את התמונה הזו ותמונות רבות אחרות, מבין מיד שהשלטון הסיני ינסה להחרים את הפילם שבידיו, כמו את אלה שצילמו עיתונאים אחרים מסביבו. בפקחות רבה הוא ממהר לרדת ללובי המלון ומשחד את פקיד הקבלה, כדי שישמור לו על הפילם עם החומר העיתונאי הלוהט שמצולם בו.
התוצאה היא שעל אף שלא מעט צלמים צילמו את "איש הטנק" מכיכר טיאננמן, התמונה של ויידנר היא זו שהתפרסמה בעולם כולו. בין לילה היא עתידה להפוך לסמל של מחאות הסטודנטים בסין ולכוח הבלתי סביר שמפעיל השלטון שם נגד אזרחיו. ההשפעה שלה על המאבק לדמוקרטיזציה של סין הייתה משמעותית מאוד.
ב-1998 הציב מגזין "TIME" את המורד האנונימי כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר במאה ה-20. חמש שנים אחר כך, ב-2003, הכתיר מגזין "Life" את התמונה כאחד ממאה הצילומים ששינו את העולם.
את המורד האלמוני, "איש הטנק" מכיכר טיאננמן, מעולם לא הצליחו לזהות. היו השערות שונות, אבל אף אחת מהן לא אומתה. מפחד הממשל הסיני, מעטים העיזו לטעון בסין שהם המפגין האלמוני.
ואולי טוב שכך. כי "המפגין האלמוני" היה לסמל של אומה שלמה, אומה שמספרית היא האומה הגדולה בעולם, אומה שנשלטת בידי קבוצת שליטים האוחזת בה ביד ברזל.
#על התמונה
הצילום הזה חזק ביותר, כמעט בכל מרכיב שלו. אבל מה עושה אותו כל כך עוצמתי?
יש כמובן את הנושא, של איש בודד העומד אל מול שורת טנקים מאיימת. הקומפוזיציה של הצילום הקנתה לו נופך דרמטי מאוד. השקיות שבידיו מעבירות לצופה מסר של סתמיות, מסר שיש בו עוצמה ומסר - כל אדם, גם את או אתה, כולנו יכולים להיות גיבורים. ההחלטה שלא לעמוד מנגד היא החשובה ואותה כל אחד יכול להחליט מרצונו ובלי לחוש גיבור.
גם הזווית שממנה צולמה התמונה, לא רק מרחוק אלא גם מגבוה, מחזקת את האפקט של הטנקים הגדולים והמאיימים על האיש הקטן שמאתגר אותם לבדו, על אף האיום שהוא חש ללא ספק.
בעולם הצילום ידוע שאלכסונים בתמונות עובדים נהדר. אז הקו האלכסוני בקומפוזיציה של הצילום המיוחד הזה, משורת הטנקים וגם מההדגשה של הנתיבים שמסומנים על הכביש, האלכסון הזה מחזק את הדרמה והופך את ה"סיפור" למשמעותי עוד יותר. הטנקים נראים כמעט בתנועה. עוד רגע והם מוחצים את האיש האמיץ...
הנה סיפור הצילום של איש הטנק מהכיכר:
https://youtu.be/uNuAHZ1FKBc
הסיפור המרתק שלו:
https://youtu.be/SACHK-W4o1E
ועוד מעט על פרשת איש הטנק, המורד האלמוני מסין:
http://youtu.be/YeFzeNAHEhU
מי יכול להיות גיבור?
אנחנו אומרים בפשטות שגיבורים יכולים בדרמה ובתרבות להיות כל מי שיוצאים מהיום יום שלהם וצריכים לעשות דרך לא רגילה בשבילם. מעניין לתמצת את הגיבור בתיאטרון, בקולנוע ובספרות כמישהו נורמלי שנקלע למצב לא נורמלי או מישהו לא נורמלי שנקלע למצב נורמלי.
ג'וזף קמפבל, שכתב ספר על גיבורים בתרבויות שונות, מגדיר גיבור כמי שעובר דרך עולם מיוחד ובלתי מוכר. כמו הארי פוטר למשל, הגיבור לפיו עובר דרך שלבים קבועים ומשותפים לכל הגיבורים.
זה מתחיל מחייו הרגילים של הגיבור, המבוגרים קוראים לזה "אזור הנוחות" שלו. הוא מקבל אתגר או מסר שמוציא אותו אל המסע (זו השעה 1), מקבל עזרה ממישהו חכם או בוגר ממנו (2) ובשעה 3 יוצא אל הדרך - להרפתקה. ב-4 הגיבור עובר מבחנים, ב-5 מתקרב למטרה ועומד במבחן האיום והגדול. ב-6 הוא נקלע למשבר שמאיים על חייו, אבל נולד מחדש. הוא זוכה באוצר (7), כלומר בכוח, בנערה או בהישג. בשלב ה-8 הוא משיג את התוצאה, ב-9 הוא מתחיל לחזור הביתה אל עבר החיים החדשים שלו (10). ב-11 מתקבלת התוצאה והפתרון של התעלומה והעלילה המסובכת. ב-12 הוא חוזר לחייו, אבל עכשיו הם טובים יותר, משודרגים. הוא יחיה אותם עד להרפתקה הבאה.
זהו המחזור של הגיבורים... ג'וזף קמפבל אמר ש"במערה שאליה נפחד להיכנס, שם נמצא האוצר שאנו מחפשים" - הקשיבו לקריאה להרפתקה כזו וקבלו את האתגר, התגברו על הפחד וכבשו את המטרות שאתם רוצים להשיג ואז עשו זאת שוב..
הנה סרטון על הגיבור שנוכל להיות (מתורגם):
http://youtu.be/Hhk4N9A0oCA?t=13s
יש גבורה בקרב (עברית):
https://youtu.be/H48nXOuClFw
יש גבורת יחיד (עברית):
https://youtu.be/PFjhbkyegDQ
יש מי שנזקקים לה שוב ושוב, כמו צ'ארלס לייטולר, ששרד את הטיטאניק, את אסון הצפלין ואת קרב דנקירק:
https://youtu.be/7q37EojA6_M
אבל לא רק לוחמים יכולים להיות גיבורים (עברית):
https://youtu.be/Tyt0RH-b3dU
ולא רק גברים (עברית):
https://youtu.be/Qxg1m5QG_3c
מהו מסע הגיבור?
מסע הגיבור (Hero's journey) הוא מבנה סיפורי נפוץ, מעין ארכיטיפ (The Hero Archetype), שהציע חוקר הספרות יוסף קמפבל בספרו "הגיבור בעל אלף הפרצופים".
הסיפורים שאיתר קמפבל בנויים כך שהם מגוללים תמיד את השתלשלות הפעולות של אדם, גיבור כלשהו, היוצא להרפתקה, עושה דרך פיזית של ממש או עובר תהליך אישי, מחפש את דרכו אל מול העולם ולחלופין גם בתוך תוכו, עובר משבר מכריע, מנצח ושב לביתו כשהוא שונה ממה שהיה בהתחלה, עת יצא למסע.
לרעיון יש הרבה תומכים ונראה שכמעט כל אפוס היסטורי שני תואם, באופן כלשהו, לתבנית הסיפורית הזו. אבל יש לרעיון גם מבקרים, הטוענים שהוא כללי מדי ולכן לא ניתן להקביל את כל הסיפורים לפיו.
מסיפורי התנ"ך, מגילגמש, המיתולוגיה היוונית ואודיסאוס, מאברהם אבינו בדרך לארץ המובטחת, בודהה, ישו או משה רבנו במצרים, קולומבוס המחפש את הודו, דורותי בדרך לארץ עוץ, פר גינט השב אל סולווג, הארי פוטר בסדרת הספרים הפופולריים וסרטים מודרניים כמו "מלחמת הכוכבים", "שר הטבעות", "המטריקס", או ריק דקארד ב"בלייד ראנר" - אלה רק כמה מהגיבורים שאירוע גדול מהם מוציא אותם לדרכם. כי התרבות האנושית רצופה במיתוסים שעוקבים אחר מבנה מסע הגיבור.
#מבנה המסע של הגיבור
לפי קמפבל, מסע הגיבור הוא מסע היסטורי, ששב בסיפורים, ספרים, סרטים ומחזות. מניתוח של סיפורים מתרבויות רבות ומשלל תקופות, הוא מצא 17 שלבים המופיעים בדרך כלל בסיפור המסע של הגיבורים הספרותיים הללו.
עתיק כמעט כמו ימי התרבות האנושית, הסיפור, לפי קמפבל, מתחיל תמיד באתגר או במסר שמקבל הגיבור ובעקבותיו הוא יוצא אל המסע. בדרכו הוא יקבל סיוע מחכם או זקן וייצא אל הדרך המסוכנת והארוכה. בהרפתקה עובר תמיד הגיבור מבחנים, מתקרב למטרתו ועומד במבחן האיום והגדול שלו. גם אחרי שהוא נקלע למשבר קשה ומסוכן, שעלול להביא לסופו, מצליח הגיבור לנצח, להיוולד מחדש, לזכות באוצר, בכוח, באישה או בהישג. מכאן הוא מתחיל לשוב הביתה אל עבר החיים החדשים שלו, לפתרון התעלומה והעלילה ולחייו המשופרים, הטובים מבעבר.
מעבר לניתוח מדעי ספרותי, המבר היפה של ג'וזף קמפבל מזמין אותנו להקשיב לקריאה שאנו מקבלים להרפתקה, להתגבר על הפחד, לקבל עלינו את האתגר ולכבוש את מטרותינו. "במערה שאליה אנו חוששים להיכנס," - מטעים קמפבל - "שם נמצא האוצר שאנו מחפשים..."
הנה מסע הגיבור שיכול להפוך את חיינו לבעלי משמעות ויופי:
https://youtu.be/JAY60dY-irY
מצגת וידאו על מסע הגיבור (עברית):
https://youtu.be/U-fSMmWvIJU
מסע הגיבור מהסוג שמשנה תודעה, יוצר מיתולוגיה ומצמיח בסיפורים עליו את האנושות כולה:
https://youtu.be/7qJGDFyjeyY
וארכיטיפ הגיבור:
https://youtu.be/DJFjUTJfkrg
מהי האיליאדה?
האיליאדה (iliad) היא יצירתו רחבת היריעה (אפית) של הסופר היווני הומרוס. מדובר בשירה אפית, מפורטת וארוכה, המספרת על ההתרחשויות בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה.
הומרוס עצמו, משורר יווני ומי שהיה סוג של מומחה לתרבות היוונית, מוסר באיליאדה תיאור מפורט של עלילות זמנו.
האיליאדה אוצרת בחובה את הבנת העולם העתיק ומלואו. המפורסם ביותר מסיפוריה הוא סיפורה של השנה האחרונה של מלחמת טרויה, המתוארת ביצירה באריכות.
למעשה, זו הראשונה משתי יצירותיו האפיות של הומרוס. השנייה היא האודיסיאה המפורסמת לא פחות, המתארת מסע שעורך לוחם בתום אותה מלחמה, בחזרה לביתו שביוון.
במשך שנים רבות התבססו על האיליאדה להבנת וחקר טרויה ומלחמת טרויה, אחת המלחמות המפורסמות בהיסטוריה. אבל חשוב לזכור שהומרוס כתב את האיליאדה כסיפור להמונים, סוג של בידור, משהו שניתן להקביל לסרט נטפליקס של ימינו.
ועדיין, מלחמת טרויה המתוארת באיליאדה, היא מעמודי התווך של סיפורי המיתולוגיה היוונית. רק כשהיינריך שלימן מצא את השרידים של טרויה, ניתן היה לאמת ולהפריך פרטים מסוימים מהתיאור של הומרוס.
והתיאורים הללו היו עמוקים ובמידה רבה חסרי תקדים בספרות העולמית. הומרוס מתרכז בכעס הרב של אָכִילֵס, גדול גיבורי היוונים ובתוצאות ההרסניות שהוא הביא. באיליאדה נפרסים כל המורכבות שבחיי אנוש, מהמעלות והחולשות של הגיבורים, דרך הגורל, המאבק שמנהל האדם בו וכיצד הוא משלים עם גורלו.
הומרוס מציג בפירוט את עולמם של זאוס והאלים היווניים בני האלמוות, השולטים במערכה ומנווטים את מהלכי המלחמה בטרויה.
טכנית, האיליאדה הארוכה, שנכתבה ביוונית, החוקרים מעריכים שמדובר במאה ה-8 לפני הספירה, חולקה בתקופה ההלניסטית לעשרים וארבעה מזמורים. במקור כתב הומרוס 15,693 טורים, עמוסי מלחמה, חורבן, טרגדיות, תיאורי גבורה, גילויי חברוּת ומשפחה.
ועדיין, האיליאדה העוסקת בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה, היא מסמך מרתק שבמידה רבה הייתה פתחו הספרותי של העולם התרבותי והאפי של תרבות המערב.
הנה תקציר האיליאדה מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/cx0tQojZNIU
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
על טרויה ותגליותיה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
והאימות היחסי של ממצאי שלימן, בין האיליאדה למלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac?long=yes
מהי האודיסיאה בה שב אודיסיאוס לביתו?
האוֹדִיסֵיאָה (Odyssey) היא אפוס, סיפור ארוך שנכתב על ידי הומרוס היווני, ב-24 ספרי קלף בתקופת הזוהר של יוון העתיקה, שהחוקרים ממקמים בסביבות המאה ה-8 לפני הספירה.
באודיסיאה מתואר מסעו הביתה של גנרל יווני בשם אודיסיאוס, לאחר הקרב שבו כבש הצבא היווני את העיר טרויה. המסע בחזרה הביתה ארך 10 שנים שלמות ובמהלכו חווה אודיסאוס חוויות רבות.
לאחר תום הקרב בטרויה, חייב אודיסאוס למצוא את דרכו לאיתקה שביוון, שם ממתינה לו פלופוני אשתו. בדרך עם אנשיו, הם חווים חוויות אינספור, ביניהן מאבק בקיקלופים, עמידה בפיתוי של הסירנות המזמרות, לכידה על ידי הנימפה קליפסו והיסחפות על גבי דוברה בלב ים.
בתום מסעו הארוך ועתיר ההרפתקאות של אודיסאוס הביתה, הוא מגלה שאשתו פנלופי עדיין ממתינה לו ושהיא דחתה 108 מחזרים שניסו במהלך השנים לשכנע אותה במות בעלה ובקשו לשאתה לאשה.
סיפור האודיסיאה שלקוח מהעולם הפגאני, של עבודת האלילים היוונית, חלחל לעולם הנוצרי והפך לאחד החשובים בתרבות המערבית.
האודיסיאה והתיאורים העשירים והנועזים שבו, הציתו את דמיונם של סופרים לאורך מאות שנים ושל תסריטאים במאה האחרונה. הם הרבו להדהד אותה בסיפוריהם ולקחו אותה לכל תקופה אפשרית ולכל פינה בתבל, כולל החלל החיצון (בסרט "אודיסיאה בחלל 2001" של סטנלי קובריק).
הנה סיפור האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/8Z9FQxcCAZ0
תקציר האודיסאה מהמיתולוגיה היוונית:
http://youtu.be/xAj2KVSpQKM
דיון על המסע וכיצד ניתן לבדוק לפיו את האודיסיאה (מתורגם):
http://youtu.be/CVo225pUaSA
האודיסיאה באנימציה פשוטה:
http://youtu.be/PglAFdKSJ_M
הסבר על האודיסיאה:
http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=2m43s&end=3m51s
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
סיפור האודיסאה כולה:
http://youtu.be/kSRucHuNHP4?long=yes
והרצאת וידאו על האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/MS4jk5kavy4?long=yes
האפוס (סיפור ארוך) של "עלילות גילגמש" (Epic of Gilgamesh) הוא מהיצירות הספרותיות הקדומות בתולדות האנושות.
גילגמש הוא גיבור מיתולוגי, מלך העיר הבבלית אֶרֶךְ, היא אורוכ, שמצוייה באזור עיראק של היום. גילגמש היה הגיבור הספרותי הראשון שסופר עליו שיצא למסע הגיבור. שירי העלילה תורגמו לשפות עתיקות שונות ולאורכם נלחם גילגמש במפלצות איומות, באלילים ובמערכות הכוכבים.
הסיפורים האגדיים על גילגמש נמצאו כשיר שנכתב בסביבות המאה ה-18 לפני הספירה, על גבי 12 לוחות חרס. נמצאו גם גרסאות מאוחרות ושלמות יותר, כמו זו שנכתבה בסביבות המאה ה-13 לפני הספירה ונמצאה בספריית אשורבניפל שנחשפה ב-1853 בחורבות נינווה שבאשור.
הנושא העיקרי בקורות גילגמש הוא על חלומות וחיפוש אחר חיי נצח. האחת האגדות יודעת לספר למשל שגילגמש, מלך בבל הגיבור, קיבל את סודו של צמח ממעמקי הים שמעניק חיי נצח. לאחר שצלל וקטף אותו, גילגמש החל לשוב לביתו. בדרך הוא נרדם ונחש בלע לו את הצמח. כך איבד גילגמש את הסיכוי לחיי נצח.
החוקרים סבורים שהתנ"ך שאב השראה רבה מסיפורי גילגמש, שהיו ידועים בימי קדם. אחרים סבורים שהעדות הכפולה מחזקת את אמינות העדויות הללו. סיפורים ורעיונות שונים דומים להפליא בין גילגמש לסיפורי התנ"ך. כך למשל, בעלילות גילגמש יש סיפור גן עדן שמספר על האדם הנוצר מעפר, דרך הנחש שגוזל מגילגמש את חיי הנצח, בדמות עשבי החיים.
דוגמה אחרת לדימיון לתנ"ך היהודי הוא סיפור המבול, שבו הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים, מצליח להינצל בחסדי האלים מהמבול, ביחד עם משפחתו ובעלי חיים מהמינים השונים. גם לו, כמו לנוח המקראי, יש ספינה שבנה והיא משיטה אותם ומגינה מהסערה ומהשיטפון הנורא. גם הוא שולח את הציפורים לראות אם ירדו כבר המים. כמובן שבעולם האלילי של הבבלים הופך הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים לאל וחיי לנצח.
הנה סיפורו של גילגמש שרצה לנצח את המוות (מתורגם):
https://youtu.be/BV9t3Cp18Rc
עלילות גילגמש באנימציה:
https://youtu.be/xEeW1tx5QrQ?list=PL7DF2C44CE56C479D
סיפור המבול בעלילות גילגמש:
https://youtu.be/C8iR7p5eSbQ
פרודיה מחויכת על הדמיון בין סיפור גילגמש ותיבת נוח (עברית):
https://youtu.be/VwZewFvjtTU
עלילות גילגמש המלאות:
https://youtu.be/2pGhEu9elnA?long=yes
וסרט תיעודי:
https://youtu.be/QIEt7Mreybk?long=yes
ההיסטוריה של הסיפור יצרה את האנטי גיבור. בימים קדומים היו הגיבורים שלנו אלים. בהמשך ההיסטוריה הם הפכו יותר ויותר אנושיים, בני אדם. הם נעשו פחות גיבורים ופתאום היו להם גם חולשות. לאכילס הייתה עקב בעייתית ולאדיפוס היו אהבות משונות וכך הלאה. פתאום היו ביניהם גם כאלו שעשו מעשים לא כל כך מוסריים, היו אפילו רוצחים!
וזה הלך ונעשה אנושי, עד שזה הגיע לאנטי-גיבורים.
בניגוד למה שאתם אולי עשויים לחשוב, האנטי-גיבור אינו רשע או מתנגד לרשע. פירוש המושג הוא גיבור שאינו חכם, חזק, כריזמטי או אמיץ, כמו שהתרגלנו לצפות מגיבורים. האנטי גיבור הוא לרוב בעל ניצני תכונות כאלה, לא מפותחות, או שכלל לא מצויד בהן. לרוב הוא מתחיל את הסיפור כשהוא כמו כולם, מציית לרע ולא מתנגד. עם הזמן הוא מנסה למצוא כאלה שגם הם מוצאים בעיה ואולי יסכימו וידברו אתו על כך. לאט לאט הוא מתחיל להתנגד ולהילחם בשולטים והמדכאים. לפעמים הוא בורח, נהרג או מוחזר להמונים הנשלטים. לרוב האנטי-גיבור אינו מנצח.
הנה סרטון על האנטי גיבור בתרבות (מתורגם):
http://youtu.be/MEjgDeSnBMs?t=14s
אומץ, או אומץ לב, היא תכונה שמאפשרת לנו להתמודד עם פחד, סכנה וכאב ועם אי-הוודאות שקיימת בזמן שאנו מסכנים את עצמנו למען משהו או נמצאים בקושי גדול.
ישנם סוגי אומץ שונים, אבל לרוב מחלקים את האומץ לשני סוגים גדולים - אומץ לב, האומץ הפיזי שמאפשר לנו להתמודד עם כאב, סכנה גדולה או סבל והאומץ המוסרי - זה שמאפשר לנו להתמודד עם ביקורת או בושה גדולים.
הנה סיפורו של צביקה שעמד כמעט לבדו מול הצבא הסורי במלחמה (עברית):
https://youtu.be/x7vEGKfMSl4
על טייס שעשה מעשה אמיץ ועל גבול הטירוף והציל את מטוסו (עברית):
https://youtu.be/60k59AmXQtU
וספורטאי אמיץ ומועמד לזכייה בריצה באולימפיאדה, שנפל והפסיד בריצה, אך זכה לקהל של 65 אלף איש שהריע לו בעמידה:
http://youtu.be/kZlXWp6vFdE
המורד האלמוני (Tank Man) הוא כינויו של "איש הטנק", גבר סיני לא ידוע שעמד בשלהי שנות ה-80 בבייג'ינג, אל מול שיירת טנקים מאיימת של הצבא הסיני וסירב לזוז. ברגע של הפגנת אומץ לב, של מחאה לא אלימה אל מול הטנקים המאיימים לדרוס אותו, הפך האיש האלמוני לנציג נוסף ומצטיין של שיטת מחאה זו.
האיש האנונימי, מי שזכה מאז לכינוי "המורד האלמוני מכיכר טיין-אן-מן", קנה את עולמו בבוקר ה-5 ביוני, 1989. באותו יום, בהוראה מלמעלה, נכנסו הכוחות הסיניים, כשהם מצויידים בכלי נשק ובטנקים, אל תוך כיכר טיין-אן-מן, על מנת לדכא ולהפחיד את המפגינים דורשי הדמוקרטיה.
האירוע התרחש יום אחרי שממשלת סין החליטה להשתמש בכוח צבאי כנגד הפגנות שאירעו בבירה בייג'ינג ובכך לעצור את המחאות העממיות נגד המשטר הקומוניסטי.
האיש, שנשאר עד היום אנונימי, צולם כשהוא נעמד אל מול שיירת הטנקים ולא זז. הטנקים שאיימו לדרוס אותו בתחילה, נעצרו לאחר מכן במרחק קצר ממנו. נראה שבגופו הוא מצליח למנוע מהם את המשך התנועה.
בסרטון ששודר אז בכל תחנת טלוויזיה אפשרית בעולם החופשי, ראו כיצד הוא ניצב מול הטנקים, מנופף מולם בשתי שקיות, או שמא היו אלה תיקים, מטפס על הטנק, משוחח עם החייל או המפקד שגופו בולט ממנו, מתגרה בו או מעודד אותו שלא להפעיל כוח כנגד הסטודנטים והכי חשוב - נראה שהוא לא חושש מכוח הברזל הזה.
בשלב כלשהו וכדי שלא יידרס, משכו מפגינים אחרים מהקבוצה את המורד האלמוני מהמקום והוא נבלע בתוכם.
לבסוף הטנקים לא פגעו במפגינים.
את תמונת "איש הטנק" צילם ג'ף ויידנר (Jeff Widener) האמריקאי. הוא היה אחד מהעיתונאים והצלמים שהגיעו לסין בעקבות המחאות העממיות. הם התמקמו במלון בייג'ינג, הסמוך למחאות הרחוב הללו שבכיכר ושידרו את ההפגנות בשידור חי.
התמונה, שעתידה להפוך כמעט בין לילה לסמל עולמי של מחאה לא אלימה, תמונה של מעין "דוד מול גוליית" בגרסה מודרנית, הייתה רק אחת מעשרות תמונות שפורסמו בעולם, כמעט בזמן אמת, לצד סרטונים שהציגו בטלוויזיה את הצעיר הסיני האמיץ.
ויידנר, הצלם שצילם את התמונה הזו ותמונות רבות אחרות, מבין מיד שהשלטון הסיני ינסה להחרים את הפילם שבידיו, כמו את אלה שצילמו עיתונאים אחרים מסביבו. בפקחות רבה הוא ממהר לרדת ללובי המלון ומשחד את פקיד הקבלה, כדי שישמור לו על הפילם עם החומר העיתונאי הלוהט שמצולם בו.
התוצאה היא שעל אף שלא מעט צלמים צילמו את "איש הטנק" מכיכר טיאננמן, התמונה של ויידנר היא זו שהתפרסמה בעולם כולו. בין לילה היא עתידה להפוך לסמל של מחאות הסטודנטים בסין ולכוח הבלתי סביר שמפעיל השלטון שם נגד אזרחיו. ההשפעה שלה על המאבק לדמוקרטיזציה של סין הייתה משמעותית מאוד.
ב-1998 הציב מגזין "TIME" את המורד האנונימי כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר במאה ה-20. חמש שנים אחר כך, ב-2003, הכתיר מגזין "Life" את התמונה כאחד ממאה הצילומים ששינו את העולם.
את המורד האלמוני, "איש הטנק" מכיכר טיאננמן, מעולם לא הצליחו לזהות. היו השערות שונות, אבל אף אחת מהן לא אומתה. מפחד הממשל הסיני, מעטים העיזו לטעון בסין שהם המפגין האלמוני.
ואולי טוב שכך. כי "המפגין האלמוני" היה לסמל של אומה שלמה, אומה שמספרית היא האומה הגדולה בעולם, אומה שנשלטת בידי קבוצת שליטים האוחזת בה ביד ברזל.
#על התמונה
הצילום הזה חזק ביותר, כמעט בכל מרכיב שלו. אבל מה עושה אותו כל כך עוצמתי?
יש כמובן את הנושא, של איש בודד העומד אל מול שורת טנקים מאיימת. הקומפוזיציה של הצילום הקנתה לו נופך דרמטי מאוד. השקיות שבידיו מעבירות לצופה מסר של סתמיות, מסר שיש בו עוצמה ומסר - כל אדם, גם את או אתה, כולנו יכולים להיות גיבורים. ההחלטה שלא לעמוד מנגד היא החשובה ואותה כל אחד יכול להחליט מרצונו ובלי לחוש גיבור.
גם הזווית שממנה צולמה התמונה, לא רק מרחוק אלא גם מגבוה, מחזקת את האפקט של הטנקים הגדולים והמאיימים על האיש הקטן שמאתגר אותם לבדו, על אף האיום שהוא חש ללא ספק.
בעולם הצילום ידוע שאלכסונים בתמונות עובדים נהדר. אז הקו האלכסוני בקומפוזיציה של הצילום המיוחד הזה, משורת הטנקים וגם מההדגשה של הנתיבים שמסומנים על הכביש, האלכסון הזה מחזק את הדרמה והופך את ה"סיפור" למשמעותי עוד יותר. הטנקים נראים כמעט בתנועה. עוד רגע והם מוחצים את האיש האמיץ...
הנה סיפור הצילום של איש הטנק מהכיכר:
https://youtu.be/uNuAHZ1FKBc
הסיפור המרתק שלו:
https://youtu.be/SACHK-W4o1E
ועוד מעט על פרשת איש הטנק, המורד האלמוני מסין:
http://youtu.be/YeFzeNAHEhU
גיבורים
אנחנו אומרים בפשטות שגיבורים יכולים בדרמה ובתרבות להיות כל מי שיוצאים מהיום יום שלהם וצריכים לעשות דרך לא רגילה בשבילם. מעניין לתמצת את הגיבור בתיאטרון, בקולנוע ובספרות כמישהו נורמלי שנקלע למצב לא נורמלי או מישהו לא נורמלי שנקלע למצב נורמלי.
ג'וזף קמפבל, שכתב ספר על גיבורים בתרבויות שונות, מגדיר גיבור כמי שעובר דרך עולם מיוחד ובלתי מוכר. כמו הארי פוטר למשל, הגיבור לפיו עובר דרך שלבים קבועים ומשותפים לכל הגיבורים.
זה מתחיל מחייו הרגילים של הגיבור, המבוגרים קוראים לזה "אזור הנוחות" שלו. הוא מקבל אתגר או מסר שמוציא אותו אל המסע (זו השעה 1), מקבל עזרה ממישהו חכם או בוגר ממנו (2) ובשעה 3 יוצא אל הדרך - להרפתקה. ב-4 הגיבור עובר מבחנים, ב-5 מתקרב למטרה ועומד במבחן האיום והגדול. ב-6 הוא נקלע למשבר שמאיים על חייו, אבל נולד מחדש. הוא זוכה באוצר (7), כלומר בכוח, בנערה או בהישג. בשלב ה-8 הוא משיג את התוצאה, ב-9 הוא מתחיל לחזור הביתה אל עבר החיים החדשים שלו (10). ב-11 מתקבלת התוצאה והפתרון של התעלומה והעלילה המסובכת. ב-12 הוא חוזר לחייו, אבל עכשיו הם טובים יותר, משודרגים. הוא יחיה אותם עד להרפתקה הבאה.
זהו המחזור של הגיבורים... ג'וזף קמפבל אמר ש"במערה שאליה נפחד להיכנס, שם נמצא האוצר שאנו מחפשים" - הקשיבו לקריאה להרפתקה כזו וקבלו את האתגר, התגברו על הפחד וכבשו את המטרות שאתם רוצים להשיג ואז עשו זאת שוב..
הנה סרטון על הגיבור שנוכל להיות (מתורגם):
http://youtu.be/Hhk4N9A0oCA?t=13s
יש גבורה בקרב (עברית):
https://youtu.be/H48nXOuClFw
יש גבורת יחיד (עברית):
https://youtu.be/PFjhbkyegDQ
יש מי שנזקקים לה שוב ושוב, כמו צ'ארלס לייטולר, ששרד את הטיטאניק, את אסון הצפלין ואת קרב דנקירק:
https://youtu.be/7q37EojA6_M
אבל לא רק לוחמים יכולים להיות גיבורים (עברית):
https://youtu.be/Tyt0RH-b3dU
ולא רק גברים (עברית):
https://youtu.be/Qxg1m5QG_3c
מסע הגיבור (Hero's journey) הוא מבנה סיפורי נפוץ, מעין ארכיטיפ (The Hero Archetype), שהציע חוקר הספרות יוסף קמפבל בספרו "הגיבור בעל אלף הפרצופים".
הסיפורים שאיתר קמפבל בנויים כך שהם מגוללים תמיד את השתלשלות הפעולות של אדם, גיבור כלשהו, היוצא להרפתקה, עושה דרך פיזית של ממש או עובר תהליך אישי, מחפש את דרכו אל מול העולם ולחלופין גם בתוך תוכו, עובר משבר מכריע, מנצח ושב לביתו כשהוא שונה ממה שהיה בהתחלה, עת יצא למסע.
לרעיון יש הרבה תומכים ונראה שכמעט כל אפוס היסטורי שני תואם, באופן כלשהו, לתבנית הסיפורית הזו. אבל יש לרעיון גם מבקרים, הטוענים שהוא כללי מדי ולכן לא ניתן להקביל את כל הסיפורים לפיו.
מסיפורי התנ"ך, מגילגמש, המיתולוגיה היוונית ואודיסאוס, מאברהם אבינו בדרך לארץ המובטחת, בודהה, ישו או משה רבנו במצרים, קולומבוס המחפש את הודו, דורותי בדרך לארץ עוץ, פר גינט השב אל סולווג, הארי פוטר בסדרת הספרים הפופולריים וסרטים מודרניים כמו "מלחמת הכוכבים", "שר הטבעות", "המטריקס", או ריק דקארד ב"בלייד ראנר" - אלה רק כמה מהגיבורים שאירוע גדול מהם מוציא אותם לדרכם. כי התרבות האנושית רצופה במיתוסים שעוקבים אחר מבנה מסע הגיבור.
#מבנה המסע של הגיבור
לפי קמפבל, מסע הגיבור הוא מסע היסטורי, ששב בסיפורים, ספרים, סרטים ומחזות. מניתוח של סיפורים מתרבויות רבות ומשלל תקופות, הוא מצא 17 שלבים המופיעים בדרך כלל בסיפור המסע של הגיבורים הספרותיים הללו.
עתיק כמעט כמו ימי התרבות האנושית, הסיפור, לפי קמפבל, מתחיל תמיד באתגר או במסר שמקבל הגיבור ובעקבותיו הוא יוצא אל המסע. בדרכו הוא יקבל סיוע מחכם או זקן וייצא אל הדרך המסוכנת והארוכה. בהרפתקה עובר תמיד הגיבור מבחנים, מתקרב למטרתו ועומד במבחן האיום והגדול שלו. גם אחרי שהוא נקלע למשבר קשה ומסוכן, שעלול להביא לסופו, מצליח הגיבור לנצח, להיוולד מחדש, לזכות באוצר, בכוח, באישה או בהישג. מכאן הוא מתחיל לשוב הביתה אל עבר החיים החדשים שלו, לפתרון התעלומה והעלילה ולחייו המשופרים, הטובים מבעבר.
מעבר לניתוח מדעי ספרותי, המבר היפה של ג'וזף קמפבל מזמין אותנו להקשיב לקריאה שאנו מקבלים להרפתקה, להתגבר על הפחד, לקבל עלינו את האתגר ולכבוש את מטרותינו. "במערה שאליה אנו חוששים להיכנס," - מטעים קמפבל - "שם נמצא האוצר שאנו מחפשים..."
הנה מסע הגיבור שיכול להפוך את חיינו לבעלי משמעות ויופי:
https://youtu.be/JAY60dY-irY
מצגת וידאו על מסע הגיבור (עברית):
https://youtu.be/U-fSMmWvIJU
מסע הגיבור מהסוג שמשנה תודעה, יוצר מיתולוגיה ומצמיח בסיפורים עליו את האנושות כולה:
https://youtu.be/7qJGDFyjeyY
וארכיטיפ הגיבור:
https://youtu.be/DJFjUTJfkrg
האיליאדה (iliad) היא יצירתו רחבת היריעה (אפית) של הסופר היווני הומרוס. מדובר בשירה אפית, מפורטת וארוכה, המספרת על ההתרחשויות בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה.
הומרוס עצמו, משורר יווני ומי שהיה סוג של מומחה לתרבות היוונית, מוסר באיליאדה תיאור מפורט של עלילות זמנו.
האיליאדה אוצרת בחובה את הבנת העולם העתיק ומלואו. המפורסם ביותר מסיפוריה הוא סיפורה של השנה האחרונה של מלחמת טרויה, המתוארת ביצירה באריכות.
למעשה, זו הראשונה משתי יצירותיו האפיות של הומרוס. השנייה היא האודיסיאה המפורסמת לא פחות, המתארת מסע שעורך לוחם בתום אותה מלחמה, בחזרה לביתו שביוון.
במשך שנים רבות התבססו על האיליאדה להבנת וחקר טרויה ומלחמת טרויה, אחת המלחמות המפורסמות בהיסטוריה. אבל חשוב לזכור שהומרוס כתב את האיליאדה כסיפור להמונים, סוג של בידור, משהו שניתן להקביל לסרט נטפליקס של ימינו.
ועדיין, מלחמת טרויה המתוארת באיליאדה, היא מעמודי התווך של סיפורי המיתולוגיה היוונית. רק כשהיינריך שלימן מצא את השרידים של טרויה, ניתן היה לאמת ולהפריך פרטים מסוימים מהתיאור של הומרוס.
והתיאורים הללו היו עמוקים ובמידה רבה חסרי תקדים בספרות העולמית. הומרוס מתרכז בכעס הרב של אָכִילֵס, גדול גיבורי היוונים ובתוצאות ההרסניות שהוא הביא. באיליאדה נפרסים כל המורכבות שבחיי אנוש, מהמעלות והחולשות של הגיבורים, דרך הגורל, המאבק שמנהל האדם בו וכיצד הוא משלים עם גורלו.
הומרוס מציג בפירוט את עולמם של זאוס והאלים היווניים בני האלמוות, השולטים במערכה ומנווטים את מהלכי המלחמה בטרויה.
טכנית, האיליאדה הארוכה, שנכתבה ביוונית, החוקרים מעריכים שמדובר במאה ה-8 לפני הספירה, חולקה בתקופה ההלניסטית לעשרים וארבעה מזמורים. במקור כתב הומרוס 15,693 טורים, עמוסי מלחמה, חורבן, טרגדיות, תיאורי גבורה, גילויי חברוּת ומשפחה.
ועדיין, האיליאדה העוסקת בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה, היא מסמך מרתק שבמידה רבה הייתה פתחו הספרותי של העולם התרבותי והאפי של תרבות המערב.
הנה תקציר האיליאדה מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/cx0tQojZNIU
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
על טרויה ותגליותיה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
והאימות היחסי של ממצאי שלימן, בין האיליאדה למלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac?long=yes
האוֹדִיסֵיאָה (Odyssey) היא אפוס, סיפור ארוך שנכתב על ידי הומרוס היווני, ב-24 ספרי קלף בתקופת הזוהר של יוון העתיקה, שהחוקרים ממקמים בסביבות המאה ה-8 לפני הספירה.
באודיסיאה מתואר מסעו הביתה של גנרל יווני בשם אודיסיאוס, לאחר הקרב שבו כבש הצבא היווני את העיר טרויה. המסע בחזרה הביתה ארך 10 שנים שלמות ובמהלכו חווה אודיסאוס חוויות רבות.
לאחר תום הקרב בטרויה, חייב אודיסאוס למצוא את דרכו לאיתקה שביוון, שם ממתינה לו פלופוני אשתו. בדרך עם אנשיו, הם חווים חוויות אינספור, ביניהן מאבק בקיקלופים, עמידה בפיתוי של הסירנות המזמרות, לכידה על ידי הנימפה קליפסו והיסחפות על גבי דוברה בלב ים.
בתום מסעו הארוך ועתיר ההרפתקאות של אודיסאוס הביתה, הוא מגלה שאשתו פנלופי עדיין ממתינה לו ושהיא דחתה 108 מחזרים שניסו במהלך השנים לשכנע אותה במות בעלה ובקשו לשאתה לאשה.
סיפור האודיסיאה שלקוח מהעולם הפגאני, של עבודת האלילים היוונית, חלחל לעולם הנוצרי והפך לאחד החשובים בתרבות המערבית.
האודיסיאה והתיאורים העשירים והנועזים שבו, הציתו את דמיונם של סופרים לאורך מאות שנים ושל תסריטאים במאה האחרונה. הם הרבו להדהד אותה בסיפוריהם ולקחו אותה לכל תקופה אפשרית ולכל פינה בתבל, כולל החלל החיצון (בסרט "אודיסיאה בחלל 2001" של סטנלי קובריק).
הנה סיפור האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/8Z9FQxcCAZ0
תקציר האודיסאה מהמיתולוגיה היוונית:
http://youtu.be/xAj2KVSpQKM
דיון על המסע וכיצד ניתן לבדוק לפיו את האודיסיאה (מתורגם):
http://youtu.be/CVo225pUaSA
האודיסיאה באנימציה פשוטה:
http://youtu.be/PglAFdKSJ_M
הסבר על האודיסיאה:
http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=2m43s&end=3m51s
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
סיפור האודיסאה כולה:
http://youtu.be/kSRucHuNHP4?long=yes
והרצאת וידאו על האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/MS4jk5kavy4?long=yes
